4:48לקיחת אחריות, הסרת אחריות, זה לא אתה זה אני, זה לא אני זה אתה, למה מישהו לא רוצה אותך? למה לא רוצים אותך? לגרום למישהו לרצות אותך, התמודדות עם פרידה, למה לא רוצים אותי?
האם המשפט "זה לא אתה זה אני" הוא אמיתי?
כאשר אדם אומר "זה לא אתה, זה אני" במהלך פרידה, עולה השאלה האם המשפט הזה משקף אמת או שהוא רק דרך מנומסת לסיים קשר מבלי להאשים את הצד השני. אליעד כהן מנתח לעומק את המשפט הזה, ומציג שתי אפשרויות מרכזיות להסביר את הסיטואציה שבה אדם אינו רוצה להמשיך בקשר או במקום עבודה:
האם זה שלא רוצים אותך הוא עניין אקראי או סיבתי?
אליעד כהן מסביר שיש שתי דרכים להסתכל על הסיבה שבגללה מישהו לא רוצה אותך, וזה תלוי אם אתה רואה את המציאות כ"אקראית" או כ"סיבתית":
האם כדאי להאשים את הרצון של האדם השני או את עצמך?
אליעד כהן ממשיך להסביר את ההבדל בין להאשים את הרצון של האחר לבין להאשים את עצמך. הוא נותן דוגמה מפורטת, לפיה אם הרצון של האדם השני הוא אקראי, למשל אם לאדם יש התניה במוחו הגורמת לו שלא לרצות אותך באופן מקרי, הרי שאין סיבה אמיתית להאשים את עצמך. זה עניין מקרי שאין לך שום שליטה עליו. לעומת זאת, אם הרצון של האדם השני הוא סיבתי, אז יש לך אחריות מלאה על כך שהוא אינו רוצה אותך, כי יש משהו שאפשר היה לשנות או לתקן אצלך כדי לשנות את המצב.
הוא מסביר כי אי אפשר פשוט לבחור להאשים את הרצון של האדם השני, אלא אם מניחים מראש שהרצון אקראי לחלוטין. במצב סיבתי, הרצון שלו קשור אליך ואל ההתנהגות שלך, ולכן האחריות עוברת אליך.
האם כדאי לקחת אחריות או להסיר אחריות במערכות יחסים?
אליעד כהן עובר לנושא רחב יותר של לקיחת אחריות והסרת אחריות. הוא מדגים סיטואציה שבה אדם מסביר לאחר משהו, והאחר אינו מבין. במקרה כזה, האדם יכול לבחור לקחת אחריות ולהגיד "אני לא הסברתי טוב" או להסיר אחריות ולהאשים את האדם השני שהוא "אינו מבין מספיק". לפי אליעד, שתי האפשרויות הן הגיוניות ותקפות, ואין אמת מוחלטת שתכריע בין שתיהן.
הוא מדגיש את הגמישות בבחירה האישית: אם אתה רוצה להרגיש שליטה מלאה ולקחת אחריות, אתה יכול לומר שכל הסיבה היא אתה. לעומת זאת, אם אתה מעדיף להרגיש פחות שליטה או פחות אחריות, אתה יכול להחליט שהבעיה אצל האדם השני. שתי האפשרויות נכונות, והבחירה היא לחלוטין בידיך.
מה האמת - המציאות אקראית או סיבתית?
לבסוף, אליעד מסכם שאין אמת מוחלטת לגבי השאלה אם המציאות אקראית או סיבתית. זו החלטה אישית שמושפעת מהדרך שבה האדם בוחר לראות את העולם ואת הסיטואציות שהוא נמצא בהן. הוא לא מציג הכרעה חד - משמעית, אלא מעביר את ההחלטה לידיו של המאזין, בהתאם למה שנוח או מתאים לו להאמין.
אליעד מדגיש שוב כי אין שום דבר מוחלט או אובייקטיבי בהחלטה האם לקחת אחריות או להסיר אחריות, אלא יש רק בחירה אישית שמושפעת מרצון האדם ומהתפיסה שלו.
כאשר אדם אומר "זה לא אתה, זה אני" במהלך פרידה, עולה השאלה האם המשפט הזה משקף אמת או שהוא רק דרך מנומסת לסיים קשר מבלי להאשים את הצד השני. אליעד כהן מנתח לעומק את המשפט הזה, ומציג שתי אפשרויות מרכזיות להסביר את הסיטואציה שבה אדם אינו רוצה להמשיך בקשר או במקום עבודה:
-
אפשרות אחת:
האדם השני הוא הבעייתי. כלומר, האדם האחר אינו מבין או אינו מתאים לך. -
אפשרות שנייה:
אתה הבעייתי, כלומר, אינך טוב מספיק או אינך יודע להסביר את עצמך היטב.
האם זה שלא רוצים אותך הוא עניין אקראי או סיבתי?
אליעד כהן מסביר שיש שתי דרכים להסתכל על הסיבה שבגללה מישהו לא רוצה אותך, וזה תלוי אם אתה רואה את המציאות כ"אקראית" או כ"סיבתית":
-
המציאות אקראית:
אם המציאות היא אקראית, המשמעות היא שהרצונות של האנשים הם חסרי סיבה מוגדרת. לפי תפיסה זו, אם מישהו אינו רוצה אותך, אין לך סיבה להרגיש שיש בך בעיה, משום שאין קשר בינך לבין ההחלטה של האחר. הרצון שלו אקראי לחלוטין. אליעד מדגיש שבמצב כזה, גם מי שכן רוצה אותך עושה זאת מסיבות אקראיות, ולכן אינך צריך להרגיש טוב או רע בנוגע לכך. -
המציאות סיבתית:
מנגד, אם המציאות היא סיבתית, המשמעות היא שבהכרח ישנה סיבה לכך שמישהו אינו רוצה אותך, וסיבה זו קשורה אליך באופן ישיר. במילים אחרות, במציאות סיבתית, כאשר מישהו אינו מעוניין בך, יש בכך עדות לכך שיש בך חסרון או משהו שצריך לתקן, כי אילו היית טוב יותר או מתאים יותר, אותו אדם היה מעוניין בך.
האם כדאי להאשים את הרצון של האדם השני או את עצמך?
אליעד כהן ממשיך להסביר את ההבדל בין להאשים את הרצון של האחר לבין להאשים את עצמך. הוא נותן דוגמה מפורטת, לפיה אם הרצון של האדם השני הוא אקראי, למשל אם לאדם יש התניה במוחו הגורמת לו שלא לרצות אותך באופן מקרי, הרי שאין סיבה אמיתית להאשים את עצמך. זה עניין מקרי שאין לך שום שליטה עליו. לעומת זאת, אם הרצון של האדם השני הוא סיבתי, אז יש לך אחריות מלאה על כך שהוא אינו רוצה אותך, כי יש משהו שאפשר היה לשנות או לתקן אצלך כדי לשנות את המצב.
הוא מסביר כי אי אפשר פשוט לבחור להאשים את הרצון של האדם השני, אלא אם מניחים מראש שהרצון אקראי לחלוטין. במצב סיבתי, הרצון שלו קשור אליך ואל ההתנהגות שלך, ולכן האחריות עוברת אליך.
האם כדאי לקחת אחריות או להסיר אחריות במערכות יחסים?
אליעד כהן עובר לנושא רחב יותר של לקיחת אחריות והסרת אחריות. הוא מדגים סיטואציה שבה אדם מסביר לאחר משהו, והאחר אינו מבין. במקרה כזה, האדם יכול לבחור לקחת אחריות ולהגיד "אני לא הסברתי טוב" או להסיר אחריות ולהאשים את האדם השני שהוא "אינו מבין מספיק". לפי אליעד, שתי האפשרויות הן הגיוניות ותקפות, ואין אמת מוחלטת שתכריע בין שתיהן.
הוא מדגיש את הגמישות בבחירה האישית: אם אתה רוצה להרגיש שליטה מלאה ולקחת אחריות, אתה יכול לומר שכל הסיבה היא אתה. לעומת זאת, אם אתה מעדיף להרגיש פחות שליטה או פחות אחריות, אתה יכול להחליט שהבעיה אצל האדם השני. שתי האפשרויות נכונות, והבחירה היא לחלוטין בידיך.
מה האמת - המציאות אקראית או סיבתית?
לבסוף, אליעד מסכם שאין אמת מוחלטת לגבי השאלה אם המציאות אקראית או סיבתית. זו החלטה אישית שמושפעת מהדרך שבה האדם בוחר לראות את העולם ואת הסיטואציות שהוא נמצא בהן. הוא לא מציג הכרעה חד - משמעית, אלא מעביר את ההחלטה לידיו של המאזין, בהתאם למה שנוח או מתאים לו להאמין.
אליעד מדגיש שוב כי אין שום דבר מוחלט או אובייקטיבי בהחלטה האם לקחת אחריות או להסיר אחריות, אלא יש רק בחירה אישית שמושפעת מרצון האדם ומהתפיסה שלו.
- למה לא רוצים אותי?
- איך להתמודד עם פרידה?
- לקיחת אחריות או הסרת אחריות?
- האם הרצונות אקראיים או סיבתיים?
- איך לגרום למישהו לרצות אותך?
- זה לא אתה זה אני - מה האמת?
האם המשפט "זה לא אתה זה אני" הוא אמיתי?
קיים משפט נפוץ שנאמר בפרידות: "זה לא אתה זה אני". אליעד מעלה את השאלה מהי האמת מאחורי המשפט הזה - האם באמת הפרידה מתרחשת בגלל האדם שאומר את המשפט, או שזאת רק דרך מנומסת לומר למישהו שהבעיה בו. אליעד מדגים זאת במצב שבו אדם מתפטר מהעבודה ואומר: "זה לא שהחברה דפוקה, אני פשוט לא רוצה לעבוד פה", כאשר בפועל עולה השאלה האם הבעיה היא באמת אצלו או שבאמת החברה בעייתית. הוא מסביר שאפשר לראות את זה בשתי דרכים:
האם זה שלא רוצים אותך הוא עניין אקראי או סיבתי?
אליעד מפרט שיש שני מצבים אפשריים:
מה עדיף - להאשים את הרצון של השני או את עצמך?
אליעד מתמודד עם שאלה נוספת: האם להאשים את הרצון של האדם השני שלא רוצה אותך, או להאשים את עצמך ואת התכונות שלך? הוא מדגיש שאם הרצון של האחר אקראי, אין לך סיבה להאשים את עצמך. הוא מסביר זאת עם דוגמה מפורטת: אם מישהו לא רוצה אותך כי יש לו התניה אקראית במוח שאינה אוהבת את איך שאתה נראה או מתנהג, זה לא באמת קשור אליך באופן ישיר - זה פשוט עניין מקרי לחלוטין. לעומת זאת, אם הרצון שלו סיבתי, זה אומר שזו אחריות שלך, כי אילו היית משתפר או מתאים את עצמך בצורה אחרת, הוא היה רוצה אותך.
כאשר מישהו שואל האם אי אפשר פשוט להאשים את הרצון של האדם השני במקום את הצורה של עצמך, אליעד מדגיש שוב שאפשר לעשות זאת רק אם מניחים שהרצון אקראי. אם הרצון הוא סיבתי, בהכרח זו גם האחריות שלך.
האם כדאי לקחת אחריות או להסיר אחריות במערכות יחסים?
אליעד מסביר נקודה נוספת בנוגע ללקיחת אחריות או הסרת אחריות. הוא מדגים מצב שבו מישהו מסביר לאחר והאחר אינו מבין. במקרה כזה, ניתן להאשים את עצמך שלא הסברת טוב, או להאשים את האחר שהוא לא מספיק מבין. לדבריו, האמת היא ששני ההסברים נכונים באותה מידה, ואין אחד שהוא מוחלט או עדיף על השני.
אליעד מדגיש שבסופו של דבר, הבחירה אם לקחת אחריות או להסיר אחריות תלויה ברצון שלך ובאיך שאתה בוחר להתנהל מול המציאות. אם אתה רוצה להרגיש שאתה שולט במצב, תיקח אחריות ותגיד שאתה אחראי לכל. אם אתה רוצה להרגיש פחות אחראי או להסיר אחריות, תאמר שהאחר הוא האשם בכך שלא הבין אותך. מבחינת אליעד, שניהם נכונים, והבחירה בידיך.
קיים משפט נפוץ שנאמר בפרידות: "זה לא אתה זה אני". אליעד מעלה את השאלה מהי האמת מאחורי המשפט הזה - האם באמת הפרידה מתרחשת בגלל האדם שאומר את המשפט, או שזאת רק דרך מנומסת לומר למישהו שהבעיה בו. אליעד מדגים זאת במצב שבו אדם מתפטר מהעבודה ואומר: "זה לא שהחברה דפוקה, אני פשוט לא רוצה לעבוד פה", כאשר בפועל עולה השאלה האם הבעיה היא באמת אצלו או שבאמת החברה בעייתית. הוא מסביר שאפשר לראות את זה בשתי דרכים:
- האדם השני הוא הבעייתי - כלומר, הוא אינו מבין, או שהוא לא מתאים לך.
- אתה עצמך הבעייתי - לא ידעת להסביר טוב, או שאתה לא מספיק טוב כדי שהצד השני ירצה אותך.
האם זה שלא רוצים אותך הוא עניין אקראי או סיבתי?
אליעד מפרט שיש שני מצבים אפשריים:
-
אקראי:
אם נאמר שהמציאות אקראית, כלומר, שהרצונות של אנשים הם אקראיים לגמרי, הרי שאם מישהו לא רוצה אותך, זה לא בגללך כלל. זה עניין אקראי לחלוטין. גם מי שכן רוצה אותך רוצה אותך בצורה אקראית, ולכן אתה לא צריך להרגיש רע, כי אין בך פגם מיוחד - זה פשוט עניין מקרי בלבד. -
סיבתי:
אבל אם נאמר שהמציאות סיבתית, אז בהכרח זה שלא רוצים אותך הוא בגללך. במקרה כזה, הסיבה היא שיש בך חסרון כלשהו - כי במציאות סיבתית, אם היית מושלם או טוב מספיק, היו רוצים אותך. אליעד מחדד כאן נקודה חשובה: במצב סיבתי, אם לא רוצים אותך, זאת עובדה שמעידה על פגם שיש בך.
מה עדיף - להאשים את הרצון של השני או את עצמך?
אליעד מתמודד עם שאלה נוספת: האם להאשים את הרצון של האדם השני שלא רוצה אותך, או להאשים את עצמך ואת התכונות שלך? הוא מדגיש שאם הרצון של האחר אקראי, אין לך סיבה להאשים את עצמך. הוא מסביר זאת עם דוגמה מפורטת: אם מישהו לא רוצה אותך כי יש לו התניה אקראית במוח שאינה אוהבת את איך שאתה נראה או מתנהג, זה לא באמת קשור אליך באופן ישיר - זה פשוט עניין מקרי לחלוטין. לעומת זאת, אם הרצון שלו סיבתי, זה אומר שזו אחריות שלך, כי אילו היית משתפר או מתאים את עצמך בצורה אחרת, הוא היה רוצה אותך.
כאשר מישהו שואל האם אי אפשר פשוט להאשים את הרצון של האדם השני במקום את הצורה של עצמך, אליעד מדגיש שוב שאפשר לעשות זאת רק אם מניחים שהרצון אקראי. אם הרצון הוא סיבתי, בהכרח זו גם האחריות שלך.
האם כדאי לקחת אחריות או להסיר אחריות במערכות יחסים?
אליעד מסביר נקודה נוספת בנוגע ללקיחת אחריות או הסרת אחריות. הוא מדגים מצב שבו מישהו מסביר לאחר והאחר אינו מבין. במקרה כזה, ניתן להאשים את עצמך שלא הסברת טוב, או להאשים את האחר שהוא לא מספיק מבין. לדבריו, האמת היא ששני ההסברים נכונים באותה מידה, ואין אחד שהוא מוחלט או עדיף על השני.
אליעד מדגיש שבסופו של דבר, הבחירה אם לקחת אחריות או להסיר אחריות תלויה ברצון שלך ובאיך שאתה בוחר להתנהל מול המציאות. אם אתה רוצה להרגיש שאתה שולט במצב, תיקח אחריות ותגיד שאתה אחראי לכל. אם אתה רוצה להרגיש פחות אחראי או להסיר אחריות, תאמר שהאחר הוא האשם בכך שלא הבין אותך. מבחינת אליעד, שניהם נכונים, והבחירה בידיך.
- למה לא רוצים אותי?
- איך להתמודד עם פרידה?
- לקיחת אחריות או הסרת אחריות?
- האם הרצונות אקראיים או סיבתיים?
- איך לגרום למישהו לרצות אותך?
- זה לא אתה זה אני - מה האמת?
יש משפט שאומר "זה לא אתה זה אני" נכון?
ש: כן.
אליעד: עכשיו השאלה היא מה האמת האם זה לא אתה זה אני זאת השאלה.
ש: מה באיזה עניין אומרים את זה?
אליעד: נפרדים ממישהו אז אומרים לו "תקשיב זה לא אתה זה אני" כאילו נגיד "זאת לא שהחברה דפוקה אני פשוט לא רוצה לעבוד פה", עכשיו השאלה היא מה האמת האם באמת זה לא אתה זה הוא האם תמיד זה אתה האם תמיד זה אני מה האמת פה בסיפור.
ש: תמיד שניהם.
אליעד: מה האמת נגיד לדוגמא נגיד שאתה מסביר למישהו משהו והוא לא מבין אתה יכול להגיד "הוא מטומטם שהוא לא מבין" ואתה יכול להגיד "אני מטומטם שאני לא יודע להסביר לו" מה האמת?
ש: שזה תמיד שניהם.
אליעד: שזה תמיד שניהם השאלה, לא שנייה אז קודם כל יש את ההיבט שאומר שזה תמיד שניהם בסדר אבל כי אפשר לראות את זה ככה ואפשר לראות את זה ככה, שנייה אפשר לראות את זה ככה ואפשר לראות את זה ככה אבל מה האמת אפשר לראות ככה ואפשר לראות ככה אבל יש פה עוד איזה היבט ההיבט אומר כזה דבר אם אתה נגיד לדוגמא מנסה לשכנע מישהו במשהו ונגיד הוא אומר.
מישהי נגיד לא רוצה אותך נניח עכשיו אם נאמר שהמציאות הזאת אקראית אם נאמר שמה שקורה פה זה אקראי אז האמת היא שזה אף פעם לא אתה זה תמיד הוא באופן אקראי הוא לא רוצה את זה זה לא אתה הוא באופן אקראי לא רוצה את זה.
ש: אבל אתה יכול להגיד לעצמך זה הרצון שלו.
אליעד: בסדר זה מה שאמרתי אבל.
ש: לא על הרצון שלך.
אליעד: אם מישהו לא רוצה אותך ונאמר שהמציאות הזאת היא אקראית יענו רצונות הם אקראיים ממילא זה אומר שזה שהוא רוצה אותך זה הוא זה לא אתה, זה לא שבך יש חיסרון בהכרח אלא הוא באופן אקראי לא רוצה אותך, למה הוא לא רוצה אותך אקראי ממילא גם מי שרוצה אותך זה אקראי כן אבל אם מישהו לא רוצה אותך זה אקראי. לעומת זאת אם זה סיבתי אז זה שהוא לא רוצה אותך זה תמיד אתה, למה זה תמיד אתה כי מחויב במציאות שאם היית יותר טוב היה רוצה אותך זאת האמת אין מה לעשות.
זאת אומרת שגם אם מישהי אומרת לך "זה לא אתה זה אני" זה תמיד אתה ואך ורק אתה בהנחה שהמציאות הזאת סיבתית זה אומר שיש בך חיסרון, המהות של השאלה היא כזאת אם מישהו אומר לך "זה לא אתה זה אני" האם אתה אמור עכשיו להרגיש שיש בך חיסרון כן או לא אז אם זה אקראי בסדר אקראי הוא לא רוצה אקראי אבל גם כשמישהו רוצה אותך זה אקראי אבל אם זה סיבתי אז מה האמת שיש בך חיסרון כי אם לא היה בך חיסרון היו רוצים אותך זאת האמת.
ש: מה האמת זה אקראי או סיבתי?
אליעד: האמת שתבחר לראות את זה איך שאתה רוצה הבנו?
ש: רגע שנייה.
אליעד: כן.
ש: יש מישהו שלא רוצה משהו עכשיו אפשר להאשים את זה את הצורה איך לא להשתנות ואז הרצון היה מתמלא.
אליעד: כן.
ש: ואפשר לשנות גם את הרצון של ההוא שרצה.
אליעד: אל תסבך אני אומר פשוט אם הרצון שלו הוא אקראי אז אתה לא אשם שהוא לא רוצה אותך אם הרצון שלו הוא סיבתי אז זה גם קשור אליך שהוא לא רוצה אותך.
ש: כן אז למה לא להאשים את הרצון שלו למה להאשים את הצורה שלי.
אליעד: לא האשמתי אף אחד, אם בן אדם רוצה את מה שהוא רוצה באופן אקראי אז זה שהוא לא רוצה אותך זה לא בהכרח קשור אליך הוא באופן אקראי יש לו התניה במוח שהוא לא אוהב את איך שאתה נראה זאת ההתניה שלו ככה אקראי אבל אם הוא אמר שזה לא רק.
ש: בסדר אבל אפשר להגיד גם בגלל הרצון שלו.
אליעד: והרצון שלו אקראי או סיבתי, תשובה אם הרצון שלו אקראי זה לא בגללך ואם הרצון שלו סיבתי זה בגללך הבנת?
ש: בסדר אבל יש, רגע שנייה את זה הבנתי מה שאתה אומר אבל יש את ההיבט הנוסף שכאילו יש את הרצון אפשר לשנות את צורת הרצון ואפשר לשנות את הרצון, מצד זה נניח אני רוצה.
אליעד: לא מעניין אותי הסיפור הזה בכלל לא יודע, זה היה נושא אחד נושא שני היה לגבי לקיחת אחריות והסרת אחריות האם זה יהיה הגיוני שתיקח אחריות ותגיד "אני לא ידעתי לעשות להסביר או שהוא לא הבין אותי" לדוגמא ופה התשובה תהיה מה שבא לך כי האמת היא שאתה יכול לקחת אחריות האמת היא שאתה יכול להסיר אחריות מה שבא לך כאילו יש היגיון בשניהם זאת התשובה.
ש: מאיזה?
אליעד: מה אתה אומר, שניהם נכונים אין בזה מוחלט שניהם נכונים יש היגיון בלהגיד שאתה לא ידעת להסביר מספיק טוב ויש היגיון בלהגיד שהוא לא הבין אותך שניהם הגיוניים כאילו בשניהם יש איזה היגיון אין משהו יותר נכון או פחות נכון, השאלה היא איך בא לך לתמרן את זה אם בא לך להסיר אחריות תזרוק את זה על מישהו אחר בא לא לקחת אחריות קח את זה על עצמך, אתה רוצה להיות אלוהים תגיד שאתה אחראי להכל רוצה לא להיות אלוהים אתה לא אחראי על הכל.
ש: כן.
אליעד: עכשיו השאלה היא מה האמת האם זה לא אתה זה אני זאת השאלה.
ש: מה באיזה עניין אומרים את זה?
אליעד: נפרדים ממישהו אז אומרים לו "תקשיב זה לא אתה זה אני" כאילו נגיד "זאת לא שהחברה דפוקה אני פשוט לא רוצה לעבוד פה", עכשיו השאלה היא מה האמת האם באמת זה לא אתה זה הוא האם תמיד זה אתה האם תמיד זה אני מה האמת פה בסיפור.
ש: תמיד שניהם.
אליעד: מה האמת נגיד לדוגמא נגיד שאתה מסביר למישהו משהו והוא לא מבין אתה יכול להגיד "הוא מטומטם שהוא לא מבין" ואתה יכול להגיד "אני מטומטם שאני לא יודע להסביר לו" מה האמת?
ש: שזה תמיד שניהם.
אליעד: שזה תמיד שניהם השאלה, לא שנייה אז קודם כל יש את ההיבט שאומר שזה תמיד שניהם בסדר אבל כי אפשר לראות את זה ככה ואפשר לראות את זה ככה, שנייה אפשר לראות את זה ככה ואפשר לראות את זה ככה אבל מה האמת אפשר לראות ככה ואפשר לראות ככה אבל יש פה עוד איזה היבט ההיבט אומר כזה דבר אם אתה נגיד לדוגמא מנסה לשכנע מישהו במשהו ונגיד הוא אומר.
מישהי נגיד לא רוצה אותך נניח עכשיו אם נאמר שהמציאות הזאת אקראית אם נאמר שמה שקורה פה זה אקראי אז האמת היא שזה אף פעם לא אתה זה תמיד הוא באופן אקראי הוא לא רוצה את זה זה לא אתה הוא באופן אקראי לא רוצה את זה.
ש: אבל אתה יכול להגיד לעצמך זה הרצון שלו.
אליעד: בסדר זה מה שאמרתי אבל.
ש: לא על הרצון שלך.
אליעד: אם מישהו לא רוצה אותך ונאמר שהמציאות הזאת היא אקראית יענו רצונות הם אקראיים ממילא זה אומר שזה שהוא רוצה אותך זה הוא זה לא אתה, זה לא שבך יש חיסרון בהכרח אלא הוא באופן אקראי לא רוצה אותך, למה הוא לא רוצה אותך אקראי ממילא גם מי שרוצה אותך זה אקראי כן אבל אם מישהו לא רוצה אותך זה אקראי. לעומת זאת אם זה סיבתי אז זה שהוא לא רוצה אותך זה תמיד אתה, למה זה תמיד אתה כי מחויב במציאות שאם היית יותר טוב היה רוצה אותך זאת האמת אין מה לעשות.
זאת אומרת שגם אם מישהי אומרת לך "זה לא אתה זה אני" זה תמיד אתה ואך ורק אתה בהנחה שהמציאות הזאת סיבתית זה אומר שיש בך חיסרון, המהות של השאלה היא כזאת אם מישהו אומר לך "זה לא אתה זה אני" האם אתה אמור עכשיו להרגיש שיש בך חיסרון כן או לא אז אם זה אקראי בסדר אקראי הוא לא רוצה אקראי אבל גם כשמישהו רוצה אותך זה אקראי אבל אם זה סיבתי אז מה האמת שיש בך חיסרון כי אם לא היה בך חיסרון היו רוצים אותך זאת האמת.
ש: מה האמת זה אקראי או סיבתי?
אליעד: האמת שתבחר לראות את זה איך שאתה רוצה הבנו?
ש: רגע שנייה.
אליעד: כן.
ש: יש מישהו שלא רוצה משהו עכשיו אפשר להאשים את זה את הצורה איך לא להשתנות ואז הרצון היה מתמלא.
אליעד: כן.
ש: ואפשר לשנות גם את הרצון של ההוא שרצה.
אליעד: אל תסבך אני אומר פשוט אם הרצון שלו הוא אקראי אז אתה לא אשם שהוא לא רוצה אותך אם הרצון שלו הוא סיבתי אז זה גם קשור אליך שהוא לא רוצה אותך.
ש: כן אז למה לא להאשים את הרצון שלו למה להאשים את הצורה שלי.
אליעד: לא האשמתי אף אחד, אם בן אדם רוצה את מה שהוא רוצה באופן אקראי אז זה שהוא לא רוצה אותך זה לא בהכרח קשור אליך הוא באופן אקראי יש לו התניה במוח שהוא לא אוהב את איך שאתה נראה זאת ההתניה שלו ככה אקראי אבל אם הוא אמר שזה לא רק.
ש: בסדר אבל אפשר להגיד גם בגלל הרצון שלו.
אליעד: והרצון שלו אקראי או סיבתי, תשובה אם הרצון שלו אקראי זה לא בגללך ואם הרצון שלו סיבתי זה בגללך הבנת?
ש: בסדר אבל יש, רגע שנייה את זה הבנתי מה שאתה אומר אבל יש את ההיבט הנוסף שכאילו יש את הרצון אפשר לשנות את צורת הרצון ואפשר לשנות את הרצון, מצד זה נניח אני רוצה.
אליעד: לא מעניין אותי הסיפור הזה בכלל לא יודע, זה היה נושא אחד נושא שני היה לגבי לקיחת אחריות והסרת אחריות האם זה יהיה הגיוני שתיקח אחריות ותגיד "אני לא ידעתי לעשות להסביר או שהוא לא הבין אותי" לדוגמא ופה התשובה תהיה מה שבא לך כי האמת היא שאתה יכול לקחת אחריות האמת היא שאתה יכול להסיר אחריות מה שבא לך כאילו יש היגיון בשניהם זאת התשובה.
ש: מאיזה?
אליעד: מה אתה אומר, שניהם נכונים אין בזה מוחלט שניהם נכונים יש היגיון בלהגיד שאתה לא ידעת להסביר מספיק טוב ויש היגיון בלהגיד שהוא לא הבין אותך שניהם הגיוניים כאילו בשניהם יש איזה היגיון אין משהו יותר נכון או פחות נכון, השאלה היא איך בא לך לתמרן את זה אם בא לך להסיר אחריות תזרוק את זה על מישהו אחר בא לא לקחת אחריות קח את זה על עצמך, אתה רוצה להיות אלוהים תגיד שאתה אחראי להכל רוצה לא להיות אלוהים אתה לא אחראי על הכל.
050-3331-331