איך ללמוד לשכנע? להיות מסוגל לשכנע, לשנות את המציאות, לשנות את עצמך, בחירה חופשית מלאה, לשלוט במציאות, לפתח יכולת שכנוע, לדעת איך לשכנע, ללמוד איך לשכנע, כושר שכנוע
מהי הדרך האמיתית לפתח יכולת שכנוע מלאה?
אליעד כהן מסביר שהיכולת לשכנע אדם אחר היא מיומנות מורכבת התלויה ביכולת שלך לשכנע את עצמך. אם נתקלת פעם במישהו שלא הסכים איתך, בוודאי שאלת את עצמך מה עדיף לעשות במצב כזה: האם לנסות לגרום לו להסכים איתך, או אולי לקבל בשלווה את חוסר ההסכמה? התשובה המפתיעה שאליעד מציע היא שכדי להגיע לשלמות פנימית ולשלוט במציאות בצורה מלאה, עליך לפתח את שתי היכולות האלו במקביל.
אליעד נותן דוגמה פשוטה כדי להמחיש זאת: דמיין שאתה עומד מול קיר. מצד אחד, היית רוצה למצוא דרך לעבור דרכו, ומצד שני, אתה יכול גם לבחור לקבל את העובדה שאתה לא יכול לעבור דרכו. רוב האנשים חושבים שהמשימה הטכנית - לעבור דרך הקיר - היא הקשה, ואילו קבלת המצב היא הקלה. אך אליעד מדגיש שההפך הוא הנכון. דווקא היכולת לקבל בלב שלם את העובדה שאתה מוגבל ולא מסוגל לעבור דרך הקיר קשה הרבה יותר מהמשימה הטכנית עצמה, כי מדובר במגבלה נפשית ולא פיזית. המגבלה הפיזית היא עניין טכני שניתן לפעמים לפתור, אבל להרגיש באמת בנוח עם ההגבלה שלך ולהיות שלם איתה נפשית, זה דבר הרבה יותר קשה, אפילו בלתי אפשרי לחלוטין, משום שזה סותר את הרצון הבסיסי של האדם להרגיש שלם ובלתי מוגבל.
לכן, על מנת לחוות שלמות אמיתית ולהיות מסוגל לשכנע באופן מלא, אתה צריך לפתח בו זמנית שני סוגים של יכולת:
אליעד מסביר לעומק שהסיבה לכך שקשה לך לשכנע מישהו אחר נעוצה בכך שאין לך מספיק "שכל". הוא מבהיר זאת על ידי כך שהוא אומר ששכנוע משמעותו לקחת רעיון מחויב ולהפוך אותו לאפשרי, או לקחת אפשרי ולהפוך אותו למחויב. על מנת לעשות זאת, אתה צריך להיות מסוגל לראות את ההפך של כל דבר. ככל שאתה יותר מתורגל בראיית דברים מזוויות הפוכות וסותרות, כך תגבר יכולת השכנוע שלך.
לדוגמה, אם אתה בטוח שמשהו הוא טוב, עליך לתרגל את היכולת לראות מדוע הוא רע. ולהפך, אם אתה בטוח שמשהו הוא רע, עליך לתרגל את היכולת לראות כיצד הוא דווקא טוב. כך בדיוק קורה כשאתה מנסה לשכנע מישהו אחר: אם תוכל לראות את העמדה שלו לעומק, מנקודת המבט שלו, ולהבין היטב מדוע הוא חושב כך, תדע בדיוק מה להגיד לו כדי לגרום לו לראות את הדברים אחרת.
העיקרון הזה פועל גם כאשר אתה מנסה לשכנע את עצמך לקבל מצב שאתה לא אוהב. אם תוכל לשכנע את עצמך לראות את השלמות בתוך החיסרון, לראות כיצד המגבלה שלך יכולה להיות שלמות בפני עצמה, תוכל גם לשכנע כל אדם אחר כמעט בכל דבר.
כיצד לפתח את השכל ואת יכולת השכנוע?
אליעד מסביר שהמפתח לפיתוח יכולת השכנוע הוא שכל. כדי לשכנע את האדם שמולך, עליך לפתח שכל מספיק גדול שיאפשר לך לראות כל דבר והיפוכו בו זמנית. ככל שהשכל שלך גדול יותר, כך תהיה גמיש יותר במחשבה ותוכל לשכנע כל אחד, כולל את עצמך. לדבריו, אם אתה לא מצליח לשכנע מישהו אחר, זו עדות לכך שאתה גם לא באמת מסוגל לקבל בלב שלם את זה שהוא לא משתכנע. מדובר בדיוק באותו מנגנון.
לדבריו, אתה חייב להגיע למצב שבו תהיה לך בחירה מוחלטת בין לשנות את המציאות לבין לקבל אותה כפי שהיא...
אליעד כהן מסביר שהיכולת לשכנע אדם אחר היא מיומנות מורכבת התלויה ביכולת שלך לשכנע את עצמך. אם נתקלת פעם במישהו שלא הסכים איתך, בוודאי שאלת את עצמך מה עדיף לעשות במצב כזה: האם לנסות לגרום לו להסכים איתך, או אולי לקבל בשלווה את חוסר ההסכמה? התשובה המפתיעה שאליעד מציע היא שכדי להגיע לשלמות פנימית ולשלוט במציאות בצורה מלאה, עליך לפתח את שתי היכולות האלו במקביל.
אליעד נותן דוגמה פשוטה כדי להמחיש זאת: דמיין שאתה עומד מול קיר. מצד אחד, היית רוצה למצוא דרך לעבור דרכו, ומצד שני, אתה יכול גם לבחור לקבל את העובדה שאתה לא יכול לעבור דרכו. רוב האנשים חושבים שהמשימה הטכנית - לעבור דרך הקיר - היא הקשה, ואילו קבלת המצב היא הקלה. אך אליעד מדגיש שההפך הוא הנכון. דווקא היכולת לקבל בלב שלם את העובדה שאתה מוגבל ולא מסוגל לעבור דרך הקיר קשה הרבה יותר מהמשימה הטכנית עצמה, כי מדובר במגבלה נפשית ולא פיזית. המגבלה הפיזית היא עניין טכני שניתן לפעמים לפתור, אבל להרגיש באמת בנוח עם ההגבלה שלך ולהיות שלם איתה נפשית, זה דבר הרבה יותר קשה, אפילו בלתי אפשרי לחלוטין, משום שזה סותר את הרצון הבסיסי של האדם להרגיש שלם ובלתי מוגבל.
לכן, על מנת לחוות שלמות אמיתית ולהיות מסוגל לשכנע באופן מלא, אתה צריך לפתח בו זמנית שני סוגים של יכולת:
- היכולת הטכנית לשנות את המציאות בהתאם לרצונך.
- היכולת הנפשית לקבל באופן מוחלט ושלם את המציאות, גם אם היא מנוגדת לרצונך.
אליעד מסביר לעומק שהסיבה לכך שקשה לך לשכנע מישהו אחר נעוצה בכך שאין לך מספיק "שכל". הוא מבהיר זאת על ידי כך שהוא אומר ששכנוע משמעותו לקחת רעיון מחויב ולהפוך אותו לאפשרי, או לקחת אפשרי ולהפוך אותו למחויב. על מנת לעשות זאת, אתה צריך להיות מסוגל לראות את ההפך של כל דבר. ככל שאתה יותר מתורגל בראיית דברים מזוויות הפוכות וסותרות, כך תגבר יכולת השכנוע שלך.
לדוגמה, אם אתה בטוח שמשהו הוא טוב, עליך לתרגל את היכולת לראות מדוע הוא רע. ולהפך, אם אתה בטוח שמשהו הוא רע, עליך לתרגל את היכולת לראות כיצד הוא דווקא טוב. כך בדיוק קורה כשאתה מנסה לשכנע מישהו אחר: אם תוכל לראות את העמדה שלו לעומק, מנקודת המבט שלו, ולהבין היטב מדוע הוא חושב כך, תדע בדיוק מה להגיד לו כדי לגרום לו לראות את הדברים אחרת.
העיקרון הזה פועל גם כאשר אתה מנסה לשכנע את עצמך לקבל מצב שאתה לא אוהב. אם תוכל לשכנע את עצמך לראות את השלמות בתוך החיסרון, לראות כיצד המגבלה שלך יכולה להיות שלמות בפני עצמה, תוכל גם לשכנע כל אדם אחר כמעט בכל דבר.
כיצד לפתח את השכל ואת יכולת השכנוע?
אליעד מסביר שהמפתח לפיתוח יכולת השכנוע הוא שכל. כדי לשכנע את האדם שמולך, עליך לפתח שכל מספיק גדול שיאפשר לך לראות כל דבר והיפוכו בו זמנית. ככל שהשכל שלך גדול יותר, כך תהיה גמיש יותר במחשבה ותוכל לשכנע כל אחד, כולל את עצמך. לדבריו, אם אתה לא מצליח לשכנע מישהו אחר, זו עדות לכך שאתה גם לא באמת מסוגל לקבל בלב שלם את זה שהוא לא משתכנע. מדובר בדיוק באותו מנגנון.
לדבריו, אתה חייב להגיע למצב שבו תהיה לך בחירה מוחלטת בין לשנות את המציאות לבין לקבל אותה כפי שהיא...
- איך לפתח יכולת שכנוע?
- מהי בחירה חופשית מלאה?
- איך להתמודד עם התנגדויות בשכנוע?
- כיצד לשלוט במציאות?
- איך לקבל את המציאות כפי שהיא?
- איך לפתח שכל וגמישות מחשבתית?
עכשיו הנושא הוא כזה, ברגע שיש בן אדם שיש מישהו שלא מסכים איתו במשהו, נתקלת פעם בסיטואציה שמישהו לא הסכים איתך על משהו?
ש: ברור.
אליעד: עכשיו השאלה מה עדיף, עדיף לגרום לו להסכים איתך או לא? אז בכל מקרה התשובה היא כזאת, התשובה היא שזה לא משנה מה עדיף, עדיף שתהיה לך את שתי אופציות. עוד פעם, עדיף ביחס למה, עכשיו השאלה היא מה יגרום לך להרגיש יותר טוב, יגרום לך להרגיש יותר טוב שתפתור איתו את הקונפליקט או יגרום לך להרגיש יותר טוב שתדע להתמודד עם הקונפליקט בלי להשלים עם הבן אדם והאמת היא כדי שיהיה לך טוב אתה צריך שיהיה לך את שתי האופציות.
אתה צריך שתהיה לך את האופציה לשכנע את הבן אדם להסכים איתך ואתה צריך שתהיה לך את האופציה לשכנע את עצמך שלא אכפת לך אם הוא יסכים איתך או לא וזה בלי זה, זה לא מספיק טוב כנ"ל לגבי כשהמציאות נגד רצונך. באופן כללי כשהמציאות נגד רצונך מה עדיף שתשנה אותה או עדיף שתשנה את רצונך מפניה והאמת היא שאתה צריך את שניהם, אתה צריך למצוא דרך גם לשנות את המציאות ואתה צריך למצוא דרך לשנות את רצונך מפני המציאות.
כשאתה רואה קיר אתה לא יכול לעבור דרך קיר, מה עדיף שתקבל את זה שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר או שתמצא דרך לעבור דרך הקיר, עכשיו האמת היא שלמצוא דרך לעבור דרך הקיר זה נחשב לקשה נכון? ולהסכים עם זה שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר זה נחשב לקל אבל האמת היא שלקבל בלב שלם את זה שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר זה קשה בדיוק כמו למצוא דרך לעבור דרך הקיר אפילו יותר קשה. עוד פעם להגיד "אני לא יכול לעבור דרך הקיר סבבה" זה אפשר אבל באמת בלב שלם להיות מרוצה מזה שאתה מוגבל ולא יכול לעבור דרך הקיר זה יותר קשה מאשר לעבור דרך הקיר.
ש: כמה יותר?
אליעד: כמה יותר? כי לעבור דרך הקיר זה מגבלה טכנית, פיזית. להסכים בלב שלם עם זה שאתה לא רוצה לעבור דרך הקיר, שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר זה מגבלה נפשית כי יותר מחויב. אני אסביר, לעבור דרך קיר ברמה הטכנית זה לא דבר שאינו אפשרי מצד ההגדרה אבל להגיד בלב שלם "אני מקבל את זה שאני לא יכול לעשות משהו" זה דבר שמצד ההגדרה הוא לא יכול להיות. אתה מבין, לכן מהיבט מסוים אם אתה רוצה להיות שלם עדיף שתמצא את הדרך לעבור דרך הקיר. אבל עוד נוסיף ונעמיק כשהמציאות נגד רצונך אתה גם צריך למצוא את הדרך לפתור את זה ואתה גם צריך למצוא את הדרך לקבל את זה וזה קשה באותה מידה לצורך העניין.
אבל צריך את שתיהם זאת אומרת שאם אתה במצב של איזה קונפליקט ויש משהו נגד רצונך אתה צריך מצד האמת שיהיה לך את שתי האופציות גם את היכולת להשיג את רצונך וגם את היכולת לקבל את המציאות כמו שהיא גם כשזה לא כרצונך.
ש: אבל השאלה איך עושים את זה.
אליעד: מחליטים מה רוצים ומתאמצים עד שזה יקרה. אם אתה רוצה לשנות את המציאות או לשנות את רצונך אתה בעצם צריך לשאול את עצמך "למה אני רוצה" או "למה המציאות ככה".
ש: אוקי, אני אשאל אבל עכשיו אני צריך להגיע לתשובות לא משנה מה התהיות.
אליעד: מה זאת אומרת?
ש: אני צריך להגיע לזה שאני אוכל לשכנע את עצמי שלעבור, לא לעבור דרך הקיר זה דבר מעולה זה דבר מעולה. איך אני עושה את זה?
אליעד: אתה שואל את עצמך "למה אני לא רוצה את זה שאני לא יכול לעבור דרך קיר", אתה חושב שזה גרוע שאתה לא יכול, אתה שואל את עצמך "למה אני חושב שזה גרוע". זה עכשיו לא נושא לשיחה נושא השיחה הוא אחר. נושא השיחה הוא כזה שאתה צריך להבין שזה לא משנה בסוף מה תעשה, אתה שומע, זה לא משנה מה תעשה אבל משנה, מחויב שתהיה לך את האפשרות לבחור מה לעשות. אם אתה מרגיש שיש דבר אחד שהוא לא אפשרי עבורך אתה בבעיה. אם אתה אומר "אין בעיה אני אכנע" או לא משנה מה, אם אין לך גם את האופציה השניה אתה בבעיה.
למה? כי אלוהים בתפיסה זה הכוח הבלתי מוגבל שהוא בוחר מה לעשות ואיך לעשות, והוא בוחר איך לצמצם את עצמו והוא בוחר באיזה צמצום להיות. אבל גם אלוהים הוא מצומצם כי הוא צמצם את עצמו לצורות אבל הוא בוחר לאיזה צורה לצמצם את עצמו וכדי לחוות את השלמות אתה צריך לחוות את זה מלפני הצמצום, אתה צריך לחוות "אני יכול לבחור הכל ומתוך זה שאני יכול לבחור הכל אני בוחר לצמצם את עצמי לפה או לפה". לפעמים צריך להתאמץ להיות מסוגל גם לשנות את המציאות לפה פחות ממה שאתה מתאמץ להיות מסוגל לקבל את המציאות ואם מישהו לא מסכים איתך אתה צריך להתאמץ להיות מסוגל לשכנע אותו כמו שאתה מתאמץ שלא יהיה אכפת לך אם אתה יכול לשכנע אותו או לא.
אבל בפרט שבשביל להצליח בשני דברים צריך שכל, המפתח להכל הוא שכל, אם היה לך מספיק שכל היית יודע איך לשכנע אותו והיית יודע איך להסכים על זה שהוא לא משוכנע, זה אותו דבר. בסוף המפתח לשני המהלכים הוא אותו, הפתרון הוא אותו פתרון. אם היה לך שכל והיית מבין איך זה עובד אז היית מבין איך לשנות את זה ולכן אם אתה לא יודע לשכנע את הבן אדם זה סימן שגם אתה לא בלב שלם מקבל את זה שהוא לא ישתכנע. כי בשביל לקבל את זה בלב שלם שהוא לא ישתכנע אתה צריך שיהיה לך שכל מכאן ועד הודעה חדשה, אם היה לך שכל מכאן ועד הודעה חדשה גם היית יודע גם איך אתה יכול לשכנע אותו. ואם אתה אומר "תראה אני לא יודע איך לשכנע אותו אבל אני יודע לקבל את זה איך שזה" אז אתה לא באמת מקבל את זה כי בשביל לקבל את זה איך שזה אתה צריך שכל כל כך גדול שיכול לראות את השלמות בתוך החיסרון. אם יש לך שכל כל כך גדול שאתה יכול לראות את השלמות בתוך החיסרון, שזה בעצם להפוך את החיסרון לשלמות, אז גם יש לך שכל להפוך את זה שהוא לא השתכנע למשוכנע כי לקבל את המציאות בלב שלם צריך שכל ענק, צריך שכל שלוקח חיסרון וגורם לשלמות שזה דבר והיפוכו. אז אם אתה מסוגל לשכנע את עצמך שדבר והיפוכו זה אחד אז אתה לא מסוגל לשכנע מישהו בדבר יותר קטן?
ש: אם אני מבין נכון את מה שאתה אומר אז רצוי להגיע למצב שיש בחירה, שיהיה לי בחירה אבל אני זוכר שדיברנו על זה שיש בחירה ואין בחירה אז איך זה מסתדר, איך זה מסתדר עם העניין הזה?
אליעד: אנחנו מדברים על פרספקטיבה שיש בחירה, לא אנחנו מדברים על פרספקטיבה שיש הבדל בין "יש ואין" ושאתה רוצה להגיע "ליש". אם אין הבדל אז אין משמעות על מה שדיברנו, אם זה אין הבדל בין "יש בחירה לאין בחירה" זה לא משנה מה דיברנו עכשיו כי אין בזה שום משמעות. אני באמת גם רוצה להסביר עוד פעם שתבינו טוב טוב, אם אתה לא מסוגל לשכנע את הבן אדם זה אומר שאין לך מספיק שכל ואם אין לך מספיק שכל אתה גם לא תצליח לשכנע את עצמך שלא אכפת לך שהוא לא ישתכנע...
ש: ברור.
אליעד: עכשיו השאלה מה עדיף, עדיף לגרום לו להסכים איתך או לא? אז בכל מקרה התשובה היא כזאת, התשובה היא שזה לא משנה מה עדיף, עדיף שתהיה לך את שתי אופציות. עוד פעם, עדיף ביחס למה, עכשיו השאלה היא מה יגרום לך להרגיש יותר טוב, יגרום לך להרגיש יותר טוב שתפתור איתו את הקונפליקט או יגרום לך להרגיש יותר טוב שתדע להתמודד עם הקונפליקט בלי להשלים עם הבן אדם והאמת היא כדי שיהיה לך טוב אתה צריך שיהיה לך את שתי האופציות.
אתה צריך שתהיה לך את האופציה לשכנע את הבן אדם להסכים איתך ואתה צריך שתהיה לך את האופציה לשכנע את עצמך שלא אכפת לך אם הוא יסכים איתך או לא וזה בלי זה, זה לא מספיק טוב כנ"ל לגבי כשהמציאות נגד רצונך. באופן כללי כשהמציאות נגד רצונך מה עדיף שתשנה אותה או עדיף שתשנה את רצונך מפניה והאמת היא שאתה צריך את שניהם, אתה צריך למצוא דרך גם לשנות את המציאות ואתה צריך למצוא דרך לשנות את רצונך מפני המציאות.
כשאתה רואה קיר אתה לא יכול לעבור דרך קיר, מה עדיף שתקבל את זה שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר או שתמצא דרך לעבור דרך הקיר, עכשיו האמת היא שלמצוא דרך לעבור דרך הקיר זה נחשב לקשה נכון? ולהסכים עם זה שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר זה נחשב לקל אבל האמת היא שלקבל בלב שלם את זה שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר זה קשה בדיוק כמו למצוא דרך לעבור דרך הקיר אפילו יותר קשה. עוד פעם להגיד "אני לא יכול לעבור דרך הקיר סבבה" זה אפשר אבל באמת בלב שלם להיות מרוצה מזה שאתה מוגבל ולא יכול לעבור דרך הקיר זה יותר קשה מאשר לעבור דרך הקיר.
ש: כמה יותר?
אליעד: כמה יותר? כי לעבור דרך הקיר זה מגבלה טכנית, פיזית. להסכים בלב שלם עם זה שאתה לא רוצה לעבור דרך הקיר, שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר זה מגבלה נפשית כי יותר מחויב. אני אסביר, לעבור דרך קיר ברמה הטכנית זה לא דבר שאינו אפשרי מצד ההגדרה אבל להגיד בלב שלם "אני מקבל את זה שאני לא יכול לעשות משהו" זה דבר שמצד ההגדרה הוא לא יכול להיות. אתה מבין, לכן מהיבט מסוים אם אתה רוצה להיות שלם עדיף שתמצא את הדרך לעבור דרך הקיר. אבל עוד נוסיף ונעמיק כשהמציאות נגד רצונך אתה גם צריך למצוא את הדרך לפתור את זה ואתה גם צריך למצוא את הדרך לקבל את זה וזה קשה באותה מידה לצורך העניין.
אבל צריך את שתיהם זאת אומרת שאם אתה במצב של איזה קונפליקט ויש משהו נגד רצונך אתה צריך מצד האמת שיהיה לך את שתי האופציות גם את היכולת להשיג את רצונך וגם את היכולת לקבל את המציאות כמו שהיא גם כשזה לא כרצונך.
ש: אבל השאלה איך עושים את זה.
אליעד: מחליטים מה רוצים ומתאמצים עד שזה יקרה. אם אתה רוצה לשנות את המציאות או לשנות את רצונך אתה בעצם צריך לשאול את עצמך "למה אני רוצה" או "למה המציאות ככה".
ש: אוקי, אני אשאל אבל עכשיו אני צריך להגיע לתשובות לא משנה מה התהיות.
אליעד: מה זאת אומרת?
ש: אני צריך להגיע לזה שאני אוכל לשכנע את עצמי שלעבור, לא לעבור דרך הקיר זה דבר מעולה זה דבר מעולה. איך אני עושה את זה?
אליעד: אתה שואל את עצמך "למה אני לא רוצה את זה שאני לא יכול לעבור דרך קיר", אתה חושב שזה גרוע שאתה לא יכול, אתה שואל את עצמך "למה אני חושב שזה גרוע". זה עכשיו לא נושא לשיחה נושא השיחה הוא אחר. נושא השיחה הוא כזה שאתה צריך להבין שזה לא משנה בסוף מה תעשה, אתה שומע, זה לא משנה מה תעשה אבל משנה, מחויב שתהיה לך את האפשרות לבחור מה לעשות. אם אתה מרגיש שיש דבר אחד שהוא לא אפשרי עבורך אתה בבעיה. אם אתה אומר "אין בעיה אני אכנע" או לא משנה מה, אם אין לך גם את האופציה השניה אתה בבעיה.
למה? כי אלוהים בתפיסה זה הכוח הבלתי מוגבל שהוא בוחר מה לעשות ואיך לעשות, והוא בוחר איך לצמצם את עצמו והוא בוחר באיזה צמצום להיות. אבל גם אלוהים הוא מצומצם כי הוא צמצם את עצמו לצורות אבל הוא בוחר לאיזה צורה לצמצם את עצמו וכדי לחוות את השלמות אתה צריך לחוות את זה מלפני הצמצום, אתה צריך לחוות "אני יכול לבחור הכל ומתוך זה שאני יכול לבחור הכל אני בוחר לצמצם את עצמי לפה או לפה". לפעמים צריך להתאמץ להיות מסוגל גם לשנות את המציאות לפה פחות ממה שאתה מתאמץ להיות מסוגל לקבל את המציאות ואם מישהו לא מסכים איתך אתה צריך להתאמץ להיות מסוגל לשכנע אותו כמו שאתה מתאמץ שלא יהיה אכפת לך אם אתה יכול לשכנע אותו או לא.
אבל בפרט שבשביל להצליח בשני דברים צריך שכל, המפתח להכל הוא שכל, אם היה לך מספיק שכל היית יודע איך לשכנע אותו והיית יודע איך להסכים על זה שהוא לא משוכנע, זה אותו דבר. בסוף המפתח לשני המהלכים הוא אותו, הפתרון הוא אותו פתרון. אם היה לך שכל והיית מבין איך זה עובד אז היית מבין איך לשנות את זה ולכן אם אתה לא יודע לשכנע את הבן אדם זה סימן שגם אתה לא בלב שלם מקבל את זה שהוא לא ישתכנע. כי בשביל לקבל את זה בלב שלם שהוא לא ישתכנע אתה צריך שיהיה לך שכל מכאן ועד הודעה חדשה, אם היה לך שכל מכאן ועד הודעה חדשה גם היית יודע גם איך אתה יכול לשכנע אותו. ואם אתה אומר "תראה אני לא יודע איך לשכנע אותו אבל אני יודע לקבל את זה איך שזה" אז אתה לא באמת מקבל את זה כי בשביל לקבל את זה איך שזה אתה צריך שכל כל כך גדול שיכול לראות את השלמות בתוך החיסרון. אם יש לך שכל כל כך גדול שאתה יכול לראות את השלמות בתוך החיסרון, שזה בעצם להפוך את החיסרון לשלמות, אז גם יש לך שכל להפוך את זה שהוא לא השתכנע למשוכנע כי לקבל את המציאות בלב שלם צריך שכל ענק, צריך שכל שלוקח חיסרון וגורם לשלמות שזה דבר והיפוכו. אז אם אתה מסוגל לשכנע את עצמך שדבר והיפוכו זה אחד אז אתה לא מסוגל לשכנע מישהו בדבר יותר קטן?
ש: אם אני מבין נכון את מה שאתה אומר אז רצוי להגיע למצב שיש בחירה, שיהיה לי בחירה אבל אני זוכר שדיברנו על זה שיש בחירה ואין בחירה אז איך זה מסתדר, איך זה מסתדר עם העניין הזה?
אליעד: אנחנו מדברים על פרספקטיבה שיש בחירה, לא אנחנו מדברים על פרספקטיבה שיש הבדל בין "יש ואין" ושאתה רוצה להגיע "ליש". אם אין הבדל אז אין משמעות על מה שדיברנו, אם זה אין הבדל בין "יש בחירה לאין בחירה" זה לא משנה מה דיברנו עכשיו כי אין בזה שום משמעות. אני באמת גם רוצה להסביר עוד פעם שתבינו טוב טוב, אם אתה לא מסוגל לשכנע את הבן אדם זה אומר שאין לך מספיק שכל ואם אין לך מספיק שכל אתה גם לא תצליח לשכנע את עצמך שלא אכפת לך שהוא לא ישתכנע...