9:14לשדר הצלחה, להעריץ אנשים, אנשים מצליחנים, ללמוד מאנשים, למכור את עצמך, למתג את עצמך, להשפיע על אנשים, העברת מסרים סמויה, הרב עובדיה יוסף, לחקות אנשים, חיקוי אנשים
האם כדאי לאדם לשדר הצלחה תמיד?
אליעד כהן התייחס לשאלה האם כדאי לשדר הצלחה, והסביר שאין לכך תשובה חד - משמעית, אלא מדובר בהחלטה אסטרטגית שמושפעת מהמטרה הספציפית של האדם בכל מצב. הוא הדגיש שאם המטרה היא למכור מוצר, שירות או את עצמך לאדם אחר, שידור הצלחה יכול להיות יעיל, אבל לא תמיד זה נכון או מועיל.
הדוגמה שהובאה היא של חברי כנסת המנסים למכור את עצמם לציבור. חלק מהם נמנעים מלשדר הצלחה ועושר, מתוך הנחה שהציבור ירגיש מרוחק ולא יזדהה איתם, ולכן דווקא יעדיפו להציג עצמם כאנשים פשוטים יותר. לעומתם, יש חברי כנסת שחושפים את הונם בכוונה כדי להראות כמה הצליחו, אך אליעד הסביר שגם החשיפה הזאת אינה תמיד מדויקת ואמיתית. למשל, אדם יכול לחשוף רק חלק מנכסיו, או להציג את עצמו בצורה צנועה כדי להיראות עממי ואהוד יותר. לכן, לדעתו, המפתח הוא לבדוק כל פעם מחדש "מה אני רוצה שהאדם השני יחשוב עליי?" ולבחור בהתאם איך להציג את עצמי, תוך חשיבה אם הצד השני יאמין לשידור ההצלחה או יחשוד שמדובר בהצגה בלבד.
מדוע שידור הצלחה מושך אנשים לקנות או להאמין לאדם מסוים?
אליעד הסביר שבני אדם מניחים שאם מישהו מצליח, כנראה שהוא בעל ניסיון, מיומנות, ידע או שיש לו לקוחות רבים. המחשבה היא שאם הוא הגיע להצלחה, יש סיכוי טוב שהוא יודע מה הוא עושה, ולכן כדאי לקנות ממנו או להאמין לו. לדוגמה, אליעד הביא את טענת הדתות שאומרות: "אם הצלחנו לשמור על המסורת 3000 שנה, כנראה שיש בזה משהו אמיתי ונכון". כלומר, ההצלחה נתפסת כאימות לאיכות ולנכונות של אותו אדם או מערכת אמונות.
הוא הדגיש שהנקודה החשובה היא לבדוק היטב אם שידור ההצלחה נתפס כאמיתי או כמזויף. לדוגמה, אם מישהו נוסע ברכב יקר, אולי הרכב בכלל שייך לבנק או לשוק האפור. ולכן, לדבריו, שידור הצלחה לא תמיד מוכיח הצלחה אמיתית, ולפעמים מדובר רק בהצגה לצורך יצירת רושם.
למה אנשים רוצים להיות בקרבת אנשים מצליחים?
אליעד הציג שלוש סיבות עיקריות לכך שאנשים נמשכים לאנשים מצליחים:
אליעד הסביר דרך דוגמה של זוגיות שבה אדם אוהב את בת זוגו בעיקר משום שהיא מעניקה לו תחושת ביטחון. הוא הציג שאותו אדם לא באמת אוהב את בת הזוג אלא את תחושת הביטחון שהוא מקבל ממנה. אילו האדם באמת היה אוהב את תחושת הביטחון בצורה מלאה ומוחלטת, הוא היה פועל להשגת תחושת ביטחון זו מתוך עצמו, ולא היה תלוי בבחורה חיצונית לשם כך.
אותה אנלוגיה הוצגה גם בהקשר של תלמיד המעריץ את המורה שלו: אם הוא היה באמת אוהב לגמרי את הידע שמלמד המורה, הוא היה לומד ומשיג את כל הידע בעצמו ולא היה תלוי במורה.
איך דוגמת הרב עובדיה יוסף מדגימה את הבעיה בהערצת אחרים?
אליעד נתן דוגמה של אריה דרעי שטען שהרב עובדיה יוסף חסר להם לאחר מותו. לפי אליעד, אם באמת לא היו יכולים להסתדר בלעדיו, היו מתאבדים. בפועל, ההערצה היא שטחית, משום שאם באמת היו מעריצים אותו ורוצים להיות כמוהו, היו משקיעים ולומדים כמוהו יום ולילה עד שהיו מגיעים לאותה רמת ידע והבנה. אליעד הסביר שהמעריצים בדרך כלל רוצים לקבל את ההצלחה בלי להשקיע את המאמץ הכרוך בכך.
אליעד הציג את הרעיון שכאשר אדם באמת אוהב משהו בצורה מלאה, הוא לא היה מסתפק בכך שהוא מקבל את זה מבחוץ אלא היה מתאמץ להשיג את זה מתוכו. בפועל, רוב האנשים מוכנים להסתפק במעט או בתחושה טובה מבחוץ במקום לעשות את העבודה הפנימית המלאה ולהשיג את הטוב האמיתי בתוכם.
מדוע אריה דרעי הוזכר כדוגמה?
אליעד התייחס בצורה הומוריסטית לכך שאריה דרעי הורשע ונכנס לכלא, ואילו "אריה מכלוף דרעי" לכאורה לא ישב בכלא כי זו ישות שונה (משחק מילים על השם המלא). מטרת הדוגמה היתה להמחיש כיצד אנשים מתייחסים בצורה סלקטיבית לדמויות ציבוריות, להצלחותיהן ולכישלונותיהן בהתאם לתדמית הציבורית שלהן.
מה המשמעות של לרצות להרגיש טוב באמת?
אליעד סיכם בכך שאנשים רוצים להרגיש טוב, אך לרוב אינם רוצים זאת במידה כזו שינתקו את התלות בתחושות חיצוניות. אם באמת היו רוצים רק להרגיש טוב, הם היו מוצאים דרך פנימית להשיג זאת תמיד. לפי אליעד, זה מראה שהרצון שלהם אינו שלם ומוחלט, ולכן הם ממשיכים לחפש סיפוק חיצוני במקום לפתח רוגע פנימי ויציב מתוך עצמם.
מהי המסקנה לגבי שידור הצלחה באופן כללי?
בסופו של דבר, אליעד סיכם שאין נוסחה אחידה לשאלה האם כדאי לשדר הצלחה. התשובה תמיד תלויה במה שהאדם רוצה להשיג ובאיך הוא רוצה שהאחרים יתפסו אותו. שידור הצלחה יכול להיות כלי מועיל במצבים מסוימים, אך יכול גם לפגוע באמינות או ביצירת הזדהות במצבים אחרים.
אליעד כהן התייחס לשאלה האם כדאי לשדר הצלחה, והסביר שאין לכך תשובה חד - משמעית, אלא מדובר בהחלטה אסטרטגית שמושפעת מהמטרה הספציפית של האדם בכל מצב. הוא הדגיש שאם המטרה היא למכור מוצר, שירות או את עצמך לאדם אחר, שידור הצלחה יכול להיות יעיל, אבל לא תמיד זה נכון או מועיל.
הדוגמה שהובאה היא של חברי כנסת המנסים למכור את עצמם לציבור. חלק מהם נמנעים מלשדר הצלחה ועושר, מתוך הנחה שהציבור ירגיש מרוחק ולא יזדהה איתם, ולכן דווקא יעדיפו להציג עצמם כאנשים פשוטים יותר. לעומתם, יש חברי כנסת שחושפים את הונם בכוונה כדי להראות כמה הצליחו, אך אליעד הסביר שגם החשיפה הזאת אינה תמיד מדויקת ואמיתית. למשל, אדם יכול לחשוף רק חלק מנכסיו, או להציג את עצמו בצורה צנועה כדי להיראות עממי ואהוד יותר. לכן, לדעתו, המפתח הוא לבדוק כל פעם מחדש "מה אני רוצה שהאדם השני יחשוב עליי?" ולבחור בהתאם איך להציג את עצמי, תוך חשיבה אם הצד השני יאמין לשידור ההצלחה או יחשוד שמדובר בהצגה בלבד.
מדוע שידור הצלחה מושך אנשים לקנות או להאמין לאדם מסוים?
אליעד הסביר שבני אדם מניחים שאם מישהו מצליח, כנראה שהוא בעל ניסיון, מיומנות, ידע או שיש לו לקוחות רבים. המחשבה היא שאם הוא הגיע להצלחה, יש סיכוי טוב שהוא יודע מה הוא עושה, ולכן כדאי לקנות ממנו או להאמין לו. לדוגמה, אליעד הביא את טענת הדתות שאומרות: "אם הצלחנו לשמור על המסורת 3000 שנה, כנראה שיש בזה משהו אמיתי ונכון". כלומר, ההצלחה נתפסת כאימות לאיכות ולנכונות של אותו אדם או מערכת אמונות.
הוא הדגיש שהנקודה החשובה היא לבדוק היטב אם שידור ההצלחה נתפס כאמיתי או כמזויף. לדוגמה, אם מישהו נוסע ברכב יקר, אולי הרכב בכלל שייך לבנק או לשוק האפור. ולכן, לדבריו, שידור הצלחה לא תמיד מוכיח הצלחה אמיתית, ולפעמים מדובר רק בהצגה לצורך יצירת רושם.
למה אנשים רוצים להיות בקרבת אנשים מצליחים?
אליעד הציג שלוש סיבות עיקריות לכך שאנשים נמשכים לאנשים מצליחים:
- כדי ללמוד מהם, לחקות את ההצלחה שלהם ולקצר את הדרך להצלחה בעצמם.
- כדי להרגיש חשובים - אם אדם מצליח מתעניין בהם, הם חשים בעלי ערך עצמי גבוה יותר.
- מתוך רצון לקבל עזרה ולהשיג הצלחה בלי מאמץ.
אליעד הסביר דרך דוגמה של זוגיות שבה אדם אוהב את בת זוגו בעיקר משום שהיא מעניקה לו תחושת ביטחון. הוא הציג שאותו אדם לא באמת אוהב את בת הזוג אלא את תחושת הביטחון שהוא מקבל ממנה. אילו האדם באמת היה אוהב את תחושת הביטחון בצורה מלאה ומוחלטת, הוא היה פועל להשגת תחושת ביטחון זו מתוך עצמו, ולא היה תלוי בבחורה חיצונית לשם כך.
אותה אנלוגיה הוצגה גם בהקשר של תלמיד המעריץ את המורה שלו: אם הוא היה באמת אוהב לגמרי את הידע שמלמד המורה, הוא היה לומד ומשיג את כל הידע בעצמו ולא היה תלוי במורה.
איך דוגמת הרב עובדיה יוסף מדגימה את הבעיה בהערצת אחרים?
אליעד נתן דוגמה של אריה דרעי שטען שהרב עובדיה יוסף חסר להם לאחר מותו. לפי אליעד, אם באמת לא היו יכולים להסתדר בלעדיו, היו מתאבדים. בפועל, ההערצה היא שטחית, משום שאם באמת היו מעריצים אותו ורוצים להיות כמוהו, היו משקיעים ולומדים כמוהו יום ולילה עד שהיו מגיעים לאותה רמת ידע והבנה. אליעד הסביר שהמעריצים בדרך כלל רוצים לקבל את ההצלחה בלי להשקיע את המאמץ הכרוך בכך.
אליעד הציג את הרעיון שכאשר אדם באמת אוהב משהו בצורה מלאה, הוא לא היה מסתפק בכך שהוא מקבל את זה מבחוץ אלא היה מתאמץ להשיג את זה מתוכו. בפועל, רוב האנשים מוכנים להסתפק במעט או בתחושה טובה מבחוץ במקום לעשות את העבודה הפנימית המלאה ולהשיג את הטוב האמיתי בתוכם.
מדוע אריה דרעי הוזכר כדוגמה?
אליעד התייחס בצורה הומוריסטית לכך שאריה דרעי הורשע ונכנס לכלא, ואילו "אריה מכלוף דרעי" לכאורה לא ישב בכלא כי זו ישות שונה (משחק מילים על השם המלא). מטרת הדוגמה היתה להמחיש כיצד אנשים מתייחסים בצורה סלקטיבית לדמויות ציבוריות, להצלחותיהן ולכישלונותיהן בהתאם לתדמית הציבורית שלהן.
מה המשמעות של לרצות להרגיש טוב באמת?
אליעד סיכם בכך שאנשים רוצים להרגיש טוב, אך לרוב אינם רוצים זאת במידה כזו שינתקו את התלות בתחושות חיצוניות. אם באמת היו רוצים רק להרגיש טוב, הם היו מוצאים דרך פנימית להשיג זאת תמיד. לפי אליעד, זה מראה שהרצון שלהם אינו שלם ומוחלט, ולכן הם ממשיכים לחפש סיפוק חיצוני במקום לפתח רוגע פנימי ויציב מתוך עצמם.
מהי המסקנה לגבי שידור הצלחה באופן כללי?
בסופו של דבר, אליעד סיכם שאין נוסחה אחידה לשאלה האם כדאי לשדר הצלחה. התשובה תמיד תלויה במה שהאדם רוצה להשיג ובאיך הוא רוצה שהאחרים יתפסו אותו. שידור הצלחה יכול להיות כלי מועיל במצבים מסוימים, אך יכול גם לפגוע באמינות או ביצירת הזדהות במצבים אחרים.
- כיצד בונים תדמית משכנעת?
- מהי הדרך להתמודד עם תחושת חוסר ביטחון?
- איך למכור ולשווק בצורה נכונה?
- הקשר בין הערצה לבין פיתוח יכולות אישיות
- איך לפתח רוגע פנימי ושחרור מתלות חיצונית?
מדוע עולה השאלה אם כדאי לשדר הצלחה?
בשיחה עלתה השאלה בנוגע לנסיבות ולמטרות שבהן כדאי לאדם לשדר הצלחה, והאם הדבר נכון בכל מצב. נשאלה גם השאלה איך שידור הצלחה קשור לרצון למכור או להשיג אהדה, ולמה לפעמים דווקא לא כדאי לשדר הצלחה אם המטרה היא לגרום לאנשים אחרים להזדהות עם אדם שנראה להם יותר "רגיל" או צנוע.
כיצד שידור הצלחה קשור לפוליטיקה ולחשיפת הון?
אליעד ציין שמדובר בהחלטה אסטרטגית: יש חברי כנסת שדווקא לא רוצים להיראות מצליחים מדי או עשירים מדי, כי הם חוששים שהציבור לא יזדהה איתם. לעומת זאת, חלקם כן חושפים את ההון שלהם, אך ייתכן שזו אינה האמת המלאה: יכול להיות שהם בוחרים לחשוף רק חלק מהכסף או לספר גרסה שמשרתת אותם. מצד שני, יש גם כאלה שלא חושפים כדי ליצור תדמית אחרת, בהתאם ליעד שהם רוצים להשיג.
מדוע שידור הצלחה מושך קונים או תומכים?
שאלו: "אם אדם משדר הצלחה, מדוע זה מושך אחרים?" ועלה הרעיון שבני אדם מניחים שאם מישהו הצליח (למשל במכירות, בצבירת כסף או בידע), כנראה שהוא יודע מה הוא עושה, שיש לו מיומנות, ושאחרים כבר התרשמו ממנו לטובה. דוגמה שניתנה היא טענה מעולם הדת: "אנחנו כבר שלושת אלפים שנה שומרים על המסורת, אז כנראה שאנחנו עושים משהו נכון". כלומר, עצם ההישרדות לאורך זמן נתפסת כשידור הצלחה.
האם תמיד נכון לשדר הצלחה?
אליעד הדגיש שאין תשובה חד משמעית. זה תלוי במטרה של האדם. לפעמים כדאי להציג הצלחה כדי להגביר את הביטחון אצל הלקוח הפוטנציאלי, ולפעמים כדאי דווקא להסתיר הצלחה או ממון כדי לעורר הזדהות. לכן יש לבדוק בכל פעם: "מה אני רוצה שהוא יחשוב עלי?" ואם משדרים הצלחה - חשוב לבחון האם הצד השני אכן יאמין לכך, או יחשוד שזו רק הצגה (למשל, שימוש ברכב יקר שאינו באמת של האדם עצמו אלא שייך לשוק האפור או לבנק).
מדוע אנשים רוצים להיות בקרבת אנשים מצליחים?
עלתה אפשרות שאנשים רוצים "להידבק" בהצלחה של מישהו אחר כדי:
- ללמוד ממנו או להעתיק את דרכיו.
- לקבל ממנו עזרה וקיצורי דרך.
- להרגיש חשובים בעצמם, על ידי כך שמישהו מצליח מעוניין בקרבתם.
כיצד קשור הנושא של הערצה ואהבה לתחושת ביטחון?
אליעד הסביר דרך דוגמה של אדם שאוהב מישהי כי היא מעניקה לו תחושת ביטחון. בפועל, האדם אוהב את תחושת הביטחון יותר מאשר את בת הזוג עצמה. אם באמת היה רוצה את הביטחון באופן מלא, הוא היה מחפש דרך להשיג את זה מבפנים ולא היה תלוי בגורם חיצוני. כך גם לגבי אהבת תלמיד את מורו: אם אדם באמת היה אוהב לגמרי את הידע, הוא היה משיג אותו עד הסוף ולא היה צריך להסתמך על מקור חיצוני.
איך הדבר קשור למושג הערצת צדיקים ולדוגמת הרב עובדיה יוסף?
צוין שלפעמים אנשים מעריצים רב או מנהיג רוחני, וטוענים "אנחנו לא יכולים בלעדיו". לפי אליעד, אם היו באמת לא יכולים בלעדיו, לא היו ממשיכים לחיות בלעדיו. ואם הם כל כך מעריכים אותו, הם יכולים להשתדל להפוך להיות כמוהו: ללמוד ולהשקיע כפי שהוא עשה. דוגמה הובאה על הרב עובדיה יוסף, שעשו סביבו פולחן הערצה, אך מעטים מוכנים לשבת וללמוד כמוהו כדי להגיע לאותה רמה.
כיצד הדבר מתקשר לאריה דרעי ולאריה מכלוף דרעי?
הוזכר בהקשר משעשע שאריה דרעי הורשע בעבר, בעוד אריה מכלוף דרעי כביכול לא הורשע (משחק מילים על שמו המלא). אך הנקודה העיקרית היתה להדגים איך אנשים מתייחסים לדמויות ציבוריות ולתדמיתן, וכיצד ההערצה או הביקורת מתחברות למידת ההזדהות עם מי שנתפס כמצליח או לא מצליח.
מה המשמעות של רצון להרגיש טוב באופן אמיתי?
בסוף השיחה, אליעד הרחיב על הרעיון שאנשים רוצים "להרגיש טוב", אבל לא תמיד עד כדי כך שיחקרו לעומק איך באמת אפשר להרגיש טוב תמיד. לרוב, האדם מוכן להסתפק בקצת טוב שמגיע מבחוץ, במקום לפתח את הכלים להשיג את הטוב מבפנים. זה מתקשר לרעיון לפיו אם אדם באמת היה רוצה משהו בכל נפשו, הוא היה מוצא דרך להשיג אותו בלי להזדקק לסיוע חיצוני.
מה המסקנה על שידור הצלחה?
בסיכומו של דבר, אין תשובה אחידה לשאלה אם כדאי לשדר הצלחה. התשובה תלויה בהקשר ובמטרת האדם. לפעמים אנשים משדרים הצלחה כדי ליצור רושם חיובי ולהוכיח שכבר הצליחו, ולפעמים הם מעדיפים להיראות פחות מצליחים כדי לעורר הזדהות או רחמים. כמו כן, השאלה מה מניע אנשים להתקרב להצלחה קשורה לתפיסות פסיכולוגיות על הרצון לקבל דבר מבחוץ במקום לפתח אותו מבפנים. לדעת אם זה נכון או לא תלוי במה האדם מבקש להשיג ועל מי הוא רוצה להשפיע.
בשיחה עלתה השאלה בנוגע לנסיבות ולמטרות שבהן כדאי לאדם לשדר הצלחה, והאם הדבר נכון בכל מצב. נשאלה גם השאלה איך שידור הצלחה קשור לרצון למכור או להשיג אהדה, ולמה לפעמים דווקא לא כדאי לשדר הצלחה אם המטרה היא לגרום לאנשים אחרים להזדהות עם אדם שנראה להם יותר "רגיל" או צנוע.
כיצד שידור הצלחה קשור לפוליטיקה ולחשיפת הון?
אליעד ציין שמדובר בהחלטה אסטרטגית: יש חברי כנסת שדווקא לא רוצים להיראות מצליחים מדי או עשירים מדי, כי הם חוששים שהציבור לא יזדהה איתם. לעומת זאת, חלקם כן חושפים את ההון שלהם, אך ייתכן שזו אינה האמת המלאה: יכול להיות שהם בוחרים לחשוף רק חלק מהכסף או לספר גרסה שמשרתת אותם. מצד שני, יש גם כאלה שלא חושפים כדי ליצור תדמית אחרת, בהתאם ליעד שהם רוצים להשיג.
מדוע שידור הצלחה מושך קונים או תומכים?
שאלו: "אם אדם משדר הצלחה, מדוע זה מושך אחרים?" ועלה הרעיון שבני אדם מניחים שאם מישהו הצליח (למשל במכירות, בצבירת כסף או בידע), כנראה שהוא יודע מה הוא עושה, שיש לו מיומנות, ושאחרים כבר התרשמו ממנו לטובה. דוגמה שניתנה היא טענה מעולם הדת: "אנחנו כבר שלושת אלפים שנה שומרים על המסורת, אז כנראה שאנחנו עושים משהו נכון". כלומר, עצם ההישרדות לאורך זמן נתפסת כשידור הצלחה.
האם תמיד נכון לשדר הצלחה?
אליעד הדגיש שאין תשובה חד משמעית. זה תלוי במטרה של האדם. לפעמים כדאי להציג הצלחה כדי להגביר את הביטחון אצל הלקוח הפוטנציאלי, ולפעמים כדאי דווקא להסתיר הצלחה או ממון כדי לעורר הזדהות. לכן יש לבדוק בכל פעם: "מה אני רוצה שהוא יחשוב עלי?" ואם משדרים הצלחה - חשוב לבחון האם הצד השני אכן יאמין לכך, או יחשוד שזו רק הצגה (למשל, שימוש ברכב יקר שאינו באמת של האדם עצמו אלא שייך לשוק האפור או לבנק).
מדוע אנשים רוצים להיות בקרבת אנשים מצליחים?
עלתה אפשרות שאנשים רוצים "להידבק" בהצלחה של מישהו אחר כדי:
- ללמוד ממנו או להעתיק את דרכיו.
- לקבל ממנו עזרה וקיצורי דרך.
- להרגיש חשובים בעצמם, על ידי כך שמישהו מצליח מעוניין בקרבתם.
כיצד קשור הנושא של הערצה ואהבה לתחושת ביטחון?
אליעד הסביר דרך דוגמה של אדם שאוהב מישהי כי היא מעניקה לו תחושת ביטחון. בפועל, האדם אוהב את תחושת הביטחון יותר מאשר את בת הזוג עצמה. אם באמת היה רוצה את הביטחון באופן מלא, הוא היה מחפש דרך להשיג את זה מבפנים ולא היה תלוי בגורם חיצוני. כך גם לגבי אהבת תלמיד את מורו: אם אדם באמת היה אוהב לגמרי את הידע, הוא היה משיג אותו עד הסוף ולא היה צריך להסתמך על מקור חיצוני.
איך הדבר קשור למושג הערצת צדיקים ולדוגמת הרב עובדיה יוסף?
צוין שלפעמים אנשים מעריצים רב או מנהיג רוחני, וטוענים "אנחנו לא יכולים בלעדיו". לפי אליעד, אם היו באמת לא יכולים בלעדיו, לא היו ממשיכים לחיות בלעדיו. ואם הם כל כך מעריכים אותו, הם יכולים להשתדל להפוך להיות כמוהו: ללמוד ולהשקיע כפי שהוא עשה. דוגמה הובאה על הרב עובדיה יוסף, שעשו סביבו פולחן הערצה, אך מעטים מוכנים לשבת וללמוד כמוהו כדי להגיע לאותה רמה.
כיצד הדבר מתקשר לאריה דרעי ולאריה מכלוף דרעי?
הוזכר בהקשר משעשע שאריה דרעי הורשע בעבר, בעוד אריה מכלוף דרעי כביכול לא הורשע (משחק מילים על שמו המלא). אך הנקודה העיקרית היתה להדגים איך אנשים מתייחסים לדמויות ציבוריות ולתדמיתן, וכיצד ההערצה או הביקורת מתחברות למידת ההזדהות עם מי שנתפס כמצליח או לא מצליח.
מה המשמעות של רצון להרגיש טוב באופן אמיתי?
בסוף השיחה, אליעד הרחיב על הרעיון שאנשים רוצים "להרגיש טוב", אבל לא תמיד עד כדי כך שיחקרו לעומק איך באמת אפשר להרגיש טוב תמיד. לרוב, האדם מוכן להסתפק בקצת טוב שמגיע מבחוץ, במקום לפתח את הכלים להשיג את הטוב מבפנים. זה מתקשר לרעיון לפיו אם אדם באמת היה רוצה משהו בכל נפשו, הוא היה מוצא דרך להשיג אותו בלי להזדקק לסיוע חיצוני.
מה המסקנה על שידור הצלחה?
בסיכומו של דבר, אין תשובה אחידה לשאלה אם כדאי לשדר הצלחה. התשובה תלויה בהקשר ובמטרת האדם. לפעמים אנשים משדרים הצלחה כדי ליצור רושם חיובי ולהוכיח שכבר הצליחו, ולפעמים הם מעדיפים להיראות פחות מצליחים כדי לעורר הזדהות או רחמים. כמו כן, השאלה מה מניע אנשים להתקרב להצלחה קשורה לתפיסות פסיכולוגיות על הרצון לקבל דבר מבחוץ במקום לפתח אותו מבפנים. לדעת אם זה נכון או לא תלוי במה האדם מבקש להשיג ועל מי הוא רוצה להשפיע.
- כיצד בונים תדמית משכנעת?
- מהי הדרך להתמודד עם תחושת חוסר ביטחון?
- איך למכור ולשווק בצורה נכונה?
- הקשר בין הערצה לבין פיתוח יכולות אישיות
- איך לפתח רוגע פנימי ושחרור מתלות חיצונית?
כן.
ש: עניין של לשדר הצלחה.
אליעד: לשדר הצלחה.
ש: מתי זה נכון האם כלומר...
אליעד: בהנחה שאתה רוצה להשיג מה, זה גרוע ביותר לשדר הצלחה זה אף פעם לא נכון.
ש: הבנתי אותך.
אליעד: תלוי מה אתה רוצה להשיג.
ש: למכור לצורך העניין.
אליעד: מה למכור את עצמך מוצר אחר, נגיד יש לדוגמא חברי כנסת שרוצים למכור את עצמם ולכן הם לא רוצים לשדר הצלחה כי הוא חושב שאם הוא מאוד מצליח ויש לו הרבה כסף לא יבחרו בו ואז הוא רוצה לשדר שאין לו הרבה הצלחה. יש את אלה שאומרים חשף את הונו נכון כאילו אומרים לו "מה ההון שלך" והוא חושף "יש לי ככה וככה" ויש כאלה שלא חושפים, עכשיו אז אתה אומר הנה יש מישהו שחשף נגיד אבל גם ההוא שחשף מי אמר שמה שהוא חשף זה נכון בכלל, מי בדק את זה אתה יודע הוא חשף למה הוא סיפר לך על החשבונות שלו בשוויץ. אתה מבין יכול להיות שהוא חשף והוא בכלל חשף לך כדי לספר לך שהוא לא מצליח כפי שהוא באמת ותחשוב שאין לו כדי שתבחר בא נגיד משהו כזה.
ש: אוקי אבל מהצד כשזה עובד למה זה עובד אני שואל את עצמי.
אליעד: עובד מתי באיזה הקשר באיזה עניין?
ש: בן אדם משדר הצלחה וזה מושך אנשים אליו לרצות לקנות ממנו.
אליעד: כי מניחים אולי הנחת יסוד שאומרת "תראה אם הוא הצליח אז איך הוא הצליח בגלל שהוא מכר הרבה, אם הוא מכר הרבה כנראה שהיו לו הרבה לקוחות, הרבה לקוחות כנראה שהוא יותר מיומן כנראה שאם קנו ממנו כנראה שהוא טוב". נגיד לדוגמא נגיד הדת מה היא אומרת? היא אומרת "אנחנו כבר שלושת אלפים שנה הצלחנו לשמור על הערכים שלנו" אז כנראה שזה טוב אחרת איך יכול ששלושת אלפים שנה אנשים טועים בזה משהו כזה.
ש: אוקי.
אליעד: מה הבנת לעצמך?
ש: די פשוט.
אליעד: פשוט די פשוט מה פשוט בזה?
ש: סתם, אני מנסה לשאול אם זה כל מה שעניין אותי לגבי הנושא.
אליעד: במקרה הספציפי שלך ברמה הפרקטית מה שאתה צריך זה לשאול את עצמך "מה אני רוצה שהוא יחשוב עלי והאם אני חושב שאם אני אשדר לו הצלחה בצורה שזה גם יראה אמין זה יגדיל את הסיכוי שהוא יחשוב עלי את מה שאני רוצה שהוא יחשוב עלי", כי זה עניין של הנחות יסוד אם אתה משדר לו הצלחה אז הוא מניח שאתה בן אדם מצליח יכול להיות שאתה משדר הצלחה ואתה לא מוצלח, יש הרבה אנשים לדוגמא שכדי לשדר הצלחה הם נגיד נוסעים ברכב יקר עושים כל מיני דברים וזה לא שלהם בכלל של הבנק של השוק האפור של מישהו אבל הם רוצים לשדר הצלחה, "אם הוא יש לו כזה רכב כנראה שיש לו הרבה כסף, יש לו הרבה כסף כנראה שיש לו הרבה עסקים, הרבה עסקים כנראה שהוא טוב" לופ כלשהו וזה בכלל מי אמר שהוא מצליח כאילו.
ש: ואז מה בן אדם יחשוב שהוא ידבק בהצלחה הזאת?
אליעד: לא, תלוי מה אותו בן אדם רוצה ממך לא, תלוי מה הוא רוצה אתה שואל למה אנשים רוצים להיות חברים של אנשים מוצלחים?
ש: לצורך העניין.
אליעד: אז דיברנו קודם על למכור משהו לא?
ש: זה למכור את עצמך לא? זה אותו דבר.
אליעד: לא באיזה היבט באיזה הקשר, יש את ההיבט שרוצה לקנות ממך משהו אז הוא מניח שאם אתה מצליח כנראה שלא יודע מה.
ש: בא ניקח את העניין שאנשים רוצים להתקרב לאנשים מוצלחים.
אליעד: הם רוצים ללמוד מהם הם רוצים להיות כמוהם, הם עצלנים לא בא להם להתאמץ הם אומרים "הוא ייתן לי את ההצלחה שלו".
ש: יכול להיות אולי זה אחד ההיבטים.
אליעד: רוצים להרגיש שהם אנשים חשובים כי אם הוא מצליח והוא רוצה להיות חבר שלי כנראה שאני משהו.
ש: כן אוקי.
אליעד: עכשיו אם בן אדם באמת היה אוהב אנשים מצליחנים הוא היה הופך להיות בעצמו כזה. הרבה פעמים אוהבים מישהו כשלא באמת אוהבים אותו, מה זאת אומרת? הרבה פעמים אתה אוהב מישהו רק בגלל שאתה לא באמת אוהב אותו, בא נגיד ניקח מישהי נניח נגיד עכשיו אני אחזור על זה ככה "אתה אוהב אותה בגלל שאתה לא באמת אוהב אותה". מה זאת אומרת מה השכל שבדבר? השכל שבדבר נגיד שאתה אוהב אותה, עכשיו אני שואל אותך למה אתה אוהב אותה אז אם אנחנו נחקור אתה אוהב אותה כי היא נותנת לך נגיד תחושת בטחון נניח, אוקי אז אתה מאוד אוהב אותה כי היא נותנת לך תחושת בטחון.
זאת אומרת למה אתה אוהב אותה בגלל תחושת בטחון, זאת אומרת מה אתה אוהב יותר אותה או את תחושת הביטחון? את תחושת הביטחון אתה אוהב אותה בזכות תחושת הבטחון. עכשיו כמה אתה אוהב אותה את תחושת הביטחון שהיא נותנת לך? מאוד אחרת אתה מאוד אוהב את הבחורה אבל אם אתה באמת מאוד היית אוהב את תחושת הביטחון אז היית מוצא דרך להשיג את זה בלי הבחורה ואז לא היית צריך את הבחורה אלא מה אתה מאוד אוהב את תחושת הבטחון אבל אתה גם לא כל כך אוהב כאילו אתה אומר "אין בעיה מספיק לי שמישהו מבחוץ מביא לי את זה" כי אם היית באמת אוהב את תחושת הביטחון אז היית אומר "אני רוצה לעצמי תחושת בטחון" ואז לא יכול להיות שהיית אוהב בחורה בגלל שהיא נותנת לך תחושת בטחון כי כבר יש לך תחושת ביטחון כי אתה לא יכול בלי תחושת בטחון ואז כבר יש לך את זה. הבנו, אתה הבנת?
ש: זה חזק.
אליעד: מה חזק זה פשוט.
ש: כן לא בסדר החידוד.
אליעד: עכשיו לדוגמא אתה נגיד בא נגיד שאתה אוהב את מה שאני מלמד, נכון אבל אתה אוהב את מה שאני מלמד רק בגלל שאתה לא כל כך אוהב את מה שאני מלמד, למה כי אם היית אוהב את מה שאני מלמד במאה אחוז היית ממזמן מבין את זה והיית מבין את זה אז לא היית יכול לאהוב אותי בגלל מה שאני מלמד כי אתה כבר יודע את כל מה שאני מלמד.
ש: זה לא בדיוק קשור.
אליעד: זה קשור במאה אחוז.
ש: אולי אני בא לפה רק לשתות קפה.
אליעד: לא, באופן יחסי אתה לא הבנת אתה לא מרוכז, אתה יכול לבוא לשתות קפה הכל בסדר אני אמרתי מההיבט שאתה בא, בא נגיד אתה בא לשתות קפה אתה אומר אתה כאילו בא אתה אוהב את הקפה אבל אם אתה היית אוהב קפה לא היית יכול לבוא לפה כדי לשתות קפה כי לא היית יכול להיות בלי תחושה של קפה. אז מה אני מנסה להגיד? אני מנסה להגיד לפעמים מעריצים מישהו אבל זה שמעריצים אותו מהיבט מסוים זה סוג של ביזוי כאילו כי אומרים לו כי אם באמת היית מעריך את הבן אדם כבר היית משיג ממזמן את מה שיש לו אליך.
ש: לא היית מסתפק ביחסי.
אליעד: עכשיו כן אבל גם מהצד של המעריץ שאומר "אני מעריץ אותו" מעריצים את הצדיק אם אתם כל כך מעריצים את הצדיק תהיו כמוהו נגיד אריה דרעי אמר נגיד "הרב עובדיה יוסף חסר לנו".
ש: אריה מכלוף דרעי.
אליעד: מכלוף נכון כי אתה יודע בכלא היה דרעי עכשיו מכלוף דרעי לא היה בכלא כי זה שני אנשים שונים.
ש: זה עוד שני מנדטים מכלוף.
אליעד: לא אני אומר משהו אחר אריה דרעי הוא עבריין מורשע אריה מכלוף דרעי אף פעם לא ישב בכלא זה שתי ישויות שונות. בכל מקרה מה אני בא להגיד נגיד אומרים "הרב עובדיה יוסף מת הוא חסר לנו איך נסתדר בלעדיו, הוא חסר לנו" קודם כל אם אתם לא יכולים להסתדר בלעדיו אז התאבדו, אתם לא מתאבדים אז אתם יכולים להסתדר בלעדיו זה דבר ראשון אבל דבר שני אם אתם לא יכולים להסתדר בלעדיו אתם כל כך אוהבים אותו מה שזה לא יהיה אז תהיו כמוהו כאילו תשקיעו, כשמישהו יבוא יגיד "אני כל כך אוהב את הרב עובדיה יוסף לא יכול כאילו להסתדר בלעדיו אני אהיה כמוהו" שב תעשה את מה שהוא עשה תלמד יום וליל עד שתהיה כמוהו, קח את כל הספרים שלו תדע אותם בעל פה.
למה לא עושים את זה? הוא רוצה להעריץ אותו אבל אין לו כוח להיות כמוהו, זאת אומרת הרבה פעמים מעריצים מישהו הוא אומר "אני מאוד אוהב את זה אני מעריץ אנשים כאלה" אבל אם היית באמת מעריץ אותם היית הופך להיות כמוהם ואז כמובן לא היה לך עניין להעריץ אותם מההיבט הספציפי הזה אולי היית אוהב אותם מסיבות אחרות. אז כל אחד מול עצמו כשהוא אוהב משהו, את שומעת כשאת אוהבת משהו תשאלי את עצמך "למה אני אוהבת את זה? כי ככה וככה אבל אם אני באמת אוהבת את זה כי ככה וככה אז למה שלא אשיג את זה לעצמי", הרבה פעמים בן אדם חושב שהוא אוהב והוא לא באמת אוהב כי אם היית אוהב היית משיג את זה מעצמך ואז לא היית צריך את זה מבחוץ. הבנו את הסיפור?
ש: מה המשמעות של להשיג את זה מעצמך?
אליעד: שאתה לא צריך את זה מבחוץ אם בן אדם נגיד היה אומר "אני מאוד רוצה להרגיש טוב" בא נלך על להרגיש טוב "כמה אתה רוצה להרגיש טוב?", "ברור שאני רוצה להרגיש טוב כל מה שאני עושה זה כדי להרגיש טוב", "אז אולי תמצא דרך להרגיש תמיד טוב כמה זמן ישבת לחשוב על דרך להרגיש תמיד טוב למה שלא תפצח את זה" למרות שמהיבט מסוים אם היית רוצה להרגיש רק טוב במאה אחוז היית רוצה את זה גם לא היית צריך לפצח את זה כי אם היית מקבל את זה לא היית קיים, אין דבר שאתה מסוגל לחיות בלי שאתה כל הזמן מרגיש טוב זה אומר שאתה לא באמת רוצה אך ורק להרגיש טוב זה לא הרצון הכי גדול שלך יש עוד דברים שאתה רוצה אלא מה בן אדם מוכן לקבל את הטוב מדברים חיצוניים כי הוא לא באמת כל כולו רוצה להרגיש טוב כי אם היית כל כולך רוצה להרגיש טוב היית מנתק את התלות שלך מדברים חיצוניים. הבנו את הסיפור באופן יחסי, הבנת?
ש: עניין של לשדר הצלחה.
אליעד: לשדר הצלחה.
ש: מתי זה נכון האם כלומר...
אליעד: בהנחה שאתה רוצה להשיג מה, זה גרוע ביותר לשדר הצלחה זה אף פעם לא נכון.
ש: הבנתי אותך.
אליעד: תלוי מה אתה רוצה להשיג.
ש: למכור לצורך העניין.
אליעד: מה למכור את עצמך מוצר אחר, נגיד יש לדוגמא חברי כנסת שרוצים למכור את עצמם ולכן הם לא רוצים לשדר הצלחה כי הוא חושב שאם הוא מאוד מצליח ויש לו הרבה כסף לא יבחרו בו ואז הוא רוצה לשדר שאין לו הרבה הצלחה. יש את אלה שאומרים חשף את הונו נכון כאילו אומרים לו "מה ההון שלך" והוא חושף "יש לי ככה וככה" ויש כאלה שלא חושפים, עכשיו אז אתה אומר הנה יש מישהו שחשף נגיד אבל גם ההוא שחשף מי אמר שמה שהוא חשף זה נכון בכלל, מי בדק את זה אתה יודע הוא חשף למה הוא סיפר לך על החשבונות שלו בשוויץ. אתה מבין יכול להיות שהוא חשף והוא בכלל חשף לך כדי לספר לך שהוא לא מצליח כפי שהוא באמת ותחשוב שאין לו כדי שתבחר בא נגיד משהו כזה.
ש: אוקי אבל מהצד כשזה עובד למה זה עובד אני שואל את עצמי.
אליעד: עובד מתי באיזה הקשר באיזה עניין?
ש: בן אדם משדר הצלחה וזה מושך אנשים אליו לרצות לקנות ממנו.
אליעד: כי מניחים אולי הנחת יסוד שאומרת "תראה אם הוא הצליח אז איך הוא הצליח בגלל שהוא מכר הרבה, אם הוא מכר הרבה כנראה שהיו לו הרבה לקוחות, הרבה לקוחות כנראה שהוא יותר מיומן כנראה שאם קנו ממנו כנראה שהוא טוב". נגיד לדוגמא נגיד הדת מה היא אומרת? היא אומרת "אנחנו כבר שלושת אלפים שנה הצלחנו לשמור על הערכים שלנו" אז כנראה שזה טוב אחרת איך יכול ששלושת אלפים שנה אנשים טועים בזה משהו כזה.
ש: אוקי.
אליעד: מה הבנת לעצמך?
ש: די פשוט.
אליעד: פשוט די פשוט מה פשוט בזה?
ש: סתם, אני מנסה לשאול אם זה כל מה שעניין אותי לגבי הנושא.
אליעד: במקרה הספציפי שלך ברמה הפרקטית מה שאתה צריך זה לשאול את עצמך "מה אני רוצה שהוא יחשוב עלי והאם אני חושב שאם אני אשדר לו הצלחה בצורה שזה גם יראה אמין זה יגדיל את הסיכוי שהוא יחשוב עלי את מה שאני רוצה שהוא יחשוב עלי", כי זה עניין של הנחות יסוד אם אתה משדר לו הצלחה אז הוא מניח שאתה בן אדם מצליח יכול להיות שאתה משדר הצלחה ואתה לא מוצלח, יש הרבה אנשים לדוגמא שכדי לשדר הצלחה הם נגיד נוסעים ברכב יקר עושים כל מיני דברים וזה לא שלהם בכלל של הבנק של השוק האפור של מישהו אבל הם רוצים לשדר הצלחה, "אם הוא יש לו כזה רכב כנראה שיש לו הרבה כסף, יש לו הרבה כסף כנראה שיש לו הרבה עסקים, הרבה עסקים כנראה שהוא טוב" לופ כלשהו וזה בכלל מי אמר שהוא מצליח כאילו.
ש: ואז מה בן אדם יחשוב שהוא ידבק בהצלחה הזאת?
אליעד: לא, תלוי מה אותו בן אדם רוצה ממך לא, תלוי מה הוא רוצה אתה שואל למה אנשים רוצים להיות חברים של אנשים מוצלחים?
ש: לצורך העניין.
אליעד: אז דיברנו קודם על למכור משהו לא?
ש: זה למכור את עצמך לא? זה אותו דבר.
אליעד: לא באיזה היבט באיזה הקשר, יש את ההיבט שרוצה לקנות ממך משהו אז הוא מניח שאם אתה מצליח כנראה שלא יודע מה.
ש: בא ניקח את העניין שאנשים רוצים להתקרב לאנשים מוצלחים.
אליעד: הם רוצים ללמוד מהם הם רוצים להיות כמוהם, הם עצלנים לא בא להם להתאמץ הם אומרים "הוא ייתן לי את ההצלחה שלו".
ש: יכול להיות אולי זה אחד ההיבטים.
אליעד: רוצים להרגיש שהם אנשים חשובים כי אם הוא מצליח והוא רוצה להיות חבר שלי כנראה שאני משהו.
ש: כן אוקי.
אליעד: עכשיו אם בן אדם באמת היה אוהב אנשים מצליחנים הוא היה הופך להיות בעצמו כזה. הרבה פעמים אוהבים מישהו כשלא באמת אוהבים אותו, מה זאת אומרת? הרבה פעמים אתה אוהב מישהו רק בגלל שאתה לא באמת אוהב אותו, בא נגיד ניקח מישהי נניח נגיד עכשיו אני אחזור על זה ככה "אתה אוהב אותה בגלל שאתה לא באמת אוהב אותה". מה זאת אומרת מה השכל שבדבר? השכל שבדבר נגיד שאתה אוהב אותה, עכשיו אני שואל אותך למה אתה אוהב אותה אז אם אנחנו נחקור אתה אוהב אותה כי היא נותנת לך נגיד תחושת בטחון נניח, אוקי אז אתה מאוד אוהב אותה כי היא נותנת לך תחושת בטחון.
זאת אומרת למה אתה אוהב אותה בגלל תחושת בטחון, זאת אומרת מה אתה אוהב יותר אותה או את תחושת הביטחון? את תחושת הביטחון אתה אוהב אותה בזכות תחושת הבטחון. עכשיו כמה אתה אוהב אותה את תחושת הביטחון שהיא נותנת לך? מאוד אחרת אתה מאוד אוהב את הבחורה אבל אם אתה באמת מאוד היית אוהב את תחושת הביטחון אז היית מוצא דרך להשיג את זה בלי הבחורה ואז לא היית צריך את הבחורה אלא מה אתה מאוד אוהב את תחושת הבטחון אבל אתה גם לא כל כך אוהב כאילו אתה אומר "אין בעיה מספיק לי שמישהו מבחוץ מביא לי את זה" כי אם היית באמת אוהב את תחושת הביטחון אז היית אומר "אני רוצה לעצמי תחושת בטחון" ואז לא יכול להיות שהיית אוהב בחורה בגלל שהיא נותנת לך תחושת בטחון כי כבר יש לך תחושת ביטחון כי אתה לא יכול בלי תחושת בטחון ואז כבר יש לך את זה. הבנו, אתה הבנת?
ש: זה חזק.
אליעד: מה חזק זה פשוט.
ש: כן לא בסדר החידוד.
אליעד: עכשיו לדוגמא אתה נגיד בא נגיד שאתה אוהב את מה שאני מלמד, נכון אבל אתה אוהב את מה שאני מלמד רק בגלל שאתה לא כל כך אוהב את מה שאני מלמד, למה כי אם היית אוהב את מה שאני מלמד במאה אחוז היית ממזמן מבין את זה והיית מבין את זה אז לא היית יכול לאהוב אותי בגלל מה שאני מלמד כי אתה כבר יודע את כל מה שאני מלמד.
ש: זה לא בדיוק קשור.
אליעד: זה קשור במאה אחוז.
ש: אולי אני בא לפה רק לשתות קפה.
אליעד: לא, באופן יחסי אתה לא הבנת אתה לא מרוכז, אתה יכול לבוא לשתות קפה הכל בסדר אני אמרתי מההיבט שאתה בא, בא נגיד אתה בא לשתות קפה אתה אומר אתה כאילו בא אתה אוהב את הקפה אבל אם אתה היית אוהב קפה לא היית יכול לבוא לפה כדי לשתות קפה כי לא היית יכול להיות בלי תחושה של קפה. אז מה אני מנסה להגיד? אני מנסה להגיד לפעמים מעריצים מישהו אבל זה שמעריצים אותו מהיבט מסוים זה סוג של ביזוי כאילו כי אומרים לו כי אם באמת היית מעריך את הבן אדם כבר היית משיג ממזמן את מה שיש לו אליך.
ש: לא היית מסתפק ביחסי.
אליעד: עכשיו כן אבל גם מהצד של המעריץ שאומר "אני מעריץ אותו" מעריצים את הצדיק אם אתם כל כך מעריצים את הצדיק תהיו כמוהו נגיד אריה דרעי אמר נגיד "הרב עובדיה יוסף חסר לנו".
ש: אריה מכלוף דרעי.
אליעד: מכלוף נכון כי אתה יודע בכלא היה דרעי עכשיו מכלוף דרעי לא היה בכלא כי זה שני אנשים שונים.
ש: זה עוד שני מנדטים מכלוף.
אליעד: לא אני אומר משהו אחר אריה דרעי הוא עבריין מורשע אריה מכלוף דרעי אף פעם לא ישב בכלא זה שתי ישויות שונות. בכל מקרה מה אני בא להגיד נגיד אומרים "הרב עובדיה יוסף מת הוא חסר לנו איך נסתדר בלעדיו, הוא חסר לנו" קודם כל אם אתם לא יכולים להסתדר בלעדיו אז התאבדו, אתם לא מתאבדים אז אתם יכולים להסתדר בלעדיו זה דבר ראשון אבל דבר שני אם אתם לא יכולים להסתדר בלעדיו אתם כל כך אוהבים אותו מה שזה לא יהיה אז תהיו כמוהו כאילו תשקיעו, כשמישהו יבוא יגיד "אני כל כך אוהב את הרב עובדיה יוסף לא יכול כאילו להסתדר בלעדיו אני אהיה כמוהו" שב תעשה את מה שהוא עשה תלמד יום וליל עד שתהיה כמוהו, קח את כל הספרים שלו תדע אותם בעל פה.
למה לא עושים את זה? הוא רוצה להעריץ אותו אבל אין לו כוח להיות כמוהו, זאת אומרת הרבה פעמים מעריצים מישהו הוא אומר "אני מאוד אוהב את זה אני מעריץ אנשים כאלה" אבל אם היית באמת מעריץ אותם היית הופך להיות כמוהם ואז כמובן לא היה לך עניין להעריץ אותם מההיבט הספציפי הזה אולי היית אוהב אותם מסיבות אחרות. אז כל אחד מול עצמו כשהוא אוהב משהו, את שומעת כשאת אוהבת משהו תשאלי את עצמך "למה אני אוהבת את זה? כי ככה וככה אבל אם אני באמת אוהבת את זה כי ככה וככה אז למה שלא אשיג את זה לעצמי", הרבה פעמים בן אדם חושב שהוא אוהב והוא לא באמת אוהב כי אם היית אוהב היית משיג את זה מעצמך ואז לא היית צריך את זה מבחוץ. הבנו את הסיפור?
ש: מה המשמעות של להשיג את זה מעצמך?
אליעד: שאתה לא צריך את זה מבחוץ אם בן אדם נגיד היה אומר "אני מאוד רוצה להרגיש טוב" בא נלך על להרגיש טוב "כמה אתה רוצה להרגיש טוב?", "ברור שאני רוצה להרגיש טוב כל מה שאני עושה זה כדי להרגיש טוב", "אז אולי תמצא דרך להרגיש תמיד טוב כמה זמן ישבת לחשוב על דרך להרגיש תמיד טוב למה שלא תפצח את זה" למרות שמהיבט מסוים אם היית רוצה להרגיש רק טוב במאה אחוז היית רוצה את זה גם לא היית צריך לפצח את זה כי אם היית מקבל את זה לא היית קיים, אין דבר שאתה מסוגל לחיות בלי שאתה כל הזמן מרגיש טוב זה אומר שאתה לא באמת רוצה אך ורק להרגיש טוב זה לא הרצון הכי גדול שלך יש עוד דברים שאתה רוצה אלא מה בן אדם מוכן לקבל את הטוב מדברים חיצוניים כי הוא לא באמת כל כולו רוצה להרגיש טוב כי אם היית כל כולך רוצה להרגיש טוב היית מנתק את התלות שלך מדברים חיצוניים. הבנו את הסיפור באופן יחסי, הבנת?
050-3331-331