5:30דיבייטינג, רטוריקה, ווכחנות, איך לצאת צודק? איך לנצח בוויכוחים? שיטות לנצח אנשים, איך להתווכח? שכנוע רטורי, טכניקות וויכוח, ללמוד דיבייטינג, איך להפריך טיעונים? הנחות יסוד, איך לשכנע אנשים?
איך אפשר לנצח בוויכוחים באמצעות זיהוי הנחות יסוד?
אחד הכלים המשמעותיים ביותר לנצח בוויכוחים הוא היכולת לזהות ולפרק את הנחות היסוד של הצד השני. אליעד כהן מסביר שכאשר אנחנו נמצאים בוויכוח, המטרה המרכזית שלנו צריכה להיות הבנה יסודית של הטענה שהוצגה מולנו. כדי להבין לעומק, עלינו לזהות על מה בדיוק מתבסס האדם שמולנו כאשר הוא טוען את הטענה שלו. כלומר, לזהות את הבסיס או את השורש שממנו נובעת הטענה.
מדוע צריך לתקוף את הבסיס ולא את הטענה עצמה?
אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה פשוטה של אדם או עץ שרוצים להפיל אותו: אם ניתן מכה בראש העץ או האדם, הוא אולי יתנדנד אבל הסיכוי שייפול נמוך יותר, אך אם נותנים לו מכה בבסיס, ברגליים, הסיכוי להפילו גבוה בהרבה. המשל מדגים שכאשר מתווכחים, חשוב לתקוף את הבסיס - את הנחות היסוד - ולא ישירות את הטענה המוצגת. זיהוי הבסיס, אותן הנחות יסוד שעליהן הטענה נשענת, הוא המפתח לפירוק הטענה כולה.
איך ניתן לזהות הנחות יסוד בשיחה?
כדי לזהות את הנחות היסוד, אליעד ממליץ לנתח את הדברים שנאמרים בשיחה לעומק ולשאול שאלות מנחות כמו:
מה עושים אחרי שמזהים את הנחות היסוד?
לאחר שהצלחנו לאתר את הנחות היסוד של הטיעון, ישנן שתי דרכים מרכזיות לערער עליהן:
מה אפשר לעשות כשלא מצליחים להפריך טענה?
אליעד מתייחס גם למצב שבו נראה שאי אפשר להפריך את הטיעון. הוא מדגיש שכדאי תמיד לבדוק האם המידע שמוצג אכן מחייב את המסקנה שהוסקה ממנו. למשל, אם האדם שמולך מציג עובדה היסטורית או מידע ספציפי שאינך מכיר או שאינך בטוח בנכונותו, ניתן עדיין לשאול את השאלה הבאה: "גם אם המידע נכון, האם הוא בהכרח מוביל למסקנה שהאדם הזה הציג?". עצם קיומו של המידע לא תמיד מספיק כדי לתמוך בטיעון באופן מוחלט.
איך אפשר להתאמן כדי להשתפר בוויכוחים?
אליעד כהן מדגיש שהדרך הטובה ביותר להשתפר ביכולות וויכוח ושכנוע היא להתאמן על ערעור טענות שאנחנו עצמנו מאמינים בהן. ככל שנתאמן יותר על זיהוי וערעור ההנחות שלנו, כך נפתח מיומנות גבוהה יותר לנתח ולהבין טיעונים של אנשים אחרים. הוא מסביר שאם אנחנו יכולים למצוא חולשות בטענות שלנו, נוכל בקלות למצוא חולשות גם בטענות של אחרים.
באמצעות תרגול מתמיד של פירוק טענות והבנת ההנחות שלהן, אפשר להגיע למצב שבו כמעט כל טענה הופכת להיות ברת ערעור, ולמעשה לנצח בכל ויכוח באמצעות יכולת ניתוח עמוקה של הנחות היסוד.
אחד הכלים המשמעותיים ביותר לנצח בוויכוחים הוא היכולת לזהות ולפרק את הנחות היסוד של הצד השני. אליעד כהן מסביר שכאשר אנחנו נמצאים בוויכוח, המטרה המרכזית שלנו צריכה להיות הבנה יסודית של הטענה שהוצגה מולנו. כדי להבין לעומק, עלינו לזהות על מה בדיוק מתבסס האדם שמולנו כאשר הוא טוען את הטענה שלו. כלומר, לזהות את הבסיס או את השורש שממנו נובעת הטענה.
מדוע צריך לתקוף את הבסיס ולא את הטענה עצמה?
אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה פשוטה של אדם או עץ שרוצים להפיל אותו: אם ניתן מכה בראש העץ או האדם, הוא אולי יתנדנד אבל הסיכוי שייפול נמוך יותר, אך אם נותנים לו מכה בבסיס, ברגליים, הסיכוי להפילו גבוה בהרבה. המשל מדגים שכאשר מתווכחים, חשוב לתקוף את הבסיס - את הנחות היסוד - ולא ישירות את הטענה המוצגת. זיהוי הבסיס, אותן הנחות יסוד שעליהן הטענה נשענת, הוא המפתח לפירוק הטענה כולה.
איך ניתן לזהות הנחות יסוד בשיחה?
כדי לזהות את הנחות היסוד, אליעד ממליץ לנתח את הדברים שנאמרים בשיחה לעומק ולשאול שאלות מנחות כמו:
- על מה מבוססת הטענה?
- מה הן ההנחות הסמויות שהאדם מסתמך עליהן?
- מה המהות או הסיבה שבגללה נאמרו הדברים?
- האם קיימת אפשרות אחרת לפרש את הטענה או להסיק ממנה מסקנות שונות?
מה עושים אחרי שמזהים את הנחות היסוד?
לאחר שהצלחנו לאתר את הנחות היסוד של הטיעון, ישנן שתי דרכים מרכזיות לערער עליהן:
-
היפוך ההנחה
- למצוא את ההפך המדויק של ההנחה הבסיסית שהטענה נשענת עליה. אם מצליחים למצוא את ההיפוך, הטענה מאבדת מיד מתוקפה. -
בדיקת ההכרחיות
- אם קשה למצוא היפוך להנחה, יש לשאול בצורה ביקורתית "מי אמר שזה נכון?", ובכך לבדוק האם ההנחה בכלל מחייבת את המסקנה שהועלתה.
מה אפשר לעשות כשלא מצליחים להפריך טענה?
אליעד מתייחס גם למצב שבו נראה שאי אפשר להפריך את הטיעון. הוא מדגיש שכדאי תמיד לבדוק האם המידע שמוצג אכן מחייב את המסקנה שהוסקה ממנו. למשל, אם האדם שמולך מציג עובדה היסטורית או מידע ספציפי שאינך מכיר או שאינך בטוח בנכונותו, ניתן עדיין לשאול את השאלה הבאה: "גם אם המידע נכון, האם הוא בהכרח מוביל למסקנה שהאדם הזה הציג?". עצם קיומו של המידע לא תמיד מספיק כדי לתמוך בטיעון באופן מוחלט.
איך אפשר להתאמן כדי להשתפר בוויכוחים?
אליעד כהן מדגיש שהדרך הטובה ביותר להשתפר ביכולות וויכוח ושכנוע היא להתאמן על ערעור טענות שאנחנו עצמנו מאמינים בהן. ככל שנתאמן יותר על זיהוי וערעור ההנחות שלנו, כך נפתח מיומנות גבוהה יותר לנתח ולהבין טיעונים של אנשים אחרים. הוא מסביר שאם אנחנו יכולים למצוא חולשות בטענות שלנו, נוכל בקלות למצוא חולשות גם בטענות של אחרים.
באמצעות תרגול מתמיד של פירוק טענות והבנת ההנחות שלהן, אפשר להגיע למצב שבו כמעט כל טענה הופכת להיות ברת ערעור, ולמעשה לנצח בכל ויכוח באמצעות יכולת ניתוח עמוקה של הנחות היסוד.
- איך לנצח בוויכוחים?
- שכנוע ורטוריקה
- כיצד לזהות הנחות יסוד?
- טכניקות דיבייטינג
- איך להתמודד עם טענות נגד?
איך ניתן לנצח בוויכוחים ולשכנע אחרים?
כאשר אנו מתווכחים עם מישהו, השלב הראשון לניצחון הוא לזהות את הבסיס של טענותיו - כלומר, את הנחות היסוד שעליהן הן נשענות.
מהי הדרך הנכונה להפיל טיעון של מישהו?
השיטה המומלצת היא לדמות את הוויכוח לאדם או עץ שעומד. אם נרצה להפיל אותו, עלינו לפגוע בבסיס ולא רק בחלקו העליון. כך גם בוויכוחים - במקום לתקוף ישירות את הטענה שהוצגה, יש לחפש את הנחות היסוד שעליהן היא מתבססת.
כיצד מזהים הנחות יסוד בוויכוח?
כאשר מישהו מציג טענה, חשוב לנתח אותה ולשאול:
- על מה מבוססת הטענה?
- מה ההנחות הסמויות מאחוריה?
- האם יש הסבר נוסף או מסקנה שונה שיכולה לנבוע ממנה?
ניתוח זה מאפשר להבין את הטענה לעומק ולגלות נקודות חולשה שאפשר לערער עליהן.
כיצד מערערים על הנחות יסוד?
לאחר זיהוי הנחות היסוד, ניתן לערער עליהן בשתי דרכים:
1. היפוך ההנחה - אם ניתן למצוא הפך הגיוני של ההנחה, הטענה נחלשת אוטומטית.
2. בדיקת ההכרחיות שלה - אם לא מוצאים היפוך ישיר, ניתן לשאול "מי אמר שזה נכון?", וכך לבדוק האם ההנחה מחייבת באמת את המסקנה שהוצגה.
מה עושים אם נתקלים בטיעון שאי אפשר להפריך?
אם לא מוצאים דרך להפריך טענה, יש לבדוק האם המידע שמוצג מחייב בהכרח את המסקנה שהוסקה ממנו. לפעמים, עצם קיומו של מידע מסוים אינו מספיק כדי להצדיק את המסקנה שמישהו הסיק ממנו.
כיצד ניתן להשתפר בוויכוחים?
כדי להיות טובים יותר בדיבייטינג, יש להתאמן על ערעור של אמונות ודעות משלנו. אם מצליחים למצוא פגמים בטענות שאנו עצמנו מאמינים בהן, יהיה קל יותר לעשות זאת גם מול אחרים.
כאשר אנו מתווכחים עם מישהו, השלב הראשון לניצחון הוא לזהות את הבסיס של טענותיו - כלומר, את הנחות היסוד שעליהן הן נשענות.
מהי הדרך הנכונה להפיל טיעון של מישהו?
השיטה המומלצת היא לדמות את הוויכוח לאדם או עץ שעומד. אם נרצה להפיל אותו, עלינו לפגוע בבסיס ולא רק בחלקו העליון. כך גם בוויכוחים - במקום לתקוף ישירות את הטענה שהוצגה, יש לחפש את הנחות היסוד שעליהן היא מתבססת.
כיצד מזהים הנחות יסוד בוויכוח?
כאשר מישהו מציג טענה, חשוב לנתח אותה ולשאול:
- על מה מבוססת הטענה?
- מה ההנחות הסמויות מאחוריה?
- האם יש הסבר נוסף או מסקנה שונה שיכולה לנבוע ממנה?
ניתוח זה מאפשר להבין את הטענה לעומק ולגלות נקודות חולשה שאפשר לערער עליהן.
כיצד מערערים על הנחות יסוד?
לאחר זיהוי הנחות היסוד, ניתן לערער עליהן בשתי דרכים:
1. היפוך ההנחה - אם ניתן למצוא הפך הגיוני של ההנחה, הטענה נחלשת אוטומטית.
2. בדיקת ההכרחיות שלה - אם לא מוצאים היפוך ישיר, ניתן לשאול "מי אמר שזה נכון?", וכך לבדוק האם ההנחה מחייבת באמת את המסקנה שהוצגה.
מה עושים אם נתקלים בטיעון שאי אפשר להפריך?
אם לא מוצאים דרך להפריך טענה, יש לבדוק האם המידע שמוצג מחייב בהכרח את המסקנה שהוסקה ממנו. לפעמים, עצם קיומו של מידע מסוים אינו מספיק כדי להצדיק את המסקנה שמישהו הסיק ממנו.
כיצד ניתן להשתפר בוויכוחים?
כדי להיות טובים יותר בדיבייטינג, יש להתאמן על ערעור של אמונות ודעות משלנו. אם מצליחים למצוא פגמים בטענות שאנו עצמנו מאמינים בהן, יהיה קל יותר לעשות זאת גם מול אחרים.
- איך לנצח בוויכוחים?
- שכנוע ורטוריקה
- כיצד לזהות הנחות יסוד?
- טכניקות דיבייטינג
- איך להתמודד עם טענות נגד?
כן.
ש: אם אתה נמצא בשיחת סלון כזאתי, מדבר עם אנשים ואז מישהו מביא טענה נגד מה שאתה אומר.
אליעד: אוקי.
ש: עכשיו, אם נגיד כאילו לא היית מדבר מלכתחילה אז בסדר היית עכשיו "לא להגיד", בסדר היית בעצם לא מעורב בשיחה. היית דיברת עם אנשים והם שמעו את הדעה שלך בנושא מסוים.
אליעד: אוקי, כן.
ש: מאיתנו, משהו נגיד בפוליטיקה, לא יודע, נקטת באיזושהי, נקטת באיזה עמדה ומישהו בא והביא איזה טענה נגד הטענה שלך, איך אפשר לחשוב כאילו לשמוע את מה שהבן אדם אומר וכאילו לחשוב על המחויב ואפשרי של מה שהוא אמר.
אליעד: לא, תשאל מה מטרת השאלה, אתה שואל אם אתה מתווכח עם מישהו והוא אומר משהו, ובא לך להפיל אותו מהרגליים, איך אתה עושה את זה. יפה, אז מה אתה עושה אם אתה רוצה להפיל מישהו, איפה אתה נותן לו מכה?
ש: בראש.
אליעד: בראש, אבל איפה יש יותר סיכוי יותר גדול שהוא יפול אם תתן לו מכה בראש או ברגליים?
ש: ברגליים.
אליעד: נכון, מסכימים? בן אדם עומד ואתה צריך לדחוף אותו בעוצמה "X", איפה יש סיכוי יותר גדול שהוא יפול לדחוף אותו בחלק גוף העליון או בחלק גוף התחתון?
ש: עליון.
אליעד: איפה אבל עדיף לתת את המכה? אתה רוצה לזעזע אותו בבסיס.
ש: אה בסדר, אני יודע כאילו פיזי הוא מדבר. אם הייתי רוצה לתת למישהו כדי שיפול.
אליעד: בסדר הבנת, בהנחה שזה אותו משקל, ואותה צורה, ואותה עוצמה. יש לך עץ, אתה רוצה להפיל את העץ תן לו מכה למעלה או למטה? למטה. טוב, יפה, זאת בעצם התשובה לשאלה. עכשיו, מה קורה אם יש מולך עץ ואתה רוצה להפיל את העץ, אתה נותן מכה למטה לא למעלה, נכון, לכן שלב ראשון כאשר אתה רוצה להפיל טיעון של מישהו, מה אתה צריך לעשות, לחפש את ה...? רגליים שלו.
יפה, זאת אומרת שכאשר מישהו אומר לך משהו, אתה אומר "אין אני חייב להפיל את מה שהוא אמר", דבר ראשון אתה צריך לחפש קודם כל מה הנחות היסוד של מה שהוא אמר. שלב א' להבין אותו ושלב שני לאתר את הנחות היסוד. "אני חייב לפני איך אני אומר לו את ההפך", קודם כל בא נבדוק מה הנחות היסוד עליהן הוא מבסס את מה שהוא אמר. הנחות היסוד זה בעצם הדלתות שדרכן אתה יכול להפיל את מה שהוא אמר, אם אתה לא רואה את הנחות היסוד הלך עליך אם הוא בעניין. קודם כל "מה הנחות היסוד, על מה מבוסס מה שהוא אמר, מה המהות של מה שהוא אמר, מה הסיבה של מה שהוא אמר".
עכשיו אם אתה לוקח טקסטים ואתה מנתח אותם ואתה מתחיל לנתח "רגע מה המשמעות", אתה מתחיל לזהות "מהות צורה, סיבה תוצאה", ואז כשמישהו אומר לך משפט אתה אומר "רגע זה צורה של זה, זה צורה של זה, זה מבוסס על זה, המילה הזאת בכלל כוללת בתוכה שתי מילים אחרות וזה בכלל הנחות יסוד מסוימות". שלב ראשון לזהות את הנחות היסוד, מה עושים אחרי שמזהים את הנחות היסוד?
ש: מערערים אותן.
אליעד: איך מערערים אותן? תשובה, או שאתה כבר מוצא את ההיפוך שלהן ואז אין שום שאלה, אם אתה לא מוצא את ההיפוך שלהן מה אתה עושה? מחפש את הנחת היסוד שלהן. ככה, אתה לוקח את מה שהבן אדם אמר, מאתר את הנחות היסוד ושואל "מי אמר שזה נכון". אם מצאת "וואלה יש לי היפוך", תביא לו את ההיפוך, אם אתה אומר "לא, אני לא מצאתי היפוך", תיקח את מה שמחייב אותו ועל זה תשאל "ומי אמר שזה נכון ומי אמר שזה נכון". אם תעשה את זה מספיק פעמים מאה אחוז שאתה מצליח להגיד למקום שמה שהוא אמר אתה עושה "פווו" וזה עף, מאה אחוז. זאת אומרת עיקר ההתמקדות שלך צריכה להיות לא בלחפש "איך אני סותר את מה שהוא אמר", אלא לחפש להבין על מה הוא מבסס את מה שהוא אמר.
ש: ואם הוא מביא לך טיעונים ואתה לא יכול להוכיח על משהו.
אליעד: אם אתה לא יכול הלך עליך. למה אתה אומר "לא יכול", למה, תגיד "קשה לי כרגע" או "שבאותו רגע אני לא מוצא", מה זה "אני לא יכול". כשאתה אומר לי "אם הוא מביא טיעונים שאני לא יכול" אתה בעצם אומר "אם נתקלתי במחויב שאין לו הפך", זה בעצם מה שאתה אומר.
ש: תמיד אפשר להגיד אבל כאילו "מי אמר שזה נכון" גם לבן אדם "מי אמר שזה נכון, מי אמר שכל מה שאתה אומר זה נכון".
אליעד: אתה הבנת מה אתה אמרת לי שאתה אומר, "אם הוא מביא טיעונים שאי אפשר" אתה בעצם אומר "אם אני נתקלתי במחויב שאין לו הפך".
ש: לא, נגיד הוא מביא איזה מילה שאתה לא מכיר אותה, אתה המילה הזאת, נגיד לא יודע, משהו מהעבר מההיסטוריה.
אליעד: אתה צריך לבדוק האם המידע מחייב, נניח שהמידע הזה נכון, האם זה מחייב את המסקנה שהוא הסיק ממנה, האם נניח שזה קרה, קודם כל אתה אומר "מי אמר שזה קרה", דבר שני הוא אומר לך "קרה", האם זה שזה קרה זה מחייב את המסקנה שהוא הסיק, אולי הפוך בכלל. ובאופן כללי התשובה הכללית אומרת ככל שתתרגל את זה יותר פעמים וככל שתנצח בוויכוחים את עצמך ככה הסיכוי שתנצח בוויכוחים אחרים גדול יותר. זאת אומרת אם תיקח את הדברים שאתה בטוח שהם נכונים ותצליח להוכיח לעצמך שהם גם לא נכונים, גם לא, לא "לא", אלא גם לא, זה מגדיל את הסיכוי שתתקל באיזה "זה", "בסדר אני כבר מכיר את המהלך, מה הסיבה, למה, מי אמר, מחויב, אפשרי". הבנו? נמשיך בפעם הבאה.
ש: אם אתה נמצא בשיחת סלון כזאתי, מדבר עם אנשים ואז מישהו מביא טענה נגד מה שאתה אומר.
אליעד: אוקי.
ש: עכשיו, אם נגיד כאילו לא היית מדבר מלכתחילה אז בסדר היית עכשיו "לא להגיד", בסדר היית בעצם לא מעורב בשיחה. היית דיברת עם אנשים והם שמעו את הדעה שלך בנושא מסוים.
אליעד: אוקי, כן.
ש: מאיתנו, משהו נגיד בפוליטיקה, לא יודע, נקטת באיזושהי, נקטת באיזה עמדה ומישהו בא והביא איזה טענה נגד הטענה שלך, איך אפשר לחשוב כאילו לשמוע את מה שהבן אדם אומר וכאילו לחשוב על המחויב ואפשרי של מה שהוא אמר.
אליעד: לא, תשאל מה מטרת השאלה, אתה שואל אם אתה מתווכח עם מישהו והוא אומר משהו, ובא לך להפיל אותו מהרגליים, איך אתה עושה את זה. יפה, אז מה אתה עושה אם אתה רוצה להפיל מישהו, איפה אתה נותן לו מכה?
ש: בראש.
אליעד: בראש, אבל איפה יש יותר סיכוי יותר גדול שהוא יפול אם תתן לו מכה בראש או ברגליים?
ש: ברגליים.
אליעד: נכון, מסכימים? בן אדם עומד ואתה צריך לדחוף אותו בעוצמה "X", איפה יש סיכוי יותר גדול שהוא יפול לדחוף אותו בחלק גוף העליון או בחלק גוף התחתון?
ש: עליון.
אליעד: איפה אבל עדיף לתת את המכה? אתה רוצה לזעזע אותו בבסיס.
ש: אה בסדר, אני יודע כאילו פיזי הוא מדבר. אם הייתי רוצה לתת למישהו כדי שיפול.
אליעד: בסדר הבנת, בהנחה שזה אותו משקל, ואותה צורה, ואותה עוצמה. יש לך עץ, אתה רוצה להפיל את העץ תן לו מכה למעלה או למטה? למטה. טוב, יפה, זאת בעצם התשובה לשאלה. עכשיו, מה קורה אם יש מולך עץ ואתה רוצה להפיל את העץ, אתה נותן מכה למטה לא למעלה, נכון, לכן שלב ראשון כאשר אתה רוצה להפיל טיעון של מישהו, מה אתה צריך לעשות, לחפש את ה...? רגליים שלו.
יפה, זאת אומרת שכאשר מישהו אומר לך משהו, אתה אומר "אין אני חייב להפיל את מה שהוא אמר", דבר ראשון אתה צריך לחפש קודם כל מה הנחות היסוד של מה שהוא אמר. שלב א' להבין אותו ושלב שני לאתר את הנחות היסוד. "אני חייב לפני איך אני אומר לו את ההפך", קודם כל בא נבדוק מה הנחות היסוד עליהן הוא מבסס את מה שהוא אמר. הנחות היסוד זה בעצם הדלתות שדרכן אתה יכול להפיל את מה שהוא אמר, אם אתה לא רואה את הנחות היסוד הלך עליך אם הוא בעניין. קודם כל "מה הנחות היסוד, על מה מבוסס מה שהוא אמר, מה המהות של מה שהוא אמר, מה הסיבה של מה שהוא אמר".
עכשיו אם אתה לוקח טקסטים ואתה מנתח אותם ואתה מתחיל לנתח "רגע מה המשמעות", אתה מתחיל לזהות "מהות צורה, סיבה תוצאה", ואז כשמישהו אומר לך משפט אתה אומר "רגע זה צורה של זה, זה צורה של זה, זה מבוסס על זה, המילה הזאת בכלל כוללת בתוכה שתי מילים אחרות וזה בכלל הנחות יסוד מסוימות". שלב ראשון לזהות את הנחות היסוד, מה עושים אחרי שמזהים את הנחות היסוד?
ש: מערערים אותן.
אליעד: איך מערערים אותן? תשובה, או שאתה כבר מוצא את ההיפוך שלהן ואז אין שום שאלה, אם אתה לא מוצא את ההיפוך שלהן מה אתה עושה? מחפש את הנחת היסוד שלהן. ככה, אתה לוקח את מה שהבן אדם אמר, מאתר את הנחות היסוד ושואל "מי אמר שזה נכון". אם מצאת "וואלה יש לי היפוך", תביא לו את ההיפוך, אם אתה אומר "לא, אני לא מצאתי היפוך", תיקח את מה שמחייב אותו ועל זה תשאל "ומי אמר שזה נכון ומי אמר שזה נכון". אם תעשה את זה מספיק פעמים מאה אחוז שאתה מצליח להגיד למקום שמה שהוא אמר אתה עושה "פווו" וזה עף, מאה אחוז. זאת אומרת עיקר ההתמקדות שלך צריכה להיות לא בלחפש "איך אני סותר את מה שהוא אמר", אלא לחפש להבין על מה הוא מבסס את מה שהוא אמר.
ש: ואם הוא מביא לך טיעונים ואתה לא יכול להוכיח על משהו.
אליעד: אם אתה לא יכול הלך עליך. למה אתה אומר "לא יכול", למה, תגיד "קשה לי כרגע" או "שבאותו רגע אני לא מוצא", מה זה "אני לא יכול". כשאתה אומר לי "אם הוא מביא טיעונים שאני לא יכול" אתה בעצם אומר "אם נתקלתי במחויב שאין לו הפך", זה בעצם מה שאתה אומר.
ש: תמיד אפשר להגיד אבל כאילו "מי אמר שזה נכון" גם לבן אדם "מי אמר שזה נכון, מי אמר שכל מה שאתה אומר זה נכון".
אליעד: אתה הבנת מה אתה אמרת לי שאתה אומר, "אם הוא מביא טיעונים שאי אפשר" אתה בעצם אומר "אם אני נתקלתי במחויב שאין לו הפך".
ש: לא, נגיד הוא מביא איזה מילה שאתה לא מכיר אותה, אתה המילה הזאת, נגיד לא יודע, משהו מהעבר מההיסטוריה.
אליעד: אתה צריך לבדוק האם המידע מחייב, נניח שהמידע הזה נכון, האם זה מחייב את המסקנה שהוא הסיק ממנה, האם נניח שזה קרה, קודם כל אתה אומר "מי אמר שזה קרה", דבר שני הוא אומר לך "קרה", האם זה שזה קרה זה מחייב את המסקנה שהוא הסיק, אולי הפוך בכלל. ובאופן כללי התשובה הכללית אומרת ככל שתתרגל את זה יותר פעמים וככל שתנצח בוויכוחים את עצמך ככה הסיכוי שתנצח בוויכוחים אחרים גדול יותר. זאת אומרת אם תיקח את הדברים שאתה בטוח שהם נכונים ותצליח להוכיח לעצמך שהם גם לא נכונים, גם לא, לא "לא", אלא גם לא, זה מגדיל את הסיכוי שתתקל באיזה "זה", "בסדר אני כבר מכיר את המהלך, מה הסיבה, למה, מי אמר, מחויב, אפשרי". הבנו? נמשיך בפעם הבאה.
050-3331-331