למה מישהו לא עושה את מה שאני מבקש ממנו?

אליעד כהן מסביר שכדי לגרום למישהו לעשות דבר כלשהו, חייבים להתקיים שלושה תנאים הכרחיים. התנאים הם: שהאדם יבין את המשימה, ירצה לבצע אותה, ויהיה מסוגל לבצע אותה. הוא מדגים זאת על ידי העוזרת שאמורה לשטוף את הבית. בכדי שתבצע זאת, היא צריכה קודם כל לרצות לשטוף את הבית, להבין מה בדיוק נדרש ממנה כאשר אומרים לה "לשטוף את הבית", וכמובן להיות מסוגלת טכנית ומעשית לעשות זאת.

כיצד נבדיל בין "מבין", "רוצה" ו"יכול"?

כאשר מישהו לא עושה מה שמבקשים ממנו, יש לבדוק מדוע. לפי אליעד כהן, אנשים רבים מניחים אוטומטית שמדובר בכך שהוא לא רוצה או לא מבין או לא יכול, אבל זו לא בהכרח המציאות. למשל, לפעמים חושבים שהעובד לא עשה משימה כי הוא לא מבין אותה, כאשר למעשה ייתכן שהוא מבין היטב, אבל פשוט לא רוצה לבצע אותה, או שהוא דווקא רוצה אבל אינו יכול טכנית.

אליעד מדגיש את החשיבות של בידוד הגורם האמיתי שבגללו האדם לא עושה את מה שמבקשים ממנו. יש צורך להבין אם האדם:

• באמת מבין את המשימה שנדרשת ממנו.
• באמת רוצה לבצע את המשימה.
• באמת מסוגל לבצע את המשימה בפועל.

לכל אחד משלושת הגורמים האלה יש להתייחס בנפרד. אליעד נותן דוגמה: אם ילד לא עושה מה שאמו מבקשת, חשוב שהיא תשאל את עצמה - האם הוא באמת מבין את ההוראה? אולי הוא מבין, אבל אין לו רצון מספיק חזק לבצע את ההוראה? או שאולי הוא רוצה מאוד לבצע אותה, אך חסרה לו יכולת מעשית?

מה המשמעות של "רוצה אבל לא מספיק רוצה"?

אליעד מסביר נקודה חשובה: הרבה פעמים אנשים חושבים בטעות שהאדם לא עושה דבר מסוים כי הוא לא רוצה, כאשר הוא בעצם רוצה - אבל לא מספיק. לפי אליעד, כשאומרים שהאדם רוצה משהו, הכוונה צריכה להיות שהוא רוצה את זה יותר ממה שהוא לא רוצה. הוא מבהיר שכל אדם שרוצה משהו גם לא רוצה אותו ברמה כלשהי, ולכן כאשר האדם לא עושה את מה שמבקשים ממנו - זה יכול להיות בגלל שהוא לא רוצה את זה מספיק.

לדוגמה, עובד יכול לומר שהוא רוצה לבצע משימה, אבל בפועל לא לבצע אותה כי הרצון שלו לא מספיק חזק מול הסיבות לא לבצע אותה (כגון עייפות, קושי, חוסר מוטיבציה וכו'). אליעד ממליץ לבדוק לעומק האם הרצון של האדם אכן חזק יותר מההתנגדות שלו לבצע את המשימה.

כיצד שלוש הידיעות משפיעות על הפעולה?

אליעד מפרק את התהליך לשלוש ידיעות שונות שהאדם צריך להחזיק כדי לבצע פעולה:

• הידיעה הראשונה: האדם צריך לדעת בבירור מהי המשימה שהוא נדרש לבצע.
• הידיעה השנייה: האדם צריך לדעת כיצד בדיוק לבצע את המשימה (הפן הטכני או המעשי).
• הידיעה השלישית: האדם צריך לדעת שהוא רוצה לבצע את המשימה (מודעות לרצון).

לדוגמה, עובד יכול לדעת בדיוק מה הבוס מבקש ממנו (למשל: להכין דו"ח), יכול לדעת בדיוק כיצד להכין את הדו"ח (אילו נתונים נדרשים, באיזו תוכנה להשתמש), אבל אולי הוא לא יודע שהוא באמת רוצה להכין את הדו"ח - כלומר, הוא לא בטוח שהרצון שלו מספיק חזק לעומת הקושי או אי הנוחות הכרוכים במשימה.

אליעד מציע לשאול שלוש שאלות ברורות כדי לזהות את הבעיה בכל מקרה שהאדם לא עושה משהו:

• האם הוא יודע מה בדיוק המשימה?
• האם הוא יודע איך מבצעים אותה?
• האם הוא יודע שהוא רוצה לבצע אותה?

רק אחרי שמבינים בדיוק איזה גורם חסר, אפשר לגשת לטיפול בבעיה ולהגיע לתוצאות. אליעד מדגיש שהבלבול בין "לא רוצה", "לא יכול" ו"לא מבין" הוא אחת הסיבות המרכזיות לחוסר הצלחה בשכנוע ובניהול נכון של עובדים וילדים, ולכן חייבים להפריד ולבדוק כל אחד מהגורמים בנפרד.