לגרום למישהו להתמכר, לגרום למישהו להתאהב, לגרום לו ליהנות, לגרום למישהו להרגיש טוב, זוגיות, לגרום למישהו לאהוב אותך, גמילה מהתמכרות, יצירת אווירה, לגרום לה ליהנות, לגרום לבחורה ליהנות
איך לגרום למישהו ליהנות או לסבול מפעילות מסוימת?
כאשר רוצים לגרום למישהו ליהנות מפעילות כלשהי או לחלופין לגרום לו לא ליהנות ממנה, חשוב להבין את המהות שעומדת מאחורי ההנאה או חוסר ההנאה שלו, ולא להתרכז בפעולות ספציפיות או בפתרונות ברמת צורה בלבד. לדוגמה, כאשר מישהו הולך להתאמן עם חבר, יתכן שהוא רוצה שהחבר ייהנה כדי שירצה לבוא שוב בעתיד, או שהוא רוצה שהחבר לא ייהנה כדי להימנע מהשתתפות חוזרת. הסיבה שלרצות לגרום למישהו ליהנות או לא ליהנות יכולה להיות מגוונת - למשל, בילוי עם ילד בפארק, הליכה משותפת או אפילו לצאת לקולנוע עם בת זוג.
הדרך הנכונה היא להבין מה האדם השני מנסה להשיג או לחוות דרך הפעילות. יש לברר ולשאול, מה הדבר הבסיסי שגורם לאותו אדם ליהנות או לסבול בפעילות, מה מניע אותו ומהן הציפיות שלו. רק אחרי שמזהים את המהות של ההנאה שלו ניתן יהיה לדעת כיצד להעצים או להחליש אותה.
למה לא כדאי להשתמש בפתרונות ספציפיים בלבד?
אליעד מדגיש שהפתרונות הספציפיים, כגון "לשים מוזיקה בדרך" או "להתלונן על האוכל במסעדה" אינם תמיד נכונים או מתאימים לכולם, כי כל אדם חווה אחרת כל סיטואציה. למשל, אדם אחד עשוי ליהנות דווקא מכך שאומרים לו שהאוכל גרוע, בעוד שאחר יסבול מכך מאוד. לכן, חשוב תמיד לשאול את עצמך את השאלה המהותית - "מה יגרום לאדם השני ליהנות?" ולא "מה אני הייתי רוצה?"
איך מגלים מה יגרום לאדם ליהנות?
השלב הראשון הוא הבנה של הסיבה המהותית של האדם ליהנות ממשהו. לדוגמה, אם יוצאים לסרט, יש לנסות להבין מדוע האדם רוצה לצאת לסרט מלכתחילה - אולי כדי להתנתק מעבודה מלחיצה, אולי כדי להרגיש שהוא כמו כולם, אולי לחוות דרמה כלשהי או לברוח ממשהו אחר. ברגע שמזהים את הסיבה האמיתית להנאה, אפשר לבנות את החוויה כך שהיא תענה בדיוק על הצורך הזה. למשל, אם הסיבה היא להתנתק מעבודה, יש ליצור אווירה שתאפשר לו את הניתוק הזה, לא לדבר על עבודה או לא להזכיר נושאים שעלולים להזכיר לו את הלחץ שהוא בורח ממנו.
מה לעשות כאשר רוצים לגרום לאדם לא ליהנות?
במצב הפוך, כאשר רוצים שהאדם לא ייהנה מפעילות, חשוב לזהות את אותה המהות, ואז לפעול בצורה הפוכה. לדוגמה, אם יודעים שמישהו הולך לסרט כי הוא רוצה לברוח מתחושת קיפוח בעבודה, אפשר לשוחח דווקא על נושאים שמדגישים את התחושה הזו, כגון לדבר על המחירים הגבוהים או על חוסר תשלום הוגן, ואז האדם ירגיש שהחוויה של הסרט לא מספקת את הצורך שלו.
איך להתמודד עם חוסר וודאות לגבי מה גורם להנאה?
אליעד מסביר שיש אפשרות לטעות בזיהוי הצורך האמיתי של האדם השני. לפעמים אין אפשרות לשאול אותו ישירות או שהוא עצמו לא מודע לחלוטין לסיבה להנאה שלו. במקרה כזה, צריך לבצע הערכה על בסיס אינטואיציה וללמוד מהתנסות בפועל. ככלל, אנשים נוטים לדלג על שלב ההבנה של הסיבה הפנימית, וזה השלב החשוב ביותר. תמיד יש לבדוק מדוע אדם רוצה דבר מסוים לפני שמנסים לגרום לו להנאה או לחוסר הנאה.
מה אפשר ללמוד מדוגמת האוכל והאימון?
אם מישהו אומר שנהנה מאימון דינמי במיוחד, אי אפשר לקחת את האמירה הזאת כפשוטה וליצור לו תמיד אימונים דינמיים. חייבים לשאול מדוע דווקא אימון דינמי גרם לו הנאה. אולי זו הייתה סיטואציה חד - פעמית כי באותו יום היה חסר לו משהו, למשל, פעילות לאחר שבוע של חוסר פעילות מוחלט. אותו עיקרון תקף גם בארוחה - האם האדם רוצה לאכול כי הוא רעב, או אולי בגלל...
כאשר רוצים לגרום למישהו ליהנות מפעילות כלשהי או לחלופין לגרום לו לא ליהנות ממנה, חשוב להבין את המהות שעומדת מאחורי ההנאה או חוסר ההנאה שלו, ולא להתרכז בפעולות ספציפיות או בפתרונות ברמת צורה בלבד. לדוגמה, כאשר מישהו הולך להתאמן עם חבר, יתכן שהוא רוצה שהחבר ייהנה כדי שירצה לבוא שוב בעתיד, או שהוא רוצה שהחבר לא ייהנה כדי להימנע מהשתתפות חוזרת. הסיבה שלרצות לגרום למישהו ליהנות או לא ליהנות יכולה להיות מגוונת - למשל, בילוי עם ילד בפארק, הליכה משותפת או אפילו לצאת לקולנוע עם בת זוג.
הדרך הנכונה היא להבין מה האדם השני מנסה להשיג או לחוות דרך הפעילות. יש לברר ולשאול, מה הדבר הבסיסי שגורם לאותו אדם ליהנות או לסבול בפעילות, מה מניע אותו ומהן הציפיות שלו. רק אחרי שמזהים את המהות של ההנאה שלו ניתן יהיה לדעת כיצד להעצים או להחליש אותה.
למה לא כדאי להשתמש בפתרונות ספציפיים בלבד?
אליעד מדגיש שהפתרונות הספציפיים, כגון "לשים מוזיקה בדרך" או "להתלונן על האוכל במסעדה" אינם תמיד נכונים או מתאימים לכולם, כי כל אדם חווה אחרת כל סיטואציה. למשל, אדם אחד עשוי ליהנות דווקא מכך שאומרים לו שהאוכל גרוע, בעוד שאחר יסבול מכך מאוד. לכן, חשוב תמיד לשאול את עצמך את השאלה המהותית - "מה יגרום לאדם השני ליהנות?" ולא "מה אני הייתי רוצה?"
איך מגלים מה יגרום לאדם ליהנות?
השלב הראשון הוא הבנה של הסיבה המהותית של האדם ליהנות ממשהו. לדוגמה, אם יוצאים לסרט, יש לנסות להבין מדוע האדם רוצה לצאת לסרט מלכתחילה - אולי כדי להתנתק מעבודה מלחיצה, אולי כדי להרגיש שהוא כמו כולם, אולי לחוות דרמה כלשהי או לברוח ממשהו אחר. ברגע שמזהים את הסיבה האמיתית להנאה, אפשר לבנות את החוויה כך שהיא תענה בדיוק על הצורך הזה. למשל, אם הסיבה היא להתנתק מעבודה, יש ליצור אווירה שתאפשר לו את הניתוק הזה, לא לדבר על עבודה או לא להזכיר נושאים שעלולים להזכיר לו את הלחץ שהוא בורח ממנו.
מה לעשות כאשר רוצים לגרום לאדם לא ליהנות?
במצב הפוך, כאשר רוצים שהאדם לא ייהנה מפעילות, חשוב לזהות את אותה המהות, ואז לפעול בצורה הפוכה. לדוגמה, אם יודעים שמישהו הולך לסרט כי הוא רוצה לברוח מתחושת קיפוח בעבודה, אפשר לשוחח דווקא על נושאים שמדגישים את התחושה הזו, כגון לדבר על המחירים הגבוהים או על חוסר תשלום הוגן, ואז האדם ירגיש שהחוויה של הסרט לא מספקת את הצורך שלו.
איך להתמודד עם חוסר וודאות לגבי מה גורם להנאה?
אליעד מסביר שיש אפשרות לטעות בזיהוי הצורך האמיתי של האדם השני. לפעמים אין אפשרות לשאול אותו ישירות או שהוא עצמו לא מודע לחלוטין לסיבה להנאה שלו. במקרה כזה, צריך לבצע הערכה על בסיס אינטואיציה וללמוד מהתנסות בפועל. ככלל, אנשים נוטים לדלג על שלב ההבנה של הסיבה הפנימית, וזה השלב החשוב ביותר. תמיד יש לבדוק מדוע אדם רוצה דבר מסוים לפני שמנסים לגרום לו להנאה או לחוסר הנאה.
מה אפשר ללמוד מדוגמת האוכל והאימון?
אם מישהו אומר שנהנה מאימון דינמי במיוחד, אי אפשר לקחת את האמירה הזאת כפשוטה וליצור לו תמיד אימונים דינמיים. חייבים לשאול מדוע דווקא אימון דינמי גרם לו הנאה. אולי זו הייתה סיטואציה חד - פעמית כי באותו יום היה חסר לו משהו, למשל, פעילות לאחר שבוע של חוסר פעילות מוחלט. אותו עיקרון תקף גם בארוחה - האם האדם רוצה לאכול כי הוא רעב, או אולי בגלל...
- איך לגרום למישהו ליהנות?
- איך לגרום לאדם לסבול?
- מה משפיע על ההנאה של אדם?
- איך לשלוט בחוויית ההנאה?
- איך לשנות הרגלים בצורה יעילה?
עכשיו הנושא הוא כזה נניח יש מצבים שרוצים לגרום למישהו ליהנות ממשהו, אוקי ויש מצבים שרוצים לגרום למישהו לא ליהנות ממשהו עד כאן זה הגיוני?
ש: יש מצבים כאלה.
אליעד: אוקי, עכשיו בהנחה שהמשהו הזה קורה בכל מקרה לדוגמה נגיד אתה הולך עם מישהו להתאמן למה כי אתה הולך להתאמן איתו לא משנה עכשיו למה, בהנחה שהלכת להתאמן איתו עכשיו יכול להיות מצב שאתה רוצה שהוא ייהנה באימון ויכול מצב שאתה רוצה שהוא לא ייהנה באימון. למה יכול להיות שיהיה מצב שאתה תרצה שהוא ייהנה באימון?
ש: שיבוא איתך לאימון עוד פעם.
אליעד: אוקי כי אתה רוצה שהוא יבוא עוד פעם ואתה רוצה שהוא ייהנה ואז יבוא עוד פעם. יכול להיות מצב שאתה רוצה שהוא לא ייהנה באימון למה?
ש: כדי שהוא לא יבוא.
אליעד: יפה אתה רוצה שהוא לא יבוא עוד פעם. אז תשאל אז אם אתה רוצה שהוא לא יבוא אז למה אתה הולך איתו לאימון מלכתחילה מה התשובה? אז אמרתי בהתחלה כי אתה הולך איתו, אמרתי לא משנה עכשיו למה זה בדיוק מראש כבר חסכתי אמרתי לא משנה בהנחה שאתה צריך ללכת איתו ואף על פי כן אתה רוצה שהוא לא ייהנה מזה, למה שתרצה שהוא לא ייהנה מזה? מיליון סיבות.
אוקי את הולכת עם הילד שלך לפארק את רוצה שהוא ייהנה מזה או את רוצה שהוא לא ייהנה מזה כל דבר, את אומרת למישהו בוא ביחד נעשה הליכה את רוצה שהוא ייהנה מזה או את רוצה שהוא לא ייהנה מזה. עכשיו השאלה היא איך גורמים למישהו ליהנות ממשהו ואיך גורמים לו לא ליהנות ממשהו זאת השאלה.
ש: אבל למה כל ההקדמה הזאתי לא הבנתי.
אליעד: איזה הקדמה שאלתי שאלה כדי שתבין שיש מלא דוגמאות מלא הקשרים, עכשיו זה יכול להיות מצב או שאתה עושה פעילות משותפת עם מישהו או לדוגמה מישהו נגיד לדוגמה הולך לים ואתה רוצה לשתול לו איזו מחשבה שהוא ייהנה מזה או אתה רוצה לשתול לו מחשבה שהוא לא ייהנה מזה מה שהוא עושה, איך מגדילים את ההנאה של בן אדם ממשהו או איך מקטינים את ההנאה שלו מהמשהו הזה.
ש: מגדילים את היתרונות אם אני רוצה שהוא ייהנה מזה.
אליעד: איזה יתרונות מה היתרונות, כן את הולכת עם מישהו לים איך את מגדילה את היתרונות שהוא ייהנה מזה, מגדילה את היתרונות איזה יתרונות הוא בים.
ש: בסדר את היתרונות בזה שהוא בים.
אליעד: איזה יתרונות יש בזה שהוא בים הוא כבר בים. עכשיו אני אחדד את השאלה ככה שימו לב אם הייתי שואל על משהו ספציפי היו תשובות יותר ספציפיות וזה בדיוק מה שאני לא רוצה שיהיה כי אני לא רוצה תשובות ספציפיות, מה זאת אומרת שימו לב אם לדוגמה נגיד הייתי אומר שני חברים הלכו בדרך ועכשיו אתה הולך עם מישהו בדרך ואתה רוצה שיהיה לו יותר כייף בדרך מה עליך לעשות אז הייתי מקבל תשובות של תשים מוסיקה תעצרו בדרך לנוח, תבדוק איך הוא רוצה לנסוע תיסע יותר לאט הייתי מקבל תשובות ברמה של צורות.
כאילו היינו לקוחים את הסיטואציה וכל אחד היה נותן את הרעיון שלו, אתה הולך עם מישהו למסעדה ואתה רוצה שהוא לא ייהנה במסעדה מה אתה צריך לעשות? טוב אל תזמין קינוח תשדר לו שאתה לחוץ שאתה רוצה ללכת, תתלונן על האוכל כל מיני כאלה. אוקי אבל אני לא רוצה תשובות מהסוג הזה שהן ברמת צורה.
ש: תשובה מהותית.
אליעד: בדיוק אני רוצה את התשובה המהותית, והן גם לא בהכרח נכונות דרך אגב.
ש: מה?
אליעד: התשובות של מה לעשות כדי לגרום למישהו ליהנות או לא ליהנות הן גם לא בהכרח נכונות אולי יש מישהו שנהנה כשאומרים לו שהאוכל לא טעים, אולי יש מישהו שנהנה כשאומרים לו "בוא צריך ללכת מפה" אולי הוא נהנה אולי זה נותן לו תחושה יותר כיפית.
ש: השאלה היא איזה תשובה אתה הולך לתת.
אליעד: אז רגע שנייה חכה אז קודם כל לכן מראש לא שאלתי את זה על משהו ספציפי כי אני לא רוצה תשובות ספציפיות רוצה יותר נוסחה כללית ודבר שני כי התשובות הספציפיות הן גם לא תמיד נכונות אין משהו שהוא תמיד נכון, לדוגמה את קוראת סיפור לילד שלך לפני השינה ואת רוצה שהוא ייהנה מהסיפור הזה יותר אז מה את צריכה לעשות? אז את אומרת אני אספר לו את זה בשקט, מחויב שאם נספר לו את זה בשקט הוא ייהנה יותר? לא מחויב, אז אני צריך תשובה מה הדרך לדעת איך לגרום למישהו ליהנות יותר או ליהנות פחות ממשהו.
ש: נגיד אנשים נוסעים לחו"ל בחג ואתה רוצה שהם יסבלו שם.
אליעד: לא בא נלך קודם כל על המקרה הפשוט יותר, תקשיב עכשיו יש פה שתי וריאציות וריאציה אחת שאתה עושה את אותה פעילות עם אותו בן אדם כאילו הפעילות היא שניכם ביחד שזה יותר קל התשובה נגיד ווריאציה נוספת זה מישהו שאתה יודע נגיד שהוא נוסע לטיול ואתה רוצה שהוא לא ייהנה בטיול, אבל אתה לא נוסע איתו לטיול אתה רק יכול לתת לו איזה מחשבה על הטיול נגיד, יפה אז מה הנוסחה?
ש: אני אומר אני אישית מברר מה הוא רוצה וממלא לו את זה כמה שיותר.
אליעד: מה?
ש: אני בודק מה הוא רוצה ועושה איתו פעילות מסוימת כל פעילות.
אליעד: אנחנו נשאל שאלה אחרת איך מוצאים תשובה לשאלה הזאת, לא מה התשובה איך מוצאים תשובה לשאלה, שאלתי שאלה גם בהנחה שאתה יודע את התשובה אתה תסביר לי איך הגעת לתשובה ולא אכפת לי אם היא נכונה או לא קודם כל איך יודעים אם היא נכונה.
ש: קודם כל אדם רוצה שיהיה לו טוב יותר מרע.
אליעד: מה אני שאלתי מההתחלה, אני שאלתי איך מוצאים תשובה לא שאלתי מה התשובה.
ש: לא אני בודק מה המהות.
אליעד: אתה נותן לי תשובה אתה אומר בן אדם רוצה שיהיה לו יותר טוב מרע זאת כבר תשובה, אני רוצה לדעת איך מוצאים את התשובה מה השאלה שצריך לשאול שדרכה מגיעים לתשובה.
ש: שואלים מה השאלה.
אליעד: נכון מה אני שאלתי?
ש: איך עושים לבן אדם יותר טוב מרע.
אליעד: מה זה לא נכון.
ש: איך שני אנשים שעושים פעילות משותפת.
אליעד: אתה הולך עם הבן שלך עכשיו לרשום אותו ללימודים ואתה יש לך אפשרות לגרום לו ליהנות מזה, אתה יכול להגיד "איך אני גורם לו ליהנות יותר מזה שאני רושם אותו ללימודים?" ואתה יכול להגיד "איך אני גורם לו ליהנות פחות מזה שאני רושם אותו ללימודים?" שאלה לגיטימית. מה צריך לשאול כדי להגיע לתשובה?
ש: מה גורם לבן אדם להרגיש טוב יותר.
אליעד: במה תלוי אם הוא ייהנה או לא ייהנה מהדבר זה קודם כל שואלים, במה תלוי אם הוא ייהנה או לא ייהנה מהדבר במה התלות, מה הדבר שיכריע אם הוא ייהנה או לא ייהנה מהדבר שאתה הולך לעשות איתו, או אני אנסח את זה יותר מדויק מה אתה חושב בעיניך שהוא חושב שבעיניו שיגרום לו יותר ליהנות או פחות ליהנות, יפה עכשיו ופה התשובה תהיה גרועה.
ש: ואני אוסיף מה מחייב.
אליעד: כן רגע ופה התשובה תהיה גרועה ויש פה אנשים שיתנו עוד פעם תשובה גרועה, מה יגידו "כן מחויב לי שאם אני אלך איתו במונית הוא ייהנה יותר מאשר אם אני אלך איתו באוטובוס", לא זאת התשובה כבר של מה לעשות אבל מה המהות של זה ומחויב שאם תלך איתו? יש מישהו שיגיד "כן מחויב שאם אני אלך איתו במונית הוא ייהנה יותר" אבל נניח שזה נכון, אבל למה זה ככה אז במה תלויה ההנאה של הבן אדם, אז מה שצריך לעשות זה לדוגמה לשאול למה אם תיסע איתו במונית זה יותר טוב מאשר נגיד אם תיסע איתו באוטובוס.
למה? "כי..." ודרך ה - "כי" הזה דרכו מוצאים את המהות כי ההנאה של הבן אדם תלויה בגדול בתועלת שהוא רוצה להשיג באמצעות הדבר. שני אנשים יוצאים לדרך ושניהם נגיד הולכים לטייל אחד ההנאה שהוא מפיק מהטיול היא שהוא מרגיש שהוא לא מתנוון בבית אחד ההנאה שהוא מפיק מהטיול זה שהוא מרגיש שהוא חופשי, אחד זה זה שהוא מרגיש שהוא לא עובד אחד זה זה שהוא מרגיש שהוא אוהב מקומות חדשים, אחד זה זה שהוא מרגיש שמשהו.
קודם כל צריך לזהות את המחויבים את הרכיבים הבסיסיים שבונים לו את ההנאה ואחרי שזיהית את הרכיבים הבסיסיים שבונים לו את ההנאה עכשיו אם הבנת מה הסיבה שזה עושה לו טוב או רע דרך זה אפשר להגדיל לו את הטוב או את הרע. לדוגמה אם נגיד לדוגמה הוא נהנה לטייל כי הוא נהנה מתחושה של חופש אז במהלך הטיול איתו תעשה דברים שישדרו לו שהוא בחופש הן ברמת הדיבור והן ברמת המעשה, אם אתה רוצה שהוא לא ייהנה אל תיתן לו תחושה של חופש כל דבר שהוא עושה "רגע זה יכול לתת לו תחושה שהוא בחופש? לא בא נדבר על עבודה, בוא ניתן תחושה של צמצום לא ניתן לו תחושה של חופש כי אנחנו לא רוצים שהוא ייהנה בטיול".
אבל לפני כן אבל הרעיון הוא שצריך למצוא את הצורה שבה הוא תופס את הדברים, לדוגמה את קוראת לילד שלך סיפור לפני השינה איך גורמים לו ליהנות? תשובה שואלים מה אמור לגרום לו ליהנות, לא מה הפעולות אלא מה המהות למה שהוא ייהנה איך הוא חווה את הסיפור לפני השינה, מה הוא חווה מה הוא חושב ואז דרך זה מלבישים איזה, אם לדוגמה נגיד הוא חווה סיפור לפני השינה כדרך להירגע אז אולי נשים מוסיקה מרגיעה אם נגיד הוא חווה סיפור לפני השינה כדרך לשכוח את מה שעבר עליו כל היום אז אולי צריך לעשות דברים שיגרמו לשכוח את מה שקרה כל היום תלוי איך הוא חווה את הדברים.
ש: אבל זאת לא השאלה עם איזה מטען הוא בא ואז איך אתה מספק לו או לא מספק לו את זה אלא איך אתה משפיע עליו לכיוון שאתה רוצה להשפיע עליו.
אליעד: אז קודם כל אתה צריך לדעת מה המטען, אחרי שאתה יודע מה המטען אחר כך אתה שואל את עצמך מה הדברים שאני חושב שאם אני אעשה אותם הם יגדילו את המטען החיובי אצלו או את השלילי אצלו.
ש: אפשר לעשות את זה גם בלי לדעת מה המטען.
אליעד: לא אי אפשר.
ש: מכל נקודת מוצא שהוא בא ננסה ללכת לכיוון הזה או לכיוון ההוא.
אליעד: לא הבנתי מה אמרת.
ש: גם בלי לדעת בלי לתחקר עם איזה מטען הוא בא אפשר להגדיל לו את היתרון או את החיסרון.
אליעד: איך, אתה הולך עם חברה שלך לראות סרט בקולנוע ואתה רוצה שהיא תהנה יותר מהסרט מה אתה צריך לעשות?
ש: להגדיל את החיסרון או את היתרון.
אליעד: של מי?
ש: של הסרט.
אליעד: שלה.
ש: שלה.
אליעד: אז אתה צריך לדעת מה חסר לה מה היא מחפשת בכלל.
ש: לא אני לא חייב אני יכול ליצור לה את החיסרון הזה.
אליעד: כן.
ש: בלי לדעת מה היא מחפשת.
אליעד: מה לדוגמה תן דוגמה, נגיד אתה הולך לראות איתה סרט ואז אתה יכול לספר לה לדוגמה כדי להגדיל את החיסרון בוא נספר לה כמה אנשים בעולם חיכו לראות את הסרט הזה, נכון זה יגדיל את החיסרון?
ש: לא בכיוון הזה.
אליעד: אז מאיזה כיוון?
ש: מהכיוון של אני אקח את ההפך של הדבר.
אליעד: כן מה ההפך של הדבר שלא רואים את הסרט, אין בעיה איך הגדלת מה עשית?
ש: לא ואני אגיד כמה הוא גרוע איזה באסה זה שלא רואים את סרט, איזה באסה זה לשבת בבית.
אליעד: לא אז התשובות שלך גרועות, למה הן גרועות? נגיד שאתה אומר לה איזה באסה לשבת בבית אבל אולי היא רוצה לראות סרט מתוך תחושה שזה גם טוב לשבת בבית וזה גם טוב לצאת ואז ברגע שאמרת לה איזה באסה לשבת בבית גרמת לה פחות ליהנות מהסרט כי היא בכלל לא רצתה להרגיש שהיא חייבת לצאת לסרט כי איזה באסה לשבת בבית. אתה בעצם מספר את ההתניות שלך אתה אומר "בוא נבדוק מה גורם לי ליהנות יותר מהסרט וכל מה שהוא לא לראות סרט בא נגיד שהוא רע ואז היא תהנה יותר מהסרט" זה לא מחויב לא נכון, לא נכון יכול להיות שהיא תגיד לך "לי לא באסה להיות בבית מה הבעיה".
ש: מה היא תגיד?
אליעד: אתה תגיד לה איזה באסה להיות בבית היא תגיד לך "לא נכון לא באסה להיות בבית, הכי כייף להיות בבית אני אפילו עצובה שאני פה אני בכלל מעדיפה לחזור הביתה". אתה רצית שהיא תהנה יותר בסרט אז אמרת "מה ההפך של לצאת לסרט? להיות בבית אז בא נגיד לה שלהיות בבית זה מאוד גרוע ואז היא תהנה יותר מהסרט" ואיך שהתחלת להגיד לה כמה זה גרוע להיות בבית היא פתאום אומרת לך "מה פתאום יש לי בכלל משימה שאני צריכה לעשות למחר בא נחזור הביתה".
ש: אז צריך להיות יותר מתוחכם להגיד יש אנשים שמאוד רע להם להיות בבית להתחיל לדבר על דברים לא קשורים שהם כאילו ההפך של הדבר.
אליעד: יפה וכדי שהיא בסוף תהנה יותר היא צריכה לחשוב שלהיות בבית זה יותר רע נכון אז אתה אומר בוא נשכנע אותה שלהיות בבית זה רע.
ש: נכון.
אליעד: נכון וזה גרוע כי ברגע שהיא תחשוב על זה אז היא תגיד "לא אני רוצה להיות בבית", אבל אתה מה המהות של מה שאתה אומר? אתה אומר בא נראה את מה שהיא עושה כל מה ששונה מזה נסביר לה למה הוא לא טוב, נמצא סיבות ללמה זה לא טוב. עכשיו זה לא הכיוון כאילו בתור תשובה גנרית נניח שזה נכון אבל זה לא מדויק למה כי זה לפי מה שהיא חושבת ואם זה לא הכיוון ואם בכלל מה שיגרום לה ליהנות יותר מהסרט זה משהו אחר בכלל, אתה גם הולך לחזור איתה הביתה עוד שעה אתה יודע אחרי הסרט הם חוזרים הביתה מה אתה מספר לה כמה זה גרוע להיות בבית.
ש: אני אגיד לה איזה סרט גרוע היה.
אליעד: אתה מבין ואז היא לא תרצה גם לחזור איתך הביתה. רגע אז תקשיב אבל אמרתי לאיזה כיוון, תקשיב מה הכיוון אז אמרתי מה הכיוון אתה הולך איתה לסרט לדוגמה ואז אתה שואל את עצמך מה אתה חושב שהסיבה שבגללה היא הולכת לסרט, מה התועלות.
ש: רגע אבל אמרת לו שזה לא מה שהוא חושב הוא צריך לדלות ממנה אינפורמציה.
אליעד: זה מה שאמרתי, איך לדעת מה היא חושבת? שאלה אחרת איך לתחקר שאלה אחרת אבל בגדול תשאל את עצמך מה אתה חושב שהיא חושבת שבגלל זה היא נהנית ללכת לסרט "כי זה גורם לה הפוגה מהעבודה כי זה גורם לה להיות כמו כולם שכולם רואים את הסרט, כי זה גורם לה להיכנס לחוויה של הדרמה של הסרט כי זה גורם לה לצאת מהחוויה של הדרמה שהיא נמצאת בה, כי...".
מה המחויב שלה מה היא רוצה ודרך זה אתה בונה לה את זה אתה אומר "וואלה אם היא נהנית מהסרט כי זה עושה לה סוג של ניקוי" עבורה היא חווה את זה כניקוי ראש מהעבודה אז בא נלך אפשר להכניס אלמנטים שהם סוג של ניקוי ראש. אז זה גם יכול להיות בצורת דיבור "מה איזה כייף לנקות את הראש עכשיו מהעבודה" או לשים לב שלא מדברים לב על העבודה או להכניס עוד דברים שיכולים לגרום לה לשכוח את העבודה. לדוגמה תשאל את עצמך "למה כשהיא רואה את הסרט היא שוכחת את העבודה?" ולעשות עוד דברים כאלה ואז היא תהנה עוד יותר.
ש: ואם אתה רוצה להוסיף את ההפך כדי שהיא תסבול יותר.
אליעד: אז תדבר, ואתה יודע שהסיבה שהיא יוצאת לסרט זה כדי לברוח מהעבודה ואז אתה יכול לדבר איתה על העבודה אתה יכול להגיד "טוב עכשיו אנחנו צריכים", אז מה אתה עושה? הפוך אתה אומר לעצמך "למה היא רוצה לשכוח את העבודה?" ואז נגיד התשובה תהיה היא רוצה לשכוח את העבודה כי נגיד לא מתגמלים אותה מספיק "יפה בא נדבר על זה שגם פה לא מתגמלים אותנו מספיק", אז מה זה עזר לה שהיא הלכה לסרט "לא שווה המחירים דופקים אותנו, לא מתגמלים אותנו מספיק בסרט זה יקר, תראי לא קיבלתי משכורת" אתה מבין.
ש: ואז זה יהיה אני שהרסתי לה את הסרט בסוף.
אליעד: היא לא יודעת את זה בכלל, לא קודם כל זה נכון יכול להיות שהיא תגיד שהרסת לה את הסרט זאת האמת אם ברור שאתה רוצה לעשות למישהו רע יכול להיות שהוא יאשים אותך בזה, זה נכון אבל אני אומר בגדול החוויה של הסרט נהרסה כי המהות של הסרט הייתה לנסות לצאת מחוויה של "דופקים אותי" ואז אתה בסרט אומר לה "הנה דופקים אותנו פה ודופקים אותנו פה" ואז בעצם היא נכנסה לחוויה שלילית שהיא רצתה לצאת ממנה.
אבל אם לדוגמה נגיד היא רצתה לצאת לסרט בכלל לא כדי לשכוח את העבודה ולא אכפת לה שדופקים אותה שם זה לא מפריע לה, היא רצתה לצאת לסרט מסיבה אחרת ולכן אני אומר קודם כל צריך לזהות מה המחויב שלה.
ש: אז אוקי אז איך אתה יודע אז אתה מתחקר אותה.
אליעד: אז קודם כל אתה בכלל מבין שאתה רוצה לדעת מה המחויב שלה כי רוב האנשים מדלגים על השלב הזה הם חושבים שזה איך שהם חושבים, אם אתה נגיד מכין למישהי אוכל לדוגמה ואתה אוהב את האוכל עם יותר מלח אתה תשים מלח אבל מי אמר שהיא אוהבת את זה עם מלח אולי היא רוצה בלי מלח.
ש: שואלים.
אליעד: ולא תמיד אתה יכול לשאול ויש אפשרות שתשאל ויש אפשרות שלא תשאל, אבל רוב האנשים לא חושבים על זה אז אולי במלח הם חושבים אבל בשאר הדברים הם לא חושבים. דוגמה נגיד אתה מכין למישהי ארוחה נגיד ונגיד שאתה רוצה שהיא תהנה מה אתה צריך לעשות? אז התשובה תהיה להכין לה ארוחה טעימה נניח, אבל זאת תשובה גנרית מדי והיא גם לא בהכרח נכונה.
ש: אבל לך תדע מה היא טעימה למי.
אליעד: לא ונגיד שאתה אומר לה "מה את הכי אוהבת לאכול?" ואתה מכין לה אבל אז אתה אומר "טוב אבל עכשיו שאלה איפה נאכל את זה בבית או מחוץ לבית, איפה נשב בסלון או במטבח או בחדר שינה, עם איזה צלחות נאכל את זה איזה תאורה תהיה ברקע, מה יהיה ברקע", שאלות איך תדע מה התשובה? צריך להבין מה מלכתחילה היא מנסה לחוות דרך הארוחה או מה אתה רוצה שהיא תחווה דרך הארוחה.
ש: איך תבין את זה אם לא תתחקר אותה?
אליעד: לא יודע אז תתחקר אותה, איך לתחקר אותה נושא אחר בסדר אבל.
ש: אם יש לך את האינפורמציה מה המחויב אז סבבה.
אליעד: קודם כל אתה בכלל מנסה להבין, רוב האנשים מדלגים על השלב הזה בכלל קודם כל תנסה להבין "מה התועלות שאני רוצה שהיא תחווה דרך הארוחה?" או "למה היא בכלל נהנית בארוחה?" או "מה יגרום לה בכלל ליהנות בארוחה?", לא ברמת צורות אלא לדוגמה מה שיגרום לה ליהנות בארוחה נגיד זאת תחושה של x, אוקי איך הדברים האלה משפיעים על התחושה של ה - x.
ש: כן תיתן לה את ה - x.
אליעד: אז תיתן לה אתה דוגמה.
ש: הנה דוגמה ארוחה.
אליעד: כן אבל עכשיו אתה שואל את עצמך למה שהיא תהנה בארוחה בוא ניתן תשובות, אפשרות אחת יכול להיות שהיא רעבה אם היא בגלל שהיא רעבה אז אולי, אם המחויב שהיא אומרת לך "אני רוצה שתכין אוכל" זה בגלל נגיד שהיא רעבה אז אולי מה יכול לקזז תחושה של רעב כמות של שפע של אוכל ונגיד אור בחדר כי אם יש אור בחדר, דוגמה נגיד שהיא באה מאוד רעבה ואתה נגיד לדוגמה תעשה ארוחה בלי הרבה אור.
ש: תאורן כביכול.
אליעד: נכון אבל בגלל שאין הרבה אור היא פחות שבעה למה כי כשרואים אוכל זה גם נותן תחושה של שובע, אני לא אומר שזה תמיד ככה וזה אבל אני נותן לך כיוון, אם לדוגמה נגיד תביא צלחות קטנות כי זה נראה יותר יוקרתי אבל היא באה בתחושה שהיא רעבה היא רוצה קערה היא לא רוצה צלחות. עכשיו אם לדוגמה נגיד היא רוצה לאכול נגיד כי היא רוצה להרגיש נגיד שאתה אוהב אותה נניח שהיא מיוחדת לא יודע מה.
ש: מושקע להשקיע.
אליעד: יפה אז מה עבורה נתפס כלהשקיע וזה בכלל לא בטוח שזה עבורך להשקיע אבל עבורה זה נתפס כלהשקיע.
ש: לי יש משהו שזה מעלה לי שאני רציתי לשאול על זה אני למשל יוצא עם חברים להופעות שירים זה וזה ואני לי חשוב להגיד תמיד מה אני מרגיש על העניין את האמת.
אליעד: למי חשוב לך?
ש: לי לעצמי.
אליעד: חשוב לך להגיד לעצמך?
ש: לא אני אומר להם אבל אני כאילו אומר את זה למשל ובדרך כלל חסרונות "ההופעה הגיטרה לא הייתה טובה זה היה טוב".
אליעד: למה חשוב לך להגיד מה החסרונות?
ש: זאת שאלה בפני עצמה אבל אני שם לב שהם כאילו מתבאסים מזה.
אליעד: ברור אתה הורס להם את החוויה אולי בגלל זה אתה אומר להם מה החסרונות כדי שינדו אותך.
ש: בשביל לדפוק אותם.
אליעד: לא בשביל שינדו אותך.
ש: מה הם רוצים אבל מה הם רוצים שאני אגיד להם שזה יפה וזה לא היה יפה?
אליעד: הם רוצים הנחת היסוד אומרת שהם רוצים שיהיה להם יותר טוב, מה יגרום להם שיהיה להם יותר טוב.
ש: יש כאלה שייהנו יותר מההיבט הזה.
אליעד: נכון.
ש: מי נהנה מזה? לא אני אומר מההיבט של בא נראה איך נשפר פעם הבאה.
אליעד: כי עבורך, אתה שאלת מה הם אז תבדוק מה הם יש מישהו שיגיד "אני רוצה שתמיד נגיד את האמת ואם דפקו אותנו נדבר על זה" ויש אחד שיגיד "אני רוצה שתמיד נגיד שלא דפקו אותנו" כל אחד מה שהוא.
ש: לא חשבתי על זה.
אליעד: כל אחד מה שהוא.
ש: חשבתי על זה אבל ראיתי שהם כאילו זה לא טוב להם אז חשבתי איך לשנות את זה, כן חשבתי גם אם אני אגיד להם הכל כייף והכל זה זה נראה לי גם מוגזם.
אליעד: דבר.
ש: היום לדוגמה אימנתי איזה מישהי והיא אמרה לדוגמה איזה אימון כייפי היה היום, ניסיתי להבין אמרתי רגע מה היה מיוחד היום.
אליעד: לא ובהנחה שאתה נגיד רוצה שיהיה לה עוד פעם.
ש: כן עכשיו זאת הצרה.
אליעד: אתה צריך לשאול את עצמך או לשאול אותה "מה היה לך הכי כייף?", קודם כל אתה יכול לשאול אותה "למה זה היה לך כייף?" וגם לא בטוח שהיא תיתן לך את התשובה יכול להיות שאתה תשאל אותה "למה היה לך כייף?" והיא לא תיתן לך את התשובה או שתיתן לך תשובה לא נכונה או בגלל שהיא לא מבינה את עצמה או בגלל שהיא מבינה את עצמה ולא רוצה להגיד לך מה התשובה.
ש: כל מיני שאלות.
אליעד: כן אבל בהנחה שאתה נגיד אומר לה "מה היה לך הכי כייף?" או "ממה נהנית יותר?" מה פה מה שם ודרך זה אתה מנסה לאתר את הסיבות שבגללן נראה לך שהיה לה יותר כייף ואז דרך זה אתה מנסה להבין את המהות אחרי שמצאת, לדוגמה נגיד היא אומרת לך "היה לי יותר כייף כי היום הזעתי יותר" נניח.
ש: היום היה אימון יותר.
אליעד: איזה אימון אינטנסיבי נגיד.
ש: דינאמי.
אליעד: דינאמי מה זה אומר דינאמי?
ש: תזוזה יותר זז.
אליעד: יפה עכשיו לכאורה אז הפירוש הפשוט אומר "אוקי אז פעם הבאה נעשה לה אימון יותר דינאמי" אבל זה לא נכון צריך לשאול "למה היא נהנתה מזה שזה אימון יותר דינאמי?" זה גם היא לא בטוח יודעת את התשובה. אז עוד פעם בפשוט היא אמרה לך אימון דינאמי תעשה אימון דינאמי אבל מי אמר אולי היא רצתה היום היה לה יותר כייף אימון דינאמי כי היא כל השבוע לא עשתה כלום והיא לא עובדת ושבוע הבא אם אתה תעשה לה אימון דינאמי היא כבר חזרה לעבודה והיא תתבאס.
ש: נכון זה נכון.
אליעד: לשאול למה היא נהנתה מאימון הדינאמי, מה הסיבה לא יודע צריך לתחקר לבדוק לשאול.
ש: רגע אתה עוד פעם מתחיל למהר, אתה כל פעם כשאתה מגיע לנקודה את משחק עם האיקסים והוואים והזדים.
אליעד: אבל צריך תביא מקרה תביא אירוע היא אומרת לך היה לי כייף.
ש: לדוגמה אני זאת היא.
אליעד: לא אבל אתה מדבר איתה, היא אומרת לך "היה לי כייף, מה היה לך הכי כייף? היה אימון דינאמי, וואלה את אוהבת את זה שזה דינאמי? כן, מה הכי כייף לך בזה שזה דינאמי למה את אוהבת את זה שזה דינאמי?" שואלים מדברים אם אתה יכול לשאול תשאל ואז לפי זה תבין מה לעשות מדברים.
ש: כן אבל אמרת שיכול להיות תשובות...
ש: יש מצבים כאלה.
אליעד: אוקי, עכשיו בהנחה שהמשהו הזה קורה בכל מקרה לדוגמה נגיד אתה הולך עם מישהו להתאמן למה כי אתה הולך להתאמן איתו לא משנה עכשיו למה, בהנחה שהלכת להתאמן איתו עכשיו יכול להיות מצב שאתה רוצה שהוא ייהנה באימון ויכול מצב שאתה רוצה שהוא לא ייהנה באימון. למה יכול להיות שיהיה מצב שאתה תרצה שהוא ייהנה באימון?
ש: שיבוא איתך לאימון עוד פעם.
אליעד: אוקי כי אתה רוצה שהוא יבוא עוד פעם ואתה רוצה שהוא ייהנה ואז יבוא עוד פעם. יכול להיות מצב שאתה רוצה שהוא לא ייהנה באימון למה?
ש: כדי שהוא לא יבוא.
אליעד: יפה אתה רוצה שהוא לא יבוא עוד פעם. אז תשאל אז אם אתה רוצה שהוא לא יבוא אז למה אתה הולך איתו לאימון מלכתחילה מה התשובה? אז אמרתי בהתחלה כי אתה הולך איתו, אמרתי לא משנה עכשיו למה זה בדיוק מראש כבר חסכתי אמרתי לא משנה בהנחה שאתה צריך ללכת איתו ואף על פי כן אתה רוצה שהוא לא ייהנה מזה, למה שתרצה שהוא לא ייהנה מזה? מיליון סיבות.
אוקי את הולכת עם הילד שלך לפארק את רוצה שהוא ייהנה מזה או את רוצה שהוא לא ייהנה מזה כל דבר, את אומרת למישהו בוא ביחד נעשה הליכה את רוצה שהוא ייהנה מזה או את רוצה שהוא לא ייהנה מזה. עכשיו השאלה היא איך גורמים למישהו ליהנות ממשהו ואיך גורמים לו לא ליהנות ממשהו זאת השאלה.
ש: אבל למה כל ההקדמה הזאתי לא הבנתי.
אליעד: איזה הקדמה שאלתי שאלה כדי שתבין שיש מלא דוגמאות מלא הקשרים, עכשיו זה יכול להיות מצב או שאתה עושה פעילות משותפת עם מישהו או לדוגמה מישהו נגיד לדוגמה הולך לים ואתה רוצה לשתול לו איזו מחשבה שהוא ייהנה מזה או אתה רוצה לשתול לו מחשבה שהוא לא ייהנה מזה מה שהוא עושה, איך מגדילים את ההנאה של בן אדם ממשהו או איך מקטינים את ההנאה שלו מהמשהו הזה.
ש: מגדילים את היתרונות אם אני רוצה שהוא ייהנה מזה.
אליעד: איזה יתרונות מה היתרונות, כן את הולכת עם מישהו לים איך את מגדילה את היתרונות שהוא ייהנה מזה, מגדילה את היתרונות איזה יתרונות הוא בים.
ש: בסדר את היתרונות בזה שהוא בים.
אליעד: איזה יתרונות יש בזה שהוא בים הוא כבר בים. עכשיו אני אחדד את השאלה ככה שימו לב אם הייתי שואל על משהו ספציפי היו תשובות יותר ספציפיות וזה בדיוק מה שאני לא רוצה שיהיה כי אני לא רוצה תשובות ספציפיות, מה זאת אומרת שימו לב אם לדוגמה נגיד הייתי אומר שני חברים הלכו בדרך ועכשיו אתה הולך עם מישהו בדרך ואתה רוצה שיהיה לו יותר כייף בדרך מה עליך לעשות אז הייתי מקבל תשובות של תשים מוסיקה תעצרו בדרך לנוח, תבדוק איך הוא רוצה לנסוע תיסע יותר לאט הייתי מקבל תשובות ברמה של צורות.
כאילו היינו לקוחים את הסיטואציה וכל אחד היה נותן את הרעיון שלו, אתה הולך עם מישהו למסעדה ואתה רוצה שהוא לא ייהנה במסעדה מה אתה צריך לעשות? טוב אל תזמין קינוח תשדר לו שאתה לחוץ שאתה רוצה ללכת, תתלונן על האוכל כל מיני כאלה. אוקי אבל אני לא רוצה תשובות מהסוג הזה שהן ברמת צורה.
ש: תשובה מהותית.
אליעד: בדיוק אני רוצה את התשובה המהותית, והן גם לא בהכרח נכונות דרך אגב.
ש: מה?
אליעד: התשובות של מה לעשות כדי לגרום למישהו ליהנות או לא ליהנות הן גם לא בהכרח נכונות אולי יש מישהו שנהנה כשאומרים לו שהאוכל לא טעים, אולי יש מישהו שנהנה כשאומרים לו "בוא צריך ללכת מפה" אולי הוא נהנה אולי זה נותן לו תחושה יותר כיפית.
ש: השאלה היא איזה תשובה אתה הולך לתת.
אליעד: אז רגע שנייה חכה אז קודם כל לכן מראש לא שאלתי את זה על משהו ספציפי כי אני לא רוצה תשובות ספציפיות רוצה יותר נוסחה כללית ודבר שני כי התשובות הספציפיות הן גם לא תמיד נכונות אין משהו שהוא תמיד נכון, לדוגמה את קוראת סיפור לילד שלך לפני השינה ואת רוצה שהוא ייהנה מהסיפור הזה יותר אז מה את צריכה לעשות? אז את אומרת אני אספר לו את זה בשקט, מחויב שאם נספר לו את זה בשקט הוא ייהנה יותר? לא מחויב, אז אני צריך תשובה מה הדרך לדעת איך לגרום למישהו ליהנות יותר או ליהנות פחות ממשהו.
ש: נגיד אנשים נוסעים לחו"ל בחג ואתה רוצה שהם יסבלו שם.
אליעד: לא בא נלך קודם כל על המקרה הפשוט יותר, תקשיב עכשיו יש פה שתי וריאציות וריאציה אחת שאתה עושה את אותה פעילות עם אותו בן אדם כאילו הפעילות היא שניכם ביחד שזה יותר קל התשובה נגיד ווריאציה נוספת זה מישהו שאתה יודע נגיד שהוא נוסע לטיול ואתה רוצה שהוא לא ייהנה בטיול, אבל אתה לא נוסע איתו לטיול אתה רק יכול לתת לו איזה מחשבה על הטיול נגיד, יפה אז מה הנוסחה?
ש: אני אומר אני אישית מברר מה הוא רוצה וממלא לו את זה כמה שיותר.
אליעד: מה?
ש: אני בודק מה הוא רוצה ועושה איתו פעילות מסוימת כל פעילות.
אליעד: אנחנו נשאל שאלה אחרת איך מוצאים תשובה לשאלה הזאת, לא מה התשובה איך מוצאים תשובה לשאלה, שאלתי שאלה גם בהנחה שאתה יודע את התשובה אתה תסביר לי איך הגעת לתשובה ולא אכפת לי אם היא נכונה או לא קודם כל איך יודעים אם היא נכונה.
ש: קודם כל אדם רוצה שיהיה לו טוב יותר מרע.
אליעד: מה אני שאלתי מההתחלה, אני שאלתי איך מוצאים תשובה לא שאלתי מה התשובה.
ש: לא אני בודק מה המהות.
אליעד: אתה נותן לי תשובה אתה אומר בן אדם רוצה שיהיה לו יותר טוב מרע זאת כבר תשובה, אני רוצה לדעת איך מוצאים את התשובה מה השאלה שצריך לשאול שדרכה מגיעים לתשובה.
ש: שואלים מה השאלה.
אליעד: נכון מה אני שאלתי?
ש: איך עושים לבן אדם יותר טוב מרע.
אליעד: מה זה לא נכון.
ש: איך שני אנשים שעושים פעילות משותפת.
אליעד: אתה הולך עם הבן שלך עכשיו לרשום אותו ללימודים ואתה יש לך אפשרות לגרום לו ליהנות מזה, אתה יכול להגיד "איך אני גורם לו ליהנות יותר מזה שאני רושם אותו ללימודים?" ואתה יכול להגיד "איך אני גורם לו ליהנות פחות מזה שאני רושם אותו ללימודים?" שאלה לגיטימית. מה צריך לשאול כדי להגיע לתשובה?
ש: מה גורם לבן אדם להרגיש טוב יותר.
אליעד: במה תלוי אם הוא ייהנה או לא ייהנה מהדבר זה קודם כל שואלים, במה תלוי אם הוא ייהנה או לא ייהנה מהדבר במה התלות, מה הדבר שיכריע אם הוא ייהנה או לא ייהנה מהדבר שאתה הולך לעשות איתו, או אני אנסח את זה יותר מדויק מה אתה חושב בעיניך שהוא חושב שבעיניו שיגרום לו יותר ליהנות או פחות ליהנות, יפה עכשיו ופה התשובה תהיה גרועה.
ש: ואני אוסיף מה מחייב.
אליעד: כן רגע ופה התשובה תהיה גרועה ויש פה אנשים שיתנו עוד פעם תשובה גרועה, מה יגידו "כן מחויב לי שאם אני אלך איתו במונית הוא ייהנה יותר מאשר אם אני אלך איתו באוטובוס", לא זאת התשובה כבר של מה לעשות אבל מה המהות של זה ומחויב שאם תלך איתו? יש מישהו שיגיד "כן מחויב שאם אני אלך איתו במונית הוא ייהנה יותר" אבל נניח שזה נכון, אבל למה זה ככה אז במה תלויה ההנאה של הבן אדם, אז מה שצריך לעשות זה לדוגמה לשאול למה אם תיסע איתו במונית זה יותר טוב מאשר נגיד אם תיסע איתו באוטובוס.
למה? "כי..." ודרך ה - "כי" הזה דרכו מוצאים את המהות כי ההנאה של הבן אדם תלויה בגדול בתועלת שהוא רוצה להשיג באמצעות הדבר. שני אנשים יוצאים לדרך ושניהם נגיד הולכים לטייל אחד ההנאה שהוא מפיק מהטיול היא שהוא מרגיש שהוא לא מתנוון בבית אחד ההנאה שהוא מפיק מהטיול זה שהוא מרגיש שהוא חופשי, אחד זה זה שהוא מרגיש שהוא לא עובד אחד זה זה שהוא מרגיש שהוא אוהב מקומות חדשים, אחד זה זה שהוא מרגיש שמשהו.
קודם כל צריך לזהות את המחויבים את הרכיבים הבסיסיים שבונים לו את ההנאה ואחרי שזיהית את הרכיבים הבסיסיים שבונים לו את ההנאה עכשיו אם הבנת מה הסיבה שזה עושה לו טוב או רע דרך זה אפשר להגדיל לו את הטוב או את הרע. לדוגמה אם נגיד לדוגמה הוא נהנה לטייל כי הוא נהנה מתחושה של חופש אז במהלך הטיול איתו תעשה דברים שישדרו לו שהוא בחופש הן ברמת הדיבור והן ברמת המעשה, אם אתה רוצה שהוא לא ייהנה אל תיתן לו תחושה של חופש כל דבר שהוא עושה "רגע זה יכול לתת לו תחושה שהוא בחופש? לא בא נדבר על עבודה, בוא ניתן תחושה של צמצום לא ניתן לו תחושה של חופש כי אנחנו לא רוצים שהוא ייהנה בטיול".
אבל לפני כן אבל הרעיון הוא שצריך למצוא את הצורה שבה הוא תופס את הדברים, לדוגמה את קוראת לילד שלך סיפור לפני השינה איך גורמים לו ליהנות? תשובה שואלים מה אמור לגרום לו ליהנות, לא מה הפעולות אלא מה המהות למה שהוא ייהנה איך הוא חווה את הסיפור לפני השינה, מה הוא חווה מה הוא חושב ואז דרך זה מלבישים איזה, אם לדוגמה נגיד הוא חווה סיפור לפני השינה כדרך להירגע אז אולי נשים מוסיקה מרגיעה אם נגיד הוא חווה סיפור לפני השינה כדרך לשכוח את מה שעבר עליו כל היום אז אולי צריך לעשות דברים שיגרמו לשכוח את מה שקרה כל היום תלוי איך הוא חווה את הדברים.
ש: אבל זאת לא השאלה עם איזה מטען הוא בא ואז איך אתה מספק לו או לא מספק לו את זה אלא איך אתה משפיע עליו לכיוון שאתה רוצה להשפיע עליו.
אליעד: אז קודם כל אתה צריך לדעת מה המטען, אחרי שאתה יודע מה המטען אחר כך אתה שואל את עצמך מה הדברים שאני חושב שאם אני אעשה אותם הם יגדילו את המטען החיובי אצלו או את השלילי אצלו.
ש: אפשר לעשות את זה גם בלי לדעת מה המטען.
אליעד: לא אי אפשר.
ש: מכל נקודת מוצא שהוא בא ננסה ללכת לכיוון הזה או לכיוון ההוא.
אליעד: לא הבנתי מה אמרת.
ש: גם בלי לדעת בלי לתחקר עם איזה מטען הוא בא אפשר להגדיל לו את היתרון או את החיסרון.
אליעד: איך, אתה הולך עם חברה שלך לראות סרט בקולנוע ואתה רוצה שהיא תהנה יותר מהסרט מה אתה צריך לעשות?
ש: להגדיל את החיסרון או את היתרון.
אליעד: של מי?
ש: של הסרט.
אליעד: שלה.
ש: שלה.
אליעד: אז אתה צריך לדעת מה חסר לה מה היא מחפשת בכלל.
ש: לא אני לא חייב אני יכול ליצור לה את החיסרון הזה.
אליעד: כן.
ש: בלי לדעת מה היא מחפשת.
אליעד: מה לדוגמה תן דוגמה, נגיד אתה הולך לראות איתה סרט ואז אתה יכול לספר לה לדוגמה כדי להגדיל את החיסרון בוא נספר לה כמה אנשים בעולם חיכו לראות את הסרט הזה, נכון זה יגדיל את החיסרון?
ש: לא בכיוון הזה.
אליעד: אז מאיזה כיוון?
ש: מהכיוון של אני אקח את ההפך של הדבר.
אליעד: כן מה ההפך של הדבר שלא רואים את הסרט, אין בעיה איך הגדלת מה עשית?
ש: לא ואני אגיד כמה הוא גרוע איזה באסה זה שלא רואים את סרט, איזה באסה זה לשבת בבית.
אליעד: לא אז התשובות שלך גרועות, למה הן גרועות? נגיד שאתה אומר לה איזה באסה לשבת בבית אבל אולי היא רוצה לראות סרט מתוך תחושה שזה גם טוב לשבת בבית וזה גם טוב לצאת ואז ברגע שאמרת לה איזה באסה לשבת בבית גרמת לה פחות ליהנות מהסרט כי היא בכלל לא רצתה להרגיש שהיא חייבת לצאת לסרט כי איזה באסה לשבת בבית. אתה בעצם מספר את ההתניות שלך אתה אומר "בוא נבדוק מה גורם לי ליהנות יותר מהסרט וכל מה שהוא לא לראות סרט בא נגיד שהוא רע ואז היא תהנה יותר מהסרט" זה לא מחויב לא נכון, לא נכון יכול להיות שהיא תגיד לך "לי לא באסה להיות בבית מה הבעיה".
ש: מה היא תגיד?
אליעד: אתה תגיד לה איזה באסה להיות בבית היא תגיד לך "לא נכון לא באסה להיות בבית, הכי כייף להיות בבית אני אפילו עצובה שאני פה אני בכלל מעדיפה לחזור הביתה". אתה רצית שהיא תהנה יותר בסרט אז אמרת "מה ההפך של לצאת לסרט? להיות בבית אז בא נגיד לה שלהיות בבית זה מאוד גרוע ואז היא תהנה יותר מהסרט" ואיך שהתחלת להגיד לה כמה זה גרוע להיות בבית היא פתאום אומרת לך "מה פתאום יש לי בכלל משימה שאני צריכה לעשות למחר בא נחזור הביתה".
ש: אז צריך להיות יותר מתוחכם להגיד יש אנשים שמאוד רע להם להיות בבית להתחיל לדבר על דברים לא קשורים שהם כאילו ההפך של הדבר.
אליעד: יפה וכדי שהיא בסוף תהנה יותר היא צריכה לחשוב שלהיות בבית זה יותר רע נכון אז אתה אומר בוא נשכנע אותה שלהיות בבית זה רע.
ש: נכון.
אליעד: נכון וזה גרוע כי ברגע שהיא תחשוב על זה אז היא תגיד "לא אני רוצה להיות בבית", אבל אתה מה המהות של מה שאתה אומר? אתה אומר בא נראה את מה שהיא עושה כל מה ששונה מזה נסביר לה למה הוא לא טוב, נמצא סיבות ללמה זה לא טוב. עכשיו זה לא הכיוון כאילו בתור תשובה גנרית נניח שזה נכון אבל זה לא מדויק למה כי זה לפי מה שהיא חושבת ואם זה לא הכיוון ואם בכלל מה שיגרום לה ליהנות יותר מהסרט זה משהו אחר בכלל, אתה גם הולך לחזור איתה הביתה עוד שעה אתה יודע אחרי הסרט הם חוזרים הביתה מה אתה מספר לה כמה זה גרוע להיות בבית.
ש: אני אגיד לה איזה סרט גרוע היה.
אליעד: אתה מבין ואז היא לא תרצה גם לחזור איתך הביתה. רגע אז תקשיב אבל אמרתי לאיזה כיוון, תקשיב מה הכיוון אז אמרתי מה הכיוון אתה הולך איתה לסרט לדוגמה ואז אתה שואל את עצמך מה אתה חושב שהסיבה שבגללה היא הולכת לסרט, מה התועלות.
ש: רגע אבל אמרת לו שזה לא מה שהוא חושב הוא צריך לדלות ממנה אינפורמציה.
אליעד: זה מה שאמרתי, איך לדעת מה היא חושבת? שאלה אחרת איך לתחקר שאלה אחרת אבל בגדול תשאל את עצמך מה אתה חושב שהיא חושבת שבגלל זה היא נהנית ללכת לסרט "כי זה גורם לה הפוגה מהעבודה כי זה גורם לה להיות כמו כולם שכולם רואים את הסרט, כי זה גורם לה להיכנס לחוויה של הדרמה של הסרט כי זה גורם לה לצאת מהחוויה של הדרמה שהיא נמצאת בה, כי...".
מה המחויב שלה מה היא רוצה ודרך זה אתה בונה לה את זה אתה אומר "וואלה אם היא נהנית מהסרט כי זה עושה לה סוג של ניקוי" עבורה היא חווה את זה כניקוי ראש מהעבודה אז בא נלך אפשר להכניס אלמנטים שהם סוג של ניקוי ראש. אז זה גם יכול להיות בצורת דיבור "מה איזה כייף לנקות את הראש עכשיו מהעבודה" או לשים לב שלא מדברים לב על העבודה או להכניס עוד דברים שיכולים לגרום לה לשכוח את העבודה. לדוגמה תשאל את עצמך "למה כשהיא רואה את הסרט היא שוכחת את העבודה?" ולעשות עוד דברים כאלה ואז היא תהנה עוד יותר.
ש: ואם אתה רוצה להוסיף את ההפך כדי שהיא תסבול יותר.
אליעד: אז תדבר, ואתה יודע שהסיבה שהיא יוצאת לסרט זה כדי לברוח מהעבודה ואז אתה יכול לדבר איתה על העבודה אתה יכול להגיד "טוב עכשיו אנחנו צריכים", אז מה אתה עושה? הפוך אתה אומר לעצמך "למה היא רוצה לשכוח את העבודה?" ואז נגיד התשובה תהיה היא רוצה לשכוח את העבודה כי נגיד לא מתגמלים אותה מספיק "יפה בא נדבר על זה שגם פה לא מתגמלים אותנו מספיק", אז מה זה עזר לה שהיא הלכה לסרט "לא שווה המחירים דופקים אותנו, לא מתגמלים אותנו מספיק בסרט זה יקר, תראי לא קיבלתי משכורת" אתה מבין.
ש: ואז זה יהיה אני שהרסתי לה את הסרט בסוף.
אליעד: היא לא יודעת את זה בכלל, לא קודם כל זה נכון יכול להיות שהיא תגיד שהרסת לה את הסרט זאת האמת אם ברור שאתה רוצה לעשות למישהו רע יכול להיות שהוא יאשים אותך בזה, זה נכון אבל אני אומר בגדול החוויה של הסרט נהרסה כי המהות של הסרט הייתה לנסות לצאת מחוויה של "דופקים אותי" ואז אתה בסרט אומר לה "הנה דופקים אותנו פה ודופקים אותנו פה" ואז בעצם היא נכנסה לחוויה שלילית שהיא רצתה לצאת ממנה.
אבל אם לדוגמה נגיד היא רצתה לצאת לסרט בכלל לא כדי לשכוח את העבודה ולא אכפת לה שדופקים אותה שם זה לא מפריע לה, היא רצתה לצאת לסרט מסיבה אחרת ולכן אני אומר קודם כל צריך לזהות מה המחויב שלה.
ש: אז אוקי אז איך אתה יודע אז אתה מתחקר אותה.
אליעד: אז קודם כל אתה בכלל מבין שאתה רוצה לדעת מה המחויב שלה כי רוב האנשים מדלגים על השלב הזה הם חושבים שזה איך שהם חושבים, אם אתה נגיד מכין למישהי אוכל לדוגמה ואתה אוהב את האוכל עם יותר מלח אתה תשים מלח אבל מי אמר שהיא אוהבת את זה עם מלח אולי היא רוצה בלי מלח.
ש: שואלים.
אליעד: ולא תמיד אתה יכול לשאול ויש אפשרות שתשאל ויש אפשרות שלא תשאל, אבל רוב האנשים לא חושבים על זה אז אולי במלח הם חושבים אבל בשאר הדברים הם לא חושבים. דוגמה נגיד אתה מכין למישהי ארוחה נגיד ונגיד שאתה רוצה שהיא תהנה מה אתה צריך לעשות? אז התשובה תהיה להכין לה ארוחה טעימה נניח, אבל זאת תשובה גנרית מדי והיא גם לא בהכרח נכונה.
ש: אבל לך תדע מה היא טעימה למי.
אליעד: לא ונגיד שאתה אומר לה "מה את הכי אוהבת לאכול?" ואתה מכין לה אבל אז אתה אומר "טוב אבל עכשיו שאלה איפה נאכל את זה בבית או מחוץ לבית, איפה נשב בסלון או במטבח או בחדר שינה, עם איזה צלחות נאכל את זה איזה תאורה תהיה ברקע, מה יהיה ברקע", שאלות איך תדע מה התשובה? צריך להבין מה מלכתחילה היא מנסה לחוות דרך הארוחה או מה אתה רוצה שהיא תחווה דרך הארוחה.
ש: איך תבין את זה אם לא תתחקר אותה?
אליעד: לא יודע אז תתחקר אותה, איך לתחקר אותה נושא אחר בסדר אבל.
ש: אם יש לך את האינפורמציה מה המחויב אז סבבה.
אליעד: קודם כל אתה בכלל מנסה להבין, רוב האנשים מדלגים על השלב הזה בכלל קודם כל תנסה להבין "מה התועלות שאני רוצה שהיא תחווה דרך הארוחה?" או "למה היא בכלל נהנית בארוחה?" או "מה יגרום לה בכלל ליהנות בארוחה?", לא ברמת צורות אלא לדוגמה מה שיגרום לה ליהנות בארוחה נגיד זאת תחושה של x, אוקי איך הדברים האלה משפיעים על התחושה של ה - x.
ש: כן תיתן לה את ה - x.
אליעד: אז תיתן לה אתה דוגמה.
ש: הנה דוגמה ארוחה.
אליעד: כן אבל עכשיו אתה שואל את עצמך למה שהיא תהנה בארוחה בוא ניתן תשובות, אפשרות אחת יכול להיות שהיא רעבה אם היא בגלל שהיא רעבה אז אולי, אם המחויב שהיא אומרת לך "אני רוצה שתכין אוכל" זה בגלל נגיד שהיא רעבה אז אולי מה יכול לקזז תחושה של רעב כמות של שפע של אוכל ונגיד אור בחדר כי אם יש אור בחדר, דוגמה נגיד שהיא באה מאוד רעבה ואתה נגיד לדוגמה תעשה ארוחה בלי הרבה אור.
ש: תאורן כביכול.
אליעד: נכון אבל בגלל שאין הרבה אור היא פחות שבעה למה כי כשרואים אוכל זה גם נותן תחושה של שובע, אני לא אומר שזה תמיד ככה וזה אבל אני נותן לך כיוון, אם לדוגמה נגיד תביא צלחות קטנות כי זה נראה יותר יוקרתי אבל היא באה בתחושה שהיא רעבה היא רוצה קערה היא לא רוצה צלחות. עכשיו אם לדוגמה נגיד היא רוצה לאכול נגיד כי היא רוצה להרגיש נגיד שאתה אוהב אותה נניח שהיא מיוחדת לא יודע מה.
ש: מושקע להשקיע.
אליעד: יפה אז מה עבורה נתפס כלהשקיע וזה בכלל לא בטוח שזה עבורך להשקיע אבל עבורה זה נתפס כלהשקיע.
ש: לי יש משהו שזה מעלה לי שאני רציתי לשאול על זה אני למשל יוצא עם חברים להופעות שירים זה וזה ואני לי חשוב להגיד תמיד מה אני מרגיש על העניין את האמת.
אליעד: למי חשוב לך?
ש: לי לעצמי.
אליעד: חשוב לך להגיד לעצמך?
ש: לא אני אומר להם אבל אני כאילו אומר את זה למשל ובדרך כלל חסרונות "ההופעה הגיטרה לא הייתה טובה זה היה טוב".
אליעד: למה חשוב לך להגיד מה החסרונות?
ש: זאת שאלה בפני עצמה אבל אני שם לב שהם כאילו מתבאסים מזה.
אליעד: ברור אתה הורס להם את החוויה אולי בגלל זה אתה אומר להם מה החסרונות כדי שינדו אותך.
ש: בשביל לדפוק אותם.
אליעד: לא בשביל שינדו אותך.
ש: מה הם רוצים אבל מה הם רוצים שאני אגיד להם שזה יפה וזה לא היה יפה?
אליעד: הם רוצים הנחת היסוד אומרת שהם רוצים שיהיה להם יותר טוב, מה יגרום להם שיהיה להם יותר טוב.
ש: יש כאלה שייהנו יותר מההיבט הזה.
אליעד: נכון.
ש: מי נהנה מזה? לא אני אומר מההיבט של בא נראה איך נשפר פעם הבאה.
אליעד: כי עבורך, אתה שאלת מה הם אז תבדוק מה הם יש מישהו שיגיד "אני רוצה שתמיד נגיד את האמת ואם דפקו אותנו נדבר על זה" ויש אחד שיגיד "אני רוצה שתמיד נגיד שלא דפקו אותנו" כל אחד מה שהוא.
ש: לא חשבתי על זה.
אליעד: כל אחד מה שהוא.
ש: חשבתי על זה אבל ראיתי שהם כאילו זה לא טוב להם אז חשבתי איך לשנות את זה, כן חשבתי גם אם אני אגיד להם הכל כייף והכל זה זה נראה לי גם מוגזם.
אליעד: דבר.
ש: היום לדוגמה אימנתי איזה מישהי והיא אמרה לדוגמה איזה אימון כייפי היה היום, ניסיתי להבין אמרתי רגע מה היה מיוחד היום.
אליעד: לא ובהנחה שאתה נגיד רוצה שיהיה לה עוד פעם.
ש: כן עכשיו זאת הצרה.
אליעד: אתה צריך לשאול את עצמך או לשאול אותה "מה היה לך הכי כייף?", קודם כל אתה יכול לשאול אותה "למה זה היה לך כייף?" וגם לא בטוח שהיא תיתן לך את התשובה יכול להיות שאתה תשאל אותה "למה היה לך כייף?" והיא לא תיתן לך את התשובה או שתיתן לך תשובה לא נכונה או בגלל שהיא לא מבינה את עצמה או בגלל שהיא מבינה את עצמה ולא רוצה להגיד לך מה התשובה.
ש: כל מיני שאלות.
אליעד: כן אבל בהנחה שאתה נגיד אומר לה "מה היה לך הכי כייף?" או "ממה נהנית יותר?" מה פה מה שם ודרך זה אתה מנסה לאתר את הסיבות שבגללן נראה לך שהיה לה יותר כייף ואז דרך זה אתה מנסה להבין את המהות אחרי שמצאת, לדוגמה נגיד היא אומרת לך "היה לי יותר כייף כי היום הזעתי יותר" נניח.
ש: היום היה אימון יותר.
אליעד: איזה אימון אינטנסיבי נגיד.
ש: דינאמי.
אליעד: דינאמי מה זה אומר דינאמי?
ש: תזוזה יותר זז.
אליעד: יפה עכשיו לכאורה אז הפירוש הפשוט אומר "אוקי אז פעם הבאה נעשה לה אימון יותר דינאמי" אבל זה לא נכון צריך לשאול "למה היא נהנתה מזה שזה אימון יותר דינאמי?" זה גם היא לא בטוח יודעת את התשובה. אז עוד פעם בפשוט היא אמרה לך אימון דינאמי תעשה אימון דינאמי אבל מי אמר אולי היא רצתה היום היה לה יותר כייף אימון דינאמי כי היא כל השבוע לא עשתה כלום והיא לא עובדת ושבוע הבא אם אתה תעשה לה אימון דינאמי היא כבר חזרה לעבודה והיא תתבאס.
ש: נכון זה נכון.
אליעד: לשאול למה היא נהנתה מאימון הדינאמי, מה הסיבה לא יודע צריך לתחקר לבדוק לשאול.
ש: רגע אתה עוד פעם מתחיל למהר, אתה כל פעם כשאתה מגיע לנקודה את משחק עם האיקסים והוואים והזדים.
אליעד: אבל צריך תביא מקרה תביא אירוע היא אומרת לך היה לי כייף.
ש: לדוגמה אני זאת היא.
אליעד: לא אבל אתה מדבר איתה, היא אומרת לך "היה לי כייף, מה היה לך הכי כייף? היה אימון דינאמי, וואלה את אוהבת את זה שזה דינאמי? כן, מה הכי כייף לך בזה שזה דינאמי למה את אוהבת את זה שזה דינאמי?" שואלים מדברים אם אתה יכול לשאול תשאל ואז לפי זה תבין מה לעשות מדברים.
ש: כן אבל אמרת שיכול להיות תשובות...
050-3331-331