11:15רטוריקה, יכולת רטורית, לעמוד מול ביקורת, להתגונן מביקורת, לזהות הנחות יסוד, לשלול הנחות יסוד, להפריך הנחות יסוד, לנהל משא ומתן, להתגונן מול ביקורת, לא לפחד מביקורת
איך להתמודד עם ביקורת באמצעות רטוריקה והפרכת הנחות יסוד?
כאשר אדם נתקל בביקורת, תלונות, או שאלות עוינות, קיימות שתי דרכים מרכזיות להגיב לדבריו:
כאשר מתייחסים ישירות לטענות או שאלות, בעצם מסכימים עם הנחות היסוד הכלולות בשאלה או בטענה עצמה. לדוגמה, אם מישהו שואל: "למה איחרת לפגישה?" תגובה ישירה תהיה הסבר מנומק כמו "איחרתי כי היו פקקים", או "איחרתי כי שכחתי את השעה", ובכך יש קבלה והסכמה של ההנחה שנקבעה פגישה שנדרש להגיע אליה בזמן.
מהי הטכניקה לשגע את הצד השני על ידי הפרכת הנחות יסוד?
כדי לזעזע או לשגע את האדם שמביע את הביקורת או התלונה, במקום להתייחס ישירות, יש לזהות את הנחות היסוד מאחורי הדברים שהוא אומר ולשלול אותן לחלוטין. פעולה זו יוצרת אצלו בלבול, תהייה ואיבוד ביטחון בטענותיו.
לדוגמה, כשאדם שואל: "למה איחרת לפגישה?", ניתן לערער את ההנחה שהייתה פגישה בכלל ולענות "לא קבענו פגישה בכלל". כאשר הוא ינסה להוכיח שכן קבעתם, לדוגמה על ידי שיחת טלפון, התגובה תהיה שלילה מוחלטת של קיום השיחה עצמה: "לא דיברנו בטלפון, כנראה טעית או הטלפון שלך מקולקל". כך האדם ירגיש מבולבל ויאבד את הביטחון בטענותיו.
איך ניתן להשתמש בהפרכת הנחות יסוד בחיי היומיום?
השיטה הזאת יכולה לשמש גם בסיטואציות יום - יומיות רבות. למשל, ילד שנשאל על ידי אמו: "למה לא הכנת שיעורים?" יכול במקום לענות בצורה ישירה, לערער את עצם קיומם של השיעורים באמירה "אין לי בכלל שיעורים". אם האם תמשיך להתעקש, הוא יכול להמשיך ולשלול גם את ההנחות הבאות שלה: "המורה שלחה הודעה במייל", והתשובה תהיה "לא קיבלתי שום הודעה, כנראה הייתה טעות".
כיצד ניתן ליישם טכניקה זו בדיונים פוליטיים או תקשורתיים?
הטכניקה הזו נפוצה מאוד בדיונים פוליטיים ועימותים תקשורתיים. לדוגמה, אם מישהו מאשים: "למה צה"ל הרג חפים מפשע?" ניתן לערער מיד את ההנחה הראשונית ולענות: "מי אמר שהם חפים מפשע? כולם שם היו טרוריסטים". גם אם ברור שלא כולם היו טרוריסטים, אפשר להמשיך ולהקשות בכך שהדיון עובר לשאלת הנחות יסוד ולא על העובדות עצמן.
כיצד להשתמש בטכניקה הזו נגד המחשבות של עצמנו?
הטכניקה הזו יעילה במיוחד לא רק מול אנשים אחרים אלא גם בהתמודדות עם מחשבות לא רצויות או שליליות בראשנו. למשל, אם המוח אומר לך "לך תעשן", במקום לנסות להתנגד ישירות, ניתן לשלול את הנחת היסוד: "אני בכלל לא מעשן". גם כאשר המוח יתעקש להזכיר שעישנת קודם, אפשר להכחיש ולטעון שמעולם לא עישנת.
בצורה דומה, אם המוח מעלה פחד כמו "תיזהר שלא יפטרו אותך, יכול לקרות לך משהו רע", אפשר לענות בצורה מפורשת שמבטלת את הנחת היסוד הבסיסית: "אני רוצה שיקרה לי משהו רע", או "אני בכלל לא אוהב את עצמי, לא אכפת לי שיהיה לי רע". הדבר יוצר מצב שבו המוח מתקשה להמשיך את קו המחשבה השלילי.
מה חשוב לזכור בעת השימוש בטכניקת הפרכת הנחות יסוד?
חשוב לזכור ששימוש בטכניקה זו חייב להיות זהיר וחכם. כאשר אדם שולל הנחת יסוד, עליו להקפיד שהשלילה הזו לא תפעל לרעתו בעתיד. לדוגמה, אם אדם טוען משהו לא נכון ("עכשיו בכלל לילה" כשבאמת יום), עליו לזכור שבטענה זו הוא לא יוצר תנאים שעלולים לפגוע בו בדיון עתידי.
לסיכום, מהי המהות של הטכניקה הרטורית?
המהות המרכזית היא שבכל טענה, ביקורת, או אפילו מחשבה פנימית קיימות הנחות יסוד סמויות שניתן להסכים איתן או לחלופין להפריך אותן לחלוטין. הסכמה עם הנחות היסוד יוצרת דיון ענייני וישיר, ואילו הפרכה של ההנחות יוצרת בלבול ואובדן ביטחון אצל הצד השני.
אליעד כהן מדגיש כי חשוב להבין שכל בחירה - אם לענות ישירות או לערער את ההנחות - תלויה במטרה הרצויה של השיחה. אם רוצים לכבד ולנהל דיון ענייני - עונים ישירות. אך אם רוצים לזעזע את הצד השני, להוציא אותו מאיזון, או להתמודד עם ביקורת לא מוצדקת, עדיף לבדוק מהן ההנחות שלו ולשלול אותן מיד. כך יוצרים שליטה בשיחה ונמנעים להיכנס ללופים אינסופיים של הצדקות והתנצלויות.
כאשר אדם נתקל בביקורת, תלונות, או שאלות עוינות, קיימות שתי דרכים מרכזיות להגיב לדבריו:
- להתייחס ישירות לטענה או לשאלה שהוצגה, תוך קבלת הנחות היסוד הטמונות בדברים.
- להפריך ולשלול את הנחות היסוד שנמצאות בבסיס הטענה או השאלה.
כאשר מתייחסים ישירות לטענות או שאלות, בעצם מסכימים עם הנחות היסוד הכלולות בשאלה או בטענה עצמה. לדוגמה, אם מישהו שואל: "למה איחרת לפגישה?" תגובה ישירה תהיה הסבר מנומק כמו "איחרתי כי היו פקקים", או "איחרתי כי שכחתי את השעה", ובכך יש קבלה והסכמה של ההנחה שנקבעה פגישה שנדרש להגיע אליה בזמן.
מהי הטכניקה לשגע את הצד השני על ידי הפרכת הנחות יסוד?
כדי לזעזע או לשגע את האדם שמביע את הביקורת או התלונה, במקום להתייחס ישירות, יש לזהות את הנחות היסוד מאחורי הדברים שהוא אומר ולשלול אותן לחלוטין. פעולה זו יוצרת אצלו בלבול, תהייה ואיבוד ביטחון בטענותיו.
לדוגמה, כשאדם שואל: "למה איחרת לפגישה?", ניתן לערער את ההנחה שהייתה פגישה בכלל ולענות "לא קבענו פגישה בכלל". כאשר הוא ינסה להוכיח שכן קבעתם, לדוגמה על ידי שיחת טלפון, התגובה תהיה שלילה מוחלטת של קיום השיחה עצמה: "לא דיברנו בטלפון, כנראה טעית או הטלפון שלך מקולקל". כך האדם ירגיש מבולבל ויאבד את הביטחון בטענותיו.
איך ניתן להשתמש בהפרכת הנחות יסוד בחיי היומיום?
השיטה הזאת יכולה לשמש גם בסיטואציות יום - יומיות רבות. למשל, ילד שנשאל על ידי אמו: "למה לא הכנת שיעורים?" יכול במקום לענות בצורה ישירה, לערער את עצם קיומם של השיעורים באמירה "אין לי בכלל שיעורים". אם האם תמשיך להתעקש, הוא יכול להמשיך ולשלול גם את ההנחות הבאות שלה: "המורה שלחה הודעה במייל", והתשובה תהיה "לא קיבלתי שום הודעה, כנראה הייתה טעות".
כיצד ניתן ליישם טכניקה זו בדיונים פוליטיים או תקשורתיים?
הטכניקה הזו נפוצה מאוד בדיונים פוליטיים ועימותים תקשורתיים. לדוגמה, אם מישהו מאשים: "למה צה"ל הרג חפים מפשע?" ניתן לערער מיד את ההנחה הראשונית ולענות: "מי אמר שהם חפים מפשע? כולם שם היו טרוריסטים". גם אם ברור שלא כולם היו טרוריסטים, אפשר להמשיך ולהקשות בכך שהדיון עובר לשאלת הנחות יסוד ולא על העובדות עצמן.
כיצד להשתמש בטכניקה הזו נגד המחשבות של עצמנו?
הטכניקה הזו יעילה במיוחד לא רק מול אנשים אחרים אלא גם בהתמודדות עם מחשבות לא רצויות או שליליות בראשנו. למשל, אם המוח אומר לך "לך תעשן", במקום לנסות להתנגד ישירות, ניתן לשלול את הנחת היסוד: "אני בכלל לא מעשן". גם כאשר המוח יתעקש להזכיר שעישנת קודם, אפשר להכחיש ולטעון שמעולם לא עישנת.
בצורה דומה, אם המוח מעלה פחד כמו "תיזהר שלא יפטרו אותך, יכול לקרות לך משהו רע", אפשר לענות בצורה מפורשת שמבטלת את הנחת היסוד הבסיסית: "אני רוצה שיקרה לי משהו רע", או "אני בכלל לא אוהב את עצמי, לא אכפת לי שיהיה לי רע". הדבר יוצר מצב שבו המוח מתקשה להמשיך את קו המחשבה השלילי.
מה חשוב לזכור בעת השימוש בטכניקת הפרכת הנחות יסוד?
חשוב לזכור ששימוש בטכניקה זו חייב להיות זהיר וחכם. כאשר אדם שולל הנחת יסוד, עליו להקפיד שהשלילה הזו לא תפעל לרעתו בעתיד. לדוגמה, אם אדם טוען משהו לא נכון ("עכשיו בכלל לילה" כשבאמת יום), עליו לזכור שבטענה זו הוא לא יוצר תנאים שעלולים לפגוע בו בדיון עתידי.
לסיכום, מהי המהות של הטכניקה הרטורית?
המהות המרכזית היא שבכל טענה, ביקורת, או אפילו מחשבה פנימית קיימות הנחות יסוד סמויות שניתן להסכים איתן או לחלופין להפריך אותן לחלוטין. הסכמה עם הנחות היסוד יוצרת דיון ענייני וישיר, ואילו הפרכה של ההנחות יוצרת בלבול ואובדן ביטחון אצל הצד השני.
אליעד כהן מדגיש כי חשוב להבין שכל בחירה - אם לענות ישירות או לערער את ההנחות - תלויה במטרה הרצויה של השיחה. אם רוצים לכבד ולנהל דיון ענייני - עונים ישירות. אך אם רוצים לזעזע את הצד השני, להוציא אותו מאיזון, או להתמודד עם ביקורת לא מוצדקת, עדיף לבדוק מהן ההנחות שלו ולשלול אותן מיד. כך יוצרים שליטה בשיחה ונמנעים להיכנס ללופים אינסופיים של הצדקות והתנצלויות.
- רטוריקה ושכנוע
- איך להתמודד עם ביקורת?
- איך לנצח ויכוחים?
- איך לשבור דפוסי חשיבה?
- איך לפתח חשיבה חדה?
איך לשגע מישהו רטורית ואיך להתמודד עם תלונות וביקורת?
כאשר מישהו מביע ביקורת, מתלונן או שואל שאלה, קיימות שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הדברים שהוא אומר:
זו הדרך שבה לרוב מגיבים כאשר רוצים לכבד את האדם שמולנו או לנהל איתו דיון ענייני. למשל, אם מישהו שואל: "למה איחרת לפגישה?", ניתן להשיב לו ישירות על בסיס הנחת היסוד שבדבריו ולהסביר: "איחרתי כי היו פקקים", "לא שמתי לב לשעה", או "ניסיתי להגיע בזמן, אך קרה משהו בלתי צפוי". במקרה זה, יש הסכמה עם הנחת היסוד שהייתה פגישה ושנקבע לה זמן.
הפרכת הנחות היסוד בדברים שנאמרו
אם רוצים לשגע את האדם שמולנו, לזעזע את המחשבה שלו, או לשבש את הטיעון שלו, ניתן לבחור שלא להסכים עם הנחות היסוד שהוא מציג. במקום להגיב ישירות, מנסים לבדוק אילו הנחות מובלעות קיימות בשאלה או בתלונה, ואז להפריך אותן.
דוגמאות לפרכת הנחות יסוד
דוגמאות נוספות
שימוש ברטוריקה זו בדיונים פוליטיים
הטכניקה הזו משמשת לעיתים גם בדיונים פוליטיים או עימותים תקשורתיים. למשל, אם יש טענה כמו: "למה צה"ל הרג חפים מפשע במלחמה?" - ניתן להפוך את הנחת היסוד ולהשיב: "מי אמר שהם חפים מפשע? הם היו טרוריסטים!" גם אם יש הוכחות שהם לא היו טרוריסטים, ניתן להמשיך ולומר: "כל מי ששם הוא טרוריסט."
המטרה היא לא להיכנס להסברים ארוכים, אלא להפוך את הנחת היסוד כך שהדיון יתערער והצד השני ימצא את עצמו נאבק על עצם הנחות היסוד ולא על העובדות.
שימוש בטכניקה על המחשבות שלנו
השיטה הזו אינה מיועדת רק לויכוחים עם אנשים אחרים, אלא גם יכולה להיות שימושית להתמודדות עם מחשבות פנימיות לא רצויות.
לסיכום
בכל דיון, תלונה, ביקורת או מחשבה פנימית יש הנחות יסוד שניתן לבחור האם להסכים איתן או להפריך אותן.
כאשר מישהו מביע ביקורת, מתלונן או שואל שאלה, קיימות שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הדברים שהוא אומר:
- להתייחס ישירות לדבריו ולענות בהתאם להנחות היסוד שהוא מציג.
- להפריך את הנחות היסוד שבדבריו ולזעזע את המחשבה שלו.
זו הדרך שבה לרוב מגיבים כאשר רוצים לכבד את האדם שמולנו או לנהל איתו דיון ענייני. למשל, אם מישהו שואל: "למה איחרת לפגישה?", ניתן להשיב לו ישירות על בסיס הנחת היסוד שבדבריו ולהסביר: "איחרתי כי היו פקקים", "לא שמתי לב לשעה", או "ניסיתי להגיע בזמן, אך קרה משהו בלתי צפוי". במקרה זה, יש הסכמה עם הנחת היסוד שהייתה פגישה ושנקבע לה זמן.
הפרכת הנחות היסוד בדברים שנאמרו
אם רוצים לשגע את האדם שמולנו, לזעזע את המחשבה שלו, או לשבש את הטיעון שלו, ניתן לבחור שלא להסכים עם הנחות היסוד שהוא מציג. במקום להגיב ישירות, מנסים לבדוק אילו הנחות מובלעות קיימות בשאלה או בתלונה, ואז להפריך אותן.
דוגמאות לפרכת הנחות יסוד
- אם מישהו אומר: "למה איחרת לפגישה?" - ניתן לשלול את עצם קיום הפגישה ולהשיב: "איזו פגישה? בכלל לא קבענו פגישה."
- אם הוא מתעקש ואומר: "אבל דיברנו בטלפון וקבענו!" - ניתן לומר: "לא דיברנו בטלפון בכלל, אתה מבלבל אותי עם מישהו אחר."
- אם הוא מראה פירוט שיחות כהוכחה - ניתן לומר: "הטלפון שלך מקולקל, יש לך טעות בפירוט שיחות."
דוגמאות נוספות
- אם ילד נשאל על ידי אמו: "למה לא הכנת שיעורים?" - במקום להסביר או להתנצל, ניתן לומר: "איזה שיעורים? אין לי שיעורים."
- אם היא משיבה: "מה זאת אומרת? יש לך שיעורים במתמטיקה!" - ניתן להשיב: "מאיפה את יודעת? המורה לא נתנה שום דבר."
- אם היא מתעקשת: "המורה שלחה לכולם במייל!" - ניתן לומר: "אני לא קיבלתי שום מייל, כנראה הייתה טעות."
שימוש ברטוריקה זו בדיונים פוליטיים
הטכניקה הזו משמשת לעיתים גם בדיונים פוליטיים או עימותים תקשורתיים. למשל, אם יש טענה כמו: "למה צה"ל הרג חפים מפשע במלחמה?" - ניתן להפוך את הנחת היסוד ולהשיב: "מי אמר שהם חפים מפשע? הם היו טרוריסטים!" גם אם יש הוכחות שהם לא היו טרוריסטים, ניתן להמשיך ולומר: "כל מי ששם הוא טרוריסט."
המטרה היא לא להיכנס להסברים ארוכים, אלא להפוך את הנחת היסוד כך שהדיון יתערער והצד השני ימצא את עצמו נאבק על עצם הנחות היסוד ולא על העובדות.
שימוש בטכניקה על המחשבות שלנו
השיטה הזו אינה מיועדת רק לויכוחים עם אנשים אחרים, אלא גם יכולה להיות שימושית להתמודדות עם מחשבות פנימיות לא רצויות.
- אם המוח אומר: "לך תעשן!" - ניתן להשיב: "אני בכלל לא מעשן אף פעם!"
- אם המוח משיב: "מה זאת אומרת? עישנת לפני שעה!" - ניתן לומר: "לא נכון, לא עישנתי, רק הייתי ליד אנשים שעישנו."
- אם המוח מתעקש: "ברור שעישנת!" - ניתן להשיב: "אתה לא יכול להוכיח את זה, מבחינתי לא קרה."
לסיכום
בכל דיון, תלונה, ביקורת או מחשבה פנימית יש הנחות יסוד שניתן לבחור האם להסכים איתן או להפריך אותן.
- אם רוצים לנהל שיחה עניינית - אפשר להסכים עם הנחות היסוד ולתת תשובות ישירות.
- אם רוצים לערער את הצד השני ולגרום לו להתבלבל - ניתן לזהות את הנחות היסוד ולהפריך אותן.
- אם רוצים להתמודד עם מחשבות שליליות - אפשר להשתמש באותה טכניקה כדי לערער את המחשבה ולהוציא את עצמנו מהלופ.
- רטוריקה ושכנוע
- איך להתמודד עם ביקורת
- איך לנצח ויכוחים
- איך לשבור דפוסי חשיבה
- איך לפתח חשיבה חדה
שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של רטוריקה ושכנוע, אוקי והטיפ הבא מתייחס לגבי איך אפשר לשגע לבן אדם. מה זאת אומרת לשגע לבן אדם? לא במובן שרוצים לשלוח אותו לבית משוגעים אלא במובן שבן אדם בא מתלונן נגיד שזאת תלונה ורוצים להיפטר ממנו רוצים לכסח אותו לכסח אותו במובן המטאפורי והדרך היא כדלקמן, כאשר בן אדם בא שואל שאלה מגיש תלונה מתלונן מביע דעה, מביע ביקורת מה שזה לא יהיה ברמה הלוגית יש שתי דרכים איך אפשר להגיב למה שהוא אומר דרך אחת אומרת הוא אמר משהו להתייחס למה שהוא אמר דרך שניה אומרת אם הוא אמר משהו לא להתייחס למה שהוא אמר וכמובן שאני לא מתכוון להגיד את זה אני מתכוון להגיד משהו אחר.
אז הדרך האחת אומרת להתייחס למה שהוא אמר והדרך השנייה אומרת להפריך את הנחות היסוד של מה שהוא אמר. זאת אומרת זה עובד ככה נגיד שמישהו אומר "למה איחרת לפגישה?" סתם משפט "למה איחרת לפגישה?", עכשיו להתייחס למה שהוא אמר זה בעצם להגיד "איחרתי לפגישה כי 1.. 2.. 3.." זאת אומרת אנחנו מסכימים עם המשפט שאומר "איחרתי לפגישה" עכשיו צריך לנמק אותו "איחרתי לפגישה כי ידעתי בכלל מראש שאני אאחר, איחרתי לפגישה כי היו פקקים, איחרתי לפגישה זה לא בסדר אבל גם אתה מאחר לפגישות" וכו'.
זאת אומרת הסכמנו במקרה שרוצים לכבד בן אדם או מה שזה לא יהיה מסכימים עם מה שהוא אומר ומתייחסים למה שהוא אומר אבל אם רוצים לזעזע את הבן אדם שעומד בצד השני ולהפריך את מה שהוא אומר מה שבעצם צריך לעשות זה לקחת את מה שהוא שאל או את מה שהוא התלונן או את מה שהוא אומר "למה איחרת לפגישה?", אוקי ולשאול מה הנחות היסוד בן אדם צריך לעשות את זה בראש של עצמו ולשאול מה הנחות היסוד של מה שהוא שואל, לדוגמה "למה איחרת לפגישה?" יש פה כמה הנחות יסוד הנחה ראשונה שהייתה פגישה שנקבעה פגישה ההנחה השנייה שנקבע זמן לפגישה ההנחה השלישית שגם הוא איחר לפגישה.
עכשיו מה שצריך לעשות זה פשוט לקחת את ההנחות יסוד האלה ולהפריך אותן, זאת אומרת במקום להתייחס ל - "למה איחרת לפגישה" תבדוק "מה ההנחות יסוד שהוא אומר" הוא אומר "למה איחרת לפגישה?", "תקשיב בכלל לא קבעתי איתך פגישה" כאילו כלום. עכשיו אני מחדד שכמובן שאם באמת בן אדם לא קבע פגישה ומישהו אומר לו "למה איחרת לפגישה?" זה ברור שהוא יגיד לו "לא קבעתי איתך פגישה" זה היה ברור אין פה מה לחדש אבל אני מחדש ברמה הרטורית אם רוצים לזעזע בן אדם באיזה טענה שהוא טוען טענה ורוצים לזעזע אותה מה שצריך לעשות זה שכשהוא אומר את הדבר במקום להסכים עם הנחות היסוד שלו ולהתייחס למה שהוא אומר אז לא להסכים עם הנחות היסוד שלו גם אם זה לא בדיוק נכון.
אוקי אז לדוגמה אם הוא אומר "למה איחרת לפגישה?", "לא קבעתי איתך פגישה" ואז נגיד הבן אדם אומר "מה זאת אומרת לא קבעת איתי פגישה אבל לפני שעתיים דיברנו בטלפון שניפגש פה ופה", עוד פעם אז מה עכשיו עושים? בודקים מה הנחת היסוד שלו שדיברנו בטלפון לפני שעתיים אז במקום להתייחס לזה עניינית להגיד לו "מה פתאום בכלל לא דיברתי איתך בטלפון לפני שעתיים אני בכלל הייתי בסרט הטלפון שלי היה כבוי", אז עוד פעם ואז הבן אדם מקבל שוק למה כי הוא ציפה שיתייחסו למה שהוא אמר ובכלל כאילו מנסים להוציא אותו משוגע אומרים לו "אדוני מה שאתה בכלל מדבר אתה בכלל לא זה, אתה לא לקחת את הכדורים שלך כשאכלת בוקר אתה בכלל מדבר לא לעניין".
ואז נגיד אותו בן אדם אומר "מה זאת אומרת לא דיברתי איתך לפני שעתיים הנה יש לי פירוט שיחות שדיברתי איתך" הוא אומר "אדוני הטלפון שלך מקולקל אתה מזייף פה את הפירוט שיחות זה לא דיברת איתי דיברת עם מישהו אחר" הוא אומר "אני אוכיח לך" אומרים לו "תקשיב אתה הזוי לגמרי אתה יש לך פה איזה הפרעה". ואז עכשיו מאשימים אותו בכלל באיזה משהוא אחר אומרים " בגלל זה וזה אתה אומר ככה וככה" ומנסים להוציא אותו מפוקוס.
מה המהות של מה שאני אומר? היא פשוטה, עוד פעם בא בן אדם טוען טענה "למה לא הכנת שיעורים?" סתם האמא אומרת לילד "למה לא הכנת שיעורים?" אז אם הוא רוצה לשגע את האמא "אין לי שיעורים". עכשיו עוד פעם זה ברור שאם אין לו שיעורים ושואלים אותו "למה לא הכנת שיעורים?" אז ברור שהוא יגיד "אין לי שיעורים" אבל אני בא לחדש או לחדד שגם אם יש לו שיעורים אם מישהו בא תוקף ורוצים להפריך את מה שהוא אומר אז לא צריך להתייחס למה שהוא אמר צריך לקחת את הנחות היסוד של מה שהוא אמר ואותן להפריך. "למה לא הכנת שיעורים", "אין לי שיעורים" או "למה זה עניינך בכלל למה לא הכנתי שיעורים", לדוגמה "למה זה עניינך למה לא הכנתי שיעורים".
למה לא הכנתי שיעורים, אוקי מה הנחת היסוד שאני צריך להגיד לה למה לא הכנתי שיעורים "רגע למה את שואלת למה לא הכנתי שיעורים" בוא בכלל נזרוק את זה אליה "למה את שואלת למה לא הכנתי שיעורים?", "כי אני דואגת לך אני רוצה שתכין שיעורים", "ממתי את דואגת לי?" ככה להפריך את הנחת היסוד, כמובן יש כאלה אולי שלא אהבו את הדוגמה הזאת אבל בגדול הנושא הוא די פשוט ברגע שמישהו בא עוין משתלט תוקף, מתלונן לא בצדק אז צריך לדעת לא לשתף פעולה עם האויב.
אוקי לדוגמה נגיד "למה צה"ל הרג חפים מפשע במלחמה תוך כדי שהוא רצה להרוג מחבלים", "מה פתאום הם לא חפים מפשע הם היו טרוריסטים" למרות שנניח שהם לא היו פורמאלית טרוריסטים "יש דרך לראות שהם היו טרוריסטים? הם היו טרוריסטים", "רגע והתינוק שם הוא גם היה טרוריסט?", "כן הוא היה טרוריסט". עכשיו אם מתייחסים למה שהבן אדם אומר אם הבן אדם בא בצורה מכובדת בצורה עניינית שואל רוצה להבין בהנחה שרוצים להתייחס אליו בכבוד אז אומרים לו "למה אתה אומר שככה וככה בא נבדוק בא נראה יש עוד היבט, אתה בטוח שהוא לא היה טרוריסט אתה מבין אבל שזה היה מחויב להרוג אותו כי הטרוריסט הסתתר באותו בית שהתינוק ישן אתה מבין את זה?".
אבל אם בן אדם בא לתקוף הוא תוקף הוא אומר "למה עשית ככה וככה הרי ככה וככה", הוא מוציא דברים מהקשרם מפרט דברים לא נכון מביא דברים לא נכון במקרה הזה לא חייבים להתייחס בכלל למה שהוא אמר אפשר לבדוק "מה הוא מניח מה הנחת היסוד שלו?" אותה להפריך. נגיד הוא אומר "למה הרגת חפים מפשע?" אתה אומר לו "מה הבעיה אני רוצה להרוג חפים מפשע" זהו סגרנו את הדיון וזהו, עכשיו בכל מה שהוא יטען נגיד "אבל זה לא מוסרי", "נכון אני לא מוסרי" הכי פשוט לא להסתבך בכלל, אוקי זאת אומרת לבדוק מה הנחת היסוד ואותה להפריך.
עכשיו אני אסביר עוד פעם את המהות של הפרינציפ כל טענה כל שאלה כל אמירה, כל דעה כל ביקורת יש לה הנחות יסוד מסוימות, עכשיו כשמישהו טוען טענה אומר אמירה וכו' ניתן או להסכים עם הנחות היסוד שלו ולהתייחס אליהן להשיב עליהן לדוגמה לקוח שואל את המוכר "כמה עולה המוצר הזה והזה?" המוכר יכול להגיד לו "זה עולה 10 שקלים", אוקי זאת אומרת אתה מניח אתה מסכים עם הנחות היסוד שלו ואומר לו "זה עולה 10 שקלים". לעומת זאת אתה יכול להגיד לו "המוצר הזה הוא בכלל לא למכירה" זה מפריך את הנחת היסוד בכלל שהמוצר למכירה המוצר הזה בכלל לא עומד למכירה או לדוגמה "אני בכלל לא רוצה למכור לך" או לדוגמה "תקשיב המוצר הזה קנו אותו קודם", זהו סגור את הדיון לא צריך בכלל עכשיו להתחיל לדון כמה המוצר הזה עולה לבדוק מה הנחות היסוד ולהפריך אותן.
האפשרות השנייה כמובן שאני מחדד אותה היא לזהות מה הנחות היסוד ואותן לשלול, עכשיו כאשר עושים את זה כמובן צריך לשים לב כשבן אדם עושה את זה שהוא לא מכניס את עצמו ללופ שבסוף יפגע בו, זאת אומרת אם לדוגמה הוא יגיד "עכשיו לילה" נגיד עכשיו יום והוא יגיד "לא מה פתאום עכשיו בכלל לילה" הוא צריך לשים לב שאחר כך לא ייקחו את המידע הזה שהוא אמר "עכשיו לילה" ושישתמשו בו נגדו יגידו "רגע אם עכשיו לילה אז ככה וככה", זאת אומרת לשים לב שגם כשמפריכים הנחות יסוד צריך לשים לב שאחר כך זה לא ישמש לרעתך של זה שהפריך את הנחת היסוד. עכשיו כל מה שהסברתי עכשיו נכון גם לגבי בן אדם שרוצה, מה זאת אומרת? נניח שהמוח של הבן אדם אומר לו איזו מחשבה ובן אדם רוצה להתנגד אליה בן אדם יכול לעשות את אותו דבר מול המוח של עצמו.
לדוגמה נגיד שהמוח של הבן אדם אומר לו "לך תעשן" עכשיו הבן אדם יגיד "לא רוצה לעשן" מה שהוא צריך לעשות להפריך את הנחת היסוד נגיד המוח אומר לו "לך תעשן אתה יודע עכשיו הגיעה הפסקה לך תעשן", יגיד לו "ואני בכלל לא מעשן אף פעם כאילו למה שאני אעשן אף פעם לא עישנתי" למרות שזה לא נכון "אני אף פעם לא עישנתי" ואז המוח אומר "מה זאת אומרת אף פעם לא עישנת מה אתה לא זוכר שעישנת לפני שעה?", "לא אני לא זוכר שעישנתי לפני שעה", "מה זאת אומרת אתה לא זוכר שעישנת לפני שעה אבל בהפסקה ההיא וההיא אתה עישנת", "לא נכון אני עמדתי בחוץ ולא עישנתי" אז המוח אומר "מה אתה משוגע מה אתה מנסה לעבוד עלי, מה אתה לא זוכר מה היה?", "לא אני זוכר מה היה ואני זוכר שהיה אחרת, אתה יכול להוכיח שזה היה ככה?" ואז המוח אומר "תקשיב אתה פה עבוד אתה שומע את העצות של אליעד עבוד לך" אומר לו "כן עבוד לי אז מה אני משוגע וככה אני רוצה" זה הכל.
מה אני מנסה להגיד? עוד פעם לפעמים המוח אומר משהו טוען איזו טענה והבן אדם רוצה לתקוף את הטענה שהמוח אומר לו הוא רוצה להתנגד למוח של עצמו אז לא תמיד צריך להתייחס לטענה עצמה, לפעמים אפשר פשוט לבדוק מה הנחת היסוד של הטענה ואותה להפריך. לדוגמה נגיד המוח מפחיד את הבן אדם המוח אומר לו "תקשיב תזהר שלא יפטרו אותך יכול לקרות לך דבר רע", אוקי אז לא תמיד צריך להתייחס בקטע של "לא משנה גם אם לא יפטרו אותי אני אמצא עבודה" לא, אתה יכול להגיד "אוקי אז לא אכפת לי שיקרה לי דבר רע אז המוח יגיד "מה זאת אומרת" אז המוח עכשיו אומר "רגע מה הנחת יסוד שבן אדם לא רוצה שיקרה לו דבר רע, למה אני חושב שהוא לא רוצה שיקרה לו דבר רע כי הוא אוהב את עצמו הוא לא רוצה שיהיה לו רע", אז המוח יגיד לבן אדם "אבל מה אתה אוהב את עצמך אתה לא רוצה שיהיה לך רע", "לא נכון אני שונא את עצמי אני רוצה שיהיה לי רע" זהו ואז המוח יגיד "מה אתה משוגע?", "כן אני משוגע", "מה אי אפשר לדבר?", "אי אפשר לדבר" ובזה נגמר הדיון.
זאת אומרת עוד פעם שימו לב ברגע שמישהו מבחוץ או קול פנימי תוקף אותך האם הוא באמת תוקף אותך זאת שאלה אחרת אבל אתה מרגיש שהוא תוקף אותך ובא לך להיפטר ממנו אל תסכים עם הנחות היסוד שלו תנסה להפריך כמה שיותר את הנחות היסוד, למה? כי אם אתה תתחיל להסכים עם הנחות היסוד להתחיל להיכנס למשא ומתן זה פתח לצרות לכן עדיף מראש לבדוק מה הנחת היסוד ולהפריך אותה זה הכל. אז שלא יעבדו עליכם.
אז הדרך האחת אומרת להתייחס למה שהוא אמר והדרך השנייה אומרת להפריך את הנחות היסוד של מה שהוא אמר. זאת אומרת זה עובד ככה נגיד שמישהו אומר "למה איחרת לפגישה?" סתם משפט "למה איחרת לפגישה?", עכשיו להתייחס למה שהוא אמר זה בעצם להגיד "איחרתי לפגישה כי 1.. 2.. 3.." זאת אומרת אנחנו מסכימים עם המשפט שאומר "איחרתי לפגישה" עכשיו צריך לנמק אותו "איחרתי לפגישה כי ידעתי בכלל מראש שאני אאחר, איחרתי לפגישה כי היו פקקים, איחרתי לפגישה זה לא בסדר אבל גם אתה מאחר לפגישות" וכו'.
זאת אומרת הסכמנו במקרה שרוצים לכבד בן אדם או מה שזה לא יהיה מסכימים עם מה שהוא אומר ומתייחסים למה שהוא אומר אבל אם רוצים לזעזע את הבן אדם שעומד בצד השני ולהפריך את מה שהוא אומר מה שבעצם צריך לעשות זה לקחת את מה שהוא שאל או את מה שהוא התלונן או את מה שהוא אומר "למה איחרת לפגישה?", אוקי ולשאול מה הנחות היסוד בן אדם צריך לעשות את זה בראש של עצמו ולשאול מה הנחות היסוד של מה שהוא שואל, לדוגמה "למה איחרת לפגישה?" יש פה כמה הנחות יסוד הנחה ראשונה שהייתה פגישה שנקבעה פגישה ההנחה השנייה שנקבע זמן לפגישה ההנחה השלישית שגם הוא איחר לפגישה.
עכשיו מה שצריך לעשות זה פשוט לקחת את ההנחות יסוד האלה ולהפריך אותן, זאת אומרת במקום להתייחס ל - "למה איחרת לפגישה" תבדוק "מה ההנחות יסוד שהוא אומר" הוא אומר "למה איחרת לפגישה?", "תקשיב בכלל לא קבעתי איתך פגישה" כאילו כלום. עכשיו אני מחדד שכמובן שאם באמת בן אדם לא קבע פגישה ומישהו אומר לו "למה איחרת לפגישה?" זה ברור שהוא יגיד לו "לא קבעתי איתך פגישה" זה היה ברור אין פה מה לחדש אבל אני מחדש ברמה הרטורית אם רוצים לזעזע בן אדם באיזה טענה שהוא טוען טענה ורוצים לזעזע אותה מה שצריך לעשות זה שכשהוא אומר את הדבר במקום להסכים עם הנחות היסוד שלו ולהתייחס למה שהוא אומר אז לא להסכים עם הנחות היסוד שלו גם אם זה לא בדיוק נכון.
אוקי אז לדוגמה אם הוא אומר "למה איחרת לפגישה?", "לא קבעתי איתך פגישה" ואז נגיד הבן אדם אומר "מה זאת אומרת לא קבעת איתי פגישה אבל לפני שעתיים דיברנו בטלפון שניפגש פה ופה", עוד פעם אז מה עכשיו עושים? בודקים מה הנחת היסוד שלו שדיברנו בטלפון לפני שעתיים אז במקום להתייחס לזה עניינית להגיד לו "מה פתאום בכלל לא דיברתי איתך בטלפון לפני שעתיים אני בכלל הייתי בסרט הטלפון שלי היה כבוי", אז עוד פעם ואז הבן אדם מקבל שוק למה כי הוא ציפה שיתייחסו למה שהוא אמר ובכלל כאילו מנסים להוציא אותו משוגע אומרים לו "אדוני מה שאתה בכלל מדבר אתה בכלל לא זה, אתה לא לקחת את הכדורים שלך כשאכלת בוקר אתה בכלל מדבר לא לעניין".
ואז נגיד אותו בן אדם אומר "מה זאת אומרת לא דיברתי איתך לפני שעתיים הנה יש לי פירוט שיחות שדיברתי איתך" הוא אומר "אדוני הטלפון שלך מקולקל אתה מזייף פה את הפירוט שיחות זה לא דיברת איתי דיברת עם מישהו אחר" הוא אומר "אני אוכיח לך" אומרים לו "תקשיב אתה הזוי לגמרי אתה יש לך פה איזה הפרעה". ואז עכשיו מאשימים אותו בכלל באיזה משהוא אחר אומרים " בגלל זה וזה אתה אומר ככה וככה" ומנסים להוציא אותו מפוקוס.
מה המהות של מה שאני אומר? היא פשוטה, עוד פעם בא בן אדם טוען טענה "למה לא הכנת שיעורים?" סתם האמא אומרת לילד "למה לא הכנת שיעורים?" אז אם הוא רוצה לשגע את האמא "אין לי שיעורים". עכשיו עוד פעם זה ברור שאם אין לו שיעורים ושואלים אותו "למה לא הכנת שיעורים?" אז ברור שהוא יגיד "אין לי שיעורים" אבל אני בא לחדש או לחדד שגם אם יש לו שיעורים אם מישהו בא תוקף ורוצים להפריך את מה שהוא אומר אז לא צריך להתייחס למה שהוא אמר צריך לקחת את הנחות היסוד של מה שהוא אמר ואותן להפריך. "למה לא הכנת שיעורים", "אין לי שיעורים" או "למה זה עניינך בכלל למה לא הכנתי שיעורים", לדוגמה "למה זה עניינך למה לא הכנתי שיעורים".
למה לא הכנתי שיעורים, אוקי מה הנחת היסוד שאני צריך להגיד לה למה לא הכנתי שיעורים "רגע למה את שואלת למה לא הכנתי שיעורים" בוא בכלל נזרוק את זה אליה "למה את שואלת למה לא הכנתי שיעורים?", "כי אני דואגת לך אני רוצה שתכין שיעורים", "ממתי את דואגת לי?" ככה להפריך את הנחת היסוד, כמובן יש כאלה אולי שלא אהבו את הדוגמה הזאת אבל בגדול הנושא הוא די פשוט ברגע שמישהו בא עוין משתלט תוקף, מתלונן לא בצדק אז צריך לדעת לא לשתף פעולה עם האויב.
אוקי לדוגמה נגיד "למה צה"ל הרג חפים מפשע במלחמה תוך כדי שהוא רצה להרוג מחבלים", "מה פתאום הם לא חפים מפשע הם היו טרוריסטים" למרות שנניח שהם לא היו פורמאלית טרוריסטים "יש דרך לראות שהם היו טרוריסטים? הם היו טרוריסטים", "רגע והתינוק שם הוא גם היה טרוריסט?", "כן הוא היה טרוריסט". עכשיו אם מתייחסים למה שהבן אדם אומר אם הבן אדם בא בצורה מכובדת בצורה עניינית שואל רוצה להבין בהנחה שרוצים להתייחס אליו בכבוד אז אומרים לו "למה אתה אומר שככה וככה בא נבדוק בא נראה יש עוד היבט, אתה בטוח שהוא לא היה טרוריסט אתה מבין אבל שזה היה מחויב להרוג אותו כי הטרוריסט הסתתר באותו בית שהתינוק ישן אתה מבין את זה?".
אבל אם בן אדם בא לתקוף הוא תוקף הוא אומר "למה עשית ככה וככה הרי ככה וככה", הוא מוציא דברים מהקשרם מפרט דברים לא נכון מביא דברים לא נכון במקרה הזה לא חייבים להתייחס בכלל למה שהוא אמר אפשר לבדוק "מה הוא מניח מה הנחת היסוד שלו?" אותה להפריך. נגיד הוא אומר "למה הרגת חפים מפשע?" אתה אומר לו "מה הבעיה אני רוצה להרוג חפים מפשע" זהו סגרנו את הדיון וזהו, עכשיו בכל מה שהוא יטען נגיד "אבל זה לא מוסרי", "נכון אני לא מוסרי" הכי פשוט לא להסתבך בכלל, אוקי זאת אומרת לבדוק מה הנחת היסוד ואותה להפריך.
עכשיו אני אסביר עוד פעם את המהות של הפרינציפ כל טענה כל שאלה כל אמירה, כל דעה כל ביקורת יש לה הנחות יסוד מסוימות, עכשיו כשמישהו טוען טענה אומר אמירה וכו' ניתן או להסכים עם הנחות היסוד שלו ולהתייחס אליהן להשיב עליהן לדוגמה לקוח שואל את המוכר "כמה עולה המוצר הזה והזה?" המוכר יכול להגיד לו "זה עולה 10 שקלים", אוקי זאת אומרת אתה מניח אתה מסכים עם הנחות היסוד שלו ואומר לו "זה עולה 10 שקלים". לעומת זאת אתה יכול להגיד לו "המוצר הזה הוא בכלל לא למכירה" זה מפריך את הנחת היסוד בכלל שהמוצר למכירה המוצר הזה בכלל לא עומד למכירה או לדוגמה "אני בכלל לא רוצה למכור לך" או לדוגמה "תקשיב המוצר הזה קנו אותו קודם", זהו סגור את הדיון לא צריך בכלל עכשיו להתחיל לדון כמה המוצר הזה עולה לבדוק מה הנחות היסוד ולהפריך אותן.
האפשרות השנייה כמובן שאני מחדד אותה היא לזהות מה הנחות היסוד ואותן לשלול, עכשיו כאשר עושים את זה כמובן צריך לשים לב כשבן אדם עושה את זה שהוא לא מכניס את עצמו ללופ שבסוף יפגע בו, זאת אומרת אם לדוגמה הוא יגיד "עכשיו לילה" נגיד עכשיו יום והוא יגיד "לא מה פתאום עכשיו בכלל לילה" הוא צריך לשים לב שאחר כך לא ייקחו את המידע הזה שהוא אמר "עכשיו לילה" ושישתמשו בו נגדו יגידו "רגע אם עכשיו לילה אז ככה וככה", זאת אומרת לשים לב שגם כשמפריכים הנחות יסוד צריך לשים לב שאחר כך זה לא ישמש לרעתך של זה שהפריך את הנחת היסוד. עכשיו כל מה שהסברתי עכשיו נכון גם לגבי בן אדם שרוצה, מה זאת אומרת? נניח שהמוח של הבן אדם אומר לו איזו מחשבה ובן אדם רוצה להתנגד אליה בן אדם יכול לעשות את אותו דבר מול המוח של עצמו.
לדוגמה נגיד שהמוח של הבן אדם אומר לו "לך תעשן" עכשיו הבן אדם יגיד "לא רוצה לעשן" מה שהוא צריך לעשות להפריך את הנחת היסוד נגיד המוח אומר לו "לך תעשן אתה יודע עכשיו הגיעה הפסקה לך תעשן", יגיד לו "ואני בכלל לא מעשן אף פעם כאילו למה שאני אעשן אף פעם לא עישנתי" למרות שזה לא נכון "אני אף פעם לא עישנתי" ואז המוח אומר "מה זאת אומרת אף פעם לא עישנת מה אתה לא זוכר שעישנת לפני שעה?", "לא אני לא זוכר שעישנתי לפני שעה", "מה זאת אומרת אתה לא זוכר שעישנת לפני שעה אבל בהפסקה ההיא וההיא אתה עישנת", "לא נכון אני עמדתי בחוץ ולא עישנתי" אז המוח אומר "מה אתה משוגע מה אתה מנסה לעבוד עלי, מה אתה לא זוכר מה היה?", "לא אני זוכר מה היה ואני זוכר שהיה אחרת, אתה יכול להוכיח שזה היה ככה?" ואז המוח אומר "תקשיב אתה פה עבוד אתה שומע את העצות של אליעד עבוד לך" אומר לו "כן עבוד לי אז מה אני משוגע וככה אני רוצה" זה הכל.
מה אני מנסה להגיד? עוד פעם לפעמים המוח אומר משהו טוען איזו טענה והבן אדם רוצה לתקוף את הטענה שהמוח אומר לו הוא רוצה להתנגד למוח של עצמו אז לא תמיד צריך להתייחס לטענה עצמה, לפעמים אפשר פשוט לבדוק מה הנחת היסוד של הטענה ואותה להפריך. לדוגמה נגיד המוח מפחיד את הבן אדם המוח אומר לו "תקשיב תזהר שלא יפטרו אותך יכול לקרות לך דבר רע", אוקי אז לא תמיד צריך להתייחס בקטע של "לא משנה גם אם לא יפטרו אותי אני אמצא עבודה" לא, אתה יכול להגיד "אוקי אז לא אכפת לי שיקרה לי דבר רע אז המוח יגיד "מה זאת אומרת" אז המוח עכשיו אומר "רגע מה הנחת יסוד שבן אדם לא רוצה שיקרה לו דבר רע, למה אני חושב שהוא לא רוצה שיקרה לו דבר רע כי הוא אוהב את עצמו הוא לא רוצה שיהיה לו רע", אז המוח יגיד לבן אדם "אבל מה אתה אוהב את עצמך אתה לא רוצה שיהיה לך רע", "לא נכון אני שונא את עצמי אני רוצה שיהיה לי רע" זהו ואז המוח יגיד "מה אתה משוגע?", "כן אני משוגע", "מה אי אפשר לדבר?", "אי אפשר לדבר" ובזה נגמר הדיון.
זאת אומרת עוד פעם שימו לב ברגע שמישהו מבחוץ או קול פנימי תוקף אותך האם הוא באמת תוקף אותך זאת שאלה אחרת אבל אתה מרגיש שהוא תוקף אותך ובא לך להיפטר ממנו אל תסכים עם הנחות היסוד שלו תנסה להפריך כמה שיותר את הנחות היסוד, למה? כי אם אתה תתחיל להסכים עם הנחות היסוד להתחיל להיכנס למשא ומתן זה פתח לצרות לכן עדיף מראש לבדוק מה הנחת היסוד ולהפריך אותה זה הכל. אז שלא יעבדו עליכם.
050-3331-331