11:48התמודדות עם חוסר הסכמה, איך ליצור הסכמה? טיפול בהתנגדויות, אסטרטגיה ליצירת הסכמה, להראות למישהו שהוא טועה, להראות למישהו שאתה צודק, לנצח בויכוח, ניהול משא ומתן, שכנוע
מהן שלוש הדרכים המרכזיות להתמודד עם טענה מנוגדת?
כשאדם טוען טענה שנראית לנו שגויה, קיימות שלוש דרכים עיקריות בהן ניתן להגיב. כל אחת מהדרכים הללו שונה במידת הקבלה או השלילה של דברי הצד השני.
בגישה הראשונה, המטרה היא להפריך את העמדה הנגדית בצורה חדה וחותכת. לדוגמה, אם מישהו טוען "עכשיו יום" בעוד שהשעה היא לילה, נענה לו באופן ישיר: "לא נכון, אתה טועה לגמרי. זה לא הגיוני בכלל". בגישה זו, המטרה היא להבהיר לצד השני שהוא טועה באופן חד משמעי ולחסום כל אפשרות להאמין שהוא צודק.
כיצד פועלת הגישה השנייה - הבנת ההיגיון אך שלילת התוצאה?
בגישה השנייה, אנחנו מראים לצד השני שהבנו את ההיגיון מאחורי הטענה שלו, אך מבקשים להדגיש שהמסקנה שלו עדיין לא נכונה. למשל, אם אדם טוען "עכשיו יום", ניתן להגיב: "אני מבין שאתה חושב כך כי היית בחוץ לפני שעתיים והיה שמש, אך למעשה כרגע לילה". בגישה זו אנחנו שומרים על אמפתיה, אך מסבירים למה הטענה עדיין שגויה.
כיצד פועלת הגישה השלישית - הצגת הטענה כמוגבלת למצב אחר?
בגישה השלישית, אנחנו לא שוללים את דברי האדם השני, אלא ממקמים אותם בהקשר אחר. לדוגמה, אם מישהו טוען "עכשיו יום", נוכל לומר לו: "נכון, עכשיו יום במדינה אחרת שבה השעה היא יום, אך אצלנו כאן השעה לילה". בגישה זו, הצד השני לא מרגיש שהוא טועה, אלא מבין שדבריו נכונים בהקשר אחר.
מתי נרצה להשתמש בכל גישה?
הבחירה בגישה המתאימה תלויה במטרה שלנו: אם אנחנו רוצים לשמור על יחסים טובים ולהגיע להסכמה, נבחר בגישה השנייה או השלישית, שבהן אנחנו לא שוללים את הטענות של הצד השני באופן מוחלט. אם המטרה שלנו היא להראות לו שהוא טועה באופן מוחלט, נבחר בגישה הראשונה.
שימוש בגישות לשם יצירת הסכמה או הוכחת טעות
במצבים שבהם המטרה היא להגיע להסכמה, נעדיף את הגישות שבהן יש הכרה מסוימת בטענות הצד השני. בגישה השלישית, לדוגמה, לא נשדר לאדם שהוא טועה, אלא נוכל להסביר לו שהוא צודק במקרים מסוימים, אך לא במקרים הנוכחיים. לעומת זאת, אם חשוב לנו להראות לצד השני שהוא טועה, נבחר בגישה הראשונה או השנייה, בהתאם למידת החומרה של הטעות שברצוננו להבהיר.
דוגמה מעשית - "שדדו אותי"
בדוגמת "שדדו אותי", יש שלוש דרכים בהן ניתן להתמודד עם הטענה:
במידה ורוצים להראות לצד השני שהוא טועה באופן מוחלט, נבחר בגישה הראשונה ונדגיש את חוסר ההיגיון בטענותיו. אם המטרה היא לשמור על הרמוניה ולהגיע להסכמה, נבחר בגישה השנייה או השלישית, בהתאם למקרה.
כשאדם טוען טענה שנראית לנו שגויה, קיימות שלוש דרכים עיקריות בהן ניתן להגיב. כל אחת מהדרכים הללו שונה במידת הקבלה או השלילה של דברי הצד השני.
- הגישה הראשונה: "לא נכון, אתה טועה במאה אחוז" - כאן אנו שוללים לחלוטין את דברי האדם השני ומבהירים לו כי טענתו אינה נכונה בשום אופן.
- הגישה השנייה: "אני מבין את ההיגיון שלך, אבל זה לא נכון" - כאן אנחנו מודים שיש היגיון בטענתו של האדם, אך מסיקים שהמסקנה שלו שגויה.
- הגישה השלישית: "אתה צודק, אבל זה לא רלוונטי במקרה הזה" - בגישה זו אנחנו מודים שהצד השני צודק בהקשר מסוים, אך מדגישים כי זה לא חל על המקרה הנוכחי.
בגישה הראשונה, המטרה היא להפריך את העמדה הנגדית בצורה חדה וחותכת. לדוגמה, אם מישהו טוען "עכשיו יום" בעוד שהשעה היא לילה, נענה לו באופן ישיר: "לא נכון, אתה טועה לגמרי. זה לא הגיוני בכלל". בגישה זו, המטרה היא להבהיר לצד השני שהוא טועה באופן חד משמעי ולחסום כל אפשרות להאמין שהוא צודק.
כיצד פועלת הגישה השנייה - הבנת ההיגיון אך שלילת התוצאה?
בגישה השנייה, אנחנו מראים לצד השני שהבנו את ההיגיון מאחורי הטענה שלו, אך מבקשים להדגיש שהמסקנה שלו עדיין לא נכונה. למשל, אם אדם טוען "עכשיו יום", ניתן להגיב: "אני מבין שאתה חושב כך כי היית בחוץ לפני שעתיים והיה שמש, אך למעשה כרגע לילה". בגישה זו אנחנו שומרים על אמפתיה, אך מסבירים למה הטענה עדיין שגויה.
כיצד פועלת הגישה השלישית - הצגת הטענה כמוגבלת למצב אחר?
בגישה השלישית, אנחנו לא שוללים את דברי האדם השני, אלא ממקמים אותם בהקשר אחר. לדוגמה, אם מישהו טוען "עכשיו יום", נוכל לומר לו: "נכון, עכשיו יום במדינה אחרת שבה השעה היא יום, אך אצלנו כאן השעה לילה". בגישה זו, הצד השני לא מרגיש שהוא טועה, אלא מבין שדבריו נכונים בהקשר אחר.
מתי נרצה להשתמש בכל גישה?
הבחירה בגישה המתאימה תלויה במטרה שלנו: אם אנחנו רוצים לשמור על יחסים טובים ולהגיע להסכמה, נבחר בגישה השנייה או השלישית, שבהן אנחנו לא שוללים את הטענות של הצד השני באופן מוחלט. אם המטרה שלנו היא להראות לו שהוא טועה באופן מוחלט, נבחר בגישה הראשונה.
שימוש בגישות לשם יצירת הסכמה או הוכחת טעות
במצבים שבהם המטרה היא להגיע להסכמה, נעדיף את הגישות שבהן יש הכרה מסוימת בטענות הצד השני. בגישה השלישית, לדוגמה, לא נשדר לאדם שהוא טועה, אלא נוכל להסביר לו שהוא צודק במקרים מסוימים, אך לא במקרים הנוכחיים. לעומת זאת, אם חשוב לנו להראות לצד השני שהוא טועה, נבחר בגישה הראשונה או השנייה, בהתאם למידת החומרה של הטעות שברצוננו להבהיר.
דוגמה מעשית - "שדדו אותי"
בדוגמת "שדדו אותי", יש שלוש דרכים בהן ניתן להתמודד עם הטענה:
- גישה ראשונה: "לא נכון, לא שדדו אותך" - כאן שוללים את הטענה באופן מוחלט.
- גישה שנייה: "אני מבין שאתה חושב ששדדו אותך כי לא מצאת את הארנק, אך הארנק נמצא בכיס השני שלך" - כאן מודים שההיגיון מאחורי הטענה ברור, אך מסבירים מדוע היא שגויה.
- גישה שלישית: "נכון, אולי שדדו אותך במקומות אחרים, אך במקרה הזה זה לא רלוונטי" - כאן אנחנו מסבירים שייתכן והטענה נכונה בהקשרים אחרים, אך במקרה הנוכחי היא לא חלה.
במידה ורוצים להראות לצד השני שהוא טועה באופן מוחלט, נבחר בגישה הראשונה ונדגיש את חוסר ההיגיון בטענותיו. אם המטרה היא לשמור על הרמוניה ולהגיע להסכמה, נבחר בגישה השנייה או השלישית, בהתאם למקרה.
- טכניקות שכנוע נוספות
- כלים בתקשורת בין אישית
- הבנת הפרספקטיבה של הצד השני
- איך להתמודד עם קונפליקטים מורכבים
למה לפעמים חשוב להראות לאדם שהוא טועה ולפעמים חשוב רק להגיע להסכמה?
שאלה: מדוע בכלל קיימת הבחנה בין מצב שבו אנו רוצים להראות למישהו שהוא טועה לבין מצב שבו אנו רוצים רק שיסכים איתנו?
תשובה: לעיתים אנו נקלעים למחלוקת או ויכוח עם אדם אחר, לדוגמה במצב אבסורדי שבו הוא מתעקש ש"עכשיו יום" בעוד ברור לנו שכרגע לילה. יש מצבים שבהם הדגש שלנו הוא לשכנע אותו שהעמדה שלנו נכונה וליצור הסכמה משותפת, בלי לגרום לו לתחושת השפלה או לזעזע אותו. כלומר, המטרה היא לגשר בין הדעות ולהגיע להבנה משותפת. לעומת זאת, יש מצבים אחרים שבהם חשוב לנו להוכיח לצד השני שהוא טועה, אפילו באופן חד - משמעי, בין אם זה כדי להראות שהוא טועה בפני אחרים, ובין אם זה כדי לערער אותו או להבהיר לו את גודל טעותו בלי להשאיר לו פתח מחשבה שהוא צודק. בשני המקרים הללו, הצורך שונה: במקרה הראשון, אין לנו עניין להוכיח לו שהוא טועה לגמרי, אלא רק לגרום לו להסכים, במקרה השני, אנו רוצים שהוא יבין שטעה ושיצא עם תחושה ברורה שעמדתו לא נכונה כלל.
מהן שלוש הדרכים המרכזיות להתמודד עם טענה מנוגדת?
שאלה: כשאדם אומר דבר שנראה לנו מנוגד למציאות, כמו "עכשיו יום" כשבעצם לילה, אילו שלוש צורות בסיסיות של תגובה אפשריות?
תשובה: כאשר מישהו מעלה טענה שנראית לנו שגויה, אפשר להגיב בשלוש דרכים עיקריות. ניתן לחשוב על שלוש הגישות הללו כשלוש רמות של שלילה או קבלה של דבריו:
שאלה: מה בדיוק קורה בגישה הקיצונית שבה אומרים לאדם "אתה טועה" בלי להשאיר לו שום מרחב לחשוב שאולי יש היגיון בדבריו?
תשובה: בגישה הראשונה מתמקדים בהפרכת העמדה הנגדית בצורה חזקה וחותכת. לדוגמה, אם מישהו אומר "עכשיו יום" למרות שהשעה היא חצות לילה, עונים לו באופן ישיר: "לא נכון, אתה טועה לגמרי. זה לא הגיוני בכלל. אין שום מקרה שבו אתה יכול להיות צודק." במקרים מסוימים, אנשים בוחרים בדרך זו כאשר הם רוצים להבהיר לצד השני שהוא טועה באופן חד - משמעי ולחסום כל אפשרות של מחשבה ההפוכה.
הקצנה של גישה זו יכולה ללכת רחוק עד כדי אמירות כמו: "מה שאמרת הוא כל כך לא הגיוני, שקשה בכלל להבין איך עלה לך בראש הרעיון הזה. זה לא נכון לא עכשיו, לא בעבר, ולא בעתיד."
כיצד פועלת הגישה השנייה - הבנת ההיגיון אך שלילת התוצאה?
שאלה: מה ההבדל בין הגישה הזו לגישה הראשונה ואיך מיישמים אותה בדוגמה יום - לילה?
תשובה: בגישה השנייה משתדלים להראות לצד השני שאנו "מבינים" את ההיגיון מאחורי הטענה שלו, או מבינים מדוע הוא עלול לחשוב כך. אבל, חשוב לנו להדגיש שהמסקנה שלו עדיין לא נכונה. אם ניקח שוב את הדוגמה: אדם אומר "עכשיו יום". אפשר להגיב: "אני מבין שאתה חושב כך כי ראית שמש לפני שעתיים ואין לך שעון ולכן נראה לך שלא עבר מספיק זמן, אבל למעשה כרגע לילה."
במילים אחרות, בגישה זו מוכיחים לו שהוא טועה, אך שומרים על סוג של אמפתיה או התייחסות חיובית לדרך החשיבה שלו. אפשר אפילו להגיד: "אני מבין את ההיגיון שבדבריך, אבל עדיין זו טעות." כך האדם השני מרגיש שמכבדים אותו ואת טענותיו, אך לא מסכימים עמו במסקנה הסופית.
כיצד פועלת הגישה השלישית - הצגת הטענה כמוגבלת למצב אחר?
שאלה: מדוע דווקא גישה זו מתוארת לעיתים כ"האידיאלית" ומה הרעיון שהיא מיישמת?
תשובה: בגישה השלישית לא אומרים לאדם "אתה טועה", אלא משתמשים בטכניקה שממקמת את דבריו בהקשר אחר. בפועל, אומרים לו: "נכון, אתה צודק, אבל רק במצב מסוים או במקום אחר". למשל, אם מישהו טוען: "עכשיו יום", כשאנו רוצים להגיד לו ש"עכשיו לילה", נוכל לומר: "נכון, עכשיו יום - אבל רק במדינה אחרת שבה כרגע השעה היא אור יום. ואצלנו כאן, השעה לילה."
כך, הצד השני יוצא עם תחושה שדבריו אינם בהכרח שגויים לגמרי, אלא פשוט לא רלוונטיים למקרה הנוכחי. במקום להגיד לו: "אתה טועה", אומרים: "אתה צודק בנסיבות אחרות". זה מונע ממנו לחוש שהוא לגמרי טעה ועוזר ליצירת הסכמה ותחושת הרמוניה.
יחד עם זאת, אם הצד השני מתעקש לטעון טענה מוחלטת שאין בה שום מקום לפשרה, למשל: "אני אומר שפה ועכשיו זה יום באופן מוחלט וללא כל אפשרות אחרת", אז בסופו של דבר נצטרך לשלול אותו ישירות, כי המציאות הברורה מראה שלילה היא התשובה הנכונה. אם הוא עומד בתוקף ש"עכשיו פה יום", ניאלץ לומר: "לא נכון, זה טעות. אולי אתה חושב כך בגלל סיבה כזאת או אחרת, אבל זה לא תואם למציאות."
מתי נרצה להשתמש בכל גישה וכיצד לשלב בין הרצון להסכים לרצון להראות שהאחר טועה?
שאלה: איך יודעים באיזו משתי הווריאציות להשתמש - האם אנו רוצים בכלל שירגיש שטעה או רק שיסכים איתנו? ומה קורה אם כן אנו רוצים שיבין שהוא טועה?
תשובה:
בהקשר המעשי, הבחירה באחת משלוש הדרכים תלויה בשאלה עד כמה חשוב לנו:
שאלה: מדוע בכלל קיימת הבחנה בין מצב שבו אנו רוצים להראות למישהו שהוא טועה לבין מצב שבו אנו רוצים רק שיסכים איתנו?
תשובה: לעיתים אנו נקלעים למחלוקת או ויכוח עם אדם אחר, לדוגמה במצב אבסורדי שבו הוא מתעקש ש"עכשיו יום" בעוד ברור לנו שכרגע לילה. יש מצבים שבהם הדגש שלנו הוא לשכנע אותו שהעמדה שלנו נכונה וליצור הסכמה משותפת, בלי לגרום לו לתחושת השפלה או לזעזע אותו. כלומר, המטרה היא לגשר בין הדעות ולהגיע להבנה משותפת. לעומת זאת, יש מצבים אחרים שבהם חשוב לנו להוכיח לצד השני שהוא טועה, אפילו באופן חד - משמעי, בין אם זה כדי להראות שהוא טועה בפני אחרים, ובין אם זה כדי לערער אותו או להבהיר לו את גודל טעותו בלי להשאיר לו פתח מחשבה שהוא צודק. בשני המקרים הללו, הצורך שונה: במקרה הראשון, אין לנו עניין להוכיח לו שהוא טועה לגמרי, אלא רק לגרום לו להסכים, במקרה השני, אנו רוצים שהוא יבין שטעה ושיצא עם תחושה ברורה שעמדתו לא נכונה כלל.
מהן שלוש הדרכים המרכזיות להתמודד עם טענה מנוגדת?
שאלה: כשאדם אומר דבר שנראה לנו מנוגד למציאות, כמו "עכשיו יום" כשבעצם לילה, אילו שלוש צורות בסיסיות של תגובה אפשריות?
תשובה: כאשר מישהו מעלה טענה שנראית לנו שגויה, אפשר להגיב בשלוש דרכים עיקריות. ניתן לחשוב על שלוש הגישות הללו כשלוש רמות של שלילה או קבלה של דבריו:
- הגישה הראשונה: "לא נכון, אתה טועה במאה אחוז" - כאן פשוט אומרים לו שכל מה שהוא אומר אינו נכון בשום אופן.
- הגישה השנייה: "אני מבין את ההיגיון שלך, אבל זה לא נכון" - כאן מכירים בכך שיש סיבה לטענה של האדם, אך בכל זאת מסיקים שהמסקנה שלו שגויה.
- הגישה השלישית: "אתה צודק, אבל זה לא רלוונטי במקרה הזה" - כאן לא שוללים את דבריו באופן מוחלט, אלא אומרים לו: כן, העמדה שלך נכונה בהקשר אחר, אבל פה ועכשיו, הטענה הזו לא חלה.
שאלה: מה בדיוק קורה בגישה הקיצונית שבה אומרים לאדם "אתה טועה" בלי להשאיר לו שום מרחב לחשוב שאולי יש היגיון בדבריו?
תשובה: בגישה הראשונה מתמקדים בהפרכת העמדה הנגדית בצורה חזקה וחותכת. לדוגמה, אם מישהו אומר "עכשיו יום" למרות שהשעה היא חצות לילה, עונים לו באופן ישיר: "לא נכון, אתה טועה לגמרי. זה לא הגיוני בכלל. אין שום מקרה שבו אתה יכול להיות צודק." במקרים מסוימים, אנשים בוחרים בדרך זו כאשר הם רוצים להבהיר לצד השני שהוא טועה באופן חד - משמעי ולחסום כל אפשרות של מחשבה ההפוכה.
הקצנה של גישה זו יכולה ללכת רחוק עד כדי אמירות כמו: "מה שאמרת הוא כל כך לא הגיוני, שקשה בכלל להבין איך עלה לך בראש הרעיון הזה. זה לא נכון לא עכשיו, לא בעבר, ולא בעתיד."
כיצד פועלת הגישה השנייה - הבנת ההיגיון אך שלילת התוצאה?
שאלה: מה ההבדל בין הגישה הזו לגישה הראשונה ואיך מיישמים אותה בדוגמה יום - לילה?
תשובה: בגישה השנייה משתדלים להראות לצד השני שאנו "מבינים" את ההיגיון מאחורי הטענה שלו, או מבינים מדוע הוא עלול לחשוב כך. אבל, חשוב לנו להדגיש שהמסקנה שלו עדיין לא נכונה. אם ניקח שוב את הדוגמה: אדם אומר "עכשיו יום". אפשר להגיב: "אני מבין שאתה חושב כך כי ראית שמש לפני שעתיים ואין לך שעון ולכן נראה לך שלא עבר מספיק זמן, אבל למעשה כרגע לילה."
במילים אחרות, בגישה זו מוכיחים לו שהוא טועה, אך שומרים על סוג של אמפתיה או התייחסות חיובית לדרך החשיבה שלו. אפשר אפילו להגיד: "אני מבין את ההיגיון שבדבריך, אבל עדיין זו טעות." כך האדם השני מרגיש שמכבדים אותו ואת טענותיו, אך לא מסכימים עמו במסקנה הסופית.
כיצד פועלת הגישה השלישית - הצגת הטענה כמוגבלת למצב אחר?
שאלה: מדוע דווקא גישה זו מתוארת לעיתים כ"האידיאלית" ומה הרעיון שהיא מיישמת?
תשובה: בגישה השלישית לא אומרים לאדם "אתה טועה", אלא משתמשים בטכניקה שממקמת את דבריו בהקשר אחר. בפועל, אומרים לו: "נכון, אתה צודק, אבל רק במצב מסוים או במקום אחר". למשל, אם מישהו טוען: "עכשיו יום", כשאנו רוצים להגיד לו ש"עכשיו לילה", נוכל לומר: "נכון, עכשיו יום - אבל רק במדינה אחרת שבה כרגע השעה היא אור יום. ואצלנו כאן, השעה לילה."
כך, הצד השני יוצא עם תחושה שדבריו אינם בהכרח שגויים לגמרי, אלא פשוט לא רלוונטיים למקרה הנוכחי. במקום להגיד לו: "אתה טועה", אומרים: "אתה צודק בנסיבות אחרות". זה מונע ממנו לחוש שהוא לגמרי טעה ועוזר ליצירת הסכמה ותחושת הרמוניה.
יחד עם זאת, אם הצד השני מתעקש לטעון טענה מוחלטת שאין בה שום מקום לפשרה, למשל: "אני אומר שפה ועכשיו זה יום באופן מוחלט וללא כל אפשרות אחרת", אז בסופו של דבר נצטרך לשלול אותו ישירות, כי המציאות הברורה מראה שלילה היא התשובה הנכונה. אם הוא עומד בתוקף ש"עכשיו פה יום", ניאלץ לומר: "לא נכון, זה טעות. אולי אתה חושב כך בגלל סיבה כזאת או אחרת, אבל זה לא תואם למציאות."
מתי נרצה להשתמש בכל גישה וכיצד לשלב בין הרצון להסכים לרצון להראות שהאחר טועה?
שאלה: איך יודעים באיזו משתי הווריאציות להשתמש - האם אנו רוצים בכלל שירגיש שטעה או רק שיסכים איתנו? ומה קורה אם כן אנו רוצים שיבין שהוא טועה?
תשובה:
- כאשר המטרה שלנו היא להגיע להבנה משותפת וליצור תחושה חיובית בין הצדדים, נשתמש בגישה של "אתה צודק, אבל רק במקרה אחר" (הגישה השלישית), או בגישה השנייה שבה אנו מבינים את ההיגיון שלו אך מסבירים מדוע הוא טועה. בשני המקרים הללו, האדם השני לא יצא עם תחושה חזקה שהוא הובס או הושפל.
- אם המטרה שלנו היא להראות שהאדם השני טועה באופן מפורש - למשל, אם חשוב לנו לערער אותו או להוכיח לצופים אחרים שהוא משמיע דבר חסר היגיון - נבחר בגישה הראשונה הקיצונית. נגיד לו מפורשות: "מה שאמרת זה לא נכון בשום צורה, אין בכך היגיון ולא ייתכן שזה נכון בשום מצב."
- במידה ואנו רוצים להשאיר בו מקום להבין שהיתה לו סיבה לחשוב כמו שחשב, אך להגיע למסקנה שזה בכל זאת לא מתאים למציאות, נבחר בגישה השנייה: "אני מבין למה אתה רואה זאת כך, אבל זה עדיין לא נכון לשום מצב שמעניין אותנו כרגע."
- בנוסף, אם חשוב לנו שהוא ירגיש איזושהי הסכמה בסיסית והערכה לדרך החשיבה שלו, גם כן נתמקד בגישה השנייה או השלישית. זה שימושי מאוד במקרים שיש אינטרס לשמור על יחסים טובים או לא לגרום למישהו להיפגע או להתבצר בעמדה שלו.
- גישה ראשונה: "לא נכון, לא שדדו אותך, זה לא קרה בכלל, אתה טועה לגמרי."
- גישה שנייה: "אני מבין שאתה חושב ששדדו אותך כי לא מצאת את הארנק, אך למעשה הארנק נמצא בכיס השני שלך. ההיגיון שלך מובן, אבל בפועל אתה טועה."
- גישה שלישית: "נכון, אולי שדדו אותך במקומות אחרים או שזה קורה לאנשים שונים, אבל במקרה הנוכחי זה לא רלוונטי אלי. אולי נכון ששוד מתרחש בעולם, אבל לא אני זה ששדד אותך. כאן, זה לא מה שקרה."
בהקשר המעשי, הבחירה באחת משלוש הדרכים תלויה בשאלה עד כמה חשוב לנו:
- שנעשה "שקט" מהר ולהראות לו שהוא טועה טוטאלית (גישה ראשונה).
- לנסות לגשר על הפער ולהחזיר את האדם השני לתפיסתנו, אך להראות לו שאנו מבינים אותו (גישה שנייה).
- להשאיר לו כבוד מלא ולהגיד לו "כן, דבריך נכונים במצבים מסוימים, אבל המצב הנוכחי יוצא דופן" (גישה שלישית).
- טכניקות שכנוע נוספות
- כלים בתקשורת בין אישית
- הבנת הפרספקטיבה של הצד השני
- איך להתמודד עם קונפליקטים מורכבים
שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על עוד היבט בנושא של טיפול בהתנגדויות משא ומתן, מנסים לשכנע מישהו להסכים למשהו ויכוח בין אנשים ובגדול מי שיבדוק יראה שיש שלוש דרכים איך אפשר להתמודד ברמה הלוגית שלוש דרכים אפשר להתמודד עם מישהו שלא מסכים איתך ואתה רוצה שהוא יסכים איתך, מישהו אומר לך "עכשיו יום" אתה רוצה להגיד לו "לא נכון עכשיו לילה" בקיצור יש שלוש דרכים איך אפשר להסתכל על הדבר הזה.
עכשיו לפני שאני מסביר את השלוש דרכים צריך לשים לב שיש פה עוד שתי ווריאציות חלוקה אחת זה מקרה שאנחנו רוצים להראות לבן אדם השני שהוא טועה, זאת אומרת יש לנו אינטרס שהוא יצא בתחושה שהוא טועה יש מצבים שאנחנו רוצים שהבן אדם השני ירגיש שהוא טועה למה כי אנחנו רוצים להשפיל אותו רוצים לבלבל אותו, רוצים לזעזע אותו מה שזה לא יהיה רוצים להראות לו שהוא טועה. לעומת זאת יש מצבים שאין לנו עניין להראות לו שהוא טועה יש לנו עניין להראות לו שאנחנו צודקים ליצור איתו הסכמה.
עכשיו בהנחה שאנחנו רוצים להראות לבן אדם שהוא טועה אז נעשה הכל כדי להראות לו שהוא טועה אבל בהנחה שאנחנו שאין לנו עניין בלהראות לו שהוא טועה יש לנו עניין בלהראות לו שאנחנו צודקים וליצור איתו הסכמה אז בעצם עכשיו זה מתחלק לשלושה חלקים, כשמישהו טוען טענה דרך אחת שאפשר להתייחס לזה היא להגיד לו "לא נכון אתה טועה, מה אמרת עכשיו יום? לא נכון עכשיו לילה", זהו דרך אחת זה להגיד לו אתה טועה. דרך שניה היא כן לגלות אמפתיה כלפי מה שהוא אומר "תראה אני מבין שאתה אומר שעכשיו יום אני מבין שאתה חושב שעכשיו יום כי קודם לפני שעתיים שהיית בחוץ הייתה שמש ואין לך שעון ואתה לא יודע כמה זמן עבר אבל שתדע לך שעכשיו לילה".
זאת אומרת האסטרטגיה הראשונה הייתה להגיד לו "לא נכון אתה טועה" לשלול את מה שהוא אומר במאה אחוז האסטרטגיה השנייה אומרת תסכים עם מה שהוא אמר תביע אמפתיה אפילו תראה לו למה אתה חושב שהוא חושב את מה שהוא חושב, אפילו כאילו תנמק כי גם פה אפשר להגיד לבן אדם "תראה אני מבין שאתה חושב ככה אבל זה לא נכון" אבל אם מקצינים את זה יותר אז "תראה אני מבין שאתה חושב ככה כי ככה וככה ובאמת יש היגיון להגיד כי ככה וככה כמו שאתה חושב אבל זה לא נכון כי..." טענות אחרות. אוקי אז בקיצור יש איך שאמרתי אפשרות אחת להגיד לו "לא נכון אתה טועה" אפשרות שנייה להגיד לו "אני מבין שאתה חושב שככה וככה בגלל שככה וככה ובאמת מההיבט הזה אתה צודק אבל זה לא נכון כי 4.. 5.. 6..".
והאפשרות השלישית היא שהיא בעצם האידיאלית היא הולכת ככה, כשמישהו טוען טענה אז בעצם אנחנו לא נגיד לו שהוא טועה אנחנו לא נגיד לו שיש אפשרות לחשוב שהוא צודק ואף על פי כן הוא טועה אנחנו נגיד לו שהוא צודק אבל הוא צודק רק במקרה אחר ובמקרה שלנו זה לא רלוונטי. זאת אומרת אם לדוגמה נגיד בן אדם יגיד "עכשיו יום" ונגיד שאנחנו רוצים להגיד לו שעכשיו לילה נגיד לו "נכון עכשיו יום במדינה אחרת אבל פה עכשיו לילה", זאת אומרת השאלה היא בסופו של תהליך הבן אדם השני עם איזו חוויה הוא יצא האם הוא יצא עם חוויה שאמרו לו שהוא טועה, האם הוא יצא עם חוויה שאמרו לו "תראה אנחנו מבינים למה יש היגיון במה שאתה אומר אבל אף על פי כן זה לא נכון ולכן אתה טועה" או "אתה לא טועה בכלל כל מה שאמרת זה נכון אבל אתה צודק במקרה שככה וככה אבל במקרה שלנו זה לא רלוונטי" ואז בווריאציה השלישית הזאת הבן אדם לא יצא עם תחושה שהוא טועה.
עכשיו זה כמובן ברור שאם הבן אדם יתעקש הוא יגיד "לא אני אומר שכרגע פה כאן ועכשיו באופן מוחלט ללא צל צילו של ספק עכשיו יום" ועכשיו לילה אין מה לעשות צריך להגיד לו "לא נכון אדוני אתה טועה" או להגיד לו "אני מבין שאתה חושב ככה כי ככה וככה אבל זה לא נכון אתה טועה" אבל בגדול הלוגיקה היא לקחת את מה שהבן אדם השני אמר ולשלול את מה שהוא אמר אבל לא לשלול בצורה מוחלטת לא להגיד לו "לא נכון כל מה שאתה אומר זה לא נכון" לא לשלול בדיעבד, זאת אומרת לא להגיד לו "אני מבין שאתה חושב ככה אבל ככה וככה" אלא לשלול את מה שהוא אומר על ידי שהופכים את מה שאותו בן אדם טען לסובייקטיבי.
מה זאת אומרת לסובייקטיבי? אומרים לו "תקשיב מה שאתה אומר זה נכון אבל זה רק ביחס לככה וככה ובמקרה שלנו זה מקרה יוצא דופן, זה מקרה אחר זה מקרה שבו לא רלוונטי מה שאמרת". עכשיו הניסוח "לא רלוונטי" הוא קצת בעייתי כי הבן אדם מרגיש שהוא אמר משהו לא רלוונטי אבל בגדול אני מנסה להעביר את המסר שבסופו של דבר בווריאציה השלישית בצורה השלישית אנחנו לא אומרים לבן אדם "אתה טועה" אומרים לו "אתה צודק נכון אבל פה יש מקרה אחר", בן אדם אמר "שדדו אותי" 1. "לא נכון לא שדדו אותך" 2. "כן אני מבין שאתה חושב ששדדו אותך כי לא מצאת את הארנק תראה הוא בכיס השני שלך" 3. "נכון שדדו אותך אבל זה לא קשור אלי".
עכשיו מה אני בעצם בא להגיד שימו לב שבקצה האחד זה להגיד לבן אדם "אתה טועה מכל וכל כל מה שאתה אומר זאת שטות מוחלטת, אין בזה שום היגיון וזה לא נכון בשום מקרה", 1. זה כל מה שאמרת זה לא נכון. באמצע בווריאציה השנייה אנחנו אומרים לו "מה שאמרת זה נכון מהיבטים מסוימים אבל בפועל זה לא נכון עדיין בשום מקרה". בווריאציה השלישית מה שאנחנו אומרים לו "מה שאמרת זה נכון במקרים מסוימים זה נכון ובמקרה שלנו זה לא נכון" ולכן בהקצנה של זה אז אם אנחנו נלך עוד פעם לאופציה הראשונה אז האופציה הראשונה היא גם אומרת "כל מה שאמרת זה לא נכון, זה לא נכון ואפילו אין שום אפשרות לחשוב שזה נכון ולא רק שאין שום אפשרות לחשוב שזה נכון אלא בשום מקרה אין אפשרות לחשוב שזה נכון".
ולעומת זאת אם אנחנו רוצים לרכך את זה אז "מה שאמרת יש אפשרות לחשוב שזה נכון אבל זה לא נכון" או "מה שאמרת זה נכון אבל רק במקרים מסוימים ובמקרה שלנו זה לא נכון". עכשיו כל מה שהסברתי עכשיו זה נכון לגבי מקרה שבו אנחנו רוצים ליצור הסכמה עם הבן אדם ואין לנו עניין להראות לו שהוא טועה יחד עם זאת יש מצבים שבהם זה בדיוק הפוך יותר מאשר חשוב לנו שהוא יסכים איתנו חשוב לנו שהוא יבין שהוא טועה ולכן יש שלוש דרכים להראות לבן אדם שהוא טועה. הדרך האחת זה להגיד לו "תראה אתה צודק במקרה אחר לא במקרה שלנו" הדרך השנייה היא להגיד לו, אני עכשיו מסביר את כל האפשרויות הפוך אז הדרך הראשונה זה להגיד לו "תראה כל מה שאתה אומר זה נכון אבל זה לא רלוונטי כאן" הדרך השנייה היא להגיד לו "מה שאתה אומר אני מבין את ההיגיון של זה אבל אתה טועה" והדרך השלישית אומרת לו "אדוני אתה טועה זה לא נכון אין בזה שום היגיון, זה אף פעם לא היה נכון זה אף לא יהיה נכון בשום מקרה כלשהו".
וצריך לשים לב שאם רוצים להראות לבן אדם שהוא טועה, אם לדוגמה יש וויכוח בין שני אנשים ואנחנו רוצים להראות שהבן אדם השני טועה באופן מוחלט אז אסור, זה בדיוק הפוך אז אסור לנו להגיד לו "אתה יודע אתה צודק אבל כרגע זה לא המקרה" לא זה לא טוב כי אסור שבראש שלו שהוא יחשוב שהוא צודק, אסור שמי שנמצא סביבנו ישמע את המילים "אתה צודק במקרה ש..." הוא לא צודק. עכשיו לא רק שזה אסור האפשרות השלישית גם האפשרות האמצעית שאומרת תגיד לו "אני מבין את ההיגיון שלך אבל אתה טועה" גם זה אסור כי אין היגיון במה שהוא אומר אנחנו רוצים להכפיש אותו להגיד "מה שאתה אומר אתה טועה טעות מוחלטת" ולכן אנחנו נלך לאופציה השלישית.
אז האופציה השלישית אומרת "אדוני כל מה שאתה אמרת זה לא נכון אין בזה שום היגיון, זה כל כך לא הגיוני שבקושי אני מבין בכלל את מה שאמרת זה פלא איך בכלל הצלחתי להבין את חוסר ההיגיון שלך, אפילו כדי להגיד שהוא לא נכון הייתי צריך להתאמץ להבין מה אמרת, אין בזה שום היגיון זה אף פעם לא היה הגיוני זה אף פעם לא היה נכון, זה לא יכול להיות נכון זה לא נכון בשום הקשר זה רק מחוץ לשכל אולי מה שאתה אומר זה נכון אבל בשכל זה בכלל לא יכול להיות נכון" ולכן שימו לב לשני הקצוות בקצה אחד אנחנו מראים לבן אדם שהוא טועה המחויב המהות זה להראות לו שהוא טועה, טועה פירושו תמיד טועה מכל היבט טועה, "אין שום אפשרות לחשוב שאתה צודק ואין שום מקרה שאתה יכול להיות צודק, דהיינו, מוחלט בהחלט אתה טועה ואפילו זה שהבנו מה אמרת גם זה עצמו נס גדול כי זאת טעות כל כך גדולה שאפילו להבין מה אמרת זה לא ברור כל כך איך הצלחנו".
שזה דרך אגב במאמר מוסגר אם מישהו אומר לך שאתה טועה תגיד לו "אבל הבנת את מה שאמרתי נכון? יפה, אבל אם זאת טעות מוחלטת איך הבנת את מה שאמרתי, מה אתה טיפש? לא, זאת אומרת יש בתוכך היגיון שגורם לך לחשוב שמה שאמרתי זה נכון אחרת לא יכולת להבין את זה". גם פה יש היבט מסוים אפילו כדי להגיד למישהו שהוא טועה צריך להבין את מה שהוא אמר בשביל להבין את מה שהוא אמר צריך לחשוב שהוא צודק מהיבט מסוים כי אם מה שהוא אמר זאת טעות מוחלטת אז אתה לא מבין אז מה יש להגיד בכלל שהוא טועה "לא הבנתי מה הוא אמר", כשמישהו אומר משהו לא ברור בכלל אין אפשרות להגיד לו אתה טועה כי לא הבינו מה הוא אמר.
עכשיו טעות מוחלטת אם היא מוחלטת אז אין אפשרות להבין מה אמרו כי היא מוחלטת, אם יש אפשרות להבין מה הבן אדם השני אמר כדי להגיד לו שהוא טועה יש בזה איזה היגיון כי אם הבנת אותו זה אומר שזה לא מאה אחוז לא הגיוני כי דבר שהוא מאה אחוז לא הגיוני אפילו אין אפשרות להתייחס לזה, אוקי זה אבל נושא אחר היבט אחר. אז בכל מקרה אם רוצים לשלול את הבן אדם במאה אחוז אז "מה שאמרת זה לא נכון בשום היבט בשום הקשר, בשום ווריאציה לא מלכתחילה לא בדיעבד בשום מקרה זה לא יכול להיות נכון לא היה נכון לא יהיה נכון ולא נכון" וכו'.
אם אנחנו על האמצע אז אנחנו אומרים לו "תקשיב אנחנו מבינים שמה שאתה אומר זה אולי נכון כי ככה וככה, אנחנו מבינים את ההיגיון בזה שתחשוב שאולי זה נכון אבל זה לא נכון כי ככה וככה וזה לא נכון בשום מקרה בשום אירוע" וכו'. האפשרות השלישית היא הכי עדינה שבה המהות היא להשיג הסכמה עם הבן אדם בלי לשלול את מה שהוא אומר, האפשרות הכי עדינה היא להגיד לו "תקשיב מה שאתה אומר זה נכון אבל זה נכון ביום כזה בשעה כזאת בתאריך כזה, זה נכון בכל המקרים חוץ מהמקרה שלנו".
שימו לב גם פה יש שני קצוות קצה אחד זה להגיד לו "תקשיב כל מה שאתה אומר זה נכון אבל רק אם..." או "רק במקרה ש... זה נכון אני לא שולל את מה שאתה אומר מה שאתה אומר זה נכון אבל זה נכון רק אם רק במקרה ש...", אפשרות שזה להגיד לו כמו תמיד זה לא נכון אבל זה נכון רק אם... אפשרות נוספת זה הפוך "כל מה שאתה אומר זה נכון תמיד רק אם לא...". הראשון היה "כל מה שאתה אומר זה נכון רק אם..." דהיינו, אם זה לא ככה זה לא נכון, האפשרות השנייה אומרת "כל מה שאתה אומר זה נכון רק אם לא..." ופה יש מקרה יוצא דופן שבו זה לא חל. הבנו שני קצוות אחד "תמיד אתה טועה אבל מה שאמרת זה נכון במקרה יוצא דופן כזה וכזה" או "תקשיב כל מה שאתה אומר זה נכון זה אפילו תמיד היה נכון אבל פה יש מקרה יוצא דופן פה זה לא רלוונטי. בקיצור זה שני הקצוות ושלא יעבדו עליכם בהצלחה.
עכשיו לפני שאני מסביר את השלוש דרכים צריך לשים לב שיש פה עוד שתי ווריאציות חלוקה אחת זה מקרה שאנחנו רוצים להראות לבן אדם השני שהוא טועה, זאת אומרת יש לנו אינטרס שהוא יצא בתחושה שהוא טועה יש מצבים שאנחנו רוצים שהבן אדם השני ירגיש שהוא טועה למה כי אנחנו רוצים להשפיל אותו רוצים לבלבל אותו, רוצים לזעזע אותו מה שזה לא יהיה רוצים להראות לו שהוא טועה. לעומת זאת יש מצבים שאין לנו עניין להראות לו שהוא טועה יש לנו עניין להראות לו שאנחנו צודקים ליצור איתו הסכמה.
עכשיו בהנחה שאנחנו רוצים להראות לבן אדם שהוא טועה אז נעשה הכל כדי להראות לו שהוא טועה אבל בהנחה שאנחנו שאין לנו עניין בלהראות לו שהוא טועה יש לנו עניין בלהראות לו שאנחנו צודקים וליצור איתו הסכמה אז בעצם עכשיו זה מתחלק לשלושה חלקים, כשמישהו טוען טענה דרך אחת שאפשר להתייחס לזה היא להגיד לו "לא נכון אתה טועה, מה אמרת עכשיו יום? לא נכון עכשיו לילה", זהו דרך אחת זה להגיד לו אתה טועה. דרך שניה היא כן לגלות אמפתיה כלפי מה שהוא אומר "תראה אני מבין שאתה אומר שעכשיו יום אני מבין שאתה חושב שעכשיו יום כי קודם לפני שעתיים שהיית בחוץ הייתה שמש ואין לך שעון ואתה לא יודע כמה זמן עבר אבל שתדע לך שעכשיו לילה".
זאת אומרת האסטרטגיה הראשונה הייתה להגיד לו "לא נכון אתה טועה" לשלול את מה שהוא אומר במאה אחוז האסטרטגיה השנייה אומרת תסכים עם מה שהוא אמר תביע אמפתיה אפילו תראה לו למה אתה חושב שהוא חושב את מה שהוא חושב, אפילו כאילו תנמק כי גם פה אפשר להגיד לבן אדם "תראה אני מבין שאתה חושב ככה אבל זה לא נכון" אבל אם מקצינים את זה יותר אז "תראה אני מבין שאתה חושב ככה כי ככה וככה ובאמת יש היגיון להגיד כי ככה וככה כמו שאתה חושב אבל זה לא נכון כי..." טענות אחרות. אוקי אז בקיצור יש איך שאמרתי אפשרות אחת להגיד לו "לא נכון אתה טועה" אפשרות שנייה להגיד לו "אני מבין שאתה חושב שככה וככה בגלל שככה וככה ובאמת מההיבט הזה אתה צודק אבל זה לא נכון כי 4.. 5.. 6..".
והאפשרות השלישית היא שהיא בעצם האידיאלית היא הולכת ככה, כשמישהו טוען טענה אז בעצם אנחנו לא נגיד לו שהוא טועה אנחנו לא נגיד לו שיש אפשרות לחשוב שהוא צודק ואף על פי כן הוא טועה אנחנו נגיד לו שהוא צודק אבל הוא צודק רק במקרה אחר ובמקרה שלנו זה לא רלוונטי. זאת אומרת אם לדוגמה נגיד בן אדם יגיד "עכשיו יום" ונגיד שאנחנו רוצים להגיד לו שעכשיו לילה נגיד לו "נכון עכשיו יום במדינה אחרת אבל פה עכשיו לילה", זאת אומרת השאלה היא בסופו של תהליך הבן אדם השני עם איזו חוויה הוא יצא האם הוא יצא עם חוויה שאמרו לו שהוא טועה, האם הוא יצא עם חוויה שאמרו לו "תראה אנחנו מבינים למה יש היגיון במה שאתה אומר אבל אף על פי כן זה לא נכון ולכן אתה טועה" או "אתה לא טועה בכלל כל מה שאמרת זה נכון אבל אתה צודק במקרה שככה וככה אבל במקרה שלנו זה לא רלוונטי" ואז בווריאציה השלישית הזאת הבן אדם לא יצא עם תחושה שהוא טועה.
עכשיו זה כמובן ברור שאם הבן אדם יתעקש הוא יגיד "לא אני אומר שכרגע פה כאן ועכשיו באופן מוחלט ללא צל צילו של ספק עכשיו יום" ועכשיו לילה אין מה לעשות צריך להגיד לו "לא נכון אדוני אתה טועה" או להגיד לו "אני מבין שאתה חושב ככה כי ככה וככה אבל זה לא נכון אתה טועה" אבל בגדול הלוגיקה היא לקחת את מה שהבן אדם השני אמר ולשלול את מה שהוא אמר אבל לא לשלול בצורה מוחלטת לא להגיד לו "לא נכון כל מה שאתה אומר זה לא נכון" לא לשלול בדיעבד, זאת אומרת לא להגיד לו "אני מבין שאתה חושב ככה אבל ככה וככה" אלא לשלול את מה שהוא אומר על ידי שהופכים את מה שאותו בן אדם טען לסובייקטיבי.
מה זאת אומרת לסובייקטיבי? אומרים לו "תקשיב מה שאתה אומר זה נכון אבל זה רק ביחס לככה וככה ובמקרה שלנו זה מקרה יוצא דופן, זה מקרה אחר זה מקרה שבו לא רלוונטי מה שאמרת". עכשיו הניסוח "לא רלוונטי" הוא קצת בעייתי כי הבן אדם מרגיש שהוא אמר משהו לא רלוונטי אבל בגדול אני מנסה להעביר את המסר שבסופו של דבר בווריאציה השלישית בצורה השלישית אנחנו לא אומרים לבן אדם "אתה טועה" אומרים לו "אתה צודק נכון אבל פה יש מקרה אחר", בן אדם אמר "שדדו אותי" 1. "לא נכון לא שדדו אותך" 2. "כן אני מבין שאתה חושב ששדדו אותך כי לא מצאת את הארנק תראה הוא בכיס השני שלך" 3. "נכון שדדו אותך אבל זה לא קשור אלי".
עכשיו מה אני בעצם בא להגיד שימו לב שבקצה האחד זה להגיד לבן אדם "אתה טועה מכל וכל כל מה שאתה אומר זאת שטות מוחלטת, אין בזה שום היגיון וזה לא נכון בשום מקרה", 1. זה כל מה שאמרת זה לא נכון. באמצע בווריאציה השנייה אנחנו אומרים לו "מה שאמרת זה נכון מהיבטים מסוימים אבל בפועל זה לא נכון עדיין בשום מקרה". בווריאציה השלישית מה שאנחנו אומרים לו "מה שאמרת זה נכון במקרים מסוימים זה נכון ובמקרה שלנו זה לא נכון" ולכן בהקצנה של זה אז אם אנחנו נלך עוד פעם לאופציה הראשונה אז האופציה הראשונה היא גם אומרת "כל מה שאמרת זה לא נכון, זה לא נכון ואפילו אין שום אפשרות לחשוב שזה נכון ולא רק שאין שום אפשרות לחשוב שזה נכון אלא בשום מקרה אין אפשרות לחשוב שזה נכון".
ולעומת זאת אם אנחנו רוצים לרכך את זה אז "מה שאמרת יש אפשרות לחשוב שזה נכון אבל זה לא נכון" או "מה שאמרת זה נכון אבל רק במקרים מסוימים ובמקרה שלנו זה לא נכון". עכשיו כל מה שהסברתי עכשיו זה נכון לגבי מקרה שבו אנחנו רוצים ליצור הסכמה עם הבן אדם ואין לנו עניין להראות לו שהוא טועה יחד עם זאת יש מצבים שבהם זה בדיוק הפוך יותר מאשר חשוב לנו שהוא יסכים איתנו חשוב לנו שהוא יבין שהוא טועה ולכן יש שלוש דרכים להראות לבן אדם שהוא טועה. הדרך האחת זה להגיד לו "תראה אתה צודק במקרה אחר לא במקרה שלנו" הדרך השנייה היא להגיד לו, אני עכשיו מסביר את כל האפשרויות הפוך אז הדרך הראשונה זה להגיד לו "תראה כל מה שאתה אומר זה נכון אבל זה לא רלוונטי כאן" הדרך השנייה היא להגיד לו "מה שאתה אומר אני מבין את ההיגיון של זה אבל אתה טועה" והדרך השלישית אומרת לו "אדוני אתה טועה זה לא נכון אין בזה שום היגיון, זה אף פעם לא היה נכון זה אף לא יהיה נכון בשום מקרה כלשהו".
וצריך לשים לב שאם רוצים להראות לבן אדם שהוא טועה, אם לדוגמה יש וויכוח בין שני אנשים ואנחנו רוצים להראות שהבן אדם השני טועה באופן מוחלט אז אסור, זה בדיוק הפוך אז אסור לנו להגיד לו "אתה יודע אתה צודק אבל כרגע זה לא המקרה" לא זה לא טוב כי אסור שבראש שלו שהוא יחשוב שהוא צודק, אסור שמי שנמצא סביבנו ישמע את המילים "אתה צודק במקרה ש..." הוא לא צודק. עכשיו לא רק שזה אסור האפשרות השלישית גם האפשרות האמצעית שאומרת תגיד לו "אני מבין את ההיגיון שלך אבל אתה טועה" גם זה אסור כי אין היגיון במה שהוא אומר אנחנו רוצים להכפיש אותו להגיד "מה שאתה אומר אתה טועה טעות מוחלטת" ולכן אנחנו נלך לאופציה השלישית.
אז האופציה השלישית אומרת "אדוני כל מה שאתה אמרת זה לא נכון אין בזה שום היגיון, זה כל כך לא הגיוני שבקושי אני מבין בכלל את מה שאמרת זה פלא איך בכלל הצלחתי להבין את חוסר ההיגיון שלך, אפילו כדי להגיד שהוא לא נכון הייתי צריך להתאמץ להבין מה אמרת, אין בזה שום היגיון זה אף פעם לא היה הגיוני זה אף פעם לא היה נכון, זה לא יכול להיות נכון זה לא נכון בשום הקשר זה רק מחוץ לשכל אולי מה שאתה אומר זה נכון אבל בשכל זה בכלל לא יכול להיות נכון" ולכן שימו לב לשני הקצוות בקצה אחד אנחנו מראים לבן אדם שהוא טועה המחויב המהות זה להראות לו שהוא טועה, טועה פירושו תמיד טועה מכל היבט טועה, "אין שום אפשרות לחשוב שאתה צודק ואין שום מקרה שאתה יכול להיות צודק, דהיינו, מוחלט בהחלט אתה טועה ואפילו זה שהבנו מה אמרת גם זה עצמו נס גדול כי זאת טעות כל כך גדולה שאפילו להבין מה אמרת זה לא ברור כל כך איך הצלחנו".
שזה דרך אגב במאמר מוסגר אם מישהו אומר לך שאתה טועה תגיד לו "אבל הבנת את מה שאמרתי נכון? יפה, אבל אם זאת טעות מוחלטת איך הבנת את מה שאמרתי, מה אתה טיפש? לא, זאת אומרת יש בתוכך היגיון שגורם לך לחשוב שמה שאמרתי זה נכון אחרת לא יכולת להבין את זה". גם פה יש היבט מסוים אפילו כדי להגיד למישהו שהוא טועה צריך להבין את מה שהוא אמר בשביל להבין את מה שהוא אמר צריך לחשוב שהוא צודק מהיבט מסוים כי אם מה שהוא אמר זאת טעות מוחלטת אז אתה לא מבין אז מה יש להגיד בכלל שהוא טועה "לא הבנתי מה הוא אמר", כשמישהו אומר משהו לא ברור בכלל אין אפשרות להגיד לו אתה טועה כי לא הבינו מה הוא אמר.
עכשיו טעות מוחלטת אם היא מוחלטת אז אין אפשרות להבין מה אמרו כי היא מוחלטת, אם יש אפשרות להבין מה הבן אדם השני אמר כדי להגיד לו שהוא טועה יש בזה איזה היגיון כי אם הבנת אותו זה אומר שזה לא מאה אחוז לא הגיוני כי דבר שהוא מאה אחוז לא הגיוני אפילו אין אפשרות להתייחס לזה, אוקי זה אבל נושא אחר היבט אחר. אז בכל מקרה אם רוצים לשלול את הבן אדם במאה אחוז אז "מה שאמרת זה לא נכון בשום היבט בשום הקשר, בשום ווריאציה לא מלכתחילה לא בדיעבד בשום מקרה זה לא יכול להיות נכון לא היה נכון לא יהיה נכון ולא נכון" וכו'.
אם אנחנו על האמצע אז אנחנו אומרים לו "תקשיב אנחנו מבינים שמה שאתה אומר זה אולי נכון כי ככה וככה, אנחנו מבינים את ההיגיון בזה שתחשוב שאולי זה נכון אבל זה לא נכון כי ככה וככה וזה לא נכון בשום מקרה בשום אירוע" וכו'. האפשרות השלישית היא הכי עדינה שבה המהות היא להשיג הסכמה עם הבן אדם בלי לשלול את מה שהוא אומר, האפשרות הכי עדינה היא להגיד לו "תקשיב מה שאתה אומר זה נכון אבל זה נכון ביום כזה בשעה כזאת בתאריך כזה, זה נכון בכל המקרים חוץ מהמקרה שלנו".
שימו לב גם פה יש שני קצוות קצה אחד זה להגיד לו "תקשיב כל מה שאתה אומר זה נכון אבל רק אם..." או "רק במקרה ש... זה נכון אני לא שולל את מה שאתה אומר מה שאתה אומר זה נכון אבל זה נכון רק אם רק במקרה ש...", אפשרות שזה להגיד לו כמו תמיד זה לא נכון אבל זה נכון רק אם... אפשרות נוספת זה הפוך "כל מה שאתה אומר זה נכון תמיד רק אם לא...". הראשון היה "כל מה שאתה אומר זה נכון רק אם..." דהיינו, אם זה לא ככה זה לא נכון, האפשרות השנייה אומרת "כל מה שאתה אומר זה נכון רק אם לא..." ופה יש מקרה יוצא דופן שבו זה לא חל. הבנו שני קצוות אחד "תמיד אתה טועה אבל מה שאמרת זה נכון במקרה יוצא דופן כזה וכזה" או "תקשיב כל מה שאתה אומר זה נכון זה אפילו תמיד היה נכון אבל פה יש מקרה יוצא דופן פה זה לא רלוונטי. בקיצור זה שני הקצוות ושלא יעבדו עליכם בהצלחה.
050-3331-331