איך להתראיין נכון בתקשורת לפי אליעד כהן?

הסיכום הבא מתייחס להרצאה מפורטת של אליעד כהן המנתחת ראיון תקשורתי של הפוליטיקאי נפתלי בנט. ההרצאה מציגה טעויות ונותנת עצות מעשיות, ברורות ומפורטות לאישי ציבור ולפוליטיקאים כיצד לנהל ראיון בתקשורת בצורה נכונה ואפקטיבית.

כיצד להתמודד עם שאלות עוינות בראיון תקשורתי?

אליעד כהן מציין את טעותו הראשונה של בנט כבר בתחילת הראיון, כאשר נשאל לגבי עוינות, והגיב בשאלה: "למה עוינות?". אליעד מסביר כי תגובה נכונה יותר הייתה דווקא התכחשות חזקה יותר לעוינות, למשל: "איזה עוינות? יש רק אהבה". בנוסף, הוא מייעץ לנצל את ההזדמנות ולפנות אל המראיין בשמו הפרטי, ובכך לשדר תחושה של קרבה ואמון.

למה אסור לומר "יש גם יום אחרי הבחירות"?

בנט עשה טעות נוספת באומרו "יש גם יום אחרי הבחירות", שמשדר לקהל שהוא לא מתכוון לעמוד לגמרי מאחורי מה שאומר כעת, מתוך מחשבה על שיתופי פעולה עתידיים. אליעד כהן מדגיש שהצהרה כזו יוצרת את הרושם שהפוליטיקאי אינו אמיתי, ועדיף היה להימנע מכך.

איך להפוך ביקורת אישית להזדמנות?

כשהמראיינת מציינת "בזכותך", אליעד כהן מציע להמיר זאת ל"בזכותנו", ובכך להפוך את הביקורת או התגובה האישית למשהו שמייצר תחושת שייכות ושותפות בין המרואיין למראיין. לפי אליעד, שימוש ב"אנחנו" יוצר תחושת שיתוף פעולה ומקרב את המראיין אל המרואיין, ואפילו אל הקהל הרחב.

מדוע לא רצוי להשתמש במילים כמו "לא השכלתי עדיין"?

בנט אמר: "לא השכלתי עדיין", מה שמציג אותו כמי שלא מבין מספיק את הנושא. אליעד כהן מציע לבחור מילים אחרות ולומר דברים באופן חיובי ובטוח יותר, כגון: "אנחנו עדיין פועלים בנושא זה", כדי לשדר מנהיגות וביטחון עצמי.

כיצד לדבר על סכנות בראיון פוליטי?

במהלך כל הראיון, לפי אליעד כהן, בנט אינו מציג מספיק את הסכנה האמיתית שעשויה לקרות אם לא יבחרו בו. אליעד ממליץ לדבר בצורה דרמטית וברורה יותר, להציג את הדברים כסכנה ממשית לציבור ולא רק כבעיה פוליטית מופשטת. הוא מדגיש שזו דרך יעילה לשכנע מצביעים פוטנציאליים.

כיצד לנסח משפטים בצורה שתשכנע את הציבור?

אליעד כהן מעיר שוב ושוב על השימוש של בנט במשפטים חלשים כמו "אנשים חושבים". הוא ממליץ במקום זאת להשתמש במשפטים כמו "אנשים בטעות חושבים" או "אנשים צריכים לדעת ש...", וכך לשדר מסר חזק יותר שמבטל לגיטימציה לטענות היריבים.

מה נכון לעשות כשהמראיין נותן הזדמנות לתקוף יריב פוליטי?

כאשר המראיינת הציעה לבנט הזדמנות לתקוף את יאיר לפיד, בנט נמנע מכך ואמר "אין לי כוונה לתקוף אותו". אליעד מדגיש שזו טעות קשה ומציע לנצל כל הזדמנות לתקוף יריב פוליטי בצורה חזקה וברורה, כיוון שזהו חלק בלתי נפרד מהקמפיין ומהשכנוע הפוליטי.

למה חשוב לסיים משפטים במהלך ראיון?

בנט במהלך הריאיון הפסיק משפטים באמצע ולא השלים אותם, דבר שפוגע בשכנוע ובמסר הברור. אליעד מדגיש את החשיבות של סיום כל משפט באופן ברור ומדויק כדי להעביר את המסר באופן חד - משמעי.

מה הדרך הנכונה להציג הישגים בראיון תקשורתי?

אליעד מציין שבנט לא הציג את הישגיו באופן מספק. למשל, כשאמר "דאגנו לזקנים", הוא היה צריך גם לומר "דאגנו לעובדים, העלנו את שכר המינימום", ולהוסיף את המילה "אמיתי" כדי לחזק את הטענה.

כיצד נכון להגיב להאשמות והשמצות?

כאשר נאמרו דברים שליליים על המפלגה שלו (קיצונית, ימנית), בנט הגיב באופן חלש - "זו לא רטוריקה נכונה". אליעד כהן מייעץ להשתמש במילים חזקות יותר כמו "זה שקר חמור" או "השמצה חמורה", כדי להעביר מסר חד וברור.

מדוע אסור לומר "אני חושב" בראיון פוליטי?

אליעד כהן מסביר שבשימוש במונח "אני חושב", בנט יוצר רושם כאילו מדובר בדעה אישית ולא בעובדה מוחלטת. הוא ממליץ להציג דברים כעובדות ולא כדעות אישיות, כדי לשדר ביטחון ואמינות.

מה הדרך הנכונה להציג תרחישים פוליטיים בעייתיים?

כאשר בנט תיאר תרחיש פוליטי שלילי, הוא אמר "זה תסריט סביר". אליעד כהן מציע להשתמש במילים דרמטיות וחזקות יותר כמו "אסון" או "הסכנה הנוראית", כדי להעביר לקהל את החשיבות והחומרה של המצב, בדומה לסגנון שביבי נתניהו משתמש בו.

איך נכון להשתמש בשפה כדי ליצור תחושת שייכות?

בנט טעה לעיתים קרובות בשימוש במילים כמו "אני" או "אתה" כאשר היה נכון להשתמש ב"אנחנו". אליעד כהן מדגיש שחשוב להשתמש בשפה משותפת ובצורת גוף ראשון רבים כדי ליצור הזדהות ותחושת שייכות אצל הקהל.

לסיכום, מה ניתן ללמוד מהטעויות של נפתלי בנט בראיון?

ההרצאה של אליעד כהן מצביעה על הטעויות המרכזיות של נפתלי בנט במהלך הראיון הפוליטי ונותנת עצות מעשיות רבות כיצד להתנהל נכון מול תקשורת. העצות כוללות דרכי תגובה נכונות לביקורת, שימוש נכון בשפה, ניהול נכון של מסרים ותפיסת הזדמנויות לתקוף או לשבח בהתאם לסיטואציה.