והפעם נדבר על אחת מהשאלות הנפוצות בראיון עבודה לאיש מכירות, והיא שמבקשים ממנו למכור משהו בזמן הראיון, סימולציית מכירה בראיון עבודה. בסרט "הזאב מוול סטריט", ישנה סצינה שבה מבקשים מאיש המכירות למכור עט, "תמכור לי את העט הזאת" "Sell Me This Pen", סוג של מבחן לאנשי מכירות. ואנשי המכירות מנסים את מזלם, למכור את העט. גם על בסיס זה, נוצרה סצינה בראיונות עבודה לאנשי מכירות, שבה מבקשים מאיש המכירות, "תמכור לי את ה X הזה", לראות איך איש המכירות מוכר את אותו הדבר שרוצים שהוא ימכור אותו.

והשאלה כמובן היא, איך למכור עט או איך למכור חפץ או איך למכור משהו בראיון עבודה ובאופן כללי? ואיך למכור פריט אקראי למישהו אקראי? איך למכור כל דבר לכל אחד? איך למכור משהו למישהו שהוא לא בהכרח בקהל היעד של אותו המוצר, ושאולי הוא לא באמת צריך את המוצר הזה?

וכמובן שיש בזה המון היבטים והקשרים, אבל כאן נסביר את העניין הבא, והוא שאיש מכירות טוב, מבין שהוא לעולם לא מוכר ללקוח את המוצר שאותו הוא מוכר בפועל ללקוח. איש מכירות טוב מבין, שהלקוח קונה את התועלת שהוא חושב שהוא יקבל מהמוצר שלך. הלקוח לא קונה את המוצר שלך, הלקוח לא רוצה את המוצר שלך, הלקוח לא משלם על המוצר שלך. הלקוח רוצה ומוכן לשלם עבור המוצר שלך, רק כי הוא חושב שזה ישרת אותו כלקוח.

וזה בעצם אומר, שאחת הטעויות הנפוצות של אנשי מכירות, היא שהם מנסים למכור ללקוח את המוצר שהם רוצים למכור לו. דהיינו, שהם מספרים ללקוח על המוצר שהם רוצים למכור לו ועל היתרונות שהם חושבים שיש במוצר שהם רוצים למכור לו.

ובהקשר של ראיון העבודה, איש מכירות גרוע יתחיל לספר על העט שהוא רוצה למכור. לדוגמה המראיין מבקש "תמכור לי את העט הזה". והמרואיין בתגובה מתחיל לספר על העט. לדוגמה "העט הזה הוא עט מאוד מיוחד, העט הזה יכול לעשות... עם העט הזה תוכל לעשות... העט הזה ייתן לך..." וכיו"ב. דהיינו, שאיש המכירות הגרוע, יתחיל לספר על העט, על המאפיינים של העט וגם ינסה לשכנע את הלקוח, שכדאי לו לרכוש את העט, כדי שהעט הזה יעזור לו בחיים.

ומה המלכודת שאליה נפל כאן איש המכירות בראיון העבודה? המלכודת היא, שהוא התחיל לבצע מכירה, בלי לאתר את הכאב של הלקוח, הוא התחיל לבצע מכירה בלי להתאים אותה לצרכי הלקוח, הוא מתחיל למכור ללקוח, בלי שהוא מבין מה הלקוח רוצה וצריך.

ולכן, יש גרסה של אנשי מכירות, שכן ינסו לעשות איתור צרכים בסיסי, לפני שהם ינסו למכור את העט. לדוגמה הם ישאלו "האם לפעמים אתה צריך לרשום משהו? איך אתה רושם את מה שאתה צריך לעשות?" ואז ימשיכו "העט הזה יכול לעזור לך לרשום את מה שאתה רוצה" וכיו"ב. דהיינו, שהם כן כאילו יעשו איתור צרכי הלקוח.

אבל זה איתור צרכים גרוע, כי זה לא הצרכים של הלקוח באמת, אלא זה הצרכים שאיש המכירות ממציא ללקוח, כדי לחבר את הלקוח למוצר שהוא רוצה למכור לו. כי בעולם האמיתי, צריך להבין מה הלקוח באמת רוצה ולא רק לנסות להמציא ללקוח איזה צורך ודרך זה לחבר לו את המוצר.

ולכן הדרך הנכונה למכור עט בראיון עבודה או למכור כל דבר בראיון עבודה, היא כך. נניח שבראיון עבודה שואלים אותך "תמכור לי את ה X הזה". אתה אמור לענות בשאלה פתוחה ולנהל את זה כך:

מועמד לאיש מכירות: "אני אשמח אם תספר לי קצת על עצמך מה שבא לך"

מראיין איש מכירות: "באיזה הקשר לספר לך על עצמי?"

מועמד לאיש מכירות: "באיזה הקשר שבא לך..."

מראיין איש מכירות: "מספר סיפור כלשהו על עצמו ועל מה שבא לו"

מועמד לאיש מכירות: "ומה אתה אוהב לעשות בחיים / מה המטרות שלך בחיים / מה היית רוצה שיהיה לך בחיים" - דהיינו, איש המכירות מנתב את שיחת החולין לאיתור צרכים כללי של המראיין. לנסות להבין מה הוא היה רוצה שיהיה לו בחיים באופן כללי, מה המטרות של המראיין בחיים באופן כללי.

מראיין איש מכירות: "היית שמח אם הייתי משיג X, אני אוהב לעשות Y, הייתי רוצה יותר Z"

וכאן איש המכירות אמור להתחיל להפעיל את גלגלי המוח שלו, ולנסות לראות, איך הוא כאיש מכירות מחבר את העט / המשהו שהוא צריך למכור, אל התועלת שאותה רוצה להשיג המראיין. וכאן כמובן צריך איש מכירות יצירתי וצריך מוח של איש מכירות, שידע לחבר את הצרכים האמיתיים של המראיין, אל אותו חפץ שהוא רוצה למכור לו.

ונניח שביקשו ממך למכור "חתיכת נייר" שנמצאת על השולחן שם. אז אתה כאיש מכירות אמור לשאול את עצמך, איך חתיכת הנייר הזאת, יכולה לעזור לאותו מראיין, להשיג את המטרות שלו, יותר טוב. לדוגמה, אותו מראיין אמר שהוא היה רוצה להיות יותר עם הילדים שלו. אז איך חתיכת הנייר יכולה לעזור לו להיות יותר עם הילדים שלו?

אולי לדוגמה הוא יכול לכתוב איזה מכתב יפה לילדים שלו, אולי הוא יכול לתת לילד שלו לצייר משהו על הנייר, אולי אפשרי ליצור משחק עם הנייר הזה, לילדים שלו.

ואם לדוגמה הוא רוצה לטוס ליפן, אז חתיכת הנייר הזאת יכולה לעזור לו, לרשום עליה לאיפה בדיוק הוא רוצה להיות ביפן, הנייר הזה לא צריך סוללה או חשמל כדי שהמידע שעליו ישרוד, הנייר הזה לא לוקח משקל, בשונה מטלפון סלולארי או מחשב, שגם עליו ניתן לכתוב מידע.

ואם ביקשו ממך למכור נעץ שיושב על השולחן, והמראיין אומר שהחלום שלו זה להתאמן יותר בחדר כושר, איך תחבר את הנעץ אל האימון בחדר כושר? איך הנעץ הזה יכול לעזור למראיין להתאמן יותר בחדר כושר? תשובה: הוא יכול לדוגמה לנעוץ שלט שיהיה כתוב בו משפט מוטיבציה ללכת להתאמן בחדר כושר, הוא יכול אולי לשים אותו במקום לא שגרתי, כדי להזכיר לעצמו ללכת להתאמן בחדר כושר וכיו"ב.

במילים אחרות, תבקש מהמראיין, לספר לך על עצמו. תנתב את השיחה שהוא יספר לך על החלומות שלו ועל המטרות שלו. במוח שלך תנסה להבין איך האובייקט הזה יכול לעזור לו להשיג את המטרות שלו. וכמובן שצריכים לדעת לנתב לשם את השיחה ואיך לבנות את השיחה, בצורה כזו שהמראיין ירגיש שהוא ממש רוצה לרכוש את הנייר שאתה רוצה למכור לו. אבל אי אפשר להסביר כאן את הכל, ואפשרי לעשות סימולציות מכירה בעל פה, בהתאם לתרחישים שונים.

ויש בזה כמה חלקים שצריכים לשים לב לכל אחד מהם. חלק אחד הוא, לנסות להבין מה אנחנו מנסים למכור, מה המאפיינים והשימושים האפשריים של מה שאנחנו מנסים למכור. לדוגמה מנסים למכור נייר בראיון העבודה. אז מה השימושים האפשריים שאפשרי להשתמש בנייר. זה חלק אחד.

חלק שני, להבין מה הצרכים האמיתיים של האדם שיושב מולנו. וכל הזמן לנסות להבין, איך העט הזה, יכול לעזור לאותו מנהל מכירות שמראיין אותך, להשיג את המטרות שלו.

החלק הנוסף הוא, שצריך להבין מה האלטרנטיבות של הלקוח שלך, דהיינו, מה האפשרויות האחרות של אותו מנהל מכירות, להשיג את המטרות שלו, ומה היתרונות היחסיים שיש במוצר שאתה רוצה למכור, ביחס לאלטרנטיבות של הלקוח. לדוגמה, אפשרי לרשום דברים על נייר. אפשרי גם לרשום דברים בפלאפון. אבל מה היתרונות שיש לנייר על לפני פלאפון? לדוגמה, נייר לא צריך שימוש בחשמל וכיו"ב.

ואז אם אתה איש מכירות חכם, אתה תדע איך לגרום לאותו מראיין, שהוא צריך דווקא את הנייר. לדוגמה, הוא אומר לך שהוא מתכנן לנסוע ליפן. ואז אתה שואל אותו, למה את נוסע לשם? הוא עונה כדי לטייל כאן וכאן. ואז אתה שואל, איך אתה מנהל את התוכנית להיכן לנסוע? והוא מספר משהו. ואז אתה שואל, ומה יקרה אם תיגמר לך הסוללה במכשיר הטלפון, מה יקרה אם לא תהיה קליטה סלולארית? ואז הוא עונה משהו. ואז אתה אומר לו, שאתה יכול להציע לו עוד פתרון יותר טוב, שהוא נייר, לכתוב על נייר את מה שהוא לא רוצה לשכוח.

או לדוגמה לנייר יש יתרון, שהוא לא מחובר לאינטרנט. בשונה מסלולארי שהוא כן מחובר לאינטרנט. במובן של החיסרון בחיבור לאינטרנט, אבטחת מידע, הצורך בקליטה סלולארית, פריצה למידע שלך וכיו"ב.

במילים אחרות, באופן אובייקטיבי, לכל דבר יש יתרון כלשהו. ויש יתרון גם לישון על הרצפה ולא על המיטה, לצרכים מסוימים. והחוכמה היא לדעת, איך לחבר את המוצר, לצורך של המראיין ואיך להוביל אותו לסיטואציה שבה הוא יהיה חייב את היתרונות היחסיים של המוצר שאתה רוצה למכור לו.

נניח שהוא רוצה ללמוד להכין אוכל, אז איך הנייר יכול לעזור לו? תשובה: הוא יכול לרשום עליו את ההוראות איך להכין. ומה היתרונות של הנייר? תשובה: לדוגמה פחות מסוכן להחזיק נייר ליד אש, מאשר טלפון סלולארי עם בטרייה ליד אש, כי הסוללה יכולה להתפוצץ.

אז היינו שואלים את המראיין, ומה יקרה אם בטעות הטלפון הסלולארי שלך יתחמם ויהיה פיצו. במטבח ואתה תיפצע? אז יש לי להציע לך משהו עם פחות סיכון, שהוא נייר, שפחות נזק יגרם אם הוא יהיה באש, מאשר אם הטלפון שלך ייפול לתוך האש וכיו"ב.

במילים אחרות, נסה להבין את המוצר שאתה רוצה למכור, נסה להבין את הלקוח שלך מה הוא רוצה, נסה להבין איך המוצר שלך יכול לעזור ללקוח שלך, נסה להבין באיזה סיטואציות יהיה יתרון יחסי למוצר שלך, עבור הלקוח שלך, ביחס לשאר האלטרנטיבות של הלקוח שלך. ואז תוביל אותו לסיטואציה, שבה הוא יהיה צריך דווקא את המוצר שלך, עבור הרצונות שלו.

ובמהות, מדובר כאן על מכירת מוצר, למישהו שהוא לא בהכרח קהל היעד של המוצר שלנו. ולכן צריכים לאתר את צרכי הלקוח באופן כללי ולחבר את צרכי הלקוח באופן כללי, לשימוש אפשרי של המוצר שלנו. וצריכים להציף את היתרונות היחסיים של המוצר שלו, ביחס לרצונות של אותו לקוח.

ובעצם ככה הבנו: איך מוכרים עט בראיון עבודה, ואיך מוכרים כל דבר בראיון עבודה, ואיך מוכרים כל דבר לכל אחד, ואיך להתקבל בראיון עבודה לתפקיד איש מכירות ואיך להצליח בתפקיד איש מכירות בכל תחום וכולי. וכמו שאמרתי, את כל הדברים האלו, אפשרי ללמוד ולתרגל סיטואציות מכירה וללמוד להיות יצירתי וכולי.