... בני אדם אחרים, יכולים לחשוב אחרת על אותו הדבר. ובפועל זה אומר, שכאשר הלקוח מעלה התנגדות לרכישת המוצר, כגון לדוגמה שהלקוח אומר אני לא
צריך את המוצר הזה או המוצר הזה לא מתאים לי וכיוב. במקרה כזה לדוגמה, הלקוח מדבר כאילו בצורה אובייקטיבית. דהיינו, הלקוח אומר שהוא לא
צריך את המוצר הזה, כמו שהוא אומר שיש מולו קיר. וכאן צריך להפוך את ההתנגדות האובייקטיבית שלו, להתנגדות סובייקטיבית. שזה אומר, שכאשר הלקוח אומר לדוגמה אני לא
צריך את המוצר הזה, צריך לחזור אחרי המשפט שהוא אומר, ולהוסיף לו מילה שתהפוך את המשפט לסובייקטיבי בלבד, וזה עושה אצל הלקוח סוגסטיה, למה שאתה רוצה שהוא יחשוב. לדוגמה אתה חושב שאתה לא
צריך את המוצר הזה. כאשר הוספנו בעצם את המילה חושב למשפט, ובכך בעצם הפכנו את האמירה של הלקוח, לאמירה סובייקטיבית בלבד, והחלשנו את האחיזה שלו בדעה שלו. והכי מומלץ, זה להוסיף מילת שאלה + ... וגם הוספנו את המילה אולי לתוך אותו המשפט, ובכך בעצם הפכנו את הלא רוצה את המוצר לאולי לא רוצה את המוצר. ואם הלקוח אומר, אני לא
צריך את המוצר הזה. אפשר לשאול אותו, אשמח שתסביר לי למה אתה חושב שאתה לא
צריך את המוצר הזה. וכאשר אומרים ללקוח אשמח שתסביר לי, בעצם בכך מחניפים לאגו שלו, וגורמים לו להרגיש אדם חשוב, שבעצם רוצים להבין אותו ושהדעה שלו מעניינת. ובאותו המשפט עצמו, גם מטילים ... שיש קיר ושיש כדור הארץ וכל שאר הדברים שכולם מסכימים עליהם. ולפעמים הלקוח מתנגד למוצר, בהתנגדות אובייקטיבית. שהוא חושב שהוא לא רוצה ולא
צריך את המוצר , כמו שהוא חושב שהוא מדבר איתך באותו הרגע. וצריך לגרום לאותו לקוח, להסתכל על הדברים של עצמו, כעל דברים סובייקטיביים בלבד. דהיינו, לגרום להתנגדות שלו, להיות התנגדות ...