אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה שכנוע עקיף ✔שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






ייעוץ + טיפול גם בנושאים:
שכנוע, מכירות, שיווק, איך לשכנע, NLP, להשפיע על אנשים, משא ומתן, לנאום, שכנוע עקיף, טכניקות לטיפול בהתנגדות בשיחת מכירות, להתמודד עם התנגדות בשיחת מכירה, NLP פירוש, לנסח טקסט משכנע, שיטות לטיפול בהתנגדויות בשיחת מכירות בטלפון, התמודדות עם התנגדויות במכירה בטלפון, NLP אומנות הפיתוי, nlp לימודי, שכנוע עצמי, שיטות לטיפול בהתנגדות קניה, מודל לטיפול בהתנגדויות בשיחת מכירות, ללמוד איך לשכנע, שיפור יכולת הדיבור, להתמודד עם התנגדות בשיחת מכירה בטלפון, איך לשכנע טוב, טכניקות לטיפול בהתנגדויות בתהליך מכירות בטלפון, טכניקות משא ומתן, להתמודד עם התנגדויות בשיחת מכירה בטלפון, NLP תרגילים, לשכנע למכור, איך לשכנע אישה, עקרונות ה nlp, איך לשכנע אשה לחזור, לשכנע את אמא, NLP הפסקת עישון, לשכנע מישהו, לימודי nlp, טכניקות לטיפול בהתנגדות במכירות בטלפון, להתמודד עם התנגדויות מכירה, ייעוץ אישי למנהלים, התמודדות עם התנגדות לקוח, שיטות לטיפול בהתנגדויות במכירות, לשכנע עובדים, כלים לטיפול בהתנגדויות בשיחת מכירות בטלפון, לשתול מחשבות, אומנות הפרזנטציה,
☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
10:27שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה הפוכה, מסר לתת מודע, איך לשאול נכון?
איך לשכנע אנשים דרך שאלות של "רוצה" ו"יכול"?

כדי לגרום לאדם לעשות פעולה כלשהי, חשוב להבין ששני מרכיבים חיוניים נדרשים: האדם צריך לרצות לעשות את הפעולה, והוא גם חייב להיות מסוגל לבצע אותה. אליעד כהן מסביר, שאם לאדם יש רצון לעשות משהו אבל הוא לא מסוגל, הוא לא יבצע את הפעולה. באותה מידה, אם הוא מסוגל לבצע פעולה אבל אינו רוצה בה, גם אז הוא לא יעשה אותה. לכן, בכל סיטואציה שבה רוצים לשכנע אדם, חשוב לבדוק שני דברים עיקריים: האם האדם רוצה לעשות את מה שאנחנו מבקשים, והאם הוא מסוגל לעשות זאת.

מדוע חשוב להבדיל בין הרצון לבין היכולת?

כאשר אדם אומר "אני רוצה" או "אני יכול", הוא מבטא שני רבדים שונים. הרצון משקף את ההיבט הרגשי, את המוטיבציה, ואילו היכולת משקפת את ההיבט המעשי, האם הפעולה אפשרית לביצוע. אליעד מדגיש, שיש אנשים שיהיה להם נוח יותר להודות ברצון, ויש אחרים שיהיה להם קל יותר להודות ביכולת. בנוסף, קיימים מצבים שבהם לאנשים קשה או לא נוח להודות ברצון או ביכולת, וזה חשוב במיוחד להבין כשמנסים לשכנע אותם לבצע פעולה מסוימת.

מתי עדיף לדבר על היכולת ולא על הרצון?

כאשר אנו מנסים לשכנע אדם לעשות משהו, לפעמים עדיף לשאול אותו בצורה המתמקדת ביכולת שלו ולא ברצון שלו. למשל, אם רוצים לקבוע פגישה ואנו יודעים שהאדם מעוניין להגיע, אך הוא מתבייש להודות ברצון, עדיף לשאול אותו: "האם מסתדר לך להגיע מחר לפגישה?" ולא "אתה רוצה להגיע לפגישה?". השימוש בשאלת היכולת מונע מאותו אדם את המבוכה הכרוכה בהודאה מפורשת ברצון שלו.

דוגמה נפוצה שממחישה זאת היא דיאטה. רוב האנשים יאמרו בקלות "אני רוצה לעשות דיאטה", אך יהיה להם קשה יותר לומר "אני יכול לעשות דיאטה", משום שהיכולת מעמתת אותם עם שאלות של התמדה, משמעת וקשיים בפועל.

עוד דוגמה שימושית בתחום המכירות: כאשר אנו יודעים שהלקוח לא בטוח שהוא באמת רוצה את המוצר, עדיף לנו לשאול אותו: "זה יכול להסתדר לך לקנות את המוצר?" ולא "אתה רוצה לקנות את המוצר?". באופן כזה, אנו מאפשרים לו "לדלג" על השאלה האם הוא רוצה, ולענות רק על ההיתכנות המעשית של הפעולה.

מתי עדיף לדבר על הרצון ולא על היכולת?

קיימים גם מצבים שבהם עדיף לשאול את האדם דווקא על הרצון שלו ולא על היכולת. לדוגמה, כאשר אנו יודעים שהאדם יכול טכנית לבצע את הפעולה אך זה קשה לו לוגיסטית, אז אם נשאל אותו "אתה יכול להגיע מחר?", הוא כנראה יגיד מיד "לא, זה בלתי אפשרי". במקרים כאלה, עדיף להציג בפניו את שאלת הרצון - "אתה רוצה להגיע מחר?". בצורה כזו, אם הוא אכן מעוניין מספיק, הוא יפעל וימצא פתרונות למכשולים הטכניים.

איך להשתמש בשאלות כדי למנוע מאדם לבצע פעולה?

השיטה שאליעד מציג יכולה לשמש גם הפוך, כדי למנוע מאדם לבצע פעולה. לדוגמה, אם אנחנו לא באמת רוצים לפגוש מישהו ואנו יודעים שקשה לו טכנית להגיע לפגישה, נוכל לשאול אותו: "אתה בטוח שאתה יכול להגיע מחר למרות שקשה לך?" בצורה כזו אנו מחזקים את ההבנה שזה מאמץ בשבילו, והוא עשוי לוותר על הפגישה בעצמו.

לעומת זאת, אם אנחנו יודעים שהאדם קצת מתבייש להודות ברצון שלו, אפשר לשאול אותו באופן ישיר ומכוון: "אתה באמת רוצה שניפגש מחר? אתה בטוח שזה חשוב לך?" שאלות כאלו יגרמו לו אולי להרגיש אי נוחות, והוא יעדיף לדחות או לוותר על המפגש.

איך לדעת באיזו שאלה להשתמש?

הכלל הפשוט שאליעד כהן מציע הוא לבדוק מראש עם איזה משפט האדם ירגיש יותר נוח או פחות נוח להזדהות - "אני רוצה" או "אני יכול". אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו "כן", נשאל אותו באופן שבו יהיה לו קל יותר להזדהות. אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו "לא", נשאל באופן הפוך, בדרך שבה יהיה לו קשה יותר להזדהות.

איך ליישם את הטכניקה על עצמנו?

העיקרון שאליעד כהן מציג לא תקף רק לשכנוע של אנשים אחרים אלא גם לעבודה עצמית. כשאנו נשאלים "אתה רוצה לעשות משהו?" מומלץ לנו לשאול את עצמנו "האם אני באמת יכול לעשות זאת?". וכאשר שואלים אותנו "אתה יכול לעשות את הפעולה?" עלינו לשאול "האם אני באמת רוצה לעשות זאת?". כך נוכל לדייק את הבחירות שלנו, ונקבל החלטות מושכלות יותר בהתאם לשני ההיבטים - הרצון והיכולת.

למה חשוב להיות ערניים להבדל בין "רוצה" ל"יכול"?

אליעד כהן מדגיש שההבחנה בין שני המושגים הללו - "רוצה" ו"יכול" - היא קריטית בתהליכי קבלת החלטות. לא פעם אנשים אומרים "אני לא יכול", כשלמעשה הם פשוט לא רוצים לעשות את הדבר, או להיפך - הם אומרים "אני לא רוצה", כשהסיבה האמיתית היא שהם פוחדים להיכשל או חושבים שאינם מסוגלים. הכרה מפורשת של ההבדל הזה תסייע לנו לנהל תקשורת מדויקת וברורה, בין אם אנו מנסים לשכנע אחרים ובין אם אנו רוצים להבין טוב יותר את עצמנו.
מדוע צריך גם לרצות וגם להיות מסוגל?

יש שאלה יסודית שכל אדם יכול לשאול את עצמו: מה בעצם מניע בן אדם לבצע פעולה כלשהי? התשובה מתחלקת לשני גורמים: הרצון לעשות את הפעולה, והיכולת לבצע אותה בפועל. אם אדם רוצה לעשות משהו אך אינו יכול, הוא לא יעשה זאת. ואם אדם יכול לעשות משהו אך אינו רוצה, הוא גם לא יעשה זאת. לכן, כדי לגרום לפעולה לקרות, דרוש שילוב של שני היבטים: גם רצון וגם יכולת.

למה זה חשוב? מפני שלפעמים אדם באמת רוצה, למשל, להתחיל דיאטה. אבל הוא עשוי להרגיש שהוא לא באמת יכול לעשות זאת בגלל קשיים שונים - יכול להיות שקשה לו להתמיד, יכול להיות שהוא לא מאמין בעצמו. ומצד שני, יש מקרים שבהם אדם יכול לבצע פעולה, אבל לא באמת מעוניין בה, לא חש אותה כדבר שהוא רוצה בו בלב שלם. מצב כזה פועל לרעת העשייה בפועל, כי אם לא מתעורר רצון חזק או גם עניין רגשי, הסיכוי שהאדם יעשה את הפעולה יורד.

שאלה: מה ההיגיון בשילוב של רצון ויכולת?

תשובה: ללא רצון, לא תתעורר מוטיבציה אישית לפעולה. ללא יכולת אמיתית או לפחות אמונה ביכולת, לא יתבצעו הצעדים המעשיים שמובילים לביצוע הפעולה. רק אם מתקיימים שני התנאים האלה, גדל הסיכוי שהאדם באמת ייצא לדרך ויבצע אותה בפועל.

כיצד לנצל את ההבנה הזו לצורך שכנוע?

אחרי שהבנו שאדם זקוק לרצון וליכולת כדי לבצע פעולה, נשאלת השאלה איך אפשר להשתמש בזה כאשר אנחנו רוצים לגרום למישהו לעשות פעולה מסוימת או לבחור באפשרות כלשהי. נניח שיש מוצר שאנחנו רוצים שיקנו, או פגישה שאנחנו רוצים לקבוע עם מישהו, או כל עניין אחר שבו אנחנו מבקשים לכוון אדם לביצוע מעשה.

שאלה: איך בוחרים אם לדבר על הרצון של האדם או על היכולת שלו?

תשובה: לפעמים האדם מרגיש יותר נוח להגיד "אני יכול" מאשר "אני רוצה". במצבים אחרים, הוא יעדיף לציין שהוא "רוצה" ולא להודות שהוא "יכול". מדוע? מפני שחלק מהאנשים, לדוגמה, לא אוהבים להיחשף ולהגיד שהם רוצים משהו, כי הם עלולים להתבייש להודות שהם מעוניינים. יש כאלה שיודו בקלות שהם רוצים, אבל יתקשו להודות שיש להם היכולת לבצע את הפעולה או שהפעולה לא מסובכת להם. כלומר, לכל אדם יש את המקומות שבהם הוא מרגיש בנוח להודות ובמקומות אחרים דווקא יביא רתיעה.

דוגמה מעשית: אדם שמנסה להתחיל דיאטה. רוב האנשים מסוגלים לומר "אני רוצה לעשות דיאטה" כי ברמה ההצהרתית הם מבינים שזה דבר טוב. אבל "אני יכול לעשות דיאטה" לפעמים יהיה להם קשה לומר, מפני שהמילה "יכול" מעמתת אותם עם שאלת המסוגלות וההתמדה. הם עלולים לפחד מכישלון ומכאן להגיב בשלילה.

מתי עדיף לשאול "האם אתה רוצה" ומתי עדיף לשאול "האם אתה יכול"?

נניח שאנחנו מנסים לגרום למישהו לקנות מוצר או להגיע לפגישה. אנחנו חושבים: איך לשאול אותו כדי להעלות את הסיכוי שיסכים? השאלה המתבקשת היא האם להשתמש בנוסח שמדגיש רצון - "אתה רוצה לקנות את המוצר?" "אתה רוצה להגיע לפגישה?" - או להשתמש בנוסח שמדגיש יכולת - "זה יכול להסתדר לך לקנות את המוצר?" "מסתדר לך להגיע לפגישה?" "אתה יכול להגיע מחר?"?

שאלה: מדוע לבחור לפעמים ב"יכול" ולא ב"רוצה"?

תשובה: יש מצבים שבהם האדם לא מוכן להודות שהוא רוצה בפעולה כי זה מביך אותו, או כי יש לו רתיעה להודות בצורך שלו. נניח שיש פגישה שהוא כן מעוניין להגיע אליה, אבל לא נעים לו להודות בכך. אם נשאל אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?", הוא עלול להכחיש. הוא יגיד "לא, אני לא רוצה" רק כדי לא להודות שהוא זקוק או מעוניין בדבר. במקרה כזה, עדיף לשאול "מסתדר לך להגיע לפגישה?" או "יכול להתאים לך להגיע לפגישה מחר?". כי אז השאלה לא מעמתת אותו עם הרצון שלו, אלא בודקת האם זה אפשרי מבחינה מעשית.

עוד דוגמה: אם אנחנו יודעים שהלקוח לא באמת רוצה את המוצר, אבל הוא יכול להרשות אותו לעצמו ברמה הטכנית, אז עדיף לשאול על הרצון. למה? כי אז הוא עלול להודות שהוא לא רוצה וכך לא יקנה. אבל אם נסתיר לרגע את שאלת הרצון ("האם אתה רוצה?") ונשאל רק על היכולת ("האם זה יכול להסתדר לך?"), לעיתים האדם עשוי להקל על עצמו ולהגיד: "כן, אני מסוגל, אז בעצם אולי אנסה". באופן כזה, אפשר לכוון אדם לפעולה אם מדלגים על שאלת הרצון ומדברים רק על ההיתכנות המעשית.

מה עושים כשאדם מתנגד על בסיס יכולת או רצון?

יש מצבים הפוכים: אם אנחנו יודעים שהצד השני מתקשה להגיע לפגישה, למשל, מסיבות של זמן או לוגיסטיקה, ושואלים אותו "אתה יכול להגיע מחר?", הוא מיד יענה "לא, אני לא יכול, זה בלתי אפשרי". במקרה כזה עדיף לא להשתמש במילה "יכול" אלא דווקא לשאול "אתה רוצה להגיע לפגישה?". כי אם הוא ירצה, לפעמים הרצון יניע אותו לפתור לעצמו את בעיות היכולת.

שאלה: אפשר גם לעשות הפוך, לצורך מניעת פעולה?

תשובה: כן. אפשר להשתמש בדיוק באותה טכניקה כדי לגרום לאדם לדחות או לבטל את הרעיון. אם אנחנו לא מעוניינים באמת להיפגש איתו, ויודעים שלא נוח לו להודות שהוא רוצה, נשאל "אתה בטוח שאתה רוצה להיפגש? אתה באמת רוצה את הפגישה הזו? אתה מרגיש שאתה ממש צריך אותה?". הוא מצדו עלול להרגיש לא בנוח ולהגיד "תשמע, לא, לא באמת כזה דחוף לי, אז בוא נדחה". גם אם בפועל הוא כן רצה, האופן שבו המצג הוצג (הודאה ברצון) עלול להביך אותו. וכך אפשר לכוון אותו לוותר על הרעיון.

כמובן, אין כאן פתרון מוחלט. לא תמיד נשאל באופן חד של "רוצה" או "יכול". לפעמים אנחנו מערבבים, או שואלים בדרך שמסתירה את ההתלבטות. אבל אם מבינים את ההבדל, אפשר לחדד את דרך השיחה: כשאנחנו שואלים על "רוצה", אנחנו שמים את הדגש על החלק הרצוני. כשאנחנו שואלים על "יכול", אנחנו שמים את הדגש על הצד הטכני של היכולת. וככה, לפי ההבנה של מה הצד השני לא רוצה להודות ומה כן, אפשר לכוון אותו לתשובה שמתאימה לנו.

כיצד לשאול את עצמנו כשמציעים לנו דבר מה?

חשוב לזכור שהעיקרון הזה פועל גם הפוך. אם שואלים אותנו "אתה רוצה לעשות משהו?" מותר לנו לשאול את עצמנו: "גם אם אני רוצה, האם אני באמת יכול?". ואם שואלים אותנו "אתה יכול לעשות משהו?", אפשר לשאול את עצמנו: "גם אם אני יכול, האם אני באמת רוצה?". לכל אדם שחש התלבטות לגבי הסכמה או סירוב לבקשה, כדאי להבחין בין שני מרכיבים אלה ולהחליט אם אכן מתקיימים בו גם הרצון וגם היכולת.

שאלה: מדוע להיות ערניים בנוגע למילים "רוצה" ו"יכול"?

תשובה: משום שההבדל בין השתיים עשוי לנתב את התשובות שלנו לסיטואציות יומיומיות. אנשים לפעמים אומרים "אני לא יכול" כשבעצם הם לא רוצים, או "אני לא רוצה" כשבעצם הם פוחדים שהם לא יכולים. הבנה חדה של הכפילות הזו מאפשרת לנו לשאול, ולענות, בדרך שתפתור אי בהירויות ותסייע להוביל את השיחה לכיוון הרצוי.
שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של שכנוע ושיטת שכנוע ואיזה טריק כלשהו, אז עובד ככה בעיקרון כדי שבן אדם יעשה משהו לשם כך הוא צריך לרצות לעשות אותו והוא צריך גם להיות מסוגל לעשות אותו אם בן אדם רוצה לעשות משהו והוא לא יכול הוא לא יעשה אותו, אם בן אדם יכול לעשות משהו והוא לא רוצה לעשות אותו הוא גם לא יעשה אותו ובקיצור כדי לעשות אותו הוא צריך גם לרצות לעשות אותו וגם צריך להיות מסוגל לעשות אותו וככה שהפעולה בעצם שהבן אדם עושה אותה מתחלקת משני גורמים שני גורמים, גורמים לבן אדם לעשות כל פעולה 1- הרצון לעשות את הפעולה 2- היכולת לעשות את הפעולה.

עכשיו כיצד אנחנו יכולים להשתמש במידע הבסיסי הזה כדי לגרום לאנשים לעשות או לא לעשות פעולות מסוימות אז בא נתחיל נניח שאנחנו רוצים לגרום למישהו לעשות משהו מסוים, אוקי ואנחנו נגיד שואלים אותו שאלה ואנחנו רוצים לגרום לו לעשות את הפעולה. אז זה עובד כזה דבר לפעמים יותר קל לבן אדם להזדהות עם המשפט שאומר "אני יכול לעשות את הדבר" ולפעמים יותר קל לבן אדם להזדהות עם המשפט שאומר "אני רוצה לעשות את הדבר", יחד עם זאת יש לפעמים מצבים שבן אדם לא ירצה או לא ירגיש בנוח עם המשפט שאומר "אני רוצה לעשות ככה וככה" או שהוא לא ירגיש בנוח עם המשפט שאומר "אני יכול לעשות ככה וככה".

זאת אומרת לדוגמה נגיד בן אדם עושה דיאטה סתם כמשל אז רוב האנשים יהיה להם יותר קל להגיד "אני רוצה לעשות דיאטה" מאשר "אני יכול לעשות דיאטה" כי יכול מהבחינה של הקושי זאת אומרת כאילו אתה הרבה יותר רוצה מאשר שזה קל לדוגמה, מצד שני גם רוב האנשים יכולים להגיד "תיאורטית אני יכול רק אני אולי לא מספיק רוצה". עכשיו בא ננסה לקחת את זה לקטע יותר פרקטי נגיד לדוגמה שרוצים לגרום למישהו לעשות איזו פעולה ואז אפשר לשאול אותו אפשר להגיד לו "תגיד אתה רוצה לעשות את הפעולה הזאת?", באותה מידה גם אפשר לשאול אותו "אתה יכול לעשות את הפעולה הזאת?" ואז השאלה הנשאלת היא איך עדיף לשאול את אותו בן אדם לשאול אותו "אתה רוצה לקנות את המוצר?" או לשאול אותו "אתה יכול לקנות את המוצר?".

וכשאני אומר "יכול ורוצה" זה לאו דווקא במילים הספציפיות האלה כי לדוגמה נגיד המילה "יכול" לא שואלים את הלקוח "אתה יכול לקנות את המוצר?" שואלים אותו "זה אפשרי מבחינתך לקנות את המוצר מסתדר לך לקנות את המוצר, מתאים לך לקנות את המוצר?", המילים האלה לדוגמה של "מתאים לך מסתדר לך, יכול להתאים לך נראה לך שזה יכול להסתדר לך" כל המילים האלה מבטאות יכולת. לעומת זאת כשאני מדבר על הרובריקה של "רוצה" אז שמה זה נגיד יכול להיות "אתה מעונין אתה רוצה, נראה לך שאתה מעוניין" כל מיני מילים כאלה שמבטאות רצון.

עכשיו לדוגמה נגיד שאנחנו רוצים נגיד שהלקוח יקנה את המוצר אז מה עדיף להגיד לו עדיף להגיד לו "אתה רוצה לקנות את המוצר?" או עדיף להגיד לו "נראה לך שמסתדר לך לקנות את המוצר", נגיד שרוצים לקבוע פגישה עם בן אדם מה עדיף להגיד לו עדיף להגיד לו "אתה רוצה שניפגש?" או עדיף להגיד לו "מתאים לך שניפגש מסתדר לך שניפגש, אתה יכול שניפגש" מה עדיף עדיף לדבר איתו על היכולת או עדיף לדבר איתו על הנושא של הרצון? והתשובה היא די פשוטה כל מה שצריך לעשות בהנחה שאנחנו רוצים שאותו בן אדם יענה בחיוב לשאלה שאנחנו הולכים לשאול אותו, כן כי לפעמים יש גם מצבים שאנחנו שואלים בן אדם שאלה אבל אנחנו רוצים שהוא יגיד לנו לא אנחנו נשאל אותו כן ואנחנו רוצים שהוא יגיד לנו לא דווקא, אוקי אבל בא נניח שאנחנו שואלים בן אדם "אתה רוצה להגיד לפגישה ואנחנו שואלים את זה בצורה שאנחנו רוצים שהוא יגיד לנו כן.

אז במקרה כזה איך עדיף, עדיף להגיד לו "אתה יכול להגיע מחר לפגישה" או עדיף להגיד לו "אתה רוצה להגיד מחר לפגישה", מה עדיף להגיד לו? אז התשובה היא די פשוטה צריך לשאול אתה השאלה הפשוטה עם מה יהיה לו יותר קשה או קל להזדהות. מה זאת אומרת? זאת אומרת מהיבט מסוים יש מצבים שבהם לדוגמה בן אדם לא נוח לו עם המושג "רוצה" לדוגמה הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה להגיע לפגישה, יש נגיד איזו פגישה חשובה אבל שאחד הצדדים שואל "תגיד לי אתה רוצה להגיע לפגישה הזאת?" הוא מתבייש לא נעים לו להגיד שהוא רוצה.

נגיד אז לדוגמה במקרה כזה אנחנו לא נגיד לו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" אנחנו נשאל אותו "תגיד לי אתה יכול להגיע לפגישה?" כאילו בוא לא נבדוק לרגע אחד אם אתה רוצה או לא רוצה כי אם אנחנו נשאל אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" אוטומטית זה מביא לו התנגדות "לא מה פתאום אני לא רוצה" ולא בגלל שהוא לא רוצה להגיע לפגישה אלא בגלל שהוא לא רוצה להודות לדוגמה שהוא לא רוצה להגיע לפגישה, זה לדוגמה במקרה שהוא רוצה להגיע אבל הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה להגיע ואז במקרה כזה לדוגמה עדיף כששואלים אותו את השאלה לגבי הפגישה לא לשאול אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" לשאול אותו "אתה רוצה שניפגש?" לא לשאול אותו את זה, לשאול אותו "זה יכול להתאים לך שניפגש זה יכול להסתדר לך שניפגש?" למה כי הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה.

אותו דבר יכול להיות גם מכיוון נוסף יכול להיות שהוא לא באמת רוצה או שהוא לא בטוח שהוא רוצה ואז אם אנחנו נשאל אותו "אתה רוצה שניפגש?" אז הוא יגיד "לא מה פתאום אני לא רוצה שניפגש" ולא בגלל שהוא לא מוכן להודות שהוא רוצה אלא בגלל שהוא לא באמת רוצה ולכן במקום לשאול אותו "האם אתה רוצה?" נשאל אותו "האם אתה יכול?". זאת אומרת אם נגיד רוצים לפגוש מישהו שלא רוצה לפגוש אותך אז במקום להגיד לו "תגיד לי אתה רוצה שניפגש מחר?" לא לשאול את זה ככה הוא יגיד "לא אני לא רוצה שניפגש מחר", לשאול תגיד לי "זה יכול להתאים לך שניפגש מחר?" כאילו מעבירים לו מסר לתת מודע שהשאלה היא האם הוא יכול או לא יכול לא אם הוא רוצה או לא רוצה, רוצה זה בכלל לא שאלה רוצה זה כאילו בא נניח שכן.

זה לדוגמה מקרים שבהם עדיף לדבר על היכולת ולא לדבר על הרצון, אוקי עכשיו לדוגמה יש מקרים הפוכים שאם אנחנו נדבר עם הבן אדם על היכולת ואז דווקא לדוגמה הוא יגיד אני "אני לא יכול". נגיד שיש מישהו שקשה לו לעשות משהו מסוים נגיד שרוצים לשאול אותו על פגישה ואנחנו יודעים שמאוד קשה לו מחר להגיע לפגישה אם אנחנו נשאל אותו "תגיד לי זה יכול להתאים לך מחר שתגיע לפגישה זה יכול להסתדר לך, אתה יכול להגיע מחר לפגישה?" זה יכול להיות גרוע, למה כי אנחנו יודעים שהוא לא יכול להגיע לפגישה טכנית הוא לא יכול קשה לו, אם הוא לא יכול באמת להגיע לפגישה אז זה לא משנה מה נשאל אותו הוא בכל מקרה לא יגיע לפגישה.

אוקי אבל בהנחה שהוא יכול אבל קשה לו אז עדיף לא להזכיר את הנושא של היכולת עדיף לא להגיד לו "תגיד אתה חושב שאתה יכול להגיע מחר?" לא לשאול אותו את זה לשאול "תגיד לי אתה רוצה להגיע מחר?" זה כאילו לשדר לו "אם אתה רוצה זה מספיק טוב אתה לא צריך להיות יכול, יכול אתה כבר תסתדר". ולכן לדוגמה במקרים כאלה עדיף לא לדבר על הרובריקה של "היכול" לא להזכיר את הנושא של "היכול", לא לשאול אותו "זה מסתדר לך זה מתאפשר לך?", לא לשאול את זה כי אם נשאל אותו "זה מתאפשר לך זה מתסדר לך?" הוא יגיד לא לכן עדיף לשאול אותו "אתה רוצה אתה מרגיש שאתה מעוניין, אתה חושב שאם ניפגש מחר זה יעשה לך טוב?" שזה בעצם לדבר איתו על הרצון לא על היכול כי מצד היכולת יכול להיות שתהיה לו התנגדות.

וכמובן שאותו דבר בדיוק כל מה שאמרתי עכשיו אפשר לעשות אותו בדיוק הפוך, מה זאת אומרת בדיוק הפוך? נגיד ששואלים בן אדם שאלה ורוצים שהוא לא יגיע לפגישה נגיד ששאלת נימוס כזאת ששואלים מישהו "אתה רוצה מחר שניפגש?" ולא רוצים שהוא ייפגש, אז מה אפשר לעשות? לשאול מה יותר קשה לו לבן אדם להזדהות עם המשפט "אני רוצה" או עם המשפט "אני יכול" ודווקא את זה לשאול אותו. אם לדוגמה נגיד אנחנו יודעים שקשה לו להיפגש אז אנחנו לא נשאל אותו "אתה רוצה להיפגש?" אז הוא יגיד כן, אנחנו נשאל אותו "אתה יכול להיפגש, תגיד לי לא יהיה לך קשה מחר להיפגש, תגיד זה יכול להסתדר לך מחר למרות שקשה לך, אני יודע שקשה לך זה יכול להסתדר לך" כאילו מתחשבים בו אבל מצד שני מנסים להזכיר לו את זה שקשה לו כי לא באמת רוצים לפגוש אותו.

אוקי אותו דבר דווקא על הרובריקה של "רוצה" אם אנחנו יודעים שהוא לא כל כך רוצה או בגלל שהוא לא באמת רוצה או בגלל שהוא מתבייש להודות שהוא רוצה במקרה כזה אנחנו נשאל אותו על "הרוצה", "תגיד לי אתה בטוח שאתה רוצה מחר אתה מאוד צריך את הפגישה הזאת, אתה מאוד רצית שניפגש אתה רוצה שניפגש מחר?" אנחנו גורמים לו להרגיש לא בנוח עם הרעיון של "הרוצה" אז הוא יגיד "לא אני לא רוצה להיפגש מחר, לא זה בסדר אני אסתדר לא צריך שניפגש מחר". זאת אומרת דווקא באמצעות השימוש במילים אפשר לגרום לבן אדם דווקא לעשות לו את הטריק שהוא לא ירצה את הרעיון כנ"ל לגבי כל דבר אחר הרעיון הוא לשים לב שיש "רוצה" ויש "יכול".

לא כל מה שבן אדם יכול הוא רוצה לא כל מה שהוא רוצה הוא יכול וזה שני דברים שונים לפעמים נוח לבן אדם להזדהות עם המילה "רוצה" ולפעמים נוח לו להזדהות עם המילה "יכול", ולפעמים זה אותו דבר ולפעמים גם כן לא נוח לו להזדהות עם המילה "יכול" או "רוצה" או עם רעיונות שמבטאים יכולת או רצון ואז במקרים האלה כאשר הבן אדם לא רוצה להזדהות או לא יכול להזדהות או קשה לו להזדהות עם מילים שמבטאות יכולת או מבטאות רצון במקרה כזה נכנס לתוקף כל מה שדיברתי שאז אם אנחנו רוצים שהוא יעשה את הפעולה אז אנחנו צריכים להימנע משימוש במונחים שהוא לא ירצה להזדהות איתם ואנחנו דווקא נשתמש נגיד ביכולת או ברצון כאילו בהפך.

אם אנחנו רוצים לא לגרום לו לא לרצות לעשות את מה שאנחנו כאילו מציעים לו לעשות אז אנחנו דווקא נשתמש במילים שאנחנו יודעים שהוא לא ירצה להזדהות איתן. עכשיו אותו דבר גם מהכיוון ההפוך כאשר שואלים בן אדם שאלה "תגיד לי אתה רוצה לעשות ככה וככה" בן אדם צריך לשאול את עצמו "אוקי גם אם אני רוצה גם אם אני לא רוצה מי אמר בכלל שאני יכול" ואותו דבר גם הפוך נגיד ששואלים בן אדם "תגיד אתה יכול לעשות ככה וככה?", "אבל מי אמר שאני רוצה לעשות ככה וככה?". אוקי אז תהיו עירניים.
שכנוע ישיר, שכנוע עקיף, איך לשכנע אנשים? איך למכור מוצר? איך לגרום למישהו לחשוב משהו? איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבות? מסר תת הכרתי, מסר לתת מודע, איך להשפיע על אנשים?
שכנוע ישיר, שכנוע עקיף, איך לשכנע אנשים? איך למכור מוצר? איך לגרום למישהו לחשוב משהו? איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבות? מסר תת הכרתי, מסר לתת מודע, איך להשפיע על אנשים?
שכנוע ישיר, שכנוע עקיף, איך לשכנע אנשים? איך למכור מוצר? איך לגרום למישהו לחשוב משהו? איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבות? מסר תת הכרתי, מסר לתת מודע, איך להשפיע על אנשים? מה ההבדל בין שכנוע ישיר לשכנוע עקיף? קיימות שתי דרכים עיקריות לשכנע אנשים: שכנוע ישיר ושכנוע עקיף. שכנוע ישיר הוא שיטה בה אומרים לאדם בצורה ברורה מה רוצים שיעשה. למשל, אם הורה רוצה שהילד יכין שיעורים, ... החיסרון המשמעותי של שכנוע ישיר הוא שהאדם עלול להתנגד ולהגיד לא רוצה מיד כשמבין שמנסים להשפיע עליו. לעומת זאת, שכנוע עקיף פועל אחרת לחלוטין. בשכנוע עקיף, לא אומרים לאדם מה לעשות ישירות, אלא מנסים לגרום לו לחשוב מחשבות מסוימות, שהן אלו שיגרמו לו לעשות את ... זו שותלים רעיונות בתודעה של האדם בצורה סמויה ומעודנים יותר, כך שהוא עלול לחשוב שהרעיונות היו שלו מלכתחילה. היתרון בשכנוע עקיף הוא שאנשים בדרך כלל פחות מתנגדים לו, כיוון שהם לא מרגישים שהכריחו אותם, אלא שהם בעצמם הגיעו למסקנה הרצויה. איך בדיוק עובד שכנוע עקיף? העיקרון המרכזי של שכנוע עקיף הוא קודם כל להגדיר את הפעולה שרוצים שהאדם יבצע, ואז לשאול אילו מחשבות אותו אדם צריך לחשוב על מנת ... של המשכנע. לדוגמה, מפלגת אופוזיציה שרוצה לשכנע אנשים להצביע לה יכולה להשתמש בשכנוע ישיר ולומר: תצביעו לנו, או להשתמש בשכנוע עקיף ולומר: מאוד רע במדינה. האדם ששומע שרע במדינה עשוי בעצמו להגיע למסקנה שכדאי להחליף את ההנהגה, ולכן יצביע לאופוזיציה. במקרה זה, המפלגה השתמשה בשכנוע עקיף - לא אמרה ישירות תצביעו לנו, אלא גרמה לאנשים להגיע למסקנה זו בעצמם. איך ליישם שכנוע עקיף בצורה מתוחכמת יותר? קיימים מקרים בהם השכנוע העקיף עלול להיות ברור מדי והאדם עשוי לשים לב שמנסים לשכנע אותו. ... עלול לחשוב מיד שמנסים לשכנע אותו להצביע נגד הממשלה המכהנת. במקרה כזה צריך ליישם שכנוע עוד יותר עקיף - שכנוע עקיף לשכנוע עקיף. עושים זאת על ידי הרחקת המסר המרכזי כמה שיותר. למשל, אפשר להגיד לאדם: תראה איך אנשים עשירים חיים טוב, ... האם הרעיון שאתה מאמין בו מחייב אותך לחשוב בדרך מסוימת, או שאולי אפשר להגיע ממנו למסקנות שונות. כיצד לזהות מסרים סמויים ולחשוב בצורה ביקורתית? כאשר אדם שומע סיפור כלשהו, בין אם זה בעיתון, בטלוויזיה או ממישהו אחר, כדאי לשאול כיצד הסיפור הזה משפיע על מחשבותיו ועל עמדותיו. לפעמים סיפור פשוט הוא הקדמה או מסר סמוי שנועד להשפיע על דעותיו של האדם לגבי נושא אחר. למשל, סיפור על כלב שנשך אדם יכול להיות הקדמה למסר ... המסר הסמוי שנמצא מאחורי הסיפור, והאם בכלל הסיפור מחייב להסיק מסקנה כלשהי. כך, אדם יכול להגן על עצמו מפני שכנוע עקיף או מניפולציה, ולפתח מודעות מוגברת למסר תת הכרתי ולהנחות היסוד שמאחורי המילים שנאמרות. איך לשכנע אנשים? מה זה שכנוע עקיף? איך לשתול מחשבות? מסר תת הכרתי איך לזהות מניפולציה? שכנוע ישיר או עקיף? שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על עוד שיטת שכנוע והנושא הוא נושא של שכנוע ישיר ושכנוע עקיף, מה זה שכנוע ישיר ומה זה שכנוע עקיף. שכנוע ישיר זה לבוא לבן אדם שרוצים שהוא יעשה פעולה מסוימת ואומרים לו אנחנו רוצים שתעשה פעולה מסוימת, רוצים ... ישירה מנסים להגיד לו את מה שרוצים שהוא יעשה שיקנה, שימכור שיחשוב. אוקי יחד עם זאת יש דבר שנקרא שכנוע עקיף, מה זה אומר שכנוע עקיף זה אומר שאנחנו לא באים בצורה ישירה לבן אדם ואומרים לו את מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב או שיעשה ... ישתכנע בהם אז בעצם הוא ישתכנע בדבר שאותו אנחנו רוצים שהוא יחשוב. מה היתרונות והחסרונות של שכנוע ישיר ושל שכנוע עקיף בקצרה, בשכנוע ישיר הבן אדם מבין בדיוק מה רוצים ממנו אין סיכוי שהוא יתבלבל, לפעמים זה הרבה יותר פשוט ... שזה יעזור, זה יכול לקחת הרבה יותר זמן, זה הרבה יותר מסובך וכו. יחד עם זאת יש גם יתרונות בשכנוע עקיף, למה כי כאשר באים לשכנע בן אדם בצורה ישירה תקשיב תעשה ככה וככה הרבה פעמים הוא יגיד לא רוצה ולכן אם נעשה את זה בצורה מתוחכמת, אם עושים את זה בצורה מתוחכמת שמשכנעים אותו בשכנוע עקיף, נסביר בדיור מה זה אומר אז במקרים כאלה הבן אדם לפעמים יש לו פחות התנגדות להשתכנע ואז הרבה פעמים ... שאנחנו שתלנו לו את המחשבה לעשות את מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה ובזכות השכנוע העקיף. עכשיו מה העיקרון של שכנוע עקיף, איך עובד שכנוע עקיף ואיך לעשות שכנוע עקיף ואיך להצליח בשכנוע עקיף וכו, אז זה עובד ככה שכנוע עקיף פירושו לוקחים פעולה שרוצים שהבן אדם יעשה אותה, אוקי אנחנו רוצים שבן אדם מסוים יעשה פעולה מסוימת, עכשיו מה ... מפלגת האופוזיציה אם היא תגיד תצביעו לנו זה נקרא שכנוע ישיר אם היא תגיד מאוד רע במדינה הזאת זה שכנוע עקיף, למה כי אם מאוד רע במדינה הזאת מי אשם בזה ההנהגה, ההנהגה שלנו בואו נחליף אותה למי, לאופוזיציה. זה בעצם שכנוע עקיף משכנעים את האנשים שרע, אני לא אומר שכרגע לא רע ואני לא אומר שכרגע טוב זה נושא אחר אבל בגדול זה שכנוע עקיף. אם בן אדם יניח שהמצב שלו רע אז הוא יגיד רגע למה רע לי? אני לא רוצה את זה, מי אחראי לזה שרע? האחראים, מי אחראי? ראש הממשלה אחראי אז בא נחליף אותו למישהו אחר. שכנוע ישיר ושכנוע עקיף אז עוד פעם לוקחים את הרעיונות שרוצים שהבן אדם יחשוב אותו, שואלים מה הנחות היסוד שאותם הוא צריך לחשוב כדי לעשות את הפעולה ומנסים לשכנע אותו בהם. עכשיו לפעמים יש מצבים שבהם אם בן אדם יבואו לשכנע אותו בשכנוע עקיף הוא יעלה על זה שמנסים לשכנע אותו בשכנוע עקיף. לדוגמה נגיד ניקח את הדוגמה הזאת עם האופוזיציה אם נגיד יבואו לבן אדם ויגידו לו תקשיב תראה מחירי הדיור ... היסוד האלה שהן יגרמו לו לחשוב את המחשבה הזאת שהיא תגרום לו לעשות את הפעולה הזאת וכן הלאה עושים שכנוע עקיף לשכנוע עקיף, מרחיקים את המסרים כאילו מהדבר המרכזי. לדוגמה נגיד בסיפור של הדירות ואז נגיד לבן אדם תראה איך האנשים חיים ... לחשוב רעיונות מסוימים שיגרמו לו לחשוב דברים מסוימים. עכשיו נשאלת השאלה בעצם איך בן אדם, אחרי שהבנו מה זה שכנוע עקיף בהנחה שהבנו, איך בן אדם יכול לדעת מה הנחות היסוד שבן אדם אחר צריך לחשוב אותם כדי לחשוב את ... המפתח לכל הסיפור הזה הוא כדלקמן, בן אדם שרוצה לשפר את יכולת השכנוע שלו ולהגדיל את הסיכוי שלו לשכנע בשכנוע עקיף כל מיני רעיונות שונים מה שהוא צריך לעשות זה לקחת את הדברים שהוא בעצמו חושב שהם נכונים ולשאול את ... יסוד שעומדות מאחוריהן. ככל שהוא עושה את זה יותר פעמים כך הוא יותר לומד איך המוח של עצמו משתכנע בשכנוע עקיף ובשכנוע ישיר ואת כל הנושאים האלה. וכמובן שאותו דבר בן אדם יכול לעשות על אחרים או אל מישהו שחושב ... הוא מספר לי את הסיפור הזה, מה הוא מנסה להגיד בסיפור הזה האם בסיפור הזה יש פה עכשיו איזה מסר סמוי, אולי בסיפור הזה הוא בכלל מנסה למכור לי איזה רעיון ומי אמר שהסיפור הזה נכון, ונניח שהסיפור הזה נכון ...
איך למכור? איך לשכנע? שכנוע מוסווה, שכנוע ישיר, שכנוע עקיף, מסר סמוי, מסר גלוי, שיטות מניפולציה, מניפולציות, העברת מסרים, זעקת הקוזאק הנגזל, לשתול מחשבות, שתילת מחשבות
איך למכור? איך לשכנע? שכנוע מוסווה, שכנוע ישיר, שכנוע עקיף, מסר סמוי, מסר גלוי, שיטות מניפולציה, מניפולציות, העברת מסרים, זעקת הקוזאק הנגזל, לשתול מחשבות, שתילת מחשבות
איך למכור? איך לשכנע? שכנוע מוסווה, שכנוע ישיר, שכנוע עקיף, מסר סמוי, מסר גלוי, שיטות מניפולציה, מניפולציות, העברת מסרים, זעקת הקוזאק הנגזל, לשתול מחשבות, שתילת מחשבות מה ההבדל בין שכנוע ישיר לשכנוע עקיף? אליעד כהן מסביר כי קיימות שתי שיטות עיקריות לשכנוע: שכנוע ישיר ושכנוע עקיף. שכנוע ישיר הוא כשאומרים לאדם בצורה מפורשת וברורה את מה שרוצים ממנו או מה הוא צריך לעשות. לעומת זאת, שכנוע עקיף פועל בדרך סמויה יותר, כאשר המסר לא נאמר במפורש אלא בצורה עקיפה, כך שהאדם יסיק בעצמו את המסקנה הרצויה. לדוגמה, בשכנוע ישיר אומרים הדירה הזו מתאימה לך או אתה חייב לקנות את הרכב הזה. בשכנוע עקיף אומרים כל שאר הדירות לא מתאימות לך או הרכבים האחרים קטנים מדי או יקרים מדי עבורך, מה שמוביל את האדם להסיק שהדירה או הרכב שעליהם מדובר הם הטובים ביותר עבורו. למה לבחור בשכנוע עקיף ולא בשכנוע ישיר? לפעמים משתמשים בשכנוע עקיף כדי להימנע מלחץ ישיר או להסתיר מידע. בשכנוע עקיף האדם לא מרגיש שמופעל עליו לחץ, כי הוא חושב שהגיע להחלטה בכוחות עצמו. כך, לדוגמה, כשאומרים ללקוח לא כדאי לך לדחות את החתימה, הוא בעצם מבין לבד שכדאי לו לחתום עכשיו, בלי להרגיש שמפעילים עליו לחץ ישיר. בנוסף, בשכנוע עקיף קל יותר להסתיר חסרונות במוצר או במידע שמנסים להציג, לעומת שכנוע ישיר בו חייבים לעמוד באופן ברור ומדויק מאחורי ... כאשר המסר ישיר, קל יותר לבדוק את האמיתות שלו כי האדם שמדבר מחויב לעמוד מאחורי דבריו. לעומת זאת, כאשר המסר עקיף, הלקוח עלול להסיק מסקנות שלא נאמרו במפורש, וייתכן שהן בכלל אינן נכונות. לדוגמה, אם נאמר אצלם יקר, זה לא ... החשיבות של לשאול שאלות ולדרוש הוכחות ברורות לפני שמקבלים החלטה, כדי לוודא שלא מגיעים למסקנות מוטעות. כיצד מוכרים משתמשים בשכנוע עקיף כדי להסוות חסרונות? לפעמים מוכרים אינם יכולים לומר ישירות שהמוצר שלהם טוב וזול, אולי כי זה לא נכון, ואז הם משתמשים בשכנוע עקיף. לדוגמה, הם לא אומרים המוצר שלי זול, אלא אומרים המוצרים האחרים יקרים ולא שווים את הכסף. הלקוח מסיק לבד ... עצמך? למה חשוב לשאול שאלות ולדרוש הוכחות? מהי מניפולציית הקוזאק הנגזל? איך אפשר להבין את ההבדל בין שכנוע ישיר לשכנוע עקיף? בשפה העברית (כמו בכל שפה) יש מילים שמתארות דברים, למשל זול, יקר, מומלץ, יפה או חכם. מילים כאלו רק ... ישיר משתמש בביטויים מוגדרים שמכוונים בדיוק למסר שרוצים להעביר, כגון הדירה הזו מתאימה לך או אתה חייב לחתום עכשיו. שכנוע עקיף לעומת זאת מעביר את אותו המסר דרך ביטויים עקיפים, כמו לומר כל שאר הדירות לא מתאימות לך, ודרכו לגרום ... - האדם השני מבין בדיוק מה מנסים לגרום לו לעשות, ואין אפקט של ניחושים או השערות מצד השומע. מהו שכנוע עקיף ולמה לפעמים בוחרים בו? שכנוע עקיף פועל דרך הצגה עקיפה של הרעיון. לדוגמה, במקום לומר כדאי לך לקנות את הדירה הזו, אומרים כל שאר הדירות ... במקום להצהיר זו המכונית הכי טובה עבורך, אומרים כל שאר המכוניות קטנות מדי, יקרות מדי, או לא חזקות מספיק. בשכנוע עקיף, האדם המשתכנע מגיע למסקנה בכוחות עצמו, כי הוא קורא בין השורות ומסיק מה כדאי לו לעשות. לעתים מעדיפים שכנוע עקיף כדי לא להיתפס כלוחצים מדי, או כדי להסתיר מידע (ואפילו לסלף אותו, כפי שיוצג בדוגמאות של המניפולציות). אילו דוגמאות ... קבוצות גדולות יותר, לדוגמה אנשי ארגון שטוענים שפגעו בהם, מבלי לציין שהם עצמם החלו במעשי פגיעה מלכתחילה. איך נזהרים ממסר עקיף או ממידע מטעה? כאשר שומעים טיעון כלשהו, כדאי לשים לב אם מדובר במסר ישיר (אצלנו זול יותר) או במסר עקיף (אצלם יקר יותר). מסר ישיר מאלץ את הצד השני לעמוד מאחורי דבריו, אך במסר עקיף ייתכן שאנו רק מבינים משהו שלא נאמר במפורש, ואולי זהו הבנה שלנו בלבד ולא אמת עובדתית. חשוב לבחון אם ... את אותה בעיה או אפילו בעיה גדולה יותר. בסיכומו של דבר, בשכנוע ישיר אומרים באופן מפורש את המסר, בעוד שבשכנוע עקיף משתמשים ברמזים, באמירות שליליות על אפשרויות אחרות או בהדגשת חסרונות של מתחרים, כדי שאדם יסיק בעצמו את המסקנה הרצויה. ... ואני מסביר באופן כללי איך התופעה עובדת. אז הנושא הוא כדלקמן יש נושא שנקרא שכנוע ישיר ויש דבר שנקרא שכנוע עקיף אפשר לשכנע בן אדם בצורה ישירה ואפשר לשכנע אותו בצורה עקיפה, זאת אומרת לפעמים אומרים לבן אדם לך תעשה משהו ולפעמים אומרים לבן אדם דברים מסוימים גורמים לו לרצות ללכת לעשות את המשהו הזה שזה כבר נקרא שכנוע עקיף. עכשיו איך הנושא עובד וניתן כאן עוד סוג של היבט בסיפור הזה זה עובד ככה מי שישים לב יש ... את הדירה מתאימה לך הוא תיאר את הדירה הזאת הדירה הזאת מתאימה לך זה נקרא שכנוע ישיר. מה זה שכנוע עקיף? שכנוע עקיף זה בעצם להגיד כל שאר הדירות לא מתאימות לך זה בעצם שכנוע עקיף, כי אם כל שאר הדירות לא מתאימות לך אז מה זה כל שאר הדירות? כל שאר הדירות זה כאילו חוץ מהדירה הזאת כל שאר הדירות לא מתאימות לך משמע שהדירה הזאת כן מתאימה לך, אוקי שכנוע ישיר שכנוע עקיף. עכשיו מי שרוצה לשכנע בצורה ישירה הוא צריך לשים לב שהוא לא מדבר ברמזים וגם לא מדבר בחידות אלא ... לו כדאי לך לחתום עכשיו אל תגיד לו לא כדאי לך לדחות כי לא כדאי לך לדחות זה כאילו מסר עקיף לא כדאי לך לדחות ולכן התת מודע של הבן אדם מבין ולכן כדאי לקנות עכשיו או לחתום עכשיו לא, ... תתחרט אם אתה לא תקנה תגיד לו אתה חייב לקנות, אוקי זה שכנוע ישיר. עכשיו לעומת זאת יש גם שכנוע עקיף לא תמיד רוצים להגיד לבן אדם את מה שרוצים להגיד לו מהרבה מאוד סיבות זה יכול להיות, תכף תראו גם עוד סיבה ללמה לפעמים דווקא שכנוע עקיף עדיף על ישיר אני אתן עוד דוגמה תכף ואז מה שצריך לעשות לפעמים זה לעשות שכנוע עקיף, אתה לא חייב להגיד לבן אדם תעשה את זה ואת זה אתה יכול בעצם לגרום לו להבין שהוא לא ... ככה, מה הבן אדם הבין? שכנראה הרכב הזה שעליו מדברים איתו כנראה שהוא מספיק טוב לו, אוקי זה נקרא שכנוע עקיף. עכשיו זה היה עד כאן עכשיו בא נמשיך איך בעצם זה יכול להתפתח ולהשתדרג הנושא הזה מה שקורה לפעמים ... מראש כמו בוא נאשים את השני שהוא לא בסדר בזה. בקיצור בשורה התחתונה כפי שאמרתי יש מסר ישיר יש מסר עקיף כאשר בן אדם מבין משהו מסוים הוא צריך לבדוק האם אני מבין את זה בצורה ישירה האם אני בטוח ...
שכנוע ישיר / שכנוע עקיף - איך לשכנע מישהו באמצעות שכנוע עקיף / סוגסטיה? איך לטפל בהתנגדויות לקוח? איך למכור יותר? איך ליצור הסכמה? איך לעשות מניפולציה? דיבייטינג / רטוריקה / מכירות
שכנוע ישיר / שכנוע עקיף - איך לשכנע מישהו באמצעות שכנוע עקיף / סוגסטיה? איך לטפל בהתנגדויות לקוח? איך למכור יותר? איך ליצור הסכמה? איך לעשות מניפולציה? דיבייטינג / רטוריקה / ... להתחבר לכמה שיותר סיבות מחייבות ולא רק לסיבות מאפשרות בלבד. דהיינו, לפני שאתה מנסה לשכנע מישהו במשהו בצורה של שכנוע עקיף כנל, עליך לבדוק עם עצמך ולחפש סיבות שיכולות לגרום לאותו האדם לחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. ועליך ... אחרי המסקנה שמתבקשת מהן, גם אם הן לא מוכרחות כנל. ועוד אוסיף ואומר, כי אם ברצונך לשכנע מישהו במשהו, בשכנוע עקיף ולא בשכנוע ישיר, עליך מראש לבדוק עם עצמך, איזה התנגדויות אתה חושב שהוא יתנגד לרעיון שלך. ואחרי שמצאת את ... ישיר, דהיינו, לומר לו בצורה גלויה את מה שאתה רוצה שהוא ישתכנע. ובאפשרותך לעשות את זה בצורה סמויה, באמצעות שכנוע עקיף, שעושה ללקוח סוגסטיה ואוטוסוגסטיה, שמובילה אותה להשתכנע במה שאתה רוצה שהוא ישתכנע. ושכנוע עקיף מתבצע, על ידי זה שאתה מאתר סיבות שהן כמה שיותר מחויבות ומחייבות את השומע להסכים איתן ועם המסקנה שאליה ...
NLP - שכנוע ישיר / שכנוע עקיף - טכניקות שכנוע והעברת מסרים, בניית טיעון, איך לבנות טיעון? טכניקת מניפולציה, שכנוע ושינוי עמדות, שיפור יכולת שכנוע, שכנוע אנשים, שכנוע מכירות, איך להצליח לשכנע?
NLP - שכנוע ישיר / שכנוע עקיף - טכניקות שכנוע והעברת מסרים, בניית טיעון, איך לבנות טיעון? טכניקת מניפולציה, שכנוע ושינוי עמדות, שיפור יכולת שכנוע, שכנוע אנשים, שכנוע מכירות, איך להצליח לשכנע? וכאן אבאר עוד שיטת שכנוע ועוד טכניקת שכנוע, שהיא בעצם סוג של שכנוע עקיף שהוא לא פחות חזק משכנוע ישיר ולפעמים הוא אפילו יותר חזק משכנוע ישיר. ואבאר את הרעיון שעומד מאחורי הטכניקה ... על הנושא שאתה רוצה שהוא ישתכנע בו ואתה לא מסתיר את כוונות השכנוע שיש לך לגביו. אבל יש גם שכנוע עקיף. שהוא אולי נראה כחלש יותר, אבל אם עושים אותו בצורה נכונה, הוא הרבה יותר חזק ויעיל מכל אמצעי שכנוע אחר. ושכנוע עקיף פירושו, שאתה מנסה לשכנע מישהו במשהו, בלי לדבר איתו על אותו הנושא בצורה ישירה ובלי לחשוף בפניו את כוונת ... היסוד ברמה הראשונה, אלא גם מהן הנחות היסוד הבסיסיות יותר שנמצאות ברמת עומק עמוקה יותר, בבסיס של הטענה שלך. ובשכנוע עקיף, מאמצי השכנוע מתמקדים בלחזק אצל האדם השני את השורשים ואת היסודות העמוקים של הטענה שלך, ורק אחכ לאט לאט ... להשיג את הרצון הגדול ביותר שלו, לשם כך עליו לעשות את מה שאתה רוצה. ואז, כאשר אתה משכנע מישהו בשכנוע עקיף, עליך ראשית כל מתוך כל הנחות היסוד שאתה בונה אצלו, עליך לחזק אצלו את הנחת היסוד שאם הוא יסכים ... מדובר כאן על טכניקה מאוד מתוחכמת, שבה אתה לוקח את הרצון החזק ביותר שלו, ומעביר לאדם השני מסרים עקיפים ומסרים סמויים בשכנוע עקיף, שבהם אתה בונה אצלו את הרעיון שאומר, שכדי שהוא ישיג את הרצון החזק ביותר שלו, לשם כך עליו להסכים ... יסכים איתך. והמסר המרכזי הוא, שיש שכנוע ישיר, שבו אתה בצורה גלויה בא לשכנע בן אדם אחר במשהו, ויש שכנוע עקיף, שבו אתה בונה אצל האדם יסודות חזקים ביותר והנחות יסוד חזקות ביותר, שכאשר הוא יסכים איתן, אז ממילא הוא ...
טיימינג של שכנוע / תזמון של שכנוע - איך לא לשכנע מהר מידי? מהו הזמן הנכון לשכנע מישהו במשהו? מתי אנחנו רוצים שמישהו יסכים איתנו? איזה נזק יכול להיגרם אם מישהו יסכים איתנו בצורה חלקית מוקדם מידי ומהר מידי? איך לפעמים מישהו עלול לא להסכים איתנו, בגלל שהוא הסכים איתנו מוקדם מידי? מה צריך לוודא, לפני שאנחנו גורמים למישהו לחשוב משהו? טעויות בשכנוע, שכנוע מוקדם מידי, שכנוע מהר מידי, שכנוע עקיף
... מוקדם מידי? מה צריך לוודא, לפני שאנחנו גורמים למישהו לחשוב משהו? טעויות בשכנוע, שכנוע מוקדם מידי, שכנוע מהר מידי, שכנוע עקיף וכאן אבאר עוד עיקרון חשוב ביותר בנושא של שכנוע ושינוי עמדות, והוא העיקרון של הטיימינג של השכנוע. כי אנשים ... נוספות. וכל הרעיון הזה של תזמון של שכנוע ושל טיימינג של שכנוע, רלוונטי עוד יותר במקרים שבהם עושים למישהו שכנוע עקיף, שבו הוא בצורה מדורגת לאט לאט מתחיל לחשוב את מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב. שאז צריך לשים לב, שהוא ...
איך לגרום למישהו לעשות משהו, בלי להשפיע על הרצון שלו לעשות את הפעולה? איך לגרום למישהו לעשות משהו, בלי לחזק את הרצון שלו לעשות את המשהו? למה מישהו עושה משהו? במה תלוי שמישהו יעשה משהו? להשפיע על מישהו לעשות משהו, איך לגרום לו לעשות משהו? איך לגרום לה לעשות משהו? לחזק את הרצון, לחזק את היכולת, רצון או יכולת, חיזוק הרצון, חיזוק היכולת, שכנוע ישיר, שכנוע עקיף, סודות השכנוע למתקדמים, רצון לתת בשכנוע, רצון לקבל בשכנוע, לגרום למישהו לרצות לעשות משהו
... לגרום לה לעשות משהו? לחזק את הרצון, לחזק את היכולת, רצון או יכולת, חיזוק הרצון, חיזוק היכולת, שכנוע ישיר, שכנוע עקיף, סודות השכנוע למתקדמים, רצון לתת בשכנוע, רצון לקבל בשכנוע, לגרום למישהו לרצות לעשות משהו והפעם אסביר, איך לגרום למישהו ... ירצה לעשות X. דהיינו, שאני מנסה לחזק לו את הרצון. כמובן שאפשרי לעשות זאת גם בצורה סמויה, מה שנקרא שכנוע עקיף, דהיינו, בצורה עקיפה לגרום לרצון שלו להתחזק, בלי שהוא יבין שאנחנו מנסים לגרום לרצון שלו להתחזק. אבל ישנם מצבים, ...
דיונים בפייסבוק, לשכנע אנשים בפייסבוק, להתווכח עם אנשים בפייסבוק, שכנוע אנשים, איך להתווכח נכון? שיטות רטוריקה, שיטות שכנוע, לגרום לאנשים לשנות את דעתם, ויכוחים בפייסבוק
דיונים בפייסבוק, לשכנע אנשים בפייסבוק, להתווכח עם אנשים בפייסבוק, שכנוע אנשים, איך להתווכח נכון? שיטות רטוריקה, שיטות שכנוע, לגרום לאנשים לשנות את דעתם, ויכוחים בפייסבוק
... אותך מקבוצות בפייסבוק בעקבות ויכוחים? אליעד מסביר שכדי להימנע ממצב כזה, צריך לשנות את הגישה מוויכוח ישיר לגישה של שכנוע עקיף. במקום להגיד ישירות לאנשים בקבוצה אתם טועים, אפשר להציג להם שאלות או הערות בעדינות ובצורה שלא תגרום להם להרגיש ...
איך לשתול מחשבות? איך לקרוא מחשבות? איך להשפיע על אנשים? איך לשכנע אנשים? שתילת מחשבות, לשנות מחשבות, למחוק מחשבות, איך ללמוד לשכנע? איך ללמוד NLP? מחיקת מחשבות, שינוי מחשבות
איך לשתול מחשבות? איך לקרוא מחשבות? איך להשפיע על אנשים? איך לשכנע אנשים? שתילת מחשבות, לשנות מחשבות, למחוק מחשבות, איך ללמוד לשכנע? איך ללמוד NLP? מחיקת מחשבות, שינוי מחשבות
... משווה את זה לתרשים של בניין שבו יודעים לאן מוביל כל שביל וכל דלת. איך לבצע שתילת מחשבות או שכנוע עקיף? אליעד מסביר ששכנוע סמוי או עקיף הוא פעולה של שתילת רעיונות ומסרים בלי להגיד ישירות את המטרה הסופית. לדוגמה, אם רוצים שמישהו לא ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה הפוכה, מסר לתת מודע, איך לשאול נכון?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שכנוע הצלחה וחיים טובים - הספר על: שכנוע עקיף, שיטות לשכנוע אנשים, פסיכולוגיה הפוכה, שיטות מכירה, שכנוע אנשים, איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לנהל את הזמן? איך לפרש חלומות? איך להצליח בזוגיות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להתמודד עם גירושין? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשתול מחשבות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיגמל מהימורים? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להעריך את עצמך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשפר את הזיכרון? איך לחנך ילדים? איך למצוא זוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להעביר ביקורת בונה? איך לעשות יותר כסף? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשנות תכונות אופי? איך להאמין בעצמך? איך ליצור אהבה ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: שיטות לשכנוע אנשים, שכנוע עקיף, איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? דיכאון? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: פסיכולוגיה הפוכה, האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להיות הכי חכם בעולם? מה המשמעות של החיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש אמת מוחלטת? האם יש או אין אלוהים? האם יש בחירה חופשית? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם לדומם יש תודעה? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה יש רע וסבל בעולם? בשביל מה לחיות? איך להנות בחיים? למה העולם קיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש משמעות לחיים? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? האם הכל אפשרי? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? איך להיות מאושר ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Convincing.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי, שיפור מכירות, מומחה בשיווק בתחום שכנוע עקיף - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר Convincing.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 0.6211 שניות - עכשיו 29_08_2025 השעה 13:48:36 - wesi28