28:32שיטות שכנוע, NLP, לשתול מחשבות, מניפולציות, אסטרטגיות שכנוע, אסטרטגיות מכירה, ניהול משא ומתן, איך לשכנע אנשים? סוגסטיה, רטוריקה, שיווק, שינוי עמדות, שיפור מכירות, תורת המשחקים
איך ניתן לשנות את תפיסת האדם באמצעות טכניקות שכנוע?
במהלך השיחה, אליעד כהן מציג שיטות שכנוע וגישות שונות לשינוי תפיסת האדם. אחת מהטכניקות המוזכרות היא עקרון ההקצנה ככלי לשינוי תפיסה. הרעיון המרכזי הוא להוביל אדם להטיל ספק בתפיסתו על ידי הצגת דעותיו בצורה קיצונית, עד שהן ייראו לו אבסורדיות. זאת במקום להיכנס לוויכוח ישיר איתו. לדוגמה, אם אדם מאמין שהוא חייב להיות בריא כדי להיות מאושר, אפשר לשאול אותו אם הוא באמת חושב שאם הוא חולה, הוא חייב להיות אומלל לנצח. בדרך זו, האדם מתחיל לפקפק בתפיסתו ומבין שאולי יש דרך אחרת לראות את הדברים.
מהי הטקטיקה של הפיכת "צריך" ל"חייב" בשכנוע?
אליעד כהן מציין גם את השפעת השימוש במילים בצורה מחושבת. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא "צריך" להיות בריא, אפשר לשאול אותו, "אתה חושב שאתה חייב להיות בריא?". השינוי במילה "צריך" ל"חייב" מעלה את תחושת המחויבות, דבר שגורם לאדם לחשוב מחדש על עמדתו. אדם שמרגיש "חייב" לבצע משהו, מתחיל להרגיש תחושת לחץ פנימי שגורמת לו לחשוב על הסיבות שמונעות ממנו לפעול.
איך ניתן להשתמש בהיפוך מחשבתי כדי לשנות עמדות?
שיטה נוספת שהוצגה בשיחה היא היפוך מחשבתי, שבו מציגים לאדם את עמדתו בצורה קיצונית או אבסורדית, כך שהוא יבין את הסתירה הפנימית בעמדה שלו ויתחיל לשנות אותה בעצמו. לדוגמה, אם אדם מאמין שהוא צריך להיות עשיר כדי להיות מאושר, ניתן לקחת את עמדתו לקצה ולומר לו: "אתה צודק, אם אין לך מיליונים, אתה חסר ערך". השימוש בהגזמה כזו יכול להוביל את האדם להרהר על עמדתו ולהבין שאולי הוא יכול להיות מאושר גם עם פחות כסף.
כיצד רבי נחמן מברסלב השתמש בטכניקות שכנוע לשינוי תפיסות?
שיטה זו הוסברה גם באמצעות סיפורים על רבי נחמן מברסלב, שידע להוביל את תלמידיו לחשוב בצורה אחרת על עקרונות פילוסופיים שונים. למשל, כאשר רבי נחמן נשאל על בחירה חופשית, הוא השיב בצורה שנראתה כמו הסכמה עם השואל, אך למעשה, לאחר חקירה מעמיקה, השואל הבין שאין לו בחירה חופשית מלאה, כי הרצון עצמו מכריע את הבחירות.
איך ניתן להשתמש בטכניקות שכנוע גם בחינוך ובטיפול אישי?
טכניקות שכנוע אלו לא מיועדות רק לפילוסופיה או לשיחות עיוניות. הן ניתנות ליישום גם בחינוך ובטיפול אישי. לדוגמה, בחינוך ילדים, אם ילד אומר שהוא לא יכול לעשות משהו, במקום להתעקש ולנסות לשכנע אותו שהוא כן יכול, אפשר להחיל את עקרון ההקצנה. אם ילד אומר שהוא לא יכול לסדר את החדר, אפשר להחיל את הגזמה ולשאול אותו אם הוא לא יכול בכלל לעשות שום דבר בחיים. בדרך זו, הילד מתחיל להבין את האבסורד שבדבריו ומחפש פתרון באופן עצמאי.
מהי אסטרטגיית השינוי תודעה?
אסטרטגיית השינוי תודעה היא דרך להשפיע על אדם מבלי לעורר התנגדות ישירה. במקום לומר למישהו שהוא טועה, השתמשו בהגזמה מכוונת, כך שהאדם יגיע למסקנה בעצמו. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא לא יכול לשנות את התנהגותו, ניתן להקצין את טענתו ולהגיד לו שהוא לא יכול לשנות את עצמו במשך כל חייו. זה יוביל אותו להבין בעצמו שהוא כן יכול לשנות את התנהגותו.
איך שיטות אלו יכולות לשמש בטיפול אישי?
אליעד כהן מדגים כיצד ניתן להשתמש בטכניקות אלו גם בטיפול אישי. אם אדם מעלה בעיה, במקום להציע פתרון ישיר, אפשר להקצין את טענתו כך שהוא עצמו יגיע לפתרון. למשל, אם אדם טוען שהוא לא יכול לקום בבוקר, במקום לשכנע אותו שהוא יכול, יש להקצין את עמדתו ולומר לו שאין שום סיכוי שהוא יוכל לקום בבוקר. בדרך זו, הוא יתחיל לחפש דרכים לשנות את התפיסה ולהוכיח לעצמו שהוא יכול.
במהלך השיחה, אליעד כהן מציג שיטות שכנוע וגישות שונות לשינוי תפיסת האדם. אחת מהטכניקות המוזכרות היא עקרון ההקצנה ככלי לשינוי תפיסה. הרעיון המרכזי הוא להוביל אדם להטיל ספק בתפיסתו על ידי הצגת דעותיו בצורה קיצונית, עד שהן ייראו לו אבסורדיות. זאת במקום להיכנס לוויכוח ישיר איתו. לדוגמה, אם אדם מאמין שהוא חייב להיות בריא כדי להיות מאושר, אפשר לשאול אותו אם הוא באמת חושב שאם הוא חולה, הוא חייב להיות אומלל לנצח. בדרך זו, האדם מתחיל לפקפק בתפיסתו ומבין שאולי יש דרך אחרת לראות את הדברים.
מהי הטקטיקה של הפיכת "צריך" ל"חייב" בשכנוע?
אליעד כהן מציין גם את השפעת השימוש במילים בצורה מחושבת. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא "צריך" להיות בריא, אפשר לשאול אותו, "אתה חושב שאתה חייב להיות בריא?". השינוי במילה "צריך" ל"חייב" מעלה את תחושת המחויבות, דבר שגורם לאדם לחשוב מחדש על עמדתו. אדם שמרגיש "חייב" לבצע משהו, מתחיל להרגיש תחושת לחץ פנימי שגורמת לו לחשוב על הסיבות שמונעות ממנו לפעול.
איך ניתן להשתמש בהיפוך מחשבתי כדי לשנות עמדות?
שיטה נוספת שהוצגה בשיחה היא היפוך מחשבתי, שבו מציגים לאדם את עמדתו בצורה קיצונית או אבסורדית, כך שהוא יבין את הסתירה הפנימית בעמדה שלו ויתחיל לשנות אותה בעצמו. לדוגמה, אם אדם מאמין שהוא צריך להיות עשיר כדי להיות מאושר, ניתן לקחת את עמדתו לקצה ולומר לו: "אתה צודק, אם אין לך מיליונים, אתה חסר ערך". השימוש בהגזמה כזו יכול להוביל את האדם להרהר על עמדתו ולהבין שאולי הוא יכול להיות מאושר גם עם פחות כסף.
כיצד רבי נחמן מברסלב השתמש בטכניקות שכנוע לשינוי תפיסות?
שיטה זו הוסברה גם באמצעות סיפורים על רבי נחמן מברסלב, שידע להוביל את תלמידיו לחשוב בצורה אחרת על עקרונות פילוסופיים שונים. למשל, כאשר רבי נחמן נשאל על בחירה חופשית, הוא השיב בצורה שנראתה כמו הסכמה עם השואל, אך למעשה, לאחר חקירה מעמיקה, השואל הבין שאין לו בחירה חופשית מלאה, כי הרצון עצמו מכריע את הבחירות.
איך ניתן להשתמש בטכניקות שכנוע גם בחינוך ובטיפול אישי?
טכניקות שכנוע אלו לא מיועדות רק לפילוסופיה או לשיחות עיוניות. הן ניתנות ליישום גם בחינוך ובטיפול אישי. לדוגמה, בחינוך ילדים, אם ילד אומר שהוא לא יכול לעשות משהו, במקום להתעקש ולנסות לשכנע אותו שהוא כן יכול, אפשר להחיל את עקרון ההקצנה. אם ילד אומר שהוא לא יכול לסדר את החדר, אפשר להחיל את הגזמה ולשאול אותו אם הוא לא יכול בכלל לעשות שום דבר בחיים. בדרך זו, הילד מתחיל להבין את האבסורד שבדבריו ומחפש פתרון באופן עצמאי.
מהי אסטרטגיית השינוי תודעה?
אסטרטגיית השינוי תודעה היא דרך להשפיע על אדם מבלי לעורר התנגדות ישירה. במקום לומר למישהו שהוא טועה, השתמשו בהגזמה מכוונת, כך שהאדם יגיע למסקנה בעצמו. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא לא יכול לשנות את התנהגותו, ניתן להקצין את טענתו ולהגיד לו שהוא לא יכול לשנות את עצמו במשך כל חייו. זה יוביל אותו להבין בעצמו שהוא כן יכול לשנות את התנהגותו.
איך שיטות אלו יכולות לשמש בטיפול אישי?
אליעד כהן מדגים כיצד ניתן להשתמש בטכניקות אלו גם בטיפול אישי. אם אדם מעלה בעיה, במקום להציע פתרון ישיר, אפשר להקצין את טענתו כך שהוא עצמו יגיע לפתרון. למשל, אם אדם טוען שהוא לא יכול לקום בבוקר, במקום לשכנע אותו שהוא יכול, יש להקצין את עמדתו ולומר לו שאין שום סיכוי שהוא יוכל לקום בבוקר. בדרך זו, הוא יתחיל לחפש דרכים לשנות את התפיסה ולהוכיח לעצמו שהוא יכול.
- שיטות שכנוע
- הקצנה ככלי לשינוי תפיסה
- טכניקות NLP
- היפוך מחשבתי
- אסטרטגיות שכנוע בהוראה
- טיפול אישי ושכנוע
הבנת עקרון ההקצנה ככלי לשינוי תפיסה
במהלך השיחה נדונה שיטה פילוסופית ופסיכולוגית שבאמצעותה ניתן לשנות את תפיסתו של אדם באמצעות הקצנה של דעתו שלו עצמו. הרעיון המרכזי הוא שאם אדם מחזיק באמונה מסוימת, במקום לנסות להתווכח איתו ישירות ולהציג לו עמדה נגדית שעלולה לעורר התנגדות, ניתן להוביל אותו להטלת ספק בתפיסתו על ידי כך שמקבלים את דעתו אך מקצינים אותה לרמה אבסורדית. כאשר הדעה שלו עצמו מובאת לקצה המוחלט שלה, הוא עשוי לזהות את חוסר ההיגיון שבה ולהתחיל לפקפק באמיתותה.
הטקטיקה של הפיכת "צריך" ל"חייב"
אחד הרעיונות המרכזיים שהודגמו בשיחה הוא כיצד ניתן להשתמש במילים בצורה מחושבת כדי להוביל אנשים לשנות את דעתם. דוגמה בולטת לכך היא המעבר מהמילה "צריך" למילה "חייב".
בני אדם רבים חושבים שהם "צריכים" לעשות משהו, למשל, "אני צריך לעבוד", "אני צריך להיות בריא", "אני צריך להצליח", וכדומה. אם יאמרו להם שהם אינם מחויבים לכך ושמדובר רק באפשרות, הם עלולים לדחות את הרעיון ולשמור על עמדתם המקורית. אולם, אם יגרמו להם להאמין שהם "חייבים" לחלוטין לעשות זאת, ללא כל אפשרות אחרת, הם יתחילו להרגיש אי - נוחות פנימית ולהתנגד בעצמם לרעיון המוקצן.
דוגמאות מעשיות להמחשת הרעיון
השיטה הזו הודגמה בכמה מקרים ספציפיים:
אחת הדרכים היעילות לשינוי תפיסה היא לקחת את מה שאדם אומר ולהוביל אותו בעצמו להפוך את עמדתו. הרעיון הוא לא להתנגד ישירות למה שהוא מאמין בו, אלא לעטוף את התפיסה שלו בהגזמה מסוימת, כך שהוא עצמו יחפש את דרך האמצע. זהו תהליך של הצגת סתירות פנימיות תוך שימוש באותו עיקרון שהוא מאמין בו.
לדוגמה, אדם שחושב שהוא צריך להיות עשיר כדי להיות מאושר, אפשר לקחת את זה לקצה ולומר לו: "אתה צודק, כל עוד אין לך מיליונים אתה חסר ערך, אין שום דרך שתוכל לחיות חיים טובים בלי כסף". כאשר זה נאמר בצורה מוקצנת, האדם עשוי להתנגד לאבסורדיות שבדבר ולהתחיל לחשוב שאולי הוא כן יכול להיות מאושר גם עם פחות כסף.
דוגמאות היסטוריות - רבי נחמן מברסלב
הדבר הודגם גם באמצעות סיפורים של רבי נחמן מברסלב, אשר השתמש בטכניקות דומות כדי להביא את תלמידיו להבנה עמוקה יותר של המציאות.
רבי נחמן סיפר פעם על אדם ששאל אותו לגבי בחירה חופשית. במקום לומר לו ישירות שאין לו בחירה חופשית, הוא ענה לו בצורה שנשמעה חיובית מאוד: "יש לך מאה אחוז בחירה! אם תרצה - תעשה, אם לא תרצה - לא תעשה!". בתחילה נראה שהמשפט מאשר את תפיסתו של השואל, אך כאשר האדם חוקר את הרעיון לעומק, הוא מבין שהרצון שלו עצמו מכריע את הבחירה שלו, כלומר, הוא אינו בוחר את הרצון עצמו - ובכך, למעשה, אין לו שליטה מוחלטת כפי שחשב.
סיפור נוסף לקוח מתוך "סיפורי מעשיות", שבו מסופר על הקבצן עם הצוואר העקום. הקבצן הזה היה מומחה להשמעת קולות עד כדי כך שהוא יכול היה לגרום לשומעים לחשוב שהקול נשמע ממקום אחר לגמרי. הרעיון העמוק בסיפור הזה הוא שניתן להעביר מסר לאדם בצורה עקיפה כך שהוא לא יבין מיד שהוא שינה את דעתו, אבל כשהוא יקלוט זאת, זה כבר יהיה מאוחר מדי - הוא כבר יהיה משוכנע בעצמו.
האסטרטגיה של שינוי תודעה
השיטה הזו היא דרך להשפיע על אדם מבלי לעורר התנגדות ישירה. במקום לומר למישהו שהוא טועה ולנסות לכפות עליו עמדה אחרת, משתמשים בתהליך של "הגזמה מכוונת" שמוביל אותו לחשוב מחדש על עמדתו ולמצוא את הדרך החוצה בעצמו.
במילים אחרות, זוהי אסטרטגיה לגרום למישהו לריב עם עצמו, במקום לגרום לו לריב עם האדם שמנסה לשנות את דעתו. כאשר אדם שומע טענה שהוא לא מסכים איתה, הוא מיד נעמד על רגליו האחוריות, אבל כאשר הוא שומע את דעתו שלו בצורה מוקצנת, הוא מתחיל לראות את הסתירה הפנימית בה ולהרהר בכך שאולי ישנה דרך אחרת.
שימושים מעשיים - טיפול אישי וחינוך
השיטה הזו אינה תקפה רק בדיונים פילוסופיים, אלא גם בטיפול אישי וביחסים בין - אישיים, כולל חינוך ילדים וניהול ויכוחים. אם אדם מגיע עם בעיה ואומר שהוא אינו יכול לשנות אותה, במקום לנסות להוכיח לו שהוא כן יכול, ניתן להקצין את טענתו כדי לגרום לו עצמו להתנגד לה.
למשל, אדם שמרגיש שהוא חייב לקום מאוחר בבוקר ואינו מסוגל לקום מוקדם, ניתן לומר לו: "אתה צודק, אין שום דרך בעולם שתוכל לקום מוקדם יותר. לעולם לא תוכל לשנות את זה, עד סוף חייך". הקביעה המוחלטת הזו תגרום לו לרצות להפריך אותה ולהוכיח לעצמו שהוא דווקא כן יכול.
מסקנה: הפיכת ההיגיון כנגד עצמו
המנגנון של הקצנת מחשבות הוא כלי רב עוצמה לשינוי תפיסה מבלי ליצור התנגדות ישירה. במקום לומר לאדם שהוא טועה, נותנים לו להבין את הסתירה שבדבריו על ידי הגזמתם עד הקצה, מה שגורם לו לשנות את תפיסתו בעצמו. השיטה הזו יכולה להיות שימושית במגוון רחב של תחומים, כולל ויכוחים, טיפול פסיכולוגי, חינוך ילדים, ואפילו שיפור אישי, בכך שהיא מאפשרת לכל אדם לראות את ההגבלות של מחשבותיו ולהיפתח לאפשרויות חדשות.
במהלך השיחה נדונה שיטה פילוסופית ופסיכולוגית שבאמצעותה ניתן לשנות את תפיסתו של אדם באמצעות הקצנה של דעתו שלו עצמו. הרעיון המרכזי הוא שאם אדם מחזיק באמונה מסוימת, במקום לנסות להתווכח איתו ישירות ולהציג לו עמדה נגדית שעלולה לעורר התנגדות, ניתן להוביל אותו להטלת ספק בתפיסתו על ידי כך שמקבלים את דעתו אך מקצינים אותה לרמה אבסורדית. כאשר הדעה שלו עצמו מובאת לקצה המוחלט שלה, הוא עשוי לזהות את חוסר ההיגיון שבה ולהתחיל לפקפק באמיתותה.
הטקטיקה של הפיכת "צריך" ל"חייב"
אחד הרעיונות המרכזיים שהודגמו בשיחה הוא כיצד ניתן להשתמש במילים בצורה מחושבת כדי להוביל אנשים לשנות את דעתם. דוגמה בולטת לכך היא המעבר מהמילה "צריך" למילה "חייב".
בני אדם רבים חושבים שהם "צריכים" לעשות משהו, למשל, "אני צריך לעבוד", "אני צריך להיות בריא", "אני צריך להצליח", וכדומה. אם יאמרו להם שהם אינם מחויבים לכך ושמדובר רק באפשרות, הם עלולים לדחות את הרעיון ולשמור על עמדתם המקורית. אולם, אם יגרמו להם להאמין שהם "חייבים" לחלוטין לעשות זאת, ללא כל אפשרות אחרת, הם יתחילו להרגיש אי - נוחות פנימית ולהתנגד בעצמם לרעיון המוקצן.
דוגמאות מעשיות להמחשת הרעיון
השיטה הזו הודגמה בכמה מקרים ספציפיים:
-
אדם שמאמין שהוא חייב להיות בריא כדי להיות מאושר:
אם הוא חולה והוא סובל מכך, ניתן לשאול אותו "אז אתה אומר שאם אתה לא בריא, אתה חייב להיות אומלל לנצח?" ההקצנה הזו עשויה לגרום לו לחשוב מחדש ולהבין שאולי הוא יכול להיות מאושר גם כשהוא חולה. -
אדם שאומר "אין לי כסף לקנות מוצר":
אם הוא ישמע טענה נגדית ישירה כמו "יש לך כסף", הוא יתבצר בעמדתו ויאמר "לא, אין לי!". אך אם נשאל אותו: "מה זאת אומרת אין לך כסף? אין לך שקל בארנק? אתה חסר כל לחלוטין? אתה חסר אמצעים לחלוטין?", הוא יתחיל לחשוב שאולי הוא כן יכול למצוא פתרון, ואולי יש לו משאבים שהוא לא שקל בתחילה. -
חינוך ילדים:
ילד אומר להוריו "אני אסדר את החדר אחר כך". כשהוא יבקש משהו, לדוגמה, "תביא לי מגבת", ניתן להשיב לו באותו אופן - "אני אביא לך את זה אחר כך, אני עסוקה כרגע". כאשר הילד יביע חוסר שביעות רצון, אפשר לשאול אותו: "אבל למה זה מפריע לך? גם אתה יכול לחכות קצת, לא?". כך הוא יוכל לחוות על עצמו את חוסר הנוחות שבהתנהגותו וללמוד על ההיגיון שבבקשות הדדיות.
אחת הדרכים היעילות לשינוי תפיסה היא לקחת את מה שאדם אומר ולהוביל אותו בעצמו להפוך את עמדתו. הרעיון הוא לא להתנגד ישירות למה שהוא מאמין בו, אלא לעטוף את התפיסה שלו בהגזמה מסוימת, כך שהוא עצמו יחפש את דרך האמצע. זהו תהליך של הצגת סתירות פנימיות תוך שימוש באותו עיקרון שהוא מאמין בו.
לדוגמה, אדם שחושב שהוא צריך להיות עשיר כדי להיות מאושר, אפשר לקחת את זה לקצה ולומר לו: "אתה צודק, כל עוד אין לך מיליונים אתה חסר ערך, אין שום דרך שתוכל לחיות חיים טובים בלי כסף". כאשר זה נאמר בצורה מוקצנת, האדם עשוי להתנגד לאבסורדיות שבדבר ולהתחיל לחשוב שאולי הוא כן יכול להיות מאושר גם עם פחות כסף.
דוגמאות היסטוריות - רבי נחמן מברסלב
הדבר הודגם גם באמצעות סיפורים של רבי נחמן מברסלב, אשר השתמש בטכניקות דומות כדי להביא את תלמידיו להבנה עמוקה יותר של המציאות.
רבי נחמן סיפר פעם על אדם ששאל אותו לגבי בחירה חופשית. במקום לומר לו ישירות שאין לו בחירה חופשית, הוא ענה לו בצורה שנשמעה חיובית מאוד: "יש לך מאה אחוז בחירה! אם תרצה - תעשה, אם לא תרצה - לא תעשה!". בתחילה נראה שהמשפט מאשר את תפיסתו של השואל, אך כאשר האדם חוקר את הרעיון לעומק, הוא מבין שהרצון שלו עצמו מכריע את הבחירה שלו, כלומר, הוא אינו בוחר את הרצון עצמו - ובכך, למעשה, אין לו שליטה מוחלטת כפי שחשב.
סיפור נוסף לקוח מתוך "סיפורי מעשיות", שבו מסופר על הקבצן עם הצוואר העקום. הקבצן הזה היה מומחה להשמעת קולות עד כדי כך שהוא יכול היה לגרום לשומעים לחשוב שהקול נשמע ממקום אחר לגמרי. הרעיון העמוק בסיפור הזה הוא שניתן להעביר מסר לאדם בצורה עקיפה כך שהוא לא יבין מיד שהוא שינה את דעתו, אבל כשהוא יקלוט זאת, זה כבר יהיה מאוחר מדי - הוא כבר יהיה משוכנע בעצמו.
האסטרטגיה של שינוי תודעה
השיטה הזו היא דרך להשפיע על אדם מבלי לעורר התנגדות ישירה. במקום לומר למישהו שהוא טועה ולנסות לכפות עליו עמדה אחרת, משתמשים בתהליך של "הגזמה מכוונת" שמוביל אותו לחשוב מחדש על עמדתו ולמצוא את הדרך החוצה בעצמו.
במילים אחרות, זוהי אסטרטגיה לגרום למישהו לריב עם עצמו, במקום לגרום לו לריב עם האדם שמנסה לשנות את דעתו. כאשר אדם שומע טענה שהוא לא מסכים איתה, הוא מיד נעמד על רגליו האחוריות, אבל כאשר הוא שומע את דעתו שלו בצורה מוקצנת, הוא מתחיל לראות את הסתירה הפנימית בה ולהרהר בכך שאולי ישנה דרך אחרת.
שימושים מעשיים - טיפול אישי וחינוך
השיטה הזו אינה תקפה רק בדיונים פילוסופיים, אלא גם בטיפול אישי וביחסים בין - אישיים, כולל חינוך ילדים וניהול ויכוחים. אם אדם מגיע עם בעיה ואומר שהוא אינו יכול לשנות אותה, במקום לנסות להוכיח לו שהוא כן יכול, ניתן להקצין את טענתו כדי לגרום לו עצמו להתנגד לה.
למשל, אדם שמרגיש שהוא חייב לקום מאוחר בבוקר ואינו מסוגל לקום מוקדם, ניתן לומר לו: "אתה צודק, אין שום דרך בעולם שתוכל לקום מוקדם יותר. לעולם לא תוכל לשנות את זה, עד סוף חייך". הקביעה המוחלטת הזו תגרום לו לרצות להפריך אותה ולהוכיח לעצמו שהוא דווקא כן יכול.
מסקנה: הפיכת ההיגיון כנגד עצמו
המנגנון של הקצנת מחשבות הוא כלי רב עוצמה לשינוי תפיסה מבלי ליצור התנגדות ישירה. במקום לומר לאדם שהוא טועה, נותנים לו להבין את הסתירה שבדבריו על ידי הגזמתם עד הקצה, מה שגורם לו לשנות את תפיסתו בעצמו. השיטה הזו יכולה להיות שימושית במגוון רחב של תחומים, כולל ויכוחים, טיפול פסיכולוגי, חינוך ילדים, ואפילו שיפור אישי, בכך שהיא מאפשרת לכל אדם לראות את ההגבלות של מחשבותיו ולהיפתח לאפשרויות חדשות.
ש: אני קורא בספר שלך עכשיו כמה זמן, חרדה.
אליעד: אוקי.
ש: כתוב שם שהאדם מחויב מהרצון שלו.
אליעד: האדם מחויב מהרצון שלו, אוקי מה זה אומר?
ש: זה אומר שאם עולה לי רצון אני אפילו לא מפקפק אני ישר מנסה לגרות אותו.
אליעד: אה שאתה מחויב לעשות את מה שאתה רוצה, אוקי.
ש: כן, אני לא יכול לפקפק בזה ואני מנסה למלאות את זה ואם אני לא ממלא את זה אני חווה איזשהו סוג של עוגמת נפש או חרדה, או אני לא יודע מה וכו'.
אליעד: נניח, נו.
ש: עכשיו...
אליעד: קחו דוגמה, בוא ניתן דוגמה, אני אתן דוגמה. אתה מדבר על איזה ספר "הצלחה והחיים הטובים" או "שקט נפשי"?
ש: "שקט נפשי".
אליעד: עכשיו קחו דוגמה, מה כתבתי שם בספר? כתבתי "האדם מחויב לעשות את מה שהוא רוצה והרצון יחליט לו מה לעשות".
ש: נכון.
אליעד: עכשיו מה הטקטיקה ששם יש לי פה? אני חושב שהאדם לא מחויב לעשות מה שהוא רוצה הוא אפילו בוחר מה לרצות אבל אם אני אגיד לבן אדם " תקשיב, אתה בכלל בוחר מה לרצות" הוא לא, מה הוא יגיד לך מה לרצות. אז מה עשיתי? לקחתי את מה שהוא חושב, מה הוא חושב? הוא חושב שהרצון שלו ממליץ לו מה לעשות ואני אמרתי "הרצון שלך לא ממליץ לך מה לעשות".
ש: מחייב לו.
אליעד: "אתה חייב לעשות". זאת אומרת הסכמתי איתו והוספתי משהו. בן אדם רגיל חושב שמה שהוא רוצה הוא צריך לעשות.
ש: אני לא הפניתי את המבט בכלל באופן כללי להגיד...
אליעד: לא, אני רק נותן דוגמה, אני נותן דוגמה למה שדיברנו קודם, בן אדם רגיל חושב שהוא צריך לעשות את מה שהוא רוצה, אני חושב שהוא לא צריך לעשות את מה שהוא רוצה, עכשיו אם אני אגיד לבן אדם "תקשיב אתה לא צריך לעשות את מה שאתה רוצה" זה לא יסתדר, אז מה אני עושה? אני אומר לו "מה אתה חושב שאתה צריך לעשות את מה שאתה רוצה? נכון אתה חייב לעשות את מה שאתה רוצה", את המילה "צריך" הפכתי למילה "חייב".
עוד פעם, הוא חושב שהוא צריך לעשות, כל בן אדם רגיל חושב שהוא צריך שיהיה לו את מה שהוא רוצה ואני אומר לך לא, אני אומר "נכון נכון, אתה צודק, אתה חייב שיהיה לך את מה שאתה רוצה, אתה מוכרח לעשות את מה שאתה רוצה, הרצון שלך אתה משועבד לו", עכשיו מה בעצם עשיתי? הלבשתי לו את המחויב. עכשיו מה עשיתי? בעצם יצרתי אצלו התנגדות במה שהוא חושב. זה לא הסבר מקודם עכשיו אני אסביר את זה.
ש: עשית מחויב על מחויב, "צריך" זה גם מחויב. לא זה מחויב על מחויב זה הופך לפולש הגון וחודרני
אליעד: עוד פעם, מדהים, עכשיו תתרכזו. יש דרך לגרום לבן אדם, חברים, יש דרך לגרום לבן אדם לשנות את דעתו, אתם שומעים? יש דרך לגרום לבן אדם לשנות את דעתו על ידי זה שאתה לוקח את מה שהוא חושב, אתה גורם לו לראות את האבסורד, אתה גורם לו לשנוא את מה שהוא חושב. עכשיו איך אתה גורם לבן אדם לשנוא את מה שהוא חושב? על ידי שאתה מקצין לו את מה שהוא חושב, הבן אדם רגיל, נגיד שבן אדם חושב "גם וגם".
ש: אתה בעצם מחזק לו את תחושת הציניות.
אליעד: בן אדם חושב, כן, בן אדם חושב "גם וגם" אני אומר לו, אני לוקח את "הגם" שהוא אמר הופך אותו "ל - רק" ואז הוא שונא את "ה - רק", ואז הוא גם מבטל את "הגם" הראשון. לדוגמה בן אדם חושב שמה שהוא רוצה זה מה שאחראי אם הוא ירגיש טוב או רע, עכשיו הוא לא מבין שהוא, עכשיו זה מה שהוא חושב. עכשיו אני רוצה להביא אותו למצב שהוא יבין שלמרות שהוא רוצה למרות זאת הוא יכול גם להתחבר עם ההפך של מה שהוא רוצה. עוד פעם, בן אדם חושב שאם הוא רוצה, מה הוא רוצה?
ש: למלא את הרצון שלו.
אליעד: לא, דוגמה, תן דוגמה לרצון.
ש: להיות לבד.
אליעד: הוא רוצה להיות לבד?
ש: כן.
אליעד: רוצה?
ש: נגיד.
אליעד לא, תני דוגמה, אנשים לא מזדהים עם זה, תני דוגמה אחרת. טוב, בן אדם רוצה להיות בריא, בסדר. אוקי, בן אדם רוצה להיות בריא, עכשיו אני חושב שהוא יכול להיות מאושר גם אם הוא יהיה חולה למרות שהוא רוצה להיות בריא. אני חושב שהבן אדם יכול להיות מאושר למרות שהוא רוצה להיות בריא ולמרות שהוא חולה, זה מה שאני חושב. עכשיו, אם בא בן אדם ואומר "תראה אני רע לי", "למה רע לך?", "כי אני חולה", "אז מה אם אתה חולה", "אני רוצה להיות בריא", "אוקי בסדר לא רב איתך, מה אתה חושב שאם אתה רוצה להיות בריא ואתה חולה זאת בעיה"? אז מה אני עושה? אני רוצה להביא אותה להפך, אני רוצה אותו שהוא יבין שגם אם הוא חולה והוא רוצה להיות בריא עדיין הוא יוכל להרגיש טוב. אז מה אני עושה? אני אומר לו "נכון אתה צודק, אם אתה רוצה משהו אתה לא יכול בשום פנים ואופן להתנגד בזה, אתה חייב לסבול מזה שאתה רוצה להיות בריא ואתה חולה", עכשיו כשאני מוסיף לו את המילה "חייב" זה מלחיץ אותו "רגע רגע, מה פתאום? מה אני חייב? מה אתה אומר לי חייב? מה זאת אומרת אני יכול להיות מאושר למרות שאני חולה ולמרות שאני רוצה להיות בריא" ואז הבאתי אותו להיפוך.
ש: אלא אם כן הוא יסכים עם מה שאמרת ואז הוא ישתחרר.
אליעד: לא משנה הוא לא יסכים, גם אין "אלא אם כן" כי אני יודע מראש מה הוא יכול ומה הוא לא יכול.
ש: נכון זאת הדרך היחידה להוציא את הבן אדם מהמקום שלו מה שאתה אמרת עכשיו. זה להקצין.
אליעד: הנה הוא אמר "יחידה", מי אמר "יחידה"? אולי יש עוד שיטות.
ש: הנה ראית עשיתי לך את זה.
אליעד: כן עשית את זה, אתה יודע מה יקרה אם זה יעבוד עוד כמה פעמים.
ש: תעשה לי טובה, תאמין לי עוד פעם אם זה עובד, זה רגע של אושר.
אליעד: אני עשיתי כדי שתגיד. טוב טוב, בא נתקדם אני מסביר עוד פעם אתה לוקח, עכשיו תסתכלו אם הבן אדם היה קם בבוקר מתוך מחשבה שאומרת לו שהוא עבד ושיש לו בוס קשוח שקוראים לו "הרצון", ושהוא חייב לעשות את מה שהוא רוצה ושאם לא יהיה לו את מה שהוא רוצה הוא ירגיש רע, ושהוא 24 שעות משועבד לרצון אם הוא היה מבין את זה אז מה הוא היה עושה? הוא היה אומר "מה פתאום אני חייב להיפטר מהבוס הזה, מה אני לא רוצה את הבוס ההוא? מה הוא נותן לי? אני עובד אצלו והוא אי אפשר להיפטר, אין חופשות וכלום", אז הוא היה קם בבוקר כמוני ואומר "אני חייב להיפטר מהרצון הזה, איך אני מצליח להגיע למצב שאני לא ארצה כלום או שהרצון הזה לא ישחק אצלי תפקיד". עכשיו אבל מתי אני רציתי להשתחרר מהרצון? כשהבנתי כמה הוא מנהל אותי.
עכשיו בא בן אדם רגיל ומסביר את עצמו, בא בן אדם רגיל ואומר "רע לי, למה רע לי? כי אני חולה", "אז מה אם אתה חולה?", "אני לא רוצה להיות חולה", אוקי ועכשיו אני אגיד לו "ומה אתה חושב". עכשיו מה הוא בעצם אומר? הוא בעצם אומר "אם אני חולה ואני לא רוצה להיות חולה אז אני אמור להרגיש רע", עכשיו אני אגיד לו "אתה בטוח שאתה אמור להרגיש רע?", עכשיו אז כנראה שהוא יגיד שכן כי אם הוא יגיד שלא אז מה הבעיה. עכשיו מה שאני עושה אני לוקח את "הגם" שלו את "הגם", יש לך, יש "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש רע" ויש "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש טוב", עכשיו הבן אדם רגיל מזדהה עם המחשבה שאומרת "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש רע" ואני לוקח את המחשבה הזאת מקצין אותה, מביא אותה לאבסורד, מכניס אותו לצמצום, מנטרל את ההפך ואז הוא צריך ללכת להפך, ואז יש לו את האיזון.
אני אומר לבן אדם "תקשיב אתה 24 שעות מחויב לרצון שלך ואתה לא יכול לעשות הפוך וכו" אז הוא מתחיל להילחץ, הוא אומר "מה פתאום, רגע רגע, אני רוצה להשתחרר" ואז בעצם הוא מתחיל לחשוב על איך הוא יכול להתנגד לרצון של עצמו. עכשיו האסטרטגיה היא לקחת את המחויב שלו, עכשיו אני יודע שהוא לא רוצה את כל המחויב, הוא כאילו לוקח "גם וגם" ומציג אותו כמחויב אז אני זורע, עכשיו אם אני אגיד לו את "הגם" השני הוא לא ירצה, לוקח את המחויב שלו אני דוחף את זה למחויב יותר גדול ואז אני זה.
עכשיו אם נגיד לדוגמה בן אדם אומר נגיד "אין לי כסף לקנות את המוצר", נגיד אתה אומר למישהו "אתה רוצה לקנות?" הוא אומר לך "לא אין לי כסף". עכשיו איך אתה נגיד יכול אם אתה תגיד לו "לא נכון יש לך כסף" הוא יגיד "לא אין לי כסף" אז מה שאתה עושה אתה לוקח את זה שהוא אמר "אין לי כסף", הופך את זה לאבסורד כדי שהוא ירצה להגיד שיש לו. הבנת מה אמרתי?
ש: כן.
אליעד: בן אדם נגיד אומר "אין לי כסף" אז אני אומר לו "מה אין לך עבודה, אתה מובטל?", אז הוא אומר "לא לא, יש לי זה", "אה אז אתה גם יכול לקנות". עוד פעם, אם בן אדם אומר "אין לי" ואני אגיד לו נגיד "יש לך" הוא יתחיל להתווכח "יש, אין, יש, אין" אז אני לוקח את מה שהוא אמר והופך את זה לאבסורד כדי שהוא עצמו ירצה להביא את ההיפוך. גם רבי נחמן פעם עשה את זה אצל מישהו שהוא אמר לו "אתה ממך, עזוב אתה לא יצא שום דבר, אתה יכול ללכת" ואז הוא אומר לו ללכת, ואז התלמיד שלו רבי נחמן אמר "למה אבל למה אתה אומר לי ככה, אבל יש בי גם נקודות טובות", " אבל אתה רואה בשביל זה אמרתי שלא יצא ממך שום דבר" כי הוא אומר "אם הייתי אומר לך שיש בך נקודות טובות" היית אומר "אה אני לא יכול, אני זה", אז הוא אומר לך "בגלל זה אמרתי לך, כן כן, עזוב אתה צודק, אתה תמשיך לסבול לנצח", "מה איך אתה מדבר ככה, למה שאני אמשיך לסבול לנצח אני" הוא אומר לו "בשביל זה עשיתי לך את ההיפוך"? זה אפילו מתועד "חיי מוהר"ן".
ש: זה כאילו מניפולציה זולה איכשהו.
אליעד: יקרה.
ש: אה?
אליעד: יקרה מאוד.
ש: איזה ספר?
אליעד: ספר "חיי מוהר"ן".
ש: זה הספר מה שאמרתי לך פעולת הצדיק?
אליעד: לא.
ש: הספר הטוב.
אליעד: הספר "פעולת הצדיק" מבוסס גם על ספר "חיי מוהר"ן". עכשיו רבי נחמן פעם אמר למישהו, אמר לו "אני לא יכול לספר לך", הוא אמר לו "תדע לך שיש הרבה דברים שאני עושה עם בני אדם ושאני לא יכול לספר לך עליהם", "למה כי אם אני אספר לך עליהם", הוא אמר לו "כי אז אני לא אוכל לעשות את זה איתך" כי הוא אמר לו "אם אני אספר לך איך אני מרמה אנשים אז אני לא אוכל לרמות אותך. למרות שאני נגיד יכול לספר לבן אדם איך אני מרמה אותו ועדיין יכול לרמות אותו, הוא לא מבין, הוא לא מרוכז. למרות שיכול להיות שכשאני מספר לך איך אני מרמה אותך בזה עצמו אני מרמה אותך כי אולי יש לי מרמה אחרת בכלל ואז אני רוצה לשלוח אותך לשם בכלל ואז לכיוון אחר.
ש: זה המקום היחידי בעולם חבל לשלם על זה שמרמים אותך בכלל. איך אתה משלם על זה בכלל.
אליעד: עכשיו תדעו לכם.
ש: וזה החלק המעניין.
אליעד: לא, מצד שני אם אתה תבין שמרמים אותך אז אתה כבר יודע את האמת אז אתה כבר לא רימו אותך. עכשיו דבר נוסף, אני אחת הפעמים שהכי הערצתי את רבי נחמן כאילו בהיסטוריה, זאת אומרת בתהליך היה איזה רגע מכונן שמאוד הערצתי את רבי נחמן, זה בדיוק היה לגבי הרצון, שאני קלטתי שרבי נחמן רימה אותי אמרתי "מה אותי הוא רימה? אני חשבתי שאני כל כך חכם, איך הוא רימה אותי בכזה דבר" ואז אמרתי "זה? הוא היה באמת חכם". עכשיו מה היה בסיפור? שמישהו שואל את רבי נחמן, אמר לו "תגיד לי איך עובדת הבחירה החופשית?" אז הוא אומר לו "מה זאת השאלה הזאת, אם אתה רוצה אתה עושה, אם אתה לא רוצה אתה לא עושה", אמרתי "וואלה נכון, יש לי בחירה חופשית אם אני ארצה אני אעשה, אם אני לא ארצה אני לא אעשה" ואז אמרתי "רגע, אבל זה רק אם אני רוצה", ואז אני הבנתי "מה זאת אומרת מי שמחליט לי אם לעשות או לא זה מה שאני רוצה אז איך יש לי בחירה חופשית", ואז אני הבנתי שאם באותה תקופה בהתחלה רבי נחמן אומר לי "תקשיב אין לך בחירה חופשית אם אתה רוצה אתה עושה, אם אתה לא רוצה אתה לא עושה" אמרתי לו "מה עם המשוגע הזה, מה הוא מדבר? מי הוא שיגיד לי שאין לי בחירה"? אז הוא אמר לי "לא לא, יש לך בחירה מאה אחוז בחירה" והוא עוד חידד בטקסט כתוב שרבי נחמן אמר "לאיש הישראלי יש בחירה על כל דבר", זאת אומרת אין שום דבר שאין לך עליו בחירה עכשיו מאה אחוז בחירה כי כל דבר וזה יש לך בחירה על הכל, אם אתה רוצה אתה עושה, אם אתה לא רוצה אתה לא עושה. ואז כבר לקחתי את זה עד הסוף ואז פתאום התהפך לי, ואז אמרתי "זה היה בחור חכם".
למרות שגם זה לא בדיוק אמת כי גם שאמרתי שאם אני רוצה בסוף גם גיליתי שאני גם בוחר מה לרצות אבל מה שהיה בסיפור שהוא לקח רעיון אחד והלביש אותו בהיפוך שלו. עכשיו הדבר הזה מובא בספר "סיפורי מעשיות" בסיפור על הקבצנים, רבי נחמן מספר על אחד הקבצנים שהיה לו צוואר עקום, הוא היה קבצן שהיה לו צוואר עקום, מה זה צוואר עקום? צוואר עקום, ואז מה היה מיוחד בקבצן עם הצוואר העקום? שהקבצן עם הצוואר העקום היה המומחה הכי גדול בעולם להשמיע קולות. עכשיו אתה אומר יש לו צוואר עקום איך הוא יכול לשיר? לא, הוא היה למרות שהיה לו צוואר עקום הוא יכול הכי מומחה להשמיע קולות.
ש: אולי דווקא בגלל זה.
אליעד: עכשיו אולי אני טועה, אולי זה ההוא של "הבעטליר"? לדעתי זה הצוואר עקום. עכשיו מה היה בסיפור הוא מספר שיש שתי ציפורים, רבי נחמן מספר שהקבצן סיפר למי שהוא פגש אמר להם "יש בעולם שלנו שתי ציפורים וכל אחת נמצאת בקצה השני של העולם ובלילה הציפורים האלה הן צועקות מאוד חזק, הן מזדווגות אחת לשנייה".
ש: בבוקר לא שומעים אותן.
אליעד: יש איזה סיפור שהיה להם בנושא הזה. עכשיו ואז הוא אמר להם שכל האנשים שסובלים בעולם כי התת מודע שלהם שומע את הציפורים האלה צועקות, עכשיו ויש איזה בעיה מאוד רצינית שאי אפשר להביא ציפור אחת לשנייה, אי אפשר יש איזה בעיה ואז הוא אומר להם "ואני יכול לזרוק קולות", מה זאת אומרת? אני נגיד יכול לעמוד פה ולגרום לך משמה לשמוע מישהו שמדבר איתך, אני כמו האלה לדוגמה שמדברים עם הבובות, נגיד הבובה פה ואתה יכול...
ש: זה כמו האלה שמדברים מהבטן.
אליעד: כן, פיטומים כאלה. עכשיו מה שאני אומר, מה התחכום של אותו קבצן היה שאתה יכול לראות שמישהו? נגיד לדוגמה הוא והוא גורם לך, הוא מדבר ואתה שומע שהקול מגיע "משם לא מפה". עכשיו מה הוא בא להגיד? הוא בא להגיד "אני יכול לקחת את הקול של הציפור הזאת ולשים אותו ליד הקול של הציפור הזאת, ולקרב אותן ולחבר אותן". עכשיו מה הנמשל של הדבר? שהבן אדם יש לו בתוכו איזה מחלוקת רצינית, בראש יש לו איזה קונפליקט רציני, עכשיו אני לצורך העניין יכול לזרוע קולות, מה זאת אומרת לזרוע קולות? יכול לקחת רעיון, לעטוף לך אותו באיזה עטיפה שאתה רוצה, להביא לך אותו, כאילו לוקח את מה שאני רוצה שתביא, עוטף לך אותו, אומר לך קח.
ש: "קונדסון".
אליעד: לא "קונדסון" אתה תמיד רואה את הפיתוי, צריך להראות לך. לא "קונדסון" בסדר, יש לו שכל יפה, "קונדסון" משהו שהוא במשהו משהו. עכשיו בכל מקרה מה הרעיון, מה המסר? שאתה לוקח את הדבר הזה ואז דרכו אתה מחבר את הבן אדם עם עצמו כי אם אתה תגיד לבן אדם מראש אז הוא לא יבין מה אתה רצית ממנו. אז אתה לוקח רעיונות נגיד לדוגמה לגבי הרצון, אתה לוקח רעיון ועוטף לו את זה במה שהוא רוצה לשמוע אבל אתה אומר לו את ההפך ממה שהוא חשב שאתה הולך להגיד לו ואז כשהוא לוקח את זה אז הוא פתאום קולט שזה הפוך, ואז זה החיבור של הציפורים.
ש: אפשר לדוגמה כאילו פרקטית.
אליעד: איתך, לך עשיתי את זה.
ש: אני אתן דוגמה אבל, למשל אם בן אדם אומר "אני חייב למצוא עבודה", יש לדוגמה.
אליעד: להזכיר לך מתי עשיתי לך את זה?
ש: זה מה שהוא חשב, הוא חשב מתי להעלות בן אדם מלמטה. רגע רגע, אולי ניתן לו עוד הזדמנות נזרום עם המחשבה. לא? נזכרתי בזה.
אליעד: אני אזכיר לך מתי עשיתי לך את זה, אתה ישבת פה ואז או לא זוכר איפה בדיוק, ואז דיברנו על איזה משהו והסברתי לך שאתה לא חייב לסבול ואז אמרת "תראה אני לא, אין לי אופציה כזאת" ואז אמרתי "לא אני רק ניסיתי לעבוד עליך, רק רציתי להיות בטוח כמה אתה באמת בטוח שאתה חייב לסבול", ואז כאילו החלטתי לצד שלך ואז שאמרתי לך "אתה חייב לסבול", "מה פתאום אני חייב לסבול? לא אני לא חייב לסבול". כאילו אם הייתי אומר לך "אל תסבול", "איך אני יכול לא לסבול?".
ש: אמרת שאני חייב לסבול?
אליעד: כן היה משהו שאמרתי לך.
ש: אמרתי "מה פתאום אני לא חייב לסבול?".
אליעד: לא היה משהו שאני כאילו ניסיתי להסביר לך לא לסבול, היה משהו שניסיתי להסביר לך איך לא לסבול ואז אתה התנגדת לזה, אמרת "אני לא יכול" ואז אמרתי לך "תקשיב אני לא באמת חושב שאתה יכול אני רק רציתי לבדוק עד כמה אתה משוכנע שאתה לא יכול" ואז הזדהיתי איתך עם "הלא יכול", ואז "הלא יכול" הזה הלחיץ אותך ואז אמרת "לא, אני כן יכול, אני כן רוצה להיות יכול". זה מה שאני עושה עם כולם כל הזמן, בא בן אדם יש לו בעיה ואם אני אגיד לו "תקשיב, אין בעיה" הוא לא יסכים אז אני אומר לו "לא רק שיש בעיה אתה אולי גם תישאר איתה לנצח, תתחיל להתרגל לסבול", אני אומר לו "זה מחויב נכון? מחויב שזה, מחויב שזה ולכן מחויב שתסבול" זה מחריד אותו ואז עכשיו הוא הולך לחפש אם זה מחויב או אפשרי. וזה תמיד אותו דבר.
ש: אבל זה בגלל שהוא בא אליך כדי שתיתן לו פתרון, הוא בא עם התנגדויות ואז אתה אומר לו "אוקי אתה מתנגד, אתה צודק" זה מה שאתה אומר לו "אתה צודק".
אליעד: אני לוקח את ההתנגדויות שלו, מפעיל עליו. נגיד בא בן אדם נגיד לטיפול ואומר נגיד "קשה לי לקום בבוקר וזה", נגיד שהוא רוצה לקום בבוקר מוקדם ואז אני אומר לו "ולמה אתה לא קם מוקדם?", ואז הוא מתחיל להביא התנגדויות ואז אני אומר לו "תראה אתה יודע, זה באמת נכון, איך אתה יכול לקום בבוקר? באמת אתה צודק, אני לא יכול לעזור לך, אני מתנצל לא יכול לעזור", אני אומר לו "אתה צודק יש לך פה התנגדויות רציניות", ואני אומר לו "תראה אני אגיד לך את האמת, אחרים לא יגידו לך את זה, להגיד לך את האמת, האמת אתה חייב לקום מאוחר אין אפשרות שתקום מוקדם, תפסיק לחפש, שכח מזה" אז זה מלחיץ אותו, "מה פתאום אני רוצה לקום מוקדם", אני אומר לו "אבל אי אפשר" אבל אז אני אומר לו את מה שהוא אמר לפני רגע, ואז הוא אומר "לא לא, לא נכון", אז לא נכון יפה, אז עכשיו בהנחה ואני הופך לו צד עוד פעם, ואז אני הופך לו צד עוד פעם, אומר לו "טוב, אז מה השאלה, הנה אמרת מה פתאום, אז מה השאלה?", אז הוא אומר "לא" ואז הוא מביא התנגדות חדשה ואז אני אומר לו "כן, אתה צודק בכל מקרה, אתה מחויב לסבול לא?".
ש: מחבר אותו לספק שיש לו שהוא כן יכול.
אליעד: אני מחבר אותו לאיפה הוא משקר את עצמו באמצעות זה שכל פעם שהוא אומר צד אני אומר לו את מה שלפני רגע הוא אמר את מה שהוא שלל וכאילו בתוכו גורם לו לריב עם עצמו, למה שהוא יריב איתי.
ש: כי יותר קל לראות את הדברים שלך אצל מישהו אחר מאשר על עצמך.
אליעד: אבל אין לי כוח לריב איתו אז אני אומר לו "בוא תריב? אתה רוצה לריב עם מישהו? תריב עם עצמך".
ש: לריב עם עצמי קשה לי לראות, אבל עם מישהו אחר קל לי להעביר ביקורת ושאתה מוציא את זה החוצה ואני רואה את זה פתאום אתה אומר...
אליעד: בוא ניתן עוד דוגמה, נגיד חינוך ילדים, נגיד לדוגמה, נגיד הילדה אומרת, את אומרת לה "תעשי משהו", "תראי אני לא יכולה, אני קשה לי, אני לא נחשבת מספיק", "לא, אבל למה?", "תראי יש לי בעיה נפשית, החיים שלי קשים", סיפורים. אוקי רושמים בפנקס, אחר כך כשהיא מבקשת משהו את אומרת לה "תראי אין אפשרות, אמרנו שאת לא יכולה שזה אין אפשרות, מה את רוצה?", אומרת לך "לא מה זאת אומרת אבל אם אני רוצה אני יכולה", רשמנו בפנקס, אז ברגע שמבקשים ממנה אז אומרים לה "רגע, תחליטי אם את רוצה את יכולה או לא?". לוקחים את הדעה של הבן אדם ואז משתמשים בזה נגדו כשהוא מנסה להביא את ההפך, נגיד כשהיא אומרת "תראי אני לא יכולה, אני לא יכולה, המחשבות שלי אומרות לי ככה אני לא יכולה", אוקי כשהיא צריכה משהו "תראי אני לא יכולה, המחשבות שלי אומרת לי ככה אני לא יכולה" ואז היא מתנגדת, ואז את ממשיכה עד שהיא מוציאה את התשובה, ואז שהיא מוציאה את התשובה את משתמשת בזה מולה. כאילו היא נותנת, מה לא הבנת? אני אסביר עוד פעם.
ש: אפשר יותר פשוט, היא אומרת שהמחשבות שלה אומרות לה משהו.
אליעד: נגיד שאת אומרת.
ש: תסדרי את החדר.
אליעד: לבת שלך תסדרי את החדר מה היא אומרת?
ש: אחר כך.
אליעד: אחר כך אוקי, עכשיו את אומרת "מה אני יכולה להגיד לה לאחר כך הזה, מה עושים עם האחר כך?", תשובה, כשהיא מבקשת ממך משהו, מה היא מבקשת?
ש: תביא לי את המגבת.
אליעד: אחר כך.
ש: ואז היא מתחילה לצרוח "אבל לא", אני אומרת לה "אחר כך" זה לא הולך, לא נגמר ככה יש מצבים קשים, "תביאי את המגבת בצרחות" ואז אני לא יודעת מה שאני אעשה.
אליעד: רגע רגע, את אומרת לה "רגע, למה שאני אביא לך את המגבת?", את אומרת לה "למה, למה שאני אביא לך אותה?", שואלת אותה "למה".
ש: כי לא הבאתי, כי שכחתי לקחת אותה.
אליעד: אז מה אחר כך, למה מה דחוף לך עכשיו?
ש: כי עכשיו אני גמרתי להתקלח.
אליעד: אז מה, תחכי. לא, בהיגיון.
ש: יפה, בהיגיון ואז מגיע מצב שבהיגיון במקרה של הבת שלי צורחת.
אליעד: הנה היא עכשיו הולכת על זה, כן מה עם ההיגיון? תגידי שאת לא יודעת להמשיך בהיגיון.
ש: נכון, רגע רגע, אני שומעת צרחות אני לא יכולה, הצרחות קורעות אותי, קורות לי.
אליעד: אבל איך הגעת לצרחות, לא חייבים להגיע לצרחות. תראי אני יכול להגיד לך אז כשהיא אומרת "אחר כך" תצרחי עליה אבל לא רציתי, כי לא אם זה היה הפתרון אז זה הפתרון לא רציתי, אני רוצה להסביר לה את המהות של "האחר כך". אוקי, אז היא מבקשת "אני רוצה" את אומרת "אחר כך" אז היא מתחילה להילחץ, אז את אומרת לה "רגע אבל למה את לחוצה אבל אמרתי לך אחר כך, רגע נכון שביקשת?", את לא נגדה, את אומרת לה "ביקשת? נכון, אמרתי לך שאני לא אביא לך? לא. את רוצה, נכון אני יודעת שאת רוצה אבל אחר כך אני עכשיו עושה משהו". נגיד כשאת אומרת לה "תסדרי את החדר" מה היא אומרת לך? "אחר כך", את אומרת לה "אבל למה אחר כך?", אומרת "כי אני עסוקה".
ש: נכון.
אליעד: "אני עסוקה, אני שמעתי מה אמרת", "אני אביא לך את המגבת אבל אחר כך, אני כרגע עסוקה", רגע ואם היא מתחילה להילחץ את לא ישר מדברת, את אומרת לה "רגע תסבירי לי אני לא באה, אני רק רוצה להבין" את כאילו משחקת אותה כאילו את מפגרת, "אני לא מבינה אותך, מה יש לך? אמרתי אני אביא לך את זה אחר כך, מה את לחוצה כל כך? מה מלחיץ אותך?".
ש: שאני רוצה את זה עכשיו.
אליעד: "אבל למה לך עכשיו, למה לא אחר כך?", עכשיו תעשי יותר מזה ואז היא אומרת לך "כי אני עכשיו צריכה את זה" ואז את אומרת לה "תקשיבי, אני מבינה שאת צריכה את זה עכשיו אבל אני עכשיו עסוקה, מה את מציעה שאני אעשה? איך אני יכולה להתמודד עם זה שאני עסוקה". שזה כאילו "אני אבל עסוקה מה את רוצה שאני אעשה אני עסוקה? מה את רוצה שאני אעשה? מה את מצפה שאני אפסיק את הדברים שלי כשאני עסוקה"? את כל מה שהיא אמרה לך קודם "את מצפה שאני אפסיק את זה שאני עסוקה בשביל לעשות את מה שאת רוצה?", את מה שהיא אמרה לך קודם? הפוך. אז מה היא תגיד לך? אז אם היא תגיד לך "נכון את צודקת", תגיד לך "כן אני מצפה".
ש: לא פותחת את הדלת ואומרת, ודופקת לי את הדלת.
אליעד: לא, זה לא נכון.
ש: אולי לא, לא ניסיתי את זה.
אליעד: זה לא נכון, אני מסביר לך, את מה שהיא אמרה לך קודם את אומרת לה בדיוק אותו דבר אבל לא בקטע של נקמנות? לא בקטע של "את לא רצית גם אני לא רוצה", לא כי אז היא קולטת שמרמים אותה. את עושה את זה בטבעי, את אומרת, עכשיו תדעי יותר מזה, תקשיבי אני אתן לך דוגמה, בקיצור את אומרת לה "תסדרי את החדר" ואז היא אומרת לך "אני לא", מה היא אומרת?
ש: אחר כך.
אליעד: אחר כך, את אומרת לה "למה לא עכשיו?" ומה היא אומרת? כי אני עסוקה.
ש: לא בא לי עכשיו יש לי מחשב, יש לי זה.
אליעד: עכשיו נגיד שהיא מבקשת נגיד מגבת דוגמה, את אומרת לה "תראי אני אביא לך את המגבת עוד מעט כי אני כרגע עושה משהו", כאילו הכי אותנטי בכלל. את כאילו מלבישה את "האחר כך" שלה במילים אחרות, את לא משתמשת באותה מילה, את מביאה את אותו רעיון רק במילים אחרות. כאילו "אני אביא לך את זה עוד מעט" כי אם זה בדיוק אותו דבר היא תגיד "מה אני אמרתי לך אחר כך, את אומרת לי אחר כך?" לא, את אומרת את אותו דבר רק במילה אחרת, את אומרת "עוד מעט אני אביא לך אני כרגע עושה משהו" ואת אומרת לה גם מה את עושה, את אומרת לה "אני עוד מעט אביא לך אני כרגע באמצע אימייל" דוגמה, אותו דבר "באמצע אימייל". אוקי, ואז היא תגיד לך "כן, מה עם המגבת" תגידי לה "רגע"? את הולכת אליה, את אומרת לה "תקשיבי, אני רוצה להבין משהו, אני אמרתי לך שאני באמצע אימייל, למה את צועקת מה הסיבה? נכון שביקשת, אני לא אמרתי שלא", את כאילו מציגה לה את האבסורד "לא אמרתי לך שלא, אמרתי לך שכן אבל אמרתי לך שאני כרגע עסוקה באמצע אימייל, מה את רוצה? מה את מצפה? את מצפה שאני אעזוב את המחשב בשביל לעזור לך?".
לא, כי כשהיא אומרת לך "כן" אבל גם את אמרת לה קודם "אני מצפה שתעזבי את המחשב ותסדרי" אבל היא אמרה לך "אני לא יכולה, אני באמצע משהו" אז את אומרת לה "אבל איך אני יכולה". את לא אומרת לה "תלמדי", את לא אומרת לה "אבל אני לא יכולה" כי אם את לא יכולה אז היא נדחקה לפינה ואז היא צועקת אז את אומרת לה "אבל איך אני יכולה לעזור", את אומרת "איך" את כאילו מטילה ספק בנקיטת עמדה של עצמך, את אומרת לה "אבל איך אני יכולה לעזוב את העיסוק שלי בזה, איך אני יכולה לעשות כזה דבר? אבל אני עסוקה". למרות שיש פה קצת הבדל כי נגיד לדוגמה להביא מגבת זה פעולה סגורה, לסדר חדר זה פעולה ארוכה, היא יכולה להגיד לך "כן, זה קצר, זה ארוך" אז אולי תנסי למצוא משהו שהוא דומה, את מבינה? למרות שגם מפה אפשר למצוא הקשרים.
את לא, זה לא שאני מניח "אל תביאי לה" ואני אומר תנסי לגרום לה להסתכל מזווית אחרת על ההתנגדות של עצמה, זאת אומרת כשאת אומרת לה "אבל איך אני יכולה להפסיק, אבל איך אני יכולה, אני באמצע אימייל, מה את מציעה שאני אעשה?". עכשיו יש פה עוד טריק.
ש: אני פשוט אומרת "מה את מציעה שאני אעשה?".
אליעד: כן, יש פה עוד טריק. מה עוד טריק? כשאת אומרת לה "תגידי אני זה, אבל מה את מציעה, מה את מציעה שאני אעשה?", מה הטריק? כשאת שואלת אותה "מה את מציעה?" את כאילו אומרת לה "את אלוהים ואני נמוכה ותעזרי לי", את מבינה? אז היא כאילו "ברור אני אתן לך את התשובה, אם את שואלת אני אתן לך את התשובה", "אוקי, תני את התשובה" ואז את מעלה עוד קצת התנגדות, עוד קצת כאילו את ההתנגדויות שלה "רגע אבל זה מאוד חשוב" את כל מה שהיא אמרה באותה מילה אבל זה לא בדיוק באותה מילה, דומה אותו רעיון ואז אוקי, את הולכת, אומרת לה "וואלה את צודקת, נכון אם אני בזה, אז אני פשוט יכולה להגיד לו לחכות רגע ולהביא לך את מה שאת רוצה", אוקי עכשיו איפה טעיתי? כשאמרתי לו "אני יכולה להגיד לו לחכות רגע" כי למה זה יפול? כי בלהביא מגבת את יכולה להגיד "אני יכולה לחכות רגע", בלסדר את החדר זה לא "אני יכולה לחכות רגע" כי זה לא רגע לכן המילה "רגע" אם תוסיפי אותה היא יכולה ליצור בעיה כי המילה "רגע" זה יוצר הפרדה בין "להביא מגבת" לבין "החדר", לכן המילה "רגע" היא פסולה. את יכולה להגיד לה "הבנתי" ואז את יכולה לדחוף לה עכשיו מה שאת רוצה, את יכולה להגיד לה "טוב את צודקת, נכון את מספיק חשובה לי, בשבילך אני אוותר על הבן אדם שאני מדברת איתו".
דוגמה כאילו הוצאת משהו, החלפת לה ואחר כך נגיד כשהיא, את מבקשת עזרה את אומרת לה "תקשיבי" אבל גם את ואז את אומרת "אני מקשבת שתעשי" נגיד, למרות שאני לא יודע אם את אומרת לה "תסדרי את החדר" או "אני מבקשת שתסדרי את החדר", או "אני אשמח שתסדרי את החדר, או "מתי תסדרי את החדר".
ש: בדיוק יש לי טון שמודע שאני פוקדת.
אליעד: אני יודע, את זה ישר קפצתי כי אתה לא מבקש שיבטא.
ש: דורשת.
אליעד: כן, אז סלקטיבית היא גם רוצה להתנגד כי למה שאם היא אומללה, מסכנה? לא בגללך, גם בגללך, לא רק בגללך. סתם, אם וזה אז היא מנסה להתנגד בשביל הטענות של עצמה זה חלק מזה. בכל מקרה אני לוקח את מה שהיא ענתה לך ואת אומרת לה, מה את אומרת?
ש: שזה פעם ראשונה שאני מסתכלת על זה ככה. לא הסתכלתי על זה ככה הייתי נעולה.
אליעד: עד היום הסתכלת על מריבה כמחויבת לא כאפשרית, חיובית שמחויב שתהיה מריבה.
ש: וכאילו אין לי מצב שלא להיות במריבה תמיד התנגדות.
אליעד: אוקי, יאללה, שאלות על הנושא הזה?
אליעד: אוקי.
ש: כתוב שם שהאדם מחויב מהרצון שלו.
אליעד: האדם מחויב מהרצון שלו, אוקי מה זה אומר?
ש: זה אומר שאם עולה לי רצון אני אפילו לא מפקפק אני ישר מנסה לגרות אותו.
אליעד: אה שאתה מחויב לעשות את מה שאתה רוצה, אוקי.
ש: כן, אני לא יכול לפקפק בזה ואני מנסה למלאות את זה ואם אני לא ממלא את זה אני חווה איזשהו סוג של עוגמת נפש או חרדה, או אני לא יודע מה וכו'.
אליעד: נניח, נו.
ש: עכשיו...
אליעד: קחו דוגמה, בוא ניתן דוגמה, אני אתן דוגמה. אתה מדבר על איזה ספר "הצלחה והחיים הטובים" או "שקט נפשי"?
ש: "שקט נפשי".
אליעד: עכשיו קחו דוגמה, מה כתבתי שם בספר? כתבתי "האדם מחויב לעשות את מה שהוא רוצה והרצון יחליט לו מה לעשות".
ש: נכון.
אליעד: עכשיו מה הטקטיקה ששם יש לי פה? אני חושב שהאדם לא מחויב לעשות מה שהוא רוצה הוא אפילו בוחר מה לרצות אבל אם אני אגיד לבן אדם " תקשיב, אתה בכלל בוחר מה לרצות" הוא לא, מה הוא יגיד לך מה לרצות. אז מה עשיתי? לקחתי את מה שהוא חושב, מה הוא חושב? הוא חושב שהרצון שלו ממליץ לו מה לעשות ואני אמרתי "הרצון שלך לא ממליץ לך מה לעשות".
ש: מחייב לו.
אליעד: "אתה חייב לעשות". זאת אומרת הסכמתי איתו והוספתי משהו. בן אדם רגיל חושב שמה שהוא רוצה הוא צריך לעשות.
ש: אני לא הפניתי את המבט בכלל באופן כללי להגיד...
אליעד: לא, אני רק נותן דוגמה, אני נותן דוגמה למה שדיברנו קודם, בן אדם רגיל חושב שהוא צריך לעשות את מה שהוא רוצה, אני חושב שהוא לא צריך לעשות את מה שהוא רוצה, עכשיו אם אני אגיד לבן אדם "תקשיב אתה לא צריך לעשות את מה שאתה רוצה" זה לא יסתדר, אז מה אני עושה? אני אומר לו "מה אתה חושב שאתה צריך לעשות את מה שאתה רוצה? נכון אתה חייב לעשות את מה שאתה רוצה", את המילה "צריך" הפכתי למילה "חייב".
עוד פעם, הוא חושב שהוא צריך לעשות, כל בן אדם רגיל חושב שהוא צריך שיהיה לו את מה שהוא רוצה ואני אומר לך לא, אני אומר "נכון נכון, אתה צודק, אתה חייב שיהיה לך את מה שאתה רוצה, אתה מוכרח לעשות את מה שאתה רוצה, הרצון שלך אתה משועבד לו", עכשיו מה בעצם עשיתי? הלבשתי לו את המחויב. עכשיו מה עשיתי? בעצם יצרתי אצלו התנגדות במה שהוא חושב. זה לא הסבר מקודם עכשיו אני אסביר את זה.
ש: עשית מחויב על מחויב, "צריך" זה גם מחויב. לא זה מחויב על מחויב זה הופך לפולש הגון וחודרני
אליעד: עוד פעם, מדהים, עכשיו תתרכזו. יש דרך לגרום לבן אדם, חברים, יש דרך לגרום לבן אדם לשנות את דעתו, אתם שומעים? יש דרך לגרום לבן אדם לשנות את דעתו על ידי זה שאתה לוקח את מה שהוא חושב, אתה גורם לו לראות את האבסורד, אתה גורם לו לשנוא את מה שהוא חושב. עכשיו איך אתה גורם לבן אדם לשנוא את מה שהוא חושב? על ידי שאתה מקצין לו את מה שהוא חושב, הבן אדם רגיל, נגיד שבן אדם חושב "גם וגם".
ש: אתה בעצם מחזק לו את תחושת הציניות.
אליעד: בן אדם חושב, כן, בן אדם חושב "גם וגם" אני אומר לו, אני לוקח את "הגם" שהוא אמר הופך אותו "ל - רק" ואז הוא שונא את "ה - רק", ואז הוא גם מבטל את "הגם" הראשון. לדוגמה בן אדם חושב שמה שהוא רוצה זה מה שאחראי אם הוא ירגיש טוב או רע, עכשיו הוא לא מבין שהוא, עכשיו זה מה שהוא חושב. עכשיו אני רוצה להביא אותו למצב שהוא יבין שלמרות שהוא רוצה למרות זאת הוא יכול גם להתחבר עם ההפך של מה שהוא רוצה. עוד פעם, בן אדם חושב שאם הוא רוצה, מה הוא רוצה?
ש: למלא את הרצון שלו.
אליעד: לא, דוגמה, תן דוגמה לרצון.
ש: להיות לבד.
אליעד: הוא רוצה להיות לבד?
ש: כן.
אליעד: רוצה?
ש: נגיד.
אליעד לא, תני דוגמה, אנשים לא מזדהים עם זה, תני דוגמה אחרת. טוב, בן אדם רוצה להיות בריא, בסדר. אוקי, בן אדם רוצה להיות בריא, עכשיו אני חושב שהוא יכול להיות מאושר גם אם הוא יהיה חולה למרות שהוא רוצה להיות בריא. אני חושב שהבן אדם יכול להיות מאושר למרות שהוא רוצה להיות בריא ולמרות שהוא חולה, זה מה שאני חושב. עכשיו, אם בא בן אדם ואומר "תראה אני רע לי", "למה רע לך?", "כי אני חולה", "אז מה אם אתה חולה", "אני רוצה להיות בריא", "אוקי בסדר לא רב איתך, מה אתה חושב שאם אתה רוצה להיות בריא ואתה חולה זאת בעיה"? אז מה אני עושה? אני רוצה להביא אותה להפך, אני רוצה אותו שהוא יבין שגם אם הוא חולה והוא רוצה להיות בריא עדיין הוא יוכל להרגיש טוב. אז מה אני עושה? אני אומר לו "נכון אתה צודק, אם אתה רוצה משהו אתה לא יכול בשום פנים ואופן להתנגד בזה, אתה חייב לסבול מזה שאתה רוצה להיות בריא ואתה חולה", עכשיו כשאני מוסיף לו את המילה "חייב" זה מלחיץ אותו "רגע רגע, מה פתאום? מה אני חייב? מה אתה אומר לי חייב? מה זאת אומרת אני יכול להיות מאושר למרות שאני חולה ולמרות שאני רוצה להיות בריא" ואז הבאתי אותו להיפוך.
ש: אלא אם כן הוא יסכים עם מה שאמרת ואז הוא ישתחרר.
אליעד: לא משנה הוא לא יסכים, גם אין "אלא אם כן" כי אני יודע מראש מה הוא יכול ומה הוא לא יכול.
ש: נכון זאת הדרך היחידה להוציא את הבן אדם מהמקום שלו מה שאתה אמרת עכשיו. זה להקצין.
אליעד: הנה הוא אמר "יחידה", מי אמר "יחידה"? אולי יש עוד שיטות.
ש: הנה ראית עשיתי לך את זה.
אליעד: כן עשית את זה, אתה יודע מה יקרה אם זה יעבוד עוד כמה פעמים.
ש: תעשה לי טובה, תאמין לי עוד פעם אם זה עובד, זה רגע של אושר.
אליעד: אני עשיתי כדי שתגיד. טוב טוב, בא נתקדם אני מסביר עוד פעם אתה לוקח, עכשיו תסתכלו אם הבן אדם היה קם בבוקר מתוך מחשבה שאומרת לו שהוא עבד ושיש לו בוס קשוח שקוראים לו "הרצון", ושהוא חייב לעשות את מה שהוא רוצה ושאם לא יהיה לו את מה שהוא רוצה הוא ירגיש רע, ושהוא 24 שעות משועבד לרצון אם הוא היה מבין את זה אז מה הוא היה עושה? הוא היה אומר "מה פתאום אני חייב להיפטר מהבוס הזה, מה אני לא רוצה את הבוס ההוא? מה הוא נותן לי? אני עובד אצלו והוא אי אפשר להיפטר, אין חופשות וכלום", אז הוא היה קם בבוקר כמוני ואומר "אני חייב להיפטר מהרצון הזה, איך אני מצליח להגיע למצב שאני לא ארצה כלום או שהרצון הזה לא ישחק אצלי תפקיד". עכשיו אבל מתי אני רציתי להשתחרר מהרצון? כשהבנתי כמה הוא מנהל אותי.
עכשיו בא בן אדם רגיל ומסביר את עצמו, בא בן אדם רגיל ואומר "רע לי, למה רע לי? כי אני חולה", "אז מה אם אתה חולה?", "אני לא רוצה להיות חולה", אוקי ועכשיו אני אגיד לו "ומה אתה חושב". עכשיו מה הוא בעצם אומר? הוא בעצם אומר "אם אני חולה ואני לא רוצה להיות חולה אז אני אמור להרגיש רע", עכשיו אני אגיד לו "אתה בטוח שאתה אמור להרגיש רע?", עכשיו אז כנראה שהוא יגיד שכן כי אם הוא יגיד שלא אז מה הבעיה. עכשיו מה שאני עושה אני לוקח את "הגם" שלו את "הגם", יש לך, יש "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש רע" ויש "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש טוב", עכשיו הבן אדם רגיל מזדהה עם המחשבה שאומרת "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש רע" ואני לוקח את המחשבה הזאת מקצין אותה, מביא אותה לאבסורד, מכניס אותו לצמצום, מנטרל את ההפך ואז הוא צריך ללכת להפך, ואז יש לו את האיזון.
אני אומר לבן אדם "תקשיב אתה 24 שעות מחויב לרצון שלך ואתה לא יכול לעשות הפוך וכו" אז הוא מתחיל להילחץ, הוא אומר "מה פתאום, רגע רגע, אני רוצה להשתחרר" ואז בעצם הוא מתחיל לחשוב על איך הוא יכול להתנגד לרצון של עצמו. עכשיו האסטרטגיה היא לקחת את המחויב שלו, עכשיו אני יודע שהוא לא רוצה את כל המחויב, הוא כאילו לוקח "גם וגם" ומציג אותו כמחויב אז אני זורע, עכשיו אם אני אגיד לו את "הגם" השני הוא לא ירצה, לוקח את המחויב שלו אני דוחף את זה למחויב יותר גדול ואז אני זה.
עכשיו אם נגיד לדוגמה בן אדם אומר נגיד "אין לי כסף לקנות את המוצר", נגיד אתה אומר למישהו "אתה רוצה לקנות?" הוא אומר לך "לא אין לי כסף". עכשיו איך אתה נגיד יכול אם אתה תגיד לו "לא נכון יש לך כסף" הוא יגיד "לא אין לי כסף" אז מה שאתה עושה אתה לוקח את זה שהוא אמר "אין לי כסף", הופך את זה לאבסורד כדי שהוא ירצה להגיד שיש לו. הבנת מה אמרתי?
ש: כן.
אליעד: בן אדם נגיד אומר "אין לי כסף" אז אני אומר לו "מה אין לך עבודה, אתה מובטל?", אז הוא אומר "לא לא, יש לי זה", "אה אז אתה גם יכול לקנות". עוד פעם, אם בן אדם אומר "אין לי" ואני אגיד לו נגיד "יש לך" הוא יתחיל להתווכח "יש, אין, יש, אין" אז אני לוקח את מה שהוא אמר והופך את זה לאבסורד כדי שהוא עצמו ירצה להביא את ההיפוך. גם רבי נחמן פעם עשה את זה אצל מישהו שהוא אמר לו "אתה ממך, עזוב אתה לא יצא שום דבר, אתה יכול ללכת" ואז הוא אומר לו ללכת, ואז התלמיד שלו רבי נחמן אמר "למה אבל למה אתה אומר לי ככה, אבל יש בי גם נקודות טובות", " אבל אתה רואה בשביל זה אמרתי שלא יצא ממך שום דבר" כי הוא אומר "אם הייתי אומר לך שיש בך נקודות טובות" היית אומר "אה אני לא יכול, אני זה", אז הוא אומר לך "בגלל זה אמרתי לך, כן כן, עזוב אתה צודק, אתה תמשיך לסבול לנצח", "מה איך אתה מדבר ככה, למה שאני אמשיך לסבול לנצח אני" הוא אומר לו "בשביל זה עשיתי לך את ההיפוך"? זה אפילו מתועד "חיי מוהר"ן".
ש: זה כאילו מניפולציה זולה איכשהו.
אליעד: יקרה.
ש: אה?
אליעד: יקרה מאוד.
ש: איזה ספר?
אליעד: ספר "חיי מוהר"ן".
ש: זה הספר מה שאמרתי לך פעולת הצדיק?
אליעד: לא.
ש: הספר הטוב.
אליעד: הספר "פעולת הצדיק" מבוסס גם על ספר "חיי מוהר"ן". עכשיו רבי נחמן פעם אמר למישהו, אמר לו "אני לא יכול לספר לך", הוא אמר לו "תדע לך שיש הרבה דברים שאני עושה עם בני אדם ושאני לא יכול לספר לך עליהם", "למה כי אם אני אספר לך עליהם", הוא אמר לו "כי אז אני לא אוכל לעשות את זה איתך" כי הוא אמר לו "אם אני אספר לך איך אני מרמה אנשים אז אני לא אוכל לרמות אותך. למרות שאני נגיד יכול לספר לבן אדם איך אני מרמה אותו ועדיין יכול לרמות אותו, הוא לא מבין, הוא לא מרוכז. למרות שיכול להיות שכשאני מספר לך איך אני מרמה אותך בזה עצמו אני מרמה אותך כי אולי יש לי מרמה אחרת בכלל ואז אני רוצה לשלוח אותך לשם בכלל ואז לכיוון אחר.
ש: זה המקום היחידי בעולם חבל לשלם על זה שמרמים אותך בכלל. איך אתה משלם על זה בכלל.
אליעד: עכשיו תדעו לכם.
ש: וזה החלק המעניין.
אליעד: לא, מצד שני אם אתה תבין שמרמים אותך אז אתה כבר יודע את האמת אז אתה כבר לא רימו אותך. עכשיו דבר נוסף, אני אחת הפעמים שהכי הערצתי את רבי נחמן כאילו בהיסטוריה, זאת אומרת בתהליך היה איזה רגע מכונן שמאוד הערצתי את רבי נחמן, זה בדיוק היה לגבי הרצון, שאני קלטתי שרבי נחמן רימה אותי אמרתי "מה אותי הוא רימה? אני חשבתי שאני כל כך חכם, איך הוא רימה אותי בכזה דבר" ואז אמרתי "זה? הוא היה באמת חכם". עכשיו מה היה בסיפור? שמישהו שואל את רבי נחמן, אמר לו "תגיד לי איך עובדת הבחירה החופשית?" אז הוא אומר לו "מה זאת השאלה הזאת, אם אתה רוצה אתה עושה, אם אתה לא רוצה אתה לא עושה", אמרתי "וואלה נכון, יש לי בחירה חופשית אם אני ארצה אני אעשה, אם אני לא ארצה אני לא אעשה" ואז אמרתי "רגע, אבל זה רק אם אני רוצה", ואז אני הבנתי "מה זאת אומרת מי שמחליט לי אם לעשות או לא זה מה שאני רוצה אז איך יש לי בחירה חופשית", ואז אני הבנתי שאם באותה תקופה בהתחלה רבי נחמן אומר לי "תקשיב אין לך בחירה חופשית אם אתה רוצה אתה עושה, אם אתה לא רוצה אתה לא עושה" אמרתי לו "מה עם המשוגע הזה, מה הוא מדבר? מי הוא שיגיד לי שאין לי בחירה"? אז הוא אמר לי "לא לא, יש לך בחירה מאה אחוז בחירה" והוא עוד חידד בטקסט כתוב שרבי נחמן אמר "לאיש הישראלי יש בחירה על כל דבר", זאת אומרת אין שום דבר שאין לך עליו בחירה עכשיו מאה אחוז בחירה כי כל דבר וזה יש לך בחירה על הכל, אם אתה רוצה אתה עושה, אם אתה לא רוצה אתה לא עושה. ואז כבר לקחתי את זה עד הסוף ואז פתאום התהפך לי, ואז אמרתי "זה היה בחור חכם".
למרות שגם זה לא בדיוק אמת כי גם שאמרתי שאם אני רוצה בסוף גם גיליתי שאני גם בוחר מה לרצות אבל מה שהיה בסיפור שהוא לקח רעיון אחד והלביש אותו בהיפוך שלו. עכשיו הדבר הזה מובא בספר "סיפורי מעשיות" בסיפור על הקבצנים, רבי נחמן מספר על אחד הקבצנים שהיה לו צוואר עקום, הוא היה קבצן שהיה לו צוואר עקום, מה זה צוואר עקום? צוואר עקום, ואז מה היה מיוחד בקבצן עם הצוואר העקום? שהקבצן עם הצוואר העקום היה המומחה הכי גדול בעולם להשמיע קולות. עכשיו אתה אומר יש לו צוואר עקום איך הוא יכול לשיר? לא, הוא היה למרות שהיה לו צוואר עקום הוא יכול הכי מומחה להשמיע קולות.
ש: אולי דווקא בגלל זה.
אליעד: עכשיו אולי אני טועה, אולי זה ההוא של "הבעטליר"? לדעתי זה הצוואר עקום. עכשיו מה היה בסיפור הוא מספר שיש שתי ציפורים, רבי נחמן מספר שהקבצן סיפר למי שהוא פגש אמר להם "יש בעולם שלנו שתי ציפורים וכל אחת נמצאת בקצה השני של העולם ובלילה הציפורים האלה הן צועקות מאוד חזק, הן מזדווגות אחת לשנייה".
ש: בבוקר לא שומעים אותן.
אליעד: יש איזה סיפור שהיה להם בנושא הזה. עכשיו ואז הוא אמר להם שכל האנשים שסובלים בעולם כי התת מודע שלהם שומע את הציפורים האלה צועקות, עכשיו ויש איזה בעיה מאוד רצינית שאי אפשר להביא ציפור אחת לשנייה, אי אפשר יש איזה בעיה ואז הוא אומר להם "ואני יכול לזרוק קולות", מה זאת אומרת? אני נגיד יכול לעמוד פה ולגרום לך משמה לשמוע מישהו שמדבר איתך, אני כמו האלה לדוגמה שמדברים עם הבובות, נגיד הבובה פה ואתה יכול...
ש: זה כמו האלה שמדברים מהבטן.
אליעד: כן, פיטומים כאלה. עכשיו מה שאני אומר, מה התחכום של אותו קבצן היה שאתה יכול לראות שמישהו? נגיד לדוגמה הוא והוא גורם לך, הוא מדבר ואתה שומע שהקול מגיע "משם לא מפה". עכשיו מה הוא בא להגיד? הוא בא להגיד "אני יכול לקחת את הקול של הציפור הזאת ולשים אותו ליד הקול של הציפור הזאת, ולקרב אותן ולחבר אותן". עכשיו מה הנמשל של הדבר? שהבן אדם יש לו בתוכו איזה מחלוקת רצינית, בראש יש לו איזה קונפליקט רציני, עכשיו אני לצורך העניין יכול לזרוע קולות, מה זאת אומרת לזרוע קולות? יכול לקחת רעיון, לעטוף לך אותו באיזה עטיפה שאתה רוצה, להביא לך אותו, כאילו לוקח את מה שאני רוצה שתביא, עוטף לך אותו, אומר לך קח.
ש: "קונדסון".
אליעד: לא "קונדסון" אתה תמיד רואה את הפיתוי, צריך להראות לך. לא "קונדסון" בסדר, יש לו שכל יפה, "קונדסון" משהו שהוא במשהו משהו. עכשיו בכל מקרה מה הרעיון, מה המסר? שאתה לוקח את הדבר הזה ואז דרכו אתה מחבר את הבן אדם עם עצמו כי אם אתה תגיד לבן אדם מראש אז הוא לא יבין מה אתה רצית ממנו. אז אתה לוקח רעיונות נגיד לדוגמה לגבי הרצון, אתה לוקח רעיון ועוטף לו את זה במה שהוא רוצה לשמוע אבל אתה אומר לו את ההפך ממה שהוא חשב שאתה הולך להגיד לו ואז כשהוא לוקח את זה אז הוא פתאום קולט שזה הפוך, ואז זה החיבור של הציפורים.
ש: אפשר לדוגמה כאילו פרקטית.
אליעד: איתך, לך עשיתי את זה.
ש: אני אתן דוגמה אבל, למשל אם בן אדם אומר "אני חייב למצוא עבודה", יש לדוגמה.
אליעד: להזכיר לך מתי עשיתי לך את זה?
ש: זה מה שהוא חשב, הוא חשב מתי להעלות בן אדם מלמטה. רגע רגע, אולי ניתן לו עוד הזדמנות נזרום עם המחשבה. לא? נזכרתי בזה.
אליעד: אני אזכיר לך מתי עשיתי לך את זה, אתה ישבת פה ואז או לא זוכר איפה בדיוק, ואז דיברנו על איזה משהו והסברתי לך שאתה לא חייב לסבול ואז אמרת "תראה אני לא, אין לי אופציה כזאת" ואז אמרתי "לא אני רק ניסיתי לעבוד עליך, רק רציתי להיות בטוח כמה אתה באמת בטוח שאתה חייב לסבול", ואז כאילו החלטתי לצד שלך ואז שאמרתי לך "אתה חייב לסבול", "מה פתאום אני חייב לסבול? לא אני לא חייב לסבול". כאילו אם הייתי אומר לך "אל תסבול", "איך אני יכול לא לסבול?".
ש: אמרת שאני חייב לסבול?
אליעד: כן היה משהו שאמרתי לך.
ש: אמרתי "מה פתאום אני לא חייב לסבול?".
אליעד: לא היה משהו שאני כאילו ניסיתי להסביר לך לא לסבול, היה משהו שניסיתי להסביר לך איך לא לסבול ואז אתה התנגדת לזה, אמרת "אני לא יכול" ואז אמרתי לך "תקשיב אני לא באמת חושב שאתה יכול אני רק רציתי לבדוק עד כמה אתה משוכנע שאתה לא יכול" ואז הזדהיתי איתך עם "הלא יכול", ואז "הלא יכול" הזה הלחיץ אותך ואז אמרת "לא, אני כן יכול, אני כן רוצה להיות יכול". זה מה שאני עושה עם כולם כל הזמן, בא בן אדם יש לו בעיה ואם אני אגיד לו "תקשיב, אין בעיה" הוא לא יסכים אז אני אומר לו "לא רק שיש בעיה אתה אולי גם תישאר איתה לנצח, תתחיל להתרגל לסבול", אני אומר לו "זה מחויב נכון? מחויב שזה, מחויב שזה ולכן מחויב שתסבול" זה מחריד אותו ואז עכשיו הוא הולך לחפש אם זה מחויב או אפשרי. וזה תמיד אותו דבר.
ש: אבל זה בגלל שהוא בא אליך כדי שתיתן לו פתרון, הוא בא עם התנגדויות ואז אתה אומר לו "אוקי אתה מתנגד, אתה צודק" זה מה שאתה אומר לו "אתה צודק".
אליעד: אני לוקח את ההתנגדויות שלו, מפעיל עליו. נגיד בא בן אדם נגיד לטיפול ואומר נגיד "קשה לי לקום בבוקר וזה", נגיד שהוא רוצה לקום בבוקר מוקדם ואז אני אומר לו "ולמה אתה לא קם מוקדם?", ואז הוא מתחיל להביא התנגדויות ואז אני אומר לו "תראה אתה יודע, זה באמת נכון, איך אתה יכול לקום בבוקר? באמת אתה צודק, אני לא יכול לעזור לך, אני מתנצל לא יכול לעזור", אני אומר לו "אתה צודק יש לך פה התנגדויות רציניות", ואני אומר לו "תראה אני אגיד לך את האמת, אחרים לא יגידו לך את זה, להגיד לך את האמת, האמת אתה חייב לקום מאוחר אין אפשרות שתקום מוקדם, תפסיק לחפש, שכח מזה" אז זה מלחיץ אותו, "מה פתאום אני רוצה לקום מוקדם", אני אומר לו "אבל אי אפשר" אבל אז אני אומר לו את מה שהוא אמר לפני רגע, ואז הוא אומר "לא לא, לא נכון", אז לא נכון יפה, אז עכשיו בהנחה ואני הופך לו צד עוד פעם, ואז אני הופך לו צד עוד פעם, אומר לו "טוב, אז מה השאלה, הנה אמרת מה פתאום, אז מה השאלה?", אז הוא אומר "לא" ואז הוא מביא התנגדות חדשה ואז אני אומר לו "כן, אתה צודק בכל מקרה, אתה מחויב לסבול לא?".
ש: מחבר אותו לספק שיש לו שהוא כן יכול.
אליעד: אני מחבר אותו לאיפה הוא משקר את עצמו באמצעות זה שכל פעם שהוא אומר צד אני אומר לו את מה שלפני רגע הוא אמר את מה שהוא שלל וכאילו בתוכו גורם לו לריב עם עצמו, למה שהוא יריב איתי.
ש: כי יותר קל לראות את הדברים שלך אצל מישהו אחר מאשר על עצמך.
אליעד: אבל אין לי כוח לריב איתו אז אני אומר לו "בוא תריב? אתה רוצה לריב עם מישהו? תריב עם עצמך".
ש: לריב עם עצמי קשה לי לראות, אבל עם מישהו אחר קל לי להעביר ביקורת ושאתה מוציא את זה החוצה ואני רואה את זה פתאום אתה אומר...
אליעד: בוא ניתן עוד דוגמה, נגיד חינוך ילדים, נגיד לדוגמה, נגיד הילדה אומרת, את אומרת לה "תעשי משהו", "תראי אני לא יכולה, אני קשה לי, אני לא נחשבת מספיק", "לא, אבל למה?", "תראי יש לי בעיה נפשית, החיים שלי קשים", סיפורים. אוקי רושמים בפנקס, אחר כך כשהיא מבקשת משהו את אומרת לה "תראי אין אפשרות, אמרנו שאת לא יכולה שזה אין אפשרות, מה את רוצה?", אומרת לך "לא מה זאת אומרת אבל אם אני רוצה אני יכולה", רשמנו בפנקס, אז ברגע שמבקשים ממנה אז אומרים לה "רגע, תחליטי אם את רוצה את יכולה או לא?". לוקחים את הדעה של הבן אדם ואז משתמשים בזה נגדו כשהוא מנסה להביא את ההפך, נגיד כשהיא אומרת "תראי אני לא יכולה, אני לא יכולה, המחשבות שלי אומרות לי ככה אני לא יכולה", אוקי כשהיא צריכה משהו "תראי אני לא יכולה, המחשבות שלי אומרת לי ככה אני לא יכולה" ואז היא מתנגדת, ואז את ממשיכה עד שהיא מוציאה את התשובה, ואז שהיא מוציאה את התשובה את משתמשת בזה מולה. כאילו היא נותנת, מה לא הבנת? אני אסביר עוד פעם.
ש: אפשר יותר פשוט, היא אומרת שהמחשבות שלה אומרות לה משהו.
אליעד: נגיד שאת אומרת.
ש: תסדרי את החדר.
אליעד: לבת שלך תסדרי את החדר מה היא אומרת?
ש: אחר כך.
אליעד: אחר כך אוקי, עכשיו את אומרת "מה אני יכולה להגיד לה לאחר כך הזה, מה עושים עם האחר כך?", תשובה, כשהיא מבקשת ממך משהו, מה היא מבקשת?
ש: תביא לי את המגבת.
אליעד: אחר כך.
ש: ואז היא מתחילה לצרוח "אבל לא", אני אומרת לה "אחר כך" זה לא הולך, לא נגמר ככה יש מצבים קשים, "תביאי את המגבת בצרחות" ואז אני לא יודעת מה שאני אעשה.
אליעד: רגע רגע, את אומרת לה "רגע, למה שאני אביא לך את המגבת?", את אומרת לה "למה, למה שאני אביא לך אותה?", שואלת אותה "למה".
ש: כי לא הבאתי, כי שכחתי לקחת אותה.
אליעד: אז מה אחר כך, למה מה דחוף לך עכשיו?
ש: כי עכשיו אני גמרתי להתקלח.
אליעד: אז מה, תחכי. לא, בהיגיון.
ש: יפה, בהיגיון ואז מגיע מצב שבהיגיון במקרה של הבת שלי צורחת.
אליעד: הנה היא עכשיו הולכת על זה, כן מה עם ההיגיון? תגידי שאת לא יודעת להמשיך בהיגיון.
ש: נכון, רגע רגע, אני שומעת צרחות אני לא יכולה, הצרחות קורעות אותי, קורות לי.
אליעד: אבל איך הגעת לצרחות, לא חייבים להגיע לצרחות. תראי אני יכול להגיד לך אז כשהיא אומרת "אחר כך" תצרחי עליה אבל לא רציתי, כי לא אם זה היה הפתרון אז זה הפתרון לא רציתי, אני רוצה להסביר לה את המהות של "האחר כך". אוקי, אז היא מבקשת "אני רוצה" את אומרת "אחר כך" אז היא מתחילה להילחץ, אז את אומרת לה "רגע אבל למה את לחוצה אבל אמרתי לך אחר כך, רגע נכון שביקשת?", את לא נגדה, את אומרת לה "ביקשת? נכון, אמרתי לך שאני לא אביא לך? לא. את רוצה, נכון אני יודעת שאת רוצה אבל אחר כך אני עכשיו עושה משהו". נגיד כשאת אומרת לה "תסדרי את החדר" מה היא אומרת לך? "אחר כך", את אומרת לה "אבל למה אחר כך?", אומרת "כי אני עסוקה".
ש: נכון.
אליעד: "אני עסוקה, אני שמעתי מה אמרת", "אני אביא לך את המגבת אבל אחר כך, אני כרגע עסוקה", רגע ואם היא מתחילה להילחץ את לא ישר מדברת, את אומרת לה "רגע תסבירי לי אני לא באה, אני רק רוצה להבין" את כאילו משחקת אותה כאילו את מפגרת, "אני לא מבינה אותך, מה יש לך? אמרתי אני אביא לך את זה אחר כך, מה את לחוצה כל כך? מה מלחיץ אותך?".
ש: שאני רוצה את זה עכשיו.
אליעד: "אבל למה לך עכשיו, למה לא אחר כך?", עכשיו תעשי יותר מזה ואז היא אומרת לך "כי אני עכשיו צריכה את זה" ואז את אומרת לה "תקשיבי, אני מבינה שאת צריכה את זה עכשיו אבל אני עכשיו עסוקה, מה את מציעה שאני אעשה? איך אני יכולה להתמודד עם זה שאני עסוקה". שזה כאילו "אני אבל עסוקה מה את רוצה שאני אעשה אני עסוקה? מה את רוצה שאני אעשה? מה את מצפה שאני אפסיק את הדברים שלי כשאני עסוקה"? את כל מה שהיא אמרה לך קודם "את מצפה שאני אפסיק את זה שאני עסוקה בשביל לעשות את מה שאת רוצה?", את מה שהיא אמרה לך קודם? הפוך. אז מה היא תגיד לך? אז אם היא תגיד לך "נכון את צודקת", תגיד לך "כן אני מצפה".
ש: לא פותחת את הדלת ואומרת, ודופקת לי את הדלת.
אליעד: לא, זה לא נכון.
ש: אולי לא, לא ניסיתי את זה.
אליעד: זה לא נכון, אני מסביר לך, את מה שהיא אמרה לך קודם את אומרת לה בדיוק אותו דבר אבל לא בקטע של נקמנות? לא בקטע של "את לא רצית גם אני לא רוצה", לא כי אז היא קולטת שמרמים אותה. את עושה את זה בטבעי, את אומרת, עכשיו תדעי יותר מזה, תקשיבי אני אתן לך דוגמה, בקיצור את אומרת לה "תסדרי את החדר" ואז היא אומרת לך "אני לא", מה היא אומרת?
ש: אחר כך.
אליעד: אחר כך, את אומרת לה "למה לא עכשיו?" ומה היא אומרת? כי אני עסוקה.
ש: לא בא לי עכשיו יש לי מחשב, יש לי זה.
אליעד: עכשיו נגיד שהיא מבקשת נגיד מגבת דוגמה, את אומרת לה "תראי אני אביא לך את המגבת עוד מעט כי אני כרגע עושה משהו", כאילו הכי אותנטי בכלל. את כאילו מלבישה את "האחר כך" שלה במילים אחרות, את לא משתמשת באותה מילה, את מביאה את אותו רעיון רק במילים אחרות. כאילו "אני אביא לך את זה עוד מעט" כי אם זה בדיוק אותו דבר היא תגיד "מה אני אמרתי לך אחר כך, את אומרת לי אחר כך?" לא, את אומרת את אותו דבר רק במילה אחרת, את אומרת "עוד מעט אני אביא לך אני כרגע עושה משהו" ואת אומרת לה גם מה את עושה, את אומרת לה "אני עוד מעט אביא לך אני כרגע באמצע אימייל" דוגמה, אותו דבר "באמצע אימייל". אוקי, ואז היא תגיד לך "כן, מה עם המגבת" תגידי לה "רגע"? את הולכת אליה, את אומרת לה "תקשיבי, אני רוצה להבין משהו, אני אמרתי לך שאני באמצע אימייל, למה את צועקת מה הסיבה? נכון שביקשת, אני לא אמרתי שלא", את כאילו מציגה לה את האבסורד "לא אמרתי לך שלא, אמרתי לך שכן אבל אמרתי לך שאני כרגע עסוקה באמצע אימייל, מה את רוצה? מה את מצפה? את מצפה שאני אעזוב את המחשב בשביל לעזור לך?".
לא, כי כשהיא אומרת לך "כן" אבל גם את אמרת לה קודם "אני מצפה שתעזבי את המחשב ותסדרי" אבל היא אמרה לך "אני לא יכולה, אני באמצע משהו" אז את אומרת לה "אבל איך אני יכולה". את לא אומרת לה "תלמדי", את לא אומרת לה "אבל אני לא יכולה" כי אם את לא יכולה אז היא נדחקה לפינה ואז היא צועקת אז את אומרת לה "אבל איך אני יכולה לעזור", את אומרת "איך" את כאילו מטילה ספק בנקיטת עמדה של עצמך, את אומרת לה "אבל איך אני יכולה לעזוב את העיסוק שלי בזה, איך אני יכולה לעשות כזה דבר? אבל אני עסוקה". למרות שיש פה קצת הבדל כי נגיד לדוגמה להביא מגבת זה פעולה סגורה, לסדר חדר זה פעולה ארוכה, היא יכולה להגיד לך "כן, זה קצר, זה ארוך" אז אולי תנסי למצוא משהו שהוא דומה, את מבינה? למרות שגם מפה אפשר למצוא הקשרים.
את לא, זה לא שאני מניח "אל תביאי לה" ואני אומר תנסי לגרום לה להסתכל מזווית אחרת על ההתנגדות של עצמה, זאת אומרת כשאת אומרת לה "אבל איך אני יכולה להפסיק, אבל איך אני יכולה, אני באמצע אימייל, מה את מציעה שאני אעשה?". עכשיו יש פה עוד טריק.
ש: אני פשוט אומרת "מה את מציעה שאני אעשה?".
אליעד: כן, יש פה עוד טריק. מה עוד טריק? כשאת אומרת לה "תגידי אני זה, אבל מה את מציעה, מה את מציעה שאני אעשה?", מה הטריק? כשאת שואלת אותה "מה את מציעה?" את כאילו אומרת לה "את אלוהים ואני נמוכה ותעזרי לי", את מבינה? אז היא כאילו "ברור אני אתן לך את התשובה, אם את שואלת אני אתן לך את התשובה", "אוקי, תני את התשובה" ואז את מעלה עוד קצת התנגדות, עוד קצת כאילו את ההתנגדויות שלה "רגע אבל זה מאוד חשוב" את כל מה שהיא אמרה באותה מילה אבל זה לא בדיוק באותה מילה, דומה אותו רעיון ואז אוקי, את הולכת, אומרת לה "וואלה את צודקת, נכון אם אני בזה, אז אני פשוט יכולה להגיד לו לחכות רגע ולהביא לך את מה שאת רוצה", אוקי עכשיו איפה טעיתי? כשאמרתי לו "אני יכולה להגיד לו לחכות רגע" כי למה זה יפול? כי בלהביא מגבת את יכולה להגיד "אני יכולה לחכות רגע", בלסדר את החדר זה לא "אני יכולה לחכות רגע" כי זה לא רגע לכן המילה "רגע" אם תוסיפי אותה היא יכולה ליצור בעיה כי המילה "רגע" זה יוצר הפרדה בין "להביא מגבת" לבין "החדר", לכן המילה "רגע" היא פסולה. את יכולה להגיד לה "הבנתי" ואז את יכולה לדחוף לה עכשיו מה שאת רוצה, את יכולה להגיד לה "טוב את צודקת, נכון את מספיק חשובה לי, בשבילך אני אוותר על הבן אדם שאני מדברת איתו".
דוגמה כאילו הוצאת משהו, החלפת לה ואחר כך נגיד כשהיא, את מבקשת עזרה את אומרת לה "תקשיבי" אבל גם את ואז את אומרת "אני מקשבת שתעשי" נגיד, למרות שאני לא יודע אם את אומרת לה "תסדרי את החדר" או "אני מבקשת שתסדרי את החדר", או "אני אשמח שתסדרי את החדר, או "מתי תסדרי את החדר".
ש: בדיוק יש לי טון שמודע שאני פוקדת.
אליעד: אני יודע, את זה ישר קפצתי כי אתה לא מבקש שיבטא.
ש: דורשת.
אליעד: כן, אז סלקטיבית היא גם רוצה להתנגד כי למה שאם היא אומללה, מסכנה? לא בגללך, גם בגללך, לא רק בגללך. סתם, אם וזה אז היא מנסה להתנגד בשביל הטענות של עצמה זה חלק מזה. בכל מקרה אני לוקח את מה שהיא ענתה לך ואת אומרת לה, מה את אומרת?
ש: שזה פעם ראשונה שאני מסתכלת על זה ככה. לא הסתכלתי על זה ככה הייתי נעולה.
אליעד: עד היום הסתכלת על מריבה כמחויבת לא כאפשרית, חיובית שמחויב שתהיה מריבה.
ש: וכאילו אין לי מצב שלא להיות במריבה תמיד התנגדות.
אליעד: אוקי, יאללה, שאלות על הנושא הזה?
050-3331-331