7:55איך ליצור התניה אצל מישהו? איך לדעת מה מישהו רוצה? איך לשכנע מישהו? איך לשתול מחשבות? איך לגלות אינטרסים? איך לדעת ממה מישהו מפחד? איך לזהות פחדים? איך לזהות מניע?
איך לגרום לאדם לבצע פעולה באמצעות יצירת התניה?
כאשר רוצים לגרום לאדם לבצע פעולה מסוימת, צריך ליצור אצלו התניה במחשבה שהפעולה הזו מביאה יותר טוב מאשר רע. ישנן שתי דרכים עיקריות לכך:
מה ההבדל בין שימוש ברצונות ופחדים קיימים לבין יצירת רצונות חדשים?
גישה ראשונה היא לקחת את הרצונות והפחדים שכבר קיימים אצל האדם. למשל, אם אדם רוצה אהבה ולא רוצה להיות לבד, אפשר ליצור אצלו התניה שהפעולה הרצויה תוביל לאהבה והפעולה הלא - רצויה תוביל לבדידות.
גישה שנייה היא ליצור רצונות חדשים ופחדים חדשים. אם אדם אינו מעריך מספיק את בריאותו, אפשר ליצור אצלו תפיסה חדשה שבריאות היא הדבר הכי חשוב (טוב חדש), ומוות הוא הדבר הכי מפחיד (רע חדש), ואז לחבר את הטוב החדש לפעולה הרצויה ואת הרע החדש לפעולה הלא - רצויה.
איך אפשר לדעת מה אדם באמת רוצה או ממה הוא מפחד?
כדי ליצור התניה יעילה אצל אדם, צריך לדעת מה באמת חשוב לו או מה מפחיד אותו. לפעמים האדם אומר ישירות מה הוא רוצה ומה לא. למשל, אפשר לשאול אותו: "מה אתה רוצה בחיים?" וכך להבין את רצונותיו. אם הוא לא רוצה להגיד ממה הוא מפחד, אפשר להסיק זאת מההיפך של מה שהוא רוצה.
אבל לעתים אנשים לא חושפים ישירות את הרצונות והפחדים שלהם. במקרה כזה, הדרך לגלות את המידע היא על ידי שאלות על אירועים יומיומיים ופשוטים שהאדם מתאר, למשל:
איך אפשר להשתמש בשיחות חולין כדי לשתול מחשבות?
אחרי שמזהים מה האדם באמת רוצה ומה הוא פוחד שיקרה, ניתן לשתול אצלו מחשבות באמצעות חיבור של ההתנהגות הרצויה לדברים שהוא כבר אוהב, והימנעות מהתנהגות לא רצויה לדברים שהוא כבר פוחד מהם.
לדוגמה, אם ילדה אוהבת להיות במרכז תשומת הלב ופוחדת להיות לבד, אפשר ליצור אצלה התניה מחשבתית שהכנת שיעורי בית תוביל לתשומת לב חיובית מההורים, ואי הכנת שיעורים תוביל להיעדר תשומת לב או להישארות לבד. כך הילדה תאמין שכדאי לה להכין את השיעורים.
איך זיהוי מניעים פנימיים יכול להזיק למערכות יחסים?
למרות שזיהוי מניעים פנימיים יכול לעזור מאוד בשכנוע והשפעה, הוא עלול גם להזיק. כאשר חושפים יותר מדי על האדם או מגלים את "הפרצוף האמיתי" שלו, זה יכול לגרום לתחושת ריחוק ואפילו להפסקת השיחות והקשר.
לכן מומלץ להשתמש בכלי הזה בזהירות ובעדינות, מתוך כוונה אמיתית להבין לעומק את האדם, לעזור לו ולהשפיע עליו באופן חיובי. אם עושים זאת בצורה נעימה ולא מאיימת, זה יכול לשפר משמעותית את מערכות היחסים ואת ההשפעה החיובית על אחרים.
כיצד שיחות רגילות יכולות לספק מידע על מניעים עמוקים?
גם אם אדם לא מספר ישירות על רצונותיו ופחדיו, אפשר לדלות מהם מידע דרך אירועים פשוטים שהוא משתף בשיחות יומיומיות. כל סיפור יומיומי שאדם מספר הוא ביטוי לרצונותיו ופחדיו העמוקים יותר. כששואלים על אירועים אלו שאלות כמו "למה אהבת את זה?" או "איך הרגשת כשעשית את זה?", האדם מתחיל לחשוף בהדרגה את המניעים הפנימיים שלו, וכך מתקבל מידע מדויק יותר על הצרכים והפחדים שלו.
לדוגמה, כאשר האדם מגיב לסדרה בטלוויזיה ואומר "זה מוצלח, זה חכם", אפשר לשאול "למה זה מוצלח בעיניך?" ובכך להבין את המניעים הפנימיים, האמונות והערכים שלו. באופן כזה מתגלה מידע שימושי שמאפשר לשכנע אותו ולהשפיע עליו בקלות וביעילות רבה יותר.
כאשר רוצים לגרום לאדם לבצע פעולה מסוימת, צריך ליצור אצלו התניה במחשבה שהפעולה הזו מביאה יותר טוב מאשר רע. ישנן שתי דרכים עיקריות לכך:
- לקחת את הטוב והרע שכבר קיימים במחשבתו של האדם ולחבר אותם לפעולה שרוצים שיעשה או שלא יעשה.
- ליצור אצל האדם תחושות חדשות של טוב ורע, ולהשתמש בהן להתניה לפעולה או להימנעות מפעולה מסוימת.
מה ההבדל בין שימוש ברצונות ופחדים קיימים לבין יצירת רצונות חדשים?
גישה ראשונה היא לקחת את הרצונות והפחדים שכבר קיימים אצל האדם. למשל, אם אדם רוצה אהבה ולא רוצה להיות לבד, אפשר ליצור אצלו התניה שהפעולה הרצויה תוביל לאהבה והפעולה הלא - רצויה תוביל לבדידות.
גישה שנייה היא ליצור רצונות חדשים ופחדים חדשים. אם אדם אינו מעריך מספיק את בריאותו, אפשר ליצור אצלו תפיסה חדשה שבריאות היא הדבר הכי חשוב (טוב חדש), ומוות הוא הדבר הכי מפחיד (רע חדש), ואז לחבר את הטוב החדש לפעולה הרצויה ואת הרע החדש לפעולה הלא - רצויה.
איך אפשר לדעת מה אדם באמת רוצה או ממה הוא מפחד?
כדי ליצור התניה יעילה אצל אדם, צריך לדעת מה באמת חשוב לו או מה מפחיד אותו. לפעמים האדם אומר ישירות מה הוא רוצה ומה לא. למשל, אפשר לשאול אותו: "מה אתה רוצה בחיים?" וכך להבין את רצונותיו. אם הוא לא רוצה להגיד ממה הוא מפחד, אפשר להסיק זאת מההיפך של מה שהוא רוצה.
אבל לעתים אנשים לא חושפים ישירות את הרצונות והפחדים שלהם. במקרה כזה, הדרך לגלות את המידע היא על ידי שאלות על אירועים יומיומיים ופשוטים שהאדם מתאר, למשל:
- אם אדם מספר שקנה נעליים חדשות, אפשר לשאול: "למה דווקא את הנעליים האלה? איך זה גרם לך להרגיש?". שאלות אלו חושפות אם הוא אוהב אופנה, תחרותיות, תשומת לב או נוחות.
- אם אדם אומר שהיה לו יום קשה בעבודה בגלל לקוחות רבים, אפשר לשאול: "למה אתה לא אוהב הרבה לקוחות? מה מלחיץ בזה?". כך אפשר להבין אם הוא מפחד מלחץ או מחוסר שליטה.
איך אפשר להשתמש בשיחות חולין כדי לשתול מחשבות?
אחרי שמזהים מה האדם באמת רוצה ומה הוא פוחד שיקרה, ניתן לשתול אצלו מחשבות באמצעות חיבור של ההתנהגות הרצויה לדברים שהוא כבר אוהב, והימנעות מהתנהגות לא רצויה לדברים שהוא כבר פוחד מהם.
לדוגמה, אם ילדה אוהבת להיות במרכז תשומת הלב ופוחדת להיות לבד, אפשר ליצור אצלה התניה מחשבתית שהכנת שיעורי בית תוביל לתשומת לב חיובית מההורים, ואי הכנת שיעורים תוביל להיעדר תשומת לב או להישארות לבד. כך הילדה תאמין שכדאי לה להכין את השיעורים.
איך זיהוי מניעים פנימיים יכול להזיק למערכות יחסים?
למרות שזיהוי מניעים פנימיים יכול לעזור מאוד בשכנוע והשפעה, הוא עלול גם להזיק. כאשר חושפים יותר מדי על האדם או מגלים את "הפרצוף האמיתי" שלו, זה יכול לגרום לתחושת ריחוק ואפילו להפסקת השיחות והקשר.
לכן מומלץ להשתמש בכלי הזה בזהירות ובעדינות, מתוך כוונה אמיתית להבין לעומק את האדם, לעזור לו ולהשפיע עליו באופן חיובי. אם עושים זאת בצורה נעימה ולא מאיימת, זה יכול לשפר משמעותית את מערכות היחסים ואת ההשפעה החיובית על אחרים.
כיצד שיחות רגילות יכולות לספק מידע על מניעים עמוקים?
גם אם אדם לא מספר ישירות על רצונותיו ופחדיו, אפשר לדלות מהם מידע דרך אירועים פשוטים שהוא משתף בשיחות יומיומיות. כל סיפור יומיומי שאדם מספר הוא ביטוי לרצונותיו ופחדיו העמוקים יותר. כששואלים על אירועים אלו שאלות כמו "למה אהבת את זה?" או "איך הרגשת כשעשית את זה?", האדם מתחיל לחשוף בהדרגה את המניעים הפנימיים שלו, וכך מתקבל מידע מדויק יותר על הצרכים והפחדים שלו.
לדוגמה, כאשר האדם מגיב לסדרה בטלוויזיה ואומר "זה מוצלח, זה חכם", אפשר לשאול "למה זה מוצלח בעיניך?" ובכך להבין את המניעים הפנימיים, האמונות והערכים שלו. באופן כזה מתגלה מידע שימושי שמאפשר לשכנע אותו ולהשפיע עליו בקלות וביעילות רבה יותר.
- איך להבין את המניעים הפסיכולוגיים של אנשים?
- איך לפתח כישורי שכנוע והשפעה?
- איך לשנות הרגלים ודפוסי חשיבה?
- איך לשפר מערכות יחסים באמצעות הבנת צרכים ופחדים?
איך אפשר ליצור התניה שתשכנע מישהו לפעול בדרך מסוימת?
כדי ליצור התניה אצל מישהו, חשוב לגרום לו לחשוב שהפעולה שנרצה שיעשה תביא לו יותר טוב מרע. אחת הדרכים היא להדגיש את היתרונות שירוויח מהפעולה ואת החסרונות אם לא יבצע אותה. לדוגמה, אם רוצים לגרום למישהו להפסיק לעשן, אפשר לחבר בין המשך העישון לבין משהו שהוא מפחד ממנו (למשל "להיות לבד" או "למות"), ובאותו זמן להדגיש את היתרונות שבאי - עישון (אהבה, בריאות וכדומה).
מהן שתי הגישות העיקריות כדי לשתול מחשבות של טוב ורע?
יש שתי גישות מרכזיות לשתול מחשבות או לשכנע מישהו:
1. להשתמש בטוב וברע שכבר קיימים אצלו. כלומר, לקחת את מה שהוא ממילא רוצה (כמו אהבה) ומה שהוא מאוד לא רוצה (כמו להיות לבד) ולחבר את מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה לטוב, ואת מה שאנחנו לא רוצים שיעשה לרע.
2. ליצור אצלו תחושות חדשות של טוב ורע. לדוגמה, אם מישהו לא מייחס חשיבות לבריאות, אפשר להסביר לו שעישון מוביל למוות שהוא "רע מאוד", ולהציג את הבריאות כטוב חדש שכדאי לשאוף אליו. אחר כך מחברים בין הפסקת עישון לחיים טובים יותר, ובין המשך העישון לפגיעה בריאותית.
איך לדעת מה מישהו באמת רוצה או ממה הוא מפחד?
לעתים, כשלא רוצים להגיד ישירות "אם תעשה X תקבל טוב ואם לא תעשה X יהיה לך רע", צריך להבין לעומק את מערך הרצונות והפחדים של האדם. כדי לעשות זאת, מזהים את האינטרסים הקיימים שלו: מהם הדברים שגורמים לו להתלהב? מהם הדברים שמפחידים אותו? איך הוא מסביר את עצמו?
כאשר מנסים להשפיע על בן או בת משפחה (למשל ילד שמסרב להכין שיעורים), אפשר לחבר פעולה רצויה למשהו שהוא כבר אוהב (כמו מתנה או תשומת לב) ולהרחיק פעולה לא רצויה ממשהו שמפחיד אותו או נתפס אצלו כרע.
איך מזהים רצונות ופחדים אם האדם לא מדבר עליהם ישירות?
לעתים אנשים משוחחים ב"שיחות חולין" ולא חושפים ישירות מה הם רוצים או ממה הם פוחדים. אפשר ללמוד על הרצונות והפחדים מתוך הדברים הקטנים שהם מספרים.
לדוגמה:
איך לשתול מחשבות כשמגלים מניעים דרך שיחות חולין?
לאחר שמזהים מה באמת האדם רוצה (למשל "הילדה שלי אוהבת להיות מרכז תשומת הלב") ומה הוא פוחד שיהיה לו (למשל "היא לא רוצה שיעזבו אותה לבד"), אפשר לחבר את ההתנהגות שרוצים לעודד למה שטוב בעיניה, ולחבר את מה שלא רוצים שיעשה למה שמפחיד אותה. כך נוצרת התניה במחשבה שלה: "אם אעשה את מה שמבקשים ממני, אזכה לתשומת הלב שאני אוהבת. אם לא אעשה, אולי איענש בבדידות או בהרחקה".
כיצד איתור מניעים יכול להשפיע על הקשר שלנו עם אחרים?
מצד אחד, לדעת בדיוק מה אנשים רוצים וממה הם מפחדים הוא כלי חזק לשכנוע ולהשפעה. מצד שני, הדבר יכול לגרום לריחוק אם נרגיש שאנחנו "רואים את הפרצוף האמיתי" של אנשים או חושפים יותר מדי עליהם. לעתים זה יכול לגרום אפילו להפסקת שיחות, אם אחד הצדדים מרגיש לא בנוח עם השאלות החודרניות.
יחד עם זאת, השימוש במידע הזה יכול להיות יעיל אם משתמשים בו באופן עדין ומתוך כוונה חיובית: להבין את האדם לעומק ולחבר אותו לפעולות שיקדמו אותו באמת, תוך התחשבות ברצונותיו ובפחדיו.
כדי ליצור התניה אצל מישהו, חשוב לגרום לו לחשוב שהפעולה שנרצה שיעשה תביא לו יותר טוב מרע. אחת הדרכים היא להדגיש את היתרונות שירוויח מהפעולה ואת החסרונות אם לא יבצע אותה. לדוגמה, אם רוצים לגרום למישהו להפסיק לעשן, אפשר לחבר בין המשך העישון לבין משהו שהוא מפחד ממנו (למשל "להיות לבד" או "למות"), ובאותו זמן להדגיש את היתרונות שבאי - עישון (אהבה, בריאות וכדומה).
מהן שתי הגישות העיקריות כדי לשתול מחשבות של טוב ורע?
יש שתי גישות מרכזיות לשתול מחשבות או לשכנע מישהו:
1. להשתמש בטוב וברע שכבר קיימים אצלו. כלומר, לקחת את מה שהוא ממילא רוצה (כמו אהבה) ומה שהוא מאוד לא רוצה (כמו להיות לבד) ולחבר את מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה לטוב, ואת מה שאנחנו לא רוצים שיעשה לרע.
2. ליצור אצלו תחושות חדשות של טוב ורע. לדוגמה, אם מישהו לא מייחס חשיבות לבריאות, אפשר להסביר לו שעישון מוביל למוות שהוא "רע מאוד", ולהציג את הבריאות כטוב חדש שכדאי לשאוף אליו. אחר כך מחברים בין הפסקת עישון לחיים טובים יותר, ובין המשך העישון לפגיעה בריאותית.
איך לדעת מה מישהו באמת רוצה או ממה הוא מפחד?
לעתים, כשלא רוצים להגיד ישירות "אם תעשה X תקבל טוב ואם לא תעשה X יהיה לך רע", צריך להבין לעומק את מערך הרצונות והפחדים של האדם. כדי לעשות זאת, מזהים את האינטרסים הקיימים שלו: מהם הדברים שגורמים לו להתלהב? מהם הדברים שמפחידים אותו? איך הוא מסביר את עצמו?
כאשר מנסים להשפיע על בן או בת משפחה (למשל ילד שמסרב להכין שיעורים), אפשר לחבר פעולה רצויה למשהו שהוא כבר אוהב (כמו מתנה או תשומת לב) ולהרחיק פעולה לא רצויה ממשהו שמפחיד אותו או נתפס אצלו כרע.
איך מזהים רצונות ופחדים אם האדם לא מדבר עליהם ישירות?
לעתים אנשים משוחחים ב"שיחות חולין" ולא חושפים ישירות מה הם רוצים או ממה הם פוחדים. אפשר ללמוד על הרצונות והפחדים מתוך הדברים הקטנים שהם מספרים.
לדוגמה:
- מישהו מספר שקנה נעליים חדשות. אפשר לשאול: "למה דווקא הנעליים האלו? מה אהבת בהן?" ולהעמיק בשאלות כמו "איך זה גרם לך להרגיש? מה אתה אוהב בקנייה הזו?" וכך מגלים אם הוא מחפש חידוש, אופנה, תשומת לב, נוחות וכו'.
- מישהו מספר שעבד קשה וחזר הביתה מוקדם בגלל ריבוי לקוחות. אפשר לשאול: "למה אתה לא אוהב שיש הרבה לקוחות? מה בדיוק מלחיץ בזה?" וכך מבינים שהוא אולי מפחד ממצבים של לחץ או חוסר שליטה.
איך לשתול מחשבות כשמגלים מניעים דרך שיחות חולין?
לאחר שמזהים מה באמת האדם רוצה (למשל "הילדה שלי אוהבת להיות מרכז תשומת הלב") ומה הוא פוחד שיהיה לו (למשל "היא לא רוצה שיעזבו אותה לבד"), אפשר לחבר את ההתנהגות שרוצים לעודד למה שטוב בעיניה, ולחבר את מה שלא רוצים שיעשה למה שמפחיד אותה. כך נוצרת התניה במחשבה שלה: "אם אעשה את מה שמבקשים ממני, אזכה לתשומת הלב שאני אוהבת. אם לא אעשה, אולי איענש בבדידות או בהרחקה".
כיצד איתור מניעים יכול להשפיע על הקשר שלנו עם אחרים?
מצד אחד, לדעת בדיוק מה אנשים רוצים וממה הם מפחדים הוא כלי חזק לשכנוע ולהשפעה. מצד שני, הדבר יכול לגרום לריחוק אם נרגיש שאנחנו "רואים את הפרצוף האמיתי" של אנשים או חושפים יותר מדי עליהם. לעתים זה יכול לגרום אפילו להפסקת שיחות, אם אחד הצדדים מרגיש לא בנוח עם השאלות החודרניות.
יחד עם זאת, השימוש במידע הזה יכול להיות יעיל אם משתמשים בו באופן עדין ומתוך כוונה חיובית: להבין את האדם לעומק ולחבר אותו לפעולות שיקדמו אותו באמת, תוך התחשבות ברצונותיו ובפחדיו.
- איך להבין את המניעים הפסיכולוגיים של אנשים
- איך לפתח כישורי שכנוע והשפעה
- איך לשנות הרגלים ודפוסי חשיבה
- איך לשפר מערכות יחסים באמצעות הבנת צרכים ופחדים
עכשיו נניח שרוצים להשפיע על מישהו רוצים להשפיע עליו, רוצים לגרום לו מה לעשות משהו מסוים אז איך עושים את זה אז בגדול מה שעושים צריכים לגרום לו לחשוב שזה יותר טוב מרע, נכון שאם הוא יעשה את זה יהיה לו יותר טוב מרע. עכשיו השאלה היא איך גורמים למישהו לחשוב על משהו מסוים שזה יותר טוב מרע, עכשיו פה יש שתי וריאציות כאילו "אם תעשה את זה יהיה לך טוב ואם לא תעשה את זה יהיה לך רע". עכשיו השאלה היא איך עושים את זה בהנחה שלא רוצים להגיד לו "אם תעשה את זה יהיה לך טוב אם לא יהיה לך רע" השאלה היא איך עושים את זה אז בגדול.
ש: אתה יכול להגיד לו.
אליעד: שנייה אז בגדול יש שתי גישות להסתכל על זה גישה אחת אומרת בא ניקח את הדברים שכרגע נתפסים בעיניו כטובים או נתפסים בעיניו כרעים וניצור לו חיבור בין מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה לבין הדברים הטובים לבין מה שאנחנו רוצים שהוא לא יעשה לדברים הרעים. לדוגמה נגיד שהוא רוצה נגיד אהבה והוא לא רוצה נגיד להיות לבד אז אנחנו נגיד ניצור לו התניה שאומרת שאם נגיד הוא יעשן הוא יהיה לבד ואם הוא לא יעשן נגיד הוא יקבל אהבה נניח.
עוד פעם נמצא מה טוב עבורו נמצא מה רע עבורו ואז אחר כך ננסה בדרך כזו או אחרת שזאת גם שאלה איך ננסה להסביר לו חיבור בין מה שהוא רוצה מה שהוא מאוד אוהב ומה שטוב עבורו על ידי מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה ובין מה שרע עבורו מה שאנחנו רוצים שהוא לא יעשה. זאת גישה אחת גישה שנייה אומרת לא חייבים לעשות את זה אפשר לעשות עוד ווריאציה אפשר ליצור לו טוב ורע, נגיד שאנחנו חושבים שאם הוא יעשן נגיד הוא ימות ואם הוא לא יעשן נגיד הוא יחיה יהיה בריא אז בוא ניצור לו אנחנו ניצור לו טוב ורע חדשים.
ניצור לו מחשבה שאומרת שמוות זה מאוד רע וניצור לו מחשבה שאומרת שבריאות זה מאוד טוב ואח כך ניצור לו התניה בין בריאות להפסקת עישון ובין מוות להמשך עישון. זאת אומרת אפשרות אחת זה להשתמש בטוב וברע הקיימים אצלו ואז לחבר אותם למה שאנחנו רוצים שהוא יעשה או לא ואפשרות נוספת זה ליצור לו טוב ורע חדשים ולחבר אותם למה שאנחנו רוצים שהוא יעשה או לא יעשה.
עכשיו השאלה הנשאלת היא איך אפשר לדעת מה טוב ורע אצל בן אדם מה טוב ורע עבור הבן אדם, נניח שבן אדם רוצה ליצור למישהו התניה שירצו אותו אתה רוצה לגרום נגיד לילד שלך לעשות שיעורים נניח, אוקי אתה רוצה לגרום לילדה שלך נגיד לעשות X ואתה שואל את עצמך "איך אני יוצר לה בראש את ההתניה שהיא תעשה את זה" אז אמרנו ככה בא תיקח משהו טוב שהיא חושבת שזה טוב היא תחבר את זה למה שאתה רוצה שהיא תעשה ולהיפך.
השאלה רק בהנחה שאתה יוצר לה טוב ורע חדשים זה בפני עצמו אבל בהנחה שאתה רוצה לאתר את הדברים הטובים בעיניה ואת הדברים הרעים בעיניה איך עושים את זה?
ש: אם אתה מדבר עם הבן אדם אתה רואה איך שהוא מדבר על משהו והוא מתלהב ממנו אז אתה יודע שהוא אוהב את זה.
אליעד: נכון אז אחד אם אתה מדבר עם הבן אדם לפעמים הוא מספר לך "יש לי מטרות כאלה ויש לי פחדים כאלה ואני רוצה את זה ואני לא רוצה את זה" וכו' זה נכון לפעמים קודם כל אתה יכול לשאול אותו "תגיד לי מה אתה רוצה בחיים?" יביא לך מטרות "מה אתה לא רוצה בחיים?" יביא לך פחדים, "מה אתה רוצה בחיים?" יביא לך מטרות ואז אתה יודע שהוא לא רוצה את ההפך שלהם כי הרבה פעמים הבן אדם לא רוצה להגיד מה הוא לא רוצה אבל הוא לא רוצה את ההפך של מה שהוא רוצה, אם הוא יגיד לך מה הוא רוצה הוא בעצם אמר לך מה הוא לא לא רוצה אבל מעבר לזה מה עוד אפשר לעשות?
ש: לפי ההתנהגות שלו לראות מה הוא עושה ואז להבין ההתנהגות הזאת כנראה היא גורמת לו טוב אז הוא עושה את זה.
אליעד: אז מה שאני אומר זה כזה דבר אם רוצים לדלות ממישהו מידע על הרצונות שלו מה שצריך לעשות בעצם זה כאשר מדברים איתו והוא מספר סיפורים כאלה ואחרים "עשיתי הלכתי חזרתי באתי", נגיד שמישהו מספר לך שיחות חולין של "הלכתי קניתי רציתי, באתי עבדתי חזרתי" זה מה שהוא מספר והוא אף פעם לא אומר מה הוא רוצה ואף פעם לא אומר מה הוא לא רוצה, איך דולים ממנו מה הוא רוצה ומה הוא לא רוצה?
ש: מתי שכשהוא אומר משהו הוא מתלהב לא יודע.
אליעד: נניח שהוא מתלהב שהוא קנה נעליים, סבבה אז מה תעשה תגיד לו שאם הוא יהיה איתך הוא יקבל נעליים?
ש: לא זאת אומרת שהוא אוהב לקנות יש לו חווית קנייה.
אליעד: אוקי אבל אתה לא יודע למה הוא אהב את הנעליים אין לך מושג, אתה לא יודע מה האינטרס כאינטרס של תחרותיות אינטרס של בזבוז כסף אינטרס של התחדשות איזה אינטרס אתה לא יודע. אז תתרכזו טוב יש הרבה אנשים בעולם שמדברים והשיחה ביניהם זה שיחות חולין של כביכול סתמיות כאלה הבן אדם לא חושף בשיחה את הרצונות שלו את הפחדים שלו מה שזה לא יהיה עכשיו הדרך לחשוף זה באמצעות שמנסים להבין את המניע מאחורי ההתנהגויות שלו.
לדוגמה נגיד שמישהו אומר "היום וואלה היה לי יום קשה בעבודה חזרתי הביתה מוקדם" אפשר לשאול "מה היה לך קשה בעבודה? היה לי קשה בעבודה שהיה המון לקוחות, אוקי וואלה אתה לא אוהב למה אתה לא אוהב לקוחות, לקוחות מלחיצים אותך למה אתה לא אוהב לקוחות?", עכשיו אני לא אומר בהכרח לעשות את זה ככה אבל דרך הכניסה למניעים של ההתנהגויות אחרי כמה "למה ולמה מה הסיבה ומה הסיבה" דרך זה יודעים את הרצונות שלו הכללים ואת הפחדים שלו הכללים וכו'.
זאת אומרת גם אם מישהו מספר לך לדוגמה "קניתי נעליים" אז אפשר להגיד טוב הוא מספר לי שהוא קנה נעליים הוא לא חושף שום דבר על עצמו אבל כשהוא אומר לך "קניתי נעליים" אתה יכול לשאול אותו "ואיך הנעליים היו בעיניך אהבת את הקנייה?" הוא אומר לך "כן, מה הרגשת ממה התלהבת מה מיוחד בנעליים האלה?" ודרך זה שמפתחים שיחה לא מעניין אותך מהנעליים מעניין אותך שהוא יתחיל לספר לך דרך הסיפור על הנעליים על הטיול על ההליכה, על הכאב ראש לא יודע מה אם אתה שואל אותו "ומה הרגשת איך זה גרם לך להרגיש למה הרגשת את זה, מה חשבת אתה תמיד חושב את זה כולם חושבים את זה אתה חושב שכולם".
עכשיו אני לא אומר איך לעשות את זה בפועל כי לא להעמיס עליו לא להלחיץ אותו אבל המקומות האלה שהבן אדם מספר את הסיפורים התמימים דרכם אפשר להיכנס "ללמה מה הסיבה מה המניע, איזה רצון זה ניסה למלא" ודרך זה אתה יכול לקבל רשימה output "טוב אז הוא רוצה את זה והוא רוצה את זה, הוא לא רוצה את זה הוא כן רוצה" דרך סיפורים רגילים יומיומיים. כי כל הסיפורים שהבן אדם מספר כל הפעולות וההחלטות זה הכל ביטוי של הרצונות שלו ולכן צריך להתחיל לנסות דרך הסיפורים לדלות את הרצונות הפנימיים יותר.
ש: אז זה יכול להזיק בעצם.
אליעד: וזה גם יכול להזיק קצת, איך זה יכול להזיק?
ש: תפסיק לדבר עם אנשים כי אתה יודע מה הם רוצים כולם.
אליעד: שמה?
ש: שתפסיק לרצות להתקרב.
אליעד: אתה צודק זה יכול לגרום לך לא לדבר יותר עם אנשים כי אתה תחשוף את הפרצוף האמיתי שלהם, זה נכון אבל בהנחה שאתה רוצה לחשוף את הפרצוף האמיתי שלהם כי אתה רוצה ליצור להם אחר כך איזה התניה כזו או אחרת אז אם מישהו מספר לך סיפורים רגילים בא תנסה להבין מה האמונות שלו, נגיד סתם רואים איתו טלוויזיה אוקי נגיד רואים טלוויזיה ואז נגיד הוא אומר "איזה מוצלח איזה חכם איזה יפה איזה מוכשר, איזה טוב איזה רע" על משהו "למה אתה חושב ככה? כי ככה וככה".
עכשיו תנסה לדלות מה יש מאחורי ה - "למה" מאחורי המחשבה ככל שדולים יותר מידע ככה יותר יודעים על הרצונות הפנימיים של הבן אדם ודרך זה אחר כך אפשר לעשות מזה עוד עניינים. עכשיו גם אם זה נראה פשוט עובדה שלא נתתם את התשובה הזאת מלכתחילה אולי כי רציתם לשדר לי שאתם חכמים מאוד שאני חכם.
ש: אתה יכול להגיד לו.
אליעד: שנייה אז בגדול יש שתי גישות להסתכל על זה גישה אחת אומרת בא ניקח את הדברים שכרגע נתפסים בעיניו כטובים או נתפסים בעיניו כרעים וניצור לו חיבור בין מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה לבין הדברים הטובים לבין מה שאנחנו רוצים שהוא לא יעשה לדברים הרעים. לדוגמה נגיד שהוא רוצה נגיד אהבה והוא לא רוצה נגיד להיות לבד אז אנחנו נגיד ניצור לו התניה שאומרת שאם נגיד הוא יעשן הוא יהיה לבד ואם הוא לא יעשן נגיד הוא יקבל אהבה נניח.
עוד פעם נמצא מה טוב עבורו נמצא מה רע עבורו ואז אחר כך ננסה בדרך כזו או אחרת שזאת גם שאלה איך ננסה להסביר לו חיבור בין מה שהוא רוצה מה שהוא מאוד אוהב ומה שטוב עבורו על ידי מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה ובין מה שרע עבורו מה שאנחנו רוצים שהוא לא יעשה. זאת גישה אחת גישה שנייה אומרת לא חייבים לעשות את זה אפשר לעשות עוד ווריאציה אפשר ליצור לו טוב ורע, נגיד שאנחנו חושבים שאם הוא יעשן נגיד הוא ימות ואם הוא לא יעשן נגיד הוא יחיה יהיה בריא אז בוא ניצור לו אנחנו ניצור לו טוב ורע חדשים.
ניצור לו מחשבה שאומרת שמוות זה מאוד רע וניצור לו מחשבה שאומרת שבריאות זה מאוד טוב ואח כך ניצור לו התניה בין בריאות להפסקת עישון ובין מוות להמשך עישון. זאת אומרת אפשרות אחת זה להשתמש בטוב וברע הקיימים אצלו ואז לחבר אותם למה שאנחנו רוצים שהוא יעשה או לא ואפשרות נוספת זה ליצור לו טוב ורע חדשים ולחבר אותם למה שאנחנו רוצים שהוא יעשה או לא יעשה.
עכשיו השאלה הנשאלת היא איך אפשר לדעת מה טוב ורע אצל בן אדם מה טוב ורע עבור הבן אדם, נניח שבן אדם רוצה ליצור למישהו התניה שירצו אותו אתה רוצה לגרום נגיד לילד שלך לעשות שיעורים נניח, אוקי אתה רוצה לגרום לילדה שלך נגיד לעשות X ואתה שואל את עצמך "איך אני יוצר לה בראש את ההתניה שהיא תעשה את זה" אז אמרנו ככה בא תיקח משהו טוב שהיא חושבת שזה טוב היא תחבר את זה למה שאתה רוצה שהיא תעשה ולהיפך.
השאלה רק בהנחה שאתה יוצר לה טוב ורע חדשים זה בפני עצמו אבל בהנחה שאתה רוצה לאתר את הדברים הטובים בעיניה ואת הדברים הרעים בעיניה איך עושים את זה?
ש: אם אתה מדבר עם הבן אדם אתה רואה איך שהוא מדבר על משהו והוא מתלהב ממנו אז אתה יודע שהוא אוהב את זה.
אליעד: נכון אז אחד אם אתה מדבר עם הבן אדם לפעמים הוא מספר לך "יש לי מטרות כאלה ויש לי פחדים כאלה ואני רוצה את זה ואני לא רוצה את זה" וכו' זה נכון לפעמים קודם כל אתה יכול לשאול אותו "תגיד לי מה אתה רוצה בחיים?" יביא לך מטרות "מה אתה לא רוצה בחיים?" יביא לך פחדים, "מה אתה רוצה בחיים?" יביא לך מטרות ואז אתה יודע שהוא לא רוצה את ההפך שלהם כי הרבה פעמים הבן אדם לא רוצה להגיד מה הוא לא רוצה אבל הוא לא רוצה את ההפך של מה שהוא רוצה, אם הוא יגיד לך מה הוא רוצה הוא בעצם אמר לך מה הוא לא לא רוצה אבל מעבר לזה מה עוד אפשר לעשות?
ש: לפי ההתנהגות שלו לראות מה הוא עושה ואז להבין ההתנהגות הזאת כנראה היא גורמת לו טוב אז הוא עושה את זה.
אליעד: אז מה שאני אומר זה כזה דבר אם רוצים לדלות ממישהו מידע על הרצונות שלו מה שצריך לעשות בעצם זה כאשר מדברים איתו והוא מספר סיפורים כאלה ואחרים "עשיתי הלכתי חזרתי באתי", נגיד שמישהו מספר לך שיחות חולין של "הלכתי קניתי רציתי, באתי עבדתי חזרתי" זה מה שהוא מספר והוא אף פעם לא אומר מה הוא רוצה ואף פעם לא אומר מה הוא לא רוצה, איך דולים ממנו מה הוא רוצה ומה הוא לא רוצה?
ש: מתי שכשהוא אומר משהו הוא מתלהב לא יודע.
אליעד: נניח שהוא מתלהב שהוא קנה נעליים, סבבה אז מה תעשה תגיד לו שאם הוא יהיה איתך הוא יקבל נעליים?
ש: לא זאת אומרת שהוא אוהב לקנות יש לו חווית קנייה.
אליעד: אוקי אבל אתה לא יודע למה הוא אהב את הנעליים אין לך מושג, אתה לא יודע מה האינטרס כאינטרס של תחרותיות אינטרס של בזבוז כסף אינטרס של התחדשות איזה אינטרס אתה לא יודע. אז תתרכזו טוב יש הרבה אנשים בעולם שמדברים והשיחה ביניהם זה שיחות חולין של כביכול סתמיות כאלה הבן אדם לא חושף בשיחה את הרצונות שלו את הפחדים שלו מה שזה לא יהיה עכשיו הדרך לחשוף זה באמצעות שמנסים להבין את המניע מאחורי ההתנהגויות שלו.
לדוגמה נגיד שמישהו אומר "היום וואלה היה לי יום קשה בעבודה חזרתי הביתה מוקדם" אפשר לשאול "מה היה לך קשה בעבודה? היה לי קשה בעבודה שהיה המון לקוחות, אוקי וואלה אתה לא אוהב למה אתה לא אוהב לקוחות, לקוחות מלחיצים אותך למה אתה לא אוהב לקוחות?", עכשיו אני לא אומר בהכרח לעשות את זה ככה אבל דרך הכניסה למניעים של ההתנהגויות אחרי כמה "למה ולמה מה הסיבה ומה הסיבה" דרך זה יודעים את הרצונות שלו הכללים ואת הפחדים שלו הכללים וכו'.
זאת אומרת גם אם מישהו מספר לך לדוגמה "קניתי נעליים" אז אפשר להגיד טוב הוא מספר לי שהוא קנה נעליים הוא לא חושף שום דבר על עצמו אבל כשהוא אומר לך "קניתי נעליים" אתה יכול לשאול אותו "ואיך הנעליים היו בעיניך אהבת את הקנייה?" הוא אומר לך "כן, מה הרגשת ממה התלהבת מה מיוחד בנעליים האלה?" ודרך זה שמפתחים שיחה לא מעניין אותך מהנעליים מעניין אותך שהוא יתחיל לספר לך דרך הסיפור על הנעליים על הטיול על ההליכה, על הכאב ראש לא יודע מה אם אתה שואל אותו "ומה הרגשת איך זה גרם לך להרגיש למה הרגשת את זה, מה חשבת אתה תמיד חושב את זה כולם חושבים את זה אתה חושב שכולם".
עכשיו אני לא אומר איך לעשות את זה בפועל כי לא להעמיס עליו לא להלחיץ אותו אבל המקומות האלה שהבן אדם מספר את הסיפורים התמימים דרכם אפשר להיכנס "ללמה מה הסיבה מה המניע, איזה רצון זה ניסה למלא" ודרך זה אתה יכול לקבל רשימה output "טוב אז הוא רוצה את זה והוא רוצה את זה, הוא לא רוצה את זה הוא כן רוצה" דרך סיפורים רגילים יומיומיים. כי כל הסיפורים שהבן אדם מספר כל הפעולות וההחלטות זה הכל ביטוי של הרצונות שלו ולכן צריך להתחיל לנסות דרך הסיפורים לדלות את הרצונות הפנימיים יותר.
ש: אז זה יכול להזיק בעצם.
אליעד: וזה גם יכול להזיק קצת, איך זה יכול להזיק?
ש: תפסיק לדבר עם אנשים כי אתה יודע מה הם רוצים כולם.
אליעד: שמה?
ש: שתפסיק לרצות להתקרב.
אליעד: אתה צודק זה יכול לגרום לך לא לדבר יותר עם אנשים כי אתה תחשוף את הפרצוף האמיתי שלהם, זה נכון אבל בהנחה שאתה רוצה לחשוף את הפרצוף האמיתי שלהם כי אתה רוצה ליצור להם אחר כך איזה התניה כזו או אחרת אז אם מישהו מספר לך סיפורים רגילים בא תנסה להבין מה האמונות שלו, נגיד סתם רואים איתו טלוויזיה אוקי נגיד רואים טלוויזיה ואז נגיד הוא אומר "איזה מוצלח איזה חכם איזה יפה איזה מוכשר, איזה טוב איזה רע" על משהו "למה אתה חושב ככה? כי ככה וככה".
עכשיו תנסה לדלות מה יש מאחורי ה - "למה" מאחורי המחשבה ככל שדולים יותר מידע ככה יותר יודעים על הרצונות הפנימיים של הבן אדם ודרך זה אחר כך אפשר לעשות מזה עוד עניינים. עכשיו גם אם זה נראה פשוט עובדה שלא נתתם את התשובה הזאת מלכתחילה אולי כי רציתם לשדר לי שאתם חכמים מאוד שאני חכם.