איך לנתח דברים? שאלה לא ברורה, שאלה פרדוקסאלית, שאלה לא הגיונית, שאלה מוזרה, לבקש להגדיר, רטוריקה, איך להגדיר דברים? להבין את השאלה, תלוי בהגדרה
מה הדרך הנכונה לנתח שאלות לא הגיוניות או פרדוקסאליות?
אליעד כהן מסביר כיצד לגשת ולנתח שאלות שנתפסות כלא ברורות, מוזרות או אפילו פרדוקסאליות. כאשר שואלים אותנו שאלה לא ברורה או פרדוקסאלית, כמו למשל "למה זה בריא לשתות חלב, למרות שהנחנו מראש שזה לא בריא?", הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לבדוק את הנחות היסוד של השאלה. אי - הבנה מתרחשת כאשר מניחים שמשמעותה של מילה אחת במשפט היא זהה למשמעותה במשפט אחר או בהקשר אחר.
הנקודה המרכזית שאליעד חוזר עליה היא החשיבות של הגדרת מושגים. לפני שניתן לענות על השאלה, חובה לבדוק את ההנחות ואת המשמעות המדויקת של כל מילה בשאלה. לא מספיק להבין את השאלה באופן כללי, אלא יש להבין בדיוק למה התכוון מי ששאל אותה.
מדוע חשוב להגדיר מושגים כשמנתחים שאלה?
אליעד מסביר שכדי להתמודד עם שאלות שמכילות סתירה פנימית או שהן אינן ברורות מספיק, חייבים להתחיל מהגדרות מדויקות. למשל, כששואלים: "אם נניח שלשתות חלב זה לא בריא, למה בכל זאת בריא לשתות חלב?", לפני שנותנים תשובה יש לברר למה מתכוונים ב"בריא". "בריא" יכול להתפרש כ"בריא לגוף", "בריא לנפש", או אפילו "בריא לטווח קצר או ארוך". אם לא מגדירים את המושג המדויק של "בריא", נוצר מצב שבו אפשר לתת שתי תשובות שונות לגמרי ולא בהכרח סותרות זו את זו.
לדוגמה, אפשר להגיד מצד אחד ש"חלב הוא לא בריא", אם מתכוונים לכך שהוא מזיק לבריאות הגוף הפיזית באופן מוחלט, ומצד שני אפשר להגיד ש"חלב הוא בריא", אם מתכוונים לכך ששתייתו תורמת לבריאות הנפשית או לרוגע, מה שמביא בסופו של דבר גם לשיפור בבריאות הפיזית. במילים אחרות, התשובה תלויה תמיד בהגדרה של המונחים. ולכן, אומר אליעד, חובה לעצור ולבקש הגדרות ברורות למושגים לפני שמתקדמים הלאה.
איך להתמודד עם שאלות פרדוקסאליות?
בשאלות פרדוקסאליות, כמו זו שהוצגה על החלב, אליעד מציע להתחיל מלהבין את הסתירה, ואז לפרק אותה באמצעות בדיקת ההנחות. נניח שלשתות חלב "לא בריא" משמעותו שהוא מזיק בצורה מוחלטת. במקרה כזה, השאלה "למה בכל זאת בריא לשתות חלב?" היא לכאורה לא הגיונית. אבל אז, אם מחליטים לבדוק את המשמעות מחדש, אולי אפשר לגלות ש"בריא" במובן השני של השאלה קשור לבריאות נפשית או לבריאות ארוכת טווח. כך, אין בהכרח סתירה אמיתית בין שני חלקי המשפט. הסתירה נוצרה רק בגלל שלא הגדרנו נכון את המונחים.
לכן, אליעד מדגיש שכדי לפתור שאלות כאלו, חייבים לשאול את עצמנו: האם שתי הפעמים שהמילה "בריא" מוזכרת מתייחסות לאותו הדבר? או שיש להן שתי משמעויות שונות? ברגע שנבהיר זאת, ייתכן שהפרדוקס יתפרק מיד. אליעד מדגים את הרעיון באמצעות משפט כמו "כל כמות של חלב לא בריאה", ואז מסביר שאפשר לתת תשובה שהחלב הוא אכן לא בריא לגוף באופן ישיר, אבל מצד שני הוא בריא כי הוא גורם להנאה, וההנאה מובילה בסופו של דבר לשיפור הבריאות הנפשית וכתוצאה מכך גם לבריאות הגופנית.
מה הטעות הנפוצה כשמתמודדים עם שאלות לא ברורות?
הטעות הנפוצה שאליעד מצביע עליה היא שהרבה אנשים מנסים לענות על השאלה בלי לוודא שהמושגים בה ברורים לחלוטין. במקום לתת מיד תשובה לשאלה לא ברורה, צריך לעצור ולשאול: "מה בדיוק התכוונת במושג הזה?" או "תגדיר לי בבקשה מה זה אומר". רק אחרי שההגדרות מדויקות...
אליעד כהן מסביר כיצד לגשת ולנתח שאלות שנתפסות כלא ברורות, מוזרות או אפילו פרדוקסאליות. כאשר שואלים אותנו שאלה לא ברורה או פרדוקסאלית, כמו למשל "למה זה בריא לשתות חלב, למרות שהנחנו מראש שזה לא בריא?", הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לבדוק את הנחות היסוד של השאלה. אי - הבנה מתרחשת כאשר מניחים שמשמעותה של מילה אחת במשפט היא זהה למשמעותה במשפט אחר או בהקשר אחר.
הנקודה המרכזית שאליעד חוזר עליה היא החשיבות של הגדרת מושגים. לפני שניתן לענות על השאלה, חובה לבדוק את ההנחות ואת המשמעות המדויקת של כל מילה בשאלה. לא מספיק להבין את השאלה באופן כללי, אלא יש להבין בדיוק למה התכוון מי ששאל אותה.
מדוע חשוב להגדיר מושגים כשמנתחים שאלה?
אליעד מסביר שכדי להתמודד עם שאלות שמכילות סתירה פנימית או שהן אינן ברורות מספיק, חייבים להתחיל מהגדרות מדויקות. למשל, כששואלים: "אם נניח שלשתות חלב זה לא בריא, למה בכל זאת בריא לשתות חלב?", לפני שנותנים תשובה יש לברר למה מתכוונים ב"בריא". "בריא" יכול להתפרש כ"בריא לגוף", "בריא לנפש", או אפילו "בריא לטווח קצר או ארוך". אם לא מגדירים את המושג המדויק של "בריא", נוצר מצב שבו אפשר לתת שתי תשובות שונות לגמרי ולא בהכרח סותרות זו את זו.
לדוגמה, אפשר להגיד מצד אחד ש"חלב הוא לא בריא", אם מתכוונים לכך שהוא מזיק לבריאות הגוף הפיזית באופן מוחלט, ומצד שני אפשר להגיד ש"חלב הוא בריא", אם מתכוונים לכך ששתייתו תורמת לבריאות הנפשית או לרוגע, מה שמביא בסופו של דבר גם לשיפור בבריאות הפיזית. במילים אחרות, התשובה תלויה תמיד בהגדרה של המונחים. ולכן, אומר אליעד, חובה לעצור ולבקש הגדרות ברורות למושגים לפני שמתקדמים הלאה.
איך להתמודד עם שאלות פרדוקסאליות?
בשאלות פרדוקסאליות, כמו זו שהוצגה על החלב, אליעד מציע להתחיל מלהבין את הסתירה, ואז לפרק אותה באמצעות בדיקת ההנחות. נניח שלשתות חלב "לא בריא" משמעותו שהוא מזיק בצורה מוחלטת. במקרה כזה, השאלה "למה בכל זאת בריא לשתות חלב?" היא לכאורה לא הגיונית. אבל אז, אם מחליטים לבדוק את המשמעות מחדש, אולי אפשר לגלות ש"בריא" במובן השני של השאלה קשור לבריאות נפשית או לבריאות ארוכת טווח. כך, אין בהכרח סתירה אמיתית בין שני חלקי המשפט. הסתירה נוצרה רק בגלל שלא הגדרנו נכון את המונחים.
לכן, אליעד מדגיש שכדי לפתור שאלות כאלו, חייבים לשאול את עצמנו: האם שתי הפעמים שהמילה "בריא" מוזכרת מתייחסות לאותו הדבר? או שיש להן שתי משמעויות שונות? ברגע שנבהיר זאת, ייתכן שהפרדוקס יתפרק מיד. אליעד מדגים את הרעיון באמצעות משפט כמו "כל כמות של חלב לא בריאה", ואז מסביר שאפשר לתת תשובה שהחלב הוא אכן לא בריא לגוף באופן ישיר, אבל מצד שני הוא בריא כי הוא גורם להנאה, וההנאה מובילה בסופו של דבר לשיפור הבריאות הנפשית וכתוצאה מכך גם לבריאות הגופנית.
מה הטעות הנפוצה כשמתמודדים עם שאלות לא ברורות?
הטעות הנפוצה שאליעד מצביע עליה היא שהרבה אנשים מנסים לענות על השאלה בלי לוודא שהמושגים בה ברורים לחלוטין. במקום לתת מיד תשובה לשאלה לא ברורה, צריך לעצור ולשאול: "מה בדיוק התכוונת במושג הזה?" או "תגדיר לי בבקשה מה זה אומר". רק אחרי שההגדרות מדויקות...
- איך לנתח שאלות לא ברורות?
- מהי שאלה פרדוקסאלית?
- איך להגדיר מושגים?
- מה זה שאלה לא הגיונית?
- איך להבין שאלה מוזרה?