איך לגרום לילדים לאכול פירות וירקות? איך לגרום לילדים לאכול בריא? איך לשכנע ילד לאכול ירקות? ילד שלא אוהב ירקות, ילד שמסרב לאכול ירקות, הילד לא אוכל ירקות, הילד לא רוצה לאכול, הדרכת הורים, חינוך ילדים
איך לגרום לילדים לאכול פירות וירקות?
הורים רבים מתמודדים עם ילדים שלא אוהבים לאכול ירקות או פירות, ילדים בררניים באוכל שמעדיפים ממתקים או מאכלים מוכרים כמו פסטה, שניצל וקורנפלקס. אליעד כהן מסביר שהבעיה האמיתית אינה מסתכמת בטעם או בררנות של הילד, אלא נעוצה באופן עמוק יותר בתפיסת המציאות של הילד ובדפוסי ההתנהגות של ההורים עצמם.
מהן הדרכים הנפוצות לעודד ילדים לאכול בריא?
אליעד כהן מתחיל מהדרכים הנפוצות שהורים רבים מכירים ומנסים ליישם:
אליעד כהן מסביר כי כל השיטות שהוזכרו עשויות להיות יעילות במקרים קלים יחסית, אך הבעיה האמיתית מופיעה במקרים שבהם הילד מתנגד לחלוטין לאכילת מאכלים חדשים ובריאים כמו עגבניה. הוא נותן דוגמה לילד שאומר להורים שהוא "נגעל מעגבניה", ומסרב בתוקף לאכול אותה. כאן, ההורים בדרך כלל נוקטים בשיטות כמו שוחד (לתת פרסים), לחץ, או אפילו איומים ("אם לא תאכל, לא תקבל..."). אליעד טוען ששיטות אלה לא יעילות לאורך זמן מכיוון שהן לא נוגעות בשורש הבעיה.
מדוע ילדים מסרבים לאכול ירקות ומה עומד מאחורי הסירוב?
אליעד כהן מסביר לעומק שהסירוב לאכול ירקות אינו רק עניין של טעם או הרגל, אלא משקף דפוס מחשבתי ורגשי עמוק יותר אצל הילד, שנוצר בעקבות חינוך ההורים. לדבריו, הילד מתנגד לאכילת העגבניה כי הוא מרגיש שכך הוא שומר על עצמאותו, זהותו, ושליטתו בחייו. הילד למד שהוא צריך שהמציאות תהיה כרצונו, ואם המציאות אינה כרצונו, הוא מרגיש רע. הוא רוצה לשלוט, ולכן מסרב לכל מה שנוגד את רצונו. עבורו, לאכול את העגבניה פירושו לוותר על משהו עקרוני בתפיסתו, ולכן ההתנגדות כה חזקה.
כיצד דפוס החשיבה של ההורים משפיע על הרגלי האכילה של הילדים?
אליעד טוען שההורים עצמם מעבירים לילדים מסר סמוי ועמוק שכל המציאות צריכה להיות בדיוק כרצונם, ושאם משהו אינו כרצונם, זוהי בעיה. הילד קולט זאת ולומד שהוא חייב להיאבק בכל דבר שמנוגד לרצונו. ההורה בעצמו לא מנסה דברים חדשים, מפחד משינויים ומעביר מסר של פחד ושליטה מוגזמת לילד. הילד, שרוצה להרגיש עצמאי, מחקה זאת בדיוק. במקום לפתח גמישות מחשבתית, הוא מתנגד באופן מוחלט לשינוי.
מהו הפתרון האמיתי שיגרום לילדים לאכול ירקות ופירות?
הפתרון העמוק שאליעד כהן מציע הוא לשנות את האווירה הכללית בבית ואת הגישה הפנימית של ההורים. לא מדובר רק בדוגמה אישית של אכילת ירקות, אלא בדוגמה אישית של גמישות מחשבתית, קבלה של שינויים, ונכונות להתמודד עם מצבים לא נוחים ולא מוכרים. ההורה צריך להראות לילד שלו שלא חייבים לפחד לנסות משהו חדש, שזה לא נורא אם...
הורים רבים מתמודדים עם ילדים שלא אוהבים לאכול ירקות או פירות, ילדים בררניים באוכל שמעדיפים ממתקים או מאכלים מוכרים כמו פסטה, שניצל וקורנפלקס. אליעד כהן מסביר שהבעיה האמיתית אינה מסתכמת בטעם או בררנות של הילד, אלא נעוצה באופן עמוק יותר בתפיסת המציאות של הילד ובדפוסי ההתנהגות של ההורים עצמם.
מהן הדרכים הנפוצות לעודד ילדים לאכול בריא?
אליעד כהן מתחיל מהדרכים הנפוצות שהורים רבים מכירים ומנסים ליישם:
- דוגמה אישית של ההורים - שההורים עצמם יאכלו ירקות ופירות ויצרו טקסים כמו ארוחות משפחתיות משותפות שבהן אוכלים מאכלים בריאים יחד.
- הכנת הארוחה יחד עם הילדים, על מנת לעורר עניין ולחשוף אותם למזונות חדשים.
- הסרת הסחות דעת בזמן האוכל כמו טלוויזיה ופלאפון, כך שהילדים יתרכזו באוכל עצמו.
- חשיפה חוזרת ונשנית למזונות חדשים (14 עד 16 פעמים), מכיוון שילדים זקוקים לחשיפה מרובה כדי להתרגל לטעמים חדשים.
- "חגיגה בצלחת" - הצגת הירקות בצורה יצירתית, כמו יצירת פרצופים, סיפורים, או שימוש בכלים מיוחדים שימשכו את תשומת ליבם.
- חיזוקים חיוביים על אכילת מזון בריא ("כל הכבוד שאכלת!").
אליעד כהן מסביר כי כל השיטות שהוזכרו עשויות להיות יעילות במקרים קלים יחסית, אך הבעיה האמיתית מופיעה במקרים שבהם הילד מתנגד לחלוטין לאכילת מאכלים חדשים ובריאים כמו עגבניה. הוא נותן דוגמה לילד שאומר להורים שהוא "נגעל מעגבניה", ומסרב בתוקף לאכול אותה. כאן, ההורים בדרך כלל נוקטים בשיטות כמו שוחד (לתת פרסים), לחץ, או אפילו איומים ("אם לא תאכל, לא תקבל..."). אליעד טוען ששיטות אלה לא יעילות לאורך זמן מכיוון שהן לא נוגעות בשורש הבעיה.
מדוע ילדים מסרבים לאכול ירקות ומה עומד מאחורי הסירוב?
אליעד כהן מסביר לעומק שהסירוב לאכול ירקות אינו רק עניין של טעם או הרגל, אלא משקף דפוס מחשבתי ורגשי עמוק יותר אצל הילד, שנוצר בעקבות חינוך ההורים. לדבריו, הילד מתנגד לאכילת העגבניה כי הוא מרגיש שכך הוא שומר על עצמאותו, זהותו, ושליטתו בחייו. הילד למד שהוא צריך שהמציאות תהיה כרצונו, ואם המציאות אינה כרצונו, הוא מרגיש רע. הוא רוצה לשלוט, ולכן מסרב לכל מה שנוגד את רצונו. עבורו, לאכול את העגבניה פירושו לוותר על משהו עקרוני בתפיסתו, ולכן ההתנגדות כה חזקה.
כיצד דפוס החשיבה של ההורים משפיע על הרגלי האכילה של הילדים?
אליעד טוען שההורים עצמם מעבירים לילדים מסר סמוי ועמוק שכל המציאות צריכה להיות בדיוק כרצונם, ושאם משהו אינו כרצונם, זוהי בעיה. הילד קולט זאת ולומד שהוא חייב להיאבק בכל דבר שמנוגד לרצונו. ההורה בעצמו לא מנסה דברים חדשים, מפחד משינויים ומעביר מסר של פחד ושליטה מוגזמת לילד. הילד, שרוצה להרגיש עצמאי, מחקה זאת בדיוק. במקום לפתח גמישות מחשבתית, הוא מתנגד באופן מוחלט לשינוי.
מהו הפתרון האמיתי שיגרום לילדים לאכול ירקות ופירות?
הפתרון העמוק שאליעד כהן מציע הוא לשנות את האווירה הכללית בבית ואת הגישה הפנימית של ההורים. לא מדובר רק בדוגמה אישית של אכילת ירקות, אלא בדוגמה אישית של גמישות מחשבתית, קבלה של שינויים, ונכונות להתמודד עם מצבים לא נוחים ולא מוכרים. ההורה צריך להראות לילד שלו שלא חייבים לפחד לנסות משהו חדש, שזה לא נורא אם...
- איך לשכנע ילד לאכול ירקות?
- ילד לא אוהב ירקות, מה לעשות?
- איך לעודד ילדים לאכול פירות?
- מה לעשות כשהילד מסרב לאכול ירקות?
- חינוך ילדים לאכילה בריאה
- איך לגרום לילדים לנסות אוכל חדש?
- ילד בררן באוכל, איך להתמודד?