NLP, איך ליצור הסכמה? מחוייב לפני אפשרי, אפשרי לפני מחוייב, איך לגרום למישהו להסכים איתך? לשכנע את הבוס, איך יוצרים הסכמה? איך משכנעים אנשים? איך לשכנע אנשים? טיפים לשכנוע
איך לגרום למישהו להסכים איתך? טיפים לשכנוע
ההרצאה עוסקת בשיטות לשכנוע ויצירת הסכמה, תוך הבנת מנגנוני השפעה במוח האנושי, בעיקר בהקשר של NLP (תכנות נוירו - לשוני). אליעד מציע טכניקות לשימוש במצבים של שכנוע, במיוחד כאשר מדובר בעניין של בקשות, כמו בקשה לחופשה בעבודה, ובדוגמאות אחרות.
מהי הדרך הנכונה לבקש חופשה?
אליעד מציין כי השאלה איך לבקש חופשה מהבוס לא תמיד פשוטה. לדוגמה, אם עובד צבר ימי חופשה ומעוניין לצאת לחופשה, עליו לנסח את הבקשה בצורה שתתאים למערכת הדינמיקה בעבודה. הוא נותן דוגמה של עובד שנכנס למשרד ומבקש חופשה בצורה ישירה. אליעד טוען כי הדרך להגיש בקשה כזו היא לא ישירה, ויש לחשוב על אסטרטגיה שנוגעת בנקודות הרגישות של הבוס. תהליך הבקשה לא רק תלוי בשאלה עצמה, אלא גם בהקשר הכללי של יחסי העבודה עם המנהל.
מהם המנגנונים הפסיכולוגיים מאחורי שכנוע?
כשהמוח האנושי מקבל בקשה מסוימת, הוא נוטה להפעיל מנגנונים של סיבתיות. אליעד מסביר את התהליך שבו אדם מציב סיבה אפשרית לשיחה או לבקשה, וכיצד הדבר יכול לשמש לשכנוע. לדוגמה, אם אתה רוצה לשכנע מישהו לתת לך משהו, הצגת סיבה שהיא מקובלת או מתקבלת על הדעת יכולה לשנות את התוצאה.
מהו היתרון של הצגת אפשרויות לפני מחויבות?
המרצה מציין את החשיבות שבהצגת אפשרויות לפני מחויבות. הוא מסביר שכשאתה מציג אפשרות לאדם לפני שאתה מציין מחויבות כלשהי, אתה למעשה נותן לו תחושת שליטה על המצב. דרך זו מפחיתה את ההתנגדות הפנימית ומגדילה את הסיכוי להסכמה. לדוגמה, אם אתה רוצה לבקש חופשה, במקום לשאול אם מגיע לך חופשה, אתה מציין שאתה צברת ימי חופשה ואז שואל אם זה בסדר לצאת.
כיצד נוצרות תחושות של מחויבות?
אליעד מסביר שהמחויבות היא תחושת חובתיות שנוצרת אצל אדם אחרי שהוא מסכים לכמה דברים. ברגע שהמוח כבר קיבל סדרת הסכמות, הוא נוטה להרגיש מחויב להסכים גם לבקשות נוספות. הוא מסביר כיצד ניתן להפעיל מניפולציות על המוח האנושי כדי ליצור הסכמה, באמצעות הצגת דרכי שכנוע שהן יותר גמישות ולא מחייבות. כך לדוגמה, אם אתה מבקש חופשה ומציין שבאת לצבור את החופשה, המוח של הבוס ירגיש יותר מחויב להסכים כי זו תחושת סיבתיות שמובילה להסכמה טבעית.
מהי חשיבות השימוש בהסברים אסוציאטיביים?
בהסברים אסוציאטיביים, המוח האנושי לא תמיד בודק את כל הנתונים המלאים, הוא מקשר בין דברים בצורה חופשית. אליעד מסביר כיצד כאשר אדם מציב הסבר מסוים או גורם אפשרי לתוצאה, הוא לא תמיד מבצע חשיבה סיבתית מדויקת, אלא מקבל את ההסבר על פי האסוציאציות שהמוח בונה. דרך זו של שכנוע לא תמיד עוסקת בעובדות מדויקות, אלא באסוציאציות שגורמות לאדם להסכים או לדחות את הבקשה.
מהי החשיבות של סדר השאלות בעת שכנוע?
המרצה מדבר על טכניקות שכנוע שמבוססות על סדר השאלות. לדוגמה, אם אתה שואל שאלה שתחייב את האדם להסכים איתך על דבר מה בסיסי וקל להסכים לו, תוכל להנחות אותו בהמשך להסכים גם לבקשה...
ההרצאה עוסקת בשיטות לשכנוע ויצירת הסכמה, תוך הבנת מנגנוני השפעה במוח האנושי, בעיקר בהקשר של NLP (תכנות נוירו - לשוני). אליעד מציע טכניקות לשימוש במצבים של שכנוע, במיוחד כאשר מדובר בעניין של בקשות, כמו בקשה לחופשה בעבודה, ובדוגמאות אחרות.
מהי הדרך הנכונה לבקש חופשה?
אליעד מציין כי השאלה איך לבקש חופשה מהבוס לא תמיד פשוטה. לדוגמה, אם עובד צבר ימי חופשה ומעוניין לצאת לחופשה, עליו לנסח את הבקשה בצורה שתתאים למערכת הדינמיקה בעבודה. הוא נותן דוגמה של עובד שנכנס למשרד ומבקש חופשה בצורה ישירה. אליעד טוען כי הדרך להגיש בקשה כזו היא לא ישירה, ויש לחשוב על אסטרטגיה שנוגעת בנקודות הרגישות של הבוס. תהליך הבקשה לא רק תלוי בשאלה עצמה, אלא גם בהקשר הכללי של יחסי העבודה עם המנהל.
מהם המנגנונים הפסיכולוגיים מאחורי שכנוע?
כשהמוח האנושי מקבל בקשה מסוימת, הוא נוטה להפעיל מנגנונים של סיבתיות. אליעד מסביר את התהליך שבו אדם מציב סיבה אפשרית לשיחה או לבקשה, וכיצד הדבר יכול לשמש לשכנוע. לדוגמה, אם אתה רוצה לשכנע מישהו לתת לך משהו, הצגת סיבה שהיא מקובלת או מתקבלת על הדעת יכולה לשנות את התוצאה.
מהו היתרון של הצגת אפשרויות לפני מחויבות?
המרצה מציין את החשיבות שבהצגת אפשרויות לפני מחויבות. הוא מסביר שכשאתה מציג אפשרות לאדם לפני שאתה מציין מחויבות כלשהי, אתה למעשה נותן לו תחושת שליטה על המצב. דרך זו מפחיתה את ההתנגדות הפנימית ומגדילה את הסיכוי להסכמה. לדוגמה, אם אתה רוצה לבקש חופשה, במקום לשאול אם מגיע לך חופשה, אתה מציין שאתה צברת ימי חופשה ואז שואל אם זה בסדר לצאת.
כיצד נוצרות תחושות של מחויבות?
אליעד מסביר שהמחויבות היא תחושת חובתיות שנוצרת אצל אדם אחרי שהוא מסכים לכמה דברים. ברגע שהמוח כבר קיבל סדרת הסכמות, הוא נוטה להרגיש מחויב להסכים גם לבקשות נוספות. הוא מסביר כיצד ניתן להפעיל מניפולציות על המוח האנושי כדי ליצור הסכמה, באמצעות הצגת דרכי שכנוע שהן יותר גמישות ולא מחייבות. כך לדוגמה, אם אתה מבקש חופשה ומציין שבאת לצבור את החופשה, המוח של הבוס ירגיש יותר מחויב להסכים כי זו תחושת סיבתיות שמובילה להסכמה טבעית.
מהי חשיבות השימוש בהסברים אסוציאטיביים?
בהסברים אסוציאטיביים, המוח האנושי לא תמיד בודק את כל הנתונים המלאים, הוא מקשר בין דברים בצורה חופשית. אליעד מסביר כיצד כאשר אדם מציב הסבר מסוים או גורם אפשרי לתוצאה, הוא לא תמיד מבצע חשיבה סיבתית מדויקת, אלא מקבל את ההסבר על פי האסוציאציות שהמוח בונה. דרך זו של שכנוע לא תמיד עוסקת בעובדות מדויקות, אלא באסוציאציות שגורמות לאדם להסכים או לדחות את הבקשה.
מהי החשיבות של סדר השאלות בעת שכנוע?
המרצה מדבר על טכניקות שכנוע שמבוססות על סדר השאלות. לדוגמה, אם אתה שואל שאלה שתחייב את האדם להסכים איתך על דבר מה בסיסי וקל להסכים לו, תוכל להנחות אותו בהמשך להסכים גם לבקשה...
- איך לשכנע אנשים?
- מה זה NLP?
- איך לשכנע את הבוס?
- טיפים לשכנוע
- סיבות אפשריות ומחויבות
050-3331-331