וכאן אסביר, גם באופן כללי, האם באמת צריך לעשות איתור צרכים עם הלקוח? האם חייב לעשות איתור צרכי הלקוח? מה רע באיתור צרכי הלקוח? האם איתור צרכי הלקוח יכול לגרום לנזק? מתי איתור צרכים של הלקוח יהרוס את העסקה? ומתי לא כדאי לעשות איתור צרכי לקוח? ואיך אפשר לעשות איתור צרכי לקוח, בלי לעשות איתור צרכי לקוח? ואיך לתת ללקוח תחושה שאתה עושה לו איתור צרכים, בלי שאתה באמת עושה לו איתור צרכים? זה נושא אחד.
ובאותו הקשר אסביר גם, האם כאשר מגיע אליך לקוח מהמתחרה שלך ששוקל לעבור אליך ומברר פרטים לגבי לעבור אליך מהמתחרים שלך, האם הגיוני שתנסה להבין: למה הלקוח עוזב את המתחרים? מה הלקוח לא מרוצה מהמתחרים? מה לא טוב ללקוח אצל המתחרים וכיו"ב, או שזה לא הכרחי? או אולי אפילו עדיף שלא? ועוד.
אז נניח לדוגמה, שאתה מוכר שירותים של חברה סלולארית ולקוח מגיע אליך לברר פרטים לגבי האפשרות לעבור אליך, האם הגיוני שתשאל אותו, מה לא טוב לו בחברה הקיימת? למה הוא רוצה לעבור? מה הכי חשוב לו? או נניח לדוגמה שלקוח מגיע לסוכנות רכב ומברר פרטים לרכוש רכב חדש. האם הגיוני לשאול אותו למה הוא רוצה לרכוש רכב חדש? למה ומה הוא לא מרוצה מהרכב הקיים? מה האמת?
והתשובה היא ש, הגיוני לעשות את מה שלדעתך יגדיל את הסיכוי לכך שתסגור עסקה עם הלקוח. וברמת העיקרון, אם אתה מאמין שכדי לסגור עסקה עם הלקוח, אתה חייב לעשות איתור צרכים של הלקוח, כדי להבין מה הלקוח מחפש ומה בדיוק הוא צריך, אז יש היגיון שבהכרח תנסה להבין מהלקוח מה הצורך שלו שהוביל אותו לעזוב את החברה הקיימת ולשקול לעבור לחברה חדשה.
אבל האמת היא, שלא תמיד זה נכון. כי איתור צרכי הלקוח, הוא רק כלי ורק אפשרות כדי לעזור לך לסגור עסקה. כי הלקוח רוכש, כי הוא חושב שהעסקה מתאימה לו. ואם תדע מה הצרכים של הלקוח, זה יאפשר לך אולי לשכנע את הלקוח שהעסקה מתאימה לו בהתאם לצרכים שלו.
אבל זאת רק אפשרות בלבד וזה לא הכרחי. ולא רק שזה לא הכרחי לעשות איתור צרכי לקוח, אלא שלפעמים איתור צרכי הלקוח, יכול לגרום לך לנזק ולהרוס לך את העסקה.
איך זה יכול להיות? תשובה:
1 - לדוגמה כאשר הצורך של הלקוח, לא באמת הכרחי ולא באמת נכון. במובן, שלפעמים הלקוח חושב שיש לו צורך מסוים. אבל הוא חושב את זה בטעות. ויתכן שאם הלקוח יספר לך על הצורך שלו, הוא עלול לגלות שהצורך שלו שגוי ולא מדויק. ואז אולי תאבד את העסקה.
בהקשר של ניתוח סיבתיות זה נקרא: האם הסיבה מחוייבת.
2 - דוגמה נוספת, כאשר הצורך של הלקוח לא שווה את העלות של לפתור את הצורך של הלקוח. זה דומה למקרה הקודם, אבל קצת שונה. במובן שהצורך של הלקוח הוא באמת נכון ובאמת קיים. אבל העלות של הלקוח לפתור את הצורך שלו, לדוגמה לעבור אליך, לא שווה לו את היתרון בלפתור את הבעיה שלו. לדוגמה, העלות והכאב ראש לעבור מחברה לחברה.
ויתכן שאם תדבר עם הלקוח על הצורך שלו שבגללו הוא רוצה לעזוב את המתחרים, הרי שזה יגרום לו להטיל ספק מחדש בהחלטה שלו לעזוב את המתחרים. ואז או שהוא יגלה שאין לו באמת שם בעיה, או שהבעיה שם לא באמת שווה לו לעבור אליך.
בהקשר של ניתוח סיבתיות זה נקרא: האם הסיבה מחייבת את התוצאה.
3 - אפשרות נוספת היא, שאין לך באמת פתרון לצורך של הלקוח. ואולי אתה בכלל אפילו יותר גרוע מהמתחרים שלך, בהיבט הספציפי של הצורך הספציפי שבגללו הלקוח רוצה לעזוב את המתחרים שלך. ויתכן שאם תנסה לתת מענה לכאב של הלקוח, שבגללו הוא רוצה לעזוב את המתחרים, הרי שזה יגרום לו, לא לעבור אליך. כי אולי גם לך אין מענה ואולי אתה אפילו עוד יותר גרוע מהמתחרים שלך בנושא הספציפי הזה.
בהקשר של ניתוח סיבתיות גם זה נקרא: האם הסיבה מחייבת את התוצאה.
ולכן לפעמים לדבר עם לקוח מאוכזב של המתחרים, למה הוא רוצה לעזוב את המתחרים, לפעמים זאת תהיה טעות. ולפעמים שאלה יותר מצומצמת של "האם יש משהו ספציפי שחשוב לו", יכול להיות מספיק טוב, בלי להיכנס לתוך המוח של הלקוח, למה הוא החליט לעזוב את המתחרים. כי כנ"ל, אם תיכנס לשם, לא בטוח שתצא משם בקטע טוב ואולי תאבד את העסקה.
כמו כן אם לדוגמה אתה יודע שאין לך יתרון ספציפי על המתחרים שלך, גם אז אולי לא כדאי להיכנס לשאלות על המתחרים שלך. ואולי הלקוח רוצה לעבור אליך, בגלל שהוא עצבני על המתחרים שלך באופן כללי. ואולי הוא רב שם עם מישהו. ואולי הוא סתם מאמין שהוא צריך לעזוב אותם מסיבה כלשהי, שלא קשורה ליתרון שיש דווקא אצלך.
ולכן לפעמים כדאי לא להיכנס לשאלה, מה היה רע לך אצל המתחרים ולא כדאי לחפש אצל הלקוח, את החסרונות של המתחרים שהוא עוזב כרגע. כי לפעמים, זה יגרום ללקוח או לא לעזוב את המתחרים, בגלל התבוננות מחדש על התהליך, או שזה יגרום לו לעזוב, אבל למתחרים אחרים שלך.
ולכן כל מקרה לגופו והכל תלוי הקשר. תלוי מה אתה יודע על המתחרים ומה אתה מניח שהסיבה שהוא עוזב את המתחרים ומה אתה חושב שהיתרונות או החסרונות שלך ביחס למתחרים.
ולפעמים הכי טוב יהיה להציג את העובדות כמו שהן, לספר טיפה על המוצר שיש לך ועל האפשרויות שיש לך. ועל היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות שאתה יכול להציע ללקוח, במקום לעשות לו תחקיר על צרכי הלקוח בכלל ועל הכאב של הלקוח אצל המתחרים שלך בפרט.
ובהקשר של ניתוח סיבתיות זה נקרא: התוצאה מתחייבת מהסיבה - במובן שאולי התוצאה שהוא ירכוש ממך את המוצר שלך, תהיה בכלל בגלל סיבה אחרת ולא בגלל הסיבה שבגללה הוא הגיע אליך.
לסיכום: איתור צרכי לקוח, הוא רק שיטה ורק אפשרות בלבד, שאפשרי לעשות מול הלקוח. ואפשרי גם לשאול או לא לשאול את הלקוח, למה הוא עוזב את המתחרים ומה הכאב שלו אצל המתחרים וכולי. אבל זה ממש לא הכרחי ואפילו יכול לגרום לנזק. בפרט כאשר אין לך מענה לצרכים של הלקוח, בפרט כאשר אין לך יתרון על המתחרים שלך ובפרט כאשר הלקוח לא באמת החליט לעזוב את המתחרים.
ולכן לפעמים, עדיף שתדבר על עצמך, בלי שום איתור צרכים. ולפעמים עדיף שתעשה איתור צרכים, רק בהתאם לאפשרויות שאתה מציע ללקוח. האם אתה צריך את המוצר הגדול ב X או את המוצר הקטן ב Y, מתוך כל האפשרויות שיש לך. או לדוגמה, האם אתה רוצה לשלם באשראי או בהעברה. תעשה איתור צרכים רק בקשר לזה וזהו.
אבל בטוח נכון, שאיתור צרכים של הלקוח, זה כלי עבודה בלבד, וכל מקרה לגופו.
ובאותו הקשר אסביר גם, האם כאשר מגיע אליך לקוח מהמתחרה שלך ששוקל לעבור אליך ומברר פרטים לגבי לעבור אליך מהמתחרים שלך, האם הגיוני שתנסה להבין: למה הלקוח עוזב את המתחרים? מה הלקוח לא מרוצה מהמתחרים? מה לא טוב ללקוח אצל המתחרים וכיו"ב, או שזה לא הכרחי? או אולי אפילו עדיף שלא? ועוד.
אז נניח לדוגמה, שאתה מוכר שירותים של חברה סלולארית ולקוח מגיע אליך לברר פרטים לגבי האפשרות לעבור אליך, האם הגיוני שתשאל אותו, מה לא טוב לו בחברה הקיימת? למה הוא רוצה לעבור? מה הכי חשוב לו? או נניח לדוגמה שלקוח מגיע לסוכנות רכב ומברר פרטים לרכוש רכב חדש. האם הגיוני לשאול אותו למה הוא רוצה לרכוש רכב חדש? למה ומה הוא לא מרוצה מהרכב הקיים? מה האמת?
והתשובה היא ש, הגיוני לעשות את מה שלדעתך יגדיל את הסיכוי לכך שתסגור עסקה עם הלקוח. וברמת העיקרון, אם אתה מאמין שכדי לסגור עסקה עם הלקוח, אתה חייב לעשות איתור צרכים של הלקוח, כדי להבין מה הלקוח מחפש ומה בדיוק הוא צריך, אז יש היגיון שבהכרח תנסה להבין מהלקוח מה הצורך שלו שהוביל אותו לעזוב את החברה הקיימת ולשקול לעבור לחברה חדשה.
אבל האמת היא, שלא תמיד זה נכון. כי איתור צרכי הלקוח, הוא רק כלי ורק אפשרות כדי לעזור לך לסגור עסקה. כי הלקוח רוכש, כי הוא חושב שהעסקה מתאימה לו. ואם תדע מה הצרכים של הלקוח, זה יאפשר לך אולי לשכנע את הלקוח שהעסקה מתאימה לו בהתאם לצרכים שלו.
אבל זאת רק אפשרות בלבד וזה לא הכרחי. ולא רק שזה לא הכרחי לעשות איתור צרכי לקוח, אלא שלפעמים איתור צרכי הלקוח, יכול לגרום לך לנזק ולהרוס לך את העסקה.
איך זה יכול להיות? תשובה:
1 - לדוגמה כאשר הצורך של הלקוח, לא באמת הכרחי ולא באמת נכון. במובן, שלפעמים הלקוח חושב שיש לו צורך מסוים. אבל הוא חושב את זה בטעות. ויתכן שאם הלקוח יספר לך על הצורך שלו, הוא עלול לגלות שהצורך שלו שגוי ולא מדויק. ואז אולי תאבד את העסקה.
בהקשר של ניתוח סיבתיות זה נקרא: האם הסיבה מחוייבת.
2 - דוגמה נוספת, כאשר הצורך של הלקוח לא שווה את העלות של לפתור את הצורך של הלקוח. זה דומה למקרה הקודם, אבל קצת שונה. במובן שהצורך של הלקוח הוא באמת נכון ובאמת קיים. אבל העלות של הלקוח לפתור את הצורך שלו, לדוגמה לעבור אליך, לא שווה לו את היתרון בלפתור את הבעיה שלו. לדוגמה, העלות והכאב ראש לעבור מחברה לחברה.
ויתכן שאם תדבר עם הלקוח על הצורך שלו שבגללו הוא רוצה לעזוב את המתחרים, הרי שזה יגרום לו להטיל ספק מחדש בהחלטה שלו לעזוב את המתחרים. ואז או שהוא יגלה שאין לו באמת שם בעיה, או שהבעיה שם לא באמת שווה לו לעבור אליך.
בהקשר של ניתוח סיבתיות זה נקרא: האם הסיבה מחייבת את התוצאה.
3 - אפשרות נוספת היא, שאין לך באמת פתרון לצורך של הלקוח. ואולי אתה בכלל אפילו יותר גרוע מהמתחרים שלך, בהיבט הספציפי של הצורך הספציפי שבגללו הלקוח רוצה לעזוב את המתחרים שלך. ויתכן שאם תנסה לתת מענה לכאב של הלקוח, שבגללו הוא רוצה לעזוב את המתחרים, הרי שזה יגרום לו, לא לעבור אליך. כי אולי גם לך אין מענה ואולי אתה אפילו עוד יותר גרוע מהמתחרים שלך בנושא הספציפי הזה.
בהקשר של ניתוח סיבתיות גם זה נקרא: האם הסיבה מחייבת את התוצאה.
ולכן לפעמים לדבר עם לקוח מאוכזב של המתחרים, למה הוא רוצה לעזוב את המתחרים, לפעמים זאת תהיה טעות. ולפעמים שאלה יותר מצומצמת של "האם יש משהו ספציפי שחשוב לו", יכול להיות מספיק טוב, בלי להיכנס לתוך המוח של הלקוח, למה הוא החליט לעזוב את המתחרים. כי כנ"ל, אם תיכנס לשם, לא בטוח שתצא משם בקטע טוב ואולי תאבד את העסקה.
כמו כן אם לדוגמה אתה יודע שאין לך יתרון ספציפי על המתחרים שלך, גם אז אולי לא כדאי להיכנס לשאלות על המתחרים שלך. ואולי הלקוח רוצה לעבור אליך, בגלל שהוא עצבני על המתחרים שלך באופן כללי. ואולי הוא רב שם עם מישהו. ואולי הוא סתם מאמין שהוא צריך לעזוב אותם מסיבה כלשהי, שלא קשורה ליתרון שיש דווקא אצלך.
ולכן לפעמים כדאי לא להיכנס לשאלה, מה היה רע לך אצל המתחרים ולא כדאי לחפש אצל הלקוח, את החסרונות של המתחרים שהוא עוזב כרגע. כי לפעמים, זה יגרום ללקוח או לא לעזוב את המתחרים, בגלל התבוננות מחדש על התהליך, או שזה יגרום לו לעזוב, אבל למתחרים אחרים שלך.
ולכן כל מקרה לגופו והכל תלוי הקשר. תלוי מה אתה יודע על המתחרים ומה אתה מניח שהסיבה שהוא עוזב את המתחרים ומה אתה חושב שהיתרונות או החסרונות שלך ביחס למתחרים.
ולפעמים הכי טוב יהיה להציג את העובדות כמו שהן, לספר טיפה על המוצר שיש לך ועל האפשרויות שיש לך. ועל היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות שאתה יכול להציע ללקוח, במקום לעשות לו תחקיר על צרכי הלקוח בכלל ועל הכאב של הלקוח אצל המתחרים שלך בפרט.
ובהקשר של ניתוח סיבתיות זה נקרא: התוצאה מתחייבת מהסיבה - במובן שאולי התוצאה שהוא ירכוש ממך את המוצר שלך, תהיה בכלל בגלל סיבה אחרת ולא בגלל הסיבה שבגללה הוא הגיע אליך.
לסיכום: איתור צרכי לקוח, הוא רק שיטה ורק אפשרות בלבד, שאפשרי לעשות מול הלקוח. ואפשרי גם לשאול או לא לשאול את הלקוח, למה הוא עוזב את המתחרים ומה הכאב שלו אצל המתחרים וכולי. אבל זה ממש לא הכרחי ואפילו יכול לגרום לנזק. בפרט כאשר אין לך מענה לצרכים של הלקוח, בפרט כאשר אין לך יתרון על המתחרים שלך ובפרט כאשר הלקוח לא באמת החליט לעזוב את המתחרים.
ולכן לפעמים, עדיף שתדבר על עצמך, בלי שום איתור צרכים. ולפעמים עדיף שתעשה איתור צרכים, רק בהתאם לאפשרויות שאתה מציע ללקוח. האם אתה צריך את המוצר הגדול ב X או את המוצר הקטן ב Y, מתוך כל האפשרויות שיש לך. או לדוגמה, האם אתה רוצה לשלם באשראי או בהעברה. תעשה איתור צרכים רק בקשר לזה וזהו.
אבל בטוח נכון, שאיתור צרכים של הלקוח, זה כלי עבודה בלבד, וכל מקרה לגופו.
050-3331-331