איך לגרום למישהו לא להתלהב? איך לחנך ילדים? איך להפוך משהו ללא רלוונטי? איך לגרום לילד לא להתלהב מכסף? איך לגרום למישהו לא לרצות משהו? איך לגרום למישהו לרצות פחות משהו? הקצנה לצורך ניטרול
איך לגרום למישהו להפסיק להתלהב ממשהו?
אליעד כהן מסביר באופן מעמיק כיצד ניתן לגרום לאדם או לילד להפסיק להתלהב ממשהו או להפוך משהו לרלוונטי פחות. השיטה המרכזית שאליעד מציג היא שימוש בטכניקה של הקצנה כדי להביא את האדם או הילד למצב שבו הרצון המקורי שלו הופך ללא משמעותי.
איך להשתמש בהקצנה כדי להפוך משהו ללא רלוונטי?
אליעד נותן דוגמה כיצד ילד שמתלהב מכך שלמישהו אחר יש כסף, יכול להיות מושפע פחות מההתלהבות אם נציג בפניו מציאות מוקצנת. למשל, אם הילד מתרגש מהעובדה שלחבר שלו יש בית גדול יותר, במקום להסביר לילד שזה לא משנה או שיש בזה חסרונות, אפשר להקצין את המצב על ידי תיאור של אנשים אחרים שיש להם דברים טובים בהרבה: לדוגמה, אפשר להגיד לילד "אתה חושב שהבית שלו יפה? יש אנשים שגרים בבתים גדולים בהרבה, עם כמה קומות, חדרי משחקים נפרדים בכל קומה, בריכות שחייה פרטיות, או אפילו בתים שנבנו במיוחד עבורם." כאשר הילד יחשוב על המציאות המוקצנת הזו, הבית שהלהיב אותו בהתחלה כבר לא ייראה לו כל כך מיוחד. במצב הזה, ההתלהבות המקורית נחלשת ואף נעלמת.
למה לא כדאי להסביר למה הדבר שהוא רוצה הוא רע?
אליעד מסביר ששיטה נפוצה אחרת, שבה הורים או אנשים אחרים משתמשים כדי לנסות להניא אדם מלהתלהב ממשהו, היא להציג את החסרונות או להסביר לו שהדבר אינו חשוב. לדוגמה, אם ילד רוצה לנסוע ל"דיסנילנד" כמו ילד אחר, המבוגר עשוי לומר לו ש"דיסנילנד זה לא כל כך כיף" או "הילדים שם לא באמת נהנים". הבעיה בשיטה זו, לפי אליעד, היא שההסברים האלה לא תמיד אמינים, משום שהילד או האדם יכולים לזהות שמי שאומר להם את זה בעצם לא באמת משוכנע בעצמו. אליעד מדגיש שכאשר אדם אומר משהו שהוא בעצמו לא מאמין בו באמת, הוא לא יהיה משכנע עבור אחרים.
מה היתרון בשיטת ההקצנה על פני שיטות אחרות?
השיטה שאליעד מציע, להשתמש בהקצנה, פותרת את הבעיה הזו. כאשר מקצינים, לא אומרים לאדם שהדבר שהוא רוצה הוא רע או חסר משמעות באופן ישיר, אלא מראים לו שתמיד יהיה משהו טוב יותר. במילים אחרות, במקום לשכנע את הילד או את האדם שמשהו מסוים הוא שלילי, פשוט מראים לו משהו חיובי בהרבה, ובכך מביאים אותו למסקנה שהדבר שהוא רצה קודם הוא חסר משמעות באופן יחסי. המוח מבין שאין לזה סוף, וכך האדם מפסיק לרדוף אחרי הדבר שהיה נראה לו משמעותי.
איך ההקצנה גורמת לאדם לאבד עניין?
אליעד מדגים את השיטה בעזרת דוגמאות רבות. למשל, אם הילד אומר "איזה רכב יפה יש לשכנים, " אפשר לענות לו: "אתה יודע, יש רכבים הרבה יותר טובים, מהירים ומיוחדים מזה. יש כאלה שרק אנשים בודדים בעולם מחזיקים בהם, ויש כאלה שנבנו באופן אישי במיוחד בשבילם." הילד, ששומע את ההקצנה, מתחיל להבין שאין סוף לרצונות ולדברים הטובים שאפשר להשיג, ולכן הוא יכול לאבד עניין ברכב שהלהיב אותו קודם. באופן זה, מתרחש תהליך שבו האדם מבין שכל התלהבות מבוססת רק על השוואה, וברגע שנוצרות השוואות רחוקות ומוגזמות, ההתלהבות הראשונית פשוט נעלמת.
כיצד להשתמש בשיטת ההקצנה בחינוך ילדים?
אליעד כהן מציע להשתמש בשיטה זו גם בחינוך... 📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
אליעד כהן מסביר באופן מעמיק כיצד ניתן לגרום לאדם או לילד להפסיק להתלהב ממשהו או להפוך משהו לרלוונטי פחות. השיטה המרכזית שאליעד מציג היא שימוש בטכניקה של הקצנה כדי להביא את האדם או הילד למצב שבו הרצון המקורי שלו הופך ללא משמעותי.
איך להשתמש בהקצנה כדי להפוך משהו ללא רלוונטי?
אליעד נותן דוגמה כיצד ילד שמתלהב מכך שלמישהו אחר יש כסף, יכול להיות מושפע פחות מההתלהבות אם נציג בפניו מציאות מוקצנת. למשל, אם הילד מתרגש מהעובדה שלחבר שלו יש בית גדול יותר, במקום להסביר לילד שזה לא משנה או שיש בזה חסרונות, אפשר להקצין את המצב על ידי תיאור של אנשים אחרים שיש להם דברים טובים בהרבה: לדוגמה, אפשר להגיד לילד "אתה חושב שהבית שלו יפה? יש אנשים שגרים בבתים גדולים בהרבה, עם כמה קומות, חדרי משחקים נפרדים בכל קומה, בריכות שחייה פרטיות, או אפילו בתים שנבנו במיוחד עבורם." כאשר הילד יחשוב על המציאות המוקצנת הזו, הבית שהלהיב אותו בהתחלה כבר לא ייראה לו כל כך מיוחד. במצב הזה, ההתלהבות המקורית נחלשת ואף נעלמת.
למה לא כדאי להסביר למה הדבר שהוא רוצה הוא רע?
אליעד מסביר ששיטה נפוצה אחרת, שבה הורים או אנשים אחרים משתמשים כדי לנסות להניא אדם מלהתלהב ממשהו, היא להציג את החסרונות או להסביר לו שהדבר אינו חשוב. לדוגמה, אם ילד רוצה לנסוע ל"דיסנילנד" כמו ילד אחר, המבוגר עשוי לומר לו ש"דיסנילנד זה לא כל כך כיף" או "הילדים שם לא באמת נהנים". הבעיה בשיטה זו, לפי אליעד, היא שההסברים האלה לא תמיד אמינים, משום שהילד או האדם יכולים לזהות שמי שאומר להם את זה בעצם לא באמת משוכנע בעצמו. אליעד מדגיש שכאשר אדם אומר משהו שהוא בעצמו לא מאמין בו באמת, הוא לא יהיה משכנע עבור אחרים.
מה היתרון בשיטת ההקצנה על פני שיטות אחרות?
השיטה שאליעד מציע, להשתמש בהקצנה, פותרת את הבעיה הזו. כאשר מקצינים, לא אומרים לאדם שהדבר שהוא רוצה הוא רע או חסר משמעות באופן ישיר, אלא מראים לו שתמיד יהיה משהו טוב יותר. במילים אחרות, במקום לשכנע את הילד או את האדם שמשהו מסוים הוא שלילי, פשוט מראים לו משהו חיובי בהרבה, ובכך מביאים אותו למסקנה שהדבר שהוא רצה קודם הוא חסר משמעות באופן יחסי. המוח מבין שאין לזה סוף, וכך האדם מפסיק לרדוף אחרי הדבר שהיה נראה לו משמעותי.
איך ההקצנה גורמת לאדם לאבד עניין?
אליעד מדגים את השיטה בעזרת דוגמאות רבות. למשל, אם הילד אומר "איזה רכב יפה יש לשכנים, " אפשר לענות לו: "אתה יודע, יש רכבים הרבה יותר טובים, מהירים ומיוחדים מזה. יש כאלה שרק אנשים בודדים בעולם מחזיקים בהם, ויש כאלה שנבנו באופן אישי במיוחד בשבילם." הילד, ששומע את ההקצנה, מתחיל להבין שאין סוף לרצונות ולדברים הטובים שאפשר להשיג, ולכן הוא יכול לאבד עניין ברכב שהלהיב אותו קודם. באופן זה, מתרחש תהליך שבו האדם מבין שכל התלהבות מבוססת רק על השוואה, וברגע שנוצרות השוואות רחוקות ומוגזמות, ההתלהבות הראשונית פשוט נעלמת.
כיצד להשתמש בשיטת ההקצנה בחינוך ילדים?
אליעד כהן מציע להשתמש בשיטה זו גם בחינוך... 📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
050-3331-331