13:35איך ליצור הסכמה? הסכמה מלאה, הסכמה חלקית, הסכמה בתנאי ש, הסכמה רק אם, איך למכור ללקוח? איך להצליח למכור? איך למכור יותר? איך לשכנע לקוח? איך להשפיע על לקוח? איך לשנע אנשים?
איך לשכנע לקוח להסכים לקנות מוצר?
אליעד כהן מסביר שכשאנו רוצים לשכנע לקוח או אדם אחר להסכים למשהו שאנחנו רוצים ממנו, המפתח הוא שימוש בטכניקה שנקראת "הסכמה גדולה והסכמה קטנה". הרעיון המרכזי הוא לפרק את ההסכמה הגדולה, שהיא המטרה המרכזית שלנו, למספר הסכמות קטנות יותר. אליעד נותן דוגמה פשוטה שבה מוכר מנסה למכור ללקוח טלוויזיה, והלקוח מסרב. בשלב זה, המוכר לא צריך להתעקש מידית על הטלוויזיה, אלא לפתח שיחה שבה הוא מוצא נושאים שהלקוח יכול להסכים איתם בקלות, אפילו דברים טריוויאליים ולא קשורים כמו מזג אוויר או דעה פוליטית.
המטרה כאן היא ליצור "תחושת הסכמה" כללית, שבה הלקוח יתחיל להרגיש שהוא נמצא במצב של הסכמה עם המוכר. אחרי שהלקוח כבר חווה חוויה של הסכמה, המוכר יכול לחזור לנושא המרכזי - הטלוויזיה או המוצר שהוא רוצה למכור - ולנסות שוב לשכנע את הלקוח.
איך יוצרים הסכמה דרך שאלות "בתנאי ש"?
אם לקוח מתנגד בצורה מלאה לרכישת מוצר, אליעד מציע להשתמש בטכניקה של "הסכמה בתנאי". לדוגמה, אם לקוח אומר שהמוצר יקר לו מדי, אפשר לשאול אותו: "ואם המוצר היה עולה חצי מחיר, היית מוכן לקנות אותו?". במצב כזה, הלקוח לרוב יגיד שכן, וכך נוצר מצב של הסכמה חלקית. אמנם הלקוח הסכים רק בתנאים מסוימים, אבל בפועל הוא אמר שהוא רוצה את המוצר.
הסיבה לכך שהטכניקה עובדת היא שהמוח של הלקוח שומע את עצמו אומר "אני רוצה את המוצר", אפילו שהוסיף לזה תנאי. תת - המודע של הלקוח מקבע את הרצון הזה, ולכן קל יותר לאחר מכן לשכנע אותו להסכים לקנות את המוצר בתנאים קרובים יותר להצעה המקורית.
אליעד נותן דוגמה נוספת של אדם שלא רוצה לשתות קולה, אבל כן מסכים לשתות מים. ברגע שהסכים לשתות מים, למעשה הוא אמר שהוא רוצה לשתות משהו, ומכאן כבר אפשר בקלות רבה יותר לשכנע אותו לשתות קולה, במיוחד אם אין מים זמינים.
למה חשוב לא להקצין את ההסכמה עם הלקוח?
לפי אליעד, יש נקודה חשובה מאוד שצריך להיזהר ממנה - לא להגיע למצב שבו המוכר מסכים יותר מדי עם ההתנגדות של הלקוח. לדוגמה, אם לקוח אומר שהמוצר יקר לו, המוכר לא צריך להסכים יתר על המידה ולהודות שהמחיר באמת גבוה מדי. הסכמה מוגזמת כזאת יכולה ליצור מצב שבו הלקוח מתבצר בעמדתו המקורית, ומתקשה לאחר מכן להשתכנע שהמוצר שווה את המחיר המלא.
לדוגמה, אם המוכר רוצה למכור ללקוח פרה, והלקוח אומר שהוא לא רוצה כי הפרה תלכלך את הבית, המוכר יכול לשאול: "ואם היית יודע שהפרה לא תלכלך בכלל, היית מוכן?". אם הלקוח מסכים, נוצרה הסכמה, אבל כאן אליעד מדגיש שצריך להיזהר. אם המוכר מדגיש יותר מדי את הלכלוך ואת החשש של הלקוח, זה עלול לחזק את ההתנגדות של הלקוח כשיתברר לו שהפרה בכל זאת מלכלכת קצת.
איך להשתמש בהסכמה חלקית בזהירות?
כאשר משתמשים בטכניקה של הסכמה חלקית, צריך להיות מודעים לכך שלא תמיד ההטבות או התנאים שהלקוח מסכים אליהם זמינים. לדוגמה, אם לקוח אומר שהוא מוכן לקנות פרה רק אם היא לא תלכלך בכלל, והמוכר יודע שהמצב לא כך, צריך להשתמש בהסכמה הזאת בזהירות ולא להתחייב ללקוח לתנאי בלתי אפשרי. אחרת, כשהלקוח יגלה את האמת, הוא ייסוג לחלוטין.
לכן, אליעד ממליץ למוכר לשאול את עצמו מראש: "באיזה מקרים הלקוח היה מוכן להסכים?", ולנסות ליצור הסכמות במצבים שקרובים למציאות. לאחר שהלקוח מסכים לתנאים מסוימים, המוכר יכול בהדרגה להעלות את הרף ולהתקרב להצעה המקורית שלו.
איך להימנע מניצול ההסכמה נגדכם?
אליעד מזהיר את הקהל להיות ערניים ולא ליפול בפח של הסכמות חלקיות. הוא מסביר שלפעמים אנשים משתמשים בטכניקה הזאת כדי להוביל אדם להסכים למשהו שהוא לא באמת רוצה. לדוגמה, אדם יכול לשאול: "אתה מסכים איתי ש - X ו - Y נכונים?", ואם האדם עונה בחיוב, הצד השני עלול להוביל אותו להסכמה נוספת שלא מתאימה לו. לכן, חשוב לזכור שהסכמה חלקית היא רק הסכמה חלקית ולא מחייבת הסכמה מלאה לכל התנאים הבאים.
לסיכום, אליעד כהן ממליץ על שימוש זהיר ומדויק בטכניקות של יצירת הסכמה חלקית, הקפדה על לא להקצין התנגדויות של הלקוח, וערנות לתנאים האמיתיים שניתן לספק ללקוח, כדי להצליח לשכנע אותו לבצע את הפעולה המבוקשת.
אליעד כהן מסביר שכשאנו רוצים לשכנע לקוח או אדם אחר להסכים למשהו שאנחנו רוצים ממנו, המפתח הוא שימוש בטכניקה שנקראת "הסכמה גדולה והסכמה קטנה". הרעיון המרכזי הוא לפרק את ההסכמה הגדולה, שהיא המטרה המרכזית שלנו, למספר הסכמות קטנות יותר. אליעד נותן דוגמה פשוטה שבה מוכר מנסה למכור ללקוח טלוויזיה, והלקוח מסרב. בשלב זה, המוכר לא צריך להתעקש מידית על הטלוויזיה, אלא לפתח שיחה שבה הוא מוצא נושאים שהלקוח יכול להסכים איתם בקלות, אפילו דברים טריוויאליים ולא קשורים כמו מזג אוויר או דעה פוליטית.
המטרה כאן היא ליצור "תחושת הסכמה" כללית, שבה הלקוח יתחיל להרגיש שהוא נמצא במצב של הסכמה עם המוכר. אחרי שהלקוח כבר חווה חוויה של הסכמה, המוכר יכול לחזור לנושא המרכזי - הטלוויזיה או המוצר שהוא רוצה למכור - ולנסות שוב לשכנע את הלקוח.
איך יוצרים הסכמה דרך שאלות "בתנאי ש"?
אם לקוח מתנגד בצורה מלאה לרכישת מוצר, אליעד מציע להשתמש בטכניקה של "הסכמה בתנאי". לדוגמה, אם לקוח אומר שהמוצר יקר לו מדי, אפשר לשאול אותו: "ואם המוצר היה עולה חצי מחיר, היית מוכן לקנות אותו?". במצב כזה, הלקוח לרוב יגיד שכן, וכך נוצר מצב של הסכמה חלקית. אמנם הלקוח הסכים רק בתנאים מסוימים, אבל בפועל הוא אמר שהוא רוצה את המוצר.
הסיבה לכך שהטכניקה עובדת היא שהמוח של הלקוח שומע את עצמו אומר "אני רוצה את המוצר", אפילו שהוסיף לזה תנאי. תת - המודע של הלקוח מקבע את הרצון הזה, ולכן קל יותר לאחר מכן לשכנע אותו להסכים לקנות את המוצר בתנאים קרובים יותר להצעה המקורית.
אליעד נותן דוגמה נוספת של אדם שלא רוצה לשתות קולה, אבל כן מסכים לשתות מים. ברגע שהסכים לשתות מים, למעשה הוא אמר שהוא רוצה לשתות משהו, ומכאן כבר אפשר בקלות רבה יותר לשכנע אותו לשתות קולה, במיוחד אם אין מים זמינים.
למה חשוב לא להקצין את ההסכמה עם הלקוח?
לפי אליעד, יש נקודה חשובה מאוד שצריך להיזהר ממנה - לא להגיע למצב שבו המוכר מסכים יותר מדי עם ההתנגדות של הלקוח. לדוגמה, אם לקוח אומר שהמוצר יקר לו, המוכר לא צריך להסכים יתר על המידה ולהודות שהמחיר באמת גבוה מדי. הסכמה מוגזמת כזאת יכולה ליצור מצב שבו הלקוח מתבצר בעמדתו המקורית, ומתקשה לאחר מכן להשתכנע שהמוצר שווה את המחיר המלא.
לדוגמה, אם המוכר רוצה למכור ללקוח פרה, והלקוח אומר שהוא לא רוצה כי הפרה תלכלך את הבית, המוכר יכול לשאול: "ואם היית יודע שהפרה לא תלכלך בכלל, היית מוכן?". אם הלקוח מסכים, נוצרה הסכמה, אבל כאן אליעד מדגיש שצריך להיזהר. אם המוכר מדגיש יותר מדי את הלכלוך ואת החשש של הלקוח, זה עלול לחזק את ההתנגדות של הלקוח כשיתברר לו שהפרה בכל זאת מלכלכת קצת.
איך להשתמש בהסכמה חלקית בזהירות?
כאשר משתמשים בטכניקה של הסכמה חלקית, צריך להיות מודעים לכך שלא תמיד ההטבות או התנאים שהלקוח מסכים אליהם זמינים. לדוגמה, אם לקוח אומר שהוא מוכן לקנות פרה רק אם היא לא תלכלך בכלל, והמוכר יודע שהמצב לא כך, צריך להשתמש בהסכמה הזאת בזהירות ולא להתחייב ללקוח לתנאי בלתי אפשרי. אחרת, כשהלקוח יגלה את האמת, הוא ייסוג לחלוטין.
לכן, אליעד ממליץ למוכר לשאול את עצמו מראש: "באיזה מקרים הלקוח היה מוכן להסכים?", ולנסות ליצור הסכמות במצבים שקרובים למציאות. לאחר שהלקוח מסכים לתנאים מסוימים, המוכר יכול בהדרגה להעלות את הרף ולהתקרב להצעה המקורית שלו.
איך להימנע מניצול ההסכמה נגדכם?
אליעד מזהיר את הקהל להיות ערניים ולא ליפול בפח של הסכמות חלקיות. הוא מסביר שלפעמים אנשים משתמשים בטכניקה הזאת כדי להוביל אדם להסכים למשהו שהוא לא באמת רוצה. לדוגמה, אדם יכול לשאול: "אתה מסכים איתי ש - X ו - Y נכונים?", ואם האדם עונה בחיוב, הצד השני עלול להוביל אותו להסכמה נוספת שלא מתאימה לו. לכן, חשוב לזכור שהסכמה חלקית היא רק הסכמה חלקית ולא מחייבת הסכמה מלאה לכל התנאים הבאים.
לסיכום, אליעד כהן ממליץ על שימוש זהיר ומדויק בטכניקות של יצירת הסכמה חלקית, הקפדה על לא להקצין התנגדויות של הלקוח, וערנות לתנאים האמיתיים שניתן לספק ללקוח, כדי להצליח לשכנע אותו לבצע את הפעולה המבוקשת.
- איך למכור יותר?
- איך לשכנע לקוח?
- איך להצליח במכירה?
- איך להשפיע על לקוח?
- איך ליצור הסכמה עם אנשים?
- איך לשכנע לקוח להסכים?
- מהי הסכמה חלקית?
איך לשכנע לקוח להסכים לקנות מוצר?
הסכמה היא כלי מרכזי בתהליך מכירה, ויש להבין כיצד להגיע להסכמה גדולה דרך הסכמות קטנות. אם הלקוח לא מסכים עם הצעה או מוצר, הדרך היא ליצור תחושת הסכמה על נושא אחר, אפילו אם מדובר במשהו שאינו קשור ישירות למוצר.
הדבר הראשון שעל המוכר לעשות הוא להבין מתי הלקוח יהיה מוכן להסכים, ובאיזה תנאים. אם לקוח אומר שהוא לא רוצה מוצר, כדאי לשאול אותו אם הוא היה מסכים אם היה מדובר בתנאים שונים, כמו מחיר נמוך יותר. השאלה הזו עוזרת להבין את התנגדויות הלקוח ולהתמודד איתן בדרך שתיצור הסכמה.
איך ליצור הסכמות קטנות כדי להגיע להסכמה גדולה?
כשהלקוח לא מסכים עם ההצעה הראשונית, חשוב למצוא נקודות בהן הוא יכול להסכים, גם אם מדובר בנושאים שאינם קשורים ישירות למכירה. לדוגמה, אם לקוח לא רוצה לקנות טלוויזיה מסוימת, אפשר לשוחח איתו על יתרונות אחרים של המוצר או על סיבות אחרות שהוא לא מסכים איתן. המטרה היא ליצור תחושת הסכמה כלשהי, כמו "נכון, אתה צודק" או "נכון, זה נכון".
לאחר שהלקוח מסכים לנושא מסוים, קל יותר לשוב ולהחזיר אותו לנושא המרכזי, כמו מכירת המוצר. ככל שההסכמות יהיו יותר רבות, הסיכוי להצלחה במכירה יעלה.
איך לשכנע לקוח להסכים בתנאים מסוימים?
הסכמה לא חייבת להיות מוחלטת. חשוב להבין מה הלקוח מוכן להסכים לו בתנאים מסוימים. לדוגמה, אם לקוח לא מוכן לקנות רכב במחיר מסוים, אפשר לשאול אותו אם היה מוכן לקנות את הרכב במחיר נמוך יותר, ולראות אם זה מתאים לו. גם אם הלקוח לא מסכים עם כל ההצעה, השאלה הזו יוצרת הסכמה חלקית שיכולה להוביל למכירה.
מה עושים כשלקוח אומר "לא"?
ברגע שללקוח יש התנגדות מלאה, יש לבדוק מה בדיוק מפריע לו ולהתמודד עם התנגדויותיו באופן מעמיק. אם לקוח אומר שהמוצר יקר מדי, אפשר לשאול אותו אם היה מוכן לקנות אותו במחיר נמוך יותר, וליצור תחושת הסכמה בכך שיסכים למשהו אחר, אפילו אם לא מדובר בתנאים הסופיים.
מה לעשות אם הלקוח מסכים בתנאים מסוימים, אבל לא בכולם?
הסכמה חלקית היא צעד חשוב, אך יש להימנע מהגזמת ההסכמות, שכן זה יכול להוביל למצב בו המוכר לא יוכל למכור את המוצר כפי שהוא רוצה. חשוב להבין שלא כל הסכמה, במיוחד כשמדובר בתנאים שיכולים להיות שונים מההצעה הסופית, תוביל למכירה מוצלחת.
הסכמה היא כלי מרכזי בתהליך מכירה, ויש להבין כיצד להגיע להסכמה גדולה דרך הסכמות קטנות. אם הלקוח לא מסכים עם הצעה או מוצר, הדרך היא ליצור תחושת הסכמה על נושא אחר, אפילו אם מדובר במשהו שאינו קשור ישירות למוצר.
הדבר הראשון שעל המוכר לעשות הוא להבין מתי הלקוח יהיה מוכן להסכים, ובאיזה תנאים. אם לקוח אומר שהוא לא רוצה מוצר, כדאי לשאול אותו אם הוא היה מסכים אם היה מדובר בתנאים שונים, כמו מחיר נמוך יותר. השאלה הזו עוזרת להבין את התנגדויות הלקוח ולהתמודד איתן בדרך שתיצור הסכמה.
איך ליצור הסכמות קטנות כדי להגיע להסכמה גדולה?
כשהלקוח לא מסכים עם ההצעה הראשונית, חשוב למצוא נקודות בהן הוא יכול להסכים, גם אם מדובר בנושאים שאינם קשורים ישירות למכירה. לדוגמה, אם לקוח לא רוצה לקנות טלוויזיה מסוימת, אפשר לשוחח איתו על יתרונות אחרים של המוצר או על סיבות אחרות שהוא לא מסכים איתן. המטרה היא ליצור תחושת הסכמה כלשהי, כמו "נכון, אתה צודק" או "נכון, זה נכון".
לאחר שהלקוח מסכים לנושא מסוים, קל יותר לשוב ולהחזיר אותו לנושא המרכזי, כמו מכירת המוצר. ככל שההסכמות יהיו יותר רבות, הסיכוי להצלחה במכירה יעלה.
איך לשכנע לקוח להסכים בתנאים מסוימים?
הסכמה לא חייבת להיות מוחלטת. חשוב להבין מה הלקוח מוכן להסכים לו בתנאים מסוימים. לדוגמה, אם לקוח לא מוכן לקנות רכב במחיר מסוים, אפשר לשאול אותו אם היה מוכן לקנות את הרכב במחיר נמוך יותר, ולראות אם זה מתאים לו. גם אם הלקוח לא מסכים עם כל ההצעה, השאלה הזו יוצרת הסכמה חלקית שיכולה להוביל למכירה.
מה עושים כשלקוח אומר "לא"?
ברגע שללקוח יש התנגדות מלאה, יש לבדוק מה בדיוק מפריע לו ולהתמודד עם התנגדויותיו באופן מעמיק. אם לקוח אומר שהמוצר יקר מדי, אפשר לשאול אותו אם היה מוכן לקנות אותו במחיר נמוך יותר, וליצור תחושת הסכמה בכך שיסכים למשהו אחר, אפילו אם לא מדובר בתנאים הסופיים.
מה לעשות אם הלקוח מסכים בתנאים מסוימים, אבל לא בכולם?
הסכמה חלקית היא צעד חשוב, אך יש להימנע מהגזמת ההסכמות, שכן זה יכול להוביל למצב בו המוכר לא יוכל למכור את המוצר כפי שהוא רוצה. חשוב להבין שלא כל הסכמה, במיוחד כשמדובר בתנאים שיכולים להיות שונים מההצעה הסופית, תוביל למכירה מוצלחת.
- איך למכור יותר?
- איך לשכנע לקוח?
- איך להצליח במכירה?
- איך להשפיע על לקוח?
שלום לכולם, הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של: איך לשכנע אנשים? איך למכור? איך לגרום לאנשים להסכים? איך לגרום ללקוח להסכים לקנות? וכו' וכו'
והטיפ הולך ככה: אז כמו שהסברתי בפעם אחרת, יש דבר שנקרא 'הסכמה גדולה והסכמה קטנה'.
כדי שלקוח יסכים על דבר גדול, צריך לקחת את ההסכמה הגדולה, לבדוק מאיזה הסכמות קטנות היא מורכבת וקודם כל להגיע אתו להסכמות הקטנות ומשמה להוביל אותו להסכמה הגדולה.
עכשיו, הטיפ באותו הקשר הולך ככה: אם אנחנו רוצים להגיע עם בנאדם להסכמה והוא לא מסכים אתנו. אנחנו אומרים לו: "אני רוצה שתעשה ככה" והוא לא מסכים. מה עושים?
אז אחת השיטות הולכת ככה: מה שצריך לעשות זה ברגע שבנאדם לא מסכים למשהו שביקשנו ממנו, מה שצריך לעשות זה לנסות להגיע אתו להסכמה על נושא אחר. נגיד שאנחנו אומרים ללקוח: "אוקי, אז אתה רוצה את הטלוויזיה הזאת?", "לא תודה, אני לא רוצה, היא לא מתאימה לי". מה עושים?
מה שצריך לעשות זה לנסות להגיע עם הלקוח להסכמה. לנסות ליצור תחושת הסכמה עם הלקוח בתחומים אחרים. לדבר אתו, וזה לא כל כך משנה על מה כרגע, לצורך העניין, זה יכול להיות על המוצר, זה יכול להיות על הסיבות שבגללם הוא לא רוצה לקנות את המוצר, יכול להיות כל דבר. ולהגיע אתו להסכמה. להגיע למצב שהלקוח יגיד: "נכון, אני מסכים אתך", הקונה יגיד: "כן אני מסכים אתך", הבנאדם השני יגיד: "כן אני מסכים אתך". לאו דווקא שיגיד במילים האלה, הכוונה היא שהוא ירגיש שהוא מסכים עם מה שאמרו לו להגיד: "נכון נכון, מה שאתה אומר זה נכון", "נכון נכון, אתה צודק", "נכון, נכון, זה טוב לי", "כן, אני מסכים". עכשיו, ברגע שהצלחנו להביא את הלקוח לתחושה של הסכמה, עכשיו אפשר לנסות שוב פעם למכור לו את מה שרצינו כי כבר עכשיו הוא מסכים אתנו. ואז לנסות לבוא, "תראה, אולי פה תחשוב עוד פעם...", כל תירוץ אחר, או כל טריק אחר, לדחוף לו את אותו רעיון עוד פעם, אבל הרעיון הוא שלפני כן צריך להכניס את הלקוח לחוויה של הסכמה.
אז עוד פעם אני אחזור: אם הלקוח לא מסכים, אז, מה שצריך לעשות זה לנסות להגיע אתו להסכמה בכל תחום שהוא, בכל הקשר, תסכים אתו שהיום חם, תסכים אתו שדופקים את השחורים, לא משנה מה, תסכים אתו על משהו, תגיד לו כן, שהוא יסכים אתך, שתהיה תחושה של הסכמה.
ופה אני אחדד עוד כמה היבטים: היבט אחד אומר שבעולם אידיאלי עדיף להגיע עם הלקוח להסכמות ולתחושה שהוא מסכים, עוד לפני שמנסים להגיע אתו להסכמה הסופית. אוקי? ואז אם נוצרת תחושה של הסכמה, אז יש יותר סיכוי שהוא יסכים גם על המכירה הסופית, זה דבר ראשון.
דבר שני, אם רוצים ליצור תחושה של הסכמה חזקה, מה שצריך לעשות זה לבדוק איזה דבר רק הוא חושב שזה נכון וליצור אתו הסכמה. דהיינו, ליצור איזה משהו, לדוגמה נגיד שאתה יודע שהבנאדם שיושב מולך יש דעה מסוימת שהוא חושב שזה נכון, וששאר האנשים לא חושבים שזה נכון. תסכים אתו על זה. למה? תן לו תחושה שאתה נמצא אתו בהסכמה, למרות שכל האנשים לא חושבים ככה ואז תחושת ההסכמה היא עוד יותר גדולה, היא יוצרת תחושת הזדהות, תחושת אחדות, תחושת קרבה.
וזה משהו שכבר הסברתי אותו בפעם אחרת, אבל זה באותו הקשר אז חזרתי עליו עוד פעם.
ועכשיו, אני אוסיף עוד דבר, בהקשר הקודם של: הלקוח שלא מסכים לקנות את המוצר, מה שצריך לעשות זה: המוכר צריך לשאול את עצמו: באיזה מצב אני המוכר חושב שהלקוח היה מוכן להסכים לקנות את המוצר? לדוגמה, אם נגיד המוצר היה עולה חצי מחיר, הלקוח היה מוכן להסכים לקנות אותו. אז מה שצריך לעשות ברגע שלקוח אומר "אני לא מוכן, אני לא רוצה לקנות את המוצר הזה", שואלים את הלקוח "תגיד לי, ואם זה היה עולה לך חצי, היית מוכן לקנות אותו? היית רוצה לקנות אותו? היה יכול להתאים לך?", "כן, אתה יודע אם זה היה עולה לי חצי, הייתי מוכן לקנות אותו".
מה בעצם עשינו? גרמנו ללקוח להיות בחוויה שהוא מסכים לקנות את המוצר, מה לעשות שהמוצר לא עולה חצי, הוא עולה כפול מהחצי, אבל קודם כל יצרנו הסכמה, עכשיו, אחרי שהלקוח אמר שהוא מסכים לקנות בחצי, עכשיו, בא נדבר על המחיר. אבל, יצרנו הסכמה.
כנ"ל לגבי כל התנגדות אחרת. בנאדם נגיד אומר: "אני לא רוצה ככה וככה...", "תגיד לי ואם ככה וככה, אתה מסכים שככה וככה? / יכול להתאים לך ש...? / יכול להתאים לך יותר אם... ?", "ואם זה וזה וזה, יכול להיות שיכול להסתדר לך? / זה יכול ככה וככה?". להגיע אתו לאיזה הסכמה כלשהי.
עכשיו שימו לב, קודם הטיפ היה: תגיע אתו להסכמה בכלל באופן כללי, סתם כך משהו תסכים אתו, תסכים אתו שזה שיורד גשם זה טוב למשהו מסוים, סתם, תסכים אתו, על משהו. צור תחושה של הסכמה באוויר, כל שכן, צור תחושה של הסכמה על משהו שרק הוא חושב ככה. נגיד שהוא מצביע לאיזה מפלגה לא פופולרית, תגרום לו לחשוב שגם אתה מצביע למפלגה הזאת, למה? תן לו תחושה שאתה אתו, שיש איזה הסכמה, אפילו הסכמה ייחודית. אוקי?
אבל, כרגע אני מחדד עוד יותר, לא רק תגיע אתו סתם לאיזה הסכמה באופן כללי, אלא, תגיע אתו להסכמה על מה שאתה רוצה שהוא יסכים בתנאי ש...
נגיד שאנחנו רוצים שמישהו יקנה רכב, בית, והוא אומר: "לא רוצה". אוקי? מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהוא יסכים? באיזה מקרים הוא היה מסכים? לדוגמה: יש בנאדם שאומר: "גם אם תשלם לי כסף, לא רק שאני לא מוכן לקנות את הרכב, גם אם אתה תשלם לי את המכיר של הרכב, אני לא מוכן לנסוע בו" כי הוא בכלל לא רוצה לנסוע. אז קודם כל בא ננסה לראות, נשאל אותו: "אם הייתי נותן לך את הרכב במתנה, היה מתאים לך הרכב?"
בא נביא את הלקוח למצב שהוא קודם כל מסכים שהוא רוצה את המוצר, שהסכים שהוא רוצה את המוצר, אחרי שהוא מסכים שהוא רוצה את המוצר, עכשיו אני אגיד לו: "טוב, אז איך אתה רוצה לשלם?" או "אתה יודע, אז בא נעשה לך ככה וככה וזה יהיה כמעט בחינם" נגיד, "אם נעשה לך בהרבה תשלומים, זה כאילו לא שילמת, לא שילמת, זה כאילו קיבלת את זה בחינם" נניח. אוקי? סתם הייתה דוגמה.
הרעיון הוא, להגיע אתו להסכמה, עוד פעם, המוכר צריך לשאול את עצמו: "באיזה מקרים אני יכול לשכנע את הלקוח להסכים שהוא רוצה את המוצר הזה שהוא רוצה את הדבר הזה. באיזה מקרים אני ההורה, יכול לשכנע את הילד שהוא כן מסכים לדבר הזה. "אם אני אביא לך ככה וככה, אתה תסכים?", "תגיד לי ואם זה וזה, אתה תסכים?", "תגיד לי ואם ככה וככה, אז ככה וככה?" "מסכים".
עכשיו, אחרי שהוא הסכים, עכשיו לאט לאט מעלים את הרף "טוב, תראה אז מה, אז למה זה כל כך חשוב לך שדווקא זה וזה? אז למה זה כל כך מפריע לך?" אבל, כבר נוצרה תחושה של הסכמה, הוא כבר הסכים שהוא רוצה את המוצר. אמנם, הוא הסכים שהוא רוצה את המוצר בתנאי ש, אמנם הוא הסכים שהוא מוכן לעשות ככה וככה רק אם, זה נכון. אבל עדיין הוא הסכים שהוא מוכן לעשות ככה וככה, גם זה יש לזה משמעות, כי במח של הבנאדם, כשהבנאדם חושב לעצמו: "אני רוצה לשתות מים" נניח, דוגמה. אז בעצם אמנם הוא אמר שהוא רוצה לשתות מים, אבל כשהמח של הבנאדם חשב שהוא רוצה לשתות מים, הוא גם חשב שהוא רוצה לשתות. אז אם הוא חשב שהוא רוצה לשתות, עכשיו אפשר גם אולי לגרום לו לשתות קולה.
לדוגמה: נגיד בנאדם אומר, רוצים שהוא ישתה קולה: "לא רוצה לשתות קולה", "תגיד, אתה רוצה אני אביא לך מים? ואם מים, אתה תשתה?" "כן, רוצה לשתות", אבל אין מים, אז אולי תשתה קולה.
ברגע שהוא אמר לעצמו בראש: "אני רוצה לשתות מים" בראש שלו כבר היה: "אני רוצה לשתות", עכשיו, 'רוצה לשתות', כבר אפשר להלביש לזה אח"כ משהו אחר.
שזה קשור גם כן למשהו שהסברתי פעם אחרת, בהקשר של איך המח חושב. כי המח גם לוקח את המשפטים בשלמות אבל הוא גם לוקח, המח של הבנאדם כשהוא מפרש משפט, הוא מפרש אותו גם בחלקים, לא רק ביחידות שלמות ולכן, אם בנאדם אומר: "אני מוכן לקנות את המוצר בתנאי ש" או "אם היה ככה וככה, אז הייתי קונה את המוצר", התת מודע של השומע, של הלקוח היה: שהוא רוצה לקנות את המוצר הזה. נכון שהוא אמר 'בתנאי ש', נכון שהוא אמר 'רק אם', נכון שהוא אמר 'רק כאשר', זה נכון, אבל אף על פי כן, בתת מודע שלו הוא אמר שהוא רוצה לקנות את המוצר. והתת מודע של השומע שמע את המילים האלה: "אני רוצה לקנות את המוצר". ומכאן, הרבה יותר קל לשכנע אותו לקנות את המוצר.
ולכן, לסיכומו של דבר, אם רוצים לשכנע בנאדם במשהו, איזה פעולה, איזה משהו, תבדוק: "תגיד לי ואם..." לבדוק באיזה מקרים הוא כן יכול להסכים ולשכנע אותו שהוא יסכים במקרים האלה, ומשמה לנסות לעלות להסכמה היותר גדולה.
עכשיו, אני רוצה שתשימו לב, שמי שלא יודע לעשות את זה נכון, עוד יכול לדפוק את עצמו קצת, גם, למה? נגיד שהבנאדם אומר: "יקר לי 100 שקל", נגיד אומרים לו: "המוצר עולה 100 שקל", אומר "יקר לי 100 שקל, אין לי 100 שקל". עכשיו, מה אנחנו יודעים? שנגיד יש לו 20 שקלים בכיס ואנחנו אומרים לו "תגיד לי ואם זה היה עולה 20 שקלים היית קונה?" יגיד "כן, הייתי קונה". אז קודם כל יצרנו אתו הסכמה, אמר שהוא רוצה את המוצר, עכשיו בא נדבר על המחיר.
אבל, אם בנאדם עושה את זה גרוע, אז, מזה נקרא לעשות את זה גרוע? זה להביע יותר מדי הזדהות עם ההתנגדות של הלקוח למצב שאליו אנחנו רוצים להוביל אותו בסוף. נגיד שלקוח אומר: "אין לי 100 שקלים" ואז המוכר, אם אין לו שכל אז הוא יגיד "כן, גם אני חושב שהמוצר הזה מאוד... 100 שקלים זה לא... זה יקר מדי, עזוב, 100 שקלים לא כדאי לקנות, תגיד לי אבל אם זה היה ב20 היית קונה?", "כן נכון נכון, הייתי קונה, נכון אתה צודק".
עכשיו, לכאורה המוכר השיג הסכמה של הלקוח, הלקוח אומר "נכון, תראה, המוכר הבין אותי, הוא הבין באמת ש100 שקלים זה יקר, אני כן, אם 20 שקלים, אני קונה". אבל מה הבעיה? שהאובר הסכמה הזאת, היותר מדי הסכמה הזאת בעצם דופקת את העסקה בסוף כי בסוף אנחנו צריכים שהוא יסכים עם משהו שלא מתאים לו.
ולכן, שימו לב, אם אנחנו רוצים למכור ללקוח פרה, והלקוח אומר "לא רוצה פרה". "תגיד לי, ואתה רוצה כל בוקר לשתות חלב?" כן, רוצה כל בוקר לשתות חלב". אז הנה, יצרנו הסכמה, עכשיו אני אמכור לו את הפרה, אבל מצד שני צריך לשים לב שכשמגיעים אתו להסכמה שהוא רוצה לשתות חלב, מגיעים אתו להסכמה שהוא היה מוכן לקנות את הפרה 'רק אם'... שים לב, שה'רק אם' הזה, אנחנו לא מקצינים אותו יותר מדי.
למה? כי אם נקצין אותו יותר מדי, אנחנו תיכף צריכים להפוך את זה, תיכף צריך להגיד לו "לא, אבל אתה יודע, זה לא המצב כרגע, המצב כרגע שתקנה את הפרה למרות שזה לא ככה וככה".
לדוגמה: "תגיד לי, אם היית יודע בוודאות שהפרה בוודאות לא מלכלכת לך את הבית בכלל? היית מוכן לקנות את הפרה?", "כן, הייתי מוכן", "אז מה אכפת לך? אז תגיד לי, וכמה לכלוך זה מפריע לך? מזה בוודאות? מה אתה צריך לדעת? כמה לכלוך מציק לך?"
עכשיו, אבל אם עושים את זה גרוע? אז מה שהמוכר הגרוע יעשה, יגיד: "כן, נכון, אתה צודק, זה אסון גדול אם באמת פרה תלכלך לך את הבית", "תגיד לי אבל אם הפרה הזאת הייתה נקיה לגמרי, היית רוצה לקנות פרה?" "כן, קונה פרה, אין לי בעיה". אבל מה הבעיה? שתיכף אתה צריך להגיע: "אבל הפרה היא לא באמת נקייה לגמרי", אתה תיכף צריך למכור לו את הפרה.
מה המהות? הרעיון הוא כזה: כך את ההתנגדות של הלקוח, תראה למה הוא לא רוצה, תגיד לו, הרי יש התנגדות מלאה והתנגדות חלקית, יש בנאדם, שעקרוני יגיד אני לא רוצה לקנות פרה כי לא יודע מה, הוא נגד להחזיק פרות בבית. יש בנאדם שאומר: אין לי בעיה לקנות פרה, רק מה שמפריע לי זה סעיף 1,2,3". מה הטריק אומר? הטריק אומר: תקשיב, תגיד לו: "ואם סעיף 1,2,3 הייתי פותר לך ואם הייתי מוסיף לך סעיף 5, הטבה מספר 6, היה מתאים לך?", "היה מתאים".
אבל, לזכור שבסופו של דבר אין את הטבה מספר 6, בסופו של דבר, לא תמיד יש את הטבה מספר 6 ובסופו של דבר לא תמיד פתרנו לא את בעיה 1,2,3.
ולכן, כשאנחנו מגיעים אתו להסכמה חלקית, מתי זה כן מתאים לו, לשים לב שלא מחזקים אצלו בראש את המחשבה שאומרת: "אני לא רוצה את מה שבאמת בסוף רוצים למכור לו".
הבנו? ולכן, אותו דבר מהצד ההפוך, כשמישהו מנסה להגיע אתך להסכמה, תשים לב, שגם שאתה מסכים אתו על משהו מסוים, זה לא אומר שאתה מסכים אתו על כל החבילה.
לפעמים באים לפתות בנאדם ואומרים לו: "טוב, אתה מסכים איתי שככה? אתה מסכים איתי שככה? אז בוא תסכים איתי גם שככה", "לא, אבל אני לא מסכים שככה, הסכמתי חצי, לא הסכמתי הכל".
אז, שלא יעבדו עליכם!
והטיפ הולך ככה: אז כמו שהסברתי בפעם אחרת, יש דבר שנקרא 'הסכמה גדולה והסכמה קטנה'.
כדי שלקוח יסכים על דבר גדול, צריך לקחת את ההסכמה הגדולה, לבדוק מאיזה הסכמות קטנות היא מורכבת וקודם כל להגיע אתו להסכמות הקטנות ומשמה להוביל אותו להסכמה הגדולה.
עכשיו, הטיפ באותו הקשר הולך ככה: אם אנחנו רוצים להגיע עם בנאדם להסכמה והוא לא מסכים אתנו. אנחנו אומרים לו: "אני רוצה שתעשה ככה" והוא לא מסכים. מה עושים?
אז אחת השיטות הולכת ככה: מה שצריך לעשות זה ברגע שבנאדם לא מסכים למשהו שביקשנו ממנו, מה שצריך לעשות זה לנסות להגיע אתו להסכמה על נושא אחר. נגיד שאנחנו אומרים ללקוח: "אוקי, אז אתה רוצה את הטלוויזיה הזאת?", "לא תודה, אני לא רוצה, היא לא מתאימה לי". מה עושים?
מה שצריך לעשות זה לנסות להגיע עם הלקוח להסכמה. לנסות ליצור תחושת הסכמה עם הלקוח בתחומים אחרים. לדבר אתו, וזה לא כל כך משנה על מה כרגע, לצורך העניין, זה יכול להיות על המוצר, זה יכול להיות על הסיבות שבגללם הוא לא רוצה לקנות את המוצר, יכול להיות כל דבר. ולהגיע אתו להסכמה. להגיע למצב שהלקוח יגיד: "נכון, אני מסכים אתך", הקונה יגיד: "כן אני מסכים אתך", הבנאדם השני יגיד: "כן אני מסכים אתך". לאו דווקא שיגיד במילים האלה, הכוונה היא שהוא ירגיש שהוא מסכים עם מה שאמרו לו להגיד: "נכון נכון, מה שאתה אומר זה נכון", "נכון נכון, אתה צודק", "נכון, נכון, זה טוב לי", "כן, אני מסכים". עכשיו, ברגע שהצלחנו להביא את הלקוח לתחושה של הסכמה, עכשיו אפשר לנסות שוב פעם למכור לו את מה שרצינו כי כבר עכשיו הוא מסכים אתנו. ואז לנסות לבוא, "תראה, אולי פה תחשוב עוד פעם...", כל תירוץ אחר, או כל טריק אחר, לדחוף לו את אותו רעיון עוד פעם, אבל הרעיון הוא שלפני כן צריך להכניס את הלקוח לחוויה של הסכמה.
אז עוד פעם אני אחזור: אם הלקוח לא מסכים, אז, מה שצריך לעשות זה לנסות להגיע אתו להסכמה בכל תחום שהוא, בכל הקשר, תסכים אתו שהיום חם, תסכים אתו שדופקים את השחורים, לא משנה מה, תסכים אתו על משהו, תגיד לו כן, שהוא יסכים אתך, שתהיה תחושה של הסכמה.
ופה אני אחדד עוד כמה היבטים: היבט אחד אומר שבעולם אידיאלי עדיף להגיע עם הלקוח להסכמות ולתחושה שהוא מסכים, עוד לפני שמנסים להגיע אתו להסכמה הסופית. אוקי? ואז אם נוצרת תחושה של הסכמה, אז יש יותר סיכוי שהוא יסכים גם על המכירה הסופית, זה דבר ראשון.
דבר שני, אם רוצים ליצור תחושה של הסכמה חזקה, מה שצריך לעשות זה לבדוק איזה דבר רק הוא חושב שזה נכון וליצור אתו הסכמה. דהיינו, ליצור איזה משהו, לדוגמה נגיד שאתה יודע שהבנאדם שיושב מולך יש דעה מסוימת שהוא חושב שזה נכון, וששאר האנשים לא חושבים שזה נכון. תסכים אתו על זה. למה? תן לו תחושה שאתה נמצא אתו בהסכמה, למרות שכל האנשים לא חושבים ככה ואז תחושת ההסכמה היא עוד יותר גדולה, היא יוצרת תחושת הזדהות, תחושת אחדות, תחושת קרבה.
וזה משהו שכבר הסברתי אותו בפעם אחרת, אבל זה באותו הקשר אז חזרתי עליו עוד פעם.
ועכשיו, אני אוסיף עוד דבר, בהקשר הקודם של: הלקוח שלא מסכים לקנות את המוצר, מה שצריך לעשות זה: המוכר צריך לשאול את עצמו: באיזה מצב אני המוכר חושב שהלקוח היה מוכן להסכים לקנות את המוצר? לדוגמה, אם נגיד המוצר היה עולה חצי מחיר, הלקוח היה מוכן להסכים לקנות אותו. אז מה שצריך לעשות ברגע שלקוח אומר "אני לא מוכן, אני לא רוצה לקנות את המוצר הזה", שואלים את הלקוח "תגיד לי, ואם זה היה עולה לך חצי, היית מוכן לקנות אותו? היית רוצה לקנות אותו? היה יכול להתאים לך?", "כן, אתה יודע אם זה היה עולה לי חצי, הייתי מוכן לקנות אותו".
מה בעצם עשינו? גרמנו ללקוח להיות בחוויה שהוא מסכים לקנות את המוצר, מה לעשות שהמוצר לא עולה חצי, הוא עולה כפול מהחצי, אבל קודם כל יצרנו הסכמה, עכשיו, אחרי שהלקוח אמר שהוא מסכים לקנות בחצי, עכשיו, בא נדבר על המחיר. אבל, יצרנו הסכמה.
כנ"ל לגבי כל התנגדות אחרת. בנאדם נגיד אומר: "אני לא רוצה ככה וככה...", "תגיד לי ואם ככה וככה, אתה מסכים שככה וככה? / יכול להתאים לך ש...? / יכול להתאים לך יותר אם... ?", "ואם זה וזה וזה, יכול להיות שיכול להסתדר לך? / זה יכול ככה וככה?". להגיע אתו לאיזה הסכמה כלשהי.
עכשיו שימו לב, קודם הטיפ היה: תגיע אתו להסכמה בכלל באופן כללי, סתם כך משהו תסכים אתו, תסכים אתו שזה שיורד גשם זה טוב למשהו מסוים, סתם, תסכים אתו, על משהו. צור תחושה של הסכמה באוויר, כל שכן, צור תחושה של הסכמה על משהו שרק הוא חושב ככה. נגיד שהוא מצביע לאיזה מפלגה לא פופולרית, תגרום לו לחשוב שגם אתה מצביע למפלגה הזאת, למה? תן לו תחושה שאתה אתו, שיש איזה הסכמה, אפילו הסכמה ייחודית. אוקי?
אבל, כרגע אני מחדד עוד יותר, לא רק תגיע אתו סתם לאיזה הסכמה באופן כללי, אלא, תגיע אתו להסכמה על מה שאתה רוצה שהוא יסכים בתנאי ש...
נגיד שאנחנו רוצים שמישהו יקנה רכב, בית, והוא אומר: "לא רוצה". אוקי? מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהוא יסכים? באיזה מקרים הוא היה מסכים? לדוגמה: יש בנאדם שאומר: "גם אם תשלם לי כסף, לא רק שאני לא מוכן לקנות את הרכב, גם אם אתה תשלם לי את המכיר של הרכב, אני לא מוכן לנסוע בו" כי הוא בכלל לא רוצה לנסוע. אז קודם כל בא ננסה לראות, נשאל אותו: "אם הייתי נותן לך את הרכב במתנה, היה מתאים לך הרכב?"
בא נביא את הלקוח למצב שהוא קודם כל מסכים שהוא רוצה את המוצר, שהסכים שהוא רוצה את המוצר, אחרי שהוא מסכים שהוא רוצה את המוצר, עכשיו אני אגיד לו: "טוב, אז איך אתה רוצה לשלם?" או "אתה יודע, אז בא נעשה לך ככה וככה וזה יהיה כמעט בחינם" נגיד, "אם נעשה לך בהרבה תשלומים, זה כאילו לא שילמת, לא שילמת, זה כאילו קיבלת את זה בחינם" נניח. אוקי? סתם הייתה דוגמה.
הרעיון הוא, להגיע אתו להסכמה, עוד פעם, המוכר צריך לשאול את עצמו: "באיזה מקרים אני יכול לשכנע את הלקוח להסכים שהוא רוצה את המוצר הזה שהוא רוצה את הדבר הזה. באיזה מקרים אני ההורה, יכול לשכנע את הילד שהוא כן מסכים לדבר הזה. "אם אני אביא לך ככה וככה, אתה תסכים?", "תגיד לי ואם זה וזה, אתה תסכים?", "תגיד לי ואם ככה וככה, אז ככה וככה?" "מסכים".
עכשיו, אחרי שהוא הסכים, עכשיו לאט לאט מעלים את הרף "טוב, תראה אז מה, אז למה זה כל כך חשוב לך שדווקא זה וזה? אז למה זה כל כך מפריע לך?" אבל, כבר נוצרה תחושה של הסכמה, הוא כבר הסכים שהוא רוצה את המוצר. אמנם, הוא הסכים שהוא רוצה את המוצר בתנאי ש, אמנם הוא הסכים שהוא מוכן לעשות ככה וככה רק אם, זה נכון. אבל עדיין הוא הסכים שהוא מוכן לעשות ככה וככה, גם זה יש לזה משמעות, כי במח של הבנאדם, כשהבנאדם חושב לעצמו: "אני רוצה לשתות מים" נניח, דוגמה. אז בעצם אמנם הוא אמר שהוא רוצה לשתות מים, אבל כשהמח של הבנאדם חשב שהוא רוצה לשתות מים, הוא גם חשב שהוא רוצה לשתות. אז אם הוא חשב שהוא רוצה לשתות, עכשיו אפשר גם אולי לגרום לו לשתות קולה.
לדוגמה: נגיד בנאדם אומר, רוצים שהוא ישתה קולה: "לא רוצה לשתות קולה", "תגיד, אתה רוצה אני אביא לך מים? ואם מים, אתה תשתה?" "כן, רוצה לשתות", אבל אין מים, אז אולי תשתה קולה.
ברגע שהוא אמר לעצמו בראש: "אני רוצה לשתות מים" בראש שלו כבר היה: "אני רוצה לשתות", עכשיו, 'רוצה לשתות', כבר אפשר להלביש לזה אח"כ משהו אחר.
שזה קשור גם כן למשהו שהסברתי פעם אחרת, בהקשר של איך המח חושב. כי המח גם לוקח את המשפטים בשלמות אבל הוא גם לוקח, המח של הבנאדם כשהוא מפרש משפט, הוא מפרש אותו גם בחלקים, לא רק ביחידות שלמות ולכן, אם בנאדם אומר: "אני מוכן לקנות את המוצר בתנאי ש" או "אם היה ככה וככה, אז הייתי קונה את המוצר", התת מודע של השומע, של הלקוח היה: שהוא רוצה לקנות את המוצר הזה. נכון שהוא אמר 'בתנאי ש', נכון שהוא אמר 'רק אם', נכון שהוא אמר 'רק כאשר', זה נכון, אבל אף על פי כן, בתת מודע שלו הוא אמר שהוא רוצה לקנות את המוצר. והתת מודע של השומע שמע את המילים האלה: "אני רוצה לקנות את המוצר". ומכאן, הרבה יותר קל לשכנע אותו לקנות את המוצר.
ולכן, לסיכומו של דבר, אם רוצים לשכנע בנאדם במשהו, איזה פעולה, איזה משהו, תבדוק: "תגיד לי ואם..." לבדוק באיזה מקרים הוא כן יכול להסכים ולשכנע אותו שהוא יסכים במקרים האלה, ומשמה לנסות לעלות להסכמה היותר גדולה.
עכשיו, אני רוצה שתשימו לב, שמי שלא יודע לעשות את זה נכון, עוד יכול לדפוק את עצמו קצת, גם, למה? נגיד שהבנאדם אומר: "יקר לי 100 שקל", נגיד אומרים לו: "המוצר עולה 100 שקל", אומר "יקר לי 100 שקל, אין לי 100 שקל". עכשיו, מה אנחנו יודעים? שנגיד יש לו 20 שקלים בכיס ואנחנו אומרים לו "תגיד לי ואם זה היה עולה 20 שקלים היית קונה?" יגיד "כן, הייתי קונה". אז קודם כל יצרנו אתו הסכמה, אמר שהוא רוצה את המוצר, עכשיו בא נדבר על המחיר.
אבל, אם בנאדם עושה את זה גרוע, אז, מזה נקרא לעשות את זה גרוע? זה להביע יותר מדי הזדהות עם ההתנגדות של הלקוח למצב שאליו אנחנו רוצים להוביל אותו בסוף. נגיד שלקוח אומר: "אין לי 100 שקלים" ואז המוכר, אם אין לו שכל אז הוא יגיד "כן, גם אני חושב שהמוצר הזה מאוד... 100 שקלים זה לא... זה יקר מדי, עזוב, 100 שקלים לא כדאי לקנות, תגיד לי אבל אם זה היה ב20 היית קונה?", "כן נכון נכון, הייתי קונה, נכון אתה צודק".
עכשיו, לכאורה המוכר השיג הסכמה של הלקוח, הלקוח אומר "נכון, תראה, המוכר הבין אותי, הוא הבין באמת ש100 שקלים זה יקר, אני כן, אם 20 שקלים, אני קונה". אבל מה הבעיה? שהאובר הסכמה הזאת, היותר מדי הסכמה הזאת בעצם דופקת את העסקה בסוף כי בסוף אנחנו צריכים שהוא יסכים עם משהו שלא מתאים לו.
ולכן, שימו לב, אם אנחנו רוצים למכור ללקוח פרה, והלקוח אומר "לא רוצה פרה". "תגיד לי, ואתה רוצה כל בוקר לשתות חלב?" כן, רוצה כל בוקר לשתות חלב". אז הנה, יצרנו הסכמה, עכשיו אני אמכור לו את הפרה, אבל מצד שני צריך לשים לב שכשמגיעים אתו להסכמה שהוא רוצה לשתות חלב, מגיעים אתו להסכמה שהוא היה מוכן לקנות את הפרה 'רק אם'... שים לב, שה'רק אם' הזה, אנחנו לא מקצינים אותו יותר מדי.
למה? כי אם נקצין אותו יותר מדי, אנחנו תיכף צריכים להפוך את זה, תיכף צריך להגיד לו "לא, אבל אתה יודע, זה לא המצב כרגע, המצב כרגע שתקנה את הפרה למרות שזה לא ככה וככה".
לדוגמה: "תגיד לי, אם היית יודע בוודאות שהפרה בוודאות לא מלכלכת לך את הבית בכלל? היית מוכן לקנות את הפרה?", "כן, הייתי מוכן", "אז מה אכפת לך? אז תגיד לי, וכמה לכלוך זה מפריע לך? מזה בוודאות? מה אתה צריך לדעת? כמה לכלוך מציק לך?"
עכשיו, אבל אם עושים את זה גרוע? אז מה שהמוכר הגרוע יעשה, יגיד: "כן, נכון, אתה צודק, זה אסון גדול אם באמת פרה תלכלך לך את הבית", "תגיד לי אבל אם הפרה הזאת הייתה נקיה לגמרי, היית רוצה לקנות פרה?" "כן, קונה פרה, אין לי בעיה". אבל מה הבעיה? שתיכף אתה צריך להגיע: "אבל הפרה היא לא באמת נקייה לגמרי", אתה תיכף צריך למכור לו את הפרה.
מה המהות? הרעיון הוא כזה: כך את ההתנגדות של הלקוח, תראה למה הוא לא רוצה, תגיד לו, הרי יש התנגדות מלאה והתנגדות חלקית, יש בנאדם, שעקרוני יגיד אני לא רוצה לקנות פרה כי לא יודע מה, הוא נגד להחזיק פרות בבית. יש בנאדם שאומר: אין לי בעיה לקנות פרה, רק מה שמפריע לי זה סעיף 1,2,3". מה הטריק אומר? הטריק אומר: תקשיב, תגיד לו: "ואם סעיף 1,2,3 הייתי פותר לך ואם הייתי מוסיף לך סעיף 5, הטבה מספר 6, היה מתאים לך?", "היה מתאים".
אבל, לזכור שבסופו של דבר אין את הטבה מספר 6, בסופו של דבר, לא תמיד יש את הטבה מספר 6 ובסופו של דבר לא תמיד פתרנו לא את בעיה 1,2,3.
ולכן, כשאנחנו מגיעים אתו להסכמה חלקית, מתי זה כן מתאים לו, לשים לב שלא מחזקים אצלו בראש את המחשבה שאומרת: "אני לא רוצה את מה שבאמת בסוף רוצים למכור לו".
הבנו? ולכן, אותו דבר מהצד ההפוך, כשמישהו מנסה להגיע אתך להסכמה, תשים לב, שגם שאתה מסכים אתו על משהו מסוים, זה לא אומר שאתה מסכים אתו על כל החבילה.
לפעמים באים לפתות בנאדם ואומרים לו: "טוב, אתה מסכים איתי שככה? אתה מסכים איתי שככה? אז בוא תסכים איתי גם שככה", "לא, אבל אני לא מסכים שככה, הסכמתי חצי, לא הסכמתי הכל".
אז, שלא יעבדו עליכם!
050-3331-331