8:28למי יותר קל למכור? למכור ללקוח שמח, למכור ללקוח עצוב, סוגים של לקוחות, מצב הרוח של הלקוח, לשכנע לקוח עצוב, לשכנע לקוח שמח, עצבות של לקוח, שמחה של לקוח, אכילה רגשית, דיכאון, ייאוש
למי קל יותר למכור, ללקוח שמח או ללקוח עצוב?
אליעד כהן מציג בהרצאה הסבר מעמיק על השאלה החשובה בעולם המכירות: למי קל יותר למכור, ללקוח שנמצא במצב רוח טוב ושמח או ללקוח עצוב ומדוכא? אליעד מדגיש שהתשובה לשאלה הזאת אינה חד - משמעית, אלא מורכבת ותלויה באופן שבו הלקוח חווה את המציאות ואת עצמו באותו רגע נתון.
כיצד משפיעה עצבות של הלקוח על תהליך המכירה?
כאשר לקוח נמצא במצב של עצבות, משמעות הדבר היא שהוא חווה את המציאות כשלילית ורואה יותר חסרונות מיתרונות. במצב זה, קל לו מאוד לראות את החסרונות גם במוצר שמוצע לו. אפילו אם למוצר יש יתרונות רבים, האדם העצוב ייטה לחשוב שהיתרונות האלו לא באמת רלוונטיים עבורו או לא באמת יכולים לעזור לו. מעבר לכך, אליעד מסביר שדווקא מתוך תחושת התסכול שלו על החיים, הלקוח העצוב עלול לפרוק את הרגשות השליליים שלו על המוצר ולהגיד שהוא לא טוב, רק כדי להוציא את הכעס שלו על המציאות. זה מקשה מאוד על המכירה ללקוח עצוב, משום שהוא סגור בפני הצעות חדשות ומרוכז בשליליות שבה הוא נמצא.
באיזה מצב הלקוח העצוב דווקא יקנה בקלות?
עם זאת, אליעד מדגיש שישנם מקרים הפוכים. לפעמים דווקא אדם שנמצא במצב עצבות עמוקה יקנה יותר בקלות, כי הוא מחפש דרך להקל על הכאב הרגשי שלו. לדוגמה, הוא מביא את המקרה של אכילה רגשית: יש אנשים שבעצב הם מפסיקים לאכול ומאבדים את התיאבון כי הם לא מוצאים שום נחמה באוכל, ולעומת זאת, יש אנשים שהעצבות מובילה אותם לאכילה מוגברת כי הם מחפשים נחמה. באותו האופן בדיוק, לקוח עצוב שמחפש נחמה, עשוי לקנות מוצר מתוך אמונה או תקווה שהמוצר יעזור לו להרגיש טוב יותר. זהו מצב שבו האדם העצוב קונה באופן אימפולסיבי מתוך צורך רגשי חזק בנחמה או פתרון מיידי.
כיצד השמחה של הלקוח משפיעה על המכירה?
מצד שני, כשלקוח נמצא במצב רוח טוב ושמח, הוא רואה את העולם בצורה חיובית. הוא פתוח יותר להצעות חדשות, רואה יתרונות רבים במוצר וממעט לשים לב לחסרונות. כאשר אדם נמצא בשמחה, הוא נוטה יותר לאמץ את המוצר המוצע לו ולהתלהב ממנו, ולכן קל יותר למכור לו.
אך גם כאן קיימת אפשרות הפוכה. לפעמים דווקא בגלל שהלקוח מרגיש טוב ושלם עם עצמו, הוא פחות זקוק למוצר שימלא לו חסרונות כלשהם. אדם שמח עשוי להיות ביקורתי ואנליטי יותר, לבדוק את המוצר לעומק, ולהחליט שהוא לא באמת צריך את המוצר, מכיוון שהוא מרגיש טוב מספיק גם בלי המוצר.
למה לקוח שמח עשוי להיות ביקורתי יותר?
אליעד מסביר שכאשר הלקוח מחליט לא לקנות מוצר, יש בכך סוג של חוויה רגשית שלילית - כי הלקוח בעצם אומר לעצמו שיש משהו שלא מתאים לו במציאות. לקוח שמח יכול להרשות לעצמו לחוות את החוויה הזאת, כי השמחה שלו מאפשרת לו להתמודד עם תחושת הפספוס. לעומת זאת, לקוח עצוב, שלא יכול להרשות לעצמו להתמודד עם תחושת כישלון נוספת, עלול להחליט לקנות את המוצר מתוך חוסר יכולת להתמודד עם תחושת אכזבה נוספת.
איך להימנע מרכישות מתוך דחף רגשי?
אליעד מדגיש כי על הקונה להיות מודע למצבו הרגשי ולהבין מתי החלטות הרכישה שלו מושפעות מרגש בלבד. לדבריו, אנשים רבים נמנעים מלקנות מוצר שמתאים להם באמת, רק בגלל שהם בדיכאון ומרגישים ששום דבר לא יכול לעזור להם. מצד שני, אנשים אחרים עשויים לרכוש מוצר שלא באמת מתאים להם מתוך ייאוש, כשהם מנסים להיאחז בתקווה כלשהי.
לכן, אליעד ממליץ לאנשים תמיד לבדוק את ההחלטות שלהם בצורה שכלית ורציונלית, כדי להימנע מטעויות שעלולות לנבוע מרגש חולף. הוא ממליץ לשאול באופן מפורש: "האם המוצר באמת מתאים לי? האם אני באמת צריך אותו?"
לסיכום, למי קל יותר למכור, ללקוח שמח או עצוב?
אליעד מסכם שאין תשובה חד - משמעית לשאלה למי קל יותר למכור - ללקוח שמח או ללקוח עצוב. הכל תלוי במצב הנפשי של הלקוח ובמה שהוא מחפש באותו רגע. לקוח עצוב עשוי לראות חסרונות ולהימנע מקנייה, אך אם הוא מחפש נחמה או פתרון רגשי, הוא דווקא יקנה בקלות רבה יותר. לעומת זאת, לקוח שמח יכול לראות את היתרונות ולקנות בקלות, אך אם הוא שלם עם עצמו ולא מרגיש צורך במוצר, הוא עלול דווקא לבחון את ההצעה באופן ביקורתי ולסרב.
הפתרון הטוב ביותר הוא לקבל החלטות מתוך שיקול דעת רציונלי, לא להתבסס רק על המצב הרגשי שבו נמצא הלקוח.
אליעד כהן מציג בהרצאה הסבר מעמיק על השאלה החשובה בעולם המכירות: למי קל יותר למכור, ללקוח שנמצא במצב רוח טוב ושמח או ללקוח עצוב ומדוכא? אליעד מדגיש שהתשובה לשאלה הזאת אינה חד - משמעית, אלא מורכבת ותלויה באופן שבו הלקוח חווה את המציאות ואת עצמו באותו רגע נתון.
כיצד משפיעה עצבות של הלקוח על תהליך המכירה?
כאשר לקוח נמצא במצב של עצבות, משמעות הדבר היא שהוא חווה את המציאות כשלילית ורואה יותר חסרונות מיתרונות. במצב זה, קל לו מאוד לראות את החסרונות גם במוצר שמוצע לו. אפילו אם למוצר יש יתרונות רבים, האדם העצוב ייטה לחשוב שהיתרונות האלו לא באמת רלוונטיים עבורו או לא באמת יכולים לעזור לו. מעבר לכך, אליעד מסביר שדווקא מתוך תחושת התסכול שלו על החיים, הלקוח העצוב עלול לפרוק את הרגשות השליליים שלו על המוצר ולהגיד שהוא לא טוב, רק כדי להוציא את הכעס שלו על המציאות. זה מקשה מאוד על המכירה ללקוח עצוב, משום שהוא סגור בפני הצעות חדשות ומרוכז בשליליות שבה הוא נמצא.
באיזה מצב הלקוח העצוב דווקא יקנה בקלות?
עם זאת, אליעד מדגיש שישנם מקרים הפוכים. לפעמים דווקא אדם שנמצא במצב עצבות עמוקה יקנה יותר בקלות, כי הוא מחפש דרך להקל על הכאב הרגשי שלו. לדוגמה, הוא מביא את המקרה של אכילה רגשית: יש אנשים שבעצב הם מפסיקים לאכול ומאבדים את התיאבון כי הם לא מוצאים שום נחמה באוכל, ולעומת זאת, יש אנשים שהעצבות מובילה אותם לאכילה מוגברת כי הם מחפשים נחמה. באותו האופן בדיוק, לקוח עצוב שמחפש נחמה, עשוי לקנות מוצר מתוך אמונה או תקווה שהמוצר יעזור לו להרגיש טוב יותר. זהו מצב שבו האדם העצוב קונה באופן אימפולסיבי מתוך צורך רגשי חזק בנחמה או פתרון מיידי.
כיצד השמחה של הלקוח משפיעה על המכירה?
מצד שני, כשלקוח נמצא במצב רוח טוב ושמח, הוא רואה את העולם בצורה חיובית. הוא פתוח יותר להצעות חדשות, רואה יתרונות רבים במוצר וממעט לשים לב לחסרונות. כאשר אדם נמצא בשמחה, הוא נוטה יותר לאמץ את המוצר המוצע לו ולהתלהב ממנו, ולכן קל יותר למכור לו.
אך גם כאן קיימת אפשרות הפוכה. לפעמים דווקא בגלל שהלקוח מרגיש טוב ושלם עם עצמו, הוא פחות זקוק למוצר שימלא לו חסרונות כלשהם. אדם שמח עשוי להיות ביקורתי ואנליטי יותר, לבדוק את המוצר לעומק, ולהחליט שהוא לא באמת צריך את המוצר, מכיוון שהוא מרגיש טוב מספיק גם בלי המוצר.
למה לקוח שמח עשוי להיות ביקורתי יותר?
אליעד מסביר שכאשר הלקוח מחליט לא לקנות מוצר, יש בכך סוג של חוויה רגשית שלילית - כי הלקוח בעצם אומר לעצמו שיש משהו שלא מתאים לו במציאות. לקוח שמח יכול להרשות לעצמו לחוות את החוויה הזאת, כי השמחה שלו מאפשרת לו להתמודד עם תחושת הפספוס. לעומת זאת, לקוח עצוב, שלא יכול להרשות לעצמו להתמודד עם תחושת כישלון נוספת, עלול להחליט לקנות את המוצר מתוך חוסר יכולת להתמודד עם תחושת אכזבה נוספת.
איך להימנע מרכישות מתוך דחף רגשי?
אליעד מדגיש כי על הקונה להיות מודע למצבו הרגשי ולהבין מתי החלטות הרכישה שלו מושפעות מרגש בלבד. לדבריו, אנשים רבים נמנעים מלקנות מוצר שמתאים להם באמת, רק בגלל שהם בדיכאון ומרגישים ששום דבר לא יכול לעזור להם. מצד שני, אנשים אחרים עשויים לרכוש מוצר שלא באמת מתאים להם מתוך ייאוש, כשהם מנסים להיאחז בתקווה כלשהי.
לכן, אליעד ממליץ לאנשים תמיד לבדוק את ההחלטות שלהם בצורה שכלית ורציונלית, כדי להימנע מטעויות שעלולות לנבוע מרגש חולף. הוא ממליץ לשאול באופן מפורש: "האם המוצר באמת מתאים לי? האם אני באמת צריך אותו?"
לסיכום, למי קל יותר למכור, ללקוח שמח או עצוב?
אליעד מסכם שאין תשובה חד - משמעית לשאלה למי קל יותר למכור - ללקוח שמח או ללקוח עצוב. הכל תלוי במצב הנפשי של הלקוח ובמה שהוא מחפש באותו רגע. לקוח עצוב עשוי לראות חסרונות ולהימנע מקנייה, אך אם הוא מחפש נחמה או פתרון רגשי, הוא דווקא יקנה בקלות רבה יותר. לעומת זאת, לקוח שמח יכול לראות את היתרונות ולקנות בקלות, אך אם הוא שלם עם עצמו ולא מרגיש צורך במוצר, הוא עלול דווקא לבחון את ההצעה באופן ביקורתי ולסרב.
הפתרון הטוב ביותר הוא לקבל החלטות מתוך שיקול דעת רציונלי, לא להתבסס רק על המצב הרגשי שבו נמצא הלקוח.
- השפעת מצבי רוח על החלטות קנייה
- כיצד למכור בצורה חכמה ללקוחות שונים?
- איך לשפר תהליכי קבלת החלטות בקנייה?
- ניהול קניות מתוך היגיון ולא מתוך רגש
- איך מצב רוח משפיע על שכנוע לקוחות?
- מהי קנייה רגשית ואיך נמנעים ממנה?
למי קל יותר למכור - ללקוח שמח או ללקוח עצוב?
השאלה המרכזית שנידונה היא למי יותר קל למכור - ללקוח שנמצא במצב רוח טוב, או ללקוח שנמצא במצב רוח רע? האם אנשים קונים יותר כשהם שמחים, או דווקא כשהם עצובים? התשובה היא שאין תשובה חד משמעית, משום שלפעמים קל יותר למכור ללקוח עצוב ולפעמים קל יותר למכור ללקוח שמח. הכל תלוי בנסיבות ובמצבו הנפשי של הלקוח. ההסבר לכך מבוסס על ההבנה שהאדם קונה מוצר כאשר הוא חושב שהמוצר יוכל למלא לו חיסרון כלשהו ולשפר את מצבו.
השפעת העצבות על תהליך הקנייה
כאשר אדם נמצא במצב של עצבות, המשמעות היא שהוא חווה את המציאות כיותר רעה מאשר טובה, כלומר, הוא רואה יותר חסרונות מאשר יתרונות. זה משפיע ישירות על הדרך שבה הוא שופט מוצרים והצעות רכישה. אדם עצוב נמצא ב"מוד" של שליליות - הוא ממוקד בחסרונות, וכך גם כאשר מציעים לו מוצר כלשהו, הוא עלול לראות רק את החסרונות שבו. אפילו אם המוצר הוא טוב ויש לו יתרונות משמעותיים, האדם העצוב ייטה לראות גם את היתרונות כחסרונות או יטען שהמוצר "לא באמת יכול לעזור לי" או "לא באמת טוב לי".
יתרה מכך, לקוח עצוב עלול להשליך את תחושותיו השליליות על המוצר. מכיוון שהוא מרגיש רע עם המציאות, הוא עשוי להוציא את התסכולים שלו דווקא על המוצר ולהגיד שהוא "לא טוב", גם אם אין בכך היגיון אובייקטיבי. כלומר, במקרים רבים, דווקא כשמנסים למכור מוצר לאדם עצוב, הוא יגיב בשלילה מתוך רצון לפרוק את הכעסים והעצבים שלו. זה מקשה על תהליך המכירה, משום שהאדם העצוב לא נוטה להיפתח להזדמנויות חדשות או להאמין במוצרים שיכולים לשפר את מצבו.
השפעת השמחה על תהליך הקנייה
לעומת זאת, כאשר אדם נמצא במצב רוח טוב, החשיבה שלו נוטה להיות חיובית יותר. הוא רואה יותר יתרונות ופחות חסרונות במציאות, ולכן גם כאשר מציעים לו מוצר, הוא ייטה לראות יותר את היתרונות שבו ופחות את החסרונות. זה מגדיל את הסיכוי שהמכירה תצליח, מכיוון שהאדם נמצא במצב של חשיבה חיובית, מתמקד בטוב, נוטה לאמץ גישות חדשות ולפתוח את עצמו לחוויות חדשות. גם אם המוצר אינו מושלם, הוא עשוי בכל זאת לרכוש אותו כי הוא מתמקד במה שטוב ולא במה שחסר.
כיצד עצבות יכולה דווקא להוביל לרכישה?
עם זאת, לעיתים המצב עשוי להיות הפוך. ישנם מקרים שבהם דווקא לקוח עצוב יקנה יותר, כי הוא מחפש משהו להיאחז בו שייתן לו נחמה ויקל על סבלו. ניתן לראות זאת בדפוסי אכילה שונים של אנשים עצובים: ישנם אנשים שכאשר הם עצובים הם מאבדים את התיאבון, ואילו אחרים דווקא אוכלים יותר מתוך ניסיון למצוא נחמה באוכל. באופן דומה, יש אנשים שכאשר הם עצובים הם נמנעים מרכישות כי הם חווים כל דבר כשלילי, אך יש כאלה שמרוב עצבות מחפשים פתרונות מהירים ואחיזות כלשהן שיגרמו להם להרגיש טוב יותר, ולכן דווקא יקנו יותר.
אדם עצוב שמרגיש צורך לברוח מהעצבות עשוי לקנות מוצר רק מתוך תקווה שהוא ישפר את הרגשתו, גם אם אין בכך היגיון רציונלי. הוא עלול לומר לעצמו: "כן, המוצר הזה בטח יעזור לי, אני חייב משהו שיגרום לי להרגיש טוב יותר" - וכך לקנות את המוצר גם אם הוא לא באמת זקוק לו. זו יכולה להיות הזדמנות טובה עבור המוכר, אך גם סכנה עבור הקונה, משום שהוא עלול לבצע רכישה אימפולסיבית מתוך צורך רגשי ולא מתוך החלטה רציונלית.
כיצד שמחה יכולה דווקא להקשות על מכירה?
מנגד, דווקא כאשר אדם נמצא במצב רוח טוב, הוא עשוי להיות פחות נלהב לקנות. מדוע? משום שכשהוא מרגיש שלם עם עצמו, הוא לא בהכרח מרגיש צורך במוצר חדש. הוא עשוי להפעיל יותר שיקול דעת, להיות ביקורתי יותר ולהטיל ספק בהצעה. אדם שמח לא בהכרח מרגיש צורך "לתקן" משהו בחייו, ולכן ייתכן שיגיד: "רגע, האם אני באמת צריך את זה? האם זה באמת משתלם לי?" ויבחן את המוצר בצורה מחושבת יותר.
כשהאדם מרגיש טוב, הוא יכול להרשות לעצמו לבחון את המוצר בצורה ביקורתית בלי לחשוש שהחלטתו תשפיע לרעה על מצב רוחו. לעומת זאת, אדם שנמצא במצוקה נפשית גדולה עשוי לחשוש מהרע שיבוא אם יגלה שהמוצר אינו מתאים לו, ולכן יעדיף לשכנע את עצמו שהוא דווקא כן צריך אותו.
המסקנה: הכל תלוי בגישה של הלקוח
בסופו של דבר, אין תשובה חד משמעית לשאלה האם קל יותר למכור ללקוח שמח או ללקוח עצוב. הכל תלוי בגישה של הלקוח ובמה שהוא מחפש באותו רגע.
אם הלקוח נמצא במצב של עצבות עמוקה, מרגיש חסר תקווה ולא רוצה לשנות דבר - יהיה קשה מאוד למכור לו, כי הוא לא מחפש פתרונות אלא מתבצר בעצב שלו. מצד שני, אם הוא עצוב אבל מחפש דרך להיאחז במשהו שיגרום לו להרגיש טוב יותר - יהיה קל יותר למכור לו מוצר, כי הוא רוצה למצוא פתרון שיקל על מצוקתו, גם אם מדובר בפתרון זמני או לא בהכרח רציונלי.
אם הלקוח נמצא במצב רוח טוב, הוא פתוח לרעיונות חדשים, ולכן קל יותר למכור לו כי הוא רואה את היתרונות שבמוצר. עם זאת, אם הוא מרגיש מסופק ושלם עם עצמו, הוא עשוי להיות ביקורתי יותר ולבחון את המוצר בצורה אנליטית, מה שעלול דווקא להקשות על המכירה.
איך להימנע מהחלטות רכישה רגשיות?
כדי להימנע מהחלטות רכישה המושפעות מעצב או משמחה בלבד, חשוב שהקונים יבדקו באופן אובייקטיבי האם המוצר באמת מתאים להם, במקום לקנות מתוך דחף רגשי. לעיתים אדם לא קונה מוצר שמתאים לו בגלל שהוא נמצא בדיכאון ואינו מאמין שמשהו יכול לעזור לו, ולעיתים אדם כן קונה מוצר שאינו מתאים לו בגלל שהוא נואש למשהו שיגרום לו להרגיש טוב יותר. כדי להימנע ממצבים כאלה, חשוב שכל רכישה תהיה מבוססת על שיקול דעת רציונלי ולא על רגש בלבד.
לסיכום
האפשרות למכור ללקוח תלויה במצבו הרגשי ובאופן שבו הוא מגיב להצעה. אדם עצוב עשוי לראות חסרונות במוצר ולסרב לקנות, אך אם הוא מחפש דרך להרגיש טוב יותר, הוא דווקא יקנה בקלות. אדם שמח עשוי להיות חיובי ופתוח לרכישה, אך אם הוא מסופק, הוא עלול להיות ביקורתי ולסרב. לכן, אין תשובה אחת מוחלטת - הכל תלוי באופי הלקוח ובנסיבות שבהן הוא נמצא.
השאלה המרכזית שנידונה היא למי יותר קל למכור - ללקוח שנמצא במצב רוח טוב, או ללקוח שנמצא במצב רוח רע? האם אנשים קונים יותר כשהם שמחים, או דווקא כשהם עצובים? התשובה היא שאין תשובה חד משמעית, משום שלפעמים קל יותר למכור ללקוח עצוב ולפעמים קל יותר למכור ללקוח שמח. הכל תלוי בנסיבות ובמצבו הנפשי של הלקוח. ההסבר לכך מבוסס על ההבנה שהאדם קונה מוצר כאשר הוא חושב שהמוצר יוכל למלא לו חיסרון כלשהו ולשפר את מצבו.
השפעת העצבות על תהליך הקנייה
כאשר אדם נמצא במצב של עצבות, המשמעות היא שהוא חווה את המציאות כיותר רעה מאשר טובה, כלומר, הוא רואה יותר חסרונות מאשר יתרונות. זה משפיע ישירות על הדרך שבה הוא שופט מוצרים והצעות רכישה. אדם עצוב נמצא ב"מוד" של שליליות - הוא ממוקד בחסרונות, וכך גם כאשר מציעים לו מוצר כלשהו, הוא עלול לראות רק את החסרונות שבו. אפילו אם המוצר הוא טוב ויש לו יתרונות משמעותיים, האדם העצוב ייטה לראות גם את היתרונות כחסרונות או יטען שהמוצר "לא באמת יכול לעזור לי" או "לא באמת טוב לי".
יתרה מכך, לקוח עצוב עלול להשליך את תחושותיו השליליות על המוצר. מכיוון שהוא מרגיש רע עם המציאות, הוא עשוי להוציא את התסכולים שלו דווקא על המוצר ולהגיד שהוא "לא טוב", גם אם אין בכך היגיון אובייקטיבי. כלומר, במקרים רבים, דווקא כשמנסים למכור מוצר לאדם עצוב, הוא יגיב בשלילה מתוך רצון לפרוק את הכעסים והעצבים שלו. זה מקשה על תהליך המכירה, משום שהאדם העצוב לא נוטה להיפתח להזדמנויות חדשות או להאמין במוצרים שיכולים לשפר את מצבו.
השפעת השמחה על תהליך הקנייה
לעומת זאת, כאשר אדם נמצא במצב רוח טוב, החשיבה שלו נוטה להיות חיובית יותר. הוא רואה יותר יתרונות ופחות חסרונות במציאות, ולכן גם כאשר מציעים לו מוצר, הוא ייטה לראות יותר את היתרונות שבו ופחות את החסרונות. זה מגדיל את הסיכוי שהמכירה תצליח, מכיוון שהאדם נמצא במצב של חשיבה חיובית, מתמקד בטוב, נוטה לאמץ גישות חדשות ולפתוח את עצמו לחוויות חדשות. גם אם המוצר אינו מושלם, הוא עשוי בכל זאת לרכוש אותו כי הוא מתמקד במה שטוב ולא במה שחסר.
כיצד עצבות יכולה דווקא להוביל לרכישה?
עם זאת, לעיתים המצב עשוי להיות הפוך. ישנם מקרים שבהם דווקא לקוח עצוב יקנה יותר, כי הוא מחפש משהו להיאחז בו שייתן לו נחמה ויקל על סבלו. ניתן לראות זאת בדפוסי אכילה שונים של אנשים עצובים: ישנם אנשים שכאשר הם עצובים הם מאבדים את התיאבון, ואילו אחרים דווקא אוכלים יותר מתוך ניסיון למצוא נחמה באוכל. באופן דומה, יש אנשים שכאשר הם עצובים הם נמנעים מרכישות כי הם חווים כל דבר כשלילי, אך יש כאלה שמרוב עצבות מחפשים פתרונות מהירים ואחיזות כלשהן שיגרמו להם להרגיש טוב יותר, ולכן דווקא יקנו יותר.
אדם עצוב שמרגיש צורך לברוח מהעצבות עשוי לקנות מוצר רק מתוך תקווה שהוא ישפר את הרגשתו, גם אם אין בכך היגיון רציונלי. הוא עלול לומר לעצמו: "כן, המוצר הזה בטח יעזור לי, אני חייב משהו שיגרום לי להרגיש טוב יותר" - וכך לקנות את המוצר גם אם הוא לא באמת זקוק לו. זו יכולה להיות הזדמנות טובה עבור המוכר, אך גם סכנה עבור הקונה, משום שהוא עלול לבצע רכישה אימפולסיבית מתוך צורך רגשי ולא מתוך החלטה רציונלית.
כיצד שמחה יכולה דווקא להקשות על מכירה?
מנגד, דווקא כאשר אדם נמצא במצב רוח טוב, הוא עשוי להיות פחות נלהב לקנות. מדוע? משום שכשהוא מרגיש שלם עם עצמו, הוא לא בהכרח מרגיש צורך במוצר חדש. הוא עשוי להפעיל יותר שיקול דעת, להיות ביקורתי יותר ולהטיל ספק בהצעה. אדם שמח לא בהכרח מרגיש צורך "לתקן" משהו בחייו, ולכן ייתכן שיגיד: "רגע, האם אני באמת צריך את זה? האם זה באמת משתלם לי?" ויבחן את המוצר בצורה מחושבת יותר.
כשהאדם מרגיש טוב, הוא יכול להרשות לעצמו לבחון את המוצר בצורה ביקורתית בלי לחשוש שהחלטתו תשפיע לרעה על מצב רוחו. לעומת זאת, אדם שנמצא במצוקה נפשית גדולה עשוי לחשוש מהרע שיבוא אם יגלה שהמוצר אינו מתאים לו, ולכן יעדיף לשכנע את עצמו שהוא דווקא כן צריך אותו.
המסקנה: הכל תלוי בגישה של הלקוח
בסופו של דבר, אין תשובה חד משמעית לשאלה האם קל יותר למכור ללקוח שמח או ללקוח עצוב. הכל תלוי בגישה של הלקוח ובמה שהוא מחפש באותו רגע.
אם הלקוח נמצא במצב של עצבות עמוקה, מרגיש חסר תקווה ולא רוצה לשנות דבר - יהיה קשה מאוד למכור לו, כי הוא לא מחפש פתרונות אלא מתבצר בעצב שלו. מצד שני, אם הוא עצוב אבל מחפש דרך להיאחז במשהו שיגרום לו להרגיש טוב יותר - יהיה קל יותר למכור לו מוצר, כי הוא רוצה למצוא פתרון שיקל על מצוקתו, גם אם מדובר בפתרון זמני או לא בהכרח רציונלי.
אם הלקוח נמצא במצב רוח טוב, הוא פתוח לרעיונות חדשים, ולכן קל יותר למכור לו כי הוא רואה את היתרונות שבמוצר. עם זאת, אם הוא מרגיש מסופק ושלם עם עצמו, הוא עשוי להיות ביקורתי יותר ולבחון את המוצר בצורה אנליטית, מה שעלול דווקא להקשות על המכירה.
איך להימנע מהחלטות רכישה רגשיות?
כדי להימנע מהחלטות רכישה המושפעות מעצב או משמחה בלבד, חשוב שהקונים יבדקו באופן אובייקטיבי האם המוצר באמת מתאים להם, במקום לקנות מתוך דחף רגשי. לעיתים אדם לא קונה מוצר שמתאים לו בגלל שהוא נמצא בדיכאון ואינו מאמין שמשהו יכול לעזור לו, ולעיתים אדם כן קונה מוצר שאינו מתאים לו בגלל שהוא נואש למשהו שיגרום לו להרגיש טוב יותר. כדי להימנע ממצבים כאלה, חשוב שכל רכישה תהיה מבוססת על שיקול דעת רציונלי ולא על רגש בלבד.
לסיכום
האפשרות למכור ללקוח תלויה במצבו הרגשי ובאופן שבו הוא מגיב להצעה. אדם עצוב עשוי לראות חסרונות במוצר ולסרב לקנות, אך אם הוא מחפש דרך להרגיש טוב יותר, הוא דווקא יקנה בקלות. אדם שמח עשוי להיות חיובי ופתוח לרכישה, אך אם הוא מסופק, הוא עלול להיות ביקורתי ולסרב. לכן, אין תשובה אחת מוחלטת - הכל תלוי באופי הלקוח ובנסיבות שבהן הוא נמצא.
- השפעת מצבי רוח על החלטות קנייה
- כיצד למכור בצורה חכמה ללקוחות שונים?
- איך לשפר תהליכי קבלת החלטות בקנייה?
- ניהול קניות מתוך היגיון ולא מתוך רגש
שלום לכולם הפעם אני רוצה להשיב על השאלה הבאה למי יותר קל למכור, לאיזה סוג של לקוח יותר קל לגרום לו לקנות האם ללקוח עצוב או לקוח שמח, מתי יותק קל למכור לאנשים כשהם עצובים או כשהם שמחים? וכל אחד עכשיו שיחשוב בראש שלו מה הוא חושב האם יותר קל לשכנע לקנות לקוח עצוב או לקוח שמח ועכשיו אני אגיד מה אני חושב. אז התשובה היא כדלקמן לפעמים יותר קל לשכנע למכור ללקוח עצוב ולפעמים יותר קל למכור ללקוח שמח ואני אסביר במה זה תלוי ואיך זה עובד. אז התשובה היא פשוטה בשביל שלקוח יקנה את המוצר הוא צריך לחשוב שהמוצר יותר טוב מרע עבורו, שהמוצר יכול למלא לו את החסרונות שלו.
עכשיו ככה לפעמים מה שקורה אצל בן אדם כשהוא עצוב זה שברגע שהוא עצוב, מה זה אומר עצוב? שהוא חושב שהחיים יותר רעים מאשר טובים עבורו ברגע הנתון שהוא עצוב הוא בעצם רואה במציאות יותר חסרונות מאשר יתרונות ואז מה שקורה הבן אדם בעצם נמצא ב - mode, במצב שבו הוא רואה המון חסרונות ואז ברגע שאנחנו נמכור לו את המוצר אז מאוד יכול להיות שברגע שננסה למכור לו את המוצר אז הוא בעצם יראה את החסרונות שבמוצר ואפילו היתרונות שיש במוצר הוא יראה אותם כחסרונות ויגיד "זה לא יכול לעזור לי, זה לא באמת טוב לי". והעוד יותר גרוע ממה שיכול להיות זה בגלל שרע לו, בגלל שהוא לקוח עצוב הוא בעצבות אז ברגע שננסה למכור לו את המוצר אז את העצבים שלו על המציאות הוא יוציא על המוצר שלנו.
זאת אומרת גם אם המוצר שלנו טוב הוא יגיד שהמוצר לא טוב בשביל לכעוס, בשביל להוציא את הכעס שלו לבטא את הכעס שלו שיש לו על המציאות ולכן דווקא מההיבט הזה יותר קשה למכור מוצר ללקוח כשהוא עצוב משום שהלקוח העצוב נמצא במצב שבו הוא רואה הרבה חסרונות ואז הוא גם יראה את החסרונות במוצר שלנו והוא לא ירצה את המוצר והוא יאשים את המוצר, והוא יוציא את העצבים על המוצר וכו'. אבל לעומת זאת לקוח כשהוא שמח אז הראש שלו מכוונן לראות את הדברים הטובים שיש בחיים לראות יותר יתרונות מחסרונות, לראות את הטוב שיש בכל דבר וכו' כי הרי לכן הוא שמח ואז ממילא יש יותר סיכוי שהוא יקנה את המוצר כי גם אם המוצר לא כל כך טוב עדיין באופן יחסי אותו לקוח נמצא ב - mode במצב שבו הוא רואה יתרונות יותר מחסרונות או שהוא רואה את הטוב וחושב חיובי מה שזה לא יהיה ולכן יש יותר סיכוי שנמכור מוצר ושנסגור עסקה דווקא עם לקוח כשהוא שמח.
יחד עם זאת אותו דבר יכול להיות הפוך ולמה הפוך אני אסביר בצורה מאוד פשוטה יש מצבים שבהם לקוח עצוב ודווקא בגלל שהוא עצוב הוא מחפש בכל כוחו משהו להיאחז בו, הוא מחפש משהו שיוציא אותו מהעצבות. לפעמים בן אדם נמצא, יש שני סוגים של אנשים יש אנשים עצובים שמרוב עצבות הם לא אוכלים ואז הם יורדים במשקל ויש אנשים עצובים שמרוב עצבות הם אוכלים עוד ועוד ואז הם עולים במשקל, מה ההבדל? ההבדל הוא שאנשים שעצובים שלא אוכלים זה אנשים שהם רואים את החיסרון שיש בכל דבר ואז כשהמוח שלהם אומר להם "לכו תאכלו" הם אומרים "עזוב זה יש בזה חיסרון לא רוצה לאכול מה יצא לי לאכול, לא בא לי לאכול אין לי חשק לאכול זה לא ייתן שום דבר לאכול" ואז הם לא אוכלים ואז הם יורדים במשקל.
לעומת זאת יש אנשים עצובים שהעצבות מובילה אותם להפך שמרוב שרע להם הם מחפשים משהו להיאחז בו כדי לצאת מהעצבות שלהם ואז הם מנסים למצוא נחמה באוכל ואז הם אומרים "האוכל כן האוכל יעזור לי כן, האוכל יעשה לי טוב" ואז הם אוכלים ואוכלים כדי לצאת מהעצבות שלהם ולמרות שהאוכל לא יכול להוציא אותם מהעצבות אף על פי כן הם אוכלים בשביל לצאת מהעצבות. אותו דבר גם פה יש לקוח שמרוב שהוא עצוב או בגלל שהוא עצוב, או הדרך שלו להתמודד עם העצבות היא באמצעות זה שהוא מחפש משהו להיאחז בו משהו שיעשה לו טוב ולכן דווקא יש יותר סיכוי למכור לו את המוצר בגלל שיותר קל לשכנע אותו "אתה יודע המוצר הזה יעשה לך, " מה יעשה לי טוב? יאללה תביא אותו".
ואז הלקוח פחות בודק אם המוצר הזה באמת טוב או לא למה כי הוא כל כך רוצה להרגיש טוב עד כדי כך שגם אם נמכור לו משהו שהוא לא באמת צריך אותו או שהוא לא באמת טוב הוא רוצה לשכנע את עצמו שהוא קונה משהו טוב כי הוא מחפש משהו להיאחז בו כדי להיות מאושר ולכן הוא דווקא כן יקנה את המוצר. ולעומת זאת אם נגיד בן אדם שמח ונבוא למכור לו מוצר דווקא בגלל שהוא שמח והוא מרגיש יותר שלם עם עצמו לכן הוא דווקא יכול להיות שהוא יעביר יותר ביקורת על המוצר ויגיד "רגע אבל המוצר הזה לא מספיק טוב לי המוצר הזה לא מספיק איכותי, המוצר הזה לא מספיק אני צריך אותו או כדאי לי לקנות אותו", ולמה זה? בגלל שכשבן אדם מעביר ביקורת על מוצר הוא בעצם מרגיש רע. אני אסביר את הסיפור, בן אדם בא לקנות מוצר מה הוא רוצה להרגיש טוב הוא רוצה להרגיש טוב באמצעות המוצר, עכשיו אומרים לו "אתה יודע המוצר הזה מתאים לך", מה המהות של "המוצר הזה מתאים לך"? "המוצר הזה מתאים לך" זה בעצם להגיד יש במציאות משהו שיכול לעשות לך טוב.
מרגע שהלקוח אומר לעצמו "לא נכון המוצר הזה לא מתאים לי אני לא רוצה לקנות את המוצר הזה" בעצם באותו רגע הלקוח מרגיש רע, למה הוא מרגיש רע גם רע? אפשר להגיד שהוא מרגיש גם טוב כי הוא בעצם אומר "אני יכול להסתדר בלי המוצר הזה, אני לא חייב לקנות את המוצר הזה" אבל כרגע אני לא מתמקד בהיבט הזה, אני כרגע מתמקד בהיבט של ברגע שהלקוח אומר "המוצר הזה לא טוב לי המוצר הזה לא מתאים לי" בעצם הוא מרגיש רע" הלקוח בתת מודע שלו, למה? כי הוא בעצם אומר "יש במציאות הזאת משהו שהוא לא טוב לי משהו שלא ממלא לי את החסרונות שלי". ומה שקורה זה שבן אדם שהוא שמח הוא יכול להרשות לעצמו, זה תהליכים שקורים בתת מודע של הלקוח בן אדם שהוא שמח הוא יכול להרשות לעצמו להעביר ביקורת על המוצר בלי להרגיש רע, "כן המוצר הזה לא טוב לי לא מתאים לי, לא רוצה את המוצר" והרע שהוא מרגיש מכך שהוא אומר שהמוצר הזה לא מתאים לו לא משפיע עליו כי הוא מרגיש טוב.
לעומת זאת בן אדם שהוא מרגיש רע ואומרים לו "אתה יודע יש פה משהו שיכול לעזור לך, יש פה מוצר שיכול לעשות לך טוב" ואז ברמת האנרגיה בתחושה של הלקוח אין לא כוח להגיד "לא זה לא נכון המוצר הזה לא מתאים לי" הוא פשוט מנסה בלית ברירה להגיד "כן המוצר הזה מתאים לי" למרות שהמוצר הזה לא בהכרח מתאים לו, אוקי למה? כי אין לו יכולת רגשית לשאת להגיד "מה גם זה לא מתאים לי אז מה המצב עוד יותר גרוע מאשר קודם, לא רק שרע לי אלא עכשיו גם המוצר הזה לא מתאים עכשיו עוד יותר רע לי?" לא בן אדם לא רוצה את המחשבה הזאת ולכן הוא יש יותר סיכוי שהוא יגיד "כן המוצר הזה מתאים לי". ולכן בשורה התחתונה למי יותר קל למכור מוצר ללקוח שהוא עצוב או ללקוח שהוא שמח? אז זה תלוי בלקוח מה הוא רוצה באותו רגע, אם הוא עצוב והוא במצב שהוא מאשים את כולם והוא לא רוצה שום דבר, והוא רוצה להתחפר בסבל שלו ובעצב שלו ולספר כמה רע לו אי אפשר למכור לו כי הוא עכשיו רוצה להזדהות יותר עם הרע שבתוכו.
לעומת זאת בן אדם שמח הוא עכשיו בקטע טוב הוא רוצה לפרגן לעצמו, הוא החליט לשקר את עצמו או לא לשקר את עצמו ולראות רק את הטוב "בוא נמכור לו מוצר הוא יקנה הכל יפה אתה שמח תעשה טוב לעצמך". לעומת זאת יש גם את המצב ההפוך שדווקא הבן אדם העצוב מרוב שהוא רוצה להיאחז במשהו הוא עלול לקנות גם מוצר שלא מתאים לו, למה? כי הוא רוצה להיאחז במשהו שייתן לו תקווה, לעומת זאת הבן אדם השמח אי אפשר לעבוד עליו. ולעומת כל אלה יש בן אדם שהוא נצמד לאמת וכשהוא נצמד לאמת אז אי אפשר לקמבן אותו כי אתם כקונים מה שצריך לעשות הקונה כקונה צריך לבדוק "האם באמת המוצר הזה טוב לי כן או לא?" זה הכל ולשים לב, אם רוצים ניתן לשים לב שהעסקה היא לא החלטה רגשית אלא החלטה שכלית החלטה הגיונית.
למה? כי הרבה פעמים בן אדם קונה את המוצר או לא קונה את המוצר לא בגלל שהמוצר לא מתאים לו לפעמים בן אדם חושב שהמוצר לא מתאים לו למרות שהמוצר כן מתאים לו והסיבה שהוא חושב שהמוצר לא מתאים לו זה לא בגלל שהמוצר לא מתאים לו אלא זה בגלל שהוא פשוט בדיכאון הוא אומר "עזוב זה לא מתאים לי", "אבל זה מתאים לך זה יציל את חייך" אבל הוא בדיכאון בדעה שהוא לא רוצה לקנות את המוצר. לעומת זאת יש מצבים שבן אדם חושב שהמוצר כן מתאים לו למרות שהמוצר לא מתאים לו והוא חושב שהמוצר כן מתאים לו מרוב ייאוש ומרוב דיכאון הוא אומר "עזוב המוצר הזה מתאים לי" כי הוא לא רוצה לראות את האמת שגם המוצר הזה לא מתאים לו. אז שלא יעבדו עליכם בהצלחה.
עכשיו ככה לפעמים מה שקורה אצל בן אדם כשהוא עצוב זה שברגע שהוא עצוב, מה זה אומר עצוב? שהוא חושב שהחיים יותר רעים מאשר טובים עבורו ברגע הנתון שהוא עצוב הוא בעצם רואה במציאות יותר חסרונות מאשר יתרונות ואז מה שקורה הבן אדם בעצם נמצא ב - mode, במצב שבו הוא רואה המון חסרונות ואז ברגע שאנחנו נמכור לו את המוצר אז מאוד יכול להיות שברגע שננסה למכור לו את המוצר אז הוא בעצם יראה את החסרונות שבמוצר ואפילו היתרונות שיש במוצר הוא יראה אותם כחסרונות ויגיד "זה לא יכול לעזור לי, זה לא באמת טוב לי". והעוד יותר גרוע ממה שיכול להיות זה בגלל שרע לו, בגלל שהוא לקוח עצוב הוא בעצבות אז ברגע שננסה למכור לו את המוצר אז את העצבים שלו על המציאות הוא יוציא על המוצר שלנו.
זאת אומרת גם אם המוצר שלנו טוב הוא יגיד שהמוצר לא טוב בשביל לכעוס, בשביל להוציא את הכעס שלו לבטא את הכעס שלו שיש לו על המציאות ולכן דווקא מההיבט הזה יותר קשה למכור מוצר ללקוח כשהוא עצוב משום שהלקוח העצוב נמצא במצב שבו הוא רואה הרבה חסרונות ואז הוא גם יראה את החסרונות במוצר שלנו והוא לא ירצה את המוצר והוא יאשים את המוצר, והוא יוציא את העצבים על המוצר וכו'. אבל לעומת זאת לקוח כשהוא שמח אז הראש שלו מכוונן לראות את הדברים הטובים שיש בחיים לראות יותר יתרונות מחסרונות, לראות את הטוב שיש בכל דבר וכו' כי הרי לכן הוא שמח ואז ממילא יש יותר סיכוי שהוא יקנה את המוצר כי גם אם המוצר לא כל כך טוב עדיין באופן יחסי אותו לקוח נמצא ב - mode במצב שבו הוא רואה יתרונות יותר מחסרונות או שהוא רואה את הטוב וחושב חיובי מה שזה לא יהיה ולכן יש יותר סיכוי שנמכור מוצר ושנסגור עסקה דווקא עם לקוח כשהוא שמח.
יחד עם זאת אותו דבר יכול להיות הפוך ולמה הפוך אני אסביר בצורה מאוד פשוטה יש מצבים שבהם לקוח עצוב ודווקא בגלל שהוא עצוב הוא מחפש בכל כוחו משהו להיאחז בו, הוא מחפש משהו שיוציא אותו מהעצבות. לפעמים בן אדם נמצא, יש שני סוגים של אנשים יש אנשים עצובים שמרוב עצבות הם לא אוכלים ואז הם יורדים במשקל ויש אנשים עצובים שמרוב עצבות הם אוכלים עוד ועוד ואז הם עולים במשקל, מה ההבדל? ההבדל הוא שאנשים שעצובים שלא אוכלים זה אנשים שהם רואים את החיסרון שיש בכל דבר ואז כשהמוח שלהם אומר להם "לכו תאכלו" הם אומרים "עזוב זה יש בזה חיסרון לא רוצה לאכול מה יצא לי לאכול, לא בא לי לאכול אין לי חשק לאכול זה לא ייתן שום דבר לאכול" ואז הם לא אוכלים ואז הם יורדים במשקל.
לעומת זאת יש אנשים עצובים שהעצבות מובילה אותם להפך שמרוב שרע להם הם מחפשים משהו להיאחז בו כדי לצאת מהעצבות שלהם ואז הם מנסים למצוא נחמה באוכל ואז הם אומרים "האוכל כן האוכל יעזור לי כן, האוכל יעשה לי טוב" ואז הם אוכלים ואוכלים כדי לצאת מהעצבות שלהם ולמרות שהאוכל לא יכול להוציא אותם מהעצבות אף על פי כן הם אוכלים בשביל לצאת מהעצבות. אותו דבר גם פה יש לקוח שמרוב שהוא עצוב או בגלל שהוא עצוב, או הדרך שלו להתמודד עם העצבות היא באמצעות זה שהוא מחפש משהו להיאחז בו משהו שיעשה לו טוב ולכן דווקא יש יותר סיכוי למכור לו את המוצר בגלל שיותר קל לשכנע אותו "אתה יודע המוצר הזה יעשה לך, " מה יעשה לי טוב? יאללה תביא אותו".
ואז הלקוח פחות בודק אם המוצר הזה באמת טוב או לא למה כי הוא כל כך רוצה להרגיש טוב עד כדי כך שגם אם נמכור לו משהו שהוא לא באמת צריך אותו או שהוא לא באמת טוב הוא רוצה לשכנע את עצמו שהוא קונה משהו טוב כי הוא מחפש משהו להיאחז בו כדי להיות מאושר ולכן הוא דווקא כן יקנה את המוצר. ולעומת זאת אם נגיד בן אדם שמח ונבוא למכור לו מוצר דווקא בגלל שהוא שמח והוא מרגיש יותר שלם עם עצמו לכן הוא דווקא יכול להיות שהוא יעביר יותר ביקורת על המוצר ויגיד "רגע אבל המוצר הזה לא מספיק טוב לי המוצר הזה לא מספיק איכותי, המוצר הזה לא מספיק אני צריך אותו או כדאי לי לקנות אותו", ולמה זה? בגלל שכשבן אדם מעביר ביקורת על מוצר הוא בעצם מרגיש רע. אני אסביר את הסיפור, בן אדם בא לקנות מוצר מה הוא רוצה להרגיש טוב הוא רוצה להרגיש טוב באמצעות המוצר, עכשיו אומרים לו "אתה יודע המוצר הזה מתאים לך", מה המהות של "המוצר הזה מתאים לך"? "המוצר הזה מתאים לך" זה בעצם להגיד יש במציאות משהו שיכול לעשות לך טוב.
מרגע שהלקוח אומר לעצמו "לא נכון המוצר הזה לא מתאים לי אני לא רוצה לקנות את המוצר הזה" בעצם באותו רגע הלקוח מרגיש רע, למה הוא מרגיש רע גם רע? אפשר להגיד שהוא מרגיש גם טוב כי הוא בעצם אומר "אני יכול להסתדר בלי המוצר הזה, אני לא חייב לקנות את המוצר הזה" אבל כרגע אני לא מתמקד בהיבט הזה, אני כרגע מתמקד בהיבט של ברגע שהלקוח אומר "המוצר הזה לא טוב לי המוצר הזה לא מתאים לי" בעצם הוא מרגיש רע" הלקוח בתת מודע שלו, למה? כי הוא בעצם אומר "יש במציאות הזאת משהו שהוא לא טוב לי משהו שלא ממלא לי את החסרונות שלי". ומה שקורה זה שבן אדם שהוא שמח הוא יכול להרשות לעצמו, זה תהליכים שקורים בתת מודע של הלקוח בן אדם שהוא שמח הוא יכול להרשות לעצמו להעביר ביקורת על המוצר בלי להרגיש רע, "כן המוצר הזה לא טוב לי לא מתאים לי, לא רוצה את המוצר" והרע שהוא מרגיש מכך שהוא אומר שהמוצר הזה לא מתאים לו לא משפיע עליו כי הוא מרגיש טוב.
לעומת זאת בן אדם שהוא מרגיש רע ואומרים לו "אתה יודע יש פה משהו שיכול לעזור לך, יש פה מוצר שיכול לעשות לך טוב" ואז ברמת האנרגיה בתחושה של הלקוח אין לא כוח להגיד "לא זה לא נכון המוצר הזה לא מתאים לי" הוא פשוט מנסה בלית ברירה להגיד "כן המוצר הזה מתאים לי" למרות שהמוצר הזה לא בהכרח מתאים לו, אוקי למה? כי אין לו יכולת רגשית לשאת להגיד "מה גם זה לא מתאים לי אז מה המצב עוד יותר גרוע מאשר קודם, לא רק שרע לי אלא עכשיו גם המוצר הזה לא מתאים עכשיו עוד יותר רע לי?" לא בן אדם לא רוצה את המחשבה הזאת ולכן הוא יש יותר סיכוי שהוא יגיד "כן המוצר הזה מתאים לי". ולכן בשורה התחתונה למי יותר קל למכור מוצר ללקוח שהוא עצוב או ללקוח שהוא שמח? אז זה תלוי בלקוח מה הוא רוצה באותו רגע, אם הוא עצוב והוא במצב שהוא מאשים את כולם והוא לא רוצה שום דבר, והוא רוצה להתחפר בסבל שלו ובעצב שלו ולספר כמה רע לו אי אפשר למכור לו כי הוא עכשיו רוצה להזדהות יותר עם הרע שבתוכו.
לעומת זאת בן אדם שמח הוא עכשיו בקטע טוב הוא רוצה לפרגן לעצמו, הוא החליט לשקר את עצמו או לא לשקר את עצמו ולראות רק את הטוב "בוא נמכור לו מוצר הוא יקנה הכל יפה אתה שמח תעשה טוב לעצמך". לעומת זאת יש גם את המצב ההפוך שדווקא הבן אדם העצוב מרוב שהוא רוצה להיאחז במשהו הוא עלול לקנות גם מוצר שלא מתאים לו, למה? כי הוא רוצה להיאחז במשהו שייתן לו תקווה, לעומת זאת הבן אדם השמח אי אפשר לעבוד עליו. ולעומת כל אלה יש בן אדם שהוא נצמד לאמת וכשהוא נצמד לאמת אז אי אפשר לקמבן אותו כי אתם כקונים מה שצריך לעשות הקונה כקונה צריך לבדוק "האם באמת המוצר הזה טוב לי כן או לא?" זה הכל ולשים לב, אם רוצים ניתן לשים לב שהעסקה היא לא החלטה רגשית אלא החלטה שכלית החלטה הגיונית.
למה? כי הרבה פעמים בן אדם קונה את המוצר או לא קונה את המוצר לא בגלל שהמוצר לא מתאים לו לפעמים בן אדם חושב שהמוצר לא מתאים לו למרות שהמוצר כן מתאים לו והסיבה שהוא חושב שהמוצר לא מתאים לו זה לא בגלל שהמוצר לא מתאים לו אלא זה בגלל שהוא פשוט בדיכאון הוא אומר "עזוב זה לא מתאים לי", "אבל זה מתאים לך זה יציל את חייך" אבל הוא בדיכאון בדעה שהוא לא רוצה לקנות את המוצר. לעומת זאת יש מצבים שבן אדם חושב שהמוצר כן מתאים לו למרות שהמוצר לא מתאים לו והוא חושב שהמוצר כן מתאים לו מרוב ייאוש ומרוב דיכאון הוא אומר "עזוב המוצר הזה מתאים לי" כי הוא לא רוצה לראות את האמת שגם המוצר הזה לא מתאים לו. אז שלא יעבדו עליכם בהצלחה.
050-3331-331