וכאן אבאר, איך באפשרותך לשכנע מישהו ללכת לטיפול אישי / ללכת לטפל בעצמו? כי יש הרבה מאוד מקרים, שבהם אתה מכיר מישהו שנראה לך שהוא סובל מבעיה כלשהי שמצריכה טיפול, דהיינו, שלדעתך כדאי שהאדם ילך לטיפול רגשי / טיפול אישי וכיו"ב, אבל האדם עצמו נמצא בהכחשה מוחלטת לכך, והוא לא מכיר בכך שהוא צריך או רוצה טיפול. והשאלה היא, איך לשכנע מישהו ללכת לטיפול?
והתשובה לכך היא, שאם ברצונך לשכנע מישהו ללכת לטיפול, עליך לשאול את עצמך, למה לדעתך אותו אדם, לא רוצה ללכת לטיפול. ובד"כ התשובה תהיה, משום שאותו אדם לא מוכן להכיר בכך שיש לו בעיה. כי ללכת לטיפול, זה אומר בעצם להכיר בכך שיש בעיה. והאדם לא רוצה להכיר בכך, שיש לו בעיה שמצריכה טיפול, ולכן הוא מסרב ומתנגד לרעיון של ללכת לטיפול.
ונמצא אם כן, כי יש לנו 2 אפשרויות איך לגרום למישהו ללכת לטיפול. 1 - על ידי זה שנעזור לו להכיר בכך שיש לו בעיה. 2 - על ידי זה שנגרום לכך שהוא לא יחשוב שהוא הולך לטיפול בגלל שיש לו בעיה, אלא שהוא הולך לטיפול לא בגלל שיש לו איזה בעיה. דהיינו, שנשנה אצלו את ההתניה בראש שאומרת, שהליכה לטיפול, הרי היא כהודאה בבעיה.
אז איך לגרום למישהו להיות מוכן להכיר בכך שיש לו בעיה? תשובה: ראשית כל נשאל, למה בן אדם לא רוצה להכיר בכך שיש לו בעיה? תשובה: 1 - משום שהוא באמת חושב שאין לו בעיה. 2 - משום שהוא חושב שזה יעשה לו רע להכיר בכך שיש לו בעיה.
אז איך לגרום למישהו לחשוב שבאמת יש לו בעיה, מהצד שהוא באמת חושב שאין לו בעיה? וכאן אתן תשובה כללית שהיא בד"כ עובדת. והיא, שעליך לשדר לבן אדם השני, שיש לו בעיה יחסית ולא בעיה מוחלטת. ובעיה מוחלטת פירושה, שמצבו של האדם השני הוא רק רע. ובעיה יחסית פירושה, שמצבו של האדם השני הוא גם רע.
דהיינו, אם לדוגמה הבן אדם עצבני והוא לא מכיר בכך שיש לו בעיה. אז אם תשדר לו שיש לו בעיה, שעצבנות זה רע וכולי... אז ככל שתקצין יותר את הדעה שלך שיש לו בעיה, ככה הוא יותר עלול להתחפר בדעה של עצמו, שאין לו בעיה. אבל אם תגיד לו שיש לו בעיה יחסית, דהיינו, שזה נכון שזה גם לגיטימי להיות עצבני, אבל זה גם בעיה, יהיה לו הרבה יותר קל להתחבר לזה.
והלוגיקה היא, שמצד האמת, כל דבר יש בו חיסרון ויתרון. ולכן, אם תאמר למישהו שמה שהוא עושה זה רק רע, יהיה לו הרבה יותר קשה להסכים איתך מצד האמת, כי זה באמת לא נכון. אבל אם תטען שמה שהאדם השני עושה, הוא גם רע, אז מצד האמת זה תמיד נכון, כי בכל דבר יש איזה חיסרון, ויהיה לו הרבה יותר קל להסכים איתך.
וכמובן שגם בהיבט הזה של איך לגרום למישהו לחשוב שיש לו בעיה, גם כאן יש כל מיני דרכים ושיטות, איך להעביר מסרים ולשתול מחשבות. אבל בחרתי להציג כאן, את הפתרון הכללי, שאומר, שיותר קל להסכים, ש - גם יש בעיה, מאשר, ש - רק יש בעיה.
ויש גם את הצד השני, והוא, שהאדם לא רוצה להכיר בכך שיש לו בעיה, משום שהוא חושב שזה יעשה לו רע, להכיר בכך שיש לו בעיה. אז מה עושים במקרה כזה? אז במקרה כזה צריך להבין, למה אותו אדם לא רוצה להכיר בכך שיש לו בעיה.
וזה יכול להיות משום לדוגמה שהוא מפחד לחשוב על עצמו מחשבות שליליות, אם הוא יכיר בכך שיש לו בעיה שמצריכה טיפול. או לדוגמה שהוא מפחד שהוא לא יצליח לפתור את הבעיה ולכן הוא מעדיף לא להכיר בה מלכתחילה. וצריך לדעת ולנסות להבין, ממה בדיוק הוא חושש, שיקרה לו אם הוא יודה שיש לו בעיה. ובהתאם לזה, צריך לדעת איזה פתרון להתאים למצב, באמצעות העברת מסרים תת הכרתיים.
ועד כאן הסברתי, איך להתמודד עם ההיבט של לגרום לאדם השני להכיר בכך שיש לו בעיה. אבל יש גם את ההיבט הנוסף, שהוא, לגרום לאדם השני להגיע לטיפול, לא בגלל שיש לו בעיה, אלא מסיבה אחרת, שאינה מכריחה אותו להכיר בכך שיש לו בעיה. ואיך עושים את זה?!
אז פתרון אפשרי אחד לדוגמה, הוא שמסובבים את הבעיה, עליך, על זה שרוצה שהאדם השני ילך לטיפול. ומבקשים מהאדם שרוצים שילך לטיפול, לעזור לך ולהגיע לטיפול, כעוזר לך. לדוגמה: נניח אדם כעסן שרוצים שילך לטיפול, אבל הוא לא מכיר בכך שהוא צריך טיפול. במקרה כזה לדוגמה, באפשרותך להציג את הדברים בצורה הבאה, והיא: שאתה עצמך יש לך בעיה רגשית, עם זה שאתה רואה את האדם השני כועס ועצבני. ושאתה עצמך הולך לטיפול. ושהמטפל ביקש שיביאו גם את האדם העצבני, כדי שיהיה אפשרי להיעזר בו, לעזור לך עצמך, איך לא להילחץ מהאדם העצבני.
או לדוגמה אדם סכיזופרן פרנואיד, שלא מכיר בכך שהוא כזה ושרוצים לגרום לו לבוא לטיפול, שאפשרי להציג את הדבר, כך שאתה הולך לטיפול שיעזור לך להבין אותו, את הסכיזופרן, ושלצורך הטיפול צריך אותו, את האדם הסכיזופרן פרנואיד, כדי לעזור לך להבין אותו.
וכאן כמובן יש כמה מניפולציות. 1 - שאנחנו משדרים לאדם השני שהוא לא בא לטיפול עבור עצמו, אלא הוא בא לטיפול, לא בגלל שיש לו בעיה כלשהי. 2 - אנחנו מפתים אותו באמצעות נתינת והתניית כוח. שאנחנו אומרים לו שאנחנו צריכים...
והתשובה לכך היא, שאם ברצונך לשכנע מישהו ללכת לטיפול, עליך לשאול את עצמך, למה לדעתך אותו אדם, לא רוצה ללכת לטיפול. ובד"כ התשובה תהיה, משום שאותו אדם לא מוכן להכיר בכך שיש לו בעיה. כי ללכת לטיפול, זה אומר בעצם להכיר בכך שיש בעיה. והאדם לא רוצה להכיר בכך, שיש לו בעיה שמצריכה טיפול, ולכן הוא מסרב ומתנגד לרעיון של ללכת לטיפול.
ונמצא אם כן, כי יש לנו 2 אפשרויות איך לגרום למישהו ללכת לטיפול. 1 - על ידי זה שנעזור לו להכיר בכך שיש לו בעיה. 2 - על ידי זה שנגרום לכך שהוא לא יחשוב שהוא הולך לטיפול בגלל שיש לו בעיה, אלא שהוא הולך לטיפול לא בגלל שיש לו איזה בעיה. דהיינו, שנשנה אצלו את ההתניה בראש שאומרת, שהליכה לטיפול, הרי היא כהודאה בבעיה.
אז איך לגרום למישהו להיות מוכן להכיר בכך שיש לו בעיה? תשובה: ראשית כל נשאל, למה בן אדם לא רוצה להכיר בכך שיש לו בעיה? תשובה: 1 - משום שהוא באמת חושב שאין לו בעיה. 2 - משום שהוא חושב שזה יעשה לו רע להכיר בכך שיש לו בעיה.
אז איך לגרום למישהו לחשוב שבאמת יש לו בעיה, מהצד שהוא באמת חושב שאין לו בעיה? וכאן אתן תשובה כללית שהיא בד"כ עובדת. והיא, שעליך לשדר לבן אדם השני, שיש לו בעיה יחסית ולא בעיה מוחלטת. ובעיה מוחלטת פירושה, שמצבו של האדם השני הוא רק רע. ובעיה יחסית פירושה, שמצבו של האדם השני הוא גם רע.
דהיינו, אם לדוגמה הבן אדם עצבני והוא לא מכיר בכך שיש לו בעיה. אז אם תשדר לו שיש לו בעיה, שעצבנות זה רע וכולי... אז ככל שתקצין יותר את הדעה שלך שיש לו בעיה, ככה הוא יותר עלול להתחפר בדעה של עצמו, שאין לו בעיה. אבל אם תגיד לו שיש לו בעיה יחסית, דהיינו, שזה נכון שזה גם לגיטימי להיות עצבני, אבל זה גם בעיה, יהיה לו הרבה יותר קל להתחבר לזה.
והלוגיקה היא, שמצד האמת, כל דבר יש בו חיסרון ויתרון. ולכן, אם תאמר למישהו שמה שהוא עושה זה רק רע, יהיה לו הרבה יותר קשה להסכים איתך מצד האמת, כי זה באמת לא נכון. אבל אם תטען שמה שהאדם השני עושה, הוא גם רע, אז מצד האמת זה תמיד נכון, כי בכל דבר יש איזה חיסרון, ויהיה לו הרבה יותר קל להסכים איתך.
וכמובן שגם בהיבט הזה של איך לגרום למישהו לחשוב שיש לו בעיה, גם כאן יש כל מיני דרכים ושיטות, איך להעביר מסרים ולשתול מחשבות. אבל בחרתי להציג כאן, את הפתרון הכללי, שאומר, שיותר קל להסכים, ש - גם יש בעיה, מאשר, ש - רק יש בעיה.
ויש גם את הצד השני, והוא, שהאדם לא רוצה להכיר בכך שיש לו בעיה, משום שהוא חושב שזה יעשה לו רע, להכיר בכך שיש לו בעיה. אז מה עושים במקרה כזה? אז במקרה כזה צריך להבין, למה אותו אדם לא רוצה להכיר בכך שיש לו בעיה.
וזה יכול להיות משום לדוגמה שהוא מפחד לחשוב על עצמו מחשבות שליליות, אם הוא יכיר בכך שיש לו בעיה שמצריכה טיפול. או לדוגמה שהוא מפחד שהוא לא יצליח לפתור את הבעיה ולכן הוא מעדיף לא להכיר בה מלכתחילה. וצריך לדעת ולנסות להבין, ממה בדיוק הוא חושש, שיקרה לו אם הוא יודה שיש לו בעיה. ובהתאם לזה, צריך לדעת איזה פתרון להתאים למצב, באמצעות העברת מסרים תת הכרתיים.
ועד כאן הסברתי, איך להתמודד עם ההיבט של לגרום לאדם השני להכיר בכך שיש לו בעיה. אבל יש גם את ההיבט הנוסף, שהוא, לגרום לאדם השני להגיע לטיפול, לא בגלל שיש לו בעיה, אלא מסיבה אחרת, שאינה מכריחה אותו להכיר בכך שיש לו בעיה. ואיך עושים את זה?!
אז פתרון אפשרי אחד לדוגמה, הוא שמסובבים את הבעיה, עליך, על זה שרוצה שהאדם השני ילך לטיפול. ומבקשים מהאדם שרוצים שילך לטיפול, לעזור לך ולהגיע לטיפול, כעוזר לך. לדוגמה: נניח אדם כעסן שרוצים שילך לטיפול, אבל הוא לא מכיר בכך שהוא צריך טיפול. במקרה כזה לדוגמה, באפשרותך להציג את הדברים בצורה הבאה, והיא: שאתה עצמך יש לך בעיה רגשית, עם זה שאתה רואה את האדם השני כועס ועצבני. ושאתה עצמך הולך לטיפול. ושהמטפל ביקש שיביאו גם את האדם העצבני, כדי שיהיה אפשרי להיעזר בו, לעזור לך עצמך, איך לא להילחץ מהאדם העצבני.
או לדוגמה אדם סכיזופרן פרנואיד, שלא מכיר בכך שהוא כזה ושרוצים לגרום לו לבוא לטיפול, שאפשרי להציג את הדבר, כך שאתה הולך לטיפול שיעזור לך להבין אותו, את הסכיזופרן, ושלצורך הטיפול צריך אותו, את האדם הסכיזופרן פרנואיד, כדי לעזור לך להבין אותו.
וכאן כמובן יש כמה מניפולציות. 1 - שאנחנו משדרים לאדם השני שהוא לא בא לטיפול עבור עצמו, אלא הוא בא לטיפול, לא בגלל שיש לו בעיה כלשהי. 2 - אנחנו מפתים אותו באמצעות נתינת והתניית כוח. שאנחנו אומרים לו שאנחנו צריכים...
050-3331-331