איך אפשר לטפל באדם שסובל מפרנויות ומחשבות שווא?

כאשר מישהו סובל מפרנויות, פחדים, דמיונות שווא, או אפילו סכיזופרניה פרנואידית, המטרה הראשונית והמרכזית בטיפול היא לעזור לאותו אדם להפסיק לסבול מהמחשבות שמטרידות אותו. אליעד כהן מסביר שהבעיה של אדם הסובל מדמיונות ופרנויות היא בעיקר בעיה של חשיבה שגויה ושל פרשנות שגויה למציאות, ושהפתרון חייב להתמקד בהקניית היכולת להבדיל בין העובדות לבין הפרשנויות שהוא מייחס להן.

אליעד מדגיש בצורה ברורה שהדרך לעזור לאדם עם מחשבות שווא אינה לגרום לו לשנות את התנאים החיצוניים של חייו, כמו למצוא עבודה או ליצור מערכות יחסים חדשות. כל אלו הם פתרונות חיצוניים בלבד. המהות האמיתית של הטיפול היא לעזור לו להתמודד עם המחשבות המטרידות, הדמיונות והפרנויות עצמן. לדוגמה, אם מישהו חושב שעוקבים אחריו, הפתרון אינו רק להוכיח לו בצורה מוחלטת שאין עוקבים אחריו, אלא לגרום לו להתחיל להטיל ספק בפרשנות שלו, ולהתחיל לראות שהמחשבות האלו אינן בהכרח נכונות.

איך לעזור לאדם הסובל מפרנויות ודמיונות להתחיל להטיל ספק במחשבותיו?

אליעד מציע שיטה מאוד ברורה ופשוטה, שמתבצעת בשני שלבים עיקריים:

• בשלב הראשון, חשוב לא לתקוף ישירות את הפרשנויות של האדם הפרנואידי. אם הוא חושב, למשל, שמדברים עליו או עוקבים אחריו, לא צריך להגיד לו שזה לא נכון באופן מוחלט. צריך לגרום לו להטיל ספק קטן בתפיסותיו. במקום לומר לו "אף אחד לא מדבר עליך, " עדיף לשאול אותו: "האם אתה בטוח שמדברים עליך?". המטרה היא קודם כל להוריד את רמת הביטחון שלו בטענה הזו. לדוגמה, אם האדם חושב שבעיתון יש כתבה עליו, צריך לשאול אותו: "אתה בטוח שזה כתוב עליך? אולי זה לא כתוב עליך?". אליעד מדגיש שזה שלב חשוב ביותר, כיוון שלשאול את האדם "למה אתה חושב כך?" לא תמיד מועיל, משום שאז הוא ייתן סיבה הגיונית מבחינתו, גם אם היא שגויה. עדיף לשאול: "למה אתה בטוח שזה ככה?" - שאלה שמקשה עליו הרבה יותר להצדיק את המחשבה שלו.
• בשלב השני, אחרי שהאדם כבר התחיל להטיל ספק ומבין שאולי המחשבות שלו לא בהכרח נכונות, ניתן לעבור לשאלה קצת יותר מתקדמת. השאלה הבאה תהיה: "האם יכול להיות שמדברים על משהו אחר?" או "האם יכול להיות שהפרשנות שלך לא נכונה?". בשלב זה הוא כבר מתחיל להיפתח לאפשרות שהמחשבה שלו היא פירוש בלבד ולא עובדה. דוגמה ברורה שאליעד מציג היא של אדם שחושב שאחרים מרמזים לו משהו בשיחות עקיפות. אפשר לשאול אותו: "אולי באמת רומזים לך, אבל אולי גם לא. האם אתה בטוח?" או "מה בדיוק רמזו לך?". כאן המטרה היא לגרום לו לראות את חוסר ההיגיון במחשבות שלו.

מהי החשיבות של היצמדות לאמת בתהליך הטיפול בפרנויות ודמיונות שווא?

אליעד מדגיש שהכלי המרכזי והחשוב ביותר בטיפול בפרנויות, דמיונות שווא וסכיזופרניה הוא היצמדות לאמת. לא מדובר רק על האמת הפילוסופית או המוחלטת, אלא על האמת הפשוטה, האמת העובדתית, המציאות כפי שהיא נחווית בחושים. אם האדם טוען שמשהו נאמר עליו, צריך לעזור לו לבדוק האם זו עובדה או רק פירוש. לדוגמה, לראות שלט ברחוב זו עובדה, אבל ההנחה שהשלט מתייחס אליו אישית זו פרשנות בלבד. ככל שהאדם מתרגל להבדיל בין עובדות לפרשנויות במצבים פשוטים ויומיומיים, כך יהיה לו קל יותר לעשות זאת במצבים מורכבים יותר הקשורים לפרנויות ודמיונות שווא.

מה החשיבות של שימוש בדרך עקיפה לטיפול בפרנויות?

אליעד מסביר שדרך נוספת ויעילה מאוד לעזור לאדם להתגבר על דמיונות...