טיפים לחקירה עצמית, מה לעשות כשנתקעים בחקירה עצמית? איך לגלות למה אני רוצה משהו? שכנוע עצמי, למה אני לא רוצה להיות לבד? למה אני אוהב אותה? למה אני לא אוהב שעמום? איך לטפל במשוגעים? נטל ההוכחה
מה לעשות כשנתקעים בחקירה עצמית?
אליעד כהן מסביר מה לעשות כשנתקעים במהלך תהליך של חקירה עצמית. לדוגמה, אם האדם שואל את עצמו "למה אני לא רוצה להיות לבד?", אבל אינו מוצא תשובה ברורה, אליעד מציע גישה חלופית: להפוך את השאלה על פיה ולחקור דווקא את הטענה ההפוכה. במקום להמשיך להתעקש להבין מדוע האדם לא רוצה להיות לבד, עליו לכתוב את המשפט ההפוך ("אני רוצה להיות לבד") ולקרוא אותו שוב ושוב.
הסיבה לכך היא שכאשר האדם קורא את המשפט ההפוך בקביעות, המוח באופן טבעי יתחיל להתנגד ולנסות להוכיח את ההפך. כך נטל ההוכחה עובר מהמקום שבו האדם חייב להסביר למה הוא לא רוצה להיות לבד, אל המקום שבו המוח נאלץ לספק סיבות מוצקות מדוע הוא מתנגד לטענה "אני רוצה להיות לבד".
כיצד עובדת השיטה של היפוך הטענה בחקירה עצמית?
אליעד מדגיש שכאשר מנסים לשכנע את עצמנו דרך הטענה ההפוכה, חשוב לא להוסיף שום רגש בקריאת המשפט, אלא לקרוא אותו באופן טכני לחלוטין כמו רובוט. לדוגמה, אם האדם אומר לעצמו "אני אוהב אותה", הוא יכתוב ויקרא את ההיפך, "אני לא אוהב אותה", שוב ושוב, ללא רגש. באופן כזה, המוח יתקומם נגד האמירה ויחפש סיבות המוכיחות שהוא דווקא כן אוהב אותה.
לדוגמה, אליעד מסביר שאם אדם אומר שהוא לא רוצה להיות לבד ואינו מצליח להבין למה, עליו לכתוב משפטים כמו:
מה היתרון בשימוש בשיטת ההיפוך לעומת שיטות אחרות?
אליעד מדגים כי לעיתים החקירה הקלאסית של "למה אני לא רוצה משהו?" היא מניפולטיבית, כי בעצם האדם כבר הניח מראש שזו בעיה להיות לבד או לא לרצות משהו, והוא רק מחפש הצדקות לכך. בשיטת ההיפוך, האדם יוצא מהנחת מוצא הפוכה, כלומר, הוא טוען את ההפך הגמור ומאלץ את המוח למצוא סיבות נגדיות, ובכך משחרר את המוח מחיפוש סיבות מלאכותיות או מניפולטיביות.
דוגמה נוספת שאליעד מציג, כאשר מישהו אומר "כשאני לבד משעמם לי", במקום לשאול "למה משעמם לי כשאני לבד?" (שזו השאלה המניפולטיבית הרגילה), עליו לומר שוב ושוב משפטים כמו "כשאני לבד לא משעמם לי, כיף לי לבד". כך המוח חייב למצוא את ההסבר האמיתי או לפחות ישתחרר מהאמונה השלילית.
איך לטפל במשוגע שבתוכנו או במשוגע חיצוני?
אליעד מסביר את העיקרון שכדי להתמודד עם אדם משוגע, יש לפעמים להיות אפילו יותר משוגע ממנו. לדוגמה, אם מישהו בא ואומר "רודפים אחרי זאבים", במקום להתווכח איתו בהיגיון, צריך לענות "כן, אבל אתמול הם כבר נלכדו ברשת", וכך המשוגע ייאלץ להסביר מדוע לדעתו זה לא נכון, והנטל להוכיח את טענתו עובר אליו.
בדוגמה אחרת שמביא אליעד, הוא מזכיר סיפור מרבי נחמן, שהורה לתלמידיו לומר הפוך ממה שאמרו רבנים אחרים, כדי לאלץ אותם להתמודד עם השאלות שמועלות ולהוכיח את צדקתם. המטרה היא להחזיר את נטל ההוכחה לצד השני, וכך לגרום לו להתמודד עם הטענות שלו עצמו.
מדוע השיטה של שכנוע עצמי דרך טענות הפוכות עובדת?
השיטה מבוססת על העיקרון שהמוח שלנו מתנגד לטענות שנראות לו לא הגיוניות או לא נכונות. ברגע שמישהו אומר לעצמו משהו הפוך לחלוטין...
אליעד כהן מסביר מה לעשות כשנתקעים במהלך תהליך של חקירה עצמית. לדוגמה, אם האדם שואל את עצמו "למה אני לא רוצה להיות לבד?", אבל אינו מוצא תשובה ברורה, אליעד מציע גישה חלופית: להפוך את השאלה על פיה ולחקור דווקא את הטענה ההפוכה. במקום להמשיך להתעקש להבין מדוע האדם לא רוצה להיות לבד, עליו לכתוב את המשפט ההפוך ("אני רוצה להיות לבד") ולקרוא אותו שוב ושוב.
הסיבה לכך היא שכאשר האדם קורא את המשפט ההפוך בקביעות, המוח באופן טבעי יתחיל להתנגד ולנסות להוכיח את ההפך. כך נטל ההוכחה עובר מהמקום שבו האדם חייב להסביר למה הוא לא רוצה להיות לבד, אל המקום שבו המוח נאלץ לספק סיבות מוצקות מדוע הוא מתנגד לטענה "אני רוצה להיות לבד".
כיצד עובדת השיטה של היפוך הטענה בחקירה עצמית?
אליעד מדגיש שכאשר מנסים לשכנע את עצמנו דרך הטענה ההפוכה, חשוב לא להוסיף שום רגש בקריאת המשפט, אלא לקרוא אותו באופן טכני לחלוטין כמו רובוט. לדוגמה, אם האדם אומר לעצמו "אני אוהב אותה", הוא יכתוב ויקרא את ההיפך, "אני לא אוהב אותה", שוב ושוב, ללא רגש. באופן כזה, המוח יתקומם נגד האמירה ויחפש סיבות המוכיחות שהוא דווקא כן אוהב אותה.
לדוגמה, אליעד מסביר שאם אדם אומר שהוא לא רוצה להיות לבד ואינו מצליח להבין למה, עליו לכתוב משפטים כמו:
- "אני רוצה להיות לבד"
- "טוב לי להיות לבד"
- "אני שמח להיות לבד"
- "אני רוצה שיהיה לי רע"
- "אני רוצה שלא יאהבו אותי"
מה היתרון בשימוש בשיטת ההיפוך לעומת שיטות אחרות?
אליעד מדגים כי לעיתים החקירה הקלאסית של "למה אני לא רוצה משהו?" היא מניפולטיבית, כי בעצם האדם כבר הניח מראש שזו בעיה להיות לבד או לא לרצות משהו, והוא רק מחפש הצדקות לכך. בשיטת ההיפוך, האדם יוצא מהנחת מוצא הפוכה, כלומר, הוא טוען את ההפך הגמור ומאלץ את המוח למצוא סיבות נגדיות, ובכך משחרר את המוח מחיפוש סיבות מלאכותיות או מניפולטיביות.
דוגמה נוספת שאליעד מציג, כאשר מישהו אומר "כשאני לבד משעמם לי", במקום לשאול "למה משעמם לי כשאני לבד?" (שזו השאלה המניפולטיבית הרגילה), עליו לומר שוב ושוב משפטים כמו "כשאני לבד לא משעמם לי, כיף לי לבד". כך המוח חייב למצוא את ההסבר האמיתי או לפחות ישתחרר מהאמונה השלילית.
איך לטפל במשוגע שבתוכנו או במשוגע חיצוני?
אליעד מסביר את העיקרון שכדי להתמודד עם אדם משוגע, יש לפעמים להיות אפילו יותר משוגע ממנו. לדוגמה, אם מישהו בא ואומר "רודפים אחרי זאבים", במקום להתווכח איתו בהיגיון, צריך לענות "כן, אבל אתמול הם כבר נלכדו ברשת", וכך המשוגע ייאלץ להסביר מדוע לדעתו זה לא נכון, והנטל להוכיח את טענתו עובר אליו.
בדוגמה אחרת שמביא אליעד, הוא מזכיר סיפור מרבי נחמן, שהורה לתלמידיו לומר הפוך ממה שאמרו רבנים אחרים, כדי לאלץ אותם להתמודד עם השאלות שמועלות ולהוכיח את צדקתם. המטרה היא להחזיר את נטל ההוכחה לצד השני, וכך לגרום לו להתמודד עם הטענות שלו עצמו.
מדוע השיטה של שכנוע עצמי דרך טענות הפוכות עובדת?
השיטה מבוססת על העיקרון שהמוח שלנו מתנגד לטענות שנראות לו לא הגיוניות או לא נכונות. ברגע שמישהו אומר לעצמו משהו הפוך לחלוטין...
- למה אני לא רוצה להיות לבד?
- שכנוע עצמי
- חקירה עצמית
- איך להתמודד עם מחשבות שליליות?
- טיפול עצמי בשיטת ההיפוך
- איך לטפל במשוגעים?
- נטל ההוכחה בחקירה עצמית