שכנוע יחסי, שכנוע מוחלט, שכנוע עצמי, סוגסטיה עצמית, איך לשתול מחשבה? שכנוע אובייקטיבי, שכנוע סובייקטיבי, איך להטיל ספק? איך להחליש דעה? איך לחזק דעה? שיטות שכנוע
מה ההבדל בין שכנוע יחסי לשכנוע מוחלט?
שכנוע יחסי ושכנוע מוחלט הם מושגים חשובים מאוד בהבנת שיטות השכנוע שאליעד כהן מסביר. כאשר מישהו טוען טענה מסוימת, ישנן שתי דרכים עיקריות לבטא את הטענה הזו: האחת, היא הצגה של הטענה בצורה יחסית או סובייקטיבית, והשנייה היא הצגה של הטענה כמוחלטת או אובייקטיבית. למשל, כשאדם אומר "החולצה הזאת יפה", הוא מציג טענה מוחלטת, אך אם הוא אומר "החולצה הזאת יפה בעיניי", הוא מציג טענה יחסית וסובייקטיבית יותר.
אליעד כהן מסביר שהבחירה בין שתי הגישות האלה משפיעה מאוד על עוצמת השכנוע. כאשר אדם מתנסח בצורה מוחלטת ("זה יפה", "זה לא טוב", "יש פה קיר"), הוא מביע עמדה חזקה מאוד, מכיוון שהוא מציג את דעתו כאמת אוניברסלית. לעומת זאת, כשהוא אומר "בעיניי זה יפה", הוא מחליש את הטענה בכך שהוא מאפשר את האפשרות שלאחרים תהיה דעה אחרת, ובכך פוגע בכוחו של השכנוע.
מתי כדאי להשתמש בשכנוע סובייקטיבי?
ישנם מצבים שבהם דווקא שימוש בשכנוע סובייקטיבי יכול לחזק את האמונה של האדם שאומר את הטענה. לדוגמה, אדם שמרגיש שקר לו ואומר "קר לי כרגע", בעצם מחזק את תחושת הקור שלו באותו רגע, כי הוא מצביע על תחושה מאוד ספציפית ואישית שלו, ולא טוען טענה כללית שעשויה להיות לא נכונה במצבים אחרים.
דוגמה נוספת שאליעד מציג היא בחורה שחושבת שהשמלה שלה לא יפה. אם אומרים לה "בעינייך השמלה לא יפה, אבל אולי בעיני אחרים היא כן יפה", ייתכן שזה יחליש את המחשבה שלה שהשמלה לא יפה. מדוע? מכיוון שהיא מתחילה לדמיין מצב שבו אחרים חושבים שהשמלה יפה, וזה מערער את הביטחון שלה שהשמלה באמת לא יפה.
איך שתילת מחשבה קשורה לשכנוע סובייקטיבי?
אליעד מסביר שהמוח עובד על מנגנון של סוגסטיה עצמית - כלומר, אנחנו יכולים לשתול מחשבות בתודעה שלנו על ידי הצורה שבה אנו מתבטאים. לדוגמה, כשאדם אומר "אני כרגע לא רוצה את זה", הוא באופן אוטומטי רומז לתת - המודע שלו שייתכן שבעתיד כן ירצה את זה, ולכן הוא מחליש את הביטחון שלו בכך שהוא באמת לא רוצה את הדבר.
דוגמה מוחשית נוספת שאליעד מספק היא כאשר אדם אומר "אני כרגע רעב". עצם המילה "כרגע" רומזת שהיו רגעים שבהם הוא לא היה רעב, ויהיו רגעים נוספים בעתיד שבהם הוא לא יהיה רעב, וכך הוא משתיל בתודעה שלו את ההבנה שמצבו זמני ולא מוחלט.
מתי שכנוע אובייקטיבי יהיה אפקטיבי יותר?
אליעד מסביר שיש מצבים בהם שכנוע אובייקטיבי, או מוחלט, אפקטיבי יותר דווקא משום שהוא נתפס כאמת ברורה שאין עליה עוררין. למשל, כשמישהו שואל "האם יש פה קיר?", תשובה כמו "כן, יש פה קיר" נתפסת חזקה יותר מאשר "אני כרגע רואה פה קיר", משום שהתשובה המוחלטת משדרת ביטחון מוחלט באמיתות הטענה.
כך, דווקא במקרים בהם אדם מתלבט או מטיל ספק, עדיף לנקוט בניסוח מוחלט, שימנע ערעורים פנימיים ואפשרות לחשיבה אחרת.
איך להחליט באיזה סוג שכנוע להשתמש?
אליעד מדגיש כי ההחלטה על סוג השכנוע - אובייקטיבי או סובייקטיבי - צריכה להתאים להקשר ולמטרת השכנוע. אם המטרה היא לחזק מחשבה או תחושה קיימת אצל אדם באופן זמני, שכנוע סובייקטיבי יכול לעזור. לעומת זאת, אם המטרה היא לבסס אצל האדם אמונה מוצקה ויציבה לאורך זמן, יש לנקוט בשכנוע מוחלט ואובייקטיבי יותר.
לדוגמה, אם רוצים...
שכנוע יחסי ושכנוע מוחלט הם מושגים חשובים מאוד בהבנת שיטות השכנוע שאליעד כהן מסביר. כאשר מישהו טוען טענה מסוימת, ישנן שתי דרכים עיקריות לבטא את הטענה הזו: האחת, היא הצגה של הטענה בצורה יחסית או סובייקטיבית, והשנייה היא הצגה של הטענה כמוחלטת או אובייקטיבית. למשל, כשאדם אומר "החולצה הזאת יפה", הוא מציג טענה מוחלטת, אך אם הוא אומר "החולצה הזאת יפה בעיניי", הוא מציג טענה יחסית וסובייקטיבית יותר.
אליעד כהן מסביר שהבחירה בין שתי הגישות האלה משפיעה מאוד על עוצמת השכנוע. כאשר אדם מתנסח בצורה מוחלטת ("זה יפה", "זה לא טוב", "יש פה קיר"), הוא מביע עמדה חזקה מאוד, מכיוון שהוא מציג את דעתו כאמת אוניברסלית. לעומת זאת, כשהוא אומר "בעיניי זה יפה", הוא מחליש את הטענה בכך שהוא מאפשר את האפשרות שלאחרים תהיה דעה אחרת, ובכך פוגע בכוחו של השכנוע.
מתי כדאי להשתמש בשכנוע סובייקטיבי?
ישנם מצבים שבהם דווקא שימוש בשכנוע סובייקטיבי יכול לחזק את האמונה של האדם שאומר את הטענה. לדוגמה, אדם שמרגיש שקר לו ואומר "קר לי כרגע", בעצם מחזק את תחושת הקור שלו באותו רגע, כי הוא מצביע על תחושה מאוד ספציפית ואישית שלו, ולא טוען טענה כללית שעשויה להיות לא נכונה במצבים אחרים.
דוגמה נוספת שאליעד מציג היא בחורה שחושבת שהשמלה שלה לא יפה. אם אומרים לה "בעינייך השמלה לא יפה, אבל אולי בעיני אחרים היא כן יפה", ייתכן שזה יחליש את המחשבה שלה שהשמלה לא יפה. מדוע? מכיוון שהיא מתחילה לדמיין מצב שבו אחרים חושבים שהשמלה יפה, וזה מערער את הביטחון שלה שהשמלה באמת לא יפה.
איך שתילת מחשבה קשורה לשכנוע סובייקטיבי?
אליעד מסביר שהמוח עובד על מנגנון של סוגסטיה עצמית - כלומר, אנחנו יכולים לשתול מחשבות בתודעה שלנו על ידי הצורה שבה אנו מתבטאים. לדוגמה, כשאדם אומר "אני כרגע לא רוצה את זה", הוא באופן אוטומטי רומז לתת - המודע שלו שייתכן שבעתיד כן ירצה את זה, ולכן הוא מחליש את הביטחון שלו בכך שהוא באמת לא רוצה את הדבר.
דוגמה מוחשית נוספת שאליעד מספק היא כאשר אדם אומר "אני כרגע רעב". עצם המילה "כרגע" רומזת שהיו רגעים שבהם הוא לא היה רעב, ויהיו רגעים נוספים בעתיד שבהם הוא לא יהיה רעב, וכך הוא משתיל בתודעה שלו את ההבנה שמצבו זמני ולא מוחלט.
מתי שכנוע אובייקטיבי יהיה אפקטיבי יותר?
אליעד מסביר שיש מצבים בהם שכנוע אובייקטיבי, או מוחלט, אפקטיבי יותר דווקא משום שהוא נתפס כאמת ברורה שאין עליה עוררין. למשל, כשמישהו שואל "האם יש פה קיר?", תשובה כמו "כן, יש פה קיר" נתפסת חזקה יותר מאשר "אני כרגע רואה פה קיר", משום שהתשובה המוחלטת משדרת ביטחון מוחלט באמיתות הטענה.
כך, דווקא במקרים בהם אדם מתלבט או מטיל ספק, עדיף לנקוט בניסוח מוחלט, שימנע ערעורים פנימיים ואפשרות לחשיבה אחרת.
איך להחליט באיזה סוג שכנוע להשתמש?
אליעד מדגיש כי ההחלטה על סוג השכנוע - אובייקטיבי או סובייקטיבי - צריכה להתאים להקשר ולמטרת השכנוע. אם המטרה היא לחזק מחשבה או תחושה קיימת אצל אדם באופן זמני, שכנוע סובייקטיבי יכול לעזור. לעומת זאת, אם המטרה היא לבסס אצל האדם אמונה מוצקה ויציבה לאורך זמן, יש לנקוט בשכנוע מוחלט ואובייקטיבי יותר.
לדוגמה, אם רוצים...
- איך לשתול מחשבות?
- מהו שכנוע עצמי?
- איך להחליש דעות שליליות?
- מתי להשתמש בשכנוע יחסי?
- האם ספק מחליש אמונה?