תת מודע והצלחה, איך לשלוט בתת מודע? איך לשתול מחשבות בתת מודע? איך להפוך דמיון למציאות בתת מודע? קומבינות על התת מודע, מניפולציות על התת מודע, התת מודע לא מבדיל בין דמיון למציאות, טעויות של NLP, הסוד, איך לא להשיג ביטחון עצמי?
מדוע התת מודע לא מבחין בין דמיון למציאות?
קיימת טענה מפורסמת המיוחסת בעיקר לתחום ה - NLP ולתורות דומות, לפיה התת - מודע של האדם אינו יודע להבחין בין דמיון למציאות. המשמעות של טענה זו היא שכאשר אדם מדמיין סיטואציה מסוימת, התת - מודע שלו מתייחס לדמיון הזה כאילו היה אירוע אמיתי. לדוגמה, אם אדם חסר ביטחון עצמי ומדמיין שהוא בטוח בעצמו, התת - מודע מקבל זאת כעובדה, וכך, לפחות לפי התיאוריה, הוא מתחיל להתנהג בצורה המבטאת ביטחון עצמי.
איך עובד מנגנון השתלת מחשבות בתת - מודע?
על פי אליעד כהן, התהליך מתרחש בכך שאדם "שותל" במוחו מחשבה או תמונה חיובית שהוא רוצה שתהפוך למציאות. אם הוא עושה זאת בצורה משכנעת, התת - מודע מתייחס אליה כאל אמת, וכך נוצר שינוי בתפיסת המציאות שלו ובהתנהגותו. דוגמה קלאסית לכך היא שאדם החווה חוסר ביטחון, באמצעות דמיון מודרך או שכנוע עצמי, מצליח להאמין שיש לו ביטחון עצמי גבוה, ולכן הוא מתחיל לפעול בהתאם - יותר יוזם, יותר בטוח בעצמו, יותר מצליח במטרותיו.
מדוע הטענה הזו בעייתית?
הבעיה הגדולה בטענה הזאת היא שהתת - מודע, שאינו יודע להבחין בין מציאות לדמיון, אינו מסוגל גם להבחין בין מחשבות חיוביות ושליליות. כלומר, כאשר אדם מרגיל את עצמו להאמין בדברים דמיוניים וחיוביים (כמו ביטחון עצמי מלאכותי או דמיון של הצלחה גדולה), באותה מידה בדיוק, הוא עלול להתרגל להאמין גם בדמיונות שליליים ומזיקים (כמו פחדים לא הגיוניים, חרדות לא מבוססות, דיכאון וייאוש). המשמעות היא שכאשר האדם פותח את הדלת לדמיון חיובי לא מציאותי, הוא למעשה מזמין גם מחשבות שליליות לא מציאותיות.
מהם הסיכונים ביצירת ביטחון עצמי שקרי?
אליעד כהן מסביר שיצירת ביטחון עצמי מלאכותי או "שקרי" היא מלכודת מסוכנת במיוחד. לכאורה, מדובר במניפולציה טובה - לגרום לאדם להרגיש ביטחון גם אם אין לו, ובכך להגדיל את סיכויי ההצלחה שלו. אך בפועל, מניפולציה כזו מובילה בהכרח גם לתוצאה ההפוכה: כשם שהמוח מאמין למציאות חיובית לא אמיתית, הוא עלול להאמין בהמשך גם למציאות שלילית לא אמיתית. למשל, אדם שהצליח לשכנע את עצמו בצורה מלאכותית שהוא טוב במשהו שאינו באמת טוב בו, עלול ביום מן הימים להאמין בצורה לא מציאותית שהוא אינו טוב במשהו שהוא דווקא מצוין בו, וכך לחוות פגיעה אמיתית בביטחון העצמי ובתחושת הערך.
מדוע אנשים סובלים מפחדים וחרדות לא הגיוניים?
אחת הדוגמאות הבולטות שאליעד כהן מביא היא תופעה של פחדים וחרדות לא הגיוניים. לטענתו, המקור לפחדים אלה נעוץ באותו מנגנון של תת - מודע שאינו מבחין בין דמיון למציאות. אם אדם הרגיל את מוחו להאמין במחשבות חיוביות שאינן מציאותיות, הוא ימצא עצמו בסופו של דבר סובל מפחדים וחרדות בלתי מוסברים. לדוגמה, פחד מכישלון או חרדת נטישה יכולים להיווצר בדיוק מאותו עיקרון: האדם "הרגיל" את מוחו להאמין בדברים דמיוניים, והמוח לומד לייצר מחשבות לא מציאותיות גם בכיוון השלילי.
מהן ההשלכות של "לקמבן" את התת - מודע?
אליעד מזהיר בבירור: כל ניסיון לרמות את התת - מודע או לבצע עליו מניפולציות ("קומבינות"), בסגנון של "הסוד", אהבה עצמית מלאכותית או חשיבה חיובית מזויפת, הוא ניסיון מסוכן עם השלכות הרסניות. העיקרון הוא פשוט: "אם תשקר את התת - מודע שלך לטובה, הוא ישקר אותך לרעה." כלומר, ביטחון עצמי מלאכותי שהצלחת ליצור בצורה שקרית עלול לגרום לך בעתיד לתחושת חוסר ביטחון מלאכותית ושקרית באותה המידה.
מדוע מומלץ להיצמד תמיד לאמת?
הפתרון שאליעד כהן מציע הוא להיצמד לעובדות ולאמת בלבד. לדבריו, הניסיון לשלוט בתת - מודע באמצעות דמיונות הוא מקור לבעיות נפשיות רבות. הדרך הבטוחה ביותר להימנע מבעיות אלה היא להימנע מלכתחילה מהשימוש בדמיונות שקריים ולהקפיד להיות מודעים למציאות כפי שהיא באמת. אדם צריך להבחין באופן ברור בין מה שהוא רוצה שיהיה לבין מה שקיים בפועל, וכך הוא יכול להימנע מפחדים, חרדות, דיכאון וחוסר ביטחון מלאכותיים.
כיצד להימנע ממלכודת החשיבה החיובית השקרית?
ההנחיה הסופית של אליעד היא פשוטה וברורה: אל תנסה לרמות את עצמך. אל תנסה להמציא לעצמך ביטחון עצמי או תחושת הצלחה לא מציאותית. ההיצמדות לאמת היא הדרך הבריאה והיציבה ביותר ליצירת ביטחון עצמי אמיתי ולהימנעות מבעיות מיותרות בעתיד. במקום להתעסק במניפולציות, יש לפתח מודעות עצמית והכרה ברורה של המציאות.
קיימת טענה מפורסמת המיוחסת בעיקר לתחום ה - NLP ולתורות דומות, לפיה התת - מודע של האדם אינו יודע להבחין בין דמיון למציאות. המשמעות של טענה זו היא שכאשר אדם מדמיין סיטואציה מסוימת, התת - מודע שלו מתייחס לדמיון הזה כאילו היה אירוע אמיתי. לדוגמה, אם אדם חסר ביטחון עצמי ומדמיין שהוא בטוח בעצמו, התת - מודע מקבל זאת כעובדה, וכך, לפחות לפי התיאוריה, הוא מתחיל להתנהג בצורה המבטאת ביטחון עצמי.
איך עובד מנגנון השתלת מחשבות בתת - מודע?
על פי אליעד כהן, התהליך מתרחש בכך שאדם "שותל" במוחו מחשבה או תמונה חיובית שהוא רוצה שתהפוך למציאות. אם הוא עושה זאת בצורה משכנעת, התת - מודע מתייחס אליה כאל אמת, וכך נוצר שינוי בתפיסת המציאות שלו ובהתנהגותו. דוגמה קלאסית לכך היא שאדם החווה חוסר ביטחון, באמצעות דמיון מודרך או שכנוע עצמי, מצליח להאמין שיש לו ביטחון עצמי גבוה, ולכן הוא מתחיל לפעול בהתאם - יותר יוזם, יותר בטוח בעצמו, יותר מצליח במטרותיו.
מדוע הטענה הזו בעייתית?
הבעיה הגדולה בטענה הזאת היא שהתת - מודע, שאינו יודע להבחין בין מציאות לדמיון, אינו מסוגל גם להבחין בין מחשבות חיוביות ושליליות. כלומר, כאשר אדם מרגיל את עצמו להאמין בדברים דמיוניים וחיוביים (כמו ביטחון עצמי מלאכותי או דמיון של הצלחה גדולה), באותה מידה בדיוק, הוא עלול להתרגל להאמין גם בדמיונות שליליים ומזיקים (כמו פחדים לא הגיוניים, חרדות לא מבוססות, דיכאון וייאוש). המשמעות היא שכאשר האדם פותח את הדלת לדמיון חיובי לא מציאותי, הוא למעשה מזמין גם מחשבות שליליות לא מציאותיות.
מהם הסיכונים ביצירת ביטחון עצמי שקרי?
אליעד כהן מסביר שיצירת ביטחון עצמי מלאכותי או "שקרי" היא מלכודת מסוכנת במיוחד. לכאורה, מדובר במניפולציה טובה - לגרום לאדם להרגיש ביטחון גם אם אין לו, ובכך להגדיל את סיכויי ההצלחה שלו. אך בפועל, מניפולציה כזו מובילה בהכרח גם לתוצאה ההפוכה: כשם שהמוח מאמין למציאות חיובית לא אמיתית, הוא עלול להאמין בהמשך גם למציאות שלילית לא אמיתית. למשל, אדם שהצליח לשכנע את עצמו בצורה מלאכותית שהוא טוב במשהו שאינו באמת טוב בו, עלול ביום מן הימים להאמין בצורה לא מציאותית שהוא אינו טוב במשהו שהוא דווקא מצוין בו, וכך לחוות פגיעה אמיתית בביטחון העצמי ובתחושת הערך.
מדוע אנשים סובלים מפחדים וחרדות לא הגיוניים?
אחת הדוגמאות הבולטות שאליעד כהן מביא היא תופעה של פחדים וחרדות לא הגיוניים. לטענתו, המקור לפחדים אלה נעוץ באותו מנגנון של תת - מודע שאינו מבחין בין דמיון למציאות. אם אדם הרגיל את מוחו להאמין במחשבות חיוביות שאינן מציאותיות, הוא ימצא עצמו בסופו של דבר סובל מפחדים וחרדות בלתי מוסברים. לדוגמה, פחד מכישלון או חרדת נטישה יכולים להיווצר בדיוק מאותו עיקרון: האדם "הרגיל" את מוחו להאמין בדברים דמיוניים, והמוח לומד לייצר מחשבות לא מציאותיות גם בכיוון השלילי.
מהן ההשלכות של "לקמבן" את התת - מודע?
אליעד מזהיר בבירור: כל ניסיון לרמות את התת - מודע או לבצע עליו מניפולציות ("קומבינות"), בסגנון של "הסוד", אהבה עצמית מלאכותית או חשיבה חיובית מזויפת, הוא ניסיון מסוכן עם השלכות הרסניות. העיקרון הוא פשוט: "אם תשקר את התת - מודע שלך לטובה, הוא ישקר אותך לרעה." כלומר, ביטחון עצמי מלאכותי שהצלחת ליצור בצורה שקרית עלול לגרום לך בעתיד לתחושת חוסר ביטחון מלאכותית ושקרית באותה המידה.
מדוע מומלץ להיצמד תמיד לאמת?
הפתרון שאליעד כהן מציע הוא להיצמד לעובדות ולאמת בלבד. לדבריו, הניסיון לשלוט בתת - מודע באמצעות דמיונות הוא מקור לבעיות נפשיות רבות. הדרך הבטוחה ביותר להימנע מבעיות אלה היא להימנע מלכתחילה מהשימוש בדמיונות שקריים ולהקפיד להיות מודעים למציאות כפי שהיא באמת. אדם צריך להבחין באופן ברור בין מה שהוא רוצה שיהיה לבין מה שקיים בפועל, וכך הוא יכול להימנע מפחדים, חרדות, דיכאון וחוסר ביטחון מלאכותיים.
כיצד להימנע ממלכודת החשיבה החיובית השקרית?
ההנחיה הסופית של אליעד היא פשוטה וברורה: אל תנסה לרמות את עצמך. אל תנסה להמציא לעצמך ביטחון עצמי או תחושת הצלחה לא מציאותית. ההיצמדות לאמת היא הדרך הבריאה והיציבה ביותר ליצירת ביטחון עצמי אמיתי ולהימנעות מבעיות מיותרות בעתיד. במקום להתעסק במניפולציות, יש לפתח מודעות עצמית והכרה ברורה של המציאות.
- ביטחון עצמי שקרי
- חרדה לא הגיונית
- חשיבה חיובית או היצמדות לאמת?
- האם התת מודע מבדיל בין דמיון למציאות?
- מניפולציות על התת מודע
- ביקורת על NLP
- איך להימנע מפחד לא הגיוני?
כיצד מוצגת הטענה שהתת - מודע אינו מבחין בין מציאות לדמיון?
התיאוריה מייחסת לתחום ה - NLP (או שיטה דומה) את האמירה שהתת - מודע לא יודע להבדיל בין מציאות לבין דמיון. לפי תפיסה זו, אם יש לאדם רצון לשנות משהו במציאות הפנימית שלו, הוא יכול "לשתול" בתת - מודע דימוי חיובי או מחשבה חיובית (לדוגמה ביטחון עצמי), כך שהתת - מודע יתייחס אליה כאל מציאות ממשית. כך, על פי הטענה, ניתן להשפיע על התנהגות האדם ולחולל שינויים רצויים ברגשות ובמעשים דרך חשיבה חיובית ודמיונית.
מדוע הטענה כי התת - מודע אינו מבדיל בין טוב לרע בעייתית?
ישנה אזהרה שהשימוש בדמיון או ב"משחק" עם התת - מודע עלול לגרום לתופעת לוואי שלילית: אם התת - מודע לא יודע להבדיל בין דמיון למציאות, הרי שגם דמיונות שליליים, פחדים וחרדות שאינם מבוססים במציאות, עלולים לחדור לתודעה. כך, לצד הדמיונות החיוביים שאדם משתיל בתודעתו (למשל, תחושת הצלחה או ביטחון עצמי מלאכותי), תיווצר אפשרות שגם דמיונות רעים או מייאשים יתקבלו כאמת.
כיצד נוצרות החרדות והפחדים הלא הגיוניים?
הטענה היא שבאותה המידה שבה אדם מצליח לשכנע את עצמו במשהו טוב שאינו אמיתי, הוא עלול גם "לשכנע" את תודעתו בדברים שליליים שאינם נכונים. אם מחדירים לתוך המוח דמיון שאינו מציאותי, בין אם הוא חיובי ובין אם שלילי, נוצר הרגל פנימי "להאמין" למה שלא תואם את העובדות. התוצאה יכולה להיות פחדים לא הגיוניים, דיכאון, תחושת ייאוש או חרדה בלתי רציונלית, הנובעים מאותו עיקרון של אי - יכולת להבחין מה אמיתי ומה דמיוני.
איך זה קשור לביטחון עצמי שקרי?
לדוגמה, אדם עשוי לנסות להאמין שיש לו ביטחון עצמי גבוה, כאשר בפועל אינו מרגיש כך. אם התת - מודע "קונה" את האשליה, הוא אמנם יאפשר לאדם לפעול כאילו הוא בטוח בעצמו, אך באותה נשימה, בעתיד עלולה להופיע אמונה מוטעית הפוכה (כמו "אני לא טוב בכלום"), משום שנוצרת גם הנטייה להאמין למציאות דמיונית שלילית.
מהן ההשלכות של שימוש ב"קומבינה" על התת - מודע?
לטענת הדובר, אין דרך לחמוק מההשלכות האלה: "אם תשקר את התת - מודע לטובה, אחר כך הוא ישקר אותך לרעה". ביטחון עצמי שקרי עשוי להוביל לחוסר ביטחון עצמי שקרי בעתיד. אם אדם דוחף למוחו רעיון שהוא יכול להצליח במשהו בעוד אינו יכול באמת, הוא מסתכן בכך שברגע האמת, המוח "יבחר" להאמין שאינו יכול להצליח למרות שבפועל הוא דווקא כן מסוגל.
מדוע חשוב להיצמד לאמת במקום להשלות את התת - מודע?
הטענה המסכמת היא שכל ניסיון "לעבוד" על התת - מודע או "לקמבן" את המוח באמצעות שקרים (בין אם חיוביים ובין אם שליליים) עלול לגרום נזק. ברגע שהמוח מורגל להאמין בדברים לא מציאותיים לטובה, הוא עלול לאמץ גם תפיסות לא מציאותיות לרעה. העיקרון המומלץ הוא להיצמד לאמת עובדתית ולא לנסות לעודד חשיבה חיובית מנותקת מהעובדות.
מה הפתרון המוצע?
הפתרון נעוץ בהימנעות מכל מניפולציה או שקר עצמי. במקום לנסות להפעיל את התת - מודע באמצעות דמיון שאינו מציאותי, ההנחיה היא לבדוק את המציאות כפי שהיא. אדם מוזהר לא להתבלבל בין מה שהוא היה רוצה שיהיה לבין מה שקיים בפועל, וכך להימנע מהשלכות שליליות כמו חרדה, פחדים או חוסר ביטחון מופרז.
התיאוריה מייחסת לתחום ה - NLP (או שיטה דומה) את האמירה שהתת - מודע לא יודע להבדיל בין מציאות לבין דמיון. לפי תפיסה זו, אם יש לאדם רצון לשנות משהו במציאות הפנימית שלו, הוא יכול "לשתול" בתת - מודע דימוי חיובי או מחשבה חיובית (לדוגמה ביטחון עצמי), כך שהתת - מודע יתייחס אליה כאל מציאות ממשית. כך, על פי הטענה, ניתן להשפיע על התנהגות האדם ולחולל שינויים רצויים ברגשות ובמעשים דרך חשיבה חיובית ודמיונית.
מדוע הטענה כי התת - מודע אינו מבדיל בין טוב לרע בעייתית?
ישנה אזהרה שהשימוש בדמיון או ב"משחק" עם התת - מודע עלול לגרום לתופעת לוואי שלילית: אם התת - מודע לא יודע להבדיל בין דמיון למציאות, הרי שגם דמיונות שליליים, פחדים וחרדות שאינם מבוססים במציאות, עלולים לחדור לתודעה. כך, לצד הדמיונות החיוביים שאדם משתיל בתודעתו (למשל, תחושת הצלחה או ביטחון עצמי מלאכותי), תיווצר אפשרות שגם דמיונות רעים או מייאשים יתקבלו כאמת.
כיצד נוצרות החרדות והפחדים הלא הגיוניים?
הטענה היא שבאותה המידה שבה אדם מצליח לשכנע את עצמו במשהו טוב שאינו אמיתי, הוא עלול גם "לשכנע" את תודעתו בדברים שליליים שאינם נכונים. אם מחדירים לתוך המוח דמיון שאינו מציאותי, בין אם הוא חיובי ובין אם שלילי, נוצר הרגל פנימי "להאמין" למה שלא תואם את העובדות. התוצאה יכולה להיות פחדים לא הגיוניים, דיכאון, תחושת ייאוש או חרדה בלתי רציונלית, הנובעים מאותו עיקרון של אי - יכולת להבחין מה אמיתי ומה דמיוני.
איך זה קשור לביטחון עצמי שקרי?
לדוגמה, אדם עשוי לנסות להאמין שיש לו ביטחון עצמי גבוה, כאשר בפועל אינו מרגיש כך. אם התת - מודע "קונה" את האשליה, הוא אמנם יאפשר לאדם לפעול כאילו הוא בטוח בעצמו, אך באותה נשימה, בעתיד עלולה להופיע אמונה מוטעית הפוכה (כמו "אני לא טוב בכלום"), משום שנוצרת גם הנטייה להאמין למציאות דמיונית שלילית.
מהן ההשלכות של שימוש ב"קומבינה" על התת - מודע?
לטענת הדובר, אין דרך לחמוק מההשלכות האלה: "אם תשקר את התת - מודע לטובה, אחר כך הוא ישקר אותך לרעה". ביטחון עצמי שקרי עשוי להוביל לחוסר ביטחון עצמי שקרי בעתיד. אם אדם דוחף למוחו רעיון שהוא יכול להצליח במשהו בעוד אינו יכול באמת, הוא מסתכן בכך שברגע האמת, המוח "יבחר" להאמין שאינו יכול להצליח למרות שבפועל הוא דווקא כן מסוגל.
מדוע חשוב להיצמד לאמת במקום להשלות את התת - מודע?
הטענה המסכמת היא שכל ניסיון "לעבוד" על התת - מודע או "לקמבן" את המוח באמצעות שקרים (בין אם חיוביים ובין אם שליליים) עלול לגרום נזק. ברגע שהמוח מורגל להאמין בדברים לא מציאותיים לטובה, הוא עלול לאמץ גם תפיסות לא מציאותיות לרעה. העיקרון המומלץ הוא להיצמד לאמת עובדתית ולא לנסות לעודד חשיבה חיובית מנותקת מהעובדות.
מה הפתרון המוצע?
הפתרון נעוץ בהימנעות מכל מניפולציה או שקר עצמי. במקום לנסות להפעיל את התת - מודע באמצעות דמיון שאינו מציאותי, ההנחיה היא לבדוק את המציאות כפי שהיא. אדם מוזהר לא להתבלבל בין מה שהוא היה רוצה שיהיה לבין מה שקיים בפועל, וכך להימנע מהשלכות שליליות כמו חרדה, פחדים או חוסר ביטחון מופרז.
- שיטות NLP והשלכותיהן על התת - מודע
- שאלת ההבדל בין דמיון למציאות והשפעתו על ביטחון עצמי
- חשיבה חיובית מול היצמדות לעובדות
- התגברות על פחדים וחרדות לא הגיוניים
- שקרים פנימיים והבעייתיות שלהם בעיצוב המציאות הפנימית