וכאן אבאר עוד דרך כיצד באפשרותך ליצור אמון ולגרום למישהו להאמין לך ולמידע שאתה מעביר לו. והדרך היא על ידי זה שאתה עוטף לו את הרעיון שבו אתה רוצה שהוא יאמין, בתוך עטיפה של המון רעיונות שהוא כבר מאמין בהם.

ואני אסביר: כל רעיון בעולם, אפשר לדרג את רמת הוודאות שלו, מוודאי באופן מוחלט (מחויב המציאות) ועד לקצה הנגדי של דבר שהוא אינו אפשרי המציאות. ובאמצע יש כמובן את כל מה שהוא רק אפשרי המציאות, שהוא רק יכול להיות נכון או שלא.

וכאשר אתה רוצה לגרום למישהו לחשוב בצורה כלשהי, אתה בעצם רוצה לקחת רעיון כלשהו, שאתה רוצה שהוא יחשוב שהוא נכון. ואתה רוצה לגרום לאותו האדם להתייחס לאותו הרעיון, כאל עובדה וודאית וכאל דבר שנכונותו אינה מוטלת בספק.

ואחת הדרכים ליצור אמון בין הרעיון שלך לבין אותו האדם, היא על ידי זה שאתה מצמיד אותו ועוטף אותו בדברים שבהם כבר יש אמון לאותו אדם שאותו אתה רוצה לשכנע. והדבר דומה לגבר שחושב שאם הוא יצא עם בחורה צעירה, אז יחשבו שהוא צעיר. או אדם שחושב שאם יראו שיש לו דבר כזה או אחר, אז יחשבו עליו דבר כזה או אחר.

וכך גם ברעיונות, אם אתה רוצה לגרום למישהו לאהוב את הרעיון שלך, תצמיד אליו רעיונות שהוא כבר אוהב אותם. ואם אתה רוצה לגרום למישהו להאמין ברעיון שלך, אז תצמיד אותו לרעיונות שהוא כבר מאמין בהם.

וכאשר אתה מנסה לשכנע מישהו במשהו, עליך לאתר את הדברים שבהם הוא בטוח, ואת הדברים שהוא מתייחס לנכונות שלהם בצורה וודאית. והדברים האלו יכולים להיות עובדות שידועות לך עליו באופן עקיף, או אפילו דברים שהוא עצמו סיפר לך על עצמו קודם לכן. והרעיון הוא, שעליך למצוא את הדברים שהוא חושב שהנכונות שלהם אינה מוטלת בספק, ושהוא נותן בהם אמון מלא.

וכאשר אתה משוחח עם האדם, וברצונך לגרום לו לקבל רעיון כלשהו, תעשה את זה באמצעות זה שתעטוף את המסר ואת הרעיון שלך, בתוך עובדות שהוא חושב שהם נכונות. שזה אומר, קח את הרעיון שלך, ותשלב אותו בתוך רעיון אחר / סיפור אחר גדול יותר ורחב יותר. כאשר הרעיון הגדול / רחב יותר, אמור להתחיל בהתחלה שלו בדברים שאיתם האדם מסכים, והוא אמור גם להסתיים ברעיונות שאיתם האדם מסכים.

ואז כאשר אתה מציג את הרעיון, ומתחיל את הצגת הדברים בעובדות וברעיונות שאיתם השומע מזדהה (ואם אלו עובדות שידועות רק לשומע, הרי שזה יותר עוד יותר אמון, כי הוא מרגיש שה"אני" שלו מדבר דרכך). ועליך להכניס את השומע...