כיצד אפשר לפתור סכסוכים וקונפליקטים במערכות יחסים?

כדי לפתור סכסוכים וקונפליקטים בין אנשים, כגון קונפליקטים בזוגיות או קונפליקטים בין חברים, אליעד כהן מסביר שלפני שמנסים לשכנע מישהו, חשוב קודם כל להבין את נקודת המבט שלו באופן מדויק. אליעד מציג את החשיבות של בדיקת העובדות והנחות היסוד עוד לפני שמנסים למצוא פתרונות או לשכנע.

לדוגמה, כאשר מישהו מציג בעיה בכך שאדם אחר תמיד רואה את הדברים בצורה שלילית או פסימית, אליעד מציע להתחיל מניתוח של דוגמה אחת ספציפית. למשל, כאשר מישהי רוצה להזמין אדם קרוב ליום הולדת, והתגובה שלו היא שלילית - "עזבי, לא צריך", אליעד מציע לבדוק את הדוגמה הזו באופן מעמיק. ייתכן שיתברר כי הוא לא שלילי באמת, אלא פשוט יש לו סיבות הגיוניות משל עצמו.

איך להבין את נקודת המבט של האדם השני כדי לשכנע אותו?

כאשר אדם אומר למשל: "בוא נלך למסעדה", והתגובה שהוא מקבל היא פסימית ("אולי סגור", "יהיה עומס", "לא יהיה חניה"), יש להבין לעומק את הסיבה לרצון המקורי של מי שהציע. אליעד מבהיר שחשוב לשאול תחילה את עצמך: "למה בכלל אני רוצה ללכת למסעדה?" אם הסיבה האמיתית היא חיזוק הקשר הזוגי, למשל, ייתכן שהפתרון הוא לא דווקא ללכת למסעדה, אלא למלא את הרצון המקורי בדרך אחרת.

מה הטעות שאנשים עושים כאשר מנסים לשכנע אחרים?

לפי אליעד, הטעות הנפוצה ביותר היא לנסות לשכנע לפני שבדקת אם קיימת הסכמה על הנחת היסוד. למשל, אם מישהי מנסה לשכנע מישהו ללכת למסעדה, צריך קודם לבדוק אם בכלל יש הסכמה משותפת ששניהם רוצים לבלות יחד. אם הבסיס המהותי של הרצון אינו מוסכם, כל ניסיון שכנוע יהיה חסר משמעות.

לדוגמה, אם יש ויכוח לגבי בילוי משותף והאדם האחר מתלונן על בעיות ("פקקים", "חם מדי"), חשוב לשאול אותו קודם כל אם בכלל קיימת הסכמה עקרונית לרצון להיות ביחד. ייתכן כי האדם כלל לא מעוניין בחיזוק הקשר, או שיש לו רצונות אחרים לגמרי. ייתכן גם שהוא עצמו אינו מודע לסיבות העמוקות שמניעות אותו לסרב או להיות פסימי, ואז הוא ימציא תירוצים.

מדוע חשוב להבין את המניע העמוק של האחר?

אליעד כהן מדגיש כי בירור המניעים הפנימיים עוזר לגלות את הסיבות האמיתיות לפסימיות או להתנגדות. לדוגמה, אדם יכול לטעון שלא רוצה לנסוע למסעדה בגלל הפקקים, אך הסיבה העמוקה יותר היא שאולי הוא לא רוצה לצאת בכלל, או שהוא רוצה להימנע מקרבה רגשית. בירור יסודי של הרצון האמיתי יעזור לייצר פתרון יעיל ונכון יותר.

עוד דוגמה שניתנת היא שני אנשים שנתקעים בפקק: האחד אומר "איזה כיף שיש לנו יותר זמן ביחד", והשני אומר "איזו באסה שאנחנו בפקק". אליעד מסביר שהתגובה השונה נובעת ממניע פנימי שונה. הראשון רואה את היתרון ("זמן ביחד"), בעוד שהשני רואה רק את החיסרון. בירור הסיבה העמוקה לתגובה מאפשר להבין למה כל אחד מתנהג כפי שהוא מתנהג.

כיצד יוצרים שינוי חשיבה אצל אדם אחר?

על מנת להשפיע על אנשים לשנות את חשיבתם, אליעד מסביר שצריך להבין את ההיגיון הפנימי שלהם. אם רוצים לשכנע מישהו לפעול אחרת, יש לבדוק תחילה מהן ההנחות שעליהן הוא מבסס את החשיבה שלו. לעיתים אנשים חושבים שהם מסכימים על משהו עקרוני ("לרצות להיות מאושר", "לרצות קשר טוב"), אך בפועל הם חלוקים על ההנחות המקדימות האלו.

לדוגמה, עובד שמסרב לבצע מטלה בטענה שהוא עמוס מדי, יכול להיות שבכלל לא מסכים שהמשימה הכרחית, או שיש לו סיבה אחרת לגמרי שאותה הוא לא מבטא. לכן...