למה יש פחד להקים עסק כמאמן כושר?

הסיבה המרכזית לפחד להקים עסק כמאמן כושר, כפי שאליעד כהן מסביר, קשורה למתח וחרדה מפני האפשרות להיכשל. הפחד הזה אינו נובע בהכרח מחוסר יכולת מקצועית או מחוסר רצון להצליח, אלא מכך שכאשר אדם מתקרב למימוש החלום שלו, הרצון להצליח הופך להיות יותר ממשי ומוחשי. כאשר ההצלחה הופכת למשהו קונקרטי ולא רק לחלום רחוק, החרדה להתאכזב ולהיכשל מתעצמת. למשל, כאשר אדם חושב על הקמת עסק באופן תיאורטי, הוא לא בהכרח מרגיש לחץ, אך כשמגיע הזמן לפעול בפועל, כל פעולה גורמת לו להרגיש שההצלחה שלו נמצאת בסיכון גבוה יותר. זה מה שמייצר את הלחץ.

לדוגמה, אליעד כהן מביא מצב בו מאמן כושר מוזמן להעביר סדנה מקצועית. כשהוא בבית וחושב על הצלחה באופן כללי, החרדה לא קיימת או קיימת במינון נמוך. אך ברגע שהוצעה לו ההזדמנות להעביר סדנה, הרצון שלו להצליח והחרדה מפני כישלון מתעצמים, מכיוון שהאפשרות להצליח או להיכשל נעשתה מוחשית.

כיצד הרצון להצליח משפיע על החרדה?

אליעד כהן מסביר שהחרדה היא תוצר של שני גורמים:

• הפער בין הרצון של האדם לבין המציאות האפשרית.
• מידת המחויבות של האדם לרצון הזה.

לדוגמה, אם אדם רוצה לטוס לחו"ל באופן תיאורטי, הוא לא יחוש חרדה משמעותית. אך כאשר מגיע הרגע הממשי לטיסה והוא נמצא בשדה התעופה, החרדה עלולה להתגבר כי ההצלחה (לטוס בשלום) והכישלון (תקלה או בעיה כלשהי) הופכים למוחשיים. אליעד מדגיש את הרעיון שאותה פעולה שבאופן תאורטי נראית קלה, במצב מעשי מעוררת חרדה.

האם להצליח בעסק באמת מפחיד יותר?

אליעד מביא דוגמה נוספת, בה הוא משווה בין שני אנשים:

• אדם שיש לו סיכוי של 50% להצליח במשימה מסוימת, ורוצה בכך רק 20%.
• אדם אחר שיש לו סיכוי גבוה יותר (60%) להצליח, אך הרצון שלו להצליח הוא 100%.

באופן מפתיע, למרות שהמציאות עבור האדם השני טובה יותר, החרדה שלו תהיה גבוהה בהרבה. הסיבה לכך היא שמידת הרצון שלו הרבה יותר גבוהה, ולכן הסיכון לתחושת אכזבה אם ייכשל, גבוה יותר בהתאם. במקרה של מאמן הכושר, אם הוא באמת רוצה מאוד להצליח בעסק שלו, החרדה להיכשל מתעצמת באופן אוטומטי.

מה הפתרון לחרדה מפני כישלון בהקמת עסק?

אליעד כהן מציע להתייחס לרצון בצורה פחות מחייבת ומלחיצה. הוא מדגיש שלא צריך לבטל או להקטין את הרצון להצליח, אלא להפחית את התלות של האדם ברצון הזה. למשל, אם אותו אדם ירגיש שהוא חייב להצליח בסדנה הקרובה, הלחץ יגדל. אבל אם הוא יבין שזה לא סוף העולם אם הוא לא יצליח הפעם, הלחץ יפחת משמעותית.

כמו כן, אליעד ממליץ לקחת את הרצון הגדול להצליח ולהפוך אותו למשהו פחות מאיים, על ידי כך שהאדם יאמר לעצמו שגם אם הוא לא יצליח עכשיו, הוא יוכל להצליח במשהו אחר בעתיד. אליעד מדגיש שזו לא הקטנת הרצון, אלא הפחתת הלחץ סביב הצלחה ספציפית.

האם כדאי להפחית את הרצון או להפחית את החרדה?

אליעד מסביר שהמטרה היא לא להפחית את הרצון להצליח, אלא להפחית את המחויבות הקיצונית לרצון ספציפי. האדם יכול עדיין לשאוף להצלחה בעסק שלו, אבל ללא התחושה הקיצונית של "אני חייב להצליח בכל מחיר". גישה זו מאפשרת לו להתחיל לפעול ולצאת לדרך בלי לחשוש בצורה משתקת מכישלון אפשרי.

הוא מציין שזו לא שאלה של "מה לעשות אם אכשל?" אלא גישה של "זה לא נורא אם אכשל", מה שמאפשר לאדם להמשיך לנסות שוב ושוב ללא הלחץ של הכישלון האפשרי.

האם מדובר רק על הפחד מסדנה או מוידאו?...