תקציר⬅ ... לשתול לו בראש מחשבה שתגרום לו לחשוב שההתנגדות שלו היא מסיבה שאנחנו יכולים ורוצים להכיל אותה. מה זאת אומרת? אני אתן דוגמה, לצורך העניין, נגיד לקוח, מציעים לו איזה מוצר. אנחנו נגיד שצריך להציע לו כמה מוצרים, כמה אפשרויות, והצענו לו איזה מוצר ויכול להיות שהוא לא רוצה את המוצר הזה בגלל שהמוצר הזה לדוגמה יקר לו. נגיד בגלל שהוא צריך את הכסף לדברים אחרים. עכשיו, אנחנו מראש יודעים שהוא בראש שלו לדוגמה, לא יקנה את המוצר כי הוא צריך את הכסף לדברים אחרים. אבל לנו זה לא טוב שהוא יחשוב שכשהוא יגיד לנו לא. עכשיו בא נניח שאנחנו יודעים מראש שהלקוח, סיכוי סביר שהוא הולך להגיד לנו לא ואנחנו צריכים להיערך לאופציה שהוא יגיד לנו לא. עכשיו, בהנחה שהלקוח יגיד לנו לא, אז, אנחנו פה בבעיה. למה? כי בעצם ... ⬅לצפייה בהרצאה על לא רוצה את המוצר - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אפשר לגרום ללקוח להחליש את ההתנגדות שלו, למה שאתה רוצה שהוא יעשה. והדרך לכך היא, על ידי זה שמטילים ספק בהתנגדות שלו. בין בצורה גלויה ובין בצורה סמויה. לדוגמא: הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". צריך לומר לו "למה אתה לא רוצה את המוצר הזה?". והמילה למה, היא בעצם הטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. וככל שמטילים ספק גדול יותר בהתנגדות של הלקוח, כך מגדילים את הסיכוי, לכך שהלקוח ישחרר את ההתנגדות שלו, ושהוא יסכים עם דעתך. ונחדד, כי לפעמים, אין צורך להטיל ספק בהתנגדות של הלקוח. ואפשר פשוט לבדוק, איפה הלקוח כן מסכים איתך, ודרך זה לבצע את המכירה. כגון לדוגמא שהלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". אז אפשר פשוט לשאול אותו "איזה מוצר אתה כן רוצה". דהיינו, לא חייבים לרוץ מיד להטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. אלא אפשר לנסות ולחפש נקודות התאמה, בין דעתך, לבין דעתו של הלקוח. אבל, לפעמים מגיעים למצב, שכבר ... (ואז ממילא גם אפשר לגלות נקודות טורפה בהתנגדות של הלקוח - כפי שביארתי במקום אחר). ובהוספת המידע, הוא בעצם יסביר טוב יותר למה הוא מתנגד לרכישת המוצר. ואם הלקוח לא מסביר למה הוא לא רוצה את המוצר, אז אפשר במקום לשאול אותו "למה אתה לא רוצה את המוצר", במקום זה אפשר לשאול אותו "אשמח שתסביר לי מה הסיבה שאמרת לכך שאתה לא רוצה את המוצר". ואת המילה "למה" הסתרנו אותה בתוך המילים "מה הסיבה". ובעצם הטלנו ספק בהתנגדות של הלקוח, על ידי זה שביקשנו ממנו סיבה להתנגדות שלו. והטלת הספק היא הטלת ספק סמויה באופן יחסי. כי היא בצורה עקיפה ולא בצורה ישירה. ועוד יש לשים לב, כי לפעמים הלקוח לא באמת אמר סיבה לכך שהוא לא רוצה את המוצר. וכאשר שואלים אותו, "תזכיר לי מה הסיבה שאמרת שאתה לא רוצה את המוצר". בשאלה עצמה, יש בעצם משמעות נסתרת, שבעצם אומרת, שכאילו זה וודאי שהלקוח נתן סיבה למה הוא לא רוצה לקנות את המוצר. כי הרי אין שום אפשרות בעולם שסתם לא בא לו על המוצר. ושכאילו מוכרח שהוא ייתן סיבה למה הוא לא רוצה את המוצר. כי לפעמים סתם אין ללקוח חשק לקנות את המוצר. וכאשר שואלים אותו "תזכיר לי מה הסיבה שאמרת שבגללה אתה לא רוצה לקנות את המוצר, או "מה אמרת שהסיבה לכך שאתה לא רוצה לקנות את המוצר", בעצם בכך בעצם מעבירים לו מסר שאומר, שכאילו זה וודאי שהוא אמר סיבה למה הוא לא רוצה את המוצר. ואז בעצם הלקוח מרגיש שהוא חייב לנמק למה הוא לא רוצה את המוצר. ובכך בעצם הוא מטיל ספק בהתנגדות שלו לרכישת המוצר. ונחדד: שכל הנ"ל מדבר על מצב שבו הלקוח מתנגד לרכישת המוצר, בלי להסביר למה הוא לא רוצה את המוצר. כי לפעמים יש לקוח עקשן / לקוח קשה מאוד, שהוא מתנגד לביצוע העסקה, בלי שהוא מנמק למה הוא מתנגד לביצוע העסקה. והוא בעצם רוצה שיתייחסו להתנגדות שלו, כאל דבר שהוא מחוייב. וצריך לגרום לו להבין, שההתנגדות שלו, היא לא "תורה למשה מסיני", אלא שההתנגדות שלו, היא התנגדות סובייקטיבית בלבד, ושהוא צריך לנמק את ההתנגדות שלו. ועוד נוסיף, כי לפעמים כאשר הלקוח מסביר למה הוא לא רוצה את המוצר, לפעמים זה יכול דווקא לחזק את ההתנגדות שלו לרכישת המוצר. כי כאשר נותנים סיבה למשהו, זה בעצם לפעמים גורם לאותו הדבר לטעת שורשים בקרקע. כי כאשר מישהו מתחיל לנמק ולהסביר למה הוא חושב בצורה כלשהי, לפעמים זה ... ללקוח שההתנגדות שלו, היא רק אפשרית אך לא מחוייבת. ולשים לב שהיא לא תהיה עמוקה מידי, ושהיא לא תחזק אצל הלקוח את ההתנגדות שלו. ועוד צריך לדעת, שאם הלקוח נותן סיבות למה הוא לא רוצה את המוצר, אז לפעמים אפשר להטיל ספק גם בסיבות עצמן. כדי לגרום להתנגדות של הלקוח להתבטל. או על כל פנים, להפוך להיות התנגדות סובייקטיבית במקום התנגדות אובייקטיבית. והמסר הכללי הוא, שכאשר רוצים להחליש דעה והתנגדות של ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לא רוצה את המוצר - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... של הלקוח, שואבת את כוחה, מהסיבה שעליה היא מבוססת. לדוגמא שהלקוח אומר "אני לא רוצה לקנות את המוצר, כי אין לי כסף לקנות את המוצר". שאז ההתנגדות של הלקוח לרכישת המוצר, מבוססת על הסיבה, שאין לו כסף לרכישת המוצר. או לדוגמא לקוח שאומר, "המוצר הזה לא מתאים לי, כי אין לי מקום בבית / אשתי לא רוצה את המוצר הזה בבית" וכיו"ב. שאז ההתנגדות של הלקוח היא, חוסר התאמה של המוצר עבורו. והסיבה לכך היא, ההתנגדות של אשתו / חוסר מקום בבית וכיו"ב. וכפי שכבר ביארתי, הכוח של ההתנגדות, תלוי בסיבה שלו. וככל שהסיבה היא יותר חזקה, כך ההתנגדות של הלקוח היא יותר חזקה. ויש דרך להחליש את ההתנגדות של הלקוח, על ידי זה שמשנים את הסיבה של ההתנגדות שלו. ז"א שגורמים ללקוח ... יותר מאשר הסיבה שאותה הוא אמר (להפוך את המחוייב לאפשרי ואת החזק לחלש). דהיינו, כאשר הלקוח אומר סיבה כלשהי, עליך לנסות למצוא סיבה אחרת חלשה יותר, שתהיה דומה לסיבה שהוא אמר, אבל שבעצם היא תהיה שונה מהסיבה שהוא אמר. בכך שהיא תהיה חלשה יותר. כי קיימת אפשרות להכניס ללקוח את המחשבה, שהוא לא רוצה את המוצר, מסיבה אחרת שהיא סיבה חלשה הרבה יותר. אבל אם הלקוח יקלוט שזאת לא הסיבה שאותה הוא אמר, זה עלול ליצור אצל הלקוח חוסר אמון + זה עלול לגרום לכך שללקוח עכשיו תהיה סיבה נוספת לכך שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר. ולכן רצוי לחפש סיבה אחרת, שהיא מצד אחד תהיה דומה לסיבה המקורית של הלקוח. אבל מצד שני שהיא תהיה חלשה יותר מהסיבה שאותה הלקוח אמר. ואחרי שמוצאים את הסיבה הזאת, אז פשוט צריך לחזור על המשפט של הלקוח, ולהחליף בתוכו את הסיבה שהלקוח אמר, לסיבה החדשה שרוצים שהלקוח יחשוב שבגללה הוא לא רוצה את המוצר. לדוגמא, הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר, כי אין לי כרגע כסף". אפשר להחליף את המשפט הזה ל"אתה לא רוצה את המוצר, כי כרגע אתה מעדיף לחסוך כסף לדברים אחרים". שזה בעצם אומר, שכן יש לך כסף, אבל זה לדברים אחרים, וזה רק מתוך העדפה בלבד. או לדוגמא "אתה לא רוצה את המוצר, כי אתה מחכה לכך שיהיה לך יותר כסף כדי לקנות אותו". דהיינו, אתה כן רוצה את המוצר, ואתה אפילו מחכה לכך שתוכל לקנות את המוצר, אבל כרגע, לא שאין לך כסף, אלא שאתה חושב שאין לך מספיק כסף (נשתל במילה "יותר" כסף), כדי לקנות את המוצר. או לדוגמא "אתה לא רוצה את המוצר, כי אתה רוצה לרכוש אותו במחיר זול יותר". שזה בעצם מסר זהה, אבל מסר שונה, עם משמעות זהה ומנוגדת בו זמנית. משמעות שאומרת ללקוח, שהוא כן רוצה את המוצר, אבל בתנאים אחרים של תשלום. או לדוגמא הלקוח אומר "אני לא צריך את המוצר הזה, יש לי בדיוק אחד כזה בבית". אז במקום לומר "אתה לא רוצה את המוצר הזה כי יש לך בדיוק אחד כזה בבית" אפשר ורצוי מאוד להשמיט את המילה "בדיוק". כי היא מגדילה את האבסורד שברכישת המוצר. ואפשר לדוגמא לומר ללקוח "אתה אומר שאתה לא צריך כרגע את המוצר, כי כרגע יש לך מוצר דומה בבית". וכיו"ב, משפטים שונים, שהם דומים למשפט המקורי, אבל הם חלשים יותר מהמשפט המקורי. והרעיון הוא, שעושים כאן שתילת מחשבות ללקוח. באמצעות זה ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לא רוצה את המוצר - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... לא שורף את השיער"? תגידי לה "אז מה אם הוא שורף את השיער אבל הוא עושה את השיער חלק", זה לא שורף את השיער. ש: ואז היא בקונפליקט. אליעד: אבל היא בכל מקרה בקונפליקט, זה לא שהיא בקונפליקט היא בכלל מבחינתה אומרת לך "אני לא רוצה את המוצר כי הוא שורף את השיער" זה מה שהיא אומרת, עכשיו מה את תשקרי אותה ותגידי "זה לא שורף את השיער"? זה לא פתרון, אז מה צריך לעשות? "נכון, זה שורף את השיער אבל הערך של שורף את השיער הוא פחות קטן מ...". ש: ובמקרה יש לי משחה חדשה שהיא נגד שריפת שיער. אליעד: לא זה נכון מה שהוא אמר, אפשר להגיד "ואז תשימי תכשיר אחר נגד שריפת השיער". ש: כאילו בתהליך החשיבה בן אדם מתחיל ואז אתה ממלא את היתרונות ובאיזשהו שלב הוא כבר שוכח מה הוא חשב לפני שלושה מחשבות, ... ⬅לצפייה בהרצאה על לא רוצה את המוצר - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ועד כמה הלקוח לא רוצה לקנות את המוצר? תשובה: באמת הוא לא רוצה לקנות את המוצר. 3 - האם זה שאין תקופת ניסיון מחייב את זה שהוא לא יקנה את המוצר? או שמא יש אפשרות שבן אדם יקנה מוצר, גם בלי תקופת ניסיון? תשובה: יש אפשרות שלקוח יקנה מוצר גם בלי תקופת ניסיון. 4 - האם הוא לא רוצה את המוצר, רק בגלל שאין תקופת ניסיון? תשובה: נניח שלא ידוע כרגע. מהתשובה לשאלה 3, ניתן להסיק שזה שאין תקופת ניסיון לא מחייב את זה שהוא לא יקנה את המוצר. אז נשאל, אז למה בעצם שהלקוח לא יקנה את המוצר? ואז נחזור לשאלה 1 - האם ועד כמה הסיבה מחוייבת, דהיינו, האם ועד כמה באמת אין תקופת ניסיון? ונעמיק את השאלה, האם באמת מחוייב שהלקוח ירצה תקופת ניסיון? כי אם זה לא מחוייב, ממילא ניתן למכור ללקוח. אז למה הלקוח רוצה תקופת ניסיון? תשובה: כי הוא ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לא רוצה את המוצר - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... של הלקוח, לאמירה סובייקטיבית בלבד, והחלשנו את האחיזה שלו בדעה שלו. והכי מומלץ, זה להוסיף מילת שאלה + להוסיף מילה סובייקטיבית לאותו המשפט. לדוגמא הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". כדאי לומר לו " למה אתה אומר שאתה חושב ש אולי אתה לא רוצה את המוצר הזה?". וכאן בעצם הוספנו גם מילת שאלה בהתחלת אותו המשפט, דהיינו, הטלנו ספק באותו המשפט. וגם הוספנו את המילה "חושב" לתוך המשפט, שגם היא הופכת את אותה הדעה, לדעה סובייקטיבית. וגם הוספנו את המילה "אולי" לתוך אותו המשפט, ובכך בעצם הפכנו את ה"לא רוצה את המוצר" ל" אולי לא רוצה את המוצר". ואם הלקוח אומר, "אני לא צריך את המוצר הזה". אפשר לשאול אותו, "אשמח שתסביר לי למה אתה חושב שאתה לא צריך את המוצר הזה". וכאשר אומרים ללקוח "אשמח שתסביר לי", בעצם בכך מחניפים לאגו שלו, וגורמים לו להרגיש אדם ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לא רוצה את המוצר - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... שהן לא בהכרח נכונות? אם הייתי חייב למכור את המוצר הזה ללקוח, האם באמת לא הייתה שום דרך למכור את המוצר הזה ללקוח שחושב שהמוצר לא מתאים לו / הוא לא צריך את המוצר? אולי בכל זאת יש דרך כלשהי? הוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר: האם הלקוח באמת חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? איך אני בטוח בזה? אולי הלקוח לא חושב כך בדיוק, אלא רק רוצה לראות איך אני אגיב? אולי הוא גם חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר, אבל עדיין הוא לא חושב שזה אך ורק נכון? האם הכרחי שהלקוח יחשוב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? אולי יש דרך כלשהי לשכנע אותו לא לחשוב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? האם הסיבה היחידה לכך שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, היא באמת רק בגלל שהוא חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? אולי יש עוד סיבות נוספות? אולי זה שהלקוח אומר שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר, זה רק תירוץ שמסתיר סיבה אחרת? האם זה שהלקוח חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר, האם זה מחייב אותו שלא לקנות את המוצר? האם אין שום אפשרות בעולם, שהלקוח הזה או לקוח אחר כלשהו בעולם, כן יקנה את המוצר הזה כאן ועכשיו, למרות שהוא חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? האם המחשבה של הלקוח שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר, מכריחה אותו שלא לקנות את המוצר? למה הלקוח חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? האם הוא חייב לחשוב כך? מה הסיבות שבגללן הלקוח חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? האם יכול להיות שאני לא יודע מה הסיבות לכך? האם יש דרך לאתר את הסיבות שבגללן הלקוח חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? האם כל הסיבות שבגללן הלקוח חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר, האם יש דרך לראות שהן לא בהכרח נכונות? אם הייתי חייב למכור את המוצר הזה ללקוח, האם באמת לא הייתה שום דרך למכור את המוצר הזה ללקוח שחושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? אולי בכל זאת יש דרך כלשהי? המוצר הזה גרוע / לא טוב: האם הלקוח באמת חושב שהמוצר הזה גרוע / לא טוב? איך אני בטוח בזה? אולי הלקוח לא חושב כך בדיוק, אלא רק רוצה לראות איך אני אגיב? אולי הוא גם חושב שהמוצר הזה גרוע / לא טוב, אבל עדיין הוא לא חושב שזה אך ורק נכון? האם הכרחי שהלקוח יחשוב שהמוצר הזה גרוע / לא טוב? אולי יש דרך כלשהי ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לא רוצה את המוצר - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הזאת משהו שהוא לא טוב לי משהו שלא ממלא לי את החסרונות שלי". ומה שקורה זה שבן אדם שהוא שמח הוא יכול להרשות לעצמו, זה תהליכים שקורים בתת מודע של הלקוח בן אדם שהוא שמח הוא יכול להרשות לעצמו להעביר ביקורת על המוצר בלי להרגיש רע, "כן המוצר הזה לא טוב לי לא מתאים לי, לא רוצה את המוצר" והרע שהוא מרגיש מכך שהוא אומר שהמוצר הזה לא מתאים לו לא משפיע עליו כי הוא מרגיש טוב. לעומת זאת בן אדם שהוא מרגיש רע ואומרים לו "אתה יודע יש פה משהו שיכול לעזור לך, יש פה מוצר שיכול לעשות לך טוב" ואז ברמת האנרגיה בתחושה של הלקוח אין לא כוח להגיד "לא זה לא נכון המוצר הזה לא מתאים לי" הוא פשוט מנסה בלית ברירה להגיד "כן המוצר הזה מתאים לי" למרות שהמוצר הזה לא בהכרח מתאים לו, אוקי למה? כי ... ⬅לצפייה בהרצאה על לא רוצה את המוצר - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... שלא מנסים במכה אחת להכניס את המילה כן ואת המילה רוצה לתוך המחשבה שלו. אלא, קודם כל הופכים את ה"לא רוצה", ל"גם לא רוצה". ואם נחדד עוד יותר, אז הדרך היא כזאת: "רק לא" >> "גם לא" >> "גם כן" >> "רק כן". כי בהתחלה הלקוח חושב, שהוא רק לא רוצה את המוצר שלך. והאדם חושב שאתה רק לא צודק. ואח"כ מנסים לגרום לו להבין, שאתה לא רק לא צודק, אלא שאתה גם לא צודק. ואח"כ משם מנסים לגרום לו להבין, שאם אתה גם לא צודק, הרי שאתה ממילא גם כן צודק. ואח"כ, כאשר הלקוח רואה שאתה גם כן צודק, משם מנסים לגרום לו להבין, שאתה רק צודק, ושהוא רק רוצה את המוצר שלך. כי הרבה יותר קל לאדם להזדהות עם מה שהוא כבר יודע, מאשר להזדהות עם הניגוד, של מה שהוא כבר חושב ומרגיש. וכאשר הלקוח מרגיש שהוא רק לא רוצה את המוצר ואת הרעיון שלך, אז לגרום לו להבין שהוא גם כן רוצה את המוצר שלך, זה מאוד קשה. ואת זה עושים בצורה הדרגתית כנ"ל. על ידי זה שגורמים לו להבין, שהוא לא רק לא רוצה את המוצר שלך, אלא שהוא גם לא רוצה את המוצר שלך. ואת זה הרבה יותר קל לו להבין, כי הוא ממשיך לשמור על העמדה שלו שהוא לא רוצה את המוצר ואת הרעיון שלך. ואח"כ ממילא, ברגע שהוא מבין שהוא לא רק לא רוצה את המוצר שלך, אלא הוא גם לא רוצה את המוצר שלך, עכשיו אפשר לעבור לשלב של לגרום לו לראות היכן הוא גם כן רוצה את המוצר שלך, ואח"כ לשלב של השכנוע, לכיוון שהוא רק רוצה רק את המוצר שלך. ועכשיו אסביר, כיצד אפשר לגרום לאדם לשנות את העמדה שלו, מ: "רק לא", ל"גם לא" + "גם כן"? והדרך לכך היא, על ידי זה שהופכים את ... שהיא אפשרית בלבד. ז"א בשלב הראשון, הלקוח יכול להמשיך לשמור על דעתו ועל ההתנגדות שלו למוצר שלך ולדעה שלך. אבל הוא צריך לשנות את ההתייחסות שלו לדעה שלו, מכך שהיא דעה מחוייבת לכך שהיא רק דעה אפשרית בלבד. כי בהתחלה האדם חושב שהוא רק לא רוצה את המוצר. ועכשיו צריך לגרום לו לחשוב, שהוא אולי רק לא רוצה את המוצר. ואחרי שהלקוח מבין שהוא אולי רק לא רוצה את המוצר, עכשיו אפשר לגרום לו להבין שהוא גם לא רוצה את המוצר וגם כן רוצה את המוצר וכולי. ואיך הופכים את המחוייב לאפשרי? ז"א כיצד אפשר לגרום למישהו שהוא בטוח במשהו, לשנות את דעתו, ולהתייחס לרעיון שהוא חושב שהוא חייב אותו, כאל רעיון שהוא רק אפשרי בלבד? תשובה: על ידי הטלת ספק גלוי + על ידי הטלת ספק סמוי. והטלת ספק גלוי, נעשית על ידי שאלת שאלות, על ההתנגדות המחוייבת של הלקוח, שעל ידי זה הופכים אותה, מהתנגדות מחוייבת להתנגדות אפשרית. כגון לדוגמא, השאלה "למה". שמשמעותה היא הטלת ספק במחוייבות של הדבר. שזה אומר, שאם הלקוח אומר שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר שלך, ושהוא בשום פנים ואופן לא מסכים איתך, עליך לשאול אותו, למה הוא אומר שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר שלך. ז"א אפשר לקחת את ההתנגדות של הלקוח, ולחזור אחריו מילה במילה, ופשוט להוסיף לפניה את המילה למה?! ולא צריך מיד לנסות לגרום ללקוח לחשוב שהוא אולי כן רוצה את המוצר שלך, וגם לא צריך לשאול אותו למה הוא לא חושב שהמוצר שלך, אולי הוא כן טוב עבורו, אלא פשוט אפשר לקחת ... לא יקנה את המוצר הזה. פשוט לשאול אותו, למה אתה אומר שאתה בשום פנים ואופן לא תקנה את המוצר הזה. בדוגמא הזאת, פשוט לקחנו את ההתנגדות של הלקוח, והוספנו אליה את השאלת "למה" בהתחלת המשפט. וזה בעצם גורם ללקוח לתהות על הסיבה שבגללה הוא לא רוצה את המוצר. ואז כאשר תת המודע של הלקוח, שומע את המשפט של "למה" הוא לא רוצה את המוצר, זה בעצם הופך את הדעה שלו, מדעה מחוייבת, לדעה שהיא רק דעה אפשרית בלבד. וכאן יש עוד טקטיקה נוספת. והיא, שלפעמים הלקוח לא מוכן לקבל את השאלה של "למה" הוא לא רוצה את המוצר. כי הוא מרגיש שמטילים ספק בדעה שלו. והוא כ"כ בטוח שדעתו היא מחוייבת, עד כדי כך שהוא לא מוכן אפילו לא לשאול את עצמו, למה הוא לא רוצה את המוצר. ובמקרה כזה, אפשר להוביל את הלקוח לשאלה "למה", דרך השאלה "מה". ז"א אם רוצים לגרום ללקוח לשאול את עצמו, למה אני כ"כ לא רוצה את המוצר, ואם הלקוח לא מוכן לשאול ולקבל את השאלה "למה" אני לא רוצה את המוצר, אז במקרה כזה, אפשר להחדיר לתוכו את השאלה "למה" דרך השאלה "מה". לדוגמא: הלקוח אומר שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר. במקרה כזה, מה שצריך לשאול אותו, זה את השאלה: "מה" הכוונה שלו שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר. ז"א הלקוח חושב שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר, באופן מחוייב. ולפעמים הלקוח לא מוכן אפילו לשאול את עצמו, למה הוא בשום פנים ואופן לא מוכן לרכוש את המוצר. ואז צריך לגרום ללקוח להתבונן שנית במה שהוא אומר, על ידי זה שמבקשים ממנו להסביר את מה שהוא אומר. ואז, כאשר הלקוח מתחיל להסביר את הכוונה שלו, בדעתו שהוא לא רוצה את המוצר, עכשיו, תוך כדי ההסבר שלו, אפשר לנסות לבקש ממנו הסבר גם למה הוא חושב כך או אחרת. ואם הוא לא מוכן לקבל את השאלה "למה", אז אפשר לנסות להחליף את השאלה "למה" לשאלה "מה הסיבה" או להשלמת משפט של "וזה בגלל ש" או "וזה כי" וכיו"ב. כי לפעמים הלקוח מתנגד לשימוש במילה אחת, ועדיין מוכן להשתמש במילים אחרות. ויש עוד דרך נוספת לגרום ללקוח לשאול את עצמו למה הוא כ"כ לא רוצה את המוצר. והיא, על ידי זה שהמוכר מוסיף את ההסבר "למה" הלקוח לא רוצה את המוצר. והרעיון הוא, שלפעמים הלקוח בטוח מבחינתו שהוא לא רוצה את המוצר. והלקוח מתייחס לזה כאל דבר שהוא מחוייב. שמחוייב בעיני הלקוח, שהוא לא ירצה את המוצר. והשאלה "למה" הוא לא רוצה את המוצר, גורמת לרעיון של "לא רוצה את המוצר", להפוך ולהיות מרעיון מחוייב, לרעיון שהוא רעיון אפשרי בלבד. כי ספק מטילים, רק בדבר שהוא אפשרי. ואם שואלים על משהו, למה הוא כך ולא אחרת, הרי שגרמנו לאותו הרעיון, להפוך להיות אפשרי ולא מחוייב. ואם הלקוח לא מוכן להתבונן ולשאול את עצמו למה הוא לא רוצה את המוצר, אז המוכר והמשכנע צריך לחזור על דברי הלקוח, ולהוסיף להם את ההסבר של ה"למה" הלקוח לא רוצה המוצר. כגון לדוגמא, שהמוכר אומר ללקוח, אני מבין שאתה לא רוצה את המוצר, כי סיבה כזו או אחרת. או שהמוכר שואל את הלקוח, האם אני מבין נכון שאתה ⬅לקריאת המשך המאמר על לא רוצה את המוצר - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... לרכישת המוצר. והמסר שלי הוא, שגם אם אתה מוכרח לחזור על ההתנגדות של הלקוח. תשתדל מאוד שלא לחזור על הסיבה שבגללה הוא הביע את ההתנגדות שלו לרכישת המוצר. כי ברגע שחוזרים אחרי סיבה כלשהי, זה הופך את התוצאה שלה לחזקה יותר. ואם אתה מוכרח לחזור אחרי הסיבה של ההתנגדות, אז תהפוך את הסיבה לסובייקטיבית. לדוגמא "אתה אומר שאתה לא רוצה את המוצר, כי כרגע נראה לך שאולי אין לך מספיק כסף עבור המוצר הזה". ואז בעצם הפכנו את ההתנגדות שלו, מ"אין לי מספיק כסף" ל"נראה לי שאולי" אין לי מספיק כסף. ועוד יש לשים לב, למילה "אין לך מספיק כסף למוצר הזה ". שהיא בעצם מרמזת, שיש לך כסף למוצרים אחרים, ושרק למוצר הזה אין לך כסף. ובכל מקרה המסר הוא, שחזרה על הסיבה של ההתנגדות, היא יכולה לחזק את ההתנגדות. ואפשר להשמיט את הסיבה של ההתנגדות, ובכך ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לא רוצה את המוצר - לחץ כאן...