וכאן אבאר, איך אפשר להפוך את האפשרי למחויב. דהיינו, איך אפשר לקחת רעיון כלשהו, שהוא לא חייב להיות נכון, אלא שהוא רק יכול להיות נכון. ואיך אפשר לגרום למישהו אחר, להיות בטוח שאותו הדבר הוא מוכרח להיות נכון, למרות שיש רק אפשרות שהוא נכון.
הסבר: אפשרי המציאות = דבר שהנכונות שלו, אינה מחויבת, אלא רק אפשרי שהוא נכון ואפשרי גם שהוא לא נכון. מחויב המציאות = דבר שהנכונות שלו היא מחויבת, ושהיא אינה יכולה להיות לא נכונה.
בכל תהליך של מכירה ושכנוע, יש המרה של דבר שהוא אפשרי לדבר שהוא מחויב. כי מצד האמת האובייקטיבית לגמרי, שום דבר אינו מחויב, ושום דבר אינו הכרחי בצורה כלשהי. אלא כל הרעיונות יכולים להיות אפשריים מנקודת מבט כלשהי. ושום דבר הוא לא אך ורק נכון, אלא הכל זה רק סובייקטיבי בלבד, ותמיד יכולה להיות נקודת מבט נגדית לדעה שלך. גם אם היא לא הגיונית בעיניך, עדיין היא אפשרית. וממילא, כל דעה שהיא, היא רק אפשרית בלבד.
וכאשר אתה מנסה לדוגמה לגרום ללקוח לקנות את המוצר שלך, האמת היא, שהוא אף פעם לא מוכרח לקנות את המוצר שלך והוא אף פעם לא מוכרח להסכים איתך. כי מצד האמת, למטבע יש צדדים שונים. ומצד אחד של המטבע, אכן הלקוח צריך לקנות את המוצר שלך. אבל מצדדים אחרים, הוא לא צריך לקנות את המוצר שלך.
וכדי לסגור עסקה, דהיינו, כדי שהעסקה עם הלקוח תתבצע, בשביל זה עליך להראות לו רק צד אחד של המטבע. ולגרום לו להרגיש ולחשוב ולהבין, שהוא רואה את כל המטבע כולה. כי בעולם היחסי שלנו, מנסים לגרום ללקוח להיצמד לנקודת מבט מסוימת, ולבצע פעולה מוגדרת וספציפית כלשהי, שהיא רכישת המוצר שלך.
ואם הלקוח כל הזמן יראה גם את האפשרות שיותר טוב שהוא לא יקנה את המוצר שלך, ואם הלקוח כל הזמן יראה את נקודת המבט, שהוא לא באמת חייב לקנות את המוצר שלך, ואז האדם יראה כל הזמן, את נקודת המבט, שאומרת שגם הוא יכול להיות צודק, זה מקטין את הסיכוי לכך שהוא יעשה בדיוק את מה שאתה רוצה שהוא ייעשה.
ותהליך של מכירה הוא תהליך יחסי, שבו רוצים לגרום לאדם לשנות את עמדתו, ולהיצמד לאמת יחסית ומוגדרת כלשהי. ובתהליך כזה צריך בעצם להפוך את האפשרי למחויב. דהיינו, צריך לגרום לדעה שלך שהיא רק אפשרית, להפוך להיות מחויבת אצל הלקוח שלך, ושהוא יהיה בטוח, שרק אתה צודק, ושהוא מוכרח לקנות את המוצר שלך.
והשאלה היא, איך הופכים את האפשרי למחויב, ואיך גורמים לדבר שהוא נכון רק בצורה יחסית, להיראות כאילו הוא נכון בצורה מוחלטת.
ונקדים ונאמר, שככל שהאדם מבין טוב יותר, כיצד להפוך את המחויב לאפשרי, דהיינו, ככל שהאדם מבין טוב יותר את התהליך ההפוך, שבו הוא יכול לקחת כל דבר שהאדם בטוח שהוא נכון, ולשכנע אותו שהוא לא נכון, ושהוא לא רק נכון, שזה תהליך של הפיכת המחויב לאפשרי. שלאדם נראה שדבר כלשהו הוא מחויב. ויש דרכים לגרום לאדם, להבין שהדבר הוא רק אפשרי וסובייקטיבי בלבד. וככל שהאדם יודע טוב יותר, להפוך את המחויב לאפשרי, כך הוא ממילא יודע טוב יותר, גם איך להפוך את האפשרי למחויב.
ובאופן כללי אומר, שהכי טוב זה האדם יבדוק עם עצמו על כל דבר תמיד, האם הדבר הוא מחויב או אפשרי. ועל ידי זה הוא ידע אח"כ בזמן אמת, איך להפוך כל דבר לאפשרי או למחויב, לפי רצונו החופשי. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו במקומות אחרים.
ועכשיו נסביר, כיצד אפשר להפוך דבר שהוא אפשרי למחויב. דהיינו, איך אפשר לגרום ללקוח שלך לחשוב שרק אתה צודק, ושהוא רק חייב לרכוש את המוצר שלך, ושאין שום אפשרות בעולם, שהוא לא ירכוש את המוצר שלך. ואסביר, איך אפשר לשכנע מישהו, שאתה רק צודק ושאך ורק אתה צודק, ושאין שום אפשרות בעולם שגם הוא צודק, אלא שרק אתה צודק. ואסביר כאן את קו החשיבה הכללי, של איך הופכים דבר שהוא אפשרי, לדבר שהוא מחויב.
ובגדול יש להבין את מערכת החוקים של האפשרי מול המחויב. והאפשרי, מטבעו הוא רק יחסי ולא מוחלט. בניגוד למחויב, שהוא מוחלט ולא יחסי. וזה לדוגמה אומר, שכאשר אתה רוצה להפוך דבר אפשרי לדבר מחויב, עליך להתחיל את המהלך בצורה יחסית, ורק אח"כ לעבור לצורה מוחלטת.
ז"א אם בהתחלה תגיד בצורה מוחלטת שרק אתה צודק, אז מצד אחד זה יכול לעבוד. אבל מצד שני זה יכול ליצור תמרור אזהרה בולט מידי, שאומר שאתה שקרן שלא אומר את האמת. כי האמת האובייקטיבית היא, שאתה גם צודק וגם טועה, מנקודות מבט שונות. ולכן כאשר מנסים להפוך דבר ללגיטימי, אז צריך להתחיל לדבר עליו בצורה יחסית, שגם הוא נכון, ושקיימת האפשרות לכך שהלקוח יקנה את המוצר. ולא תמיד כדאי להתחיל לדבר בצורה מוחלטת, אלא להתחיל לדבר בצורה יחסית. ואח"כ לאט לאט מתחילים לדבר על העניין בצורה מוחלטת, ובשימוש במילים שמבטאות מוחלטות ושאינן מטילות ספק.
ועוד דבר שיש להבין, שהדרך לעבור ממחויב לאפשרי, היא על ידי זה שמטילים ספק ומחפשים את השורש העמוק של הרעיון. דהיינו, שלוקחים רעיון, ושואלים למה הוא נכון, ועל ידי זה מגלים בסוף שהוא לא רק נכון.
ולכן, כדי לעשות המרה מאפשרי למחויב, צריך לשים לב שלא מסבירים יותר מידי, למה הדבר הוא נכון. כי להסביר קצת למה הדבר נכון, זה כדאי. כי זה הופך את הדבר מאפשרי למחויב. כי דבר שהוא אפשרי, ברגע שמסבירים למה הוא נכון, זה גורם לו להיראות כאילו הוא מחויב. כי ההסברים למה הדבר הוא כך ולא אחרת, הם גורמים לרעיון לטעת שורשים במציאות של השומע. אבל אם מסבירים לאדם יותר מידי טוב למה הדבר הוא כך ולא אחרת, אז בסופו של דבר הוא יכול לראות את הדברים, גם מנקודת המבט, שבה הדבר הוא רק אפשרי בלבד, אך לא מחויב.
ועוד עניין נוסף בין המחויב לבין האפשרי, הוא, שאפשרי הופך להיות מחויב, על ידי אמונה...
הסבר: אפשרי המציאות = דבר שהנכונות שלו, אינה מחויבת, אלא רק אפשרי שהוא נכון ואפשרי גם שהוא לא נכון. מחויב המציאות = דבר שהנכונות שלו היא מחויבת, ושהיא אינה יכולה להיות לא נכונה.
בכל תהליך של מכירה ושכנוע, יש המרה של דבר שהוא אפשרי לדבר שהוא מחויב. כי מצד האמת האובייקטיבית לגמרי, שום דבר אינו מחויב, ושום דבר אינו הכרחי בצורה כלשהי. אלא כל הרעיונות יכולים להיות אפשריים מנקודת מבט כלשהי. ושום דבר הוא לא אך ורק נכון, אלא הכל זה רק סובייקטיבי בלבד, ותמיד יכולה להיות נקודת מבט נגדית לדעה שלך. גם אם היא לא הגיונית בעיניך, עדיין היא אפשרית. וממילא, כל דעה שהיא, היא רק אפשרית בלבד.
וכאשר אתה מנסה לדוגמה לגרום ללקוח לקנות את המוצר שלך, האמת היא, שהוא אף פעם לא מוכרח לקנות את המוצר שלך והוא אף פעם לא מוכרח להסכים איתך. כי מצד האמת, למטבע יש צדדים שונים. ומצד אחד של המטבע, אכן הלקוח צריך לקנות את המוצר שלך. אבל מצדדים אחרים, הוא לא צריך לקנות את המוצר שלך.
וכדי לסגור עסקה, דהיינו, כדי שהעסקה עם הלקוח תתבצע, בשביל זה עליך להראות לו רק צד אחד של המטבע. ולגרום לו להרגיש ולחשוב ולהבין, שהוא רואה את כל המטבע כולה. כי בעולם היחסי שלנו, מנסים לגרום ללקוח להיצמד לנקודת מבט מסוימת, ולבצע פעולה מוגדרת וספציפית כלשהי, שהיא רכישת המוצר שלך.
ואם הלקוח כל הזמן יראה גם את האפשרות שיותר טוב שהוא לא יקנה את המוצר שלך, ואם הלקוח כל הזמן יראה את נקודת המבט, שהוא לא באמת חייב לקנות את המוצר שלך, ואז האדם יראה כל הזמן, את נקודת המבט, שאומרת שגם הוא יכול להיות צודק, זה מקטין את הסיכוי לכך שהוא יעשה בדיוק את מה שאתה רוצה שהוא ייעשה.
ותהליך של מכירה הוא תהליך יחסי, שבו רוצים לגרום לאדם לשנות את עמדתו, ולהיצמד לאמת יחסית ומוגדרת כלשהי. ובתהליך כזה צריך בעצם להפוך את האפשרי למחויב. דהיינו, צריך לגרום לדעה שלך שהיא רק אפשרית, להפוך להיות מחויבת אצל הלקוח שלך, ושהוא יהיה בטוח, שרק אתה צודק, ושהוא מוכרח לקנות את המוצר שלך.
והשאלה היא, איך הופכים את האפשרי למחויב, ואיך גורמים לדבר שהוא נכון רק בצורה יחסית, להיראות כאילו הוא נכון בצורה מוחלטת.
ונקדים ונאמר, שככל שהאדם מבין טוב יותר, כיצד להפוך את המחויב לאפשרי, דהיינו, ככל שהאדם מבין טוב יותר את התהליך ההפוך, שבו הוא יכול לקחת כל דבר שהאדם בטוח שהוא נכון, ולשכנע אותו שהוא לא נכון, ושהוא לא רק נכון, שזה תהליך של הפיכת המחויב לאפשרי. שלאדם נראה שדבר כלשהו הוא מחויב. ויש דרכים לגרום לאדם, להבין שהדבר הוא רק אפשרי וסובייקטיבי בלבד. וככל שהאדם יודע טוב יותר, להפוך את המחויב לאפשרי, כך הוא ממילא יודע טוב יותר, גם איך להפוך את האפשרי למחויב.
ובאופן כללי אומר, שהכי טוב זה האדם יבדוק עם עצמו על כל דבר תמיד, האם הדבר הוא מחויב או אפשרי. ועל ידי זה הוא ידע אח"כ בזמן אמת, איך להפוך כל דבר לאפשרי או למחויב, לפי רצונו החופשי. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו במקומות אחרים.
ועכשיו נסביר, כיצד אפשר להפוך דבר שהוא אפשרי למחויב. דהיינו, איך אפשר לגרום ללקוח שלך לחשוב שרק אתה צודק, ושהוא רק חייב לרכוש את המוצר שלך, ושאין שום אפשרות בעולם, שהוא לא ירכוש את המוצר שלך. ואסביר, איך אפשר לשכנע מישהו, שאתה רק צודק ושאך ורק אתה צודק, ושאין שום אפשרות בעולם שגם הוא צודק, אלא שרק אתה צודק. ואסביר כאן את קו החשיבה הכללי, של איך הופכים דבר שהוא אפשרי, לדבר שהוא מחויב.
ובגדול יש להבין את מערכת החוקים של האפשרי מול המחויב. והאפשרי, מטבעו הוא רק יחסי ולא מוחלט. בניגוד למחויב, שהוא מוחלט ולא יחסי. וזה לדוגמה אומר, שכאשר אתה רוצה להפוך דבר אפשרי לדבר מחויב, עליך להתחיל את המהלך בצורה יחסית, ורק אח"כ לעבור לצורה מוחלטת.
ז"א אם בהתחלה תגיד בצורה מוחלטת שרק אתה צודק, אז מצד אחד זה יכול לעבוד. אבל מצד שני זה יכול ליצור תמרור אזהרה בולט מידי, שאומר שאתה שקרן שלא אומר את האמת. כי האמת האובייקטיבית היא, שאתה גם צודק וגם טועה, מנקודות מבט שונות. ולכן כאשר מנסים להפוך דבר ללגיטימי, אז צריך להתחיל לדבר עליו בצורה יחסית, שגם הוא נכון, ושקיימת האפשרות לכך שהלקוח יקנה את המוצר. ולא תמיד כדאי להתחיל לדבר בצורה מוחלטת, אלא להתחיל לדבר בצורה יחסית. ואח"כ לאט לאט מתחילים לדבר על העניין בצורה מוחלטת, ובשימוש במילים שמבטאות מוחלטות ושאינן מטילות ספק.
ועוד דבר שיש להבין, שהדרך לעבור ממחויב לאפשרי, היא על ידי זה שמטילים ספק ומחפשים את השורש העמוק של הרעיון. דהיינו, שלוקחים רעיון, ושואלים למה הוא נכון, ועל ידי זה מגלים בסוף שהוא לא רק נכון.
ולכן, כדי לעשות המרה מאפשרי למחויב, צריך לשים לב שלא מסבירים יותר מידי, למה הדבר הוא נכון. כי להסביר קצת למה הדבר נכון, זה כדאי. כי זה הופך את הדבר מאפשרי למחויב. כי דבר שהוא אפשרי, ברגע שמסבירים למה הוא נכון, זה גורם לו להיראות כאילו הוא מחויב. כי ההסברים למה הדבר הוא כך ולא אחרת, הם גורמים לרעיון לטעת שורשים במציאות של השומע. אבל אם מסבירים לאדם יותר מידי טוב למה הדבר הוא כך ולא אחרת, אז בסופו של דבר הוא יכול לראות את הדברים, גם מנקודת המבט, שבה הדבר הוא רק אפשרי בלבד, אך לא מחויב.
ועוד עניין נוסף בין המחויב לבין האפשרי, הוא, שאפשרי הופך להיות מחויב, על ידי אמונה...
050-3331-331