11:29טיפול בהתנגדויות מראש, ניהול משא ומתן מתוחכם, נטרול התנגדות מראש, שתילת מחשבות, יצירת אינטרס להסכמה, שאלות מקדימות, בירור הנחות יסוד, יעוץ לאנשי מכירות, יעוץ למנהלים, NLP
איך לנטרל התנגדויות מראש במשא ומתן?
אליעד כהן מסביר כיצד ניתן להתמודד עם התנגדויות אפשריות מצד הצד השני במשא ומתן, על ידי יצירת מצב בו ההתנגדויות הללו ינוטרלו מראש, עוד לפני שהצד השני בכלל מעלה אותן. המטרה בשיטה זו היא לסגור את כל הנתיבים האפשריים שיאפשרו לצד השני להתחמק או להציג תירוצים שונים. במקום להמתין שהתירוץ יועלה על ידו ואז להתמודד איתו, אפשר לאסוף מידע מראש שינטרל מראש את האפשרות שהתירוץ יוכל להישמע אמין או להתקבל.
מהו ההיגיון מאחורי נטרול התנגדויות מראש ולא אחרי שהן עולות?
אליעד כהן מתאר תהליך שבו אנו חוזים מראש מה הצד השני עלול לומר ואז מכינים את הקרקע, כך שלא תהיה לו אפשרות להשתמש בטענות האלה. לדוגמה, אם אנו חושדים שהצד השני עשוי לטעון "אין לי כסף", נוכל לשאול אותו עוד לפני כן שאלות כלליות לגבי הצלחותיו הכלכליות האחרונות. כאשר הוא יסביר בהתלהבות שיש לו הצלחה רבה ועסקים פורחים, הוא למעשה יחשוף שאין אמת בטענה שאין לו כסף, והוא לא יוכל לאחר מכן לטעון שאין לו כסף בצורה משכנעת.
אליעד מספק דוגמא נוספת: נניח שהצד השני יאמר "הכסף מושקע בפרויקטים אחרים". כדי למנוע זאת מראש, נשאל אותו עוד קודם לכן אם יש לו פרויקטים אחרים פעילים כרגע. אם הוא יגיד שאין לו, לא תהיה לו האפשרות להשתמש בתירוץ זה לאחר מכן.
מדוע לא כדאי לחכות עד שהצד השני יאמר את הטענה בפועל?
אליעד כהן מסביר שאם נאפשר לצד השני להעלות התנגדות באופן מפורש, יהיה קשה יותר לסתור אותה לאחר שנאמרה. זאת מכיוון שברגע שהצד השני מצהיר על טענה מסוימת (למשל "אין לי כסף"), הוא ירגיש צורך להתבצר בטענה שלו כדי להיראות עקבי. כלומר, הוא כבר "התחייב" לטענה שהשמיע, ולכן ימצא סיבות ותירוצים נוספים שיתמכו בה, אפילו אם הוא יודע שהם לא לגמרי נכונים. מצב זה יקשה עלינו לשכנע אותו אחרת.
בנוסף, ברגע שהצד השני מבין מה המטרה האמיתית של השאלות, הוא ינסה להסתיר מידע שעלול להפריע לו בהמשך. הוא עלול להימנע מלספר לנו על הצלחות כספיות או על זמינות כלכלית, כדי למנוע מצב שנשתמש במידע הזה נגדו מאוחר יותר.
כיצד האדם משנה את התפיסה בהתאם לאינטרס?
אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: ברוב המקרים ישנם דברים שניתן לפרש אותם לכאן או לכאן בהתאם לאינטרס של האדם. לדוגמה, מצב כלכלי טוב יכול להתפרש כמצוין במצב אחד וכגרוע במצב אחר, תלוי מה האדם רוצה לשדר. לכן, כאשר אנו מקדימים ושואלים שאלות לפני שהאדם יודע לאיזה כיוון השיחה תתקדם, הוא ייטה לתאר את מצבו בצורה חיובית יותר או לפחות בצורה כנה יותר, מכיוון שאין לו עדיין סיבה להסתיר מידע. לעומת זאת, אחרי שהוא מבין שהמידע עלול להיות מופנה כנגדו, הוא יבחר בפרשנות הפחות מחייבת עבורו.
איך אפשר לשתול מראש מחשבות שינטרלו התנגדויות?
אליעד מציג טכניקה מתוחכמת של שתילת מחשבות חיוביות מראש, כך שהאדם יבחר להציג את עצמו בדרך הרצויה לנו. למשל, אם אנו רוצים שהוא יודה שיש לו כסף, נוכל לשאול שאלות או להציג קביעות שיעוררו בו רצון טבעי להראות חזק ומצליח. לדוגמה, אם נאמר לו "אנשים עם כסף הם אנשים מצליחים", ייתכן שהוא יסכים עם המשפט הזה וירצה להציג עצמו בהתאם - כמי שיש לו כסף ושהוא מצליח. כך, כשיגיע הרגע שבו הוא יצטרך להצהיר על מצבו הכלכלי, הוא כבר יהיה מושפע באופן חיובי מהאמירה ששתלנו בו מראש ויגיד את מה שאנו רוצים לשמוע.
כיצד ניתן להיזהר מטכניקות של שאלות מקדימות?
הבנת הטכניקה מאפשרת לנו לא רק להשתמש בה, אלא גם להגן על עצמנו מפני מי שמנסה להשתמש בה נגדנו. אליעד כהן מסביר שכאשר אנו שמים לב שמישהו שואל אותנו שאלות מקדימות לא ברורות, כדאי לנו להיות חשדנים ולחשוב מה הוא מתכוון לעשות עם המידע. ברגע שאנו מבינים שהוא אוסף מידע כדי להשתמש בו נגדנו בהמשך, אנו יכולים להגביל את התשובות או להימנע מלספק מידע רב מדי.
לדוגמה, אם אנו מרגישים שמישהו מתעניין יותר מדי בהצלחות שלנו או במצב הכלכלי שלנו מבלי להסביר למה הוא מתעניין, ייתכן מאוד שהוא מתכוון להשתמש במידע הזה מאוחר יותר כדי להקשות עלינו לסרב להצעה כלשהי או להעלות התנגדות.
מהם היתרונות של הכנה מראש לעומת התמודדות מאוחרת?
אליעד כהן מציין כמה יתרונות בולטים להכנה מראש של השיחה:
אליעד כהן מסביר כיצד ניתן להתמודד עם התנגדויות אפשריות מצד הצד השני במשא ומתן, על ידי יצירת מצב בו ההתנגדויות הללו ינוטרלו מראש, עוד לפני שהצד השני בכלל מעלה אותן. המטרה בשיטה זו היא לסגור את כל הנתיבים האפשריים שיאפשרו לצד השני להתחמק או להציג תירוצים שונים. במקום להמתין שהתירוץ יועלה על ידו ואז להתמודד איתו, אפשר לאסוף מידע מראש שינטרל מראש את האפשרות שהתירוץ יוכל להישמע אמין או להתקבל.
מהו ההיגיון מאחורי נטרול התנגדויות מראש ולא אחרי שהן עולות?
אליעד כהן מתאר תהליך שבו אנו חוזים מראש מה הצד השני עלול לומר ואז מכינים את הקרקע, כך שלא תהיה לו אפשרות להשתמש בטענות האלה. לדוגמה, אם אנו חושדים שהצד השני עשוי לטעון "אין לי כסף", נוכל לשאול אותו עוד לפני כן שאלות כלליות לגבי הצלחותיו הכלכליות האחרונות. כאשר הוא יסביר בהתלהבות שיש לו הצלחה רבה ועסקים פורחים, הוא למעשה יחשוף שאין אמת בטענה שאין לו כסף, והוא לא יוכל לאחר מכן לטעון שאין לו כסף בצורה משכנעת.
אליעד מספק דוגמא נוספת: נניח שהצד השני יאמר "הכסף מושקע בפרויקטים אחרים". כדי למנוע זאת מראש, נשאל אותו עוד קודם לכן אם יש לו פרויקטים אחרים פעילים כרגע. אם הוא יגיד שאין לו, לא תהיה לו האפשרות להשתמש בתירוץ זה לאחר מכן.
מדוע לא כדאי לחכות עד שהצד השני יאמר את הטענה בפועל?
אליעד כהן מסביר שאם נאפשר לצד השני להעלות התנגדות באופן מפורש, יהיה קשה יותר לסתור אותה לאחר שנאמרה. זאת מכיוון שברגע שהצד השני מצהיר על טענה מסוימת (למשל "אין לי כסף"), הוא ירגיש צורך להתבצר בטענה שלו כדי להיראות עקבי. כלומר, הוא כבר "התחייב" לטענה שהשמיע, ולכן ימצא סיבות ותירוצים נוספים שיתמכו בה, אפילו אם הוא יודע שהם לא לגמרי נכונים. מצב זה יקשה עלינו לשכנע אותו אחרת.
בנוסף, ברגע שהצד השני מבין מה המטרה האמיתית של השאלות, הוא ינסה להסתיר מידע שעלול להפריע לו בהמשך. הוא עלול להימנע מלספר לנו על הצלחות כספיות או על זמינות כלכלית, כדי למנוע מצב שנשתמש במידע הזה נגדו מאוחר יותר.
כיצד האדם משנה את התפיסה בהתאם לאינטרס?
אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: ברוב המקרים ישנם דברים שניתן לפרש אותם לכאן או לכאן בהתאם לאינטרס של האדם. לדוגמה, מצב כלכלי טוב יכול להתפרש כמצוין במצב אחד וכגרוע במצב אחר, תלוי מה האדם רוצה לשדר. לכן, כאשר אנו מקדימים ושואלים שאלות לפני שהאדם יודע לאיזה כיוון השיחה תתקדם, הוא ייטה לתאר את מצבו בצורה חיובית יותר או לפחות בצורה כנה יותר, מכיוון שאין לו עדיין סיבה להסתיר מידע. לעומת זאת, אחרי שהוא מבין שהמידע עלול להיות מופנה כנגדו, הוא יבחר בפרשנות הפחות מחייבת עבורו.
איך אפשר לשתול מראש מחשבות שינטרלו התנגדויות?
אליעד מציג טכניקה מתוחכמת של שתילת מחשבות חיוביות מראש, כך שהאדם יבחר להציג את עצמו בדרך הרצויה לנו. למשל, אם אנו רוצים שהוא יודה שיש לו כסף, נוכל לשאול שאלות או להציג קביעות שיעוררו בו רצון טבעי להראות חזק ומצליח. לדוגמה, אם נאמר לו "אנשים עם כסף הם אנשים מצליחים", ייתכן שהוא יסכים עם המשפט הזה וירצה להציג עצמו בהתאם - כמי שיש לו כסף ושהוא מצליח. כך, כשיגיע הרגע שבו הוא יצטרך להצהיר על מצבו הכלכלי, הוא כבר יהיה מושפע באופן חיובי מהאמירה ששתלנו בו מראש ויגיד את מה שאנו רוצים לשמוע.
כיצד ניתן להיזהר מטכניקות של שאלות מקדימות?
הבנת הטכניקה מאפשרת לנו לא רק להשתמש בה, אלא גם להגן על עצמנו מפני מי שמנסה להשתמש בה נגדנו. אליעד כהן מסביר שכאשר אנו שמים לב שמישהו שואל אותנו שאלות מקדימות לא ברורות, כדאי לנו להיות חשדנים ולחשוב מה הוא מתכוון לעשות עם המידע. ברגע שאנו מבינים שהוא אוסף מידע כדי להשתמש בו נגדנו בהמשך, אנו יכולים להגביל את התשובות או להימנע מלספק מידע רב מדי.
לדוגמה, אם אנו מרגישים שמישהו מתעניין יותר מדי בהצלחות שלנו או במצב הכלכלי שלנו מבלי להסביר למה הוא מתעניין, ייתכן מאוד שהוא מתכוון להשתמש במידע הזה מאוחר יותר כדי להקשות עלינו לסרב להצעה כלשהי או להעלות התנגדות.
מהם היתרונות של הכנה מראש לעומת התמודדות מאוחרת?
אליעד כהן מציין כמה יתרונות בולטים להכנה מראש של השיחה:
- האדם טרם התבצר בעמדה שלו, ולכן קל יותר לשנות את התפיסה שלו או לפחות לא לאפשר לו להתגונן.
- אין לו אינטרס ברור להסתיר מידע, כי הוא אינו יודע שהמידע יופנה נגדו בעתיד.
- קל יותר לשתול אצלו מחשבות חיוביות שיגרמו לו להגיד בדיוק את מה שאנו רוצים לשמוע בהמשך.
- התמודדות עם התנגדויות במכירות
- אסטרטגיות שכנוע והשפעה
- טכניקות חקירה והובלת שיחה
- הצבת שאלות מקדימות ושתילת מחשבות
- כיצד לשתול מחשבות מראש?
כיצד אפשר לחסום מראש את כל התירוצים ולהקשות על הצד השני להתנגד?
כאן מופיעה שיטה מפורטת, שמסבירה כיצד אפשר לסגור מראש את כל הפינות ולטפל בכל ההתנגדויות האפשריות של הצד השני עוד לפני שהוא מודע לכך. מוצג הרעיון שיש לתכנן, צעד אחר צעד, מה האדם השני עלול לטעון, ולאסוף מראש מידע שיוכיח לו שעמדתו שגויה אם ינסה להשתמש בטענה זו. לדוגמה, אם יודעים מראש שהוא עלול לטעון שאין לו כסף, אז נבקש ממנו עוד לפני כן לספר על עסקים מוצלחים שביצע לאחרונה, או לשתף כמה גדולה העסקה שהצליח להשיג. באופן כזה, כשנרצה להעלות את הדרישה שישלם יותר, כבר לא יוכל לטעון שאין לו כסף, משום שקודם לכן הוא הבהיר במילותיו שיש לו הכנסה טובה ורווחים משמעותיים. ההשוואה היא לאדם שמנסים ללכוד בתוך מבנה סגור - חוסמים את כל היציאות האפשריות, כדי שלא תהיה לו דרך להימלט.
מדוע לא לחכות שהתירוצים ייאמרו בפועל ואז לנטרל אותם?
עולה השאלה למה לא לחכות עד שהצד השני ישמיע את ההתנגדות או התירוץ, ואז לסתור אותו על המקום. לכאורה, אפשר להוכיח לו שהוא טועה, או לחשוף פרטים שסותרים את מה שאמר. הבעיה היא, שכאשר אדם כבר אומר בקול רם טענה כמו "אין לי כסף", הוא עלול לרצות להתבצר בטענה הזאת כדי להיראות עקבי. מרגע שביטא עמדה, הוא ימצא דרכים להמשיך להחזיק בה, בין אם זה על ידי העלמת פרטים, בין אם המצאת תירוצים שלא חשבנו עליהם מראש. בנוסף, עצם החשש שהתשובה שלו עשויה לגרום לו לשלם יותר או להסכים למשהו שהוא לא רצה, יוביל אותו להסתיר פרטים עוד לפני שהחל הדיון האמיתי. לכן עדיף לאסוף את הפרטים הנחוצים לפני שהצד השני מרגיש מאוים, וכך הוא יספר מרצונו דברים שיוכיחו בהמשך שעמדתו המוצהרת (כגון "אין לי כסף") איננה נכונה.
מה קורה כאשר אדם מפרש דברים אחרת או מחפש להסתיר מידע?
חשוב לזכור שרבים מן הנושאים שבמחלוקת ניתנים לפרשנויות שונות. מצב כלכלי, לדוגמה, יכול להיתפס כטוב על ידי אדם אחד וכירוד על ידי אדם אחר, תלוי באינטרס הרגעי שלו. אם הוא חושש שיידרשו ממנו עוד תשלומים, הוא עשוי להדגיש את הצד הפחות מזהיר של עסקיו. אם הוא רוצה להרשים, הוא ידגיש את הצלחותיו. כשאוספים מידע מראש, לפני שהצד השני יודע לאן בדיוק חותרים, הוא יטה לספר דברים באופן חופשי יותר, לעתים אפילו במטרה להציג את עצמו כמצליח ועצמאי. אך ברגע שיבין שהמידע על הצלחתו הכספית ינוצל לדרישה שישלם יותר, כבר עלול להיות מאוחר מדי עבורו להסתיר זאת. מעבר לכך, אם הוא מבין בדיוק מה אנו רוצים, הוא עלול להסתיר מידע שיסתור את טענותיו העתידיות ("אין לי כסף"), כי הוא כבר מזהה את הסכנה שדבריו יחזרו אליו בבומרנג.
כיצד אפשר להבין את ההיגיון של הקדמת השאלות וכיצד להתגונן מפניהן?
כאשר אנו מבינים את מנגנון השכנוע הזה, אנחנו יודעים כיצד לבצע אותו ואף כיצד להיזהר ממנו. אם אנו רואים שמישהו מתחיל לשאול אותנו שאלות מקדימות מבלי להסביר לשם מה, כדאי לנו לחשוד שאולי הוא אוסף מידע שישמש אותו בהמשך כדי להקשות עלינו להתנגד. למשל, הוא ישאל "איך אתה מסתדר בעבודה?" או "יש לך פרויקטים מעניינים לאחרונה?" מבלי לומר לנו שהוא מתכוון לבקש סכום כסף גבוה אחר כך. אם לא ניזהר, נשיב בתשובה מפורטת שמתארת כמה אנחנו מצליחים וכמה הפרויקטים שלנו משגשגים. לאחר מכן, כשנבקש הנחה או נתנגד לדרישתו הכספית, הוא יאמר לנו, "אבל הרגע סיפרת לי כמה אתה מרוויח וכמה הכל מצליח לך." באופן זה נסדלת דרכנו להתווכח ש"אין לי כסף". אם נזהה בשלב מוקדם שהשאלות מכוונות לתפוס אותנו, נוכל להגב - limit את התשובות שלנו או לשקול באיזו מידה נרצה לשתף בפרטים מסוימים.
בנוסף, ייתכן שהצד השני ינסה לשתול בנו מחשבה חיובית בכוונה תחילה, למשל לגרום לנו להתגאות בכך שיש לנו כסף, כדי שנציין זאת בבירור ולא נוכל לחזור בנו אחר כך. אם נבין מבעוד מועד את הטקטיקה, נוכל להשיב באופן מאוזן יותר, מבלי להגזים או לספק מידע שיפעל לרעתנו.
כאן מופיעה שיטה מפורטת, שמסבירה כיצד אפשר לסגור מראש את כל הפינות ולטפל בכל ההתנגדויות האפשריות של הצד השני עוד לפני שהוא מודע לכך. מוצג הרעיון שיש לתכנן, צעד אחר צעד, מה האדם השני עלול לטעון, ולאסוף מראש מידע שיוכיח לו שעמדתו שגויה אם ינסה להשתמש בטענה זו. לדוגמה, אם יודעים מראש שהוא עלול לטעון שאין לו כסף, אז נבקש ממנו עוד לפני כן לספר על עסקים מוצלחים שביצע לאחרונה, או לשתף כמה גדולה העסקה שהצליח להשיג. באופן כזה, כשנרצה להעלות את הדרישה שישלם יותר, כבר לא יוכל לטעון שאין לו כסף, משום שקודם לכן הוא הבהיר במילותיו שיש לו הכנסה טובה ורווחים משמעותיים. ההשוואה היא לאדם שמנסים ללכוד בתוך מבנה סגור - חוסמים את כל היציאות האפשריות, כדי שלא תהיה לו דרך להימלט.
מדוע לא לחכות שהתירוצים ייאמרו בפועל ואז לנטרל אותם?
עולה השאלה למה לא לחכות עד שהצד השני ישמיע את ההתנגדות או התירוץ, ואז לסתור אותו על המקום. לכאורה, אפשר להוכיח לו שהוא טועה, או לחשוף פרטים שסותרים את מה שאמר. הבעיה היא, שכאשר אדם כבר אומר בקול רם טענה כמו "אין לי כסף", הוא עלול לרצות להתבצר בטענה הזאת כדי להיראות עקבי. מרגע שביטא עמדה, הוא ימצא דרכים להמשיך להחזיק בה, בין אם זה על ידי העלמת פרטים, בין אם המצאת תירוצים שלא חשבנו עליהם מראש. בנוסף, עצם החשש שהתשובה שלו עשויה לגרום לו לשלם יותר או להסכים למשהו שהוא לא רצה, יוביל אותו להסתיר פרטים עוד לפני שהחל הדיון האמיתי. לכן עדיף לאסוף את הפרטים הנחוצים לפני שהצד השני מרגיש מאוים, וכך הוא יספר מרצונו דברים שיוכיחו בהמשך שעמדתו המוצהרת (כגון "אין לי כסף") איננה נכונה.
מה קורה כאשר אדם מפרש דברים אחרת או מחפש להסתיר מידע?
חשוב לזכור שרבים מן הנושאים שבמחלוקת ניתנים לפרשנויות שונות. מצב כלכלי, לדוגמה, יכול להיתפס כטוב על ידי אדם אחד וכירוד על ידי אדם אחר, תלוי באינטרס הרגעי שלו. אם הוא חושש שיידרשו ממנו עוד תשלומים, הוא עשוי להדגיש את הצד הפחות מזהיר של עסקיו. אם הוא רוצה להרשים, הוא ידגיש את הצלחותיו. כשאוספים מידע מראש, לפני שהצד השני יודע לאן בדיוק חותרים, הוא יטה לספר דברים באופן חופשי יותר, לעתים אפילו במטרה להציג את עצמו כמצליח ועצמאי. אך ברגע שיבין שהמידע על הצלחתו הכספית ינוצל לדרישה שישלם יותר, כבר עלול להיות מאוחר מדי עבורו להסתיר זאת. מעבר לכך, אם הוא מבין בדיוק מה אנו רוצים, הוא עלול להסתיר מידע שיסתור את טענותיו העתידיות ("אין לי כסף"), כי הוא כבר מזהה את הסכנה שדבריו יחזרו אליו בבומרנג.
כיצד אפשר להבין את ההיגיון של הקדמת השאלות וכיצד להתגונן מפניהן?
כאשר אנו מבינים את מנגנון השכנוע הזה, אנחנו יודעים כיצד לבצע אותו ואף כיצד להיזהר ממנו. אם אנו רואים שמישהו מתחיל לשאול אותנו שאלות מקדימות מבלי להסביר לשם מה, כדאי לנו לחשוד שאולי הוא אוסף מידע שישמש אותו בהמשך כדי להקשות עלינו להתנגד. למשל, הוא ישאל "איך אתה מסתדר בעבודה?" או "יש לך פרויקטים מעניינים לאחרונה?" מבלי לומר לנו שהוא מתכוון לבקש סכום כסף גבוה אחר כך. אם לא ניזהר, נשיב בתשובה מפורטת שמתארת כמה אנחנו מצליחים וכמה הפרויקטים שלנו משגשגים. לאחר מכן, כשנבקש הנחה או נתנגד לדרישתו הכספית, הוא יאמר לנו, "אבל הרגע סיפרת לי כמה אתה מרוויח וכמה הכל מצליח לך." באופן זה נסדלת דרכנו להתווכח ש"אין לי כסף". אם נזהה בשלב מוקדם שהשאלות מכוונות לתפוס אותנו, נוכל להגב - limit את התשובות שלנו או לשקול באיזו מידה נרצה לשתף בפרטים מסוימים.
בנוסף, ייתכן שהצד השני ינסה לשתול בנו מחשבה חיובית בכוונה תחילה, למשל לגרום לנו להתגאות בכך שיש לנו כסף, כדי שנציין זאת בבירור ולא נוכל לחזור בנו אחר כך. אם נבין מבעוד מועד את הטקטיקה, נוכל להשיב באופן מאוזן יותר, מבלי להגזים או לספק מידע שיפעל לרעתנו.
- התמודדות עם התנגדויות במכירות
- אסטרטגיות שכנוע והשפעה
- טכניקות חקירה והובלת שיחה
- הצבת שאלות מקדימות ושתילת מחשבות
עכשיו כשמתווכחים עם מישהו לדוגמא כשמתווכחים איתו על משהו מסוים אז אחת השיטות לטפל בהתנגדות זה בעצם מראש לדעת מה הוא הולך לענות איזה תירוצים הוא יכול להביא לך זאת אומרת לחסום לו את הפרצות מראש. לדוגמא נגיד שאתה רוצה לבקש ממישהו לשלם לך על המוצר יותר כסף נניח ונניח שאתה יודע שהוא יגיד לך "אין לי כסף" אז לכן לדוגמא אז אתה מראש שואל אותו "ואיך הולך בעסקים וואלה ומה עם העסקה ההיא" ומפה לשם ואז הוא אומר לך "כן עשינו הרבה כסף", עכשיו זה מנטרל לו את התירוץ של "אין לי כסף".
אבל אז נגיד הוא יכול להגיד לך "לא התכוונתי שאין לי כסף לזה כי אני משקיע אותו בפרויקטים אחרים" אז מראש נשאל אותו "יש לך פרויקטים אחרים?" הוא יגיד "לא כרגע אין לי פרויקטים אחרים" אז הוא גם לא יכול להגיד "פרויקטים אחרים", ואז הוא יכול להגיד לדוגמא "כן אבל זאת לא רק החלטה שלי" ואז אנחנו קודם כל נבדוק מה המבנה הארגוני שהוא יגיד "אני מחליט על הכל" ובקיצור כל תשובה שהוא יכול לתת אנחנו מראש ננטרל לו אותה נסנדל אותה, כמו נגיד גנב או מישהו שמתבצר בבית ורוצים לתפוס אותו מראש חוסמים את כל היציאות כדי שהוא לא יוכל לברוח מראש.
עכשיו השאלה היא מה ההיגיון מראש לנטרל את ההתנגדויות שלו למה לא אחרי שהוא יגיד אותן, נחכה שהוא יגיד לדוגמא "אין לי כסף" ואז נשאל אותו "באמת אין לך כסף למה אין לך כסף", תראו אנחנו נגיד שנשאל אותו לדוגמא נגיד אוקי הוא יגיד שאין לו כסף אז מראש נתחקר אותו כדי שהוא יגיד שיש לו כסף אוקי אז את ה - מראש נתחקר אותו שהוא יגיד שיש לו כסף אפשר לעשות גם אחרי אז נשאל אותו ואז הוא יגיד שאין לו כסף ואז נתחקר אותו ואז נראה שיש לו כסף. ואני אתן יותר מזה אוקי אז השאלה היא מה ההיגיון בלשאול אותו את זה מראש למה מראש?
ש: אם לא שאלת אותו מראש ועכשיו הוא אומר את ההתנגדות הוא כבר אמר אותה הוא התבצר מאחוריה.
אליעד: אז מה אבל אתה יכול להוכיח שזה לא נכון.
ש: הוא התבצר אפילו ללא כל סיבה.
אליעד: לא אז אוקי בהנחה שהוא חושב בהיגיון והוא לא אומר דברים ללא סיבה, לא שנייה אם הוא אומר דברים ללא סיבה אז הוא גם יכול אחר כך להגיד לך "תקשיב אין לי כסף ולמרות שאמרתי קודם ככה אני חושב וזהו" מה זה ללא סיבה אם זה ללא סיבה אין בנו טעם למשחק.
ש: אני חושב שבאותו רגע שהוא אומר את הדברים.
אליעד: כן.
ש: הוא ימצא את הסיבות הבלתי אפשריות שלא חשבת עליהם מראש כי הוא כבר אמר את שלו והוא רוצה להתעקש להתבצר בזה ואז הוא ימצא סיבות שמראש לא יכולת לחשוב עליהן.
אליעד: אבל אם מראש לא יכולת לחשוב עליהן זה לא פתר לנו את השאלה, השאלה היא מה לעשות בסיבות שאתה יכול לחשוב שהוא יגיד אותן ואיך לנטרל לו אותן.
ש: אני אומר שאתה לא תוכל מראש לדעת את כל הסיבות ואת כל התירוצים האפשריים.
אליעד: זה נושא שיחה אחר אנחנו שואלים עכשיו בהנחה שאתה יודע שיש לו אפשרות שהוא יתרץ תירוץ מה היתרון בלשאול אותו את זה מראש לסנדל לו את האפשרות מראש מאשר אחר כך?
ש: אז אמרתי את היתרון הוא יתעקש פחות.
אליעד: למה שהוא יתעקש פחות?
ש: כי הוא כבר אמר משהו והוא צריך לעמוד על מה שהוא אמר.
אליעד: לא הוא יכול אז.
ש: בדרך כלל רוב האנשים אני לא מדבר על חריגים או משהו את זה שאומר "כן אני מסוגל לזה" ופתאום "רגע אבל אתה אמרת שאתה מסוגל".
אליעד: אוקי אז אולי אני אספר סיפור אחר אז נגיד שהבן אדם בא "שלום מה מצבך? וואלה מצבי קשה אין לי כסף" ואתה אומר לו "וואלה למה אין לך כסף?" ואז חוקרים ומגלים שיש לו כסף, סבבה אז היה אפשר את אותו דבר לעשות אחרי לשאול אותו "אני אמלא לך את המחיר? לא אין לי כסף, בוא נחקור נראה שיש לך כסף", מה ההבדל בין הלפני לאחרי?
ש: אין לו דרך להתבצרות הזאת.
אליעד: אני מבין שנייה אתה אומר מההיבט שיש התבצרות אתה אומר כי מאחר שהוא כבר אמר משהו נגיד הוא יגיד לך "אין לי כסף" כהתגוננות ועכשיו יש לו אינטרס להתבצר בזה ועכשיו התווסף האינטרס להתבצר בהתחלה עוד אין לו אינטרס להתבצר, זה נכון אבל בהנחה נגיד שעצם ההתבצרות נגיד הוא לא רוצה לחזור בו ממה שהוא אמר אבל בהנחה שהאינטרס הזה הוא לא בעייתי בהנחה שננטרל, אני לא אומר שמה שאתה אומר זה לא נכון אבל בהנחה שהאינטרס שלו לא לחזור בו על מה שהוא אמר הורדנו אותו.
ש: ישנה אפשרות אחרת כששאלת אותו את השאלות לפני אז הוא עצמו פתאום יראה את הדברים אחרת.
אליעד: למה?
ש: כי הוא יגיד "שאלת אותי על כסף רגע בעצם יש לי כסף חשבתי שאין לי אבל יש לי".
אליעד: למה שהוא יראה את הדברים אחרת לפני שתדע מה אתה רוצה ממנו?
ש: כי בן אדם רוצה תמיד לתת תשובות טובות ולהגיד שהוא חזק.
אליעד: לא אז נניח שלא מדובר על זה נגיד ששאלת אותו "איפה היית אתמול" בסדר ואתה רוצה שהוא יגיד לך "הייתי אתמול שם" בלי שיש לו איזה אינטרס להיראות חזק.
ש: שיהיה מודע לזה שיש לו כסף איזה זמן מסוים אז יהיה לו יותר אז יהיה לו יותר קל, המשך הזמן שהוא מודע לזה יש לו משמעות אם הוא יהיה מודע וישר תפיל עליו.
אליעד: אבל למה שלא יהיה מודע לזה אחרי שתפיל עליו ואז הוא יגיד "אין לי כסף" ואז נראה לו שהוא מודע לזה שיש לו כסף.
ש: זה יהיה פחות זמן מודע.
אליעד: למה אז תדבר איתו רבע שעה על זה שיש לו כסף. שנייה אז בוא ניתן פה כמה הסברים דבר אחד אתה אמרת אחרי שהוא אומר מילה הוא לא ירצה לחזור בו, זאת אומרת אם הוא יגיד לך "אין לי כסף" כהתגוננות הוא כביכול ירצה להגן על העמדה הזאת זה דבר אחד, דבר שני יכול להיות שיש לו כסף נגיד נניח שיש לו כסף ובשביל להוכיח שיש לו כסף צריך הוכחות מסוימות שאתה לא יודע אותן ויכול להיות שפשוט אם הוא כבר ידע מה אתה רוצה להוציא ממנו הוא פשוט לא יחשוף את ההוכחות האלה גם אופציה יכול להיות שהוא יסתיר מידע ולעומת זאת כשהוא עוד לא יודע מה אתה רוצה ממנו אז האינטרס שלו להסתיר ממך מידע קטן יותר לדוגמא.
זאת אומרת אם הוא יודע שעכשיו אתה הולך לעלות את המחיר ועושה לו רע שיהיה לו יותר יקר אז הוא יגיד "אני לא אתן לו את המידע על הכסף שיש" לעומת זאת אם הוא עוד לא יודע ממה רוצים ממנו אז יש לו פחות אינטרס להסתיר מידע זה אחד. דבר נוסף הלוגיקה היא כזאת נניח נגיד שהוא אומר "אין לי כסף" ונגיד שאתה יכול להוכיח שיש לו כסף, נניח שאתה יכול להוכיח שיש לו כסף ונניח שההוכחה הזאת היא מוחלטת שלא ניתן לסתור אותה במקרה כזה יש היגיון להגיד שאין בעיה אם תגיד לו את זה לפני או אחרי, אין בעיה נגיד לו "אני מעלה לך את המחיר" ואז הוא יגיד "לא אין לי כסף" ואז אני אביא לו הוכחה מוחלטת שיש לו כסף לא צריך מראש.
העניין הוא שבהרבה מאוד מקרים או ברוב המקרים או בכל המקרים בדרך כלל מדובר על דברים שניתן לראות אותם ככה וניתן לראות אותם ככה.
ש: מה זאת אומרת?
אליעד: נגיד "האם יש לך כסף" ניתן להגיד שכן ניתן להגיד שלא, "האם אתה פנוי ביום שבת" אפשר להגיד שכן ואפשר להגיד שלא "האם אתה זה" אפשר להגיד שכן ואפשר להגיד שלא, עכשיו מאחר שאפשר להגיד שכן ואפשר להגיד שלא לכן במה תלוי מה בן אדם חושב על מה שהוא חושב שהאינטרס שלו. אוקי עכשיו מה זה אומר, יש אגב מערכון אתם מכירים את המערכון הזה של מוני מושונוב וקרן מור שהוא בא ואומר לה היא סתם יושבת על הספה קוראת ספר, מישהו מכיר לא ראית את המערכון?
ש: בטח ראיתי את זה מזכיר לי.
אליעד: הוא שואל אותה "מה שלומך הכל בסדר?" היא אומרת לו "כן הכל בסדר" הוא אומר לה "בטוח לא להכין לך כוס תה? למה שתכין לי כוס תה אני בסדר, ומה את לא צריכה רופא? לא אני לא צריכה רופא מה קרה לך, אבל מה לא כואב לך הגב? לא כואב לי הגב" ואז הוא אומר לה "אז למה שלא נעשה סקס" ניתן לה את כל האופציות הוא אומר לה "טוב עכשיו אין לך תירוצים לתרץ" זה השכל של הדבר.
אוקי עכשיו מה שאני אומר שיש פה עוד דבר בן אדם הרבה פעמים כשיש לו אפשרות לראות דבר לשתי דרכים הוא בודק מה האינטרס שלו ולפי האינטרס שלו הוא רואה, זאת אומרת בהנחה שניתן לפרש דבר לפה ולפה לבדוק "מה עדיף לי לחשוב" הראשון אמר הוא לא רוצה לשבור לעצמו את המילה ללשבור.
ש: לא הראשון הזה הראשון השני.
אליעד: הראשון אומר שהוא יסתיר ממך מידע.
ש: שיסתיר כן.
אליעד: כן יש לו אינטרס להסתיר מידע, לא יש לו אינטרס להסתיר נכון אבל אני מביא פה עוד היבט בהנחה שהוא לא מסתיר מידע אפילו אבל עדיין מאחר שניתן לראות את זה ככה או ככה אתה רוצה שהוא יראה את זה ככה או ככה עוד לפני שנוצר לו האינטרס לראות את זה בדרך מסוימת ואם אנחנו עושים את זה יותר מתוחכם אם לדוגמא נגיד אתה רוצה שהוא יגיד "יש לי כסף" אז תשתול לו מחשבה שתגרום לו לרצות להגיד יש לי כסף. זאת אומרת לדוגמא תגיד לו, אני ממציא עכשיו דוגמא נגיד תגיד לו "וואלה אנשים שנגיד שיש להם כסף שווים יותר" ונגיד שהוא יסכים איתך על זה ואז תגיד לו "אוקי איך הולך לך" ואז אתה שתלת לו את המחשבה שהוא יגיד "הולך לי טוב יש לי כסף".
ואז אחר כך אתה עושה איתו איזה סיבוב ועכשיו הוא כבר לא רוצה להגיד "אין לי כסף" הוא כבר ראה את זה קודם דרך הפרספקטיבה של "יש לי" למה כי עוד פעם יצרנו לו אינטרס. יש את הדבר שאפשר לראות אותו לפה ולפה ואפשר לראות אותו לפה או לפה ובן אדם רואה אותו לפה או לפה לפני האינטרס שלו לראות אותו לפה או לפה גם האינטרס משפיע ולכן אם אתה אומר לו "תקשיב אם אתה תגיד שיש לך כסף אני אעלה לך את המחיר" אז יש לו יותר אינטרס להגיד "אין לי כסף" ולכן אנחנו נעדיף לשאול אותו לפני שהוא יודע מה האינטרס שלו ואנחנו גם נרצה לשתול לו מחשבה שבגללה הוא ירצה לתת את התשובה שאנחנו רוצים שהוא ייתן. זה אחד זה הבנו?
עכשיו מי שמבין את זה מי שמבין את זה ויודע את זה אז קודם כל הוא יודע לעשות את זה לאנשים כשהוא שואל אותם שאלה הוא יודע מראש מה הם יכולים לענות לו ואז הוא מראש יכול לנטרל את זה בכל מיני קומבינות כאלה ואחרות אבל מי שיודע את זה, מה איזה עוד יתרון יש לו?
ש: יכול להתגונן מפני אחרים.
אליעד: נכון אז הוא יודע כשעושים את זה לו, נכון כשמישהו שואל אותו שאלה הוא אומר "רגע למה הוא שואל אותי את השאלה הזאת מה הוא רוצה בשאלה הזאת", יפה ואז יש פה התגוננות כפולה כי אז אתה נותן תשובה לפי "תומך" ואתה יודע שהוא חותר לאיזה סיבוב ואתה נותן תשובה לפי "תומך" ואז אתה מנטרל אותו, אחר כך פתאום הוא יגיד "למה אתה אומר את זה" אתה אומר "מה זאת אומרת" הוא אומר לך "מה אתה לא רוצה שאני אעלה לך את המחיר" אתה אומר לו "מה זה קשור זה בכלל לא קשור למחיר על איזה מחיר אתה מדבר" זה השכל שבדבר.
אבל מה המהות של עוד פעם של מה שאני אומר המהות היא שבן אדם ברגע שיש לו אינטרס אז כשיש אפשרות לראות משהו או ככה הוא יפרש את זה לצד שהוא רוצה ולכן עדיף לך לשאול אותו את השאלה לפני שיש לו את האינטרס ללכת לצד שנגדי לך של מה שאתה רוצה לשמוע וגם אתה יכול לדחוף לו אינטרס לתת את התשובה של מה שאתה רוצה שהוא ייתן זאת המהות של העניין. בנוסף הוא גם יכול להסתיר מידע בנוסף הוא לא ירצה לחזור בו כל מיני תירוצים אחרים אבל אם יש לך דבר שאתה יכול להוכיח אותו באופן מוחלט שהוא נכון אז זה לא משנה תגיד אותו לפני תגיד אחרי זה אין לזה משמעות. הבנו?
אבל אז נגיד הוא יכול להגיד לך "לא התכוונתי שאין לי כסף לזה כי אני משקיע אותו בפרויקטים אחרים" אז מראש נשאל אותו "יש לך פרויקטים אחרים?" הוא יגיד "לא כרגע אין לי פרויקטים אחרים" אז הוא גם לא יכול להגיד "פרויקטים אחרים", ואז הוא יכול להגיד לדוגמא "כן אבל זאת לא רק החלטה שלי" ואז אנחנו קודם כל נבדוק מה המבנה הארגוני שהוא יגיד "אני מחליט על הכל" ובקיצור כל תשובה שהוא יכול לתת אנחנו מראש ננטרל לו אותה נסנדל אותה, כמו נגיד גנב או מישהו שמתבצר בבית ורוצים לתפוס אותו מראש חוסמים את כל היציאות כדי שהוא לא יוכל לברוח מראש.
עכשיו השאלה היא מה ההיגיון מראש לנטרל את ההתנגדויות שלו למה לא אחרי שהוא יגיד אותן, נחכה שהוא יגיד לדוגמא "אין לי כסף" ואז נשאל אותו "באמת אין לך כסף למה אין לך כסף", תראו אנחנו נגיד שנשאל אותו לדוגמא נגיד אוקי הוא יגיד שאין לו כסף אז מראש נתחקר אותו כדי שהוא יגיד שיש לו כסף אוקי אז את ה - מראש נתחקר אותו שהוא יגיד שיש לו כסף אפשר לעשות גם אחרי אז נשאל אותו ואז הוא יגיד שאין לו כסף ואז נתחקר אותו ואז נראה שיש לו כסף. ואני אתן יותר מזה אוקי אז השאלה היא מה ההיגיון בלשאול אותו את זה מראש למה מראש?
ש: אם לא שאלת אותו מראש ועכשיו הוא אומר את ההתנגדות הוא כבר אמר אותה הוא התבצר מאחוריה.
אליעד: אז מה אבל אתה יכול להוכיח שזה לא נכון.
ש: הוא התבצר אפילו ללא כל סיבה.
אליעד: לא אז אוקי בהנחה שהוא חושב בהיגיון והוא לא אומר דברים ללא סיבה, לא שנייה אם הוא אומר דברים ללא סיבה אז הוא גם יכול אחר כך להגיד לך "תקשיב אין לי כסף ולמרות שאמרתי קודם ככה אני חושב וזהו" מה זה ללא סיבה אם זה ללא סיבה אין בנו טעם למשחק.
ש: אני חושב שבאותו רגע שהוא אומר את הדברים.
אליעד: כן.
ש: הוא ימצא את הסיבות הבלתי אפשריות שלא חשבת עליהם מראש כי הוא כבר אמר את שלו והוא רוצה להתעקש להתבצר בזה ואז הוא ימצא סיבות שמראש לא יכולת לחשוב עליהן.
אליעד: אבל אם מראש לא יכולת לחשוב עליהן זה לא פתר לנו את השאלה, השאלה היא מה לעשות בסיבות שאתה יכול לחשוב שהוא יגיד אותן ואיך לנטרל לו אותן.
ש: אני אומר שאתה לא תוכל מראש לדעת את כל הסיבות ואת כל התירוצים האפשריים.
אליעד: זה נושא שיחה אחר אנחנו שואלים עכשיו בהנחה שאתה יודע שיש לו אפשרות שהוא יתרץ תירוץ מה היתרון בלשאול אותו את זה מראש לסנדל לו את האפשרות מראש מאשר אחר כך?
ש: אז אמרתי את היתרון הוא יתעקש פחות.
אליעד: למה שהוא יתעקש פחות?
ש: כי הוא כבר אמר משהו והוא צריך לעמוד על מה שהוא אמר.
אליעד: לא הוא יכול אז.
ש: בדרך כלל רוב האנשים אני לא מדבר על חריגים או משהו את זה שאומר "כן אני מסוגל לזה" ופתאום "רגע אבל אתה אמרת שאתה מסוגל".
אליעד: אוקי אז אולי אני אספר סיפור אחר אז נגיד שהבן אדם בא "שלום מה מצבך? וואלה מצבי קשה אין לי כסף" ואתה אומר לו "וואלה למה אין לך כסף?" ואז חוקרים ומגלים שיש לו כסף, סבבה אז היה אפשר את אותו דבר לעשות אחרי לשאול אותו "אני אמלא לך את המחיר? לא אין לי כסף, בוא נחקור נראה שיש לך כסף", מה ההבדל בין הלפני לאחרי?
ש: אין לו דרך להתבצרות הזאת.
אליעד: אני מבין שנייה אתה אומר מההיבט שיש התבצרות אתה אומר כי מאחר שהוא כבר אמר משהו נגיד הוא יגיד לך "אין לי כסף" כהתגוננות ועכשיו יש לו אינטרס להתבצר בזה ועכשיו התווסף האינטרס להתבצר בהתחלה עוד אין לו אינטרס להתבצר, זה נכון אבל בהנחה נגיד שעצם ההתבצרות נגיד הוא לא רוצה לחזור בו ממה שהוא אמר אבל בהנחה שהאינטרס הזה הוא לא בעייתי בהנחה שננטרל, אני לא אומר שמה שאתה אומר זה לא נכון אבל בהנחה שהאינטרס שלו לא לחזור בו על מה שהוא אמר הורדנו אותו.
ש: ישנה אפשרות אחרת כששאלת אותו את השאלות לפני אז הוא עצמו פתאום יראה את הדברים אחרת.
אליעד: למה?
ש: כי הוא יגיד "שאלת אותי על כסף רגע בעצם יש לי כסף חשבתי שאין לי אבל יש לי".
אליעד: למה שהוא יראה את הדברים אחרת לפני שתדע מה אתה רוצה ממנו?
ש: כי בן אדם רוצה תמיד לתת תשובות טובות ולהגיד שהוא חזק.
אליעד: לא אז נניח שלא מדובר על זה נגיד ששאלת אותו "איפה היית אתמול" בסדר ואתה רוצה שהוא יגיד לך "הייתי אתמול שם" בלי שיש לו איזה אינטרס להיראות חזק.
ש: שיהיה מודע לזה שיש לו כסף איזה זמן מסוים אז יהיה לו יותר אז יהיה לו יותר קל, המשך הזמן שהוא מודע לזה יש לו משמעות אם הוא יהיה מודע וישר תפיל עליו.
אליעד: אבל למה שלא יהיה מודע לזה אחרי שתפיל עליו ואז הוא יגיד "אין לי כסף" ואז נראה לו שהוא מודע לזה שיש לו כסף.
ש: זה יהיה פחות זמן מודע.
אליעד: למה אז תדבר איתו רבע שעה על זה שיש לו כסף. שנייה אז בוא ניתן פה כמה הסברים דבר אחד אתה אמרת אחרי שהוא אומר מילה הוא לא ירצה לחזור בו, זאת אומרת אם הוא יגיד לך "אין לי כסף" כהתגוננות הוא כביכול ירצה להגן על העמדה הזאת זה דבר אחד, דבר שני יכול להיות שיש לו כסף נגיד נניח שיש לו כסף ובשביל להוכיח שיש לו כסף צריך הוכחות מסוימות שאתה לא יודע אותן ויכול להיות שפשוט אם הוא כבר ידע מה אתה רוצה להוציא ממנו הוא פשוט לא יחשוף את ההוכחות האלה גם אופציה יכול להיות שהוא יסתיר מידע ולעומת זאת כשהוא עוד לא יודע מה אתה רוצה ממנו אז האינטרס שלו להסתיר ממך מידע קטן יותר לדוגמא.
זאת אומרת אם הוא יודע שעכשיו אתה הולך לעלות את המחיר ועושה לו רע שיהיה לו יותר יקר אז הוא יגיד "אני לא אתן לו את המידע על הכסף שיש" לעומת זאת אם הוא עוד לא יודע ממה רוצים ממנו אז יש לו פחות אינטרס להסתיר מידע זה אחד. דבר נוסף הלוגיקה היא כזאת נניח נגיד שהוא אומר "אין לי כסף" ונגיד שאתה יכול להוכיח שיש לו כסף, נניח שאתה יכול להוכיח שיש לו כסף ונניח שההוכחה הזאת היא מוחלטת שלא ניתן לסתור אותה במקרה כזה יש היגיון להגיד שאין בעיה אם תגיד לו את זה לפני או אחרי, אין בעיה נגיד לו "אני מעלה לך את המחיר" ואז הוא יגיד "לא אין לי כסף" ואז אני אביא לו הוכחה מוחלטת שיש לו כסף לא צריך מראש.
העניין הוא שבהרבה מאוד מקרים או ברוב המקרים או בכל המקרים בדרך כלל מדובר על דברים שניתן לראות אותם ככה וניתן לראות אותם ככה.
ש: מה זאת אומרת?
אליעד: נגיד "האם יש לך כסף" ניתן להגיד שכן ניתן להגיד שלא, "האם אתה פנוי ביום שבת" אפשר להגיד שכן ואפשר להגיד שלא "האם אתה זה" אפשר להגיד שכן ואפשר להגיד שלא, עכשיו מאחר שאפשר להגיד שכן ואפשר להגיד שלא לכן במה תלוי מה בן אדם חושב על מה שהוא חושב שהאינטרס שלו. אוקי עכשיו מה זה אומר, יש אגב מערכון אתם מכירים את המערכון הזה של מוני מושונוב וקרן מור שהוא בא ואומר לה היא סתם יושבת על הספה קוראת ספר, מישהו מכיר לא ראית את המערכון?
ש: בטח ראיתי את זה מזכיר לי.
אליעד: הוא שואל אותה "מה שלומך הכל בסדר?" היא אומרת לו "כן הכל בסדר" הוא אומר לה "בטוח לא להכין לך כוס תה? למה שתכין לי כוס תה אני בסדר, ומה את לא צריכה רופא? לא אני לא צריכה רופא מה קרה לך, אבל מה לא כואב לך הגב? לא כואב לי הגב" ואז הוא אומר לה "אז למה שלא נעשה סקס" ניתן לה את כל האופציות הוא אומר לה "טוב עכשיו אין לך תירוצים לתרץ" זה השכל של הדבר.
אוקי עכשיו מה שאני אומר שיש פה עוד דבר בן אדם הרבה פעמים כשיש לו אפשרות לראות דבר לשתי דרכים הוא בודק מה האינטרס שלו ולפי האינטרס שלו הוא רואה, זאת אומרת בהנחה שניתן לפרש דבר לפה ולפה לבדוק "מה עדיף לי לחשוב" הראשון אמר הוא לא רוצה לשבור לעצמו את המילה ללשבור.
ש: לא הראשון הזה הראשון השני.
אליעד: הראשון אומר שהוא יסתיר ממך מידע.
ש: שיסתיר כן.
אליעד: כן יש לו אינטרס להסתיר מידע, לא יש לו אינטרס להסתיר נכון אבל אני מביא פה עוד היבט בהנחה שהוא לא מסתיר מידע אפילו אבל עדיין מאחר שניתן לראות את זה ככה או ככה אתה רוצה שהוא יראה את זה ככה או ככה עוד לפני שנוצר לו האינטרס לראות את זה בדרך מסוימת ואם אנחנו עושים את זה יותר מתוחכם אם לדוגמא נגיד אתה רוצה שהוא יגיד "יש לי כסף" אז תשתול לו מחשבה שתגרום לו לרצות להגיד יש לי כסף. זאת אומרת לדוגמא תגיד לו, אני ממציא עכשיו דוגמא נגיד תגיד לו "וואלה אנשים שנגיד שיש להם כסף שווים יותר" ונגיד שהוא יסכים איתך על זה ואז תגיד לו "אוקי איך הולך לך" ואז אתה שתלת לו את המחשבה שהוא יגיד "הולך לי טוב יש לי כסף".
ואז אחר כך אתה עושה איתו איזה סיבוב ועכשיו הוא כבר לא רוצה להגיד "אין לי כסף" הוא כבר ראה את זה קודם דרך הפרספקטיבה של "יש לי" למה כי עוד פעם יצרנו לו אינטרס. יש את הדבר שאפשר לראות אותו לפה ולפה ואפשר לראות אותו לפה או לפה ובן אדם רואה אותו לפה או לפה לפני האינטרס שלו לראות אותו לפה או לפה גם האינטרס משפיע ולכן אם אתה אומר לו "תקשיב אם אתה תגיד שיש לך כסף אני אעלה לך את המחיר" אז יש לו יותר אינטרס להגיד "אין לי כסף" ולכן אנחנו נעדיף לשאול אותו לפני שהוא יודע מה האינטרס שלו ואנחנו גם נרצה לשתול לו מחשבה שבגללה הוא ירצה לתת את התשובה שאנחנו רוצים שהוא ייתן. זה אחד זה הבנו?
עכשיו מי שמבין את זה מי שמבין את זה ויודע את זה אז קודם כל הוא יודע לעשות את זה לאנשים כשהוא שואל אותם שאלה הוא יודע מראש מה הם יכולים לענות לו ואז הוא מראש יכול לנטרל את זה בכל מיני קומבינות כאלה ואחרות אבל מי שיודע את זה, מה איזה עוד יתרון יש לו?
ש: יכול להתגונן מפני אחרים.
אליעד: נכון אז הוא יודע כשעושים את זה לו, נכון כשמישהו שואל אותו שאלה הוא אומר "רגע למה הוא שואל אותי את השאלה הזאת מה הוא רוצה בשאלה הזאת", יפה ואז יש פה התגוננות כפולה כי אז אתה נותן תשובה לפי "תומך" ואתה יודע שהוא חותר לאיזה סיבוב ואתה נותן תשובה לפי "תומך" ואז אתה מנטרל אותו, אחר כך פתאום הוא יגיד "למה אתה אומר את זה" אתה אומר "מה זאת אומרת" הוא אומר לך "מה אתה לא רוצה שאני אעלה לך את המחיר" אתה אומר לו "מה זה קשור זה בכלל לא קשור למחיר על איזה מחיר אתה מדבר" זה השכל שבדבר.
אבל מה המהות של עוד פעם של מה שאני אומר המהות היא שבן אדם ברגע שיש לו אינטרס אז כשיש אפשרות לראות משהו או ככה הוא יפרש את זה לצד שהוא רוצה ולכן עדיף לך לשאול אותו את השאלה לפני שיש לו את האינטרס ללכת לצד שנגדי לך של מה שאתה רוצה לשמוע וגם אתה יכול לדחוף לו אינטרס לתת את התשובה של מה שאתה רוצה שהוא ייתן זאת המהות של העניין. בנוסף הוא גם יכול להסתיר מידע בנוסף הוא לא ירצה לחזור בו כל מיני תירוצים אחרים אבל אם יש לך דבר שאתה יכול להוכיח אותו באופן מוחלט שהוא נכון אז זה לא משנה תגיד אותו לפני תגיד אחרי זה אין לזה משמעות. הבנו?
050-3331-331