שכנוע ובחירה חופשית, האם אפשר לשכנע כל אחד? המהות של השכנוע, אין אפשרות לשכנע, יש אפשרות לשכנע, בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, סיבתיות ואקראיות, סיבה ותוצאה
האם באמת אפשר לשכנע כל אדם בכל דבר?
אחת השאלות המורכבות שאליעד כהן דן בהן לעומק היא שאלת השכנוע והקשר שלה לבחירה חופשית. אליעד מעלה שאלה מהותית: האם אפשר בוודאות לשכנע כל אדם בכל דבר שנרצה? האם ניתן להבטיח באופן מוחלט כי קיים מנגנון המאפשר שכנוע בכל מצב?
לדבריו, השאלה אם אפשר לשכנע מישהו קשורה לשאלת הסיבתיות: האם לכל תוצאה יש סיבה מוגדרת וברורה? אליעד נותן דוגמה של ילד שאינו מעוניין להכין שיעורי בית. האם אפשר בוודאות לגרום לילד לרצות להכין שיעורים? קיימות שתי אפשרויות ברורות: או שיש דרך לגרום לילד לרצות, או שאין דרך כזו, ושום ניסיון לא ישנה את דעתו.
אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמה נוספת: אדם שרוצה להביא פיל לתוך החדר. האם קיימת אפשרות כזו? באופן תאורטי, כן. אבל השאלה המהותית היא האם אפשר להבטיח בוודאות שנוכל ליישם את האפשרות הזו. כך גם לגבי שכנוע - אולי קיימת אפשרות תיאורטית לשכנע כל אחד בכל דבר, אבל לא ניתן להוכיח בוודאות שניתן להפעיל אותה בכל פעם.
מהי סיבתיות, והאם היא מוכחת?
אליעד מתעמק בשאלת הסיבתיות ומסביר כי לא ניתן להוכיח בוודאות שיש קשר סיבתי מוחלט בין דברים. הוא משתמש בדוגמה פשוטה: אם פיל ייכנס לחדר, אולי הוא ילכלך את הרצפה ואולי לא. כניסת הפיל לחדר אינה מחייבת את הלכלוך, ולכן אי אפשר לקבוע בוודאות מוחלטת שיש קשר סיבתי חד - משמעי בין שני אירועים.
הוא ממשיך ומרחיב כי לא ניתן להוכיח באופן מוחלט שכל אירוע מחייב אירוע אחר. למשל, כאשר אדם מנסה לשכנע מישהו שלא להצביע לליכוד או להתגרש, האם מחויב שהשכנוע יצליח? אולי זה תלוי באינספור סיבות ונסיבות, או שאולי בכלל אין שום קשר סיבתי בין הדברים והוא יצליח או ייכשל במקרה.
האם יש קשר ברור בין האירועים, או שהכל מקרי?
אליעד מציין כי הרבה פעמים אנשים חושבים שיש קשר בין אירועים רק משום שהם מתרחשים במקביל. למשל, אם בתקופת ראש ממשלה מסוים יש יותר בזבוזים, אנשים יכולים לטעון כי הוא האחראי לכך. אבל במציאות, יכול להיות שהאירועים התרחשו במקביל במקרה, ללא קשר סיבתי אמיתי. כך גם לגבי שכנוע - יכול להיות שמישהו השתכנע במקרה, ולא בגלל מאמצי השכנוע.
הוא נותן דוגמה של אדם שנפגע בתאונת דרכים. האם התאונה באמת התרחשה בגלל שהמכונית פגעה בו, או שאולי השבר היה מתרחש בכל מקרה מסיבה אחרת? גם כאן, אליעד טוען שאין הוכחה חד - משמעית שיש קשר סיבתי ברור בין אירועים.
האם הכל נקבע מראש או שיש בחירה חופשית?
אליעד מתייחס לבחירה החופשית, ואומר כי גם אם נניח שאין באמת בחירה חופשית, בני האדם עדיין מתנהגים כאילו היא קיימת. אנשים מנסים לשכנע אחרים מתוך אמונה שיש להם בחירה לשנות את דעתם, למרות שאולי מצד האמת הכל קבוע מראש ואין באמת אפשרות לשנות כלום.
הוא מוסיף כי גם עצם המחשבה שיש בחירה חופשית יכולה להיות ללא בחירה חופשית - כלומר, אנו חושבים כך רק משום שזה מה שקורה, ללא שליטה אמיתית על המחשבות.
איך עובד שכנוע עצמי, ולמה אנשים עושים זאת?
אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים מנסים לשכנע את עצמם משום שהם חושבים שזה יגרום להם להרגיש טוב יותר...
אחת השאלות המורכבות שאליעד כהן דן בהן לעומק היא שאלת השכנוע והקשר שלה לבחירה חופשית. אליעד מעלה שאלה מהותית: האם אפשר בוודאות לשכנע כל אדם בכל דבר שנרצה? האם ניתן להבטיח באופן מוחלט כי קיים מנגנון המאפשר שכנוע בכל מצב?
לדבריו, השאלה אם אפשר לשכנע מישהו קשורה לשאלת הסיבתיות: האם לכל תוצאה יש סיבה מוגדרת וברורה? אליעד נותן דוגמה של ילד שאינו מעוניין להכין שיעורי בית. האם אפשר בוודאות לגרום לילד לרצות להכין שיעורים? קיימות שתי אפשרויות ברורות: או שיש דרך לגרום לילד לרצות, או שאין דרך כזו, ושום ניסיון לא ישנה את דעתו.
אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמה נוספת: אדם שרוצה להביא פיל לתוך החדר. האם קיימת אפשרות כזו? באופן תאורטי, כן. אבל השאלה המהותית היא האם אפשר להבטיח בוודאות שנוכל ליישם את האפשרות הזו. כך גם לגבי שכנוע - אולי קיימת אפשרות תיאורטית לשכנע כל אחד בכל דבר, אבל לא ניתן להוכיח בוודאות שניתן להפעיל אותה בכל פעם.
מהי סיבתיות, והאם היא מוכחת?
אליעד מתעמק בשאלת הסיבתיות ומסביר כי לא ניתן להוכיח בוודאות שיש קשר סיבתי מוחלט בין דברים. הוא משתמש בדוגמה פשוטה: אם פיל ייכנס לחדר, אולי הוא ילכלך את הרצפה ואולי לא. כניסת הפיל לחדר אינה מחייבת את הלכלוך, ולכן אי אפשר לקבוע בוודאות מוחלטת שיש קשר סיבתי חד - משמעי בין שני אירועים.
הוא ממשיך ומרחיב כי לא ניתן להוכיח באופן מוחלט שכל אירוע מחייב אירוע אחר. למשל, כאשר אדם מנסה לשכנע מישהו שלא להצביע לליכוד או להתגרש, האם מחויב שהשכנוע יצליח? אולי זה תלוי באינספור סיבות ונסיבות, או שאולי בכלל אין שום קשר סיבתי בין הדברים והוא יצליח או ייכשל במקרה.
האם יש קשר ברור בין האירועים, או שהכל מקרי?
אליעד מציין כי הרבה פעמים אנשים חושבים שיש קשר בין אירועים רק משום שהם מתרחשים במקביל. למשל, אם בתקופת ראש ממשלה מסוים יש יותר בזבוזים, אנשים יכולים לטעון כי הוא האחראי לכך. אבל במציאות, יכול להיות שהאירועים התרחשו במקביל במקרה, ללא קשר סיבתי אמיתי. כך גם לגבי שכנוע - יכול להיות שמישהו השתכנע במקרה, ולא בגלל מאמצי השכנוע.
הוא נותן דוגמה של אדם שנפגע בתאונת דרכים. האם התאונה באמת התרחשה בגלל שהמכונית פגעה בו, או שאולי השבר היה מתרחש בכל מקרה מסיבה אחרת? גם כאן, אליעד טוען שאין הוכחה חד - משמעית שיש קשר סיבתי ברור בין אירועים.
האם הכל נקבע מראש או שיש בחירה חופשית?
אליעד מתייחס לבחירה החופשית, ואומר כי גם אם נניח שאין באמת בחירה חופשית, בני האדם עדיין מתנהגים כאילו היא קיימת. אנשים מנסים לשכנע אחרים מתוך אמונה שיש להם בחירה לשנות את דעתם, למרות שאולי מצד האמת הכל קבוע מראש ואין באמת אפשרות לשנות כלום.
הוא מוסיף כי גם עצם המחשבה שיש בחירה חופשית יכולה להיות ללא בחירה חופשית - כלומר, אנו חושבים כך רק משום שזה מה שקורה, ללא שליטה אמיתית על המחשבות.
איך עובד שכנוע עצמי, ולמה אנשים עושים זאת?
אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים מנסים לשכנע את עצמם משום שהם חושבים שזה יגרום להם להרגיש טוב יותר...
- האם אפשר לשכנע כל אדם?
- האם יש קשר סיבתי בין אירועים?
- האם קיימת בחירה חופשית?
- מהי סיבתיות?
- האם ניתן להוכיח קשר בין סיבה לתוצאה?
- איך לשכנע את עצמי?
- מהי מניפולציה עצמית?