וכאן ניתן עוד היבט לגבי איך להתמודד עם מצב שבו מנהלים משא ומתן עם מישהו ולא מגיעים להסכמה עם הצד השני. ורוצים שתהיה תחושה של הסכמה, למרות שאין הסכמה, איך לגרום לזה לקרות?
ונסביר את העניין יותר טוב. נניח לצורך העניין שמנהלים משא ומתן והלקוח רוצה X ואתה לא מוכן לתת לו את X. ונניח שמבחינתך אין עסקה אם הלקוח מתעקש לקבל X. ונניח שאתה מציב גבול ללקוח במשא ומתן, ואומר לו "עד כאן!", אני לא מוכן להתפשר יותר והלקוח צריך לבחור האם לקיים איתך את העסקה או שלא.
עכשיו, במה תלוי אם תהיה עסקה או שלא? זה כמובן תלוי בהרבה גורמים, כאשר אחד מהם זאת האווירה הכללית שיש בינך לבין הלקוח. דהיינו, אם הלקוח ירגיש שהוא אוהב אותך ושהוא בהרמוניה איתך, הרי שזה מגדיל את הסיכוי לכך שהלקוח יבחר לסגור איתך עסקה.
אלא מה? שאם במשא ומתן הגעת עם הלקוח למבוי סתום, הרי שבמובן מסוים השיחה בינך לבין הלקוח מסתיימת בתחושה של חוסר הסכמה. ואז מצד אחד זה כמובן לגיטימי שלא תהיה הסכמה בינך לבין הלקוח והגיוני שהלקוח ישקול אם הוא מקבל את ההצעה שלך או לא. אבל מצד שני, אתה רוצה שהוא כן יקבל את ההצעה שלך. ולשם כך כדאי שהוא ירגיש שיש ביניכם הסכמה והרמוניה. אבל איך אפשרי לגרום ללקוח להרגיש שיש הסכמה והרמוניה, כאשר בעצם אין הסכמה והרמוניה?
ויש בזה כל מיני היבטים, אבל ברמת העיקרון כאשר יש אי הסכמה עם לקוח, אפשרי לסגור את השיחה במשהו שכן יש לכם עליו הסכמה. דהיינו, תנסה לסגור את השיחה במשהו שאתם כן מסכימים עליו. תמצא משהו שאתם כן מסכימים עליו ותזכיר את זה ללקוח, שאתם כן מסכימים על משהו מסוים. איך בדיוק? כל מקרה לגופו.
אבל יש כאן עוד היבט יותר מתוחכם. נניח שהלקוח מבקש X ואתה מתנגד ל X. מה בעצם קורה כאן? במהות, הלקוח חושב שהעסקה תהיה יותר טובה עבורו, אם הוא יקבל את X. אבל אתה לא מוכן לתת לו את X. וזה אומר, שגם אתה וגם הלקוח מסכימים, ששניכם הייתם רוצים שהלקוח בסופו של דבר יהיה מרוצה.
וכאשר הלקוח אומר לך אני רוצה לקבל את X, הרי שבעצם הוא אומר לך, אני חושב שבלי שאני אקבל את X אני לא אהיה מרוצה. ולכן אם אתה לא מוכן לתת לו את X, הרי שאפשרי והגיוני להגיב ללקוח משהו בסגנון של "אם בסופו של דבר לא תהיה מרוצה באופן כללי, כספך יוחזר" וכיו"ב...
ונסביר את העניין יותר טוב. נניח לצורך העניין שמנהלים משא ומתן והלקוח רוצה X ואתה לא מוכן לתת לו את X. ונניח שמבחינתך אין עסקה אם הלקוח מתעקש לקבל X. ונניח שאתה מציב גבול ללקוח במשא ומתן, ואומר לו "עד כאן!", אני לא מוכן להתפשר יותר והלקוח צריך לבחור האם לקיים איתך את העסקה או שלא.
עכשיו, במה תלוי אם תהיה עסקה או שלא? זה כמובן תלוי בהרבה גורמים, כאשר אחד מהם זאת האווירה הכללית שיש בינך לבין הלקוח. דהיינו, אם הלקוח ירגיש שהוא אוהב אותך ושהוא בהרמוניה איתך, הרי שזה מגדיל את הסיכוי לכך שהלקוח יבחר לסגור איתך עסקה.
אלא מה? שאם במשא ומתן הגעת עם הלקוח למבוי סתום, הרי שבמובן מסוים השיחה בינך לבין הלקוח מסתיימת בתחושה של חוסר הסכמה. ואז מצד אחד זה כמובן לגיטימי שלא תהיה הסכמה בינך לבין הלקוח והגיוני שהלקוח ישקול אם הוא מקבל את ההצעה שלך או לא. אבל מצד שני, אתה רוצה שהוא כן יקבל את ההצעה שלך. ולשם כך כדאי שהוא ירגיש שיש ביניכם הסכמה והרמוניה. אבל איך אפשרי לגרום ללקוח להרגיש שיש הסכמה והרמוניה, כאשר בעצם אין הסכמה והרמוניה?
ויש בזה כל מיני היבטים, אבל ברמת העיקרון כאשר יש אי הסכמה עם לקוח, אפשרי לסגור את השיחה במשהו שכן יש לכם עליו הסכמה. דהיינו, תנסה לסגור את השיחה במשהו שאתם כן מסכימים עליו. תמצא משהו שאתם כן מסכימים עליו ותזכיר את זה ללקוח, שאתם כן מסכימים על משהו מסוים. איך בדיוק? כל מקרה לגופו.
אבל יש כאן עוד היבט יותר מתוחכם. נניח שהלקוח מבקש X ואתה מתנגד ל X. מה בעצם קורה כאן? במהות, הלקוח חושב שהעסקה תהיה יותר טובה עבורו, אם הוא יקבל את X. אבל אתה לא מוכן לתת לו את X. וזה אומר, שגם אתה וגם הלקוח מסכימים, ששניכם הייתם רוצים שהלקוח בסופו של דבר יהיה מרוצה.
וכאשר הלקוח אומר לך אני רוצה לקבל את X, הרי שבעצם הוא אומר לך, אני חושב שבלי שאני אקבל את X אני לא אהיה מרוצה. ולכן אם אתה לא מוכן לתת לו את X, הרי שאפשרי והגיוני להגיב ללקוח משהו בסגנון של "אם בסופו של דבר לא תהיה מרוצה באופן כללי, כספך יוחזר" וכיו"ב...