... כך הסיכוי גדול יותר שהוא ירכוש את המוצר. וכאן נבאר את הסוד ואת הדרך, כיצד אפשר לגרום לאדם שחושב שהוא רק
לא רוצה את המוצר שלך ואת הרעיון שלך, להגיע לנקודת מבט, שממנה הוא יחשוב וירגיש שהוא רק כן רוצה את המוצר שלך ואת הרעיון שלך. והשיטה לכך ... ואם נחדד עוד יותר, אז הדרך היא כזאת: רק לא >> גם לא >> גם כן >> רק כן. כי בהתחלה הלקוח חושב, שהוא רק
לא רוצה את המוצר שלך. והאדם חושב שאתה רק לא צודק. ואחכ מנסים לגרום לו להבין, שאתה לא רק לא צודק, אלא שאתה גם לא צודק. ואחכ משם מנסים ... עם מה שהוא כבר יודע, מאשר להזדהות עם הניגוד, של מה שהוא כבר חושב ומרגיש. וכאשר הלקוח מרגיש שהוא רק
לא רוצה את המוצר ואת הרעיון שלך, אז לגרום לו להבין שהוא גם כן רוצה את המוצר שלך, זה מאוד קשה. ואת זה עושים בצורה הדרגתית כנל. על ידי זה שגורמים לו להבין, שהוא לא רק
לא רוצה את המוצר שלך, אלא שהוא גם
לא רוצה את המוצר שלך. ואת זה הרבה יותר קל לו להבין, כי הוא ממשיך לשמור על העמדה שלו שהוא
לא רוצה את המוצר ואת הרעיון שלך. ואחכ ממילא, ברגע שהוא מבין שהוא לא רק
לא רוצה את המוצר שלך, אלא הוא גם
לא רוצה את המוצר שלך, עכשיו אפשר לעבור לשלב של לגרום לו לראות היכן הוא גם כן רוצה את המוצר שלך, ואחכ לשלב של השכנוע, לכיוון שהוא רק ... את ההתייחסות שלו לדעה שלו, מכך שהיא דעה מחויבת לכך שהיא רק דעה אפשרית בלבד. כי בהתחלה האדם חושב שהוא רק
לא רוצה את המוצר. ועכשיו צריך לגרום לו לחשוב, שהוא אולי רק
לא רוצה את המוצר. ואחרי שהלקוח מבין שהוא אולי רק
לא רוצה את המוצר, עכשיו אפשר לגרום לו להבין שהוא גם
לא רוצה את המוצר וגם כן רוצה את המוצר וכולי. ואיך הופכים את המחויב לאפשרי? זא כיצד אפשר לגרום למישהו שהוא בטוח במשהו, לשנות את דעתו, ... לדוגמה, השאלה למה. שמשמעותה היא הטלת ספק במחויבות של הדבר. שזה אומר, שאם הלקוח אומר שהוא בשום פנים ואופן
לא רוצה את המוצר שלך, ושהוא בשום פנים ואופן לא מסכים איתך, עליך לשאול אותו, למה הוא אומר שהוא בשום פנים ואופן
לא רוצה את המוצר שלך. זא אפשר לקחת את ההתנגדות של הלקוח, ולחזור אחריו מילה במילה, ופשוט להוסיף לפניה את המילה למה?! ולא צריך מיד ... ההתנגדות של הלקוח, והוספנו אליה את השאלת למה בהתחלת המשפט. וזה בעצם גורם ללקוח לתהות על הסיבה שבגללה הוא
לא רוצה את המוצר . ואז כאשר תת המודע של הלקוח, שומע את המשפט של למה הוא
לא רוצה את המוצר, זה בעצם הופך את הדעה שלו, מדעה מחויבת, לדעה שהיא רק דעה אפשרית בלבד. וכאן יש עוד טקטיקה נוספת. והיא, שלפעמים הלקוח לא מוכן לקבל את השאלה של למה הוא
לא רוצה את המוצר. כי הוא מרגיש שמטילים ספק בדעה שלו. והוא ככ בטוח שדעתו היא מחויבת, עד כדי כך שהוא לא מוכן אפילו לא לשאול את עצמו, למה הוא
לא רוצה את המוצר. ובמקרה כזה, אפשר להוביל את הלקוח לשאלה למה, דרך השאלה מה. זא אם רוצים לגרום ללקוח לשאול את עצמו, למה אני ככ
לא רוצה את המוצר, ואם הלקוח לא מוכן לשאול ולקבל את השאלה למה אני
לא רוצה את המוצר , אז במקרה כזה, אפשר להחדיר לתוכו את השאלה למה דרך השאלה מה. לדוגמה: הלקוח אומר שהוא בשום פנים ואופן
לא רוצה את המוצר. במקרה כזה, מה שצריך לשאול אותו, זה את השאלה: מה הכוונה שלו שהוא בשום פנים ואופן
לא רוצה את המוצר. זא הלקוח חושב שהוא בשום פנים ואופן
לא רוצה את המוצר, באופן מחויב. ולפעמים הלקוח לא מוכן אפילו לשאול את עצמו, למה הוא בשום פנים ואופן לא מוכן לרכוש את המוצר. ואז צריך ... על ידי זה שמבקשים ממנו להסביר את מה שהוא אומר. ואז, כאשר הלקוח מתחיל להסביר את הכוונה שלו, בדעתו שהוא
לא רוצה את המוצר, עכשיו, תוך כדי ההסבר שלו, אפשר לנסות לבקש ממנו הסבר גם למה הוא חושב כך או אחרת. ואם הוא לא מוכן לקבל את השאלה למה, ... לשימוש במילה אחת, ועדיין מוכן להשתמש במילים אחרות. ויש עוד דרך נוספת לגרום ללקוח לשאול את עצמו למה הוא ככ
לא רוצה את המוצר. והיא, על ידי זה שהמוכר מוסיף את ההסבר למה הלקוח
לא רוצה את המוצר. והרעיון הוא, שלפעמים הלקוח בטוח מבחינתו שהוא
לא רוצה את המוצר. והלקוח מתייחס לזה כאל דבר שהוא מחויב. שמחויב בעיני הלקוח, שהוא לא ירצה את המוצר. והשאלה למה הוא
לא רוצה את המוצר, גורמת לרעיון של
לא רוצה את המוצר, להפוך ולהיות מרעיון מחויב, לרעיון שהוא רעיון אפשרי בלבד. כי ספק מטילים, רק בדבר שהוא אפשרי. ואם שואלים על משהו, למה ... הרי שגרמנו לאותו הרעיון, להפוך להיות אפשרי ולא מחויב. ואם הלקוח לא מוכן להתבונן ולשאול את עצמו למה הוא
לא רוצה את המוצר, אז המוכר והמשכנע צריך לחזור על דברי הלקוח, ולהוסיף להם את ההסבר של הלמה הלקוח לא רוצה המוצר. כגון לדוגמה, שהמוכר ...