... כך הסיכוי גדול יותר שהוא ירכוש את המוצר. וכאן נבאר את הסוד ואת הדרך, כיצד אפשר לגרום לאדם שחושב שהוא רק לא רוצה את המוצר שלך ואת הרעיון שלך, להגיע לנקודת מבט, שממנה הוא יחשוב וירגיש שהוא רק כן רוצה את המוצר שלך ואת הרעיון שלך. והשיטה לכך ... ואם נחדד עוד יותר, אז הדרך היא כזאת: רק לא >> גם לא >> גם כן >> רק כן. כי בהתחלה הלקוח חושב, שהוא רק לא רוצה את המוצר שלך. והאדם חושב שאתה רק לא צודק. ואחכ מנסים לגרום לו להבין, שאתה לא רק לא צודק, אלא שאתה גם לא צודק. ואחכ משם מנסים ... עם מה שהוא כבר יודע, מאשר להזדהות עם הניגוד, של מה שהוא כבר חושב ומרגיש. וכאשר הלקוח מרגיש שהוא רק לא רוצה את המוצר ואת הרעיון שלך, אז לגרום לו להבין שהוא גם כן רוצה את המוצר שלך, זה מאוד קשה. ואת זה עושים בצורה הדרגתית כנל. על ידי זה שגורמים לו להבין, שהוא לא רק לא רוצה את המוצר שלך, אלא שהוא גם לא רוצה את המוצר שלך. ואת זה הרבה יותר קל לו להבין, כי הוא ממשיך לשמור על העמדה שלו שהוא לא רוצה את המוצר ואת הרעיון שלך. ואחכ ממילא, ברגע שהוא מבין שהוא לא רק לא רוצה את המוצר שלך, אלא הוא גם לא רוצה את המוצר שלך, עכשיו אפשר לעבור לשלב של לגרום לו לראות היכן הוא גם כן רוצה את המוצר שלך, ואחכ לשלב של השכנוע, לכיוון שהוא רק ... את ההתייחסות שלו לדעה שלו, מכך שהיא דעה מחויבת לכך שהיא רק דעה אפשרית בלבד. כי בהתחלה האדם חושב שהוא רק לא רוצה את המוצר. ועכשיו צריך לגרום לו לחשוב, שהוא אולי רק לא רוצה את המוצר. ואחרי שהלקוח מבין שהוא אולי רק לא רוצה את המוצר, עכשיו אפשר לגרום לו להבין שהוא גם לא רוצה את המוצר וגם כן רוצה את המוצר וכולי. ואיך הופכים את המחויב לאפשרי? זא כיצד אפשר לגרום למישהו שהוא בטוח במשהו, לשנות את דעתו, ... לדוגמה, השאלה למה. שמשמעותה היא הטלת ספק במחויבות של הדבר. שזה אומר, שאם הלקוח אומר שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר שלך, ושהוא בשום פנים ואופן לא מסכים איתך, עליך לשאול אותו, למה הוא אומר שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר שלך. זא אפשר לקחת את ההתנגדות של הלקוח, ולחזור אחריו מילה במילה, ופשוט להוסיף לפניה את המילה למה?! ולא צריך מיד ... ההתנגדות של הלקוח, והוספנו אליה את השאלת למה בהתחלת המשפט. וזה בעצם גורם ללקוח לתהות על הסיבה שבגללה הוא לא רוצה את המוצר . ואז כאשר תת המודע של הלקוח, שומע את המשפט של למה הוא לא רוצה את המוצר, זה בעצם הופך את הדעה שלו, מדעה מחויבת, לדעה שהיא רק דעה אפשרית בלבד. וכאן יש עוד טקטיקה נוספת. והיא, שלפעמים הלקוח לא מוכן לקבל את השאלה של למה הוא לא רוצה את המוצר. כי הוא מרגיש שמטילים ספק בדעה שלו. והוא ככ בטוח שדעתו היא מחויבת, עד כדי כך שהוא לא מוכן אפילו לא לשאול את עצמו, למה הוא לא רוצה את המוצר. ובמקרה כזה, אפשר להוביל את הלקוח לשאלה למה, דרך השאלה מה. זא אם רוצים לגרום ללקוח לשאול את עצמו, למה אני ככ לא רוצה את המוצר, ואם הלקוח לא מוכן לשאול ולקבל את השאלה למה אני לא רוצה את המוצר , אז במקרה כזה, אפשר להחדיר לתוכו את השאלה למה דרך השאלה מה. לדוגמה: הלקוח אומר שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר. במקרה כזה, מה שצריך לשאול אותו, זה את השאלה: מה הכוונה שלו שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר. זא הלקוח חושב שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר, באופן מחויב. ולפעמים הלקוח לא מוכן אפילו לשאול את עצמו, למה הוא בשום פנים ואופן לא מוכן לרכוש את המוצר. ואז צריך ... על ידי זה שמבקשים ממנו להסביר את מה שהוא אומר. ואז, כאשר הלקוח מתחיל להסביר את הכוונה שלו, בדעתו שהוא לא רוצה את המוצר, עכשיו, תוך כדי ההסבר שלו, אפשר לנסות לבקש ממנו הסבר גם למה הוא חושב כך או אחרת. ואם הוא לא מוכן לקבל את השאלה למה, ... לשימוש במילה אחת, ועדיין מוכן להשתמש במילים אחרות. ויש עוד דרך נוספת לגרום ללקוח לשאול את עצמו למה הוא ככ לא רוצה את המוצר. והיא, על ידי זה שהמוכר מוסיף את ההסבר למה הלקוח לא רוצה את המוצר. והרעיון הוא, שלפעמים הלקוח בטוח מבחינתו שהוא לא רוצה את המוצר. והלקוח מתייחס לזה כאל דבר שהוא מחויב. שמחויב בעיני הלקוח, שהוא לא ירצה את המוצר. והשאלה למה הוא לא רוצה את המוצר, גורמת לרעיון של לא רוצה את המוצר, להפוך ולהיות מרעיון מחויב, לרעיון שהוא רעיון אפשרי בלבד. כי ספק מטילים, רק בדבר שהוא אפשרי. ואם שואלים על משהו, למה ... הרי שגרמנו לאותו הרעיון, להפוך להיות אפשרי ולא מחויב. ואם הלקוח לא מוכן להתבונן ולשאול את עצמו למה הוא לא רוצה את המוצר, אז המוכר והמשכנע צריך לחזור על דברי הלקוח, ולהוסיף להם את ההסבר של הלמה הלקוח לא רוצה המוצר. כגון לדוגמה, שהמוכר ...

... למכור את המוצר הזה ללקוח שחושב שהמוצר לא מתאים לו הוא לא צריך את המוצר? אולי בכל זאת יש דרך כלשהי? הוא לא אוהב לא רוצה את המוצר: האם הלקוח באמת חושב שהוא לא אוהב לא רוצה את המוצר? איך אני בטוח בזה? אולי הלקוח לא חושב כך בדיוק, אלא רק רוצה לראות איך אני אגיב? אולי הוא גם חושב שהוא לא אוהב לא רוצה את המוצר, אבל עדיין הוא לא חושב שזה אך ורק נכון? האם הכרחי שהלקוח יחשוב שהוא לא אוהב לא רוצה את המוצר? אולי יש דרך כלשהי לשכנע אותו לא לחשוב שהוא לא אוהב לא רוצה את המוצר? האם הסיבה היחידה לכך שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, היא באמת רק בגלל שהוא חושב שהוא לא אוהב לא רוצה את המוצר? אולי יש עוד סיבות נוספות? אולי זה שהלקוח אומר שהוא לא אוהב לא רוצה את המוצר, זה רק תירוץ שמסתיר סיבה אחרת? האם זה שהלקוח חושב שהוא לא אוהב לא רוצה את המוצר, האם זה מחייב אותו שלא לקנות את המוצר? האם אין שום אפשרות בעולם, שהלקוח הזה או לקוח אחר כלשהו בעולם, כן יקנה את המוצר הזה כאן ועכשיו, למרות שהוא חושב שהוא לא אוהב לא רוצה את המוצר? האם המחשבה של הלקוח שהוא לא אוהב לא רוצה את המוצר, מכריחה אותו שלא לקנות את המוצר? למה הלקוח חושב שהוא לא אוהב לא רוצה את המוצר? האם הוא חייב לחשוב כך? מה הסיבות שבגללן הלקוח חושב שהוא לא אוהב לא רוצה את המוצר? האם יכול להיות שאני לא יודע מה הסיבות לכך? האם יש דרך לאתר את הסיבות שבגללן הלקוח חושב שהוא לא אוהב לא רוצה את המוצר? האם כל הסיבות שבגללן הלקוח חושב שהוא לא אוהב לא רוצה את המוצר, האם יש דרך לראות שהן לא בהכרח נכונות? אם הייתי חייב למכור את המוצר הזה ללקוח, האם באמת לא הייתה שום דרך למכור את המוצר הזה ללקוח שחושב שהוא לא אוהב לא רוצה את המוצר? אולי בכל זאת יש דרך כלשהי? המוצר הזה גרוע לא טוב: האם הלקוח באמת חושב שהמוצר הזה גרוע לא טוב? איך אני בטוח בזה? אולי הלקוח לא חושב כך בדיוק, אלא רק ...

... לגרום ללקוח להחליש את ההתנגדות שלו, למה שאתה רוצה שהוא יעשה. והדרך לכך היא, על ידי זה שמטילים ספק בהתנגדות שלו. בין בצורה גלויה ובין בצורה סמויה. לדוגמה: הלקוח אומר אני לא רוצה את המוצר הזה. צריך לומר לו למה אתה לא רוצה את המוצר הזה?. והמילה למה, היא בעצם הטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. וככל שמטילים ספק גדול יותר בהתנגדות של הלקוח, כך מגדילים את הסיכוי, לכך שהלקוח ישחרר את ... יסכים עם דעתך. ונחדד, כי לפעמים, אין צורך להטיל ספק בהתנגדות של הלקוח. ואפשר פשוט לבדוק, איפה הלקוח כן מסכים איתך, ודרך זה לבצע את המכירה. כגון לדוגמה שהלקוח אומר אני לא רוצה את המוצר הזה. אז אפשר פשוט לשאול אותו איזה מוצר אתה כן רוצה. דהיינו, לא חייבים לרוץ מיד להטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. אלא אפשר לנסות ולחפש נקודות התאמה, בין ... גם אפשר לגלות נקודות טורפה בהתנגדות של הלקוח - כפי שביארתי במקום אחר). ובהוספת המידע, הוא בעצם יסביר טוב יותר למה הוא מתנגד לרכישת המוצר. ואם הלקוח לא מסביר למה הוא לא רוצה את המוצר, אז אפשר במקום לשאול אותו למה אתה לא רוצה את המוצר, במקום זה אפשר לשאול אותו אשמח שתסביר לי מה הסיבה שאמרת לכך שאתה לא רוצה את המוצר. ואת המילה למה הסתרנו אותה בתוך המילים מה הסיבה. ובעצם הטלנו ספק בהתנגדות של הלקוח, על ידי זה שביקשנו ממנו סיבה להתנגדות שלו. והטלת הספק היא הטלת ספק סמויה באופן יחסי. כי היא בצורה עקיפה ולא בצורה ישירה. ועוד יש לשים לב, כי לפעמים הלקוח לא באמת אמר סיבה לכך שהוא לא רוצה את המוצר. וכאשר שואלים אותו, תזכיר לי מה הסיבה שאמרת שאתה לא רוצה את המוצר. בשאלה עצמה, יש בעצם משמעות נסתרת, שבעצם אומרת, שכאילו זה וודאי שהלקוח נתן סיבה למה הוא לא רוצה לקנות את המוצר. כי הרי אין שום אפשרות בעולם שסתם לא בא לו על המוצר. ושכאילו מוכרח שהוא ייתן סיבה למה הוא לא רוצה את המוצר. כי לפעמים סתם אין ללקוח חשק לקנות את המוצר. וכאשר שואלים אותו תזכיר לי מה הסיבה שאמרת שבגללה אתה לא רוצה לקנות את המוצר, או מה אמרת שהסיבה לכך שאתה לא רוצה לקנות את המוצר, בעצם בכך בעצם מעבירים לו מסר שאומר, שכאילו זה וודאי שהוא אמר סיבה למה הוא לא רוצה את המוצר. ואז בעצם הלקוח מרגיש שהוא חייב לנמק למה הוא לא רוצה את המוצר. ובכך בעצם הוא מטיל ספק בהתנגדות שלו לרכישת המוצר. ונחדד: שכל הנל מדבר על מצב שבו הלקוח מתנגד לרכישת המוצר, בלי להסביר למה הוא לא רוצה את המוצר. כי לפעמים יש לקוח עקשן לקוח קשה מאוד, שהוא מתנגד לביצוע העסקה, בלי שהוא מנמק למה הוא מתנגד לביצוע העסקה. והוא בעצם רוצה שיתייחסו להתנגדות שלו, כאל ... שההתנגדות שלו, היא לא תורה למשה מסיני, אלא שההתנגדות שלו, היא התנגדות סובייקטיבית בלבד, ושהוא צריך לנמק את ההתנגדות שלו. ועוד נוסיף, כי לפעמים כאשר הלקוח מסביר למה הוא לא רוצה את המוצר, לפעמים זה יכול דווקא לחזק את ההתנגדות שלו לרכישת המוצר. כי כאשר נותנים סיבה למשהו, זה בעצם לפעמים גורם לאותו הדבר לטעת שורשים בקרקע. כי כאשר מישהו ... ללקוח שההתנגדות שלו, היא רק אפשרית אך לא מחויבת. ולשים לב שהיא לא תהיה עמוקה מידי, ושהיא לא תחזק אצל הלקוח את ההתנגדות שלו. ועוד צריך לדעת, שאם הלקוח נותן סיבות למה הוא לא רוצה את המוצר, אז לפעמים אפשר להטיל ספק גם בסיבות עצמן. כדי לגרום להתנגדות של הלקוח להתבטל. או על כל פנים, להפוך להיות התנגדות סובייקטיבית במקום התנגדות ...

... או לדוגמה לקוח שאומר, המוצר הזה לא מתאים לי, כי אין לי מקום בבית אשתי לא רוצה את המוצר הזה בבית וכיוב. שאז ההתנגדות ... אמר. בכך שהיא תהיה חלשה יותר. כי קיימת אפשרות להכניס ללקוח את המחשבה, שהוא לא רוצה את המוצר, מסיבה אחרת שהיא סיבה חלשה ... בתוכו את הסיבה שהלקוח אמר, לסיבה החדשה שרוצים שהלקוח יחשוב שבגללה הוא לא רוצה את המוצר. לדוגמה, הלקוח אומר אני לא רוצה את המוצר, כי אין לי כרגע כסף. אפשר להחליף את המשפט הזה לאתה לא רוצה את המוצר, כי כרגע אתה מעדיף לחסוך כסף ... שכן יש לך כסף, אבל זה לדברים אחרים, וזה רק מתוך העדפה בלבד. או לדוגמה אתה לא רוצה את המוצר, כי אתה מחכה לכך שיהיה לך יותר ... שאין לך מספיק כסף (נשתל במילה יותר כסף), כדי לקנות את המוצר. או לדוגמה אתה לא רוצה את המוצר, כי אתה רוצה לרכוש אותו במחיר ... אומר אני לא צריך את המוצר הזה, יש לי בדיוק אחד כזה בבית. אז במקום לומר אתה לא רוצה את המוצר הזה כי יש לך בדיוק אחד כזה ...

... של הלקוח, לאמירה סובייקטיבית בלבד, והחלשנו את האחיזה שלו בדעה שלו. והכי מומלץ, זה להוסיף מילת שאלה + להוסיף מילה סובייקטיבית לאותו המשפט. לדוגמה הלקוח אומר אני לא רוצה את המוצר הזה. כדאי לומר לו למה אתה אומר שאתה חושב שאולי אתה לא רוצה את המוצר הזה?. וכאן בעצם הוספנו גם מילת שאלה בהתחלת אותו המשפט, דהיינו, הטלנו ספק באותו המשפט. וגם הוספנו את המילה חושב לתוך המשפט, שגם היא הופכת את אותה הדעה, לדעה סובייקטיבית. וגם הוספנו את המילה אולי לתוך אותו המשפט, ובכך בעצם הפכנו את הלא רוצה את המוצר לאולי לא רוצה את המוצר. ואם הלקוח אומר, אני לא צריך את המוצר הזה. אפשר לשאול אותו, אשמח שתסביר לי למה אתה חושב שאתה לא צריך את ...

... המוצר השני, קודם כל למה הוא רוצה את המוצר השני? מה האינטרס שלו לקנות את המוצר השני ולא את המוצר שלי? ב. כל, מה האינטרס שלו לא לקנות את המוצר שלי. קודם כל למה הוא רוצה את המוצר השני ב. כל, למה הוא לא רוצה את המוצר שלי. אחרי שהבנת למה הוא רוצה את המוצר השני של המתחרים, אחרי שהבנת למה הוא אוהב את האויבים שלך ולמה הוא שונא אותך, עכשיו תנסה, כי עכשיו יש לך ...

... כי ברגע שחוזרים אחרי סיבה כלשהי, זה הופך את התוצאה שלה לחזקה יותר. ואם אתה מוכרח לחזור אחרי הסיבה של ההתנגדות, אז תהפוך את הסיבה לסובייקטיבית. לדוגמה אתה אומר שאתה לא רוצה את המוצר, כי כרגע נראה לך שאולי אין לך מספיק כסף עבור המוצר הזה. ואז בעצם הפכנו את ההתנגדות שלו, מאין לי מספיק כסף לנראה לי שאולי אין לי מספיק ...

... בכל מקרה בקונפליקט, זה לא שהיא בקונפליקט היא בכלל מבחינתה אומרת לך אני לא רוצה את המוצר כי הוא שורף את השיער זה מה שהיא אומרת, עכשיו מה את תשקרי אותה ...

... שקורים בתת מודע של הלקוח בן אדם שהוא שמח הוא יכול להרשות לעצמו להעביר ביקורת על המוצר בלי להרגיש רע, כן המוצר הזה לא טוב לי לא מתאים לי, לא רוצה את המוצר והרע שהוא מרגיש מכך שהוא אומר שהמוצר הזה ...

... כל הזמן כל שכן שזה עובד רוב הזמן, אוקי אבל אף על פי כן אם אנחנו נגיד ללקוח רוב הזמן יכול להיות שהלקוח לעצמו יגיד עזוב אני לא רוצה את המוצר הזה למרות שהוא אמר שמספיק לו מוצר שיעבוד רוב הזמן אבל בתוך תוכו הוא לא שלם ...