8:44טעויות של אנשי מכירות, להבין את הלקוח, מה הלקוח באמת רוצה? בירור צרכים של הלקוח, טעויות בתהליך מכירה, בירור צרכי הלקוח, מה הלקוח רוצה? עובדות ופירושים, להבין נכון את הלקוח
מדוע אנשי מכירות לא מצליחים לסגור עסקאות?
אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנשי מכירות מתקשים לסגור עסקאות היא חוסר הבנה אמיתי של הצרכים והרצונות של הלקוח. אליעד כהן מסביר שהטעות הנפוצה ביותר היא שאיש המכירות בטוח שהוא מבין את הלקוח, בעוד שלמעשה הוא פירש בצורה לא נכונה את דברי הלקוח. בעיית הפירוש השגוי של צרכי הלקוח יכולה להפיל עסקאות רבות, גם כאשר נדמה שהכל נעשה באופן מושלם ומדויק.
מה ההבדל בין עובדות לפירושים במכירות?
אליעד כהן מדגיש שהמפתח למניעת טעויות בתהליך המכירה הוא להבין את ההבדל הקריטי בין עובדות לבין פירושים. עובדות הן מה שהלקוח אומר בפועל. לדוגמה, אם לקוח אומר "אני רוצה שולחן", זוהי עובדה. פירוש, לעומת זאת, הוא מה שהמוכר מניח או מוסיף מעבר למילים של הלקוח. לדוגמה, כאשר איש המכירות שומע את הלקוח אומר "אני רוצה שולחן" ומיד מניח שהלקוח מתכוון לשולחן גדול, זוהי כבר פרשנות. ייתכן מאוד שהלקוח בכלל מעוניין בשולחן קטן, שולחן צד או שולחן מתקפל. ההנחות של המוכר הן אלה שגורמות לו להציע פתרונות שגויים, שבסופו של דבר לא מתאימים ללקוח ולא עונים על צרכיו.
איך דוגמת ה"שולחן" מבהירה את הבעיה בתהליך המכירה?
דוגמת השולחן ממחישה בצורה ברורה את הבעיה: הלקוח ביקש "שולחן", אך המוכר מיד מציע לו שולחן סטנדרטי גדול. המוכר היה בטוח שהוא מבין את הצורך של הלקוח ולכן לא טרח לברר פרטים נוספים. בפועל, הלקוח בכלל חשב על שולחן קטן. בגלל חוסר בירור מעמיק של צרכי הלקוח, העסקה התפספסה.
האם "שולחן יפה" זו עובדה או פירוש?
בנקודה זו אליעד כהן מסביר את ההבדל בין "עובדה" לבין "פירוש" גם בדוגמה נוספת. לומר "זה שולחן" זו עובדה פשוטה וחד - משמעית. אך אם מישהו אומר "זה שולחן יפה", זוהי כבר פרשנות אישית, שכן "יפה" הוא מושג סובייקטיבי. מה שיפה בעיני אדם אחד יכול להיות לא יפה בעיני אדם אחר. איש מכירות שרוצה להימנע מטעויות צריך להבין היטב את ההבדל בין עובדות יבשות לבין פרשנויות סובייקטיביות, ולשאול שאלות נוספות כדי להבין למה הלקוח מתכוון כשהוא אומר "יפה".
כיצד להימנע מההרגל לפרש במקום לבדוק עובדות?
הדרך להימנע מהטעות הזו, לפי אליעד כהן, היא לפתח מודעות עצמית להרגל לפרש במקום לבדוק עובדות. איש מכירות חייב תמיד לעצור לרגע ולשאול את עצמו: "האם מה שאני חושב הוא באמת עובדה, או שזה רק פירוש שלי?" התרגול המתמיד של ההבחנה הזו יעזור לאיש המכירות לוודא שהוא מבין נכון את צרכי הלקוח ולא מניח הנחות שגויות. במקרה שהמכירה לא מתקדמת או נתקעת, מומלץ לחזור לשלב בירור הצרכים ולבדוק אם באמת מה שהלקוח אמר הובן באופן מדויק, או שייתכן והוכנסו לשם פרשנויות מיותרות.
איך אפשר לתרגל את ההבדל בין עובדות לפירושים בחיי היומיום?
אליעד כהן מציע לתרגל את ההרגל הזה לא רק בתחום המכירות, אלא גם בחיי היומיום. הוא ממליץ שכל פעם כשעולה בראש מחשבה כלשהי, אדם ישאל את עצמו: "האם זו עובדה או פירוש?", "האם זה מחויב או שזה רק אפשרי?". על ידי תרגול זה ניתן לפתח יכולת הבחנה טובה יותר בין מציאות לבין הנחות אישיות. כשאיש המכירות מתרגל זאת ביום - יום, הוא הופך להיות מודע יותר לנטייה הטבעית שלו לפרש, ומסוגל לבדוק בצורה מדויקת יותר את הדברים מול הלקוח.
למה חשוב לעצור ולשאול שאלות נוספות?
השלב הקריטי ביותר בתהליך המכירה הוא עצירה ושאילת שאלות נוספות בכל פעם שיש ספק לגבי ההבנה של צרכי הלקוח. כאשר איש המכירות מגלה שהעסקה אינה נסגרת, או שהלקוח אינו מרוצה ממה שמוצע לו, הוא חייב לשאול את עצמו: "האם אני בטוח שהבנתי את הלקוח נכון?" במקום להמשיך באותה גישה מוטעית, יש לחזור אחורה, לברר ולשאול שאלות נוספות. שאילת שאלות מעמיקות ומדויקות יותר תבטיח שהלקוח יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה, והסיכוי לסגירת העסקה יעלה משמעותית.
מהי המסקנה המרכזית לגבי טעויות בתהליך המכירה?
לסיכום, אליעד כהן מסביר שהיכולת להבחין בין עובדות לפירושים היא קריטית להצלחה במכירות. איש מכירות טוב לא יכול להרשות לעצמו להסתמך על פרשנויות אישיות, אלא חייב תמיד לוודא שמה שהלקוח אומר הוא באמת מה שהוא מתכוון אליו. על ידי שאלות מדויקות והקפדה על בירור הצרכים, ניתן להימנע מטעויות, להבין את הלקוח באמת, ובסופו של דבר להצליח לסגור יותר עסקאות בהצלחה.
אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנשי מכירות מתקשים לסגור עסקאות היא חוסר הבנה אמיתי של הצרכים והרצונות של הלקוח. אליעד כהן מסביר שהטעות הנפוצה ביותר היא שאיש המכירות בטוח שהוא מבין את הלקוח, בעוד שלמעשה הוא פירש בצורה לא נכונה את דברי הלקוח. בעיית הפירוש השגוי של צרכי הלקוח יכולה להפיל עסקאות רבות, גם כאשר נדמה שהכל נעשה באופן מושלם ומדויק.
מה ההבדל בין עובדות לפירושים במכירות?
אליעד כהן מדגיש שהמפתח למניעת טעויות בתהליך המכירה הוא להבין את ההבדל הקריטי בין עובדות לבין פירושים. עובדות הן מה שהלקוח אומר בפועל. לדוגמה, אם לקוח אומר "אני רוצה שולחן", זוהי עובדה. פירוש, לעומת זאת, הוא מה שהמוכר מניח או מוסיף מעבר למילים של הלקוח. לדוגמה, כאשר איש המכירות שומע את הלקוח אומר "אני רוצה שולחן" ומיד מניח שהלקוח מתכוון לשולחן גדול, זוהי כבר פרשנות. ייתכן מאוד שהלקוח בכלל מעוניין בשולחן קטן, שולחן צד או שולחן מתקפל. ההנחות של המוכר הן אלה שגורמות לו להציע פתרונות שגויים, שבסופו של דבר לא מתאימים ללקוח ולא עונים על צרכיו.
איך דוגמת ה"שולחן" מבהירה את הבעיה בתהליך המכירה?
דוגמת השולחן ממחישה בצורה ברורה את הבעיה: הלקוח ביקש "שולחן", אך המוכר מיד מציע לו שולחן סטנדרטי גדול. המוכר היה בטוח שהוא מבין את הצורך של הלקוח ולכן לא טרח לברר פרטים נוספים. בפועל, הלקוח בכלל חשב על שולחן קטן. בגלל חוסר בירור מעמיק של צרכי הלקוח, העסקה התפספסה.
האם "שולחן יפה" זו עובדה או פירוש?
בנקודה זו אליעד כהן מסביר את ההבדל בין "עובדה" לבין "פירוש" גם בדוגמה נוספת. לומר "זה שולחן" זו עובדה פשוטה וחד - משמעית. אך אם מישהו אומר "זה שולחן יפה", זוהי כבר פרשנות אישית, שכן "יפה" הוא מושג סובייקטיבי. מה שיפה בעיני אדם אחד יכול להיות לא יפה בעיני אדם אחר. איש מכירות שרוצה להימנע מטעויות צריך להבין היטב את ההבדל בין עובדות יבשות לבין פרשנויות סובייקטיביות, ולשאול שאלות נוספות כדי להבין למה הלקוח מתכוון כשהוא אומר "יפה".
כיצד להימנע מההרגל לפרש במקום לבדוק עובדות?
הדרך להימנע מהטעות הזו, לפי אליעד כהן, היא לפתח מודעות עצמית להרגל לפרש במקום לבדוק עובדות. איש מכירות חייב תמיד לעצור לרגע ולשאול את עצמו: "האם מה שאני חושב הוא באמת עובדה, או שזה רק פירוש שלי?" התרגול המתמיד של ההבחנה הזו יעזור לאיש המכירות לוודא שהוא מבין נכון את צרכי הלקוח ולא מניח הנחות שגויות. במקרה שהמכירה לא מתקדמת או נתקעת, מומלץ לחזור לשלב בירור הצרכים ולבדוק אם באמת מה שהלקוח אמר הובן באופן מדויק, או שייתכן והוכנסו לשם פרשנויות מיותרות.
איך אפשר לתרגל את ההבדל בין עובדות לפירושים בחיי היומיום?
אליעד כהן מציע לתרגל את ההרגל הזה לא רק בתחום המכירות, אלא גם בחיי היומיום. הוא ממליץ שכל פעם כשעולה בראש מחשבה כלשהי, אדם ישאל את עצמו: "האם זו עובדה או פירוש?", "האם זה מחויב או שזה רק אפשרי?". על ידי תרגול זה ניתן לפתח יכולת הבחנה טובה יותר בין מציאות לבין הנחות אישיות. כשאיש המכירות מתרגל זאת ביום - יום, הוא הופך להיות מודע יותר לנטייה הטבעית שלו לפרש, ומסוגל לבדוק בצורה מדויקת יותר את הדברים מול הלקוח.
למה חשוב לעצור ולשאול שאלות נוספות?
השלב הקריטי ביותר בתהליך המכירה הוא עצירה ושאילת שאלות נוספות בכל פעם שיש ספק לגבי ההבנה של צרכי הלקוח. כאשר איש המכירות מגלה שהעסקה אינה נסגרת, או שהלקוח אינו מרוצה ממה שמוצע לו, הוא חייב לשאול את עצמו: "האם אני בטוח שהבנתי את הלקוח נכון?" במקום להמשיך באותה גישה מוטעית, יש לחזור אחורה, לברר ולשאול שאלות נוספות. שאילת שאלות מעמיקות ומדויקות יותר תבטיח שהלקוח יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה, והסיכוי לסגירת העסקה יעלה משמעותית.
מהי המסקנה המרכזית לגבי טעויות בתהליך המכירה?
לסיכום, אליעד כהן מסביר שהיכולת להבחין בין עובדות לפירושים היא קריטית להצלחה במכירות. איש מכירות טוב לא יכול להרשות לעצמו להסתמך על פרשנויות אישיות, אלא חייב תמיד לוודא שמה שהלקוח אומר הוא באמת מה שהוא מתכוון אליו. על ידי שאלות מדויקות והקפדה על בירור הצרכים, ניתן להימנע מטעויות, להבין את הלקוח באמת, ובסופו של דבר להצליח לסגור יותר עסקאות בהצלחה.
- איך לנהל משא ומתן אפקטיבי?
- שיטות לשיפור מיומנויות מכירה
- בירור צרכים מעמיק של הלקוח
- הבחנה בין עובדות לפירושים בתקשורת בינאישית
כיצד עלולה אי הבנה של צרכי הלקוח להוביל לאובדן עסקה?
המרצה מסביר ש"טעויות של אנשי מכירות" רבות נובעות מחוסר הבנה אמיתי של רצון הלקוח. לפעמים נראה שהמוכר עשה הכל לפי הספר ושאל את כל השאלות הנכונות, אך למרות זאת הלקוח יוצא בלי לקנות. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא אי הבנה של המוכר את מה שהלקוח באמת רוצה. המוכר בטוח שהוא מבין את צרכי הלקוח, אך מתברר שבפועל הוא פירש באופן שגוי את דבריו.
מדוע חשוב להבחין בין עובדות לבין פירושים במהלך תהליך המכירה?
המרצה מדגיש שההבחנה בין עובדות ופירושים קריטית בכל אינטראקציה, לא רק במכירות אלא גם במשא ומתן, בזוגיות או בחינוך ילדים. כאשר הלקוח אומר משפט מסוים, זוהי "עובדה" שהוא אמר אותו. אולם המוכר מוסיף במחשבתו פירושים והנחות יסוד שעלולות לעוות את ההבנה שלו. לדוגמה, אם הלקוח אומר "אני רוצה שולחן", זו עובדה. אבל כשהמוכר מוסיף לעצמו "כנראה מדובר בשולחן גדול", זו כבר פרשנות. ייתכן שהלקוח בכלל רוצה שולחן קטן. אנשי מכירות נוטים "למלא את החסר" בפירושים משל עצמם, במקום לוודא מה בדיוק הלקוח מתכוון.
כיצד הדוגמה של "שולחן" ממחישה את הטעות?
בדוגמה הפשוטה הזו, הלקוח אומר שהוא מחפש שולחן. המוכר ממהר להציע שולחן בגודל מסוים או בעיצוב מסוים, בלי לעצור ולברר לפרטי פרטים מה הלקוח בעצם רוצה. ייתכן שהלקוח אמר "אני מחפש שולחן" והתכוון לשולחן צד קטן או לשולחן מתקפל, אבל המוכר שומע "שולחן" ורץ להציע שולחן סטנדרטי גדול. התוצאה היא שהלקוח לא יקנה, והעסקה תיפול רק בגלל שלא נעשה בירור צרכים מדויק.
האם "שולחן יפה" זו עובדה או פירוש?
המרצה מדגים שכשאומרים "זה שולחן" - זוהי עובדה, אך "זה שולחן יפה" זו כבר פרשנות סובייקטיבית. מה שנראה יפה בעיני אחד, עשוי להיראות פחות יפה בעיני אחר. אם הלקוח מבטא משהו שדומה ל"אני רוצה שולחן יפה", על המוכר לשאול אותו מה משמעות המילה "יפה" עבורו: האם מדובר בעיצוב מודרני, גודל ספציפי, צבע מסוים או אולי בכלל באיכות החומרים. עצם ההבנה של עובדה מול פרשנות חוסכת טעויות בתהליך מכירה.
איך מתמודדים עם ההרגל לפרש במקום לבדוק עובדות?
הדרך להתמודד עם הנטייה הטבעית להניח הנחות ולאמתן היא לעצור ולשאול: "האם אני בטוח שזו עובדה, או שזה פירוש שאני מוסיף?" איש מכירות טוב צריך להתמקד במה שנאמר בפועל, לחזור ולברר מול הלקוח, לוודא ששמע אותו נכון ולחפש הסברים מפורטים. כך אפשר להימנע מטעויות של אנשי מכירות ולהבין נכון את הלקוח. בנוסף, אם המוכר נתקע בתהליך המכירה והעסקה לא זזה קדימה, כדאי לו לחזור אחורה ולוודא שהוא באמת הבין את הצורך האמיתי של הלקוח ולא רק את הפירוש שלו לצורך הזה.
איך לתרגל הבחנה בין עובדות לפירושים בחיי היומיום?
המרצה ממליץ להטמיע ביומיום הרגל של בירור עצמי: בכל פעם שחושבים מחשבה כלשהי, לשאול "האם זו עובדה או פירוש?", "האם מחויב שזה נכון או רק אפשרי?". התרגול הזה עוזר למוכר לזהות במהירות מתי הוא נסחף לפרשנות ומתי הוא מתבסס רק על העובדות. כך, בזמן אמת, מול הלקוח, הוא יוכל לברר במקום להניח הנחות שגויות.
מהי המסקנה הסופית לגבי טעויות בתהליך מכירה?
בשורה התחתונה, איש מכירות יעיל, שרוצה לברר צרכי לקוח ולהבין את הלקוח באמת, צריך לוודא שהוא לא מערבב עובדות ופירושים. בכל שלב בתהליך המכירה, מומלץ לעצור ולשאול: "האם אני בטוח שזו עובדה? האם שאלתי מספיק שאלות כדי להבין מה הלקוח באמת רוצה?", ורק אחר כך להציע פתרונות. גישה זו מונעת טעויות בתהליך מכירה ויכולה לעזור לסגור יותר עסקאות בהצלחה.
המרצה מסביר ש"טעויות של אנשי מכירות" רבות נובעות מחוסר הבנה אמיתי של רצון הלקוח. לפעמים נראה שהמוכר עשה הכל לפי הספר ושאל את כל השאלות הנכונות, אך למרות זאת הלקוח יוצא בלי לקנות. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא אי הבנה של המוכר את מה שהלקוח באמת רוצה. המוכר בטוח שהוא מבין את צרכי הלקוח, אך מתברר שבפועל הוא פירש באופן שגוי את דבריו.
מדוע חשוב להבחין בין עובדות לבין פירושים במהלך תהליך המכירה?
המרצה מדגיש שההבחנה בין עובדות ופירושים קריטית בכל אינטראקציה, לא רק במכירות אלא גם במשא ומתן, בזוגיות או בחינוך ילדים. כאשר הלקוח אומר משפט מסוים, זוהי "עובדה" שהוא אמר אותו. אולם המוכר מוסיף במחשבתו פירושים והנחות יסוד שעלולות לעוות את ההבנה שלו. לדוגמה, אם הלקוח אומר "אני רוצה שולחן", זו עובדה. אבל כשהמוכר מוסיף לעצמו "כנראה מדובר בשולחן גדול", זו כבר פרשנות. ייתכן שהלקוח בכלל רוצה שולחן קטן. אנשי מכירות נוטים "למלא את החסר" בפירושים משל עצמם, במקום לוודא מה בדיוק הלקוח מתכוון.
כיצד הדוגמה של "שולחן" ממחישה את הטעות?
בדוגמה הפשוטה הזו, הלקוח אומר שהוא מחפש שולחן. המוכר ממהר להציע שולחן בגודל מסוים או בעיצוב מסוים, בלי לעצור ולברר לפרטי פרטים מה הלקוח בעצם רוצה. ייתכן שהלקוח אמר "אני מחפש שולחן" והתכוון לשולחן צד קטן או לשולחן מתקפל, אבל המוכר שומע "שולחן" ורץ להציע שולחן סטנדרטי גדול. התוצאה היא שהלקוח לא יקנה, והעסקה תיפול רק בגלל שלא נעשה בירור צרכים מדויק.
האם "שולחן יפה" זו עובדה או פירוש?
המרצה מדגים שכשאומרים "זה שולחן" - זוהי עובדה, אך "זה שולחן יפה" זו כבר פרשנות סובייקטיבית. מה שנראה יפה בעיני אחד, עשוי להיראות פחות יפה בעיני אחר. אם הלקוח מבטא משהו שדומה ל"אני רוצה שולחן יפה", על המוכר לשאול אותו מה משמעות המילה "יפה" עבורו: האם מדובר בעיצוב מודרני, גודל ספציפי, צבע מסוים או אולי בכלל באיכות החומרים. עצם ההבנה של עובדה מול פרשנות חוסכת טעויות בתהליך מכירה.
איך מתמודדים עם ההרגל לפרש במקום לבדוק עובדות?
הדרך להתמודד עם הנטייה הטבעית להניח הנחות ולאמתן היא לעצור ולשאול: "האם אני בטוח שזו עובדה, או שזה פירוש שאני מוסיף?" איש מכירות טוב צריך להתמקד במה שנאמר בפועל, לחזור ולברר מול הלקוח, לוודא ששמע אותו נכון ולחפש הסברים מפורטים. כך אפשר להימנע מטעויות של אנשי מכירות ולהבין נכון את הלקוח. בנוסף, אם המוכר נתקע בתהליך המכירה והעסקה לא זזה קדימה, כדאי לו לחזור אחורה ולוודא שהוא באמת הבין את הצורך האמיתי של הלקוח ולא רק את הפירוש שלו לצורך הזה.
איך לתרגל הבחנה בין עובדות לפירושים בחיי היומיום?
המרצה ממליץ להטמיע ביומיום הרגל של בירור עצמי: בכל פעם שחושבים מחשבה כלשהי, לשאול "האם זו עובדה או פירוש?", "האם מחויב שזה נכון או רק אפשרי?". התרגול הזה עוזר למוכר לזהות במהירות מתי הוא נסחף לפרשנות ומתי הוא מתבסס רק על העובדות. כך, בזמן אמת, מול הלקוח, הוא יוכל לברר במקום להניח הנחות שגויות.
מהי המסקנה הסופית לגבי טעויות בתהליך מכירה?
בשורה התחתונה, איש מכירות יעיל, שרוצה לברר צרכי לקוח ולהבין את הלקוח באמת, צריך לוודא שהוא לא מערבב עובדות ופירושים. בכל שלב בתהליך המכירה, מומלץ לעצור ולשאול: "האם אני בטוח שזו עובדה? האם שאלתי מספיק שאלות כדי להבין מה הלקוח באמת רוצה?", ורק אחר כך להציע פתרונות. גישה זו מונעת טעויות בתהליך מכירה ויכולה לעזור לסגור יותר עסקאות בהצלחה.
- איך לנהל משא ומתן אפקטיבי
- שיטות לשיפור מיומנויות מכירה
- בירור צרכים מעמיק של הלקוח
- הבחנה בין עובדות לפירושים בתקשורת בינאישית
שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על אחת ואחד מהגורמים שגורמים לכך שלפעמים אנשי מכירות לא מצליחים לסגור עסקה, לפעמים בן אדם לקוח בא לקנות ממנו מוצר למוכר והמוכר עושה את הכל לכאורה לפי הספר בודק מה הלקוח רוצה מציע את זה ללקוח והלקוח לא רוצה לקנות ולפעמים אחת מהסיבות שבגללה לא מתבצעת המכירה היא משום אי הבנה. מה זאת אומרת אי הבנה? אי הבנה של המוכר את הצרכים של הלקוח המוכר לא בדיוק הבין מה הלקוח צריך, עכשיו יבוא המוכר ויגיד "מה זאת אומרת אבל אני הבנתי מה הלקוח צריך הלקוח אמר לי שהוא רוצה ככה וככה וזה מה שהצעתי לו ככה וככה והנה בכל זאת הוא לא קנה".
וכאן בעצם אני רוצה לתת עוד נקודת מבט לגבי איך יכול להיות שעסקה לא תצליח בגלל חוסר הבנה של המוכר את הצרכים של הקונה של הלקוח למרות שהמוכר בטוח שהוא הבין את מה שהלקוח רוצה לקנות ואני רק אסביר שהדבר הזה נכון לאו דווקא רק בתהליך של מכירה אלא גם בכל תהליך שבו מנסים לנהל משא ומתן עם מישהו, מנסים להסביר למישהו משהו בנושא של זוגיות חינוך ילדים מה שזה לא יהיה. כשמישהו אומר משהו ובטוחים שהבינו אותו ומתייחסים למה שהוא אומר ועדיין לא מגיעים לעמק השווה והרבה פעמים זה נובע דווקא בגלל שלא הבינו את הבן אדם השני, ועכשיו בעצם השאלה הנשאלת היא איך יכול להיות מצב שבו מוכר בן אדם יחשוב יהיה בטוח שהוא הבין מבין את הבן אדם השני למרות שהוא לא הבין אותו, איך יכול להיות כזה מצב.
והתשובה היא די פשוטה מה שקורה בחיים זה שיש עובדות ופירושים, מה זה עובדות ומה זה פירושים? נגיד בן אדם בא נלך על הדבר הפשוט ביותר בן אדם נגיד אומר "אני רוצה לקנות שולחן", אוקי עובדתית מה הוא אמר? שהוא רוצה לקנות שולחן הוא בא למוכר "שלום אדוני מה אתה מחפש?", "אני מחפש שולחן", "אוקי בא תראה הנה שולחן" נכון אבל מצד שני צריך לשים לב שלפעמים יש מצבים שלמילה אחת יכולות להיות כמה משמעויות, לפעמים נגיד יכול להיות שכשהוא אמר שולחן הוא התכוון לשולחן קטן הוא לא התכוון לשולחן גדול הוא התכוון לשולחן, שולחן קטן נגיד אז מה אני מנסה להגיד שלפעמים לאותה מילה יכולות להיות כמה משמעויות.
עכשיו לא רק שלאותה מילה יכולות להיות כמה משמעויות גם לפעמים יכול להיות שהלקוח אמר משהו אחד אבל בתוך תוכו הוא רצה להגיד משהו אחר הוא התכוון למשהו אחר, הוא חשב על משהו אחר הוא התבלבל ואמר את מה שהוא אמר והוא בכלל רוצה את ההפך יכולים להיות מלא דברים. אוקי ולכן צריך לשים לב המוכר שרוצה לדעת למכור נכון צריך עוד לפני שהוא מתחיל למכור ללקוח, כל שכן אם הוא מנסה למכור ולא מצליח למכור הוא צריך לעשות רגע אחד סטופ ולשאול את עצמו "רגע אחד מה אני חושב שהלקוח רוצה לקנות בכלל מה הוא רוצה לקנות?" ואז התשובה תהיה "הלקוח אמר לי שהוא רוצה לקנות את זה ואת זה" ואז המוכר צריך לשאול את עצמו "רגע אחד זה שאני כמוכר חושב שהלקוח רוצה לקנות את זה ואת זה זאת עובדה או פירוש, האם זה בטוח במאה אחוז שזה מה שהלקוח רוצה לקנות או שזאת הצורה שבה אני מפרש את מה שהבנתי ממה שהלקוח אמר?".
כי יש דברים שהלקוח אמר א' זה מה שהוא רוצה ויש דברים שהמוכר הבין משתמע לא לי כמוכר שאם הלקוח אמר ככה אז כנראה שהוא רוצה ככה וככה, אבל מי אמר שהוא רוצה ככה וככה כי הרבה פעמים לא רק שיש מילים שיכולות להתפרש לכמה דברים ולא רק שיש לפעמים שהלקוח אמר שהוא רוצה משהו והוא בכלל התכוון למשהו אחר או שהוא אמר משהו אחד והוא לא התכוון לזה אלא לפעמים בא נגיד שהוא אמר משהו והוא התכוון לזה אבל המוכר בראש שלו משלים את הפרטים עושה השלם את החסר ומוסיף "אני חושב אם הלקוח אמר לי שהוא רוצה ככה אז כנראה שככה וככה", אדוני למה אתה מניח הנחות יסוד שוליות מי אמר שהוא רוצה ככה וככה הוא אמר שהוא רוצה א' זה שהוא רוצה א' זאת עובדה, הוא אמר שהוא רוצה א' בהנחה שהבנת מה פירוש המילה א' ושה - א' זאת ה - א' שלך זאת אותה א' ובהנחה שהוא התכוון לזה שהוא רוצה א' הוא באמת התכוון לזה.
אבל זה שאתה מסיק מכך שאם הוא אמר שהוא רוצה א' אז כנראה שהוא מתכוון לא' מסוג מסוים בצורה מסוימת, בפורמט מסוים זה כבר פירושים והמון מקרים יש שבהם בן אדם אמר משהו אחד והמוכר הבין והוסיף ופירש המון פירושים שהלקוח לא התכוון אליהם הלקוח בכלל התכוון למשהו אחר. ולכן כאשר המוכר רוצה להיות מוכר יותר טוב כל שכן אם הוא מנסה למכור והוא לא מצליח למכור הוא תמיד צריך לחזור צעד אחד אחורה ולשאול את עצמו "רגע אחד האם אני בטוח שזה מה שהלקוח אמר שהוא רוצה לקנות?", "כן איך אתה בטוח שזה מה שהלקוח אמר שהוא רוצה לקנות?", "כי הוא אמר ככה וככה", "רגע הוא אמר בדיוק את מה שאתה חושב שהוא רוצה לקנות או שפתאום יש פה עוד שתי מילים עוד שני ביטויים, עוד שני פירושים עוד שתי משמעויות שאתה מוסיף שהוא לא בדיוק אמר את זה הוא אמר דומה לזה, הוא אמר משהו שמכך אתה מבין ואתה מסיק ואתה מניח שהוא רוצה את זה ואת זה, הוא לא אמר את זה אתה רק מפרש שהוא רוצה את זה".
ומפה נובעת האי הבנה והרבה פעמים נופלת בגלל זה מכירה, בגלל הטעות של עובדה ופירושים יש מה עובדתית הלקוח אמר שהוא רוצה ויש מה המוכר פירש ומבין וחושב שהלקוח רוצה וזה לא בהכרח מה שהלקוח אמר שהוא רוצה, זה לא בהכרח מה שאתה חושב שהוא רוצה זה לא בהכרח תואם גם אם זה דומה זה לא בהכרח זהה. עכשיו ומי שרוצה לדעת לתרגל את כל זה צריך לפתח אצל עצמו את היכולת להבדיל בין עובדות לפירושים, זאת אומרת לדוגמה אני אתן דוגמה עכשיו אחרת נגיד אומרים "שלום הנה שולחן יפה" זה שזה שולחן זאת עובדה ושהוא יפה זה פירוש זאת לא בהכרח עובדה. ומי שרוצה לדעת את כל הדברים האלה צריך ביומיום שלו, יכול לשפר גם ביומיום את היכולת הזאת זאת אומרת כל פעם כשבן אדם חושב משהו בראש שלו לשאול את עצמו "רגע זאת עובדה שזה ככה או שאני רק מפרש שזה ככה".
למה? כי גם אנשים ביומיום שלהם בחיים הרגילים הרבה פעמים קורה להם משהו מישהו אומר משהו, שמעו משהו קרה משהו והם מפרשים את זה בצורה מסוימת שהיא לא בדיוק זהה במאה אחוז לעובדות היבשות והנקיות. זאת אומרת יש "מה קרה" ויש "מה הבנת שקרה מה קרה שקרה, מה חשבת שקרה מה רצית לחשוב שקרה" למרות שזה אולי לא קרה למרות שאולי קרה רק חלק מזה. בשורה התחתונה בן אדם שיחליט החלטה שהוא משתדל לשים לב לנושא הזה של עובדות ופירושים, לשים לב שכל פעם כשהוא חושב איזו מחשבה "רגע זאת עובדה המחשבה הזאת או שזה רק פירוש שאני מפרש, זאת רק הבנה שאני מבין זאת רק מסקנה שאני מסיק שהיא לא בהכרח ככה, האם מחויב שמה שאני חושב שזה נכון או שרק אפשרי שזה נכון?".
יש דברים שמחויב שזה נכון בטוח שזה נכון ויש דברים שאפשרי שזה נכון זה יכול להיות נכון ויכול להיות לא נכון, קרה או קרתה עובדה מסוימת הבן אדם מפרש את זה בצורה מסוימת אומר זה רע אומר זה טוב "רגע בטוח שזה רע או רק זה יכול להיות, בטוח שזה טוב או זה רק יכול להיות טוב?". בן אדם שעושה את התרגילים האלה ושואל את עצמו כל מחשבה שהוא חושב "האם זה בטוח נכון או שזה רק יכול להיות נכון?" הדבר הזה מביא אותו למצב שכאשר הוא בא למכור מוצר ללקוח והלקוח מספר לו איזה סיפור ואז אוטומטית המוכר שעשה את התרגול הזה יודע לזהות "רגע מה אני בטוח שהוא אמר לי שהוא רוצה ומה אני לא בטוח שהוא אמר לי שאני רוצה ויש לי ספק לגביו אני רק מפרש שאולי הוא רוצה כך אולי הוא רוצה אחרת?" ואז אם המוכר מתורגל בזה אז הוא יודע לשים לב לא ליפול במלכודת שבה הוא מוכר ללקוח מוצר שהלקוח בכלל רצה מוצר אחר בגלל אי הבנה ובגלל הסקת מסקנות שגויה. אז שלא יעבדו עליכם בהצלחה.
וכאן בעצם אני רוצה לתת עוד נקודת מבט לגבי איך יכול להיות שעסקה לא תצליח בגלל חוסר הבנה של המוכר את הצרכים של הקונה של הלקוח למרות שהמוכר בטוח שהוא הבין את מה שהלקוח רוצה לקנות ואני רק אסביר שהדבר הזה נכון לאו דווקא רק בתהליך של מכירה אלא גם בכל תהליך שבו מנסים לנהל משא ומתן עם מישהו, מנסים להסביר למישהו משהו בנושא של זוגיות חינוך ילדים מה שזה לא יהיה. כשמישהו אומר משהו ובטוחים שהבינו אותו ומתייחסים למה שהוא אומר ועדיין לא מגיעים לעמק השווה והרבה פעמים זה נובע דווקא בגלל שלא הבינו את הבן אדם השני, ועכשיו בעצם השאלה הנשאלת היא איך יכול להיות מצב שבו מוכר בן אדם יחשוב יהיה בטוח שהוא הבין מבין את הבן אדם השני למרות שהוא לא הבין אותו, איך יכול להיות כזה מצב.
והתשובה היא די פשוטה מה שקורה בחיים זה שיש עובדות ופירושים, מה זה עובדות ומה זה פירושים? נגיד בן אדם בא נלך על הדבר הפשוט ביותר בן אדם נגיד אומר "אני רוצה לקנות שולחן", אוקי עובדתית מה הוא אמר? שהוא רוצה לקנות שולחן הוא בא למוכר "שלום אדוני מה אתה מחפש?", "אני מחפש שולחן", "אוקי בא תראה הנה שולחן" נכון אבל מצד שני צריך לשים לב שלפעמים יש מצבים שלמילה אחת יכולות להיות כמה משמעויות, לפעמים נגיד יכול להיות שכשהוא אמר שולחן הוא התכוון לשולחן קטן הוא לא התכוון לשולחן גדול הוא התכוון לשולחן, שולחן קטן נגיד אז מה אני מנסה להגיד שלפעמים לאותה מילה יכולות להיות כמה משמעויות.
עכשיו לא רק שלאותה מילה יכולות להיות כמה משמעויות גם לפעמים יכול להיות שהלקוח אמר משהו אחד אבל בתוך תוכו הוא רצה להגיד משהו אחר הוא התכוון למשהו אחר, הוא חשב על משהו אחר הוא התבלבל ואמר את מה שהוא אמר והוא בכלל רוצה את ההפך יכולים להיות מלא דברים. אוקי ולכן צריך לשים לב המוכר שרוצה לדעת למכור נכון צריך עוד לפני שהוא מתחיל למכור ללקוח, כל שכן אם הוא מנסה למכור ולא מצליח למכור הוא צריך לעשות רגע אחד סטופ ולשאול את עצמו "רגע אחד מה אני חושב שהלקוח רוצה לקנות בכלל מה הוא רוצה לקנות?" ואז התשובה תהיה "הלקוח אמר לי שהוא רוצה לקנות את זה ואת זה" ואז המוכר צריך לשאול את עצמו "רגע אחד זה שאני כמוכר חושב שהלקוח רוצה לקנות את זה ואת זה זאת עובדה או פירוש, האם זה בטוח במאה אחוז שזה מה שהלקוח רוצה לקנות או שזאת הצורה שבה אני מפרש את מה שהבנתי ממה שהלקוח אמר?".
כי יש דברים שהלקוח אמר א' זה מה שהוא רוצה ויש דברים שהמוכר הבין משתמע לא לי כמוכר שאם הלקוח אמר ככה אז כנראה שהוא רוצה ככה וככה, אבל מי אמר שהוא רוצה ככה וככה כי הרבה פעמים לא רק שיש מילים שיכולות להתפרש לכמה דברים ולא רק שיש לפעמים שהלקוח אמר שהוא רוצה משהו והוא בכלל התכוון למשהו אחר או שהוא אמר משהו אחד והוא לא התכוון לזה אלא לפעמים בא נגיד שהוא אמר משהו והוא התכוון לזה אבל המוכר בראש שלו משלים את הפרטים עושה השלם את החסר ומוסיף "אני חושב אם הלקוח אמר לי שהוא רוצה ככה אז כנראה שככה וככה", אדוני למה אתה מניח הנחות יסוד שוליות מי אמר שהוא רוצה ככה וככה הוא אמר שהוא רוצה א' זה שהוא רוצה א' זאת עובדה, הוא אמר שהוא רוצה א' בהנחה שהבנת מה פירוש המילה א' ושה - א' זאת ה - א' שלך זאת אותה א' ובהנחה שהוא התכוון לזה שהוא רוצה א' הוא באמת התכוון לזה.
אבל זה שאתה מסיק מכך שאם הוא אמר שהוא רוצה א' אז כנראה שהוא מתכוון לא' מסוג מסוים בצורה מסוימת, בפורמט מסוים זה כבר פירושים והמון מקרים יש שבהם בן אדם אמר משהו אחד והמוכר הבין והוסיף ופירש המון פירושים שהלקוח לא התכוון אליהם הלקוח בכלל התכוון למשהו אחר. ולכן כאשר המוכר רוצה להיות מוכר יותר טוב כל שכן אם הוא מנסה למכור והוא לא מצליח למכור הוא תמיד צריך לחזור צעד אחד אחורה ולשאול את עצמו "רגע אחד האם אני בטוח שזה מה שהלקוח אמר שהוא רוצה לקנות?", "כן איך אתה בטוח שזה מה שהלקוח אמר שהוא רוצה לקנות?", "כי הוא אמר ככה וככה", "רגע הוא אמר בדיוק את מה שאתה חושב שהוא רוצה לקנות או שפתאום יש פה עוד שתי מילים עוד שני ביטויים, עוד שני פירושים עוד שתי משמעויות שאתה מוסיף שהוא לא בדיוק אמר את זה הוא אמר דומה לזה, הוא אמר משהו שמכך אתה מבין ואתה מסיק ואתה מניח שהוא רוצה את זה ואת זה, הוא לא אמר את זה אתה רק מפרש שהוא רוצה את זה".
ומפה נובעת האי הבנה והרבה פעמים נופלת בגלל זה מכירה, בגלל הטעות של עובדה ופירושים יש מה עובדתית הלקוח אמר שהוא רוצה ויש מה המוכר פירש ומבין וחושב שהלקוח רוצה וזה לא בהכרח מה שהלקוח אמר שהוא רוצה, זה לא בהכרח מה שאתה חושב שהוא רוצה זה לא בהכרח תואם גם אם זה דומה זה לא בהכרח זהה. עכשיו ומי שרוצה לדעת לתרגל את כל זה צריך לפתח אצל עצמו את היכולת להבדיל בין עובדות לפירושים, זאת אומרת לדוגמה אני אתן דוגמה עכשיו אחרת נגיד אומרים "שלום הנה שולחן יפה" זה שזה שולחן זאת עובדה ושהוא יפה זה פירוש זאת לא בהכרח עובדה. ומי שרוצה לדעת את כל הדברים האלה צריך ביומיום שלו, יכול לשפר גם ביומיום את היכולת הזאת זאת אומרת כל פעם כשבן אדם חושב משהו בראש שלו לשאול את עצמו "רגע זאת עובדה שזה ככה או שאני רק מפרש שזה ככה".
למה? כי גם אנשים ביומיום שלהם בחיים הרגילים הרבה פעמים קורה להם משהו מישהו אומר משהו, שמעו משהו קרה משהו והם מפרשים את זה בצורה מסוימת שהיא לא בדיוק זהה במאה אחוז לעובדות היבשות והנקיות. זאת אומרת יש "מה קרה" ויש "מה הבנת שקרה מה קרה שקרה, מה חשבת שקרה מה רצית לחשוב שקרה" למרות שזה אולי לא קרה למרות שאולי קרה רק חלק מזה. בשורה התחתונה בן אדם שיחליט החלטה שהוא משתדל לשים לב לנושא הזה של עובדות ופירושים, לשים לב שכל פעם כשהוא חושב איזו מחשבה "רגע זאת עובדה המחשבה הזאת או שזה רק פירוש שאני מפרש, זאת רק הבנה שאני מבין זאת רק מסקנה שאני מסיק שהיא לא בהכרח ככה, האם מחויב שמה שאני חושב שזה נכון או שרק אפשרי שזה נכון?".
יש דברים שמחויב שזה נכון בטוח שזה נכון ויש דברים שאפשרי שזה נכון זה יכול להיות נכון ויכול להיות לא נכון, קרה או קרתה עובדה מסוימת הבן אדם מפרש את זה בצורה מסוימת אומר זה רע אומר זה טוב "רגע בטוח שזה רע או רק זה יכול להיות, בטוח שזה טוב או זה רק יכול להיות טוב?". בן אדם שעושה את התרגילים האלה ושואל את עצמו כל מחשבה שהוא חושב "האם זה בטוח נכון או שזה רק יכול להיות נכון?" הדבר הזה מביא אותו למצב שכאשר הוא בא למכור מוצר ללקוח והלקוח מספר לו איזה סיפור ואז אוטומטית המוכר שעשה את התרגול הזה יודע לזהות "רגע מה אני בטוח שהוא אמר לי שהוא רוצה ומה אני לא בטוח שהוא אמר לי שאני רוצה ויש לי ספק לגביו אני רק מפרש שאולי הוא רוצה כך אולי הוא רוצה אחרת?" ואז אם המוכר מתורגל בזה אז הוא יודע לשים לב לא ליפול במלכודת שבה הוא מוכר ללקוח מוצר שהלקוח בכלל רצה מוצר אחר בגלל אי הבנה ובגלל הסקת מסקנות שגויה. אז שלא יעבדו עליכם בהצלחה.
050-3331-331