וכאן אבאר עוד דרך, כיצד באפשרותך להסתיר את החסרונות של הדבר שאותו אתה רוצה להציג. וזה יכול להיות הסתרת החסרונות שלך עצמך, כאשר אתה צריך להציג את עצמך, כגון בראיון עבודה (חסרונות בראיון עבודה / איך לענות בראיון עבודה?) / פגישה של דייט / הכרויות וכיו"ב, או כאשר אתה עובר חקירה כלשהי. וזה יכול להיות כאשר אתה מציג ללקוח מוצר כלשהו, וברצונך להסתיר את החסרונות שלו שידועים לך. וכיו"ב במצבים שונים שבהם אתה מציג רעיון כלשהו, ואתה יודע שיש באותו הרעיון חסרונות כלשהם, וברצונך להסתיר מהשומע חסרונות כלשהם. וכאן אבאר איך לעשות זאת.
וכמובן שמדובר כאן על מניפולציה, שכל אדם עושה אותה גם כלפי עצמו. כי לפעמים יש לאדם בעיה כלשהי. והאדם רוצה להסתיר מהתודעה שלו שיש לו את הבעיה הזאת. אז הוא עושה את המניפולציה הבאה, כדי להסתיר מעצמו את מה שהוא יודע בתת המודע, ולא רוצה להכיר בו ברמת המודע.
ואחת מהדרכים להסתיר חסרונות כלשהם בדבר כלשהו, היא על ידי זה שעושים מניפולציה הפוכה ונגדית נגד השומע, והיא על ידי זה שכן מציגים לו חסרונות אחרים ביחס לאותו הדבר. כדי ליצור הסחת דעת וכדי להסתיר ממנו את החיסרון האמיתי שאותו רוצים שהוא לא יגלה.
ואחדד: שישנם מצבים, שבהם השומע יודע שיש במוצר שלך חסרונות כלשהם, והוא מחכה לגלות את החסרונות שיש במוצר שלך. וישנם מצבים, שבהם הלקוח לא יודע שיש חסרונות במוצר שלך, אבל הוא חושד שיש חסרונות במוצר שלך, והוא מחפש את החסרונות שיש במוצר שלך (טוב מכדי להיות אמיתי). וישנם מצבים, שבהם הלקוח לא ייתן בך אמון, עד שהוא לא יגלה ולא ידע, מה החסרונות שיש במוצר שלך. והמוצר שלך זה יכול להיות גם אתה, כאשר אתה מנסה למכור את עצמך או כאשר אתה מנסה למכור רעיון כלשהו.
ובמקרים כאלו לדוגמה אם ברצונך להסתיר חיסרון כלשהו, לשם כך לפעמים באפשרותך לחפות על החיסרון שאתה רוצה להסתיר, באמצעות זה שתספר לשומע על חיסרון אחר, שבאפשרותך שהוא כן ידע על החיסרון הזה. ז"א שעליך לחפש חסרונות כלשהם, בין אם הם אמיתיים ובין אם הם לא אמיתיים, חסרונות שבאפשרותך לספר לשומע, ולומר לו שיש לך את החסרונות האלו. ובכך שאתה חושף בפניו את החסרונות שאתה מסוגל לספוג, בכך אתה יכול להסתיר ממנו את שאר החסרונות.
ואבהיר: אתה לא מוכרח לספר לשומע על חסרונות שבאמת יש לך, אלא באפשרותך לספר לשומע על חסרונות שלא באמת יש לך, אלא שהוא רק יחשוב ויאמין שיש לך את החסרונות האלו. וזה כדי למלא את רצונו לשמוע את החסרונות שלך, וכדי לגרום לו להחליש את הרצון שלו לגלות את החסרונות שלך. וכדי לגרום לו להאמין שהוא כבר יודע את החסרונות שלך, ושאין לך עוד חסרונות נוספים שהוא צריך לחפש אחריהם.
ומי שרוצה יכול לדמיין בעיני רוחו, מרגל שנתפש בשבי שהוא רוצה להסתיר מידע מאלו שחטפו אותו. והם בכל כוחם רוצים להוציא ממנו את המידע שאותו הוא רוצה להסתיר. ולפעמים הדרך להסתיר את המידע, היא דווקא על ידי זה שהוא מוסר להם מידע אמיתי וכיו"ב, כדי להסתיר את מה שהוא לא רוצה לספר להם. וכאן אני מסביר את התהליכים שקורים בזמן חקירה שכזו, וכיצד להשתמש בלוחמה פסיכולוגית במצבים כאלו. וכמובן, כיצד לדעת שלא להאמין למישהו שעושה עליך מניפולציות כאלו.
ועכשיו אתן עוד כמה נקודות מבט לגבי העניין של הסתרת חסרונות, באמצעות זה שאתה מספר על חסרונות אחרים שבאפשרותך להכיל את החיסרון.
ונקודת המבט הראשונה היא, האם עליך ליזום את זה שאתה מספר לו על החסרונות שלך, או לא. ובמידה שלא, האם כאשר הוא מנסה לגלות את החסרונות שלך, האם עליך לגלות לו אותם מיד, או לא.
וכמובן, שכמו בכל דבר בחיים, גם כאן יש יתרון וחיסרון בכל צורת התנהגות. וצריך להתאים אותה בזמן אמת עבור השומע, לפי מה שאתה מזהה את רמת האמון שהוא מאמין לך. כי המטרה של סיפור החסרונות של המוצר שלך, ללקוח שלך, היא כדי ליצור אצלו אמון במוצר שלך. דהיינו, שהוא יאמין שרק אלו החסרונות של המוצר שלך, ושהוא יאמין לשאר הסיפור שלך על היתרונות של המוצר שלך, בלי שהוא ימשיך לחפש את שאר החסרונות של המוצר שלך.
וכאשר אתה מספר מיוזמתך ללקוח על החסרונות של המוצר שלך, אז מנקודת מבט אחת, זה יוצר אמון אצל הלקוח. כי זה משדר לו שאתה מיוזמתך מוסר לו את כל המידע ולא מסתיר ממנו שום דבר. ושאתה מיוזמתך לא מנסה ליפות את המוצר שלך, אלא אתה מראש אומר לו את החסרונות של המוצר שלך. וזה צעד שיוצר אמון חזק אצל הלקוח.
אבל מצד שני, לפעמים זה גם מעלה חשד ויוצר חשד אצל הלקוח שלך ואצל השומע שלך. כי לפעמים השומע, כאשר הוא שומע שאתה מיוזמתך מספר לו על החסרונות של המוצר שלך, זה גורם לו לחשוד, שאולי אתה מנסה לעשות עליו מניפולציה כדי לרמות אותו, ושאולי אתה מנסה להסתיר משהו, על ידי זה שאתה חושף בפניו חסרונות כאלו ואחרים. ואז זה גורם לו עוד יותר לחשוד בך. כך שלספר ללקוח מראש מיוזמתך החופשית על החסרונות של המוצר שלך, לפעמים זה עלול ליצור חוסר אמון בינך לבין הלקוח. וצריך בזמן אמת לדעת מה לעשות מול הלקוח ומול השומע, בהתאם למצב באותו הרגע.
ואם אתה בוחר באפשרות שבה אתה לא מספר ללקוח מיוזמתך על החסרונות של המוצר שלך, גם כאן יש שתי אפשרויות כיצד ומתי לספר ללקוח על החסרונות שיש במוצר שלך, כדי להסתיר ממנו את החיסרון שאתה רוצה להסתיר ממנו.
ואפשרות אחת היא על ידי זה שכאשר הוא שואל אותך, מה החסרונות שלך, אז אתה מספר לו על החסרונות שאתה מוכן לספר לו. ואתה מספר לו עליהם בצורה שמראה שאתה לא מתנגד לספר לו על החסרונות האלו, ושאתה לא מסתיר ממנו את החסרונות האלו. ואז מצד אחד אתה לא יזמת לספר לו על החסרונות, כך שאתה לא מחשיד את עצמך. ומצד שני כאשר הוא שואל, מה החסרונות שלך, אז אתה מראה לו שאתה לא חושש שהוא ידע את החסרונות שלך, ואתה מספר לו על החסרונות שלך. כדי ליצור אצלו אמון, שאתה לא מסתיר ממנו מידע.
אבל גם בצורה הזאת, גם בה יש חיסרון. והוא שלפעמים השומע חושד בכך שאתה לא מנסה להסתיר את החסרונות שלך. ואז ברגע שאתה מספר לו על החסרונות שלך, זה גורם לו לא להאמין לסיפור שלך, אלא להמשיך לחקור ולחפש את החיסרון שאתה לא רוצה שהוא יגלה אותו.
ובמקרה כזה לדוגמה, כאשר האדם מנסה להוציא ממך מידע שאתה לא רוצה לספר עליו, אז עליך להראות סימני התנגדות ולשדר חוסר נוחות מול זה שמנסה לגלות את החסרונות שלך. ואח"כ בצורה של משחק, עליך להעמיד פנים כאילו "נשברת בחקירה" ולגלות לו את החסרונות שלך, שמראש כבר היית מוכן לספר לו אותם. ואז השומע חושב שהנה הוא חשף וגילה ממך את המידע שהוא לא רצה למסור אותו. כאשר האמת היא, שאת מה שאתה באמת לא רוצה לספר לו, את זה הוא לא באמת יודע.
וכמובן שגם בגישה הזאת יש חיסרון. כי ככל שהשומע מרגיש שאתה יותר לא רוצה שהוא ידע על החסרונות שלך, כך הוא חושד יותר בכך שאתה מנסה להסתיר ממנו את החסרונות שלך. וכך יש לו ספק יותר גדול, האם באמת סיפרת לו את כל החסרונות שלך, או לא. כי הוא רואה ומרגיש, שאתה מנסה להסתיר ממנו את החסרונות שלך. בניגוד לאפשרות הראשונה, שבה מראש סיפרת לו על החסרונות שלך. שגם בה יש חסרונות כנ"ל.
והדבר הטוב ביותר לעשות, הוא להציג את המציאות, בצורה שתיראה הכי טובה והכי אמינה עבור השומע. דהיינו, עליך לדעת לזהות בזמן אמת, מה יצור הכי הרבה אמון אצל השומע, ולהציג את הדברים, בצורה שתראה הכי הרבה הגיונית והכי הרבה אמיתית עבור השומע. ואת זה צריך לדעת לעשות, על ידי פיתוח המיומנות האישית שלך, לדעת לקרוא אנשים ולדעת לזהות מה השומע מצפה שתאמר, ולדעת להתאים את עצמך בזמן אמת, למה שהאדם שמולך מצפה שיקרה.
ועכשיו אוסיף עוד נקודה חשובה להתבוננות, והיא שצריך לשים לב לכך, שהצגת החסרונות שאתה מציג בפני השומע, שהיא תיעשה בצורה מאוד חכמה, כדי שהיא לא תשיג בטעות את המטרה ההפוכה. כי ברגע שאתה מציג לשומע את החסרונות של הדבר, מצד אחד זה גורם לו למלא את הרצון שלו לגלות את החיסרון. אבל מצד שני זה גם עלול לגרום לשומע להתחיל להיכנס לחוויה של חשדנות חזקה עוד יותר, מרוב זה שהוא רואה שיש חסרונות בדבר.
דהיינו, זה שאתה חושף את החסרונות, זה עלול ליצור את התוצאה ההפוכה, שתגרום לשומע עוד יותר לרצות לגלות את כל המידע שהוא חושב שאתה מסתיר ממנו. ולכן צריך לעשות את זה בצורה חכמה. שמצד אחד תשביע את הרצון של השומע לגלות את החסרונות. אבל מצד שני שלא תפתח לו את התיאבון לרצות לגלות עוד חסרונות, מתוך חשדנות וכולי.
וכמובן שזה עצמו פתח לעוד מניפולציה עוד יותר מתוחכמת. שאתה יכול לספר למישהו על החסרונות שלך. ולגרום לו לרצות לדעת עוד יותר על החסרונות שלך. דהיינו, לעורר את החשדנות שלו. ואז עליך להעמיד פנים שאתה מספר לו על איזה חיסרון שניסית מלכתחילה להסתיר אותו. ובעצם לעשות הסחת דעת, מהחיסרון האמיתי שלא רצית שהוא ימצא אותו.
כי ברגע שאתה ממלא למישהו את הרצון שלו לגלות את החיסרון שלך, הרי שעדיין הוא לא מילא את הרצון שלו ואת הצורך הרגשי שלו לחשוד בך ולהטיל ספק במה שאתה מספר. ולאדם יש צורך גם להטיל ספק ולא להאמין למה שאתה אומר.
ואתה יכול לעשות מניפולציה על האדם השומע. ולגרום לו לחשוב שאתה מרמה אותו. ולגרום לו באופן מודע להטיל בך ספק, ולתחקר אותך, ולהוציא ממך את האמת, שמראש רצית לספר לו. ואז בעצם הוא גם מילא את הרצון שלו לחשוף ממך את המידע. אבל הוא גם מילא את הרצון שלו להטיל בך ספק ולחשוף את המידע שאתה לא רוצה לגלות. וגם כאן צריך להיזהר, שלא לעורר לאדם יותר מידי את התיאבון שלו להתעקש לגלות עוד מידע וכולי.
ועכשיו אוסיף עוד נקודת מבט על העניין, והיא שיש גם סוגים שונים של חסרונות, שאותם אתה יכול לחשוף לשומע. ולכל גילוי חיסרון, יש את היתרונות ואת החסרונות שלו. ז"א שלספר למישהו על החסרונות שלך, זה יוצר הטעייה שמסתירה את החיסרון שאתה לא רוצה לגלות. אבל גם בתוך החסרונות עצמם, יש סוגים שונים של חסרונות, שהם משפיעים על ההסתרה של החיסרון שאתה לא רוצה לגלות לשומע.
והעניין הוא, שיש שני סוגים של חסרונות. ויש חסרונות מנוגדים ויש חסרונות תואמים. וחיסרון מנוגד פירושו, חיסרון שמשמעותו מנוגדת לחיסרון שאותו אתה רוצה להסתיר. כגון לדוגמה שאתה עצלן ואתה רוצה להסתיר את זה. ואז בראיון עבודה אתה מציג חיסרון מנוגד לחיסרון שאותו אתה רוצה להסתיר. כגון לדוגמה שאתה מספר על חיסרון שלך, שבו אתה לפעמים יותר מידי מתעקש להשיג דברים, גם כאשר הם כבר טובים כמו שהם ושלא צריך להשקיע יותר.
ז"א כי לפעמים יש לאדם חסרונות מנוגדים. כגון לדוגמה שמצד אחד לפעמים הוא עצלן יותר מידי, ולפעמים הוא יותר מידי חרוץ ויותר מידי משקיע, גם כאשר כבר לא צריך להשקיע. שבכך בעצם הוא מבזבז משאבים של מאמץ מיותר, מתוך תחושה של חריצות יתר. ואם ברצונך להסתיר חיסרון שמבטא עצלנות, באפשרותך לספר על חיסרון שמבטא את ההפך המנוגד של החיסרון שאותו אתה רוצה להסתיר.
ז"א שבכך שאתה מספר על חיסרון כלשהו שלך, אתה בעצם מספר עוד סיפור לתת המודע של השומע, סיפור שבו בעצם אתה מעביר מסר לתת המודע של השומע, מסר שאומר שאתה יותר מידי תכונה כלשהי, שזה בעצם חיסרון. אבל בכך בעצם אתה מסתיר את זה שאתה גם כן לפעמים יותר מידי לצד הנגדי של החיסרון שאותו הצגת.
כי לפעמים במוצר אחד יש חסרונות מנוגדים. כגון לדוגמה מוצר שמצד אחד הוא יקר ביחס למוצרים אחרים. ומצד שני המוצר הוא לא מספיק איכותי, כי לא השקיעו בו מספיק כסף לצורך פיתוח המוצר. דהיינו, חסכו כסף על פיתוח המוצר, ובכך בעצם גרמו למוצר להיות לא מספיק איכותי ועדיין יש בו חסרונות כלשהם.
ובמקרה כזה לדוגמה, באפשרותך להסתיר את החסרונות היחסיים שיש במוצר, על ידי זה שתספר על החיסרון המנוגד של החסרונות שיש במוצר. דהיינו, תודה בפני הלקוח שהמוצר הזה הוא אכן מוצר יקר, כי השקיעו בו הרבה מאוד כסף בפיתוח...
וכמובן שמדובר כאן על מניפולציה, שכל אדם עושה אותה גם כלפי עצמו. כי לפעמים יש לאדם בעיה כלשהי. והאדם רוצה להסתיר מהתודעה שלו שיש לו את הבעיה הזאת. אז הוא עושה את המניפולציה הבאה, כדי להסתיר מעצמו את מה שהוא יודע בתת המודע, ולא רוצה להכיר בו ברמת המודע.
ואחת מהדרכים להסתיר חסרונות כלשהם בדבר כלשהו, היא על ידי זה שעושים מניפולציה הפוכה ונגדית נגד השומע, והיא על ידי זה שכן מציגים לו חסרונות אחרים ביחס לאותו הדבר. כדי ליצור הסחת דעת וכדי להסתיר ממנו את החיסרון האמיתי שאותו רוצים שהוא לא יגלה.
ואחדד: שישנם מצבים, שבהם השומע יודע שיש במוצר שלך חסרונות כלשהם, והוא מחכה לגלות את החסרונות שיש במוצר שלך. וישנם מצבים, שבהם הלקוח לא יודע שיש חסרונות במוצר שלך, אבל הוא חושד שיש חסרונות במוצר שלך, והוא מחפש את החסרונות שיש במוצר שלך (טוב מכדי להיות אמיתי). וישנם מצבים, שבהם הלקוח לא ייתן בך אמון, עד שהוא לא יגלה ולא ידע, מה החסרונות שיש במוצר שלך. והמוצר שלך זה יכול להיות גם אתה, כאשר אתה מנסה למכור את עצמך או כאשר אתה מנסה למכור רעיון כלשהו.
ובמקרים כאלו לדוגמה אם ברצונך להסתיר חיסרון כלשהו, לשם כך לפעמים באפשרותך לחפות על החיסרון שאתה רוצה להסתיר, באמצעות זה שתספר לשומע על חיסרון אחר, שבאפשרותך שהוא כן ידע על החיסרון הזה. ז"א שעליך לחפש חסרונות כלשהם, בין אם הם אמיתיים ובין אם הם לא אמיתיים, חסרונות שבאפשרותך לספר לשומע, ולומר לו שיש לך את החסרונות האלו. ובכך שאתה חושף בפניו את החסרונות שאתה מסוגל לספוג, בכך אתה יכול להסתיר ממנו את שאר החסרונות.
ואבהיר: אתה לא מוכרח לספר לשומע על חסרונות שבאמת יש לך, אלא באפשרותך לספר לשומע על חסרונות שלא באמת יש לך, אלא שהוא רק יחשוב ויאמין שיש לך את החסרונות האלו. וזה כדי למלא את רצונו לשמוע את החסרונות שלך, וכדי לגרום לו להחליש את הרצון שלו לגלות את החסרונות שלך. וכדי לגרום לו להאמין שהוא כבר יודע את החסרונות שלך, ושאין לך עוד חסרונות נוספים שהוא צריך לחפש אחריהם.
ומי שרוצה יכול לדמיין בעיני רוחו, מרגל שנתפש בשבי שהוא רוצה להסתיר מידע מאלו שחטפו אותו. והם בכל כוחם רוצים להוציא ממנו את המידע שאותו הוא רוצה להסתיר. ולפעמים הדרך להסתיר את המידע, היא דווקא על ידי זה שהוא מוסר להם מידע אמיתי וכיו"ב, כדי להסתיר את מה שהוא לא רוצה לספר להם. וכאן אני מסביר את התהליכים שקורים בזמן חקירה שכזו, וכיצד להשתמש בלוחמה פסיכולוגית במצבים כאלו. וכמובן, כיצד לדעת שלא להאמין למישהו שעושה עליך מניפולציות כאלו.
ועכשיו אתן עוד כמה נקודות מבט לגבי העניין של הסתרת חסרונות, באמצעות זה שאתה מספר על חסרונות אחרים שבאפשרותך להכיל את החיסרון.
ונקודת המבט הראשונה היא, האם עליך ליזום את זה שאתה מספר לו על החסרונות שלך, או לא. ובמידה שלא, האם כאשר הוא מנסה לגלות את החסרונות שלך, האם עליך לגלות לו אותם מיד, או לא.
וכמובן, שכמו בכל דבר בחיים, גם כאן יש יתרון וחיסרון בכל צורת התנהגות. וצריך להתאים אותה בזמן אמת עבור השומע, לפי מה שאתה מזהה את רמת האמון שהוא מאמין לך. כי המטרה של סיפור החסרונות של המוצר שלך, ללקוח שלך, היא כדי ליצור אצלו אמון במוצר שלך. דהיינו, שהוא יאמין שרק אלו החסרונות של המוצר שלך, ושהוא יאמין לשאר הסיפור שלך על היתרונות של המוצר שלך, בלי שהוא ימשיך לחפש את שאר החסרונות של המוצר שלך.
וכאשר אתה מספר מיוזמתך ללקוח על החסרונות של המוצר שלך, אז מנקודת מבט אחת, זה יוצר אמון אצל הלקוח. כי זה משדר לו שאתה מיוזמתך מוסר לו את כל המידע ולא מסתיר ממנו שום דבר. ושאתה מיוזמתך לא מנסה ליפות את המוצר שלך, אלא אתה מראש אומר לו את החסרונות של המוצר שלך. וזה צעד שיוצר אמון חזק אצל הלקוח.
אבל מצד שני, לפעמים זה גם מעלה חשד ויוצר חשד אצל הלקוח שלך ואצל השומע שלך. כי לפעמים השומע, כאשר הוא שומע שאתה מיוזמתך מספר לו על החסרונות של המוצר שלך, זה גורם לו לחשוד, שאולי אתה מנסה לעשות עליו מניפולציה כדי לרמות אותו, ושאולי אתה מנסה להסתיר משהו, על ידי זה שאתה חושף בפניו חסרונות כאלו ואחרים. ואז זה גורם לו עוד יותר לחשוד בך. כך שלספר ללקוח מראש מיוזמתך החופשית על החסרונות של המוצר שלך, לפעמים זה עלול ליצור חוסר אמון בינך לבין הלקוח. וצריך בזמן אמת לדעת מה לעשות מול הלקוח ומול השומע, בהתאם למצב באותו הרגע.
ואם אתה בוחר באפשרות שבה אתה לא מספר ללקוח מיוזמתך על החסרונות של המוצר שלך, גם כאן יש שתי אפשרויות כיצד ומתי לספר ללקוח על החסרונות שיש במוצר שלך, כדי להסתיר ממנו את החיסרון שאתה רוצה להסתיר ממנו.
ואפשרות אחת היא על ידי זה שכאשר הוא שואל אותך, מה החסרונות שלך, אז אתה מספר לו על החסרונות שאתה מוכן לספר לו. ואתה מספר לו עליהם בצורה שמראה שאתה לא מתנגד לספר לו על החסרונות האלו, ושאתה לא מסתיר ממנו את החסרונות האלו. ואז מצד אחד אתה לא יזמת לספר לו על החסרונות, כך שאתה לא מחשיד את עצמך. ומצד שני כאשר הוא שואל, מה החסרונות שלך, אז אתה מראה לו שאתה לא חושש שהוא ידע את החסרונות שלך, ואתה מספר לו על החסרונות שלך. כדי ליצור אצלו אמון, שאתה לא מסתיר ממנו מידע.
אבל גם בצורה הזאת, גם בה יש חיסרון. והוא שלפעמים השומע חושד בכך שאתה לא מנסה להסתיר את החסרונות שלך. ואז ברגע שאתה מספר לו על החסרונות שלך, זה גורם לו לא להאמין לסיפור שלך, אלא להמשיך לחקור ולחפש את החיסרון שאתה לא רוצה שהוא יגלה אותו.
ובמקרה כזה לדוגמה, כאשר האדם מנסה להוציא ממך מידע שאתה לא רוצה לספר עליו, אז עליך להראות סימני התנגדות ולשדר חוסר נוחות מול זה שמנסה לגלות את החסרונות שלך. ואח"כ בצורה של משחק, עליך להעמיד פנים כאילו "נשברת בחקירה" ולגלות לו את החסרונות שלך, שמראש כבר היית מוכן לספר לו אותם. ואז השומע חושב שהנה הוא חשף וגילה ממך את המידע שהוא לא רצה למסור אותו. כאשר האמת היא, שאת מה שאתה באמת לא רוצה לספר לו, את זה הוא לא באמת יודע.
וכמובן שגם בגישה הזאת יש חיסרון. כי ככל שהשומע מרגיש שאתה יותר לא רוצה שהוא ידע על החסרונות שלך, כך הוא חושד יותר בכך שאתה מנסה להסתיר ממנו את החסרונות שלך. וכך יש לו ספק יותר גדול, האם באמת סיפרת לו את כל החסרונות שלך, או לא. כי הוא רואה ומרגיש, שאתה מנסה להסתיר ממנו את החסרונות שלך. בניגוד לאפשרות הראשונה, שבה מראש סיפרת לו על החסרונות שלך. שגם בה יש חסרונות כנ"ל.
והדבר הטוב ביותר לעשות, הוא להציג את המציאות, בצורה שתיראה הכי טובה והכי אמינה עבור השומע. דהיינו, עליך לדעת לזהות בזמן אמת, מה יצור הכי הרבה אמון אצל השומע, ולהציג את הדברים, בצורה שתראה הכי הרבה הגיונית והכי הרבה אמיתית עבור השומע. ואת זה צריך לדעת לעשות, על ידי פיתוח המיומנות האישית שלך, לדעת לקרוא אנשים ולדעת לזהות מה השומע מצפה שתאמר, ולדעת להתאים את עצמך בזמן אמת, למה שהאדם שמולך מצפה שיקרה.
ועכשיו אוסיף עוד נקודה חשובה להתבוננות, והיא שצריך לשים לב לכך, שהצגת החסרונות שאתה מציג בפני השומע, שהיא תיעשה בצורה מאוד חכמה, כדי שהיא לא תשיג בטעות את המטרה ההפוכה. כי ברגע שאתה מציג לשומע את החסרונות של הדבר, מצד אחד זה גורם לו למלא את הרצון שלו לגלות את החיסרון. אבל מצד שני זה גם עלול לגרום לשומע להתחיל להיכנס לחוויה של חשדנות חזקה עוד יותר, מרוב זה שהוא רואה שיש חסרונות בדבר.
דהיינו, זה שאתה חושף את החסרונות, זה עלול ליצור את התוצאה ההפוכה, שתגרום לשומע עוד יותר לרצות לגלות את כל המידע שהוא חושב שאתה מסתיר ממנו. ולכן צריך לעשות את זה בצורה חכמה. שמצד אחד תשביע את הרצון של השומע לגלות את החסרונות. אבל מצד שני שלא תפתח לו את התיאבון לרצות לגלות עוד חסרונות, מתוך חשדנות וכולי.
וכמובן שזה עצמו פתח לעוד מניפולציה עוד יותר מתוחכמת. שאתה יכול לספר למישהו על החסרונות שלך. ולגרום לו לרצות לדעת עוד יותר על החסרונות שלך. דהיינו, לעורר את החשדנות שלו. ואז עליך להעמיד פנים שאתה מספר לו על איזה חיסרון שניסית מלכתחילה להסתיר אותו. ובעצם לעשות הסחת דעת, מהחיסרון האמיתי שלא רצית שהוא ימצא אותו.
כי ברגע שאתה ממלא למישהו את הרצון שלו לגלות את החיסרון שלך, הרי שעדיין הוא לא מילא את הרצון שלו ואת הצורך הרגשי שלו לחשוד בך ולהטיל ספק במה שאתה מספר. ולאדם יש צורך גם להטיל ספק ולא להאמין למה שאתה אומר.
ואתה יכול לעשות מניפולציה על האדם השומע. ולגרום לו לחשוב שאתה מרמה אותו. ולגרום לו באופן מודע להטיל בך ספק, ולתחקר אותך, ולהוציא ממך את האמת, שמראש רצית לספר לו. ואז בעצם הוא גם מילא את הרצון שלו לחשוף ממך את המידע. אבל הוא גם מילא את הרצון שלו להטיל בך ספק ולחשוף את המידע שאתה לא רוצה לגלות. וגם כאן צריך להיזהר, שלא לעורר לאדם יותר מידי את התיאבון שלו להתעקש לגלות עוד מידע וכולי.
ועכשיו אוסיף עוד נקודת מבט על העניין, והיא שיש גם סוגים שונים של חסרונות, שאותם אתה יכול לחשוף לשומע. ולכל גילוי חיסרון, יש את היתרונות ואת החסרונות שלו. ז"א שלספר למישהו על החסרונות שלך, זה יוצר הטעייה שמסתירה את החיסרון שאתה לא רוצה לגלות. אבל גם בתוך החסרונות עצמם, יש סוגים שונים של חסרונות, שהם משפיעים על ההסתרה של החיסרון שאתה לא רוצה לגלות לשומע.
והעניין הוא, שיש שני סוגים של חסרונות. ויש חסרונות מנוגדים ויש חסרונות תואמים. וחיסרון מנוגד פירושו, חיסרון שמשמעותו מנוגדת לחיסרון שאותו אתה רוצה להסתיר. כגון לדוגמה שאתה עצלן ואתה רוצה להסתיר את זה. ואז בראיון עבודה אתה מציג חיסרון מנוגד לחיסרון שאותו אתה רוצה להסתיר. כגון לדוגמה שאתה מספר על חיסרון שלך, שבו אתה לפעמים יותר מידי מתעקש להשיג דברים, גם כאשר הם כבר טובים כמו שהם ושלא צריך להשקיע יותר.
ז"א כי לפעמים יש לאדם חסרונות מנוגדים. כגון לדוגמה שמצד אחד לפעמים הוא עצלן יותר מידי, ולפעמים הוא יותר מידי חרוץ ויותר מידי משקיע, גם כאשר כבר לא צריך להשקיע. שבכך בעצם הוא מבזבז משאבים של מאמץ מיותר, מתוך תחושה של חריצות יתר. ואם ברצונך להסתיר חיסרון שמבטא עצלנות, באפשרותך לספר על חיסרון שמבטא את ההפך המנוגד של החיסרון שאותו אתה רוצה להסתיר.
ז"א שבכך שאתה מספר על חיסרון כלשהו שלך, אתה בעצם מספר עוד סיפור לתת המודע של השומע, סיפור שבו בעצם אתה מעביר מסר לתת המודע של השומע, מסר שאומר שאתה יותר מידי תכונה כלשהי, שזה בעצם חיסרון. אבל בכך בעצם אתה מסתיר את זה שאתה גם כן לפעמים יותר מידי לצד הנגדי של החיסרון שאותו הצגת.
כי לפעמים במוצר אחד יש חסרונות מנוגדים. כגון לדוגמה מוצר שמצד אחד הוא יקר ביחס למוצרים אחרים. ומצד שני המוצר הוא לא מספיק איכותי, כי לא השקיעו בו מספיק כסף לצורך פיתוח המוצר. דהיינו, חסכו כסף על פיתוח המוצר, ובכך בעצם גרמו למוצר להיות לא מספיק איכותי ועדיין יש בו חסרונות כלשהם.
ובמקרה כזה לדוגמה, באפשרותך להסתיר את החסרונות היחסיים שיש במוצר, על ידי זה שתספר על החיסרון המנוגד של החסרונות שיש במוצר. דהיינו, תודה בפני הלקוח שהמוצר הזה הוא אכן מוצר יקר, כי השקיעו בו הרבה מאוד כסף בפיתוח...
050-3331-331