8:54העברת מסרים בדרך השלילה, איך לשתול מחשבות? שכנוע בדרך השלילה, איך שותלים מחשבות? מניפולציות במכירות, מניפולציות פסיכולוגיות, מניפולציות בשכנוע, מניפולציות שיווקיות, איך להעביר מסרים?
מדוע המוח מנתח כל מילה בנפרד במהלך השיחה?
כאשר אדם שומע משפט, המוח שלו מבצע ניתוח כפול: גם של המשפט כולו וגם של כל אחת מהמילים בנפרד. אליעד כהן מדגים זאת במשפט "אין כאן פילים". לכאורה, המשמעות ברורה: אין כאן פילים. אבל המוח, בו זמנית, מפרק את המשפט למילים "אין", "כאן", "פילים" ולביטויים כמו "אין פה", "פה פילים" וכדומה. בכל חלק שהמוח מנתח עולות לו אסוציאציות אחרות, והוא למעשה חושב על האפשרות החיובית ("יש פה פילים") כדי לשלול אותה בסוף. זו הסיבה לכך שהשלילה דווקא מעלה למודעות את הרעיון שאותו אנו רוצים לשלול.
כיצד שלילת רעיון יוצרת מחשבה הפוכה?
כאשר רוצים להבהיר שאין משהו, למשל אומרים "אף פעם לא היה פה חשמלאי", האדם ששומע את המשפט מצד אחד קולט את המשמעות הברורה שלא היה כאן חשמלאי, אך מצד שני הוא גם שומע באופן תת - מודע את המסר ההפוך: "היה פה חשמלאי". כלומר, השלילה של רעיון מסוים למעשה מכניסה אותו לתודעה של השומע, כי בשביל להבין שמשהו "לא קיים" המוח חייב לחשוב על האפשרות של הקיום שלו.
איך אפשר להעביר ביקורת בצורה עקיפה באמצעות שלילה?
לעיתים, אנשים רוצים להביע ביקורת או להצביע על דבר שהם חושבים עליו, אבל אינם יכולים לומר זאת בגלוי. אליעד נותן דוגמה של מישהו שרוצה לרמוז שהמלך מושחת, אך מפחד לומר זאת באופן ישיר. במקרה כזה, אפשר לומר "מה פתאום שאני אחשוב שהמלך מושחת?", ובכך להעביר את המסר הסמוי שהוא כן מושחת, למרות שהמשפט עצמו הוא כביכול שלילה מוחלטת. זו שיטה מתוחכמת להעביר מסרים סמויים או ביקורת בדרך עקיפה ובטוחה יחסית.
מה קורה כשאומרים "אל תעשה" משהו?
כשאומרים לילד "אל תלך לשחק", המוח שלו מתמקד במילה "לשחק". במקום לשכוח את הפעילות הזאת, הוא דווקא נזכר בה וחושב עליה יותר. עדיף להגיד לילד משהו פוזיטיבי כמו "לך ללמוד", בלי להזכיר את המילה "לשחק" בכלל. בדיוק באותו האופן, כאשר אומרים "אל תחשוב על פיל ורוד", האדם דווקא חושב על פיל ורוד מיד, כי השלילה עצמה מדגישה את הרעיון.
איך השלילה יכולה להוביל אנשים לבחור דווקא את המוצר שרוצים שיקנו?
אליעד כהן מסביר שאם רוצים למכור ללקוח מוצר ספציפי, אבל כביכול חייבים להמליץ לו על מוצר אחר, אפשר להשתמש בשלילה. למשל, אם אומרים ללקוח: "אל תקנה את המוצר ההוא, עדיף את זה", דווקא האמירה הזו גורמת לו לחשוב ולשקול שוב את המוצר שנאמר לו לא לקנות, ואולי דווקא להימשך אליו. כלומר, השימוש בשלילה גורם למוצר האסור להיות יותר בולט ומושך במחשבה של האדם.
איך השלילה חושפת את מחשבותיו האמיתיות של הדובר?
אליעד כהן מציין שלפעמים עצם השלילה חושפת דווקא את מה שהדובר מנסה להסתיר. אם פוליטיקאי אומר "אני לא נוסע לארה"ב כי אין לי סכסוך אישי עם הנשיא", עצם האמירה הזאת מעלה את החשד שאולי כן יש סכסוך. באותו האופן, אם רב אומר "אני לא גאוותן", ייתכן מאוד שהוא דווקא כן מתגאה, או שלפחות הגאווה היא נקודה רגישה אצלו. אנשים לא נוטים להכחיש דברים שלא קיימים במודעות שלהם כלל.
מדוע להימנע מאזכור רעיון שלילי אם רוצים להסתירו?
אם מישהו באמת רוצה להימנע מכך שאדם אחר יחשוב על משהו, עליו להימנע מלומר אותו לחלוטין, אפילו לא בצורה של שלילה. לומר "זה לא נכון ש..." בעצם מדגיש את הרעיון עצמו, ומכניס אותו לתודעת השומע, שממילא חייב לחשוב על הרעיון החיובי לפני שהוא שולל אותו. לכן, כשמנסים להסתיר דבר מה, אסור להזכיר אותו בשום צורה - גם לא בשלילה, כי השלילה היא זו שמחדירה אותו לתודעה.
לסיכום, מה חשוב לדעת בשכנוע והעברת מסרים דרך שלילה?
הנקודה המרכזית שאליעד כהן מדגיש היא שהשלילה היא כלי דו - כיווני. היא אמנם נועדה לכאורה למחוק או לשלול רעיון, אבל בפועל פעמים רבות היא דווקא מדגישה אותו ומכניסה אותו למודעות. אם רוצים להסתיר רעיון מסוים, יש להימנע מלהזכיר אותו כלל. לעומת זאת, אם רוצים דווקא לשתול רעיון באופן סמוי, אפשר להשתמש בשפה שלילית שתוביל את האדם לחשוב על המסר הנסתר בצורה לא מודעת.
כאשר אדם שומע משפט, המוח שלו מבצע ניתוח כפול: גם של המשפט כולו וגם של כל אחת מהמילים בנפרד. אליעד כהן מדגים זאת במשפט "אין כאן פילים". לכאורה, המשמעות ברורה: אין כאן פילים. אבל המוח, בו זמנית, מפרק את המשפט למילים "אין", "כאן", "פילים" ולביטויים כמו "אין פה", "פה פילים" וכדומה. בכל חלק שהמוח מנתח עולות לו אסוציאציות אחרות, והוא למעשה חושב על האפשרות החיובית ("יש פה פילים") כדי לשלול אותה בסוף. זו הסיבה לכך שהשלילה דווקא מעלה למודעות את הרעיון שאותו אנו רוצים לשלול.
כיצד שלילת רעיון יוצרת מחשבה הפוכה?
כאשר רוצים להבהיר שאין משהו, למשל אומרים "אף פעם לא היה פה חשמלאי", האדם ששומע את המשפט מצד אחד קולט את המשמעות הברורה שלא היה כאן חשמלאי, אך מצד שני הוא גם שומע באופן תת - מודע את המסר ההפוך: "היה פה חשמלאי". כלומר, השלילה של רעיון מסוים למעשה מכניסה אותו לתודעה של השומע, כי בשביל להבין שמשהו "לא קיים" המוח חייב לחשוב על האפשרות של הקיום שלו.
איך אפשר להעביר ביקורת בצורה עקיפה באמצעות שלילה?
לעיתים, אנשים רוצים להביע ביקורת או להצביע על דבר שהם חושבים עליו, אבל אינם יכולים לומר זאת בגלוי. אליעד נותן דוגמה של מישהו שרוצה לרמוז שהמלך מושחת, אך מפחד לומר זאת באופן ישיר. במקרה כזה, אפשר לומר "מה פתאום שאני אחשוב שהמלך מושחת?", ובכך להעביר את המסר הסמוי שהוא כן מושחת, למרות שהמשפט עצמו הוא כביכול שלילה מוחלטת. זו שיטה מתוחכמת להעביר מסרים סמויים או ביקורת בדרך עקיפה ובטוחה יחסית.
מה קורה כשאומרים "אל תעשה" משהו?
כשאומרים לילד "אל תלך לשחק", המוח שלו מתמקד במילה "לשחק". במקום לשכוח את הפעילות הזאת, הוא דווקא נזכר בה וחושב עליה יותר. עדיף להגיד לילד משהו פוזיטיבי כמו "לך ללמוד", בלי להזכיר את המילה "לשחק" בכלל. בדיוק באותו האופן, כאשר אומרים "אל תחשוב על פיל ורוד", האדם דווקא חושב על פיל ורוד מיד, כי השלילה עצמה מדגישה את הרעיון.
איך השלילה יכולה להוביל אנשים לבחור דווקא את המוצר שרוצים שיקנו?
אליעד כהן מסביר שאם רוצים למכור ללקוח מוצר ספציפי, אבל כביכול חייבים להמליץ לו על מוצר אחר, אפשר להשתמש בשלילה. למשל, אם אומרים ללקוח: "אל תקנה את המוצר ההוא, עדיף את זה", דווקא האמירה הזו גורמת לו לחשוב ולשקול שוב את המוצר שנאמר לו לא לקנות, ואולי דווקא להימשך אליו. כלומר, השימוש בשלילה גורם למוצר האסור להיות יותר בולט ומושך במחשבה של האדם.
איך השלילה חושפת את מחשבותיו האמיתיות של הדובר?
אליעד כהן מציין שלפעמים עצם השלילה חושפת דווקא את מה שהדובר מנסה להסתיר. אם פוליטיקאי אומר "אני לא נוסע לארה"ב כי אין לי סכסוך אישי עם הנשיא", עצם האמירה הזאת מעלה את החשד שאולי כן יש סכסוך. באותו האופן, אם רב אומר "אני לא גאוותן", ייתכן מאוד שהוא דווקא כן מתגאה, או שלפחות הגאווה היא נקודה רגישה אצלו. אנשים לא נוטים להכחיש דברים שלא קיימים במודעות שלהם כלל.
מדוע להימנע מאזכור רעיון שלילי אם רוצים להסתירו?
אם מישהו באמת רוצה להימנע מכך שאדם אחר יחשוב על משהו, עליו להימנע מלומר אותו לחלוטין, אפילו לא בצורה של שלילה. לומר "זה לא נכון ש..." בעצם מדגיש את הרעיון עצמו, ומכניס אותו לתודעת השומע, שממילא חייב לחשוב על הרעיון החיובי לפני שהוא שולל אותו. לכן, כשמנסים להסתיר דבר מה, אסור להזכיר אותו בשום צורה - גם לא בשלילה, כי השלילה היא זו שמחדירה אותו לתודעה.
לסיכום, מה חשוב לדעת בשכנוע והעברת מסרים דרך שלילה?
הנקודה המרכזית שאליעד כהן מדגיש היא שהשלילה היא כלי דו - כיווני. היא אמנם נועדה לכאורה למחוק או לשלול רעיון, אבל בפועל פעמים רבות היא דווקא מדגישה אותו ומכניסה אותו למודעות. אם רוצים להסתיר רעיון מסוים, יש להימנע מלהזכיר אותו כלל. לעומת זאת, אם רוצים דווקא לשתול רעיון באופן סמוי, אפשר להשתמש בשפה שלילית שתוביל את האדם לחשוב על המסר הנסתר בצורה לא מודעת.
- איך לשכנע מבלי לומר דברים במפורש?
- כוחן של מילים בהעברת מסרים
- הסכמה סמויה והשתלת מחשבות
- טכניקות שכנוע והשפעה פסיכולוגית
- ניתוח שפה והשפעות על תת המודע
מדוע המוח בוחן כל מילה במשפט בנפרד?
כאשר אומרים למוח משפט כמו "אין כאן פילים", הוא לא רק קולט את המשמעות הכוללת של "אין כאן פילים", אלא גם חושב על כל חלק במשפט בנפרד: "אין", "כאן", "פילים", "אין פה", "אין פילים", "פה פילים" ועוד. בכל אחד מהרכיבים הללו עוברות למוח אסוציאציות שונות, ומהן הוא מגבש את המסקנה הסופית לגבי משמעות המשפט. לכן, גם כשאומרים "אין כאן פילים", באותה נשימה מזכירים את האפשרות שיש כאן פילים, רק בשלילה.
כיצד שלילה יכולה ליצור מחשבה על הרעיון שאותו רוצים לשלול?
באמירה כמו "אף פעם לא היה פה חשמלאי", המאזין מקבל מצד אחד את המידע שלא היה חשמלאי, אך בו - זמנית הוא נחשף גם לרעיון ש"כן היה פה חשמלאי". כלומר, במילים "לא היה חשמלאי" טמונה גם המחשבה "היה חשמלאי". זו דוגמה לדרך שבה אפשר להעביר מסר מסוים (כמו "היה פה חשמלאי") דווקא על ידי שלילת המסר ("לא היה פה חשמלאי").
איך אפשר להשתמש בשלילה כדי לרמוז על רעיון שאי אפשר להגיד ישירות?
לעיתים, כשאנשים רוצים להעביר מסר ביקורתי, אך אינם יכולים לומר אותו באופן מפורש, הם משתמשים בשלילה. לדוגמה, אם מישהו רוצה לומר שהמלך מושחת, אבל חושש להגיד זאת בגלוי, הוא עשוי לומר: "מה, נראה לך שאני חושב שהמלך מושחת? מה פתאום! הוא בוודאי הכי ישר שיש." בדרך זו הוא מצהיר שהוא לא חושב שהמלך מושחת, אך למעשה מעלה את הרעיון שהמלך כן מושחת. זו טכניקה יעילה של שכנוע מרומז והעברת מסרים נסתרת.
מדוע חשוב לשים לב כשאומרים 'אל תעשה' משהו?
כשאומרים לילד "אל תלך לשחק", למעשה מזכירים לו את האפשרות ללכת לשחק. אם רוצים באמת למנוע ממנו לשחק, עדיף לפעמים לומר לו "לך ללמוד" בלי להזכיר כלל את המילה "לשחק". באותה מידה, אם אומרים "אל תחשוב על פיל ורוד", זה מיד גורם למוח לחשוב על פיל ורוד. לכן, בכל נושא של שכנוע והעברת מסרים, חשוב להבין ששלילה עלולה לעודד את האדם להתמקד דווקא ברעיון שאנו מנסים להימנע ממנו.
איך שלילה משפיעה על בחירתו של אדם במוצר או בפעולה?
נניח שרוצים למכור לאדם מוצר שני, אבל חייבים לכאורה להמליץ לו דווקא על המוצר הראשון. אם אומרים לו "אל תקנה את המוצר ההוא", אז באופן טבעי המוח שלו חושב שוב על המוצר ההוא, ומתחיל לשקול אותו. לפעמים זו דווקא הדרך לגרום לו להתעניין במוצר שרצית שיבחר מלכתחילה. הטריק הוא שאזכור דבר - מה בשלילה מעלה אותו למודעות, גם אם בפועל המילים מתנגדות לו.
כיצד השלילה חושפת את האמת של הדובר?
לפעמים, כשמישהו טורח לשלול בפומבי טענה מסוימת, עצם העובדה שהוא בוחר להזכיר אותה מעלה את החשד שאולי הוא דווקא מאמין בה. לדוגמה, אם פוליטיקאי אומר "אני לא נוסע לארה"ב בגלל סכסוך אישי עם הנשיא", עצם השלילה עשויה לגרום לאנשים לתהות אולי כן יש פה סכסוך אישי. כאשר מישהו מדגיש "אני לא עושה כך וכך" או "אני לא גאוותן", זה עצמו עשוי להצביע על כך שהוא דווקא כן מתגאה באותה תכונה או מנסה להסתיר משהו.
מדוע כדאי להימנע מאזכור רעיון גם בשלילה, כשרוצים להסתירו?
אם לא רוצים שבן אדם יחשוב על רעיון מסוים, עדיף לא להזכיר אותו כלל. לומר "זה לא נכון שככה וככה" עדיין גורם למוח של השומע לחשוב על "ככה וככה" בטרם הוא דוחה את הרעיון. כדי לשלול משהו, המוח חייב להבין קודם את ההיגד החיובי ורק אחר כך לדחות אותו. לכן, שיחה רצופה בשלילות עלולה דווקא להחדיר לאדם מחשבות על מה שאתם מבקשים שיימנע ממנו.
מה ניתן ללמוד בנושא שכנוע והעברת מסרים?
המסקנה המרכזית היא שהשלילה איננה רק מחיקה של רעיון, אלא פעמים רבות דווקא מעלה את הרעיון לתודעה. אם רוצים להסתיר רעיון, כדאי להתרחק אזכורו, אפילו לא בשלילה. אם רוצים לרמוז על משהו מבלי לומר אותו ישירות, אפשר להשתמש בניסוחים של "אל תחשוב ש" או "ברור שאני לא חושב ש", וכך להעביר בעדינות את המסר הנסתר.
כאשר אומרים למוח משפט כמו "אין כאן פילים", הוא לא רק קולט את המשמעות הכוללת של "אין כאן פילים", אלא גם חושב על כל חלק במשפט בנפרד: "אין", "כאן", "פילים", "אין פה", "אין פילים", "פה פילים" ועוד. בכל אחד מהרכיבים הללו עוברות למוח אסוציאציות שונות, ומהן הוא מגבש את המסקנה הסופית לגבי משמעות המשפט. לכן, גם כשאומרים "אין כאן פילים", באותה נשימה מזכירים את האפשרות שיש כאן פילים, רק בשלילה.
כיצד שלילה יכולה ליצור מחשבה על הרעיון שאותו רוצים לשלול?
באמירה כמו "אף פעם לא היה פה חשמלאי", המאזין מקבל מצד אחד את המידע שלא היה חשמלאי, אך בו - זמנית הוא נחשף גם לרעיון ש"כן היה פה חשמלאי". כלומר, במילים "לא היה חשמלאי" טמונה גם המחשבה "היה חשמלאי". זו דוגמה לדרך שבה אפשר להעביר מסר מסוים (כמו "היה פה חשמלאי") דווקא על ידי שלילת המסר ("לא היה פה חשמלאי").
איך אפשר להשתמש בשלילה כדי לרמוז על רעיון שאי אפשר להגיד ישירות?
לעיתים, כשאנשים רוצים להעביר מסר ביקורתי, אך אינם יכולים לומר אותו באופן מפורש, הם משתמשים בשלילה. לדוגמה, אם מישהו רוצה לומר שהמלך מושחת, אבל חושש להגיד זאת בגלוי, הוא עשוי לומר: "מה, נראה לך שאני חושב שהמלך מושחת? מה פתאום! הוא בוודאי הכי ישר שיש." בדרך זו הוא מצהיר שהוא לא חושב שהמלך מושחת, אך למעשה מעלה את הרעיון שהמלך כן מושחת. זו טכניקה יעילה של שכנוע מרומז והעברת מסרים נסתרת.
מדוע חשוב לשים לב כשאומרים 'אל תעשה' משהו?
כשאומרים לילד "אל תלך לשחק", למעשה מזכירים לו את האפשרות ללכת לשחק. אם רוצים באמת למנוע ממנו לשחק, עדיף לפעמים לומר לו "לך ללמוד" בלי להזכיר כלל את המילה "לשחק". באותה מידה, אם אומרים "אל תחשוב על פיל ורוד", זה מיד גורם למוח לחשוב על פיל ורוד. לכן, בכל נושא של שכנוע והעברת מסרים, חשוב להבין ששלילה עלולה לעודד את האדם להתמקד דווקא ברעיון שאנו מנסים להימנע ממנו.
איך שלילה משפיעה על בחירתו של אדם במוצר או בפעולה?
נניח שרוצים למכור לאדם מוצר שני, אבל חייבים לכאורה להמליץ לו דווקא על המוצר הראשון. אם אומרים לו "אל תקנה את המוצר ההוא", אז באופן טבעי המוח שלו חושב שוב על המוצר ההוא, ומתחיל לשקול אותו. לפעמים זו דווקא הדרך לגרום לו להתעניין במוצר שרצית שיבחר מלכתחילה. הטריק הוא שאזכור דבר - מה בשלילה מעלה אותו למודעות, גם אם בפועל המילים מתנגדות לו.
כיצד השלילה חושפת את האמת של הדובר?
לפעמים, כשמישהו טורח לשלול בפומבי טענה מסוימת, עצם העובדה שהוא בוחר להזכיר אותה מעלה את החשד שאולי הוא דווקא מאמין בה. לדוגמה, אם פוליטיקאי אומר "אני לא נוסע לארה"ב בגלל סכסוך אישי עם הנשיא", עצם השלילה עשויה לגרום לאנשים לתהות אולי כן יש פה סכסוך אישי. כאשר מישהו מדגיש "אני לא עושה כך וכך" או "אני לא גאוותן", זה עצמו עשוי להצביע על כך שהוא דווקא כן מתגאה באותה תכונה או מנסה להסתיר משהו.
מדוע כדאי להימנע מאזכור רעיון גם בשלילה, כשרוצים להסתירו?
אם לא רוצים שבן אדם יחשוב על רעיון מסוים, עדיף לא להזכיר אותו כלל. לומר "זה לא נכון שככה וככה" עדיין גורם למוח של השומע לחשוב על "ככה וככה" בטרם הוא דוחה את הרעיון. כדי לשלול משהו, המוח חייב להבין קודם את ההיגד החיובי ורק אחר כך לדחות אותו. לכן, שיחה רצופה בשלילות עלולה דווקא להחדיר לאדם מחשבות על מה שאתם מבקשים שיימנע ממנו.
מה ניתן ללמוד בנושא שכנוע והעברת מסרים?
המסקנה המרכזית היא שהשלילה איננה רק מחיקה של רעיון, אלא פעמים רבות דווקא מעלה את הרעיון לתודעה. אם רוצים להסתיר רעיון, כדאי להתרחק אזכורו, אפילו לא בשלילה. אם רוצים לרמוז על משהו מבלי לומר אותו ישירות, אפשר להשתמש בניסוחים של "אל תחשוב ש" או "ברור שאני לא חושב ש", וכך להעביר בעדינות את המסר הנסתר.
- איך לשכנע מבלי לומר דברים במפורש
- כוחן של מילים בהעברת מסרים
- הסכמה סמויה והשתלת מחשבות
- טכניקות שכנוע והשפעה פסיכולוגית
- ניתוח שפה והשפעות על תת המודע
שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על עוד אחד מהעקרונות בנושא של שכנוע והעברת מסרים ואיך להעביר מסרים ואיך לשכנע, והרעיון הולך כך כל פעם שהמוח שומע איזה משפט והסברתי את זה בהקשרים אחרים אני אסביר את זה עוד פעם עכשיו בהקשר אחר, כל פעם כשהמוח שומע משפט שומע איזה רעיון הוא מנתח אותו גם כיחידה אחת של המשפט וגם כל חלק בפני עצמו. לדוגמא נגיד שאומרים למוח "אין כאן פילים" מה בעצם אמרנו? שאין כאן פילים, אוקי אבל מצד שני כאשר אמרנו למוח "אין כאן פילים" המוח גם חשב על המילים "אין פה" גם חשב על המילה "אין" גם חשב על המילה "פה" וגם חשב על המילה "פילים" ועל כל אחת מהן הוא חשב בנפרד ובנוסף לכל זה הוא גם חשב על זה שאין כאן פילים.
אז עוד פעם אמרנו לבן אדם "אין כאן פילים" הוא חשב על זה שאין כאן פילים אבל עברה לו עוד מחשבה בראש על מה פירוש המילה "אין" מה פירוש המילה "פה" ומה פירוש המילה "פילים" וגם כמובן שהוא חשב מה זה "אין פה" והוא גם חשב מה זה "פה פילים" וגם הוא חשב מה זה "אין פה פילים". בקיצור את כל הווריאציות המוח חשב ומזה הוא גיבש את המסקנה הסופית לגבי מה משמעות המשפט "אין פה פילים", מה זה בעצם אומר? זה בעצם אומר שכאשר שוללים איזה רעיון אז תוך כדי השלילה שלו אנחנו בעצם מזכירים את הרעיון עצמו.
זאת אומרת שאם לדוגמא נגיד אומרים "אף פעם לא היה פה חשמלאי" אז אוטומטית הבן אדם ששומע את זה, מה אמרנו לו שאף פעם לא היה פה חשמלאי אבל מצד שני הוא שמע את המילים "היה פה חשמלאי", זאת אומרת שהכנסנו לו לראש מחשבה שהיה פה חשמלאי למרות שבעצם אמרנו לו "לא היה פה חשמלאי". עכשיו הדבר הזה יכול לשמש בכמה דרכים אז קודם כל בא נחדד את העניין בגדול יש דברים שאפשר להגיד אותם בצורה פוזיטיבית ובצורה נגטיבית, אפשר להגיד לבן אדם "לך תעשה ככה וככה" ואפשר להגיד לבן אדם "אל תעשה ככה וככה" לדוגמא אפשר להגיד לו "תשמור על השקט" אפשר להגיד לו "אל תרעיש", אפשר להגיד לו "אתה צריך ללמוד" ואפשר להגיד לו "אסור לך לא ללמוד.
לכאורה אותו דבר אבל ויש לזה המון היבטים ועניינים אבל כרגע אני מדבר על היבט מאוד ספציפי והוא כדלקמן לפעמים רוצים להעביר למישהו מסר אבל אי אפשר להגיד לו את מה שחושבים או אי אפשר להגיד לו את זה בצורה פורמאלית, או צריך אפילו לגרום לו לחשוב שחושבים את ההפך מהדבר עצמו מה שבאמת חושבים אבל עדיין רוצים להגיד לו את זה, אז מה עושים? במקרה כזה בעצם אפשר להעביר למישהו מסר דווקא בדרך השלילה נגיד שאנחנו רוצים שהילד ילך לשחק שהוא לא ילך ללמוד, אנחנו רוצים שהוא ילך לשחק ולא ילך ללמוד אבל אי אפשר להגיד לו "לך תשחק" צריך גם ללכת ללמוד אבל אנחנו רוצים שהוא גם ישחק, אז אם נגיד לו "לך ללמוד" אמרנו לו ללכת ללמוד.
אז אם אנחנו לדוגמא נגיד לו "היום אתה לא יכול לעשות מה שבא לך וללכת לשחק לך תלמד", מה אמרנו לו בעצם? "מה שבא לך זה ללכת לשחק" בעצם אמרנו לו "אל תעשה ככה וככה" אמרנו לו לא לעשות את זה ובעצם אמרנו לו לעשות את זה, בעצם הקפצנו לו למודעות את מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה למרות שאמרנו לו "אל תעשה". עכשיו אם הבן אדם "המחויב שלו" העוגן שלו של זה ששומע אותנו הוא לעשות את מה שאמרנו לו אם אמרנו לו "אל תלך לשחק" הוא לא ילך לשחק אבל אם המצב של אותו שומע אם הוא ירצה ללכת לשחק הוא ילך לשחק וזה לא כל כך קשור למה אנחנו אומרים לו אז במקרה כזה אם אנחנו נגיד לו לדוגמא "תלך ללמוד" אז השכחנו ממנו את זה שהוא רוצה לשחק אבל אם נגיד לו "אל תלך לשחק" הזכרנו לו את זה שהוא רוצה ללכת לשחק והוא דווקא ילך לשחק.
אותו דבר נגיד רוצים למכור ללקוח איזה מוצר ואנחנו רוצים שהוא יקנה דווקא את המוצר השני אבל אנחנו צריכים להגיד לו שיקנה את המוצר הראשון אז אפשר להגיד לו "תקשיב תקנה את המוצר הזה" את המוצר שאנחנו צריכים להגיד לו לקנות אבל אם אנחנו בכלל רוצים שהוא יקנה את המוצר השני אז אפשר להגיד לו "אתה יודע אל תקנה את המוצר ההוא ששם שככה וככה תקנה את זה ואת זה". עכשיו שימו לב עוד פעם מה לנסח איך לנסח זה אני כרגע פחות נכנס לזה אבל הרעיון הוא שגם כשאומרים למישהו אל תעשה משהו או "אל תחשוב על פיל ורוד" בעצם גרמנו לו לחשוב על פיל ורוד ולכן הרבה פעמים כשרוצים להגיד משהו ואי אפשר להגיד אותו נגיד כולם רוצים להגיד שהמלך עירום, כולם רוצים להגיד שהמלך מושחת נניח שהקיסר דופק אותנו, אוקי אז מה עושים ואי אפשר להגיד את זה למה כי אנחנו בדאעש ודאעש יוריד לנו את הראש.
מה עושים? אז מה שעושים אומרים את זה על דרך השלילה "אתה יודע הטיפשים חושבים שהמלך עירום" משהו כזה או "מה נראה לך שאני חושב שהמלך עירום מה פתאום תראה את הבגדים החדשים של המלך" רגע אבל המלך באמת עירום אין לו בגדים חדשים. אוקי ולכן בעצם אפשר להעביר מסרים דווקא להגיד לא ובעצם להתכוון לכן וכו' ואותו דבר צריך לשים לב גם מהכיוון ההפוך שלפעמים לא רוצים להגיד משהו וכשלא רוצים להגיד משהו או כשרוצים שמישהו לא יחשוב על משהו או שהוא לא יעשה משהו צריך להשתדל לא להזכיר את הדבר הזה גם לא בדרך נגטיבית. זאת אומרת אם אתה לא רוצה שהילד ילך לשחק אל תגיד לו "אל תלך לשחק" כאילו תגיד לו "לך ללמוד" כי כשאתה אומר לו "אל תלך לשחק" אתה מזכיר לו את האופציה שהוא ילך לשחק.
עוד פעם הכל תלוי בהקשר הכל תלוי בעניין לפעמים גם דווקא "כן אתה רוצה ללכת לשחק, לשחק אל תלך", עוד פעם הכל תלוי בהקשר אבל לשים לב לזה שלפעמים עדיף בהנחה שרוצים להסתיר דבר מסוים גם לשלול אותו זה לא מספיק טוב, כי למה כי כששוללים משהו תוך כדי ששוללים אותו בעצם מזכירים אותו וברגע שהזכרנו אותו ברגע שאומרים "זה לא נכון שהוא ככה וככה" אז אמרת שהוא ככה וככה אומנם אמרת שזה לא נכון אבל אמרת גם "ככה וככה" ותוך כדי שהמוח של הבן אדם מנתח "רגע זה לא נכון שככה וככה" הוא גם צריך לחשוב שזה "ככה וככה" בצורה פוזיטיבית כדי לשלול את זה אחר כך שזה לא נכון, בשביל להגיד שזה לא נכון משהו מסוים הוא היה צריך להבין שזה כן נכון ואז לשלול את זה שזה לא נכון.
ולכן צריך לשים לב לא בטעות להעביר מסר כביכול "אבל אמרתי לו לא לעשות למה הוא עשה?" כי אמרת לו את זה בצורה ששתלת לו את המחשבה שזה נכון למרות שאמרת לו שזה לא נכון. אוקי אותו דבר גם אתם מהצד של השומעים או המשמיעים המשתכנעים או אלו שמנסים לשכנע אותו צריך לשים לב כשמישהו אומר לכם משפט הרבה פעמים הוא אומר שזה לא נכון ככה וככה הוא בעצם חושף מה שהוא חושב כי אם זה לא נכון למה אתה צריך להגיד לי שזה לא נכון, כאילו אולי אתה חושב שזה כן נכון לכן אתה צריך להגיד לי שזה לא נכון יכול להיות כזה דבר, אם ברור לך שזה לא נכון למה אתה אומר לי את זה. זה היבט אחד זאת אומרת בגלל שהוא דיבר בצורה נגטיבית כמו שהיה ראש ממשלה אחד שאמר "אני לא נוסע לארה"ב כי אני יש לי סכסוך אישי עם ברק אובמה", אוקי אדוני אם אין לך סכסוך אישי עם ברק אובמה למה אתה צריך להגיד שאין לך סכסוך אישי עם ברק אובמה על ראש הגנב בוער הכובע.
אוקי אפשרות אחת, אפשרות שניה היא שימו לב שכשהוא אומר משפט כשמישהו אומר משפט והוא אומר "אני לא ככה וככה" אולי הוא מנסה להגיד שהוא כן ככה וככה, כמו רב שאומר "אין לי גאווה אני לא גאוותן" אולי הוא מנסה להתגרות בזה שאין לו גאווה, "אני אף פעם לא ככה וככה" אולי הוא מנסה לעשות את ההפך דווקא במה שהוא אמר. אוקי ובקיצור שלא יעבדו עליכם.
אז עוד פעם אמרנו לבן אדם "אין כאן פילים" הוא חשב על זה שאין כאן פילים אבל עברה לו עוד מחשבה בראש על מה פירוש המילה "אין" מה פירוש המילה "פה" ומה פירוש המילה "פילים" וגם כמובן שהוא חשב מה זה "אין פה" והוא גם חשב מה זה "פה פילים" וגם הוא חשב מה זה "אין פה פילים". בקיצור את כל הווריאציות המוח חשב ומזה הוא גיבש את המסקנה הסופית לגבי מה משמעות המשפט "אין פה פילים", מה זה בעצם אומר? זה בעצם אומר שכאשר שוללים איזה רעיון אז תוך כדי השלילה שלו אנחנו בעצם מזכירים את הרעיון עצמו.
זאת אומרת שאם לדוגמא נגיד אומרים "אף פעם לא היה פה חשמלאי" אז אוטומטית הבן אדם ששומע את זה, מה אמרנו לו שאף פעם לא היה פה חשמלאי אבל מצד שני הוא שמע את המילים "היה פה חשמלאי", זאת אומרת שהכנסנו לו לראש מחשבה שהיה פה חשמלאי למרות שבעצם אמרנו לו "לא היה פה חשמלאי". עכשיו הדבר הזה יכול לשמש בכמה דרכים אז קודם כל בא נחדד את העניין בגדול יש דברים שאפשר להגיד אותם בצורה פוזיטיבית ובצורה נגטיבית, אפשר להגיד לבן אדם "לך תעשה ככה וככה" ואפשר להגיד לבן אדם "אל תעשה ככה וככה" לדוגמא אפשר להגיד לו "תשמור על השקט" אפשר להגיד לו "אל תרעיש", אפשר להגיד לו "אתה צריך ללמוד" ואפשר להגיד לו "אסור לך לא ללמוד.
לכאורה אותו דבר אבל ויש לזה המון היבטים ועניינים אבל כרגע אני מדבר על היבט מאוד ספציפי והוא כדלקמן לפעמים רוצים להעביר למישהו מסר אבל אי אפשר להגיד לו את מה שחושבים או אי אפשר להגיד לו את זה בצורה פורמאלית, או צריך אפילו לגרום לו לחשוב שחושבים את ההפך מהדבר עצמו מה שבאמת חושבים אבל עדיין רוצים להגיד לו את זה, אז מה עושים? במקרה כזה בעצם אפשר להעביר למישהו מסר דווקא בדרך השלילה נגיד שאנחנו רוצים שהילד ילך לשחק שהוא לא ילך ללמוד, אנחנו רוצים שהוא ילך לשחק ולא ילך ללמוד אבל אי אפשר להגיד לו "לך תשחק" צריך גם ללכת ללמוד אבל אנחנו רוצים שהוא גם ישחק, אז אם נגיד לו "לך ללמוד" אמרנו לו ללכת ללמוד.
אז אם אנחנו לדוגמא נגיד לו "היום אתה לא יכול לעשות מה שבא לך וללכת לשחק לך תלמד", מה אמרנו לו בעצם? "מה שבא לך זה ללכת לשחק" בעצם אמרנו לו "אל תעשה ככה וככה" אמרנו לו לא לעשות את זה ובעצם אמרנו לו לעשות את זה, בעצם הקפצנו לו למודעות את מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה למרות שאמרנו לו "אל תעשה". עכשיו אם הבן אדם "המחויב שלו" העוגן שלו של זה ששומע אותנו הוא לעשות את מה שאמרנו לו אם אמרנו לו "אל תלך לשחק" הוא לא ילך לשחק אבל אם המצב של אותו שומע אם הוא ירצה ללכת לשחק הוא ילך לשחק וזה לא כל כך קשור למה אנחנו אומרים לו אז במקרה כזה אם אנחנו נגיד לו לדוגמא "תלך ללמוד" אז השכחנו ממנו את זה שהוא רוצה לשחק אבל אם נגיד לו "אל תלך לשחק" הזכרנו לו את זה שהוא רוצה ללכת לשחק והוא דווקא ילך לשחק.
אותו דבר נגיד רוצים למכור ללקוח איזה מוצר ואנחנו רוצים שהוא יקנה דווקא את המוצר השני אבל אנחנו צריכים להגיד לו שיקנה את המוצר הראשון אז אפשר להגיד לו "תקשיב תקנה את המוצר הזה" את המוצר שאנחנו צריכים להגיד לו לקנות אבל אם אנחנו בכלל רוצים שהוא יקנה את המוצר השני אז אפשר להגיד לו "אתה יודע אל תקנה את המוצר ההוא ששם שככה וככה תקנה את זה ואת זה". עכשיו שימו לב עוד פעם מה לנסח איך לנסח זה אני כרגע פחות נכנס לזה אבל הרעיון הוא שגם כשאומרים למישהו אל תעשה משהו או "אל תחשוב על פיל ורוד" בעצם גרמנו לו לחשוב על פיל ורוד ולכן הרבה פעמים כשרוצים להגיד משהו ואי אפשר להגיד אותו נגיד כולם רוצים להגיד שהמלך עירום, כולם רוצים להגיד שהמלך מושחת נניח שהקיסר דופק אותנו, אוקי אז מה עושים ואי אפשר להגיד את זה למה כי אנחנו בדאעש ודאעש יוריד לנו את הראש.
מה עושים? אז מה שעושים אומרים את זה על דרך השלילה "אתה יודע הטיפשים חושבים שהמלך עירום" משהו כזה או "מה נראה לך שאני חושב שהמלך עירום מה פתאום תראה את הבגדים החדשים של המלך" רגע אבל המלך באמת עירום אין לו בגדים חדשים. אוקי ולכן בעצם אפשר להעביר מסרים דווקא להגיד לא ובעצם להתכוון לכן וכו' ואותו דבר צריך לשים לב גם מהכיוון ההפוך שלפעמים לא רוצים להגיד משהו וכשלא רוצים להגיד משהו או כשרוצים שמישהו לא יחשוב על משהו או שהוא לא יעשה משהו צריך להשתדל לא להזכיר את הדבר הזה גם לא בדרך נגטיבית. זאת אומרת אם אתה לא רוצה שהילד ילך לשחק אל תגיד לו "אל תלך לשחק" כאילו תגיד לו "לך ללמוד" כי כשאתה אומר לו "אל תלך לשחק" אתה מזכיר לו את האופציה שהוא ילך לשחק.
עוד פעם הכל תלוי בהקשר הכל תלוי בעניין לפעמים גם דווקא "כן אתה רוצה ללכת לשחק, לשחק אל תלך", עוד פעם הכל תלוי בהקשר אבל לשים לב לזה שלפעמים עדיף בהנחה שרוצים להסתיר דבר מסוים גם לשלול אותו זה לא מספיק טוב, כי למה כי כששוללים משהו תוך כדי ששוללים אותו בעצם מזכירים אותו וברגע שהזכרנו אותו ברגע שאומרים "זה לא נכון שהוא ככה וככה" אז אמרת שהוא ככה וככה אומנם אמרת שזה לא נכון אבל אמרת גם "ככה וככה" ותוך כדי שהמוח של הבן אדם מנתח "רגע זה לא נכון שככה וככה" הוא גם צריך לחשוב שזה "ככה וככה" בצורה פוזיטיבית כדי לשלול את זה אחר כך שזה לא נכון, בשביל להגיד שזה לא נכון משהו מסוים הוא היה צריך להבין שזה כן נכון ואז לשלול את זה שזה לא נכון.
ולכן צריך לשים לב לא בטעות להעביר מסר כביכול "אבל אמרתי לו לא לעשות למה הוא עשה?" כי אמרת לו את זה בצורה ששתלת לו את המחשבה שזה נכון למרות שאמרת לו שזה לא נכון. אוקי אותו דבר גם אתם מהצד של השומעים או המשמיעים המשתכנעים או אלו שמנסים לשכנע אותו צריך לשים לב כשמישהו אומר לכם משפט הרבה פעמים הוא אומר שזה לא נכון ככה וככה הוא בעצם חושף מה שהוא חושב כי אם זה לא נכון למה אתה צריך להגיד לי שזה לא נכון, כאילו אולי אתה חושב שזה כן נכון לכן אתה צריך להגיד לי שזה לא נכון יכול להיות כזה דבר, אם ברור לך שזה לא נכון למה אתה אומר לי את זה. זה היבט אחד זאת אומרת בגלל שהוא דיבר בצורה נגטיבית כמו שהיה ראש ממשלה אחד שאמר "אני לא נוסע לארה"ב כי אני יש לי סכסוך אישי עם ברק אובמה", אוקי אדוני אם אין לך סכסוך אישי עם ברק אובמה למה אתה צריך להגיד שאין לך סכסוך אישי עם ברק אובמה על ראש הגנב בוער הכובע.
אוקי אפשרות אחת, אפשרות שניה היא שימו לב שכשהוא אומר משפט כשמישהו אומר משפט והוא אומר "אני לא ככה וככה" אולי הוא מנסה להגיד שהוא כן ככה וככה, כמו רב שאומר "אין לי גאווה אני לא גאוותן" אולי הוא מנסה להתגרות בזה שאין לו גאווה, "אני אף פעם לא ככה וככה" אולי הוא מנסה לעשות את ההפך דווקא במה שהוא אמר. אוקי ובקיצור שלא יעבדו עליכם.
050-3331-331