8:46לשלוט ברצון של מישהו, מי לא יעשה עליך מניפולציות? שתילת מחשבות ובחירה חופשית, לשלוט באנשים, שליטה במחשבות, לגרום למישהו לעשות כרצונך, לקחת למישהו את הבחירה החופשית, שכנוע
📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
איך אפשר לשלוט ברצון של מישהו אחר?
אליעד כהן מסביר כיצד אפשר לשלוט ברצון של אדם אחר, ומעלה את השאלה המעניינת: מי באמת ירצה לשלוט בך, ומה יהיו המניעים שלו? כדי להבין זאת, צריך להתחיל בשאלה מהי בכלל שליטה במחשבות, והאם בכלל אפשר לגרום לאדם לחשוב בדיוק את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. אליעד מציג דוגמה: אם יש אדם שמסוגל לגרום לך לחשוב שעכשיו נמצא פיל בחדר, האם אתה יכול בכלל להתנגד לזה? כמובן שזו דוגמה קיצונית, אבל הרעיון הוא להראות את העיקרון הבסיסי - היכולת להשתיל מחשבות באדם אחר באופן מוחלט.
מי יעשה עליך יותר מניפולציות - מומחה או מתחיל?
אליעד כהן דן בשאלה, מי יעשה יותר מניפולציות על אנשים אחרים: האם אדם שיש לו מומחיות מלאה בשליטה במחשבות, או דווקא אדם שמתחיל בתחום הזה ויש לו מומחיות חלקית בלבד. על פניו אפשר להניח שהאדם המומחה יותר בתחום הוא זה שיעשה יותר מניפולציות, כי יש לו יותר יכולת, ניסיון וביטחון עצמי. אבל אליעד כהן מעלה נקודה חשובה מאוד - אולי דווקא מי שיש לו יכולת חלקית ירצה לעשות יותר מניפולציות, מכיוון שהוא כל הזמן יצטרך להוכיח לעצמו שהוא מסוגל לעשות את זה, בעוד המומחה המוחלט כבר יודע את היכולות שלו ואין לו צורך בהוכחות.
אבל האם זה באמת נכון? אליעד מסביר שזה תלוי במטרה של האדם שמנסה לשלוט באחרים. אם המטרה היא רק להוכיח לעצמו שהוא מסוגל, אז אכן, זה שיש לו פחות ביטחון עצמי ינסה יותר. אבל אם המטרה של האדם היא אחרת לגמרי - למשל, להשיג משהו ספציפי - דווקא המומחה הגדול יותר יהיה יעיל יותר במניפולציות, משום שיש לו את היכולת להשיג את מה שהוא רוצה במאמץ מינימלי, ולכן יעשה זאת בצורה מדויקת יותר.
מהי הסיבה שבגללה אנשים בכלל עושים מניפולציות?
אליעד כהן מסביר לעומק, שהמניע למניפולציה הוא מאוד משמעותי בהבנה של כל הנושא. הוא מסביר שאדם שיכול לגרום לך לעשות בדיוק את מה שהוא רוצה, ללא שום מאמץ, לפעמים יימנע מלעשות זאת, כי בעצם הוא מאבד את היכולת להרגיש את הערך של הפעולה או את הריגוש של ההצלחה. הוא נותן דוגמה: אם אדם רוצה שתביא לו כוס מים והוא יודע בדיוק איך לומר לך את זה כדי שתעשה זאת מיד, אין בזה שום אתגר עבורו. המטרה עצמה מאבדת משמעות, כי הפעולה שלך הופכת לצפויה מדי, ממש כמו שליטה ברובוט מתוכנת מראש. אליעד כהן טוען, שהרצון של אדם לשלוט באחר הוא דווקא כי יש לו את התחושה שהאדם השני הוא יצור עצמאי עם בחירה חופשית, וזה בדיוק מה שנותן משמעות למניפולציה.
למה בעצם לא לשלוט באנשים לגמרי?
אם אדם היה יכול לשלוט באחרים לגמרי, באופן מוחלט ומדויק, לכאורה היה לו כוח אינסופי. אבל אליעד כהן טוען שזה יכול להביא גם לחוסר סיפוק וחוסר משמעות. אם הכל תמיד קורה בדיוק כפי שהוא רוצה, הוא מאבד את ההבחנה בין טוב לרע, והכל הופך להיות חסר משמעות. דווקא משום כך, אדם כזה עלול לבחור להגביל את עצמו, לא למצות את כל הכוח שלו ולהשאיר מקום לתחושה של אתגר או להבדל בין הצלחה לכישלון. במילים אחרות, הוא יעדיף לא לשלוט לחלוטין על מנת להרגיש את חוויית הבחירה, האתגר, והמשמעות האמיתית של הפעולות שלו.
האם שליטה מוחלטת מבטלת את האנושיות?
אליעד כהן מעלה נקודה מעניינת לגבי ההשלכות של שליטה מוחלטת באנשים: ברגע שאתה יכול לשלוט באופן מוחלט, אתה למעשה מפסיק לראות את האדם כאדם והופך אותו לסוג של רובוט או בובה מתוכנתת. המשמעות של תקשורת בין - אישית, לדברי אליעד, היא ההנחה שלשני הצדדים יש בחירה חופשית. ברגע שהבחירה החופשית נעלמת, נעלם גם הערך של האדם השני, ולכן לפעמים דווקא מי שיש לו את הכוח לשלוט באחרים באופן מוחלט יעדיף לא להשתמש בכוח הזה, כדי לשמר את האנושיות, את הערך ואת המשמעות שבתקשורת בין בני אדם.
אליעד מדגיש נקודה נוספת, שאם האדם השולט רוצה להרגיש שהוא עדיין מתמודד עם בחירה חופשית, הוא עשוי אפילו לעשות מניפולציה על עצמו כדי לשמר תחושה זו. כלומר, הוא יכול לגרום לעצמו להאמין שהשליטה שלו באחרים היא לא מוחלטת, כדי לשמור על תחושת המשמעות.
לסיכום, אליעד כהן מסביר שהיכולת לשלוט באחרים ולגרום להם לעשות בדיוק מה שאתה רוצה היא לא רק עניין של יכולת טכנית, אלא קשורה למניעים, לתחושת המשמעות האישית, לתפיסת העולם, ואפילו למידת האנושיות שמייחסים לאנשים אחרים. אדם שיכול לשלוט באחר באופן מוחלט עלול למצוא שזה דווקא מבטל את היכולת שלו ליהנות מהחיים ולהרגיש סיפוק אמיתי.
אליעד כהן מסביר כיצד אפשר לשלוט ברצון של אדם אחר, ומעלה את השאלה המעניינת: מי באמת ירצה לשלוט בך, ומה יהיו המניעים שלו? כדי להבין זאת, צריך להתחיל בשאלה מהי בכלל שליטה במחשבות, והאם בכלל אפשר לגרום לאדם לחשוב בדיוק את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. אליעד מציג דוגמה: אם יש אדם שמסוגל לגרום לך לחשוב שעכשיו נמצא פיל בחדר, האם אתה יכול בכלל להתנגד לזה? כמובן שזו דוגמה קיצונית, אבל הרעיון הוא להראות את העיקרון הבסיסי - היכולת להשתיל מחשבות באדם אחר באופן מוחלט.
מי יעשה עליך יותר מניפולציות - מומחה או מתחיל?
אליעד כהן דן בשאלה, מי יעשה יותר מניפולציות על אנשים אחרים: האם אדם שיש לו מומחיות מלאה בשליטה במחשבות, או דווקא אדם שמתחיל בתחום הזה ויש לו מומחיות חלקית בלבד. על פניו אפשר להניח שהאדם המומחה יותר בתחום הוא זה שיעשה יותר מניפולציות, כי יש לו יותר יכולת, ניסיון וביטחון עצמי. אבל אליעד כהן מעלה נקודה חשובה מאוד - אולי דווקא מי שיש לו יכולת חלקית ירצה לעשות יותר מניפולציות, מכיוון שהוא כל הזמן יצטרך להוכיח לעצמו שהוא מסוגל לעשות את זה, בעוד המומחה המוחלט כבר יודע את היכולות שלו ואין לו צורך בהוכחות.
אבל האם זה באמת נכון? אליעד מסביר שזה תלוי במטרה של האדם שמנסה לשלוט באחרים. אם המטרה היא רק להוכיח לעצמו שהוא מסוגל, אז אכן, זה שיש לו פחות ביטחון עצמי ינסה יותר. אבל אם המטרה של האדם היא אחרת לגמרי - למשל, להשיג משהו ספציפי - דווקא המומחה הגדול יותר יהיה יעיל יותר במניפולציות, משום שיש לו את היכולת להשיג את מה שהוא רוצה במאמץ מינימלי, ולכן יעשה זאת בצורה מדויקת יותר.
מהי הסיבה שבגללה אנשים בכלל עושים מניפולציות?
אליעד כהן מסביר לעומק, שהמניע למניפולציה הוא מאוד משמעותי בהבנה של כל הנושא. הוא מסביר שאדם שיכול לגרום לך לעשות בדיוק את מה שהוא רוצה, ללא שום מאמץ, לפעמים יימנע מלעשות זאת, כי בעצם הוא מאבד את היכולת להרגיש את הערך של הפעולה או את הריגוש של ההצלחה. הוא נותן דוגמה: אם אדם רוצה שתביא לו כוס מים והוא יודע בדיוק איך לומר לך את זה כדי שתעשה זאת מיד, אין בזה שום אתגר עבורו. המטרה עצמה מאבדת משמעות, כי הפעולה שלך הופכת לצפויה מדי, ממש כמו שליטה ברובוט מתוכנת מראש. אליעד כהן טוען, שהרצון של אדם לשלוט באחר הוא דווקא כי יש לו את התחושה שהאדם השני הוא יצור עצמאי עם בחירה חופשית, וזה בדיוק מה שנותן משמעות למניפולציה.
למה בעצם לא לשלוט באנשים לגמרי?
אם אדם היה יכול לשלוט באחרים לגמרי, באופן מוחלט ומדויק, לכאורה היה לו כוח אינסופי. אבל אליעד כהן טוען שזה יכול להביא גם לחוסר סיפוק וחוסר משמעות. אם הכל תמיד קורה בדיוק כפי שהוא רוצה, הוא מאבד את ההבחנה בין טוב לרע, והכל הופך להיות חסר משמעות. דווקא משום כך, אדם כזה עלול לבחור להגביל את עצמו, לא למצות את כל הכוח שלו ולהשאיר מקום לתחושה של אתגר או להבדל בין הצלחה לכישלון. במילים אחרות, הוא יעדיף לא לשלוט לחלוטין על מנת להרגיש את חוויית הבחירה, האתגר, והמשמעות האמיתית של הפעולות שלו.
האם שליטה מוחלטת מבטלת את האנושיות?
אליעד כהן מעלה נקודה מעניינת לגבי ההשלכות של שליטה מוחלטת באנשים: ברגע שאתה יכול לשלוט באופן מוחלט, אתה למעשה מפסיק לראות את האדם כאדם והופך אותו לסוג של רובוט או בובה מתוכנתת. המשמעות של תקשורת בין - אישית, לדברי אליעד, היא ההנחה שלשני הצדדים יש בחירה חופשית. ברגע שהבחירה החופשית נעלמת, נעלם גם הערך של האדם השני, ולכן לפעמים דווקא מי שיש לו את הכוח לשלוט באחרים באופן מוחלט יעדיף לא להשתמש בכוח הזה, כדי לשמר את האנושיות, את הערך ואת המשמעות שבתקשורת בין בני אדם.
אליעד מדגיש נקודה נוספת, שאם האדם השולט רוצה להרגיש שהוא עדיין מתמודד עם בחירה חופשית, הוא עשוי אפילו לעשות מניפולציה על עצמו כדי לשמר תחושה זו. כלומר, הוא יכול לגרום לעצמו להאמין שהשליטה שלו באחרים היא לא מוחלטת, כדי לשמור על תחושת המשמעות.
לסיכום, אליעד כהן מסביר שהיכולת לשלוט באחרים ולגרום להם לעשות בדיוק מה שאתה רוצה היא לא רק עניין של יכולת טכנית, אלא קשורה למניעים, לתחושת המשמעות האישית, לתפיסת העולם, ואפילו למידת האנושיות שמייחסים לאנשים אחרים. אדם שיכול לשלוט באחר באופן מוחלט עלול למצוא שזה דווקא מבטל את היכולת שלו ליהנות מהחיים ולהרגיש סיפוק אמיתי.
050-3331-331