וכאן נדבר על נושא של להכניס עיזים במשא ומתן. מה זה אומר להכניס עיזים במשא ומתן? האם כדאי להכניס עיזים במשא ומתן? איזה עיזים להכניס במשא ומתן? איך לא לטעות בהכנסת עיזים במשא ומתן? מתי להכניס עיזים גורם לנזק? מתי להכניס עיזים גורם לתועלת? ועוד.
אז קודם כל נסביר
מה זה עיזים במשא ומתן?
אז בקצרה, מסופר על מישהו שהתלונן שהבית שלו קטן ושאין לו מספיק מקום בבית. ואז נתנו לו עצה, להכניס עיזים לבית, כל שבוע עוד עז. כך שהמצב נהיה הרבה יותר גרוע משבוע לשבוע. ואז אחרי כמה שבועות נתנו לו עצה, להוציא את העיזים מהבית. ואז הוא גילה שהבית שלו מספיק גדול ונוח לו, באופן יחסי למצב שהיו לו עיזים בבית.
בדיוק כך יש שיטה לגבי תהליך של משא ומתן, שכאשר מנהלים משא ומתן עם מישהו, אז יש שיטה שאומרת שכדאי להכניס עיזים לבקשות ולדרישות שלך מהצד השני. דהיינו, לבקש מהצד השני, דרישות שאתה יודע שהוא לא יהיה מוכן לקבל אותן ושאתה יודע שאתה תהיה מוכן לוותר עליהן. בדיוק כמו העיזים, שהכניסו אותם לבית, כדי שכאשר יוציאו אותם מהבית, הבית יראה יותר טוב מאשר קודם לכן.
כך גם במשא ומתן, יש שיטה שאומרת, שאם אתה בא ברשימת דרישות למישהו, אז תכניס לשם עיזים. דהיינו, תבקש ממנו גם דברים שאתה לא באמת צריך ושאתה מוכן לוותר עליהם. כדי שכאשר הוא יתלונן על העיזים, אז תוכל לוותר על חלק מהדרישות שלך ואז הוא ייראה מרוצה, מהמצב כמו שמראש היית רוצה שהוא יהיה.
ולצורך העניין לבקש מלקוח מחיר גבוה יותר ממה שמוכנים לסגור איתו עסקה ואחר כך לתת הנחה ללקוח, גם זה סוג של להכניס עיזים ולהוציא אותם.
אז
האם כדאי להכניס עיזים למשא ומתן?
אז קודם כל נגדיר, מה אנחנו רוצים שיקרה בסוף המשא ומתן? ומה אנחנו רוצים להשיג, באמצעות הכנסת העיזים? ולצורך העניין נניח שאנחנו רוצים לסגור עסקה טובה עד כמה שאפשר. אז השאלה היא, האם כדאי או לא כדאי, להכניס עיזים למשא ומתן? דהיינו, האם כדאי או לא כדאי לדרוש מראש דרישות שאנחנו מוכנים להתפשר עליהן, כדי שכאשר הצד השני יתלונן, הוא יקבל את מה שמראש כבר היינו מוכנים לתת?
אז איך לדעת האם כדאי לעשות משהו? יש בזה לוגיקה שלמה, אבל קודם כל נראה מה בטוח נכון? בטוח נכון, שכדי שתיסגר עסקה, צריך שהצד השני ירצה לסגור את העסקה. דהיינו, שהצד השני יחשוב שיותר כדאי לו לסגור את העסקה מאשר לא לסגור אותה. ולכן בעצם במקום לשאול האם כדאי להוסיף עיזים למשא ומתן, צריכים לשאול, איך הכנסת עיזים למשא ומתן משפיעה על הרצון של הצד השני לסגור עסקה?
אז מה בטוח נכון? בטוח נכון שהעיזים הם דברים שאמורים לגרום לצד השני לא לרצות לסגור עסקה. אלא מה? שאם נכניס עיזים, אז אולי אם נוציא את העיזים, אז פתאום הצד השני יחשוב שהעסקה טובה לו, כי הוצאנו ממנה את העיזים. ויתכן שהצד השני יחשוב שהעסקה טובה לו, אחרי שנוציא את העיזים, יותר מאשר אם מראש לא היינו מכניסים בכלל עיזים ולא היינו צריכים להוציא את העיזים. אז מה האמת?
האמת היא שאין בזה נוסחה מדויקת. אבל כן צריכים לקחת בחשבון את השיקולים הבאים:
האם בכל מקרה תהיה התנגדות כלשהי?
שיקול אחד צריך להיות, האם ועד כמה אנחנו חושבים שהצד השני יתנגד להצעה שלנו, לא משנה כמה הוגנת היא תהיה. דהיינו, יש מצבים שאנחנו בטוחים, שלא משנה מה נציע ללקוח, הוא תמיד יבקש משהו טוב יותר. ולא משנה מה נציע לצד השני לא משנה מה, הוא תמיד יבקש הצעה יותר טובה. במקרה כזה, יתכן לדוגמה שכדאי להוסיף עיזים.
כי בלי עיזים, אם נציע מראש את ההצעה הסופית שלנו, הרי שבוודאות לא תהיה עסקה. כי הלקוח בכל מקרה יבקש הצעה טובה יותר. ואם נציע מראש את ההצעה הסופית, הרי שכאשר הלקוח יבקש הצעה טובה יותר, כנראה שלא תהיה עסקה.
לעומת זאת, יש מצבים שיתכן שנחשוב שאם מראש נציע הצעה סופית, הרי שאולי כן תיסגר עסקה תכף ומיד באופן מיידי. ובמקרה כזה אולי כדאי לא להכניס עיזים, אלא מיד להציע את ההצעה הטובה ביותר ולסגור עסקה מיד על המקום.
הצורך הרגשי של הלקוח
במילים אחרות, יתכן גם שיש לצד השני צורך רגשי, לבקש הנחה / לבקש הטבות / להתלונן / להרגיש מיוחד וכיו"ב. במקרה כזה מחוייב שתוסיף עיזים, כדי שהצד השני ירגיש טוב כשיוציאו לו את העיזים. והנ"ל, זה חלק מהעניין של תמחור ללקוח, שלפעמים יש לקוח שחייב לקבל הנחה, בלי קשר לעלות של המוצר. שאז צריכים לתמחר ביוקר ולתת הנחה, בהתאם לצורך הרגשי של הלקוח (שיקולים בתמחור).
הזדמנות שניה להוציא עיזים או פסילה על המקום
נקודה נוספת שנשקול, היא האם יש לנו הזדמנות שניה לרושם ראשוני. דהיינו, יש מצבים, שבכלל אין אפשרות להכניס עיזים, כי אין כאן באמת משא ומתן. ואתה מציע הצעה ואם היא לא בדיוק מה שהצד השני רוצה, אין לך הזדמנות שניה להציע הצעה נוספת ולהוציא עיזים. ואז אולי כדאי לא לקחת את הסיכון ולא להוסיף עיזים.
במילים אחרות, האם וכמה נראה לך, שהכנסת העיזים, תשרוף את המשא ומתן ולא תאפשר לנהל משא ומתן על הוצאת העיזים מהדרישות שלך.
כל המוסיף גורע / תפשת מרובה לא תפשת
צריכים גם לקחת בחשבון, האם זה שאתה מוסיף עיזים, מגדיל את הסיכוי שתיסגר עסקה יותר טובה או פחות טובה בסופו של דבר. כי אם אתה מוסיף עיזים, יתכן שאתה מאלץ את הצד השני לעבור למצב התקפי, למצב של התנגדות. דהיינו, יתכן שאתה מאלץ את הצד השני להכין רשימת דרישות שהוא רוצה לדרוש ממך להוציא עיזים. ואז יתכן שהוא יבקש ממך להוציא גם דרישות שאתה לא מתייחס אליהן כעיזים.
וכמו שנאמר "כל המוסיף גורע" ו"תפשת מרובה לא תפשת". דהיינו, יתכן שאם מראש היית מציע משהו שאפשרי להכיל אותו, לא היו באים אליך בדרישות או שהיו באים בדרישות קלות. אבל אם אתה תכניס עיזים גדולות, יתכן שזה יגרום לצד השני לעבור על ההסכם שורה אחרי שורה אות אחרי אות, ולעבור על כל הדרישות שלך ולטרלל אותך בחזרה. כי גם הצד השני יכניס עיזים למשא ומתן. ויתכן, שהכנסת העיזים שלך, תגרום לעסקה להיסגר בצורה יותר גרועה, מאשר אם מראש לא היית מכניס עיזים בכלל ולא יוצר התנגדות אצל הצד השני.
התועלת שהעיזים יכולות להביא לך אם הן ישארו
שיקול נוסף שצריכים לקחת בחשבון, הוא, כמה העיזים שאתה מבקש מהצד השני, כמה הן באמת יעזרו לך, אם הצד השני לא יתנגד אליהן. דהיינו, יש מצבים שהעיזים שאתה מבקש מהלקוח, אולי הלקוח יקבל אותן וזה יביא לך תועלת. אבל יתכן שגם אם הלקוח יקבל את כל העיזים, זה לא באמת עזר לך בשום דבר.
דהיינו, נשקול גם את התועלת האפשרית אם הצד השני לא יתנגד לעיזים שנבקש ממנו.
האפשרויות של להציע הצעה סופית
שיקול נוסף שצריכים לקחת בחשבון, זה כמה אפשרויות יש לך להציע הצעה בלי עיזים. דהיינו, נניח שלא תוסיף עיזים בכלל, האם בעצם תוכל להציע רק הצעה אחת ויחידה, את ההצעה הסופית שלך. או שעדיין תוכל להציע הצעה הוגנת / הצעה ריאלית כלשהי, שגם ממנה תוכל לסגת אל ההצעה האחרונה וההצעה הסופית שלך.
פירוש: כמה טווח נשאר לך למשא ומתן, אם לא תכניס עיזים אלא מראש תבקש הצעה בלי עיזים. האם יש לך מקום למשא ומתן? האם יש לך מקום לסגת אחורה ולהתפשר, או שאם לא תכניס עיזים כלשהן, הרי שאם לא יקבלו את ההצעה שלך, תהיה בבעיה, כי מראש ביקשת את ההצעה הסופית שלך.
מה יקרה אחרי שתוציא את העיזים?
נקודה נוספת שניקח בחשבון, היא מה החוויה שאתה רוצה שתיסגר בה העסקה. דהיינו, שברגע שמכניסים עיזים למשא ומתן, יתכן שהצד השני יחשוב עליך מחשבות רעות, גם אחרי שאתה תוציא את העיזים. כי הוא עשוי לחשוב שאתה שקרן / רמאי / נצלן, או כל מחשבה שלילית אחרת.
דהיינו, יתכן שהעיזים שאתה מכניס למשא ומתן, גם אם תוציא אותן, עדיין עצם הכנסת העיזים, תגרום לצד השני, לחשוב עליך דברים רעים, גם אם בסוף כן תיסגר עסקה. ויתכן שחשוב לך שתהיה אווירה טובה, אחרי שתיסגר עסקה ולא רק שתיסגר עסקה. ולכן יתכן שלא תרצה להכניס עיזים, שיגרמו לצד השני לתחושות רעות כלפיך, גם אם תוציא את העיזים.
יחד עם זאת, יש מקרים הפוכים, שבהם משנה שתיסגר עסקה טובה כמה שיותר עבורך, גם אם הצד השני ישנא אותך אחרי שתיסגר העסקה. לדוגמה, נניח שאתה מנהל משא ומתן עם החמאס על שחרור החטופים וכיו"ב, שברור ששני הצדדים שונאים אחד את השני וברור לכולם שלא יהיה כאן הסכם שלום אחרי המשא ומתן גם אם הוא ייסגר בהצלחה, במילים אחרות, לא משנה לך אם הצד השני ישנא אותך אחרי שתסגור איתו עסקה. במקרה כזה לדוגמה, זה לא כל כך משנה אם הצד השני ישנא אותך, בגלל שהכנסת לו עיזים למשא ומתן. כי בכל מקרה הוא ישנא אותך ובכל מקרה לא אכפת לך שהוא ישנא אותך. ולכן צריכים לקחת בחשבון, רק שיקולים אחרים בלבד.
איזה עיזים אתה הולך להכניס / השפעת סוג העיזים על המשא ומתן
וכמובן, שצריכים גם לקחת בחשבון, את סוג העיזים / דרישות שאתה רוצה להכניס לדרישות שלך במשא ומתן. יש עיזים שאם תכניס אותן למשא ומתן, זה עשוי לגרום לצד השני לחשוב שאתה שטן, יש עיזים שנראות יותר הגיוניות ולגיטימיות, יש עיזים שהצד השני יבין מיד שאתה מטרלל אותו, יש עיזים שיגרמו לצד השני לשנוא אותך, יש עיזים שיגרמו לפיצוץ המשא ומתן, יש עיזים שיגרמו לצד השני להילחם בך, יש עיזים שיגרמו לצד השני להבין שההצעה שלך היא לא הסופית, כי הוא יבין שאלו רק עיזים בלבד.
במילים אחרות, צריכים לשקול גם, איזה עיזים אתה הולך להכניס ברשימת הדרישות שלך. ואיך כל עיזה תשפיע על המשא ומתן. כי כל דרישה שתדרוש, עשויה להשפיע בצורות שונות על התוצאה הסופית של המשא ומתן.
סיכון וסיכוי
כמובן גם שניקח בחשבון גם את הרצון שלך לסגור עסקה, כמה חשוב לך לסגור עסקה, כמה קריטי לך שתיסגר עסקה, הבנה של כל האפשרויות שיש לך, נבין גם את הסיכוי והסיכון של כל אחת מהאפשרויות שיש לגבי איזו הצעה להציע ואיזה עיזים להכניס או לא להכניס וכולי.
איך להכניס עיזים למשא ומתן?
נקודה נוספת שצריכים לדעת, היא שיש משמעות גם לאיך מכניסים את העיזים למשא ומתן. דהיינו, גם אם מכניסים עיזים, את אותה העז בדיוק, אפשרי להכניס אותה בצורות שונות. לדוגמה, אתה רוצה לבקש 3 דרישות מהלקוח, כאשר אחת מהן היא עז מבחינתך. הרי שאת העז ניתן לבקש בהתחלה בסוף או באמצע.
במילים אחרות, גם אם אתה רוצה להכניס עיזים, יש כל מיני משמעויות לאיך בדיוק להכניס את העיזים. ואפי לקרוא על זה גם כאן איך לנסח הסכם? עיזים נסתרות ועיזים גלויות
כמו כן צריכים לדעת, שיש עיזים נסתרות ועיזים גלויות. דהיינו, לפעמים תרצה להכניס את העיזים בגלוי ולפעמים בצורה נסתרת. לדוגמה, אתה מציע הצעה של המון מילים. אז באפשרותך להכניס עז, בצורה גלויה שהצד השני מיד ישים לב לבקשה שלך. אבל יתכן גם שיש לך אפשרות לנסח את הדברים בצורה שהצד השני לא ישים לב מיד לזה שאתה מכניס לו עז. אלא רק אם הוא יתעמק בזה.
וגם לזה יש משמעות. האם וכמה אתה רוצה שהצד השני יקלוט את העיזים. איך זה שהצד השני יקלוט את העיזים, ישפיע על כלליות תהליך המשא ומתן וכיו"ב.
איך להוציא עיזים?
נקודה נוספת שקריטי לדעת גם אותה, היא גם איך להוציא את העיזים. כי כאשר אתה נסוג מדרישה שדרשת במשא ומתן, גם זה עשוי להשפיע בדרכים שונות, על המשא ומתן עם הצד השני. וצריכים לדעת גם איך להוציא את העיזים, דהיינו, איך להתפשר ואיך לחזור בך מהעיזים שביקשת מהצד השני. כי צריכים לדעת גם איך להתפשר ואיך לתת הנחה וכיו"ב. כי אם לא תעשה את זה טוב, אז עצם הוצאת העיזים, עשויה לגרום לך לנזק. ולכן צריכים לדעת גם איך לנסוע ברוורס ולא רק קדימה.
לסיכום: כאשר מנהלים משא ומתן, כאשר באים להציע הצעה למישהו, יש בזה המון שיקולים, מה להציע ואיך להציע. האם מראש להציע את ההצעה הסופית? האם ואיזו הצעה להציע? מה האפשרויות שלך? איזה עיזים אתה יכול להכניס ואיך? איך הצד השני יתפוש את העיזים? איך להוציא את העיזים? איך לשתול את העיזים? והמון המון שיקולים שונים. כי כל דרישה שנבקש מהצד השני, עשויה להשפיע בצורות שונות על כלליות המשא ומתן. ולכן לא יהיה נכון לומר באופן חד משמעי, אם כדאי או לא כדאי להכניס עיזים למשא ומתן, אלא כל מקרה לגופו.
אז קודם כל נסביר
מה זה עיזים במשא ומתן?
אז בקצרה, מסופר על מישהו שהתלונן שהבית שלו קטן ושאין לו מספיק מקום בבית. ואז נתנו לו עצה, להכניס עיזים לבית, כל שבוע עוד עז. כך שהמצב נהיה הרבה יותר גרוע משבוע לשבוע. ואז אחרי כמה שבועות נתנו לו עצה, להוציא את העיזים מהבית. ואז הוא גילה שהבית שלו מספיק גדול ונוח לו, באופן יחסי למצב שהיו לו עיזים בבית.
בדיוק כך יש שיטה לגבי תהליך של משא ומתן, שכאשר מנהלים משא ומתן עם מישהו, אז יש שיטה שאומרת שכדאי להכניס עיזים לבקשות ולדרישות שלך מהצד השני. דהיינו, לבקש מהצד השני, דרישות שאתה יודע שהוא לא יהיה מוכן לקבל אותן ושאתה יודע שאתה תהיה מוכן לוותר עליהן. בדיוק כמו העיזים, שהכניסו אותם לבית, כדי שכאשר יוציאו אותם מהבית, הבית יראה יותר טוב מאשר קודם לכן.
כך גם במשא ומתן, יש שיטה שאומרת, שאם אתה בא ברשימת דרישות למישהו, אז תכניס לשם עיזים. דהיינו, תבקש ממנו גם דברים שאתה לא באמת צריך ושאתה מוכן לוותר עליהם. כדי שכאשר הוא יתלונן על העיזים, אז תוכל לוותר על חלק מהדרישות שלך ואז הוא ייראה מרוצה, מהמצב כמו שמראש היית רוצה שהוא יהיה.
ולצורך העניין לבקש מלקוח מחיר גבוה יותר ממה שמוכנים לסגור איתו עסקה ואחר כך לתת הנחה ללקוח, גם זה סוג של להכניס עיזים ולהוציא אותם.
אז
האם כדאי להכניס עיזים למשא ומתן?
אז קודם כל נגדיר, מה אנחנו רוצים שיקרה בסוף המשא ומתן? ומה אנחנו רוצים להשיג, באמצעות הכנסת העיזים? ולצורך העניין נניח שאנחנו רוצים לסגור עסקה טובה עד כמה שאפשר. אז השאלה היא, האם כדאי או לא כדאי, להכניס עיזים למשא ומתן? דהיינו, האם כדאי או לא כדאי לדרוש מראש דרישות שאנחנו מוכנים להתפשר עליהן, כדי שכאשר הצד השני יתלונן, הוא יקבל את מה שמראש כבר היינו מוכנים לתת?
אז איך לדעת האם כדאי לעשות משהו? יש בזה לוגיקה שלמה, אבל קודם כל נראה מה בטוח נכון? בטוח נכון, שכדי שתיסגר עסקה, צריך שהצד השני ירצה לסגור את העסקה. דהיינו, שהצד השני יחשוב שיותר כדאי לו לסגור את העסקה מאשר לא לסגור אותה. ולכן בעצם במקום לשאול האם כדאי להוסיף עיזים למשא ומתן, צריכים לשאול, איך הכנסת עיזים למשא ומתן משפיעה על הרצון של הצד השני לסגור עסקה?
אז מה בטוח נכון? בטוח נכון שהעיזים הם דברים שאמורים לגרום לצד השני לא לרצות לסגור עסקה. אלא מה? שאם נכניס עיזים, אז אולי אם נוציא את העיזים, אז פתאום הצד השני יחשוב שהעסקה טובה לו, כי הוצאנו ממנה את העיזים. ויתכן שהצד השני יחשוב שהעסקה טובה לו, אחרי שנוציא את העיזים, יותר מאשר אם מראש לא היינו מכניסים בכלל עיזים ולא היינו צריכים להוציא את העיזים. אז מה האמת?
האמת היא שאין בזה נוסחה מדויקת. אבל כן צריכים לקחת בחשבון את השיקולים הבאים:
האם בכל מקרה תהיה התנגדות כלשהי?
שיקול אחד צריך להיות, האם ועד כמה אנחנו חושבים שהצד השני יתנגד להצעה שלנו, לא משנה כמה הוגנת היא תהיה. דהיינו, יש מצבים שאנחנו בטוחים, שלא משנה מה נציע ללקוח, הוא תמיד יבקש משהו טוב יותר. ולא משנה מה נציע לצד השני לא משנה מה, הוא תמיד יבקש הצעה יותר טובה. במקרה כזה, יתכן לדוגמה שכדאי להוסיף עיזים.
כי בלי עיזים, אם נציע מראש את ההצעה הסופית שלנו, הרי שבוודאות לא תהיה עסקה. כי הלקוח בכל מקרה יבקש הצעה טובה יותר. ואם נציע מראש את ההצעה הסופית, הרי שכאשר הלקוח יבקש הצעה טובה יותר, כנראה שלא תהיה עסקה.
לעומת זאת, יש מצבים שיתכן שנחשוב שאם מראש נציע הצעה סופית, הרי שאולי כן תיסגר עסקה תכף ומיד באופן מיידי. ובמקרה כזה אולי כדאי לא להכניס עיזים, אלא מיד להציע את ההצעה הטובה ביותר ולסגור עסקה מיד על המקום.
הצורך הרגשי של הלקוח
במילים אחרות, יתכן גם שיש לצד השני צורך רגשי, לבקש הנחה / לבקש הטבות / להתלונן / להרגיש מיוחד וכיו"ב. במקרה כזה מחוייב שתוסיף עיזים, כדי שהצד השני ירגיש טוב כשיוציאו לו את העיזים. והנ"ל, זה חלק מהעניין של תמחור ללקוח, שלפעמים יש לקוח שחייב לקבל הנחה, בלי קשר לעלות של המוצר. שאז צריכים לתמחר ביוקר ולתת הנחה, בהתאם לצורך הרגשי של הלקוח (שיקולים בתמחור).
הזדמנות שניה להוציא עיזים או פסילה על המקום
נקודה נוספת שנשקול, היא האם יש לנו הזדמנות שניה לרושם ראשוני. דהיינו, יש מצבים, שבכלל אין אפשרות להכניס עיזים, כי אין כאן באמת משא ומתן. ואתה מציע הצעה ואם היא לא בדיוק מה שהצד השני רוצה, אין לך הזדמנות שניה להציע הצעה נוספת ולהוציא עיזים. ואז אולי כדאי לא לקחת את הסיכון ולא להוסיף עיזים.
במילים אחרות, האם וכמה נראה לך, שהכנסת העיזים, תשרוף את המשא ומתן ולא תאפשר לנהל משא ומתן על הוצאת העיזים מהדרישות שלך.
כל המוסיף גורע / תפשת מרובה לא תפשת
צריכים גם לקחת בחשבון, האם זה שאתה מוסיף עיזים, מגדיל את הסיכוי שתיסגר עסקה יותר טובה או פחות טובה בסופו של דבר. כי אם אתה מוסיף עיזים, יתכן שאתה מאלץ את הצד השני לעבור למצב התקפי, למצב של התנגדות. דהיינו, יתכן שאתה מאלץ את הצד השני להכין רשימת דרישות שהוא רוצה לדרוש ממך להוציא עיזים. ואז יתכן שהוא יבקש ממך להוציא גם דרישות שאתה לא מתייחס אליהן כעיזים.
וכמו שנאמר "כל המוסיף גורע" ו"תפשת מרובה לא תפשת". דהיינו, יתכן שאם מראש היית מציע משהו שאפשרי להכיל אותו, לא היו באים אליך בדרישות או שהיו באים בדרישות קלות. אבל אם אתה תכניס עיזים גדולות, יתכן שזה יגרום לצד השני לעבור על ההסכם שורה אחרי שורה אות אחרי אות, ולעבור על כל הדרישות שלך ולטרלל אותך בחזרה. כי גם הצד השני יכניס עיזים למשא ומתן. ויתכן, שהכנסת העיזים שלך, תגרום לעסקה להיסגר בצורה יותר גרועה, מאשר אם מראש לא היית מכניס עיזים בכלל ולא יוצר התנגדות אצל הצד השני.
התועלת שהעיזים יכולות להביא לך אם הן ישארו
שיקול נוסף שצריכים לקחת בחשבון, הוא, כמה העיזים שאתה מבקש מהצד השני, כמה הן באמת יעזרו לך, אם הצד השני לא יתנגד אליהן. דהיינו, יש מצבים שהעיזים שאתה מבקש מהלקוח, אולי הלקוח יקבל אותן וזה יביא לך תועלת. אבל יתכן שגם אם הלקוח יקבל את כל העיזים, זה לא באמת עזר לך בשום דבר.
דהיינו, נשקול גם את התועלת האפשרית אם הצד השני לא יתנגד לעיזים שנבקש ממנו.
האפשרויות של להציע הצעה סופית
שיקול נוסף שצריכים לקחת בחשבון, זה כמה אפשרויות יש לך להציע הצעה בלי עיזים. דהיינו, נניח שלא תוסיף עיזים בכלל, האם בעצם תוכל להציע רק הצעה אחת ויחידה, את ההצעה הסופית שלך. או שעדיין תוכל להציע הצעה הוגנת / הצעה ריאלית כלשהי, שגם ממנה תוכל לסגת אל ההצעה האחרונה וההצעה הסופית שלך.
פירוש: כמה טווח נשאר לך למשא ומתן, אם לא תכניס עיזים אלא מראש תבקש הצעה בלי עיזים. האם יש לך מקום למשא ומתן? האם יש לך מקום לסגת אחורה ולהתפשר, או שאם לא תכניס עיזים כלשהן, הרי שאם לא יקבלו את ההצעה שלך, תהיה בבעיה, כי מראש ביקשת את ההצעה הסופית שלך.
מה יקרה אחרי שתוציא את העיזים?
נקודה נוספת שניקח בחשבון, היא מה החוויה שאתה רוצה שתיסגר בה העסקה. דהיינו, שברגע שמכניסים עיזים למשא ומתן, יתכן שהצד השני יחשוב עליך מחשבות רעות, גם אחרי שאתה תוציא את העיזים. כי הוא עשוי לחשוב שאתה שקרן / רמאי / נצלן, או כל מחשבה שלילית אחרת.
דהיינו, יתכן שהעיזים שאתה מכניס למשא ומתן, גם אם תוציא אותן, עדיין עצם הכנסת העיזים, תגרום לצד השני, לחשוב עליך דברים רעים, גם אם בסוף כן תיסגר עסקה. ויתכן שחשוב לך שתהיה אווירה טובה, אחרי שתיסגר עסקה ולא רק שתיסגר עסקה. ולכן יתכן שלא תרצה להכניס עיזים, שיגרמו לצד השני לתחושות רעות כלפיך, גם אם תוציא את העיזים.
יחד עם זאת, יש מקרים הפוכים, שבהם משנה שתיסגר עסקה טובה כמה שיותר עבורך, גם אם הצד השני ישנא אותך אחרי שתיסגר העסקה. לדוגמה, נניח שאתה מנהל משא ומתן עם החמאס על שחרור החטופים וכיו"ב, שברור ששני הצדדים שונאים אחד את השני וברור לכולם שלא יהיה כאן הסכם שלום אחרי המשא ומתן גם אם הוא ייסגר בהצלחה, במילים אחרות, לא משנה לך אם הצד השני ישנא אותך אחרי שתסגור איתו עסקה. במקרה כזה לדוגמה, זה לא כל כך משנה אם הצד השני ישנא אותך, בגלל שהכנסת לו עיזים למשא ומתן. כי בכל מקרה הוא ישנא אותך ובכל מקרה לא אכפת לך שהוא ישנא אותך. ולכן צריכים לקחת בחשבון, רק שיקולים אחרים בלבד.
איזה עיזים אתה הולך להכניס / השפעת סוג העיזים על המשא ומתן
וכמובן, שצריכים גם לקחת בחשבון, את סוג העיזים / דרישות שאתה רוצה להכניס לדרישות שלך במשא ומתן. יש עיזים שאם תכניס אותן למשא ומתן, זה עשוי לגרום לצד השני לחשוב שאתה שטן, יש עיזים שנראות יותר הגיוניות ולגיטימיות, יש עיזים שהצד השני יבין מיד שאתה מטרלל אותו, יש עיזים שיגרמו לצד השני לשנוא אותך, יש עיזים שיגרמו לפיצוץ המשא ומתן, יש עיזים שיגרמו לצד השני להילחם בך, יש עיזים שיגרמו לצד השני להבין שההצעה שלך היא לא הסופית, כי הוא יבין שאלו רק עיזים בלבד.
במילים אחרות, צריכים לשקול גם, איזה עיזים אתה הולך להכניס ברשימת הדרישות שלך. ואיך כל עיזה תשפיע על המשא ומתן. כי כל דרישה שתדרוש, עשויה להשפיע בצורות שונות על התוצאה הסופית של המשא ומתן.
סיכון וסיכוי
כמובן גם שניקח בחשבון גם את הרצון שלך לסגור עסקה, כמה חשוב לך לסגור עסקה, כמה קריטי לך שתיסגר עסקה, הבנה של כל האפשרויות שיש לך, נבין גם את הסיכוי והסיכון של כל אחת מהאפשרויות שיש לגבי איזו הצעה להציע ואיזה עיזים להכניס או לא להכניס וכולי.
איך להכניס עיזים למשא ומתן?
נקודה נוספת שצריכים לדעת, היא שיש משמעות גם לאיך מכניסים את העיזים למשא ומתן. דהיינו, גם אם מכניסים עיזים, את אותה העז בדיוק, אפשרי להכניס אותה בצורות שונות. לדוגמה, אתה רוצה לבקש 3 דרישות מהלקוח, כאשר אחת מהן היא עז מבחינתך. הרי שאת העז ניתן לבקש בהתחלה בסוף או באמצע.
במילים אחרות, גם אם אתה רוצה להכניס עיזים, יש כל מיני משמעויות לאיך בדיוק להכניס את העיזים. ואפי לקרוא על זה גם כאן איך לנסח הסכם? עיזים נסתרות ועיזים גלויות
כמו כן צריכים לדעת, שיש עיזים נסתרות ועיזים גלויות. דהיינו, לפעמים תרצה להכניס את העיזים בגלוי ולפעמים בצורה נסתרת. לדוגמה, אתה מציע הצעה של המון מילים. אז באפשרותך להכניס עז, בצורה גלויה שהצד השני מיד ישים לב לבקשה שלך. אבל יתכן גם שיש לך אפשרות לנסח את הדברים בצורה שהצד השני לא ישים לב מיד לזה שאתה מכניס לו עז. אלא רק אם הוא יתעמק בזה.
וגם לזה יש משמעות. האם וכמה אתה רוצה שהצד השני יקלוט את העיזים. איך זה שהצד השני יקלוט את העיזים, ישפיע על כלליות תהליך המשא ומתן וכיו"ב.
איך להוציא עיזים?
נקודה נוספת שקריטי לדעת גם אותה, היא גם איך להוציא את העיזים. כי כאשר אתה נסוג מדרישה שדרשת במשא ומתן, גם זה עשוי להשפיע בדרכים שונות, על המשא ומתן עם הצד השני. וצריכים לדעת גם איך להוציא את העיזים, דהיינו, איך להתפשר ואיך לחזור בך מהעיזים שביקשת מהצד השני. כי צריכים לדעת גם איך להתפשר ואיך לתת הנחה וכיו"ב. כי אם לא תעשה את זה טוב, אז עצם הוצאת העיזים, עשויה לגרום לך לנזק. ולכן צריכים לדעת גם איך לנסוע ברוורס ולא רק קדימה.
לסיכום: כאשר מנהלים משא ומתן, כאשר באים להציע הצעה למישהו, יש בזה המון שיקולים, מה להציע ואיך להציע. האם מראש להציע את ההצעה הסופית? האם ואיזו הצעה להציע? מה האפשרויות שלך? איזה עיזים אתה יכול להכניס ואיך? איך הצד השני יתפוש את העיזים? איך להוציא את העיזים? איך לשתול את העיזים? והמון המון שיקולים שונים. כי כל דרישה שנבקש מהצד השני, עשויה להשפיע בצורות שונות על כלליות המשא ומתן. ולכן לא יהיה נכון לומר באופן חד משמעי, אם כדאי או לא כדאי להכניס עיזים למשא ומתן, אלא כל מקרה לגופו.
050-3331-331