הפסקת עישון, לשנוא עישון, להפסיק לעשן, לגרום לעצמך לשנוא, לגרום לעצמך לאהוב, לגרום לעצמך לרצות, לגרום לעצמך לא לרצות, אוטוסוגסטיה, שכנוע, יצירת עוגן, התניה, שיטות שכנוע, NLP
איך להפסיק לעשן בעזרת התניה ואוטוסוגסטיה?
כדי להפסיק לעשן, אליעד כהן מסביר שיטות שונות מעולם השכנוע וה - NLP. השיטה הראשונה נקראת הקצנה של הפעולה: הרעיון הוא לעשן יותר ויותר סיגריות, עד שהפעולה עצמה הופכת למעיקה ומאוסה. אליעד מדגים, שכאשר אדם מעשן ללא הפסקה, העישון מאבד מערכו המהנה, ובסופו של דבר, הוא ירגיש סלידה מהפעולה הזאת וירצה להפסיק לעשן.
אליעד מציג שיטה נוספת, שלפיה, תוך כדי עישון מוגזם, האדם צריך לומר לעצמו בכוונה ובמודעות מלאה: "לעשן זה טוב". ההיגיון בשיטה הזו הוא יצירת קונפליקט פנימי, שבו האדם מעשן למרות שהוא כבר לא נהנה מהעישון. בדרך זו, נוצר עוגן שלילי לפעולה עצמה: בכל פעם שיעלה במוחו הרעיון "זה טוב לעשן", מיד תופיע אסוציאציה שלילית שמקושרת לזיכרונות הסבל שנוצרו תוך כדי העישון המוגזם והמאולץ.
אליעד מדגיש שהמטרה של הפעולה היא למחוק או להחליש את הזיכרונות החיוביים הקשורים לעישון. בדרך כלל, אנשים מתקשים להפסיק לעשן כי הם זוכרים את התחושות הטובות שהיו להם בעבר. לכן, על ידי עישון בכמות מוגזמת תוך אמירה מכוונת של "לעשן זה טוב", נוצרת אסוציאציה חדשה שמנטרלת את הזיכרונות החיוביים ומחליפה אותם בתחושת סבל. השילוב בין הפעולה הפיזית (עישון) לבין האמירה המילולית (לעשן זה טוב) גורם לאדם לחוש דיסוננס קוגניטיבי חריף, שגורם בסופו של דבר להפסיק לרצות לעשן.
למה האמירה "לעשן זה טוב" מגבירה את הסבל?
אליעד מסביר שעצם האמירה "לעשן זה טוב", כאשר בפועל העישון אינו גורם להנאה, יוצרת מתח פנימי. כאשר האדם מבצע פעולה שגורמת לו סבל אך מנסה לשכנע את עצמו שהיא חיובית, הדבר יוצר תחושת תסכול עמוקה ואי - נעימות פסיכולוגית. מצב זה מעצים את חוסר ההנאה מהעישון, עד שהמוח מקשר באופן אוטומטי את העישון עם סבל וחוסר שביעות רצון.
בנוסף, אליעד מסביר שהפעולה הזו משפיעה על הרגלים נוספים. למשל, אם אדם מתחיל לעשן במקום לאכול, הוא מתחיל לפתח התנגדות לעישון בגלל התחושה של ההפסד שהוא חווה. באופן טבעי, המוח יחבר בין תחושת הרעב או חוסר הסיפוק לבין הפעולה שהוא מבצע במקום האוכל (במקרה הזה, עישון). התוצאה תהיה זיכרון שלילי לעישון שיגרום לאדם לסלוד ממנו עוד יותר.
איך להשתמש בהתניה לשכנוע עצמי להפסיק לעשן?
אליעד מציע לייצר התניה פסיכולוגית חזקה, על ידי שילוב של פעולת העישון עם מצבים של סבל או חוסר סיפוק. הרעיון הוא לנצל את העובדה שהמוח עובד על אסוציאציות ויצירת עוגנים פסיכולוגיים. כאשר אדם חוזר שוב ושוב על התניה כזו, בסופו של דבר, כאשר הוא יחשוב בעתיד על עישון, הוא ייזכר באסוציאציות השליליות שנוצרו וירגיש חוסר רצון לעשן.
הטכניקה מבוססת על כך שאם אדם ימשיך לומר לעצמו "זה טוב לעשן" תוך כדי סבל, בעתיד האסוציאציה "זה טוב לעשן" לא תעלה זיכרונות טובים, אלא תחושת אי - נעימות שגורמת להימנע מהפעולה הזו.
האם אפשר להשתמש באותה טכניקה גם כדי להתחיל לאהוב משהו?
אליעד מסביר שהשיטה עובדת גם בכיוון ההפוך. אם אדם רוצה להתחיל לאהוב משהו, עליו לבצע את הפעולה הרצויה בזמן שהוא חווה הנאה או תחושה טובה במיוחד. לדוגמה, מי שרוצה לאהוב לעשן, עליו לעשן בכל פעם שהוא מרגיש מאושר במיוחד, וכך נוצרת במוחו אסוציאציה חיובית עם פעולת העישון.
מה גורם לבני אדם לשנוא משהו שאהבו?
אליעד... 📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
כדי להפסיק לעשן, אליעד כהן מסביר שיטות שונות מעולם השכנוע וה - NLP. השיטה הראשונה נקראת הקצנה של הפעולה: הרעיון הוא לעשן יותר ויותר סיגריות, עד שהפעולה עצמה הופכת למעיקה ומאוסה. אליעד מדגים, שכאשר אדם מעשן ללא הפסקה, העישון מאבד מערכו המהנה, ובסופו של דבר, הוא ירגיש סלידה מהפעולה הזאת וירצה להפסיק לעשן.
אליעד מציג שיטה נוספת, שלפיה, תוך כדי עישון מוגזם, האדם צריך לומר לעצמו בכוונה ובמודעות מלאה: "לעשן זה טוב". ההיגיון בשיטה הזו הוא יצירת קונפליקט פנימי, שבו האדם מעשן למרות שהוא כבר לא נהנה מהעישון. בדרך זו, נוצר עוגן שלילי לפעולה עצמה: בכל פעם שיעלה במוחו הרעיון "זה טוב לעשן", מיד תופיע אסוציאציה שלילית שמקושרת לזיכרונות הסבל שנוצרו תוך כדי העישון המוגזם והמאולץ.
אליעד מדגיש שהמטרה של הפעולה היא למחוק או להחליש את הזיכרונות החיוביים הקשורים לעישון. בדרך כלל, אנשים מתקשים להפסיק לעשן כי הם זוכרים את התחושות הטובות שהיו להם בעבר. לכן, על ידי עישון בכמות מוגזמת תוך אמירה מכוונת של "לעשן זה טוב", נוצרת אסוציאציה חדשה שמנטרלת את הזיכרונות החיוביים ומחליפה אותם בתחושת סבל. השילוב בין הפעולה הפיזית (עישון) לבין האמירה המילולית (לעשן זה טוב) גורם לאדם לחוש דיסוננס קוגניטיבי חריף, שגורם בסופו של דבר להפסיק לרצות לעשן.
למה האמירה "לעשן זה טוב" מגבירה את הסבל?
אליעד מסביר שעצם האמירה "לעשן זה טוב", כאשר בפועל העישון אינו גורם להנאה, יוצרת מתח פנימי. כאשר האדם מבצע פעולה שגורמת לו סבל אך מנסה לשכנע את עצמו שהיא חיובית, הדבר יוצר תחושת תסכול עמוקה ואי - נעימות פסיכולוגית. מצב זה מעצים את חוסר ההנאה מהעישון, עד שהמוח מקשר באופן אוטומטי את העישון עם סבל וחוסר שביעות רצון.
בנוסף, אליעד מסביר שהפעולה הזו משפיעה על הרגלים נוספים. למשל, אם אדם מתחיל לעשן במקום לאכול, הוא מתחיל לפתח התנגדות לעישון בגלל התחושה של ההפסד שהוא חווה. באופן טבעי, המוח יחבר בין תחושת הרעב או חוסר הסיפוק לבין הפעולה שהוא מבצע במקום האוכל (במקרה הזה, עישון). התוצאה תהיה זיכרון שלילי לעישון שיגרום לאדם לסלוד ממנו עוד יותר.
איך להשתמש בהתניה לשכנוע עצמי להפסיק לעשן?
אליעד מציע לייצר התניה פסיכולוגית חזקה, על ידי שילוב של פעולת העישון עם מצבים של סבל או חוסר סיפוק. הרעיון הוא לנצל את העובדה שהמוח עובד על אסוציאציות ויצירת עוגנים פסיכולוגיים. כאשר אדם חוזר שוב ושוב על התניה כזו, בסופו של דבר, כאשר הוא יחשוב בעתיד על עישון, הוא ייזכר באסוציאציות השליליות שנוצרו וירגיש חוסר רצון לעשן.
הטכניקה מבוססת על כך שאם אדם ימשיך לומר לעצמו "זה טוב לעשן" תוך כדי סבל, בעתיד האסוציאציה "זה טוב לעשן" לא תעלה זיכרונות טובים, אלא תחושת אי - נעימות שגורמת להימנע מהפעולה הזו.
האם אפשר להשתמש באותה טכניקה גם כדי להתחיל לאהוב משהו?
אליעד מסביר שהשיטה עובדת גם בכיוון ההפוך. אם אדם רוצה להתחיל לאהוב משהו, עליו לבצע את הפעולה הרצויה בזמן שהוא חווה הנאה או תחושה טובה במיוחד. לדוגמה, מי שרוצה לאהוב לעשן, עליו לעשן בכל פעם שהוא מרגיש מאושר במיוחד, וכך נוצרת במוחו אסוציאציה חיובית עם פעולת העישון.
מה גורם לבני אדם לשנוא משהו שאהבו?
אליעד... 📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
050-3331-331