עדות אופי, איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת הענישה? לפי מה נקבעת חומרת העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות הענישה, שיקול הדעת השיפוטי בענישה
מהי מטרת הענישה לפי אליעד כהן?
אליעד כהן מסביר שלענישה במערכת המשפט יש שתי מטרות עיקריות: הראשונה, למנוע מהפושע עצמו לבצע שוב את אותו פשע או פשעים נוספים בעתיד, והשנייה, להרתיע אנשים אחרים מלבצע פשעים דומים. אליעד מדגיש שהסיבה העיקרית לכך שמערכת המשפט בכלל קיימת היא כדי למנוע פשיעה עתידית ולא רק כדי להעניש על פשע שכבר בוצע.
לדבריו, מערכת המשפט אינה מונעת מנקמה או מרצון לספק את הקורבן. למרות שלעתים אנשים עשויים להרגיש טוב יותר מכך שהעבריין נענש, הרגשה זו אינה נחשבת לשיקול משמעותי בענישה. המטרה המרכזית של הענישה היא ליצור הרתעה ולמנוע עבירות נוספות בעתיד, הן על ידי העבריין עצמו והן על ידי אחרים.
מה אליעד כהן ממליץ לומר בעדות אופי בבית משפט?
כאשר אדם ניגש לתת עדות אופי על נאשם בבית משפט, אליעד כהן ממליץ להתמקד בשני היבטים עיקריים:
אליעד מדגים את נושא הנסיבות המקלות ומסביר ששופטים נוטים להקל בעונש כאשר הם משתכנעים שהנאשם ביצע את העבירה בנסיבות חריגות שלא צפויות להישנות בעתיד. למשל, אם אדם גנב כי נקלע למצב קשה וחד - פעמי, כמו מחלה במשפחה או אובדן פרנסה פתאומי, אז השופט עשוי להשתכנע שמדובר במקרה מיוחד, ושהנאשם אינו בעל נטייה לפשיעה. נסיבות אלה מסייעות לשופט להבין שהנאשם אינו מסוכן לציבור בעתיד.
האם הפחד של הנאשם מעונש או החרדה מהמשפט הם נסיבות מקלות?
אליעד כהן מבהיר שהחרדה של הנאשם או הפחד שלו מהמשפט אינם נסיבות מקלות. הוא אף מוסיף שהעובדה שהנאשם מרגיש רע או מפחד להיכנס לכלא אינה משפיעה לטובה על שיקוליו של השופט. המטרה היא לא שהנאשם יחוש פחד או חרטה, אלא שהנאשם לא יבצע שוב פשע בעתיד. כלומר, החרדה עצמה אינה מהווה סיבה להקלה בעונש, אלא רק אם היא גורמת לשינוי התנהגותי עמוק ומהותי אצל הנאשם.
האם יש חשיבות לשיקום העבריין לדעתו של אליעד כהן?
אליעד מדגיש שיש חשיבות גדולה לשיקום, אך אך ורק מכיוון שזה מקטין את הסיכון שהנאשם יחזור לבצע פשעים. לדעתו, אם אין ראיות לכך שהעבריין יעבור שינוי התנהגותי משמעותי, עצם הטענה שהוא ישתקם בכלא אינה מועילה במיוחד לשכנע את השופט. השיקום חשוב רק כשברור שהעבריין ישתנה ויפסיק להיות מסוכן בעתיד.
האם הענישה צריכה להיות סימטרית לפשע שבוצע?
אליעד מסביר שבעבר הייתה תפיסה שהענישה צריכה להיות סימטרית לפשע (עין תחת עין). עם זאת, הוא מדגיש שבפועל ענישה כזו אינה ריאלית ולא הגיונית כיום, מכיוון שלעיתים העונש הסימטרי אינו יכול לתקן את הנזק שנגרם...
אליעד כהן מסביר שלענישה במערכת המשפט יש שתי מטרות עיקריות: הראשונה, למנוע מהפושע עצמו לבצע שוב את אותו פשע או פשעים נוספים בעתיד, והשנייה, להרתיע אנשים אחרים מלבצע פשעים דומים. אליעד מדגיש שהסיבה העיקרית לכך שמערכת המשפט בכלל קיימת היא כדי למנוע פשיעה עתידית ולא רק כדי להעניש על פשע שכבר בוצע.
לדבריו, מערכת המשפט אינה מונעת מנקמה או מרצון לספק את הקורבן. למרות שלעתים אנשים עשויים להרגיש טוב יותר מכך שהעבריין נענש, הרגשה זו אינה נחשבת לשיקול משמעותי בענישה. המטרה המרכזית של הענישה היא ליצור הרתעה ולמנוע עבירות נוספות בעתיד, הן על ידי העבריין עצמו והן על ידי אחרים.
מה אליעד כהן ממליץ לומר בעדות אופי בבית משפט?
כאשר אדם ניגש לתת עדות אופי על נאשם בבית משפט, אליעד כהן ממליץ להתמקד בשני היבטים עיקריים:
- ראשית, להדגיש שהנאשם עצמו אינו צפוי לבצע שוב את הפשע בעתיד. על האדם שמעיד להסביר את השינוי שחל בנאשם, כיצד הוא השתנה מאז ביצוע העבירה, ולהציג את הסיבות שגרמו לו לבצע את הפשע מלכתחילה, כנסיבות יוצאות דופן או בלתי צפויות שלא יחזרו על עצמן.
- שנית, עליו לשכנע את השופט שאין סיכון שאחרים ילמדו מהעבירה ויבצעו פשעים דומים, וזאת על ידי בידול הנסיבות של אותו מקרה. עליו להראות שהמקרה הנוכחי ייחודי, שונה ולא מייצג דפוס חוזר, ולכן הענישה החמורה אינה הכרחית כדי להרתיע אחרים.
אליעד מדגים את נושא הנסיבות המקלות ומסביר ששופטים נוטים להקל בעונש כאשר הם משתכנעים שהנאשם ביצע את העבירה בנסיבות חריגות שלא צפויות להישנות בעתיד. למשל, אם אדם גנב כי נקלע למצב קשה וחד - פעמי, כמו מחלה במשפחה או אובדן פרנסה פתאומי, אז השופט עשוי להשתכנע שמדובר במקרה מיוחד, ושהנאשם אינו בעל נטייה לפשיעה. נסיבות אלה מסייעות לשופט להבין שהנאשם אינו מסוכן לציבור בעתיד.
האם הפחד של הנאשם מעונש או החרדה מהמשפט הם נסיבות מקלות?
אליעד כהן מבהיר שהחרדה של הנאשם או הפחד שלו מהמשפט אינם נסיבות מקלות. הוא אף מוסיף שהעובדה שהנאשם מרגיש רע או מפחד להיכנס לכלא אינה משפיעה לטובה על שיקוליו של השופט. המטרה היא לא שהנאשם יחוש פחד או חרטה, אלא שהנאשם לא יבצע שוב פשע בעתיד. כלומר, החרדה עצמה אינה מהווה סיבה להקלה בעונש, אלא רק אם היא גורמת לשינוי התנהגותי עמוק ומהותי אצל הנאשם.
האם יש חשיבות לשיקום העבריין לדעתו של אליעד כהן?
אליעד מדגיש שיש חשיבות גדולה לשיקום, אך אך ורק מכיוון שזה מקטין את הסיכון שהנאשם יחזור לבצע פשעים. לדעתו, אם אין ראיות לכך שהעבריין יעבור שינוי התנהגותי משמעותי, עצם הטענה שהוא ישתקם בכלא אינה מועילה במיוחד לשכנע את השופט. השיקום חשוב רק כשברור שהעבריין ישתנה ויפסיק להיות מסוכן בעתיד.
האם הענישה צריכה להיות סימטרית לפשע שבוצע?
אליעד מסביר שבעבר הייתה תפיסה שהענישה צריכה להיות סימטרית לפשע (עין תחת עין). עם זאת, הוא מדגיש שבפועל ענישה כזו אינה ריאלית ולא הגיונית כיום, מכיוון שלעיתים העונש הסימטרי אינו יכול לתקן את הנזק שנגרם...
- איך להעיד עדות אופי בבית משפט?
- מהן נסיבות מקלות בענישה?
- איך לשכנע שופט להקל בעונש?
- מה מטרת הענישה במערכת המשפט?
- כיצד שיקום אסירים משפיע על הענישה?
- איך להציג עדות אופי יעילה?
- למה שופטים מקלים בעונש?