וכאן נסביר נקודות מבט שונות לגבי איתור הצרכים של הלקוח. אז ראשית נסביר, מהו איתור צרכי הלקוח? איתור צרכי הלקוח פירושו, להבין מה הלקוח שלנו מחפש, מה הוא רוצה לקנות? מה הוא רוצה לרכוש? מה המוצר האידיאלי עבורו? מה הלקוח צריך? מה יעשה ללקוח שלנו טוב וכולי.

ולמה אנחנו רוצים לאתר את צרכי הלקוח? ממגוון סיבות. סיבה 1 - כדי לדעת האם הלקוח בכלל מתאים לנו ולמוצרים שלנו. אולי הלקוח רוצה לדוגמה לרכוש רק משאית ויש לנו רק אופנועים. סיבה 2 - כדי לדעת איזו משאית להתאים ללקוח, בהתאם למה שהוא צריך, מתוך המשאיות שיש לנו. סיבה 3 - שהיא ההמשך של סיבה 2, כדי שאם נציע ללקוח את המוצר הטוב ביותר שיש לנו להציע לו בהתאם לצרכים שלו, יש יותר סיכוי שתיסגר עסקה וכדי שנוכל להתאים את תהליך המכירה לצרכים של הלקוח, מבחינת המסרים שלנו ללקוח וכולי.

ובקצרה, יש 2 סיבות לאיתור צרכי הלקוח. 1 - כדי לסנן את הלקוח, לראות שהוא מתאים לנו ולמוצרים שלנו. 2 - כדי לסגור עסקה באמצעות יצירת התאמה יותר טובה של המוצר ושל תהליך המכירה אל הלקוח.

אז מה נעשה קודם? שאלות איתור צרכים שמטרתן סינון הלקוחות, או שאלות זיהוי צרים של יצירת התאמה עם הלקוח? כנראה שנרצה קודם לעשות סינון ללקוחות שלנו, אא"כ אין לנו שום לקוחות כלשהם, שאז אולי נרצה קודם ליצור התאמה ואחר כך סינון. כמו אנשים שבאפליקציית היכרויות, עושים לכולם לייק ורק אחר כך מסננים את מי שמתאים להם מתוך מי שענה להם. כי מי שיש לו מספיק פניות נכנסות, כנראה שקודם כל יסנן ורק אחר כך ינסה ליצור התאמה.

אז נניח שעשינו שאלות סינון והלקוח יכול להתאים לנו, עכשיו נעשה איתור צרכים שמטרתו לסגור עסקה עם הלקוח. אז כאן עלינו לדעת ולזכור, כי איתור צרכים, יכול לקרב אלינו את הלקוח, אבל גם יכול להרחיק את הלקוח מאיתנו. כי יכול להיות שיש לו צרכים, שלא תואמים את המוצר שלנו.

וצריכים לזכור שיש הבדל בין מה שהלקוח מחפש ובין מה שהלקוח אומר וחושב שהוא מחפש, לבין מה שהלקוח צריך ורוצה, לבין מה שהלקוח ירכוש בסופו של דבר. ורוב האנשים לא נמצאים בזוגיות אידיאלית שאותה הם רצו מלכתחילה, אלא הם נמצאים בזוגיות שקרתה בגלל היתרונות למרות החסרונות היחסיים.

ולכן צריכים לעשות הפרדה במוח, בין מה שהלקוח אומר שהוא צריך, לבין מה שיקרה בסופו של דבר. וצריכים להכין רשימה של צרכי הלקוח האפשריים בייחס למוצר שלנו, לדוגמה: סוג הרכב, מהירות הרכב, מחיר הרכב, צבע הרכב, סוג המנוע של הרכב, טכנולוגיות הרכב וכולי. ועל כל אפשרות צריכים לשאול, האם ועד כמה אנחנו חושבים שההעדפה של הלקוח? היא העדפה משמעותית שכנראה בסופו של דבר לא תשנה, או שהיא העדפה ראשונה שכן עשויה להשתנות בסופו של דבר.

לדוגמה, רוב האנשים שרוצים לרכוש משאית, כנראה שלא ירכשו אופנוע. אבל רוב האנשים שרוצים לרכוש משאית לבנה, אולי בסוף כן ירכשו משאית שחורה. דהיינו? צריכים להפריד, בין צרכי לקוח מהותיים שכנראה לא ישתנו, לבין לא מהותיים שאולי ישתנו. או לדוגמה, מי שחושב לרכוש אופנוע בסכום של 10K כנראה שלא ירכוש בסופו של דבר אופנוע בסכום של 100K ולהפך.

כמו כן יש לשים לב? שיש צרכי לקוח שכמעט לא משנה מה הלקוח ירצה, נוכל למלא את רצונו, ביחס לצרכי לקוח אחרים, שאולי לא נוכל למלא את רצונו. לדוגמה, איזה צבע רכב אתה רוצה? אולי נוכל למלא את רצונו? כי אולי יש לנו את כל הצבעים הנפוצים שאנשים רוצים. אבל לא נוכל למלא את רצונו, לגבי צרכי לקוח אחרים, שאולי אין לנו מספיק אפשרויות להציע לו.

וחשוב שלא לנעול את הלקוח על צרכים שיש לו, שהם לא מהותיים לעסקה ושאולי בגללם תיפול העסקה, בגלל חוסר התאמה אפשרי למוצר שלנו. כמו כן לשים לב שנעשה שאלות סינון, על צרכי לקוח מהותיים ולא על צרכי לקוח אפשריים.

לדוגמה, בשאלות סינון, כן נשאל את הרוכש, אם הוא מחפש משאית או אופנוע, אבל לא נשאל אותו איזה צבע הוא מחפש, אם אין לנו במלאי את כל הצבעים להציע לו...