וכאן נסביר, לגבי איך לחזור בך מהצעת מחיר שגויה שנתת ללקוח? ואיך לא לבטל עסקה עם לקוח, למרות שהעסקה כמעט עומדת להתבטל בגלל תמחור שגוי שלך? ואיך אתה יכול לתקן הצעת מחיר שגויה שנתת ללקוח? ומה לעשות אם נתת ללקוח תמחור שגוי ומחיר שגוי בטעות? ועוד.

ונשיב לשאלה הבאה: מה לעשות במקרה שנתת למישהו הצעת מחיר בהתאם למפרט טכני שאותו ביקש הלקוח וברצונך לחזור בך ממשהו שהסכמת לגביו. ואני אסביר: נניח שלקוח עושה "מכרז קבלנים" "מכרז ספקים" וכיו"ב, דהיינו, שהלקוח הוציא מסמכי מכרז שבהם הוא כותב מפרט טכני וכיו"ב, על מה הוא רוצה לקבל הצעת מחיר. ונניח שכבר נתת לו הצעת מחיר. ואחרי שכבר נתת את הצעת המחיר וכולי, גילית שבמפרט הטכני שאותו שלח הלקוח, כתובים דברים שלא מקובלים עליך, בהתאם למחיר שהצעת.

לדוגמה, נתת ללקוח הצעת מחיר לבניית מטבח, והלקוח במפרט הטכני שלו, כתב שהצעת המחיר תכלול את האפשרות שהוא יבחר את סוג המגירות של המטבח כרצונו החופשי, בלי שום הגבלת מחיר כלשהי. במילים אחרות, הלקוח במפרט הטכני שלו, הוסיף סעיף, שזה גם יכול להיות מילה מסוימת בלבד, שהמשמעות שלה היא שהוא יכול לגרום לך להוצאות בסכום לא ידוע ולא מוגדר מראש ושאתה לא מוכן לשאת אותו עליך, בפרט בלי שתוכל לגדר ולהגביל אותו מראש.

ומה לעשות, שכאשר נתת ללקוח את הצעת המחיר, אז לא בהכרח שהספקת לקרוא לעומק את כל המילים של המפרטים והתוכניות של המכרז קבלנים שהוא כתב. ואז יתכן שרגע לפני שאתה הולך לחתום על הסכם עבודה, אז אתה מגלה שיש שם סעיף שאומר משהו שאתה לא מוכן לקבל אותו. ואז כאשר אתה מציף את העניין בפני הלקוח, הוא בא אליך בתלונה של "אבל על זה נתת את הצעת המחיר" "אבל זה מה שביקשתי במסמכי המכרז" וכיו"ב. והשאלה היא, איך להתמודד במצב הזה?

אז איך ניגשים לנתח את זה? אז קודם כל צריכים להבין את הנחות היסוד של הטענה של הלקוח, ובהתאם לכך להבין איך לטפל בהתנגדויות הלקוח האלו. אז מה בעצם הנחות היסוד של הלקוח? הנחת יסוד ראשונה היא, שאכן כתוב משהו במפרטים ובתוכניות שהוא ביקש להצעת המחיר. וזאת כמובן הנחת יסוד נכונה. הנחת יסוד נוספת אומרת, שאם נתת הצעת מחיר, בהתאם למה שכתוב במפרטים ובתוכניות, הרי שאתה לא יכול לחזור בך אחרי שכבר נתת את הצעת המחיר ושאם כבר נתת הצעת מחיר, אז אתה לא יכול לחזור בך, בגלל מה שכתוב במסמך שעל בסיסו הוצאת את הצעת המחיר.

אז איך תוקפים את הנחת היסוד שאומרת, שאתה לא יכול לחזור בך, אם כבר התחייבת למשהו? אז יש בזה כל מיני היבטים, והיבט אחד אומר שאפשרי לנטרל התנגדות על ידי הקצנה והגזמה. דהיינו, ניקח את הטענה של הצד השני, נגזים אותה ונהפוך אותה לאבסורד ובכך נסכים איתו שהוא טועה. לדוגמה הלקוח אומר "איך אתה יכול לחזור בך, אחרי שזה מה שכתוב במסמכי המכרז?". נוכל להשיב לו: ואם נניח שהיה כתוב במסמכי המכרז, שאתה יכול לרכוש כמות אין סופית של חלקים, או שאתה מקבל אחריות מלאה לנצח לא משנה איך נפגם המוצר, או אם היה כתוב משהו מוגזם כלשהו, שברור שלא הגיוני שמישהו יסכים עליו, האם גם במקרה כזה היית אומר שאני לא יכול לחזור בי?!

במילים אחרות הלוגיקה לטיפול בהתנגדות של הלקוח היא, שהוא טוען שברמה העקרונית אתה לא יכול לחזור בך אם כבר התחייבת למשהו, ואפשרי להגזים את זה, ולומר "ואם התחייבתי למשהו שהוא במאה אחוז לא הגיוני" ולהביא לו דוגמה לא הגיונית לבקשה לא הגיונית שגם הוא יסכים שגם אם כבר התחייבת אליה, הגיוני שכן תוכל לחזור בך. והרי שהוא בעצם מסכים, שזה שמישהו מתחייב למשהו, זה לא אומר שהוא לא יכול לחזור בו.

ואז בעצם הדיון עובר לשאלה, האם מה שהוא מבקש במפרט העבודות שלו, האם זאת בקשה הגיונית שאכן לא הגיוני לחזור בך מהצעת המחיר לגביה, או שמא מדובר בבקשת עבודה ממש לא הגיונית, שכן הגיוני שתוכל לחזור בך מהצעת המחיר שלה. כי כבר הוא הסכים איתך, שזה אבסורד לומר שלא משנה מה, לא ניתן לחזור מהצעת מחיר אחרי שהיא ניתנה.

נקודה נוספת, אם אתה נשאל "מה? לא קראת ולא ראית את זה, לפני שנתת את הצעת המחיר?". אז תשובה אפשרית היא, שאכן כן ראית את זה, אבל היית בטוח שזו טעות אנוש. כי אין היגיון לכתוב ולבקש כזה דבר כי זה לא ריאלי.

ואני אחדד כאן את הנקודה הזאת, האם באמת יש דברים שלא הגיוני לבקש בהזמנת עבודה כלשהי? או שהכל כן הגיוני לבקש בהזמנת עבודה כלשהי?

והתשובה היא, שברמת העיקרון הכל כן הגיוני שאפשרי לבקש. השאלה היא, מה אתה הלקוח מצפה לקבל בתמורה כהצעת מחיר, להזמנת העבודה שלך. ואני אסביר. האם הגיוני לדוגמה שלקוח יבקש שתהיה זמין לתת לו שירות 24/7/365 תוך זמינות של שעה קריאה, או אולי אפילו דקה של קריאה, או אולי אפילו זמינות מיידית 24/7/365, האם הגיוני לבקש בקשה כזו? והאם הגיוני שלקוח יבקש שתספק לו שירות, שלא ידוע לך כמה כסף יעלה לך השירות הזה? האם הגיוני שלקוח יבקש ממך שתספק לו מוצרים ללא הגבלת כמות כלשהי וללא הגבלת תקציב כלשהי?

תשובה: כן, הכל הגיוני. השאלה היא, האם הלקוח מצפה בתמורה לכך, שהוא יקבל הצעת מחיר זולה בסכום קצוב מוגדר ומוגבל, או שהוא מבין, שלכל דבר יש מחיר ושאם הוא מבקש לדוגמה אספקת מוצרים בלתי מוגבלת, הרי שעליו לקחת בחשבון שיתכן שגם הוא ישלם סכום בלתי מוגבל. ולא הגיוני לבקש את מה שאתה לא מוכן לתת.

ואני אחדד. ספק, נותן ללקוח הצעת מחיר, על מנת להרוויח ולא להפסיד מהעסקה. דהיינו, הספק בודק את העלויות שהוא חושב שיהיו לו, הוא מוסיף עליהן אחוז רווח מסוים ובהתאם לכך הוא מוציא הצעת מחיר ללקוח. וזה אומר, שאם ממסמכי הזמנת העבודה שלך הלקוח, לא ניתן להבין אפילו לא בערך מה תהיה העלות לספק לך את המוצר, דהיינו, אם בהזמנת העבודה שלך, יש בקשה שהמשמעות שלה היא, שהספק אמור לתת לך סוג של צק פתוח להזמין מה שבא לך מתי שבא לך כמה שבא לך, הרי שבמקרה כזה, ספק שמתכנן לספק לך את הסחורה, לא יוכל לתת לך הצעת מחיר מוגבלת ומוגדרת. כי הוא עדיין לא יודע את העלות שלו והוא לא יכול לתמחר לך את השירות שאתה מבקש ממנו.

כי אם אתה פוגש ספק, שמוכן לתת לך הצעת מחיר, שלא בטוח שהוא ירוויח ממנה, אז כנראה שהוא נוכל שמנסה לדפוק אותך או סתם מטומטם שכנראה ידפוק אותך. שוב, אם אתה מבקש מספק לספק לך שירות שלא ניתן לדעת כמה הוא עולה ומישהו מוכן להתחייב לך שהוא יספק לך את השירות הזה, במחיר ספציפי, הרי שהוא או טיפש או נוכל שלא מתכנן ספק לך את השירות.

כי ספק ישר שלא הולך לרמות אותך, לא ייתן לך הצעת מחיר, למוצר שאין אפשרות להגביל את עלות הייצור שלו. כך שמחויב המציאות, שאם ביקשת לקבל הצעת מחיר, למשהו שלא ניתן לדעת את טווח העלות שלו מראש, והעלות שלו יכולה להיות בלתי מוגבלת, הרי שלא הגיוני שמישהו שלא הולך לדפוק אותך, שהוא ייתן לך הצעת מחיר לבקשה שלך.

נקודה נוספת שצריכים להבין היא, שאם מישהו אומר לך, איך אתה חוזר בך, הרי כבר התחייבת, הרי שיש כאן עוד סוג של צומת שאפשרי להתבונן בה. ברמת העיקרון, נניח שהוא מבקש ממך בקשה שמבחינתך אתה בשום אופן לא מוכן לקבל. ונניח שמבחינתך לבטל את העסקה, אם הוא מתעקש לקבל את מה שהוא מבקש. נניח שמבחינתך המצב הוא, שאתה מוכן לבטל את העסקה אם הוא ממשיך להתעקש שתיצמד למחיר שנתת לו, על מה שהוא ביקש.

בנקודה הזאת, בעצם כאשר הוא אומר לך, איך אתה יכול לחזור בך מהצעת המחיר, בהתאם למה שהוא ביקש, הרי שאתה יכול לומר לו, שהוא "צודק", אבל אם הוא מתעקש, הרי שמבחינתך לבטל איתו את העסקה לחלוטין. דהיינו, הוא מבלבל לך במוח, איך זה שנתת הצעת מחיר, למשהו שלא הגיוני לתת לו הצעת מחיר. אבל בעיה שלך שנתת הצעת מחיר. ואתה בעצם יכול לומר ללקוח, אתה צודק, נתתי הצעת מחיר בטעות ואני לא מוכן להמשיך את התהליך, אני מבטל את העסקה.

אלא מה, שלכאורה האמת היא, שאתה לא רוצה את העסקה בתנאים שלה. אז אם הלקוח ממשיך להתעקש, שזאת בעיה שלך שנתת לו מחיר בטעות, אז לכאורה הגיוני לומר ללקוח, שזאת הופכת להיות בעיה שלו שזאת בעיה שלך ושאתה הולך לבטל לו את העסקה ושילך לחפש את החברים שלו... אלא מה? שאם תעשה את זה, זה מגדיל את הסיכוי לכך שהלקוח יבטל את העסקה באמת. וההעדפה שלך היא, שהוא יוותר על הבקשה שלו ושלא יבטל את העסקה.

אז איך אפשרי לאיים על הלקוח שאתה תבטל את העסקה, בלי לאיים עליו את זה בצורה ישירה? ואיך להגדיל את הסיכוי שכן תהיה עסקה בכל מחיר, בלי שתצטרך לסגת מהעסקה?

והתשובה לכך היא, שיש אפשרות לומר ללקוח, שאתה הולך לבטל לו את העסקה, בלי לומר לו את זה בצורה ישירה ומפורשת. ואיך? נניח שהלקוח אומר לך "אבל אתה נתת לי את המחיר הזה, בהתאם למסמכי המכרז שהיו לפניך, אתה לא יכול לחזור בך". אז אתה יכול להשיב ללקוח "אתה צודק, אבל הבקשה שביקשת במסמכי המכרז שלך לא הגיונית. וזה לא שיש לך ספק אחר שמוכן לתת לך את מה שאתה מבקש, במחיר שאני הצעתי לך".

דהיינו, אתה אומר ללקוח, תראה, אני אומנם לא יכול לחזור בי מהצעת המחיר, אבל בא נסתכל רגע על הצד שלך הלקוח, "האם יש לך הלקוח, ספק אחר, שמוכן להתחייב לך לספק לך את מה שאתה מבקש, במחיר ובאיכות ובאמינות ובהתחייבות שלי?". ואנחנו כמובן מניחים שאין ספק אחר כזה. כי אין אפשרות שמישהו אחר שאינו נוכל, שהוא יתחייב להזמנת עבודה שכזו. ובכל מקרה גם אם מישהו אחר כן יתחייב, הרי שהוא כנראה יגדר את האפשרות שלו להפסיד, בכך שהוא יתמחר את הצעת המחיר הרבה יותר גבוה מאשר הצעת המחיר שלך, שמראש לא לוקחת בחשבון הוצאות לא מוגבלות ולא מוגדרות.

במילים אחרות, הלקוח אומר לך, שאתה לא יכול לחזור בך. ואתה אומר ללקוח, האם יש לך ספק אחר שכן נותן לך הצעה יותר טובה משלי? שזה כמו לומר לו, לך הלקוח אין ברירה אחרת, אלא לעבוד איתי. כי אם לא תקבל את ההצעה שלי, אז אני לא אהיה חלק בעסקה ואז תישאר בלי ספק אחר שהוא יותר טוב ממני.

דהיינו, ברגע שאתה מדבר עם הלקוח על האפשרויות שלו, מול ספקים אחרים ואתה אומר ללקוח שיחשוב על זה שאין לו ספק אחר, האם יש לך ספק אחר, הרי שזה בעצם סוג של איום, שאתה לא תעבוד איתו ושאם הוא יתעקש, הוא לא יקבל עסקה יותר טובה. דהיינו, לומר ללקוח "האם יש לך אפשרות יותר טובה מלהתפשר ולהסכים איתי", זה כמו לומר ללקוח, אם לא תתפשר איתי, אתה הלקוח תידפק. כי אני אבטל את העסקה ואתה תיאלץ לסגור עסקה פחות טובה.

במילים אחרות, אנחנו רומזים ללקוח, שמבחינתנו לסגת מהעסקה, אם הוא ימשיך להתעקש על התמחור השגוי. באמצעות זה שאנחנו שואלים אותו, אם יש לו הצעה יותר טובה. דהיינו, אומרים לו, אם תמשיך להתעקש, תידפק, עם ספק אחר, שייתן לך הצעה פחות טובה.

לסיכום: גם אם נתת הצעת מחיר בטעות וביצעת תמחור שגוי, הרי שיש מה לעשות. אבל צריכים לדעת לעשות זה בחוכמה. כדי להגדיל את הסיכוי, שכן תיסגר עסקה ושהעסקה לא תתבטל בגלל התמחור השגוי.