15:48איך למכור נכון? באיזה מילים למכור? איך להצליח למכור? שימוש במילים של הלקוח, טעויות של אנשי מכירות, דימויים של הלקוח, איך לשכנע לקוחות? איך למכור ללקוחות? שיקוף של הלקוח, איך יוצרים ראפור?
למה כדאי להשתמש במילים של הלקוח בתהליך המכירה?
בתהליך מכירה נכון, חשוב מאוד לגרום ללקוח להרגיש שהמוצר או השירות עונים בצורה מדויקת על הצרכים והחסרונות שהוא מרגיש. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להשתמש במילים שהלקוח בעצמו משתמש בהן. אליעד כהן מסביר, שהמטרה היא לגרום ללקוח להרגיש טוב לא באמצעות עצם המכירה, אלא על ידי תחושה שהחסרונות שהוא חווה מתמלאים על ידי המוצר שהוא קונה. לדוגמה, כאשר לקוח מגיע לסוכנות מכירת רכבים ואומר "אני רוצה לקבל מידע על האוטו הזה", המוכר החכם יגיד לו "אני אתן לך פרטים על האוטו", ולא "רכב", למרות שלכאורה מדובר באותו דבר בדיוק. זאת מפני שהלקוח בחר להשתמש במילה "אוטו", ולכן השימוש במילה אחרת עלול להרחיק אותו מהתחושה הסובייקטיבית שהמוצר הוא בדיוק מה שהוא מחפש.
דוגמה נוספת היא כאשר לקוח אומר "אני מחפש רכב לנסיעה לטיול". במקרה כזה המוכר צריך להשתמש בדיוק באותן המילים, "רכב לנסיעה לטיול", ולא להחליף את המילים למשהו כמו "רכב כיפי לטייל". ההבדל כאן הוא שבשימוש במילים אחרות, הלקוח צריך לבצע פעולה נוספת של מחשבה, לשאול את עצמו האם המוצר שהוצג אכן עונה על מה שהוא מחפש. הפעולה הזו מיותרת, ולכן שימוש מדויק במילים של הלקוח מייעל את תהליך המכירה.
מתי לא מומלץ להשתמש במילים של הלקוח?
למרות היתרונות הברורים בשימוש במילים של הלקוח, ישנם מקרים בהם זה עלול להזיק לתהליך המכירה. לדוגמה, אם הלקוח אומר "אני מעוניין לקנות", יכול להיות שעדיף שהמוכר לא יחזור על המילה "מעוניין", אלא דווקא ישתמש במילים חזקות יותר כמו "צריך" או "חייב", כדי להגביר את תחושת הדחיפות והצורך לקנות.
עוד דוגמה לכך היא כאשר הלקוח משתמש במונחים שעשויים להקטין או להמעיט מערך המוצר. אם הלקוח אומר "אני מחפש משהו סביר במחיר סביר", והמוצר שנמכר הוא ברמה גבוהה משמעותית, עדיף שהמוכר לא יחזור על המילה "סביר", אלא יציג את המוצר במילים שמביעות איכותו הגבוהה כמו "מוצר הרבה יותר טוב ממה שחשבת".
מה קורה כאשר הלקוח מתאר מוצר בצורה שלילית או לא מדויקת?
אליעד כהן מציין מצב נפוץ שבו הלקוח מתאר את מה שהוא מחפש בצורה לא אידיאלית או שלילית, כמו למשל "אני מחפש משהו שיעבוד רוב הזמן", בעוד שהמוצר עובד באופן מושלם כל הזמן. במקרה זה, חשוב לא לחזור על התיאור שהלקוח השתמש בו, כי זה יכול לפגוע בתדמית המוצר. במקום זאת, יש לומר ללקוח "המוצר הזה עובד כל הזמן", ולהראות לו בכך את הערך המוסף שלו.
עם זאת, לפעמים אפילו שימוש בחלק מהמילים שהלקוח בחר יכול להיות בעייתי, מכיוון שהוא עלול ליצור אצל הלקוח אסוציאציה למילים השליליות שבהן הוא השתמש. לדוגמה, אם לקוח אומר שהוא מחפש "רכב שלא יעשה כאבי גב", עדיף לשנות את התיאור לחיובי יותר כמו "רכב נוח במיוחד".
מה עושים כשהלקוח לא סגור על עצמו?
לעיתים הלקוח אינו בטוח שהוא רוצה את מה שהוא עצמו תיאר, למרות שהשתמש במילים מסוימות. אליעד כהן מסביר שהלקוח יכול לומר שהוא רוצה מוצר מסוים (א'), אבל בתוך תוכו הוא בעצם רוצה משהו טוב יותר (ג'). במקרה כזה, שימוש מדויק במילים שלו עלול דווקא להניא אותו מרכישה. לכן, במצבים כאלו מומלץ להציג את המוצר מעט אחרת, להשתמש במונחים אחרים שמבליטים יתרונות וחוזקות שהלקוח אולי לא ידע לתאר בעצמו.
אם הלקוח עדיין מהסס לאחר שהמוצר הוצג לו מחדש בצורה מחמיאה יותר, אפשר אפילו להציג את המוצר כולו כאילו מדובר במשהו חדש לגמרי, ובכך לגרום ללקוח להרגיש שמדובר במוצר שונה וטוב יותר מזה שהוא תיאר בתחילה.
מה המסקנה על השימוש במילים של הלקוח בתהליך המכירה?
המסקנה החשובה של אליעד כהן היא שהכל תלוי בהקשר הספציפי של המכירה. באופן כללי, שימוש במילים של הלקוח עדיף כי הוא מייצר ראפור והזדהות. אך צריך להיות מודעים למילים בעייתיות או למצב בו הלקוח אינו בטוח בעצמו. במקרה כזה, עדיף לשכתב את תיאור המוצר כדי להציג אותו בצורה הטובה ביותר ולהגביר את הסיכוי שהלקוח ישתכנע לקנות.
אליעד כהן ממליץ לקונים עצמם להיות ערניים ולהיזהר ממוכרים שמציגים את המוצר בדיוק במילים שבהן הם השתמשו, כי לא תמיד זה אומר שהמוצר באמת מתאים להם. כלומר, שימוש במילים של הלקוח יכול להיות טריק שמטרתו לגרום לקונה להרגיש שהמוצר בדיוק תואם את הצרכים שלו, אף שזה לא תמיד נכון.
בתהליך מכירה נכון, חשוב מאוד לגרום ללקוח להרגיש שהמוצר או השירות עונים בצורה מדויקת על הצרכים והחסרונות שהוא מרגיש. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להשתמש במילים שהלקוח בעצמו משתמש בהן. אליעד כהן מסביר, שהמטרה היא לגרום ללקוח להרגיש טוב לא באמצעות עצם המכירה, אלא על ידי תחושה שהחסרונות שהוא חווה מתמלאים על ידי המוצר שהוא קונה. לדוגמה, כאשר לקוח מגיע לסוכנות מכירת רכבים ואומר "אני רוצה לקבל מידע על האוטו הזה", המוכר החכם יגיד לו "אני אתן לך פרטים על האוטו", ולא "רכב", למרות שלכאורה מדובר באותו דבר בדיוק. זאת מפני שהלקוח בחר להשתמש במילה "אוטו", ולכן השימוש במילה אחרת עלול להרחיק אותו מהתחושה הסובייקטיבית שהמוצר הוא בדיוק מה שהוא מחפש.
דוגמה נוספת היא כאשר לקוח אומר "אני מחפש רכב לנסיעה לטיול". במקרה כזה המוכר צריך להשתמש בדיוק באותן המילים, "רכב לנסיעה לטיול", ולא להחליף את המילים למשהו כמו "רכב כיפי לטייל". ההבדל כאן הוא שבשימוש במילים אחרות, הלקוח צריך לבצע פעולה נוספת של מחשבה, לשאול את עצמו האם המוצר שהוצג אכן עונה על מה שהוא מחפש. הפעולה הזו מיותרת, ולכן שימוש מדויק במילים של הלקוח מייעל את תהליך המכירה.
מתי לא מומלץ להשתמש במילים של הלקוח?
למרות היתרונות הברורים בשימוש במילים של הלקוח, ישנם מקרים בהם זה עלול להזיק לתהליך המכירה. לדוגמה, אם הלקוח אומר "אני מעוניין לקנות", יכול להיות שעדיף שהמוכר לא יחזור על המילה "מעוניין", אלא דווקא ישתמש במילים חזקות יותר כמו "צריך" או "חייב", כדי להגביר את תחושת הדחיפות והצורך לקנות.
עוד דוגמה לכך היא כאשר הלקוח משתמש במונחים שעשויים להקטין או להמעיט מערך המוצר. אם הלקוח אומר "אני מחפש משהו סביר במחיר סביר", והמוצר שנמכר הוא ברמה גבוהה משמעותית, עדיף שהמוכר לא יחזור על המילה "סביר", אלא יציג את המוצר במילים שמביעות איכותו הגבוהה כמו "מוצר הרבה יותר טוב ממה שחשבת".
מה קורה כאשר הלקוח מתאר מוצר בצורה שלילית או לא מדויקת?
אליעד כהן מציין מצב נפוץ שבו הלקוח מתאר את מה שהוא מחפש בצורה לא אידיאלית או שלילית, כמו למשל "אני מחפש משהו שיעבוד רוב הזמן", בעוד שהמוצר עובד באופן מושלם כל הזמן. במקרה זה, חשוב לא לחזור על התיאור שהלקוח השתמש בו, כי זה יכול לפגוע בתדמית המוצר. במקום זאת, יש לומר ללקוח "המוצר הזה עובד כל הזמן", ולהראות לו בכך את הערך המוסף שלו.
עם זאת, לפעמים אפילו שימוש בחלק מהמילים שהלקוח בחר יכול להיות בעייתי, מכיוון שהוא עלול ליצור אצל הלקוח אסוציאציה למילים השליליות שבהן הוא השתמש. לדוגמה, אם לקוח אומר שהוא מחפש "רכב שלא יעשה כאבי גב", עדיף לשנות את התיאור לחיובי יותר כמו "רכב נוח במיוחד".
מה עושים כשהלקוח לא סגור על עצמו?
לעיתים הלקוח אינו בטוח שהוא רוצה את מה שהוא עצמו תיאר, למרות שהשתמש במילים מסוימות. אליעד כהן מסביר שהלקוח יכול לומר שהוא רוצה מוצר מסוים (א'), אבל בתוך תוכו הוא בעצם רוצה משהו טוב יותר (ג'). במקרה כזה, שימוש מדויק במילים שלו עלול דווקא להניא אותו מרכישה. לכן, במצבים כאלו מומלץ להציג את המוצר מעט אחרת, להשתמש במונחים אחרים שמבליטים יתרונות וחוזקות שהלקוח אולי לא ידע לתאר בעצמו.
אם הלקוח עדיין מהסס לאחר שהמוצר הוצג לו מחדש בצורה מחמיאה יותר, אפשר אפילו להציג את המוצר כולו כאילו מדובר במשהו חדש לגמרי, ובכך לגרום ללקוח להרגיש שמדובר במוצר שונה וטוב יותר מזה שהוא תיאר בתחילה.
מה המסקנה על השימוש במילים של הלקוח בתהליך המכירה?
המסקנה החשובה של אליעד כהן היא שהכל תלוי בהקשר הספציפי של המכירה. באופן כללי, שימוש במילים של הלקוח עדיף כי הוא מייצר ראפור והזדהות. אך צריך להיות מודעים למילים בעייתיות או למצב בו הלקוח אינו בטוח בעצמו. במקרה כזה, עדיף לשכתב את תיאור המוצר כדי להציג אותו בצורה הטובה ביותר ולהגביר את הסיכוי שהלקוח ישתכנע לקנות.
אליעד כהן ממליץ לקונים עצמם להיות ערניים ולהיזהר ממוכרים שמציגים את המוצר בדיוק במילים שבהן הם השתמשו, כי לא תמיד זה אומר שהמוצר באמת מתאים להם. כלומר, שימוש במילים של הלקוח יכול להיות טריק שמטרתו לגרום לקונה להרגיש שהמוצר בדיוק תואם את הצרכים שלו, אף שזה לא תמיד נכון.
- איך למכור ביעילות?
- שיקוף של הלקוח במכירה
- החשיבות בשימוש במילים נכונות בתהליך מכירה
- טעויות שצריך להימנע מהן במכירות
- כיצד להצליח לשכנע לקוחות?
איך למכור נכון? שימוש במילים של הלקוח בתהליך המכירה
המטרה של מכירה היא לגרום ללקוח להרגיש טוב, כלומר, למלא את החסרונות שהוא מרגיש שיש לו, ולכן כשמוכרים לו מוצר או שירות, חשוב להקפיד להשתמש בשפה שהוא מבין ומתחבר אליה. תהליך המכירה צריך להיעשות בצורה שבה הלקוח מרגיש שהמוצר שממולא את הצרכים שלו. הלקוח, בסופו של דבר, לא מחפש את המוצר עצמו אלא את מה שהמוצר מספק לו - פתרון לחסרונותיו.
כיצד להשתמש במילים של הלקוח?
למשל, אם הלקוח מגיע למקום מכירת רכבים ואומר שהוא מעוניין ב"אוטו", ולא ב"רכב", יש להקפיד להשתמש במילה "אוטו" ולא "רכב". אפילו אם מדובר באותו דבר, המילים עשויות לשדר תחושות שונות אצל הלקוח. אם הלקוח מבקש רכב "לטיול", על המוכר להימנע מלומר "רכב כייפי לטיולים" ולהשתמש במילים שהוא בחר - "רכב שמתאים לנסיעה לטיול".
החשיבות בשימוש במילים של הלקוח היא בהפחתת הצורך של הלקוח לבצע חישוב עצמי ולהבין אם המוצר מתאים לו. אם הוא אומר "אני רוצה רכב לנסיעה לטיול", על המוכר לא להכביד על המחשבה של הלקוח ולהגיד "הנה הרכב שמספק את הצורך שלך לנסיעה לטיול".
מה לעשות אם הלקוח משתמש במילים לא מתאימות?
לעיתים הלקוח עשוי להשתמש במילים שמתארות את המוצר בצורה לא מחמיאה או לא מדויקת, ולכן יש מקום לשקול לא להשתמש במילים שהוא בחר. אם, לדוגמה, הלקוח אומר שהוא "מעוניין" במוצר, כדאי לשדר לו תחושת דחיפות ולהשתמש במילים כמו "חייב" במקום "מעוניין". זה יכול לשדר לו את הצורך במוצר באופן יותר ברור ולהגביר את הסיכוי שהוא יחליט לרכוש.
כמו כן, אם הלקוח אומר שהוא "מחפש משהו סביר" ושם הדגש על המחיר, אבל המוצר שמוכרים לו הוא הרבה יותר טוב מכך, יש להימנע מלהשתמש במילה "סביר" ולהציע את המוצר במילים שיביעו את איכותו הגבוהה, לדוגמה: "המוצר הזה הרבה יותר טוב ממה שאתה חושב".
מתי לא להשתמש במילים של הלקוח?
לפעמים יש מקרים בהם השימוש במילים של הלקוח עשוי להחמיר את מצב המכירה. אם הלקוח אומר "אני מחפש משהו שיעבוד לי רוב הזמן" והחברה מוכרת מוצר שעובד כל הזמן, עדיף לשדר ללקוח את הייחודיות של המוצר ולהגיד לו שהמוצר עובד "כל הזמן" ולא רק "רוב הזמן".
הבעיה בשימוש במילים של הלקוח במקרה כזה היא שהתיאור של המוצר עשוי להיות בעייתי, ויכול להוביל את הלקוח לחשוב שהמוצר אינו טוב כפי שהוא רוצה.
האם תמיד כדאי להשתמש במילים של הלקוח?
ההמלצה הכללית היא להשתמש במילים של הלקוח, אך לעיתים יש לבחון את ההקשר ולוודא שהשימוש במילים שהלקוח בחר לא פוגע במוצר או בתהליך המכירה. אם הלקוח מציין ביטוי שיכולים להיות לו קונוטציות שליליות, כדאי לשקול לשכתב את המילים ולספק תיאור שמחמיא למוצר.
שיקוף והזדהות עם הלקוח
חשוב ליצור קשר עם הלקוח בצורה כנה ולשדר לו שאתם מבינים את הצרכים שלו. שימוש במילים שמתארות את המוצר בצורה שדומה למה שהלקוח ביקש יעזור לו להתחבר אל המוצר, אך יש לשים לב שהמילים שהלקוח השתמש בהן באמת מתארות את המוצר בצורה נכונה.
אם הלקוח לא סגור על מה שהוא רוצה או לא בטוח אם הוא מתאר את הצרכים שלו בצורה נכונה, השימוש במילים אחרות ומחמיאות יכול להוביל לתוצאה חיובית יותר.
המטרה של מכירה היא לגרום ללקוח להרגיש טוב, כלומר, למלא את החסרונות שהוא מרגיש שיש לו, ולכן כשמוכרים לו מוצר או שירות, חשוב להקפיד להשתמש בשפה שהוא מבין ומתחבר אליה. תהליך המכירה צריך להיעשות בצורה שבה הלקוח מרגיש שהמוצר שממולא את הצרכים שלו. הלקוח, בסופו של דבר, לא מחפש את המוצר עצמו אלא את מה שהמוצר מספק לו - פתרון לחסרונותיו.
כיצד להשתמש במילים של הלקוח?
למשל, אם הלקוח מגיע למקום מכירת רכבים ואומר שהוא מעוניין ב"אוטו", ולא ב"רכב", יש להקפיד להשתמש במילה "אוטו" ולא "רכב". אפילו אם מדובר באותו דבר, המילים עשויות לשדר תחושות שונות אצל הלקוח. אם הלקוח מבקש רכב "לטיול", על המוכר להימנע מלומר "רכב כייפי לטיולים" ולהשתמש במילים שהוא בחר - "רכב שמתאים לנסיעה לטיול".
החשיבות בשימוש במילים של הלקוח היא בהפחתת הצורך של הלקוח לבצע חישוב עצמי ולהבין אם המוצר מתאים לו. אם הוא אומר "אני רוצה רכב לנסיעה לטיול", על המוכר לא להכביד על המחשבה של הלקוח ולהגיד "הנה הרכב שמספק את הצורך שלך לנסיעה לטיול".
מה לעשות אם הלקוח משתמש במילים לא מתאימות?
לעיתים הלקוח עשוי להשתמש במילים שמתארות את המוצר בצורה לא מחמיאה או לא מדויקת, ולכן יש מקום לשקול לא להשתמש במילים שהוא בחר. אם, לדוגמה, הלקוח אומר שהוא "מעוניין" במוצר, כדאי לשדר לו תחושת דחיפות ולהשתמש במילים כמו "חייב" במקום "מעוניין". זה יכול לשדר לו את הצורך במוצר באופן יותר ברור ולהגביר את הסיכוי שהוא יחליט לרכוש.
כמו כן, אם הלקוח אומר שהוא "מחפש משהו סביר" ושם הדגש על המחיר, אבל המוצר שמוכרים לו הוא הרבה יותר טוב מכך, יש להימנע מלהשתמש במילה "סביר" ולהציע את המוצר במילים שיביעו את איכותו הגבוהה, לדוגמה: "המוצר הזה הרבה יותר טוב ממה שאתה חושב".
מתי לא להשתמש במילים של הלקוח?
לפעמים יש מקרים בהם השימוש במילים של הלקוח עשוי להחמיר את מצב המכירה. אם הלקוח אומר "אני מחפש משהו שיעבוד לי רוב הזמן" והחברה מוכרת מוצר שעובד כל הזמן, עדיף לשדר ללקוח את הייחודיות של המוצר ולהגיד לו שהמוצר עובד "כל הזמן" ולא רק "רוב הזמן".
הבעיה בשימוש במילים של הלקוח במקרה כזה היא שהתיאור של המוצר עשוי להיות בעייתי, ויכול להוביל את הלקוח לחשוב שהמוצר אינו טוב כפי שהוא רוצה.
האם תמיד כדאי להשתמש במילים של הלקוח?
ההמלצה הכללית היא להשתמש במילים של הלקוח, אך לעיתים יש לבחון את ההקשר ולוודא שהשימוש במילים שהלקוח בחר לא פוגע במוצר או בתהליך המכירה. אם הלקוח מציין ביטוי שיכולים להיות לו קונוטציות שליליות, כדאי לשקול לשכתב את המילים ולספק תיאור שמחמיא למוצר.
שיקוף והזדהות עם הלקוח
חשוב ליצור קשר עם הלקוח בצורה כנה ולשדר לו שאתם מבינים את הצרכים שלו. שימוש במילים שמתארות את המוצר בצורה שדומה למה שהלקוח ביקש יעזור לו להתחבר אל המוצר, אך יש לשים לב שהמילים שהלקוח השתמש בהן באמת מתארות את המוצר בצורה נכונה.
אם הלקוח לא סגור על מה שהוא רוצה או לא בטוח אם הוא מתאר את הצרכים שלו בצורה נכונה, השימוש במילים אחרות ומחמיאות יכול להוביל לתוצאה חיובית יותר.
- איך למכור ביעילות?
- שיקוף של הלקוח במכירה
- החשיבות בשימוש במילים נכונות בתהליך מכירה
- טעויות שצריך להימנע מהן במכירות
- כיצד להצליח לשכנע לקוחות?
שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על עוד היבט בנושא של מכירות ללקוחות ושכנוע אנשים וההיבט הוא שימוש במילים של הלקוח, בתהליך המכירה כאשר באים למכור ללקוח את המוצר את השירות את מה שלא רוצים בעצם להשתמש במילים של הלקוח ואני אסביר גם למה זה טוב וגם למה זה לא טוב ומתי לא להשתמש דווקא במילים של הלקוח. אז קודם כל בגדול צריך לזכור שתהליך של מכירה בעצם המטרה שלו היא לגרום ללקוח להרגיש טוב, ומה גורם ללקוח להרגיש טוב? כשממלאים לו את החסרונות שלו. שימו לב מה שעושה טוב ללקוח זה לא שאנחנו מוכרים לו את המוצר שלנו מה שעושה טוב ללקוח זה בעצם שהחסרונות שהוא חושב שיש לו הם מתמלאים לו באמצעות המוצר שהוא קונה.
ולכן לצורך העניין זה אומר שעדיף תמיד להשתמש לכאורה לפי הפשט עדיף תמיד להשתמש דווקא במילים של הלקוח ואני אתן סתם דוגמה סטנדרטית בנאלית נגיד שלקוח בא למקום מרכז מכירות של כלי רכב והוא אומר "שלום רציתי לברר פרטים לגבי האוטו הזה" שימו לב לאוטו אפשר להגיד אוטו אפשר למכור לו רכב, נגיד לצורך העניין שהוא קרא לזה אוטו הוא לא קרא לזה רכב עכשיו אם המוכר הוא לא מקצועי אז המוכר יגיד לו "אוקי אני אתן לך פרטים על הרכב הזה", אם המוכר ממש מקצועי המוכר יגיד לו "אני אתן לך פרטים על האוטו הזה" למה? כי הלקוח רצה לקנות אוטו הוא לא רצה לקנות רכב. למרות שלכאורה זה אותו דבר אבל אף על פי כן בחוויה הסובייקטיבית של הלקוח הוא מחפש אוטו הוא לא מחפש רכב.
אותו דבר לדוגמה נגיד שיש מילה שיש לה שתי משמעויות נגיד שיש אפילו צורה לא נכונה לקרוא למוצר הזה והלקוח מבחינתו זה מה שיש לו בראש ברגע שמדברים איתו בשפה אחרת במילים אחרות זה יותר מתרחק אצלו החוויה של מילוי החיסרון שלו באמצעות המוצר שאותו רוצים למכור לו. ולכן בגדול בדרך כלל בברירת מחדל עדיף להשתמש במילים של הלקוח, אם הלקוח לדוגמה נגיד אומר "אני רוצה לקנות רכב לנסיעה לטיול" צריך להגיד לו "הרכב הזה יהיה לך טוב לנסיעה לטיול" לא להגיד לו לדוגמה לא להגיד ללקוח "הרכב הזה יהיה לך כייפי לטייל בו", "הרכב הזה יהיה לך כייף איתו לנסיעה לטיול", מה הוא אמר הוא אמר שהוא רוצה נסיעה לטיול או שהוא אמר לטייל? אמר נסיעה לטיול למה תגיד לו לטייל תגיד לו נסיעה לטיול.
תן ללקוח את מה שהוא ביקש להשתמש במילים של הלקוח, למה כי בחוויה הסובייקטיבית של הלקוח המוצר מתאים ללקוח יותר מאשר אם נציג אותו בדרך אחרת ולכן בברירת מחדל עדיף להשתמש בביטויים של הלקוח וזה גם בגלל שאז הלקוח כביכול מרגיש יותר הזדהות, הוא מרגיש בעצם שהוא עצמו רוצה את המוצר. מה זאת אומרת? אם נגיד הלקוח אמר "אני רוצה רכב לטייל בו" נניח ואז המוכר אומר לו "אוקי יש פה רכב שמאוד טוב לטיולים", לכאורה אין פה שום בעיה אבל מה הבעיה? שהלקוח אמר "אני רוצה רכב לטייל בו" ואז המוכר אמר "יש פה רכב שהוא טוב לטיולים" ואז המוח של הקונה צריך לעשות פעולה של חישוב להגיד "רגע אם הוא טוב לטיולים אז אני יכול לטייל בו".
יפה את הפעולה הזאת אנחנו מנסים לחסוך מהראש של הקונה ולכן אם הלקוח "אני רוצה רכב לטייל בו" אז אנחנו נגיד לו "יש פה רכב שיהיה לך נוח לטייל בו, הנה יש פה רכב שהוא טוב בשביל לטייל בו", לא להגיד "הנה רכב שטוב לטיולים" למה כי אז המוח של הלקוח צריך לעשות עוד פעולה ויש בזה נושא שלם. בין כך ובין כך מה שאני רוצה להוסיף עכשיו זה דווקא את ההפך של מה שאמרתי קודם, מה שאני רוצה להגיד שזה לא תמיד נכון זה לא כלל ברזל שצריך להשתמש במושגים של הלקוח ולמה כי יש מושגים שהם דווקא יכולים להיות מושגים בעיתיים לצורך המכירה.
נגיד שהלקוח אמר "אני מעוניין לקנות ככה וככה" הוא לא אמר "אני צריך לקנות", הוא לא אמר "אני חייב לקנות" אמר "מעוניין" אז אם לדוגמה אנחנו נגיד ללקוח נשתמש במילה הזאת "מעוניין" בתהליך המכירה "אוקי אז הרכב שאמרת שאתה מעוניין לקנות הוא 1.. 2.. 3" לדוגמה מהיבט מסוים זה טוב מהיבט אחר אנחנו רוצים למחוק בראש של הלקוח את המילה "מעוניין". אני סתם נתתי כדוגמה "מעוניין" אבל העיקרון היה שאנחנו נגיד נרצה לגרום ללקוח לחשוב שהוא חייב לקנות את הרכב לא שהוא רק מעוניין לקנות את הרכב. אוקי מה אני מנסה לומר? אני מנסה לומר שלפעמים בתהליך של מכירה הלקוח נגיד לדוגמה לא יודע להסביר מספיק טוב את מה שהוא רוצה ברמה שגם הלקוח עצמו מבין שהוא לא הסביר את זה מספיק טוב או נגיד שהלקוח משתמש בכל מיני מילים שהן מתארות את המוצר בצורה לא מחמיאה למוצר.
נגיד שהלקוח אומר "אני מחפש איזה משהו סביר לבית, אתה יודע אני מחפש איזה משהו במחיר סביר" או משהו כזה נניח, עכשיו מה לעשות שהמוצר הזה הוא הרבה יותר טוב מאשר סביר ואז לדוגמה במקרה כזה עדיף דווקא לא להשתמש במושג של הלקוח ואת המילה שהוא ציין לגבי המוצר שלנו למחוק אותה. מה אני בעצם מנסה לומר? אני מנסה לומר שמהיבט מסוים יש את החוק שאומר עדיף להשתמש במושגים של הלקוח למה כי אז זה חוסך בראש של הלקוח את הפעולה שהוא צריך לשאול את עצמו "האם המוצר הזה מתאים לי", למה? כי מה אמרת שאתה רוצה יפה זה מה שזה עושה. אוקי זה מהיבט אחד אבל אף על פי כן זה לא תמיד נכון החוק הזה שאומר שעדיף להשתמש במילים של הלקוח הוא לא תמיד נכון, למה? אני חוזר ומסביר עוד פעם יש מילים שהן יכולות להיות בעיתיות שהלקוח עצמו מרגיש שהמילים שלו לא מדויקות לדוגמה ואז אם המוכר משתמש במילים של הלקוח, הלקוח עצמו לא מאמין במוצר בגלל שהוא חושב שעצמו לא תיאר מספיק טוב את מה שהוא רוצה לקנות.
לדוגמה או נניח נגיד שהלקוח עצמו הציג תיאור בעייתי כלשהו תיאור שמבטא נגיד חסרונות במוצר, נגיד הוא אומר "אני מחפש משהו שיעבוד לי רוב הזמן" אז לא להגיד לו "הנה יש לך פה מוצר שיעבוד לך רוב הזמן" כי המוצר הזה עובד כל הזמן למה להגיד לו רוב הזמן, אז להגיד לו "אדוני יש לך פה מוצר שעובד כל הזמן". עכשיו מהיבט מסוים זה חיסרון כי הוא אמר שהוא מחפש מוצר שיעבוד לו רוב הזמן ואז אם אנחנו נגיד לו כל הזמן אז המוח של הלקוח עושה חישוב אם זה עובד כל הזמן כל שכן שזה עובד רוב הזמן, אוקי אבל אף על פי כן אם אנחנו נגיד ללקוח רוב הזמן יכול להיות שהלקוח לעצמו יגיד "עזוב אני לא רוצה את המוצר הזה" למרות שהוא אמר שמספיק לו מוצר שיעבוד רוב הזמן אבל בתוך תוכו הוא לא שלם עם זה הוא דווקא מחפש מוצר שיעבוד כל הזמן לדוגמה.
ולכן אם אנחנו נגיד נשתמש בביטוי שהלקוח אמר "אני מחפש מוצר שיעבוד לי אפילו רוב הזמן, משהו שיחזיק x זמן" והמוצר הזה מחזיק פי מאה, נגיד והוא אומר "אני מספיק לי אחריות לשנה" אבל במוצר הזה יש אחריות לעשר שנים אז אנחנו נגיד לו "אדוני המוצר הזה יש לך עליו אחריות לעשר שנים לא לשנה" דווקא נשתמש במושגים אחרים. עכשיו בקיצור בשורה התחתונה יהיה צריך לשים לב שיש לפעמים ביטויים שהלקוח משתמש שאנחנו לא נרצה לתאר בהם את איך שהלקוח תיאר את המוצר את השירות את מה שזה לא יהיה אנחנו דווקא נרצה לשכתב לו את המילים הבעייתיות האלה במילים אחרות.
עכשיו מסקנה לכאורה שאפשר להסיק לכאורה, אז מה המסקנה הכי טובה שאפשר להסיק ממה שהסברתי עכשיו? שלכאורה הדבר האידיאלי הוא פשוט לבדוק איזה מילים הלקוח דיבר שטובות ופשוט להשתמש בהם, איזה מילים הלקוח דיבר שהראה לנו שהן לא טובות ולהחליף אותן בביטוים אחרים טרמינולוגיות אחרות או מה שזה לא יהיה, לכאורה זאת המסקנה שהיא כמובן נכונה אבל כמובן היא גם לא נכונה באופן מוחלט, ולמה? כי לפעמים יש מצבים שבהם אם אנחנו נשתמש אפילו בחלק מהמילים שבהן הלקוח השתמש אסוציאטיבית רגשית אנחנו נחבר אותו לשאר המילים שעלו לו בראש שאנחנו רוצים שהוא ישכח אותם.
זאת אומרת נגיד שהלקוח תיאר את המוצר הוא אמר "אני רוצה א.. ב.. ג.. ד.." אמר תיאור מסוים של המוצר אז אנחנו לכאורה הגרסה הראשונה אומרת אז תגיד לו "יש לי פה מוצר שיש בו א.. ב.. ג.. ד.." בדיוק מה שהוא אמר זה מה שיש במוצר בהנחה שיש את זה במוצר כמובן, התוספת שהוספתי אחר כך אומרת אבל תשים לב שה - ב' ו - ג' יש להם בעיה בצורת ניסוח כי הניסוח הזה הוא ניסוח שלישי דווקא המוצר שלנו יותר טוב מאיך שהלקוח הציג אותו או שאנחנו גם יכולים להציג את המוצר בצורה יותר טובה מאשר איך שהלקוח תיאר את מה שהוא מחפש ולכן לכאורה מה המסקנה המתבקשת שאת א' ו - ד' שהלקוח תיאר את זה טוב אנחנו נשתמש ב - א' ו - ד' אבל ב' ו - ג' שהלקוח תיאר את זה לא טוב בעינינו אז אנחנו בעצם נחליף את זה למונחים אחרים מונחים יותר טובים יותר מחמיאים למוצר.
אבל גם זה לפעמים בעייתי למה? כי אם אנחנו נשתמש ב - א' וב - ד' בשני התיאורים שהם כביכול מחמיאים למוצר עדיין מאחר שהשתמשנו בדיוק במילים שהלקוח השתמש בהן קודם אז חווייתית רגשית אנחנו חיברנו אותו גם למילים שהוא הזכיר ב - ב' ו - ג' ולכן לצורך העניין יש מצבים שאם לקוח מישהו רוצה לקנות איזה מוצר והוא תיאר את המוצר בצורה בעייתית, נגיד שהבן אדם הזה לא יודע שהטכנולוגיה השתנתה והוא בא לקנות משהו ישן אבל המוצר הזה טוב פי אלף ממה שהוא מחפש ואם אנחנו נגיד גם רוצים כפול כסף ממה שהוא חשב שהוא רצה לשלם מלכתחילה, למה כפול כסף? כי המוצר הזה גם הוא טוב פי אלף ממה שהוא רצה לקנות אבל אם אנחנו נשתמש בחלק אפילו, יכול להיות מצב שבו אם נשתמש אפילו בחלק מהמושגים שבהם השתמש הלקוח קודם אז חווייתית רגשית הוא בעצם מחובר למה שהוא קודם חשב על המוצר והוא בעצם לא מבין שמדובר בכלל במוצר בדבר אחר שהוא הרבה יותר טוב ממה שהוא רצה לקנות.
ולכן שימו לב אם בברירת מחדל עדיף להשתמש במילים שהלקוח השתמש בהן ואם הבנו שבעצם יש ביטויים שבהם הלקוח משתמש או תיאור או מה שזה לא יהיה שלפיהם עדיף לא להשתמש בו, למה כי זה בעייתי ועדיף לנו דווקא לשכתב את מה שהלקוח דיבר נגיד שהלקוח אומר סתם כדוגמה "אני מחפש רכב נוח" עדיף להגיד לו "יש פה רכב מאוד נוח" אנחנו משכתבים את מה שהוא אמר מהמילה "נוח" למילה "מאוד נוח", נניח אוקי או נגיד שהלקוח "אני מחפש רכב שאני לא אסבול בו, אני מחפש רכב שלא יעשה לי כאבי גב" נניח, עכשיו למה לא לדבר בצורה פוזיטיבית למה להגיד לו "הנה יש לך פה רכב שלא תסבול", מה זה "רכב שלא תסבול בו" שתהנה בו. אוקי אבל צריך לשים לב כי זה כאילו ניסוח בעייתי זה ניסוח שמקטין כי מה אנחנו נמכור לו מוצר כי אתה לא תסבול בו?
אבל מה שכן צריך לשים לב שאם משתמשים אפילו בחלק מהמילים שהלקוח השתמש קודם לפעמים עלול להיווצר מצב שבו הלקוח חווייתית עדיין יהיה מחובר למילים השליליות שהוא קודם תיאר בהן את המוצר ואז דווקא זה בסופו של דבר יכול לגרום לו לא לקנות את המוצר למרות שהוא אמר שזה מה שהוא מחפש, כי יכול להיות שהוא לא סגור על עצמו והוא לא באמת בטוח שהוא רוצה דווקא לקנות את המוצר הזה ולכן צריך לשים לב שאם נגיד לדוגמה משתמשים במילים של הלקוח והלקוח מהסס או בכל זאת לא רוצה לקנות את המוצר או לא בטוח שהוא רוצה לקנות את המוצר צריך לשים לב שלב ראשון אולי הלקוח הציג את המוצר בצורה לא מספיק מחמיאה אולי אנחנו יכולים להשתמש במילים אחרות שונות קצת, שימו לב שונות קצת שבהן אנחנו נציג את המוצר בצורה הרבה יותר מחמיאה ואז הלקוח כן ירצה לקנות את המוצר.
אם גם זה לא עובד אז צריך לשים לב אולי אפשר להציג את כל המוצר כולו בצורה שונה לגמרי כאילו מדובר פה על מוצר חדש ואז למכור את זה ללקוח, להגיד לו "תקשיב מה שאתה מחפש אין לנו בחנות" למרות שיש לנו את זה בחנות "ואנחנו בעצם נמכור לך מוצר חדש", כאילו חווייתית לשדר לו שזה בעצם מדובר על מוצר אחר מאשר מה שהוא רצה לקנות. ולמה מה מהות העניין? מהות העניין היא כי לכאורה אם הלקוח אמר "אני רוצה לקנות א.. ב.. ג.. ד.." תגיד לו "הנה א.. ב.. ג.. ד.." והוא קנה מה אכפת לנו איך הוא התנסח אבל העניין הוא פשוט אם היינו בטוחים במאה אחוז שהלקוח שאמר "אני רוצה לקנות א.. ב.. ג.. ד.." אם הוא יחשוב שיש מולו "א.. ב.. ג.. ד.." הוא יקנה את זה תגיד לו "אדוני יש פה א.. ב.. ג.. ד.. קח תקנה" הוא קנה שלום לישראל, מה הבעיה? הבעיה היא שיכול להיות שהלקוח אומר "אני רוצה א.. ב.. ג.. ד.." זה מה שהוא אמר שהוא רוצה אבל בתוך תוכו הוא לא בטוח שהוא רוצה את זה, למה? כי יש בזה חסרונות והחסרונות האלה לפעמים באים לידי ביטוי בצורה שבה הלקוח תיאר את המוצר.
ולכן לדוגמה אם אנחנו דווקא נשתמש נזדהה נגיד ללקוח "תקשיב מה חיפשת? הנה זה פה" דווקא יכול להיות שזה יגרום לו לא לרצות לקנות את המוצר הזה, למה זה יגרום לו לרצות לא לקנות את המוצר הזה? לכאורה אמרנו לו "מה חיפשת א'? הנה א' " אבל לא כשהוא אמר שהוא רוצה לקנות א' הוא התכוון להגיד בתוך תוכו הוא רצה משהו יותר טוב מ - א' רק הוא לא ידע איך להסביר את עצמו או שהוא מסיבה כזו או אחרת אמר "אני רוצה א' " והוא בכלל לא בטוח שהוא רוצה את א' הוא רוצה ג' בכלל. ולכן אם הפשט אומר, אם התפיסה הבסיסית אומרת "תקשיב אם הוא אמר שהוא רוצה א' מה אתה אומר לו יש פה ג'? תגיד לו יש א' אל תנסה להתחכם" אבל זה רק אם אנחנו בטוחים שהוא באמת רוצה לקנות את א' שאנחנו באמת בטוחים שבראש שלו אם הוא חושב שיש פה א' הוא קונה אותו.
אבל לפעמים הוא אומר "אני רוצה לקנות א' " הוא לא באמת רוצה את ה - א' הזה הוא רוצה שיגידו לו "אדוני א' אין יש ג' " הוא רוצה משהו יותר טוב מ - א'. אוקי ולכן בשורה התחתונה התשובה לשאלה האם עדיף להשתמש במילים של הלקוח היא שלפעמים עדיף ולפעמים לא עדיף והכל תלוי בהקשר ובעניין. ומהצד של השומע הצד של הלקוח אם הוא רוצה שלא ירמו אותו הוא צריך לשים לב לטריק הזה שעושים אנשי מכירות, הרבה פעמים בן אדם בא לקנות מוצר והוא אומר "אני רוצה א.. ב.. ג.. ד.." ואומרים לו "הנה יש פה א.. ב.. ג.. ד" בדיוק אפילו באותם מילים והוא אומר "בדיוק מה ששאלתי הוא אמר שיש" אבל אדוני הוא אמר שיש כי הוא השתמש במילים שלך זה שהוא השתמש במילים שלך זה עדיין לא אומר שזה מה שאתה מחפש, יכול להיות שזה מוצר אחר יכול להיות שהמוצר לא בדיוק תואם את מה שאתה מחפש אבל פשוט בגלל שהצגת את זה בצורה מסוימת לכן אותו מוכר מציג לך את זה באותה צורה שאתה כלקוח הצעת שאתה רוצה לקנות את זה אבל עדיין זה לא אומר שזה באמת מתאים לך. אז שלא יעבדו עליכם.
ולכן לצורך העניין זה אומר שעדיף תמיד להשתמש לכאורה לפי הפשט עדיף תמיד להשתמש דווקא במילים של הלקוח ואני אתן סתם דוגמה סטנדרטית בנאלית נגיד שלקוח בא למקום מרכז מכירות של כלי רכב והוא אומר "שלום רציתי לברר פרטים לגבי האוטו הזה" שימו לב לאוטו אפשר להגיד אוטו אפשר למכור לו רכב, נגיד לצורך העניין שהוא קרא לזה אוטו הוא לא קרא לזה רכב עכשיו אם המוכר הוא לא מקצועי אז המוכר יגיד לו "אוקי אני אתן לך פרטים על הרכב הזה", אם המוכר ממש מקצועי המוכר יגיד לו "אני אתן לך פרטים על האוטו הזה" למה? כי הלקוח רצה לקנות אוטו הוא לא רצה לקנות רכב. למרות שלכאורה זה אותו דבר אבל אף על פי כן בחוויה הסובייקטיבית של הלקוח הוא מחפש אוטו הוא לא מחפש רכב.
אותו דבר לדוגמה נגיד שיש מילה שיש לה שתי משמעויות נגיד שיש אפילו צורה לא נכונה לקרוא למוצר הזה והלקוח מבחינתו זה מה שיש לו בראש ברגע שמדברים איתו בשפה אחרת במילים אחרות זה יותר מתרחק אצלו החוויה של מילוי החיסרון שלו באמצעות המוצר שאותו רוצים למכור לו. ולכן בגדול בדרך כלל בברירת מחדל עדיף להשתמש במילים של הלקוח, אם הלקוח לדוגמה נגיד אומר "אני רוצה לקנות רכב לנסיעה לטיול" צריך להגיד לו "הרכב הזה יהיה לך טוב לנסיעה לטיול" לא להגיד לו לדוגמה לא להגיד ללקוח "הרכב הזה יהיה לך כייפי לטייל בו", "הרכב הזה יהיה לך כייף איתו לנסיעה לטיול", מה הוא אמר הוא אמר שהוא רוצה נסיעה לטיול או שהוא אמר לטייל? אמר נסיעה לטיול למה תגיד לו לטייל תגיד לו נסיעה לטיול.
תן ללקוח את מה שהוא ביקש להשתמש במילים של הלקוח, למה כי בחוויה הסובייקטיבית של הלקוח המוצר מתאים ללקוח יותר מאשר אם נציג אותו בדרך אחרת ולכן בברירת מחדל עדיף להשתמש בביטויים של הלקוח וזה גם בגלל שאז הלקוח כביכול מרגיש יותר הזדהות, הוא מרגיש בעצם שהוא עצמו רוצה את המוצר. מה זאת אומרת? אם נגיד הלקוח אמר "אני רוצה רכב לטייל בו" נניח ואז המוכר אומר לו "אוקי יש פה רכב שמאוד טוב לטיולים", לכאורה אין פה שום בעיה אבל מה הבעיה? שהלקוח אמר "אני רוצה רכב לטייל בו" ואז המוכר אמר "יש פה רכב שהוא טוב לטיולים" ואז המוח של הקונה צריך לעשות פעולה של חישוב להגיד "רגע אם הוא טוב לטיולים אז אני יכול לטייל בו".
יפה את הפעולה הזאת אנחנו מנסים לחסוך מהראש של הקונה ולכן אם הלקוח "אני רוצה רכב לטייל בו" אז אנחנו נגיד לו "יש פה רכב שיהיה לך נוח לטייל בו, הנה יש פה רכב שהוא טוב בשביל לטייל בו", לא להגיד "הנה רכב שטוב לטיולים" למה כי אז המוח של הלקוח צריך לעשות עוד פעולה ויש בזה נושא שלם. בין כך ובין כך מה שאני רוצה להוסיף עכשיו זה דווקא את ההפך של מה שאמרתי קודם, מה שאני רוצה להגיד שזה לא תמיד נכון זה לא כלל ברזל שצריך להשתמש במושגים של הלקוח ולמה כי יש מושגים שהם דווקא יכולים להיות מושגים בעיתיים לצורך המכירה.
נגיד שהלקוח אמר "אני מעוניין לקנות ככה וככה" הוא לא אמר "אני צריך לקנות", הוא לא אמר "אני חייב לקנות" אמר "מעוניין" אז אם לדוגמה אנחנו נגיד ללקוח נשתמש במילה הזאת "מעוניין" בתהליך המכירה "אוקי אז הרכב שאמרת שאתה מעוניין לקנות הוא 1.. 2.. 3" לדוגמה מהיבט מסוים זה טוב מהיבט אחר אנחנו רוצים למחוק בראש של הלקוח את המילה "מעוניין". אני סתם נתתי כדוגמה "מעוניין" אבל העיקרון היה שאנחנו נגיד נרצה לגרום ללקוח לחשוב שהוא חייב לקנות את הרכב לא שהוא רק מעוניין לקנות את הרכב. אוקי מה אני מנסה לומר? אני מנסה לומר שלפעמים בתהליך של מכירה הלקוח נגיד לדוגמה לא יודע להסביר מספיק טוב את מה שהוא רוצה ברמה שגם הלקוח עצמו מבין שהוא לא הסביר את זה מספיק טוב או נגיד שהלקוח משתמש בכל מיני מילים שהן מתארות את המוצר בצורה לא מחמיאה למוצר.
נגיד שהלקוח אומר "אני מחפש איזה משהו סביר לבית, אתה יודע אני מחפש איזה משהו במחיר סביר" או משהו כזה נניח, עכשיו מה לעשות שהמוצר הזה הוא הרבה יותר טוב מאשר סביר ואז לדוגמה במקרה כזה עדיף דווקא לא להשתמש במושג של הלקוח ואת המילה שהוא ציין לגבי המוצר שלנו למחוק אותה. מה אני בעצם מנסה לומר? אני מנסה לומר שמהיבט מסוים יש את החוק שאומר עדיף להשתמש במושגים של הלקוח למה כי אז זה חוסך בראש של הלקוח את הפעולה שהוא צריך לשאול את עצמו "האם המוצר הזה מתאים לי", למה? כי מה אמרת שאתה רוצה יפה זה מה שזה עושה. אוקי זה מהיבט אחד אבל אף על פי כן זה לא תמיד נכון החוק הזה שאומר שעדיף להשתמש במילים של הלקוח הוא לא תמיד נכון, למה? אני חוזר ומסביר עוד פעם יש מילים שהן יכולות להיות בעיתיות שהלקוח עצמו מרגיש שהמילים שלו לא מדויקות לדוגמה ואז אם המוכר משתמש במילים של הלקוח, הלקוח עצמו לא מאמין במוצר בגלל שהוא חושב שעצמו לא תיאר מספיק טוב את מה שהוא רוצה לקנות.
לדוגמה או נניח נגיד שהלקוח עצמו הציג תיאור בעייתי כלשהו תיאור שמבטא נגיד חסרונות במוצר, נגיד הוא אומר "אני מחפש משהו שיעבוד לי רוב הזמן" אז לא להגיד לו "הנה יש לך פה מוצר שיעבוד לך רוב הזמן" כי המוצר הזה עובד כל הזמן למה להגיד לו רוב הזמן, אז להגיד לו "אדוני יש לך פה מוצר שעובד כל הזמן". עכשיו מהיבט מסוים זה חיסרון כי הוא אמר שהוא מחפש מוצר שיעבוד לו רוב הזמן ואז אם אנחנו נגיד לו כל הזמן אז המוח של הלקוח עושה חישוב אם זה עובד כל הזמן כל שכן שזה עובד רוב הזמן, אוקי אבל אף על פי כן אם אנחנו נגיד ללקוח רוב הזמן יכול להיות שהלקוח לעצמו יגיד "עזוב אני לא רוצה את המוצר הזה" למרות שהוא אמר שמספיק לו מוצר שיעבוד רוב הזמן אבל בתוך תוכו הוא לא שלם עם זה הוא דווקא מחפש מוצר שיעבוד כל הזמן לדוגמה.
ולכן אם אנחנו נגיד נשתמש בביטוי שהלקוח אמר "אני מחפש מוצר שיעבוד לי אפילו רוב הזמן, משהו שיחזיק x זמן" והמוצר הזה מחזיק פי מאה, נגיד והוא אומר "אני מספיק לי אחריות לשנה" אבל במוצר הזה יש אחריות לעשר שנים אז אנחנו נגיד לו "אדוני המוצר הזה יש לך עליו אחריות לעשר שנים לא לשנה" דווקא נשתמש במושגים אחרים. עכשיו בקיצור בשורה התחתונה יהיה צריך לשים לב שיש לפעמים ביטויים שהלקוח משתמש שאנחנו לא נרצה לתאר בהם את איך שהלקוח תיאר את המוצר את השירות את מה שזה לא יהיה אנחנו דווקא נרצה לשכתב לו את המילים הבעייתיות האלה במילים אחרות.
עכשיו מסקנה לכאורה שאפשר להסיק לכאורה, אז מה המסקנה הכי טובה שאפשר להסיק ממה שהסברתי עכשיו? שלכאורה הדבר האידיאלי הוא פשוט לבדוק איזה מילים הלקוח דיבר שטובות ופשוט להשתמש בהם, איזה מילים הלקוח דיבר שהראה לנו שהן לא טובות ולהחליף אותן בביטוים אחרים טרמינולוגיות אחרות או מה שזה לא יהיה, לכאורה זאת המסקנה שהיא כמובן נכונה אבל כמובן היא גם לא נכונה באופן מוחלט, ולמה? כי לפעמים יש מצבים שבהם אם אנחנו נשתמש אפילו בחלק מהמילים שבהן הלקוח השתמש אסוציאטיבית רגשית אנחנו נחבר אותו לשאר המילים שעלו לו בראש שאנחנו רוצים שהוא ישכח אותם.
זאת אומרת נגיד שהלקוח תיאר את המוצר הוא אמר "אני רוצה א.. ב.. ג.. ד.." אמר תיאור מסוים של המוצר אז אנחנו לכאורה הגרסה הראשונה אומרת אז תגיד לו "יש לי פה מוצר שיש בו א.. ב.. ג.. ד.." בדיוק מה שהוא אמר זה מה שיש במוצר בהנחה שיש את זה במוצר כמובן, התוספת שהוספתי אחר כך אומרת אבל תשים לב שה - ב' ו - ג' יש להם בעיה בצורת ניסוח כי הניסוח הזה הוא ניסוח שלישי דווקא המוצר שלנו יותר טוב מאיך שהלקוח הציג אותו או שאנחנו גם יכולים להציג את המוצר בצורה יותר טובה מאשר איך שהלקוח תיאר את מה שהוא מחפש ולכן לכאורה מה המסקנה המתבקשת שאת א' ו - ד' שהלקוח תיאר את זה טוב אנחנו נשתמש ב - א' ו - ד' אבל ב' ו - ג' שהלקוח תיאר את זה לא טוב בעינינו אז אנחנו בעצם נחליף את זה למונחים אחרים מונחים יותר טובים יותר מחמיאים למוצר.
אבל גם זה לפעמים בעייתי למה? כי אם אנחנו נשתמש ב - א' וב - ד' בשני התיאורים שהם כביכול מחמיאים למוצר עדיין מאחר שהשתמשנו בדיוק במילים שהלקוח השתמש בהן קודם אז חווייתית רגשית אנחנו חיברנו אותו גם למילים שהוא הזכיר ב - ב' ו - ג' ולכן לצורך העניין יש מצבים שאם לקוח מישהו רוצה לקנות איזה מוצר והוא תיאר את המוצר בצורה בעייתית, נגיד שהבן אדם הזה לא יודע שהטכנולוגיה השתנתה והוא בא לקנות משהו ישן אבל המוצר הזה טוב פי אלף ממה שהוא מחפש ואם אנחנו נגיד גם רוצים כפול כסף ממה שהוא חשב שהוא רצה לשלם מלכתחילה, למה כפול כסף? כי המוצר הזה גם הוא טוב פי אלף ממה שהוא רצה לקנות אבל אם אנחנו נשתמש בחלק אפילו, יכול להיות מצב שבו אם נשתמש אפילו בחלק מהמושגים שבהם השתמש הלקוח קודם אז חווייתית רגשית הוא בעצם מחובר למה שהוא קודם חשב על המוצר והוא בעצם לא מבין שמדובר בכלל במוצר בדבר אחר שהוא הרבה יותר טוב ממה שהוא רצה לקנות.
ולכן שימו לב אם בברירת מחדל עדיף להשתמש במילים שהלקוח השתמש בהן ואם הבנו שבעצם יש ביטויים שבהם הלקוח משתמש או תיאור או מה שזה לא יהיה שלפיהם עדיף לא להשתמש בו, למה כי זה בעייתי ועדיף לנו דווקא לשכתב את מה שהלקוח דיבר נגיד שהלקוח אומר סתם כדוגמה "אני מחפש רכב נוח" עדיף להגיד לו "יש פה רכב מאוד נוח" אנחנו משכתבים את מה שהוא אמר מהמילה "נוח" למילה "מאוד נוח", נניח אוקי או נגיד שהלקוח "אני מחפש רכב שאני לא אסבול בו, אני מחפש רכב שלא יעשה לי כאבי גב" נניח, עכשיו למה לא לדבר בצורה פוזיטיבית למה להגיד לו "הנה יש לך פה רכב שלא תסבול", מה זה "רכב שלא תסבול בו" שתהנה בו. אוקי אבל צריך לשים לב כי זה כאילו ניסוח בעייתי זה ניסוח שמקטין כי מה אנחנו נמכור לו מוצר כי אתה לא תסבול בו?
אבל מה שכן צריך לשים לב שאם משתמשים אפילו בחלק מהמילים שהלקוח השתמש קודם לפעמים עלול להיווצר מצב שבו הלקוח חווייתית עדיין יהיה מחובר למילים השליליות שהוא קודם תיאר בהן את המוצר ואז דווקא זה בסופו של דבר יכול לגרום לו לא לקנות את המוצר למרות שהוא אמר שזה מה שהוא מחפש, כי יכול להיות שהוא לא סגור על עצמו והוא לא באמת בטוח שהוא רוצה דווקא לקנות את המוצר הזה ולכן צריך לשים לב שאם נגיד לדוגמה משתמשים במילים של הלקוח והלקוח מהסס או בכל זאת לא רוצה לקנות את המוצר או לא בטוח שהוא רוצה לקנות את המוצר צריך לשים לב שלב ראשון אולי הלקוח הציג את המוצר בצורה לא מספיק מחמיאה אולי אנחנו יכולים להשתמש במילים אחרות שונות קצת, שימו לב שונות קצת שבהן אנחנו נציג את המוצר בצורה הרבה יותר מחמיאה ואז הלקוח כן ירצה לקנות את המוצר.
אם גם זה לא עובד אז צריך לשים לב אולי אפשר להציג את כל המוצר כולו בצורה שונה לגמרי כאילו מדובר פה על מוצר חדש ואז למכור את זה ללקוח, להגיד לו "תקשיב מה שאתה מחפש אין לנו בחנות" למרות שיש לנו את זה בחנות "ואנחנו בעצם נמכור לך מוצר חדש", כאילו חווייתית לשדר לו שזה בעצם מדובר על מוצר אחר מאשר מה שהוא רצה לקנות. ולמה מה מהות העניין? מהות העניין היא כי לכאורה אם הלקוח אמר "אני רוצה לקנות א.. ב.. ג.. ד.." תגיד לו "הנה א.. ב.. ג.. ד.." והוא קנה מה אכפת לנו איך הוא התנסח אבל העניין הוא פשוט אם היינו בטוחים במאה אחוז שהלקוח שאמר "אני רוצה לקנות א.. ב.. ג.. ד.." אם הוא יחשוב שיש מולו "א.. ב.. ג.. ד.." הוא יקנה את זה תגיד לו "אדוני יש פה א.. ב.. ג.. ד.. קח תקנה" הוא קנה שלום לישראל, מה הבעיה? הבעיה היא שיכול להיות שהלקוח אומר "אני רוצה א.. ב.. ג.. ד.." זה מה שהוא אמר שהוא רוצה אבל בתוך תוכו הוא לא בטוח שהוא רוצה את זה, למה? כי יש בזה חסרונות והחסרונות האלה לפעמים באים לידי ביטוי בצורה שבה הלקוח תיאר את המוצר.
ולכן לדוגמה אם אנחנו דווקא נשתמש נזדהה נגיד ללקוח "תקשיב מה חיפשת? הנה זה פה" דווקא יכול להיות שזה יגרום לו לא לרצות לקנות את המוצר הזה, למה זה יגרום לו לרצות לא לקנות את המוצר הזה? לכאורה אמרנו לו "מה חיפשת א'? הנה א' " אבל לא כשהוא אמר שהוא רוצה לקנות א' הוא התכוון להגיד בתוך תוכו הוא רצה משהו יותר טוב מ - א' רק הוא לא ידע איך להסביר את עצמו או שהוא מסיבה כזו או אחרת אמר "אני רוצה א' " והוא בכלל לא בטוח שהוא רוצה את א' הוא רוצה ג' בכלל. ולכן אם הפשט אומר, אם התפיסה הבסיסית אומרת "תקשיב אם הוא אמר שהוא רוצה א' מה אתה אומר לו יש פה ג'? תגיד לו יש א' אל תנסה להתחכם" אבל זה רק אם אנחנו בטוחים שהוא באמת רוצה לקנות את א' שאנחנו באמת בטוחים שבראש שלו אם הוא חושב שיש פה א' הוא קונה אותו.
אבל לפעמים הוא אומר "אני רוצה לקנות א' " הוא לא באמת רוצה את ה - א' הזה הוא רוצה שיגידו לו "אדוני א' אין יש ג' " הוא רוצה משהו יותר טוב מ - א'. אוקי ולכן בשורה התחתונה התשובה לשאלה האם עדיף להשתמש במילים של הלקוח היא שלפעמים עדיף ולפעמים לא עדיף והכל תלוי בהקשר ובעניין. ומהצד של השומע הצד של הלקוח אם הוא רוצה שלא ירמו אותו הוא צריך לשים לב לטריק הזה שעושים אנשי מכירות, הרבה פעמים בן אדם בא לקנות מוצר והוא אומר "אני רוצה א.. ב.. ג.. ד.." ואומרים לו "הנה יש פה א.. ב.. ג.. ד" בדיוק אפילו באותם מילים והוא אומר "בדיוק מה ששאלתי הוא אמר שיש" אבל אדוני הוא אמר שיש כי הוא השתמש במילים שלך זה שהוא השתמש במילים שלך זה עדיין לא אומר שזה מה שאתה מחפש, יכול להיות שזה מוצר אחר יכול להיות שהמוצר לא בדיוק תואם את מה שאתה מחפש אבל פשוט בגלל שהצגת את זה בצורה מסוימת לכן אותו מוכר מציג לך את זה באותה צורה שאתה כלקוח הצעת שאתה רוצה לקנות את זה אבל עדיין זה לא אומר שזה באמת מתאים לך. אז שלא יעבדו עליכם.
050-3331-331