הפרת הסכמים על ידי לקוחות, איך לעבוד עם לקוח שמפר הסכמים? הפרת חוזה על ידי לקוח, איך לעבוד עם לקוח שלא עומד בהסכמים? איך לעבוד עם לקוחות בעיתיים? לקוח שעושה בעיות, לא לסמוך על הסכמים, איך לכתוב הסכם? איך לכתוב חוזה?
איך להתמודד עם לקוח שמפר הסכמים באופן קבוע?
כאשר אנחנו עושים עסקים, קיים סיכון תמידי שלקוחות יפרו את ההסכם בינינו. הסכמים עסקיים נועדו להגן עלינו, אך מה עושים כשהלקוח אינו עומד בהם באופן עקבי? לפי אליעד, ישנן שתי דרכים מרכזיות להתמודד עם לקוח שמפר הסכמים:
האם כדאי להפסיק לעבוד עם לקוח שמפר הסכמים?
האפשרות הראשונה שאליעד מציג היא הפשוטה ביותר - לא לעבוד עם לקוחות שלא עומדים בהסכמים. לפי גישה זו, אם לקוח מפר הסכם ברור ומדויק, מדוע בכלל להמשיך לעשות איתו עסקים? הרעיון כאן הוא לא לבזבז זמן ואנרגיה על לקוח שאינו אמין ושההתנהגות שלו גורמת לנו נזקים כלכליים וטרחה מיותרת. אם מדובר במצב שבו ידוע בוודאות מוחלטת שהלקוח לא ישלם, אין שום סיבה להמשיך לעבוד איתו, אלא אם כן קיים רצון מפורש לעבוד איתו בחינם מטעמים מסוימים.
איך להמשיך לעבוד עם לקוח בעייתי מבלי להסתכן יותר מדי?
במקרים רבים, לא מדובר בוודאות מוחלטת שהלקוח יפר את ההסכם, אלא רק בסיכון מוגבר לכך שהוא יעשה בעיות וינסה להתחמק מתשלום. במצב כזה, ההמלצה של אליעד היא להמשיך לעבוד איתו, אבל לעשות זאת בצורה שמקטינה את החשיפה הכלכלית שלנו מולו למינימום האפשרי. הרעיון המרכזי כאן הוא לא להסתמך על ההסכם בלבד, משום שמי שלא מתכוון לקיים הסכמים ממילא לא יתרשם ממסמך כתוב.
מדוע לא כדאי לסמוך רק על ההסכם עצמו?
אליעד מדגיש שהסכם הוא בסופו של דבר רק נייר. אם הלקוח לא רוצה לעמוד בהסכם, לא באמת משנה מה בדיוק כתוב שם, כי כדי לאכוף את ההסכם ניאלץ בדרך כלל להגיע לבית המשפט - דבר שעלול להיות יקר, ארוך ומסובך. לכן, המסקנה החשובה היא לבנות מראש את מערכת היחסים כך שלא תהיה תלויה רק בהסכם. יש להבטיח שמבחינה פרקטית, אי - עמידה של הלקוח בתנאי התשלום לא תגרום לנו נזק גדול.
איך לבנות את ההסכם בצורה שתצמצם סיכונים?
הדרך האידיאלית ביותר להתמודד עם לקוחות שמפרים הסכמים, לדברי אליעד, היא פשוט לקבל מהם את התשלום מראש. במצב כזה, אין שום משמעות לכך שהלקוח מפר את ההסכם, כי התשלום כבר נמצא אצלנו. אבל לא תמיד ניתן לקבל תשלום מראש, במיוחד כאשר מדובר בלקוחות גדולים או לקוחות עסקיים.
במצבים בהם אי אפשר לקבל את התשלום מראש, צריך לבנות את העסקה כך שהתשלומים יבוצעו בשלבים קטנים וברורים לאורך התהליך. במקום לספק סחורה או שירות בשווי מיליון שקלים ורק אז לבקש תשלום, יש לתת את המוצר או השירות במנות קטנות - לדוגמה, לספק מוצרים בשווי אלף שקלים, לקבל את התשלום, ורק לאחר מכן להמשיך לשלב הבא. בשיטה זו, אם הלקוח לא משלם בזמן או מפר את ההסכם, הסיכון מוגבל לסכום מצומצם ביותר.
איך להימנע מחשיפה גבוהה בעסקאות גדולות?
אליעד נותן דוגמה מאוד מפורטת לעניין זה. במקום לתת ללקוח סחורה בשווי מיליון שקלים ואחר כך לנסות לגבות ממנו את הכסף, אפשר לתת ללקוח סחורה בשווי נמוך כמו 10,000 או אפילו 1,000 שקלים. התשלום עבור הסחורה הזו יהיה התנאי להמשך קבלת הסחורה. כך, גם במקרה הגרוע ביותר שבו הלקוח לא ישלם, הנזק יהיה קטן משמעותית ולא יגיע למיליונים. הגישה הזו מתאימה מאוד למצבים שבהם אנו חושדים מראש באמינות הלקוח.
מדוע חשוב להימנע ממתן אשראי גבוה מדי ללקוחות בעייתיים?
הסיבה היא פשוטה: לקוחות שלא עומדים בהסכמים לא יתרגשו מכך שכתוב בחוזה שהם חייבים לשלם תוך 30 או 60 יום. כשיגיע מועד התשלום, הם עלולים להמציא תירוצים כמו "אין לי כסף", "המצב קשה", "אכלו לי, שתו לי", וכדומה. מכיוון שאנחנו לא יכולים לסמוך על כך שמה שכתוב בחוזה יגרום להם לשלם, חובה לבנות מראש תנאי תשלום מצומצמים ופרקטיים, ולספק סחורה רק לאחר שהתקבל תשלום על השלב הקודם.
מהי המסקנה החשובה ביותר לגבי כתיבת חוזה והתנהלות עם לקוחות?
המסקנה המרכזית שאליעד חוזר ומדגיש אותה היא לא לסמוך על ההסכם הכתוב. הסכם הוא כלי חשוב, אך אין לו משמעות אם הצד השני אינו מעוניין לקיים אותו. הפתרון היעיל הוא או לקבל תשלום מראש, או לחלק את העסקה לשלבים שבהם התשלום מתקבל אחרי כל שלב קטן. כך מצמצמים את הנזק והסיכון הכלכלי למינימום האפשרי.
לסיכום, כאשר מתמודדים עם לקוח שמפר הסכמים, האפשרויות הן או להפסיק לעבוד איתו לחלוטין, או לעבוד איתו בזהירות רבה תוך הגבלת החשיפה לסכומים קטנים, על ידי קבלת תשלום מראש או באמצעות חלוקת העסקה לתשלומים קטנים שמקטינים משמעותית את הסיכון.
כאשר אנחנו עושים עסקים, קיים סיכון תמידי שלקוחות יפרו את ההסכם בינינו. הסכמים עסקיים נועדו להגן עלינו, אך מה עושים כשהלקוח אינו עומד בהם באופן עקבי? לפי אליעד, ישנן שתי דרכים מרכזיות להתמודד עם לקוח שמפר הסכמים:
האם כדאי להפסיק לעבוד עם לקוח שמפר הסכמים?
האפשרות הראשונה שאליעד מציג היא הפשוטה ביותר - לא לעבוד עם לקוחות שלא עומדים בהסכמים. לפי גישה זו, אם לקוח מפר הסכם ברור ומדויק, מדוע בכלל להמשיך לעשות איתו עסקים? הרעיון כאן הוא לא לבזבז זמן ואנרגיה על לקוח שאינו אמין ושההתנהגות שלו גורמת לנו נזקים כלכליים וטרחה מיותרת. אם מדובר במצב שבו ידוע בוודאות מוחלטת שהלקוח לא ישלם, אין שום סיבה להמשיך לעבוד איתו, אלא אם כן קיים רצון מפורש לעבוד איתו בחינם מטעמים מסוימים.
איך להמשיך לעבוד עם לקוח בעייתי מבלי להסתכן יותר מדי?
במקרים רבים, לא מדובר בוודאות מוחלטת שהלקוח יפר את ההסכם, אלא רק בסיכון מוגבר לכך שהוא יעשה בעיות וינסה להתחמק מתשלום. במצב כזה, ההמלצה של אליעד היא להמשיך לעבוד איתו, אבל לעשות זאת בצורה שמקטינה את החשיפה הכלכלית שלנו מולו למינימום האפשרי. הרעיון המרכזי כאן הוא לא להסתמך על ההסכם בלבד, משום שמי שלא מתכוון לקיים הסכמים ממילא לא יתרשם ממסמך כתוב.
מדוע לא כדאי לסמוך רק על ההסכם עצמו?
אליעד מדגיש שהסכם הוא בסופו של דבר רק נייר. אם הלקוח לא רוצה לעמוד בהסכם, לא באמת משנה מה בדיוק כתוב שם, כי כדי לאכוף את ההסכם ניאלץ בדרך כלל להגיע לבית המשפט - דבר שעלול להיות יקר, ארוך ומסובך. לכן, המסקנה החשובה היא לבנות מראש את מערכת היחסים כך שלא תהיה תלויה רק בהסכם. יש להבטיח שמבחינה פרקטית, אי - עמידה של הלקוח בתנאי התשלום לא תגרום לנו נזק גדול.
איך לבנות את ההסכם בצורה שתצמצם סיכונים?
הדרך האידיאלית ביותר להתמודד עם לקוחות שמפרים הסכמים, לדברי אליעד, היא פשוט לקבל מהם את התשלום מראש. במצב כזה, אין שום משמעות לכך שהלקוח מפר את ההסכם, כי התשלום כבר נמצא אצלנו. אבל לא תמיד ניתן לקבל תשלום מראש, במיוחד כאשר מדובר בלקוחות גדולים או לקוחות עסקיים.
במצבים בהם אי אפשר לקבל את התשלום מראש, צריך לבנות את העסקה כך שהתשלומים יבוצעו בשלבים קטנים וברורים לאורך התהליך. במקום לספק סחורה או שירות בשווי מיליון שקלים ורק אז לבקש תשלום, יש לתת את המוצר או השירות במנות קטנות - לדוגמה, לספק מוצרים בשווי אלף שקלים, לקבל את התשלום, ורק לאחר מכן להמשיך לשלב הבא. בשיטה זו, אם הלקוח לא משלם בזמן או מפר את ההסכם, הסיכון מוגבל לסכום מצומצם ביותר.
איך להימנע מחשיפה גבוהה בעסקאות גדולות?
אליעד נותן דוגמה מאוד מפורטת לעניין זה. במקום לתת ללקוח סחורה בשווי מיליון שקלים ואחר כך לנסות לגבות ממנו את הכסף, אפשר לתת ללקוח סחורה בשווי נמוך כמו 10,000 או אפילו 1,000 שקלים. התשלום עבור הסחורה הזו יהיה התנאי להמשך קבלת הסחורה. כך, גם במקרה הגרוע ביותר שבו הלקוח לא ישלם, הנזק יהיה קטן משמעותית ולא יגיע למיליונים. הגישה הזו מתאימה מאוד למצבים שבהם אנו חושדים מראש באמינות הלקוח.
מדוע חשוב להימנע ממתן אשראי גבוה מדי ללקוחות בעייתיים?
הסיבה היא פשוטה: לקוחות שלא עומדים בהסכמים לא יתרגשו מכך שכתוב בחוזה שהם חייבים לשלם תוך 30 או 60 יום. כשיגיע מועד התשלום, הם עלולים להמציא תירוצים כמו "אין לי כסף", "המצב קשה", "אכלו לי, שתו לי", וכדומה. מכיוון שאנחנו לא יכולים לסמוך על כך שמה שכתוב בחוזה יגרום להם לשלם, חובה לבנות מראש תנאי תשלום מצומצמים ופרקטיים, ולספק סחורה רק לאחר שהתקבל תשלום על השלב הקודם.
מהי המסקנה החשובה ביותר לגבי כתיבת חוזה והתנהלות עם לקוחות?
המסקנה המרכזית שאליעד חוזר ומדגיש אותה היא לא לסמוך על ההסכם הכתוב. הסכם הוא כלי חשוב, אך אין לו משמעות אם הצד השני אינו מעוניין לקיים אותו. הפתרון היעיל הוא או לקבל תשלום מראש, או לחלק את העסקה לשלבים שבהם התשלום מתקבל אחרי כל שלב קטן. כך מצמצמים את הנזק והסיכון הכלכלי למינימום האפשרי.
לסיכום, כאשר מתמודדים עם לקוח שמפר הסכמים, האפשרויות הן או להפסיק לעבוד איתו לחלוטין, או לעבוד איתו בזהירות רבה תוך הגבלת החשיפה לסכומים קטנים, על ידי קבלת תשלום מראש או באמצעות חלוקת העסקה לתשלומים קטנים שמקטינים משמעותית את הסיכון.
- איך לעבוד עם לקוח בעייתי?
- איך להתמודד עם לקוח שלא עומד בהסכם?
- איך לבנות חוזה בטוח עם לקוח בעייתי?
- קביעת תנאי התשלום מול לקוח בעייתי
- מה לעשות אם לקוח מפר חוזה?
- לקוח שעושה בעיות עם התשלום
- צמצום סיכונים מול לקוחות בעייתיים
איך לעבוד עם לקוח שמפר הסכמים?
ישנם מצבים שבהם אנו יוצרים הסכם עם לקוח, אך מסיבה כלשהי אנו מוצאים את עצמנו במצב לא נוח - בין אם ההסכם עצמו נוסח באופן שגוי ובין אם הלקוח מפר את ההסכם למרות שהוא נוסח כראוי. נשאלת השאלה: מה עושים כאשר ההסכם כתוב נכון, אך הלקוח בכל זאת מפר אותו?
אפשרות ראשונה: לא לעבוד עם לקוח שמפר הסכמים
הגישה הראשונה היא פשוטה: אם יש לקוח שמפר הסכמים, אין טעם לעבוד איתו. אם אנחנו משקיעים זמן ואנרגיה בניסוח הסכם ברור ומדויק, אך הלקוח לא עומד בו, למה שנמשיך לעבוד איתו? זו אפשרות הגיונית עבור מי שלא רוצה להסתכן בהפסדים ובעוגמת נפש.
אפשרות שנייה: לעבוד עם הלקוח אך לצמצם חשיפה
אם בכל זאת נבחר לעבוד עם לקוח שיש חשש שיפר את ההסכם, יש צורך לנקוט בגישה זהירה ומושכלת. אם אנו יודעים בוודאות של 100% שהוא לא יעמוד בהסכם ולא ישלם לנו, אין היגיון לעבוד איתו - אלא אם כן יש לנו סיבה מוצדקת לעבוד בחינם. אך אם הסיכון הוא בגדר אפשרות בלבד, יש דרכים לצמצם את החשיפה ולהקטין את הסיכון.
הפתרון: הקטנת החשיפה הכספית
הדרך להתמודד עם לקוח כזה היא לבנות את ההסכם כך שהוא לא ישאיר אותנו חשופים לסיכון כלכלי גבוה. בעולם האידיאלי, הלקוח היה משלם מראש - ואז לא הייתה משמעות להפרת ההסכם מצידו, שכן התשלום כבר התקבל. אך מאחר שזה לא תמיד אפשרי, יש צורך לנקוט באמצעים אחרים.
איך מקטינים חשיפה?
בסופו של דבר, הסכם הוא רק מסמך. אם הלקוח מחליט שלא לקיים את התחייבויותיו, אין משמעות למה שכתוב בו - אלא אם כן נלך לבית משפט, דבר שעלול להיות יקר, מסובך ולגזול זמן רב. לכן, הפתרון החכם הוא לצמצם מראש את התלות בהסכם ולדאוג לכך שהתשלום יתבצע בשלבים ובאופן שלא ישאיר אותנו חשופים.
מסקנה
אם יש לקוח שמפר הסכמים, יש שתי אפשרויות: לא לעבוד איתו כלל או לעבוד איתו בזהירות תוך צמצום החשיפה הכספית. אין טעם לסמוך על הסכמים בלבד, אלא יש לבנות מנגנון שבו כל שלב מותנה בתשלום, כך שלא נהיה בסיכון גבוה להפסד.
למידע נוסף על הסכמים, כתיבת חוזים והתמודדות עם הפרות חוזה, ניתן להיכנס לאתר האינטרנט EIP.co.il ולחפש מידע נוסף בנושא.
בהצלחה!
ישנם מצבים שבהם אנו יוצרים הסכם עם לקוח, אך מסיבה כלשהי אנו מוצאים את עצמנו במצב לא נוח - בין אם ההסכם עצמו נוסח באופן שגוי ובין אם הלקוח מפר את ההסכם למרות שהוא נוסח כראוי. נשאלת השאלה: מה עושים כאשר ההסכם כתוב נכון, אך הלקוח בכל זאת מפר אותו?
אפשרות ראשונה: לא לעבוד עם לקוח שמפר הסכמים
הגישה הראשונה היא פשוטה: אם יש לקוח שמפר הסכמים, אין טעם לעבוד איתו. אם אנחנו משקיעים זמן ואנרגיה בניסוח הסכם ברור ומדויק, אך הלקוח לא עומד בו, למה שנמשיך לעבוד איתו? זו אפשרות הגיונית עבור מי שלא רוצה להסתכן בהפסדים ובעוגמת נפש.
אפשרות שנייה: לעבוד עם הלקוח אך לצמצם חשיפה
אם בכל זאת נבחר לעבוד עם לקוח שיש חשש שיפר את ההסכם, יש צורך לנקוט בגישה זהירה ומושכלת. אם אנו יודעים בוודאות של 100% שהוא לא יעמוד בהסכם ולא ישלם לנו, אין היגיון לעבוד איתו - אלא אם כן יש לנו סיבה מוצדקת לעבוד בחינם. אך אם הסיכון הוא בגדר אפשרות בלבד, יש דרכים לצמצם את החשיפה ולהקטין את הסיכון.
הפתרון: הקטנת החשיפה הכספית
הדרך להתמודד עם לקוח כזה היא לבנות את ההסכם כך שהוא לא ישאיר אותנו חשופים לסיכון כלכלי גבוה. בעולם האידיאלי, הלקוח היה משלם מראש - ואז לא הייתה משמעות להפרת ההסכם מצידו, שכן התשלום כבר התקבל. אך מאחר שזה לא תמיד אפשרי, יש צורך לנקוט באמצעים אחרים.
איך מקטינים חשיפה?
- במידה והלקוח לא משלם מראש, יש לבנות את ההסכם כך שהתשלומים יתבצעו בשלבים - כלומר, לא לספק את כל השירות או הסחורה בבת אחת.
- במקום לתת ללקוח סחורה בשווי מיליון שקלים ולחכות שישלם, ניתן לתת לו סחורה בשווי אלף שקלים, ורק לאחר שהוא משלם, לספק לו סחורה נוספת.
- בכך, אם הוא מפר את ההסכם, הנזק מוגבל לסכום קטן יחסית ולא למיליונים.
- במידה ומדובר על שירותים, ניתן לקבוע אבני דרך לתשלום - לדוגמה, תשלום ראשוני לפני תחילת העבודה, תשלום נוסף באמצע ותשלום סופי בסיום.
- חשוב להימנע מהמצב שבו הלקוח מקבל את כל התמורה לפני ששילם עליה, מה שעלול להפוך את גביית החוב לאתגר משמעותי.
בסופו של דבר, הסכם הוא רק מסמך. אם הלקוח מחליט שלא לקיים את התחייבויותיו, אין משמעות למה שכתוב בו - אלא אם כן נלך לבית משפט, דבר שעלול להיות יקר, מסובך ולגזול זמן רב. לכן, הפתרון החכם הוא לצמצם מראש את התלות בהסכם ולדאוג לכך שהתשלום יתבצע בשלבים ובאופן שלא ישאיר אותנו חשופים.
מסקנה
אם יש לקוח שמפר הסכמים, יש שתי אפשרויות: לא לעבוד איתו כלל או לעבוד איתו בזהירות תוך צמצום החשיפה הכספית. אין טעם לסמוך על הסכמים בלבד, אלא יש לבנות מנגנון שבו כל שלב מותנה בתשלום, כך שלא נהיה בסיכון גבוה להפסד.
למידע נוסף על הסכמים, כתיבת חוזים והתמודדות עם הפרות חוזה, ניתן להיכנס לאתר האינטרנט EIP.co.il ולחפש מידע נוסף בנושא.
בהצלחה!