וכאן אתן עוד נקודת מבט, לגבי למה לתת הנחה ללקוח, עשוי לגרום ללקוח לרצות לא לרכוש ממך. ולמה לתת הנחה ללקוח, יכול לעשות ללקוח רע מעצם זה שאתה נותן לו הנחה ועוד.
חבר או איש מכירות
אז ברמת העיקרון יש בזה כל מיני היבטים, אבל יש עוד היבט והוא, שאם אתה נותן ללקוח הנחה אחרי משא ומתן, דהיינו, אם אתה אומר מראש ללקוח מחיר מסוים ורק אחרי משא ומתן אתה נותן ללקוח הנחה, הרי שאתה גורם ללקוח להתייחס אליך כמו לאיש מכירות ולא כמו לחבר.
כי אם היית מוכר לחבר הכי טוב שלך, שאתה רוצה רק בטובתו ולא רוצה למכור לו אם זה לא יהיה לו טוב, הרי שבמקרה כזה כנראה שהיית מנסה לקחת לו כמה שפחות וכנראה שמראש היית אומר לו את המחיר אחרי הנחה. ולא היית מנהל איתו משא ומתן ורק אחר כך נותן לו הנחה.
במילים אחרות, ככל שמתנהל משא ומתן יותר קשה ורק אחריו הלקוח מקבל הנחה, ככה הלקוח מרגיש יותר שאתה לא חבר שלו ושאתה לא רוצה רק בטובתו, אלא שאתה איש מכירות שרוצה להוציא ממנו כמה שיותר כסף. וזה עצמו עשוי לגרום ללקוח לרצות לא לרכוש ממך. כי הלקוח היה מעדיף לרכוש מחבר שלו שרוצה רק בטובתו ולא מאיש מכירות שרוצה את הכסף שלו.
אולי המחיר לא הכי טוב שיש
באותו עניין בדיוק, אם אתה נותן הנחה ללקוח, אתה גורם ללקוח להטיל ספק בתמחור שלך. וזה גורם ללקוח להרגיש רע, בגלל שהוא חושב שהוא אולי יכול לקבל הנחה עוד יותר גדולה. ואסביר שוב, אם אתה נותן הנחה ללקוח, זה בעצם אומר ללקוח, שהמחיר שאמרת לו מראש, הוא לא מחיר סופי. דהיינו, שיש מקום למשא ומתן. ואז הלקוח חושב לעצמו, שאולי גם עכשיו אחרי שנתת לו הנחה, אז אולי יש אפשרות לקבל הנחה נוספת. כך שאולי כרגע המחיר שאתה נותן לו אחרי הנחה, אולי הוא לא המחיר האופטימאלי.
לעומת זאת, אם לא תיתן הנחה ללקוח, הוא יכול להבין שהמחיר שהוא מקבל ממך, הוא המחיר הטוב ביותר שהוא יכול לקבל. כי אין אפשרות לקבל הנחה כלשהי.
הסתרת מידע מהלקוח
ועוד סיבה אפשרית לכך שלתת הנחה ללקוח יכול לעשות לו רע, היא בגלל שאם אתה אומר ללקוח מחיר אחד ואחרי משא ומתן נותן לו הנחה, הרי שהלקוח מרגיש שבעצם אתה הסתרת ממנו מידע שהיה יכול לסייע לו. כי זה שנתת לו את ההנחה רק אחרי המשא ומתן זאת עובדה. וזה שהמחיר הסופי יותר טוב לו מאשר בהתחלה, זאת גם עובדה. וזה בעצם אומר, שאתה לא חשפת מההתחלה את כל המידע שהיה יכול לשרת את הלקוח, כי אתה הסתרת את המחיר של ההנחה, בהתחלת המשא ומתן.
וזה בעצם יכול לגרום ללקוח לחשוב שאולי אתה מסתיר ממנו עוד מידע שיכול לעזור לו. לדוגמה אולי יש חסרונות במוצר, שיעזור ללקוח לדעת את החסרונות האלו כדי לא לרכוש את המוצר. ואתה אולי מסתיר את המידע מהלקוח. במילים אחרות, לתת ללקוח הנחה אחרי משא ומתן, זה כמו להסתיר ממנו מידע בהתחלת המשא ומתן. ואז אולי אתה מסתיר ממנו עוד מידע.
אין מספיק ביקוש למוצר, כי הוא לא טוב
היבט נוסף, יתכן שהלקוח יחשוב שאתה נותן לו הנחה, כי אין לך מספיק ביקוש. כי בדרך כלל נותנים הנחה, כשאין מספיק ביקוש. ככה שאם אתה נותן הנחה, אולי אין למוצר מספיק ביקוש. ואם אין למוצר מספיק ביקוש, אולי זה בגלל שהמוצר לא הכי טוב שיש. ואז אולי לא כדאי לרכוש את המוצר גם לא אחרי הנחה.
בגלל כל הסיבות האלו וגם כמובן בגלל סיבות נוספות, צריכים לדעת האם לתת ללקוח הנחה ואיך לתת ללקוח הנחה ואיך להציג הנחה ללקוח ומתי לתת הנחה וכמה לתת ללקוח הנחה ועוד. וכל זה גם בגלל, שעצם זה שאתה נותן הנחה ללקוח, זה עושה לו גם רע ולפעמים הלקוח לא ירכוש את המוצר, דווקא בגלל שנתת לו הנחה. ולכן גם לתת הנחה ללקוח, גם את זה צריכים ללמוד.
חבר או איש מכירות
אז ברמת העיקרון יש בזה כל מיני היבטים, אבל יש עוד היבט והוא, שאם אתה נותן ללקוח הנחה אחרי משא ומתן, דהיינו, אם אתה אומר מראש ללקוח מחיר מסוים ורק אחרי משא ומתן אתה נותן ללקוח הנחה, הרי שאתה גורם ללקוח להתייחס אליך כמו לאיש מכירות ולא כמו לחבר.
כי אם היית מוכר לחבר הכי טוב שלך, שאתה רוצה רק בטובתו ולא רוצה למכור לו אם זה לא יהיה לו טוב, הרי שבמקרה כזה כנראה שהיית מנסה לקחת לו כמה שפחות וכנראה שמראש היית אומר לו את המחיר אחרי הנחה. ולא היית מנהל איתו משא ומתן ורק אחר כך נותן לו הנחה.
במילים אחרות, ככל שמתנהל משא ומתן יותר קשה ורק אחריו הלקוח מקבל הנחה, ככה הלקוח מרגיש יותר שאתה לא חבר שלו ושאתה לא רוצה רק בטובתו, אלא שאתה איש מכירות שרוצה להוציא ממנו כמה שיותר כסף. וזה עצמו עשוי לגרום ללקוח לרצות לא לרכוש ממך. כי הלקוח היה מעדיף לרכוש מחבר שלו שרוצה רק בטובתו ולא מאיש מכירות שרוצה את הכסף שלו.
אולי המחיר לא הכי טוב שיש
באותו עניין בדיוק, אם אתה נותן הנחה ללקוח, אתה גורם ללקוח להטיל ספק בתמחור שלך. וזה גורם ללקוח להרגיש רע, בגלל שהוא חושב שהוא אולי יכול לקבל הנחה עוד יותר גדולה. ואסביר שוב, אם אתה נותן הנחה ללקוח, זה בעצם אומר ללקוח, שהמחיר שאמרת לו מראש, הוא לא מחיר סופי. דהיינו, שיש מקום למשא ומתן. ואז הלקוח חושב לעצמו, שאולי גם עכשיו אחרי שנתת לו הנחה, אז אולי יש אפשרות לקבל הנחה נוספת. כך שאולי כרגע המחיר שאתה נותן לו אחרי הנחה, אולי הוא לא המחיר האופטימאלי.
לעומת זאת, אם לא תיתן הנחה ללקוח, הוא יכול להבין שהמחיר שהוא מקבל ממך, הוא המחיר הטוב ביותר שהוא יכול לקבל. כי אין אפשרות לקבל הנחה כלשהי.
הסתרת מידע מהלקוח
ועוד סיבה אפשרית לכך שלתת הנחה ללקוח יכול לעשות לו רע, היא בגלל שאם אתה אומר ללקוח מחיר אחד ואחרי משא ומתן נותן לו הנחה, הרי שהלקוח מרגיש שבעצם אתה הסתרת ממנו מידע שהיה יכול לסייע לו. כי זה שנתת לו את ההנחה רק אחרי המשא ומתן זאת עובדה. וזה שהמחיר הסופי יותר טוב לו מאשר בהתחלה, זאת גם עובדה. וזה בעצם אומר, שאתה לא חשפת מההתחלה את כל המידע שהיה יכול לשרת את הלקוח, כי אתה הסתרת את המחיר של ההנחה, בהתחלת המשא ומתן.
וזה בעצם יכול לגרום ללקוח לחשוב שאולי אתה מסתיר ממנו עוד מידע שיכול לעזור לו. לדוגמה אולי יש חסרונות במוצר, שיעזור ללקוח לדעת את החסרונות האלו כדי לא לרכוש את המוצר. ואתה אולי מסתיר את המידע מהלקוח. במילים אחרות, לתת ללקוח הנחה אחרי משא ומתן, זה כמו להסתיר ממנו מידע בהתחלת המשא ומתן. ואז אולי אתה מסתיר ממנו עוד מידע.
אין מספיק ביקוש למוצר, כי הוא לא טוב
היבט נוסף, יתכן שהלקוח יחשוב שאתה נותן לו הנחה, כי אין לך מספיק ביקוש. כי בדרך כלל נותנים הנחה, כשאין מספיק ביקוש. ככה שאם אתה נותן הנחה, אולי אין למוצר מספיק ביקוש. ואם אין למוצר מספיק ביקוש, אולי זה בגלל שהמוצר לא הכי טוב שיש. ואז אולי לא כדאי לרכוש את המוצר גם לא אחרי הנחה.
בגלל כל הסיבות האלו וגם כמובן בגלל סיבות נוספות, צריכים לדעת האם לתת ללקוח הנחה ואיך לתת ללקוח הנחה ואיך להציג הנחה ללקוח ומתי לתת הנחה וכמה לתת ללקוח הנחה ועוד. וכל זה גם בגלל, שעצם זה שאתה נותן הנחה ללקוח, זה עושה לו גם רע ולפעמים הלקוח לא ירכוש את המוצר, דווקא בגלל שנתת לו הנחה. ולכן גם לתת הנחה ללקוח, גם את זה צריכים ללמוד.