... אף אחד מהצדדים, לא יכול להיות מרוצה ב 100% מהעסקה. כי כל אחד נאלץ לוותר על משאב (כסף / מוצר) כלשהו, למען השגת התועלת מהעסקה המשותפת. וכאשר המוכר מנסה למכור את המוצר ללקוח, בעצם מתנהל כאן דו קרב, בין החשיבה של המוכר, לבין החשיבה של הלקוח. כי הלקוח מנסה להקטין את ערך המוצר, כדי להקטין את העלות שלו לרכוש את המוצר. והמוכר מנסה להגדיל את ערך המוצר, כדי להגדיל את התועלת שהוא יקבל מהלקוח, על רכישת המוצר. וכיוב בכל תהליך של משא ומתן, שהוא תהליך של דו קרב רעיוני, בין הצדדים השונים. ובדיוק כמו בשדה הקרב ...

... ללקוח לשנות את דעתו, והלקוח מודע לכך שגרמו לו לשנות את דעתו. כגון לדוגמה שהלקוח לא רוצה לרכוש איזה מוצר, ובצורה גלויה הוא אומר שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר הזה, כגון לדוגמה בגלל שהוא טוען שאין לו צורך במוצר. ובמקרה כזה, השפעה על המודע של הלקוח, פירושה, שבצורה גלויה, המוכר משכנע את הלקוח, שהוא כן צריך את המוצר, עד שהלקוח מוכן לקבל את האפשרות שהוא כן צריך את המוצר. וזאת נקראת השפעה גלויה על המודעות של הלקוח. והיתרונות של צורת השפעה כזאת, שבה הלקוח באופן מודע מבין שגרמו ... שהלקוח בצורה ברורה, מודע לכך שהוא שינה את העמדה שלו. זא הלקוח יודע ברמת המודעות שלו, שהוא כרגע חושב שהמוצר כן מתאים לו. ואם משכנעים את המודעות הגלויה של הלקוח, בכך שהוא צריך את המוצר, אז ההיגיון אומר שהלקוח אכן ירכוש את המוצר, כי הוא מודע לכך שהוא חושב שהוא צריך את המוצר. אבל, כאשר משכנעים את הלקוח בצורה גלויה, יש לכך גם חיסרון. כי זה נכון שמצד אחד הלקוח אכן מודע בצורה גלויה לכך שהוא חושב כרגע שהוא רוצה את המוצר. אבל מצד שני, הלקוח מודע לכך, שזה שהוא רוצה את המוצר כרגע, המחשבה הזאת, לא הגיעה מתוכו, אלא היא הגיעה ממקום חיצוני לו, שזה בעצם המוכר ששכנע אותו בצורה גלויה. וכאשר הלקוח מודע לכך שבעצם המחשבה שאומרת לו שהוא רוצה לקנות את המוצר, שהמחשבה הזאת הגיע ממקום חיצוני לו, אז ממילא זה יוצר תחושה של נפרדות וחוסר הזדהות, בין המחשבה הזאת, לבין ... אז ממילא הוא מטיל בה ספק, וזה עלול ליצור אצלו חוסר אמון, בינו לבין המחשבה שהוא רוצה לקנות את המוצר. ולפעמים ישנם אפילו מצבים, שבהם הלקוח באמת צריך את המוצר. והלקוח בטעות חושב שהוא לא צריך את המוצר. ואחכ אם משכנעים את הלקוח בצורה גלויה, שהוא כן צריך את המוצר. אז לפעמים בגלל שהלקוח זוכר שבהתחלה הוא לא רצה את המוצר, אז הוא מביע התנגדות לכך שהוא כן צריך את המוצר, למרות שהוא באמת צריך את המוצר. והלקוח עלול להתנגד לכך שהוא צריך את המוצר, למרות שהוא מבין שהוא צריך אותו, כדי לשמור על האגו שלו. או משום שלא נוח לו להודות שהוא טועה. ... את זה שהוא טעה, ושהוא משנה את דעתו. ואז הוא מתעקש לצאת צודק, ואז הוא עלול לסרב לרכוש את המוצר, רק משום שהוא מודע לכך שאותה המחשבה הגיע ממקור חיצוני לו. ולשם כך, יש עוד שיטת השפעה על המודעות ... הלקוח, שהיא השפעה סמויה. והשפעה סמויה על המודעות של הלקוח, פירושה, שכאשר הלקוח לדוגמה אומר שהוא לא צריך את המוצר הזה וכיוב, אז לא אומרים לו בצורה גלויה שהוא כן צריך את המוצר. אבל כן גורמים לו להבין מעצמו שהוא כן צריך את המוצר. לדוגמה: על ידי זה שמסבירים לו פעם נוספת את היתרונות של המוצר, כאילו לא מתוך מטרה גלויה לשכנע אותו. ותוך כדי שמסבירים לו את היתרונות של המוצר, מדגישים לו דברים מסוימים, ושותלים לו מחשבות בתת המודע שלו, שיגרמו לו לרכוש את המוצר. ולשתול מחשבות בתת המודע של הלקוח, ולשלוט בתת המודע של הלקוח, היתרון של זה הוא, שהדבר הזה גורם ללקוח ... ומתוך רצונו החופשי. ואז ללקוח יש הזדהות גדולה יותר, עם המחשבה החדשה שלו, שאומרת לו שהוא כן רוצה את המוצר. כי לפעמים האדם מאמין לעצמו, יותר ממה שהוא מאמין לאנשים אחרים. וכאשר המחשבה שאומרת לו שהוא צריך לקנות את המוצר, כאשר הלקוח חושב שהמחשבה הזאת מגיעה מתוכו בצורה אוטנטית, בלי שהוא מבין שהמחשבה הזאת נשתלה אצלו על ידי המוכר, ... הלקוח, יש בה יתרונות כנל. והעיקר שלה הוא, שהלקוח חושב, שהמחשבה שלו מגיעה ממנו ושהוא עצמו רוצה לרכוש את המוצר, ולא שמישהו אחר גורם לו לחשוב כך או אחרת, אלא שהוא עצמו חושב כך או אחרת. ואז הלקוח מביע יותר אמון, באותה המחשבה שאומרת לו לרכוש את המוצר. אבל, כמובן שיש גם חיסרון בכך ששותלים מחשבות בתת המודע של הלקוח, באמצעות סוגסטיה וכיוב. והחיסרון הוא, שלפעמים הלקוח ... ככ את המסרים ששותלים לו בתת המודע שלו. ולפעמים בגלל שהלקוח אמר בצורה גלויה שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר, אז גם אם שותלים לו מסרים בתת המודע שלו, שהוא כן רוצה לרכוש את המוצר, אז לפעמים קשה מאוד ללקוח להעביר את המסרים האלו, מתת המודע שלו, אל רמת המודעות שלו. כי לפעמים הלקוח יודע בצורה מודעת וגלויה, שהוא סירב לרכוש את המוצר. ולפעמים זה גורם לכך, שהלקוח מתעלם מהמסרים שיש בתת המודע שלו, שאומרים לו כן לרכוש את המוצר. כי קשה לו להבין שהוא בעצם שינה את דעתו, ושהוא צריך להחליף את המחשבה שלו, ברמת המודע החיצוני שלו. ... שהוא יבצע את פעולת הרכישה. ולפעמים המודעות של הלקוח צריכה עזרה, לעזור ללקוח להבין שהוא כן רוצה לרכוש את המוצר. והעזרה הזאת אם היא גלויה, אז הלקוח יכול לחשוב בטעות, שמנסים לרמות אותו וכיוב. ובסיכומו של דבר, יש יתרונות ...

... יכול למצוא עצמו חוזר עליה באופן אוטומטי בסיטואציה לא מתאימה, וכך נכשל. לדוגמה, אדם שלמד שיטה מסוימת כיצד למכור מוצר, יפעל באופן אוטומטי ויחזור על אותה טכניקה, בלי להבחין שהסיטואציה השתנתה ודורשת טכניקה אחרת לגמרי. אליעד מדגיש כי הבעיה ...

... הלקוח, והוא יודע לזהות, האם הלקוח הציג את ההתנגדות שלו בצורה סובייקטיבית, כגון לדוגמה אני חושב שאין לי צורך במוצר הזה. או לדוגמה האם הלקוח צמצם את ההתנגדות שלו, כגון לדוגמה אני לא צריך כרגע את המוצר הזה. או לדוגמה שהלקוח הכליל את ההתנגדות שלו אף אחד לא יכול להשתמש במוצר הזה. או לדוגמה שהלקוח אומר המוצר הזה לא יכול להביא תועלת לאף אחד. או שלעומת זאת הלקוח אומר המוצר הזה לא יכול להביא לי תועלת. וכיוב אפשר לתת אין סוף דוגמאות נוספות, שבהן הלקוח מוסיף מילה כלשהי / ...

... לו מראש תשובה טובה לכל התנגדות אפשרית של הלקוח. תשובה כל כך טובה, שמסבירה ללקוח, למה עליו לקנות את המוצר הזה, דווקא בגלל הסיבה שבגללה הלקוח חושב שהוא לא אמור לקנות את המוצר, וכמו שהסברתי את זה במקום אחר. יחד עם זאת, יש לציין ולהסביר, כי לא משנה כמה אתה כאיש מכירות, ... בדיוק מה נכון ללקוח וכולי, אעפכ אין מצווה להראות ללקוח שהוא טועה. המטרה בתהליך מכירה, היא למכור ללקוח את המוצר. ולא בהכרח שאם תראה ללקוח שהוא טועה ושאתה צודק, לא בהכרח שזה ישרת את המטרה של המכירה. כי יכול להיות שזה יפגע באגו של הלקוח וכיוב, ואז הלקוח דווקא ירגיש רע ולא ירצה לקנות ממך את המוצר. לא בגלל שהמוצא לא מתאים לו, אלא בגלל שרע לו בתהליך המכירה, דווקא משום שהראית לו שהוא טועה. ולכן ...

... לא הוגדרו עדיין כטובות או רעות. לדוגמה הלקוח אומר זה לא רלוונטי. אז שאלה של האם כבר רכשת את המוצר, עשויה לגרור תשובה של כן, רכשתי את המוצר, שאז לכאורה צריכים לסיים את השיחה. לעומת שאלה של תוכל בבקשה להסביר לי למה אתה מתכוון לא רלוונטי וכיוב, ...

... בסדר נכון. ובנוסף לכל זה אתה מסביר לו כמה שאתה בכלל שוקל להפסיק לצרוך, אתה בכלל שוקל להפסיק לצרוך מוצרי מזון תעשייתיים ואתה חושב להתחיל לאכול רק טבעי, וכמה רעל דוחפים לנו באוכל, ולא יודע מה, וכמה זה גרוע ... כן אני רוצה אבל שיפסיק לעשן. אליעד: רגע, אז מה אכפת לך, אתה אומר שהוא לא יהיה בחרדות ממחלות ממוצרי מזון אחרים או אין לך עניין להפחיד אותו? ש: אני מכניס אותו לאלף לחרדות. אליעד: טוב טוב, אחרי שהוא ...

... אותה בהתאמה לאדם שאתה מדבר איתו. אבל הרעיון באופן כללי הוא, שנניח לדוגמה שאתה רוצה לגרום ללקוח לקנות את המוצר שלך. אז לפני שאתה מגיע איתו לנקודת ההחלטה שבה הוא צריך להחליט אם לקנות את המוצר שלך או לא, אז לפני כן עליך לשאול אותו שאלות, שאתה יודע מראש שהוא ישיב עליהן בחיוב. כגון לדוגמה, ... אתה רוצה שהילדים שלך יאהבו אותך יותר? תשובה: כן. האם אתה אוהב את עצמך? תשובה: כן. האם תקנה את המוצר הזה, שיגרום לך לשדרוג / הנאה / שהילדים שלך יאהבו אותך, והכל בגלל שאתה אוהב את עצמך? תשובה: כן! ...

... את הגישה הבסיסית שלו לתהליך המכירה. דהיינו, שעל איש המכירות בראש ובראשונה לנסות להבין איפה הוא עושה טוב ללקוח, במוצר שהוא מוכר ללקוח. ועל איש המכירות לקחת את כל המחשבות השליליות שרצות לו בראש במשך היום באינטראקציה עם הלקוחות ... את התועלת שהוא מביא ללקוח. ואם וכאשר איש המכירות יבין, שזה שהלקוח אמר לו לא, זה לא אומר בהכרח שהמוצר לא טוב / דברים שליליים אחרים על איש המכירות והמוצר. על ידי כל הדברים האלו, מפלס המתח והחרדה של איש המכירות יורד. ובמקום שחיקה, יכולה להגיע תחושת התלהבות. כמו ...

... מצבים, כגון לדוגמה כאשר מעבירים מסרים תת הכרתיים בפרסומות וכיוב, שבהם גורמים לאדם להבין מסר כלשהו מהפרסומת. למרות שבאמת המוצר בשטח, הוא לא באמת כפי מה שהאדם מבין מהפרסומת. ולא תמיד משקרים לאדם בצורה גלויה ומוסרים לו מידע שגוי. ... וסוג של הטעייה צרכנית (הטעייה בפרסום), בצורה מניפולטיבית ומתוחכמת. שבה גורמים לתת המודע של האדם להבין דבר כלשהו לגבי המוצר. למרות שבאמת המוצר יכול להיות שהוא בכלל הפוך ושונה ממה שהלקוח הבין מהפרסומת. ואת זה עושים באמצעות הדרך שאותה אני מבאר כאן. ...