... שלבים שונים. נתחיל מהשלב השני. השלב השני הוא, אחרי שהלקוח כבר רכש את המוצר שירות שלנו. במקרה כזה, אנחנו צריכים לאתר את צרכי הלקוח, כדי לספק ללקוח בדיוק את מה שהוא צריך. לדוגמה, לקוח שרכש מוצר מקרר, נצטרך לדעת להיכן הלקוח רוצה שהמוצר שלו יגיע. או לדוגמה לקוח שרכש שירותי יעוץ אישי, נצטרך לדעת מה בדיוק הוא רוצה וצריך לדעת כדי לתת לו יעוץ. או לדוגמה לקוח שרוכש שירותי עורך דין פלילי, במקרה כזה נצטרך ... שהוא צריך בהתאם לצורך שלו. אחזור שוב: אחרי שהלקוח כבר רכש את השירות מוצר, אז במידה ונרצה לגרום ללקוח להיות מרוצה ולספק לו את השירות הכי טוב עבורו, לשם כך נצטרך לאתר את הצרכים של הלקוח, כדי שנוכל לספק לו את השירות הטוב ביותר בהתאם לצרכים שלו. ... עוד סוג של איתור צרכים, והוא איתור צרכים שמתרחש לפני שהלקוח רוכש את המוצר ולפני שהוא מתחיל להיות לקוח משלם. גם בשלב הזה, שהלקוח הוא עדיין רק לקוח פוטנציאלי, גם כאן צריכים לעשות איתור צרכים של הלקוח. למה? מכמה סיבות, שהמטרה שלהן, היא לגרום ללקוח לרכוש את המוצר. דהיינו, אם לדוגמה לא נדע בכלל מה הלקוח צריך, האם נוכל לסגור איתו עסקה? כנראה שלא. כי לא נדע אם בכלל אנחנו יכולים לספק ללקוח את השירות, לא נדע להציע ללקוח מחיר על מה ... אם הוא לא מתאים להיות לקוח שלנו ממגוון סיבות. לדוגמה הלקוח צריך שהמוצר יעלה עד X, והשירות שלנו עולה 2X, אז נסנן את הלקוח החוצה. דהיינו, המחיר שהלקוח מוכן לשלם, הוא אחד מהצרכים של הלקוח וכולי. בכל מקרה, צריכים לעשות איתור צרכי הלקוח, גם ... על הצרכים שלו, שקשורות לקבלת ההחלטה שלו, האם בכלל הוא רוצה לרכוש את המוצר הזה באופן כללי. יש גם שאלות וצרכים של הלקוח, שאמורים לגרום לו לרצות לרכוש מאיתנו ולא ממישהו אחר. אבל יש צרכים של הלקוח, שקשורים לשאלה, של מה יהיה כתוב בהסכם ברמה ... כאשר בעולם אידיאלי, היינו עושים איתור צרכים מלא, מייצרים ללקוח את המוצר, מציעים לו לרכוש אותו אחרי שהוא ישתמש בו ויהיה מרוצה. אבל פרקטית זה לא אפשרי. כמו כן צריכים לזכור, שהלקוח משלם עבור מילוי הצרכים שלו. אם נעשה איתור צרכים מלא במלואו ... האם זאת שאלה שאמורה לסייע ללקוח להפוך להיות לקוח משלם ולרכוש את המוצר, או שזאת שאלה שקשורה לאספקת השירות והמוצר אחרי שהלקוח ישלם. נניח שאנחנו מוכרים דירה ללקוח. הגיוני לפני שהלקוח יחתום על בקשת רכישה, שנדע כמה חדרים הוא צריך, מה התקציב של הלקוח, מה חשוב לו בבית, למה בכלל הוא רוצה ...

... אחד מהצדדים, לא יכול להיות מרוצה ב 100% מהעסקה. כי כל אחד נאלץ לוותר על משאב (כסף מוצר) כלשהו, למען השגת התועלת מהעסקה המשותפת. וכאשר המוכר מנסה למכור את המוצר ללקוח, בעצם מתנהל כאן דו קרב, בין החשיבה של המוכר, לבין החשיבה של הלקוח. כי הלקוח מנסה להקטין את ערך המוצר, כדי להקטין את העלות שלו לרכוש את המוצר. והמוכר מנסה להגדיל את ערך המוצר, כדי להגדיל את התועלת שהוא יקבל מהלקוח, על רכישת המוצר. וכיוב בכל תהליך של משא ומתן, שהוא תהליך של דו קרב רעיוני, בין הצדדים השונים. ובדיוק כמו בשדה הקרב בעולם הממשי שלנו, כך גם בשדה הקרב הרעיוני של שיטות משא ומתן ושל ניסיון ...

... המשמעותיים ביותר של אנשים הוא הפחד ממה יחשבו עליהם אחרים. לדוגמה, אם אדם מאמין מאוד ברעיון או במוצר כלשהו, אך מתבייש או חושש לספר עליו לאחרים, הדבר מעיד על כך שהוא לא בטוח לגמרי באותו רעיון או מוצר. אליעד ממחיש זאת על ידי כך שאם מישהו היה מציע לך כרטיסים חינם להצגה או למשחק, היית ממהר להציע אותם לאחרים, אך כשמדובר במשהו רוחני או ברעיונות עמוקים שאתה ...

... שהוא מוכן לשלם 100 שקלים, הוא אולי מוכן באמת לשלם 300 או אפילו 500, אם ישתכנע שהמוצר באמת טוב. לכן, כאשר המוכר מקבל מיד את ההצעה הראשונה של הלקוח, הוא למעשה גורם ללקוח לחשוב שהמוצר אינו שווה יותר. מדוע חשוב לא להסכים מיד להצעת המחיר הראשונה של הלקוח? אליעד מדגיש שכאשר מוכר מסכים להצעה הראשונה שהלקוח נתן, הוא מעביר ללקוח מסר שהמוצר שווה בדיוק את המחיר הנמוך, או אפילו פחות ממנו. הלקוח תופס זאת כאילו הוא היה יכול להציע אפילו מחיר נמוך יותר. במצב כזה, הלקוח מתחיל לפקפק בערך של המוצר וחושב שאולי מדובר בעסקה גרועה. לכן, לפעמים דווקא אי - הסכמה מיידית להצעת המחיר הראשונה מחזקת את התפיסה שהמוצר איכותי ושווה יותר. איך נכון להציג את העסקה כדי להימנע מחששות של הלקוח? כאשר מוכרים מוצר עם סיכון מסוים, כמו השקעות בבורסה או בשוק ההון, חשוב להציג את הדברים באופן שמאזן בין אפשרות ההפסד לאפשרות הרווח. אליעד מסביר שאסור להדגיש רק את אפשרות ההפסד. אם ... מוחלט שירוויח, כי אם הוא יפסיד בהתחלה, הוא יחשוב שרימו אותו ויאבד אמון במוכר ובמוצר. הדרך הנכונה היא להציג את הדברים בצורה ברורה ומאוזנת: להדגיש שיש סיכוי גבוה לרווח, אך גם להבהיר שיש אפשרות הפסד מסוימת. כך הלקוח מרגיש שהעסקה הוגנת ואמינה. מדוע אנשים ... מאוד, אבל אם הוא מרגיש שהמוכר לא מקבל את ההצעה מיד, זה דווקא יגרום לו לחשוב שהמוצר איכותי יותר ושווה לו לשלם יותר. באופן פסיכולוגי, הלקוח רוצה שהמוכר יעריך את המוצר שלו גבוה יותר ויראה התנגדות מסוימת, כי כך הוא משתכנע שהעסקה טובה. לכן, חשוב לדעת לזהות מתי הלקוח לא באמת בטוח בהצעה הראשונית שלו. למה לא נכון למכור עסקה על בסיס הפסד ... יוצר אצל הלקוח תחושה של הפסד. הלקוח מבין מהמשפט הזה שהמוכר עצמו לא בטוח בערך המוצר ובסיכויי ההצלחה שלו. נכון יותר לשאול כמה אתה מוכן להשקיע?, כדי שהלקוח יחשוב על הפוטנציאל להרוויח ולא על הפוטנציאל להפסיד. כך הלקוח רואה בעסקה הזדמנות ולא סיכון בלבד. מדוע חשוב שהמוכר יהיה משוכנע באחוזי ההצלחה של המוצר שלו? אליעד מציין שאם המוכר עצמו לא מאמין באופן מלא במוצר או בהשקעה שהוא מוכר, הוא מעביר זאת ללקוח בצורה לא מודעת. גם אם הוא אומר ללקוח שיש 90% סיכוי להצליח, אבל בראש שלו חושב בעיקר על ה - 10% סיכוי להפסיד, הוא ישדר ללקוח ... הראשונה של הלקוח. יש להציג את העסקה בצורה מאוזנת בין רווח להפסד, להאמין באמת במוצר ובסיכויי ההצלחה שלו, ולהבין שהלקוח לפעמים אומר דבר אחד ומתכוון לדבר אחר. המוכר צריך לדעת לזהות את הרצונות האמיתיים של הלקוח, ולפעול בהתאם כדי לשכנע אותו שערך המוצר גבוה יותר ממה שהוא הציע בהתחלה. איך לנהל משא ומתן עסקי? טכניקות לשכנוע לקוחות איך לסגור עסקאות בקלות? למה הלקוח מתחרט ברגע האחרון? איך להציג סיכונים בעסקה? איך לדעת ...

... עצמי בדייטים? אליעד מצביע על הטעות הנפוצה של אנשים שמנסים למכור את עצמם דרך היתרונות שלדעתם אמורים להיות מושכים, בלי לבדוק קודם מה באמת הצד השני מחפש. לדבריו, זה כמו למכור מוצר שלא יודעים אם בכלל יש לו ביקוש. הוא מדגים באמצעות מצב שבו מישהו מנסה להדגיש שהוא גאון, יפה ומוכשר, אך הבחורה אולי מחפשת תכונות ...

... שיווק שכנוע - איך לשכנע לקוחות לקנות את המוצר שלך? מחויב או אפשרי? כאן במאמר אבאר את אחד מהעקרונות הבסיסיים ביותר של שכנוע לקוחות. ויתבאר, כיצד באפשרותך כמוכר, להגדיל מכירות, באמצעות העברת מסר לתת המודע של ... מסוים. ונקודת מבט אחרת, היא נקודת מבט של גם משהו מסוים. לדוגמה: יש לקוח שחושב שהוא צריך שיהיה לו גם מוצר מסוים, בנוסף על המוצרים שכבר יש לו. ויש לקוח שחושב שהוא צריך שיהיה לו רק את אותו המוצר המסוים. ונשאל: איזה לקוח יש סיכוי גדול יותר, שהוא ירכוש את אותו המוצר? תשובה: כמובן שהלקוח שחושב שהוא צריך רק את אותו המוצר , יש סיכוי גדול יותר, לכך שהוא ירכוש את אותו המוצר. הרעיון הזה מבוסס על רעיון אחר עמוק יותר, והוא הרעיון של המחויב מול האפשרי. כל דבר בעולם שלנו, אפשר להתייחס אליו כאל דבר מחויב, שמחויב שצריך אותו ושמחויב שהוא נכון, ... שאולי הוא נכון, ושרק אפשרי שצריך אותו וכולי. וכך גם בעולם המכירות והשיווק. שהלקוח יכול להתייחס למוצר שלך, כאל דבר מחויב עבורו או כאל דבר שהוא רק אפשרי עבורו. הלקוח שמתייחס אל המוצר שלך, כאל דבר שהוא חייב להשיג אותו, אצל הלקוח הזה, המוצר שלך נכנס להגדרה של רק. שהלקוח מרגיש ומבין, שרק המוצר שלך יכול לספק לו את מה שהוא רוצה. לקוח כזה, יש סיכוי גדול יותר שהוא ירכוש את המוצר שלך, אם יש לו את היכולת לעשות זאת. מאחר שהוא חושב, שרק המוצר שלך הוא הטוב ביותר עבורו. ולעומת זאת, הלקוח יכול גם להתייחס למוצר שלך, כאל דבר שהוא רק אפשרי בלבד. דהיינו, הלקוח חושב, שזה רק אפשרי בלבד שהוא ירכוש את המוצר שלך, אבל הוא לא מרגיש שהוא חייב לרכוש את המוצר שלך. במקרה כזה, הלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל דבר שמוגדר כגם. דהיינו, הוא מוכן לרכוש גם את המוצר שלך, והוא לא יסרב שיהיה לו גם את המוצר שלך. אבל הוא לא חושב שהוא חייב להשיג רק את המוצר שלך, ושרק המוצר שלך יכול לעזור לו. ולכן, במקרה כזה לדוגמה, יש פחות סיכוי שהלקוח ירכוש את המוצר. מאחר שהוא חושב שזאת רק אפשרות בלבד שהוא ירכוש את המוצר, ושהוא לא חייב לרכוש את רק את המוצר שלך. והמשמעות של זה היא, שכאשר אתה מדבר עם הלקוח, עליך כמוכר, להשתדל להעביר לו את המסר, שהמוצר שלך, הוא מחויב עבורו, ושהוא לא רק אפשרי בלבד עבורו. ושהוא צריך רק את המוצר שלך, ולא גם את המוצר שלך. וככל שהלקוח יהיה יותר משוכנע, שהוא צריך רק את המוצר שלך, ושהוא חייב להשיג את המוצר שלך, כך יש סיכוי גדול יותר, לכך שהעסקה תתבצע. ...

... להחליש את ההתנגדות של הלקוח לביצוע העסקה. וכפי שכבר ביארתי, ההתנגדות של הלקוח, שואבת את כוחה, מהסיבה שעליה היא מבוססת. לדוגמה שהלקוח אומר אני לא רוצה לקנות את המוצר, כי אין לי כסף לקנות את המוצר. שאז ההתנגדות של הלקוח לרכישת המוצר, מבוססת על הסיבה, שאין לו כסף לרכישת המוצר. או לדוגמה לקוח שאומר, המוצר הזה לא מתאים לי, כי אין לי מקום בבית אשתי לא רוצה את המוצר הזה בבית וכיוב. שאז ההתנגדות של הלקוח היא, חוסר התאמה של המוצר עבורו. והסיבה לכך היא, ההתנגדות של אשתו חוסר מקום בבית וכיוב. וכפי שכבר ביארתי, הכוח של ההתנגדות, תלוי בסיבה שלו. ... כך ההתנגדות של הלקוח היא יותר חזקה. ויש דרך להחליש את ההתנגדות של הלקוח, על ידי זה שמשנים את הסיבה של ההתנגדות שלו. זא שגורמים ללקוח לחשוב, שהוא מתנגד לרכישת המוצר, מסיבה אחרת שהיא חלשה יותר מהסיבה שאותה הוא הציג. ובפועל זה אומר, שכאשר הלקוח מבטא התנגדות כלשהי, והוא מנמק אותה ... חלשה יותר, שתהיה דומה לסיבה שהוא אמר, אבל שבעצם היא תהיה שונה מהסיבה שהוא אמר. בכך שהיא תהיה חלשה יותר. כי קיימת אפשרות להכניס ללקוח את המחשבה, שהוא לא רוצה את המוצר, מסיבה אחרת שהיא סיבה חלשה הרבה יותר. אבל אם הלקוח יקלוט שזאת לא הסיבה שאותה הוא אמר, זה עלול ליצור אצל הלקוח חוסר אמון + זה עלול לגרום לכך שללקוח עכשיו תהיה סיבה נוספת לכך שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר. ולכן רצוי לחפש סיבה אחרת, שהיא מצד אחד תהיה דומה לסיבה המקורית של הלקוח. אבל מצד שני שהיא תהיה חלשה יותר מהסיבה ... אמר. ואחרי שמוצאים את הסיבה הזאת, אז פשוט צריך לחזור על המשפט של הלקוח, ולהחליף בתוכו את הסיבה שהלקוח אמר, לסיבה החדשה שרוצים שהלקוח יחשוב שבגללה הוא לא רוצה את המוצר. לדוגמה, הלקוח אומר אני לא רוצה את המוצר, כי אין לי כרגע כסף. אפשר להחליף את המשפט הזה לאתה לא רוצה את המוצר, כי כרגע אתה מעדיף לחסוך כסף לדברים אחרים. שזה בעצם אומר, שכן יש לך כסף, אבל זה לדברים אחרים, וזה רק מתוך העדפה בלבד. או לדוגמה אתה לא רוצה את המוצר, כי אתה מחכה לכך שיהיה לך יותר כסף כדי לקנות אותו. דהיינו, אתה כן רוצה את המוצר, ואתה אפילו מחכה לכך שתוכל לקנות את המוצר, אבל כרגע, לא שאין לך כסף, אלא שאתה חושב שאין לך מספיק כסף (נשתל במילה יותר כסף), כדי לקנות את המוצר. או לדוגמה אתה לא רוצה את המוצר, כי אתה רוצה לרכוש אותו במחיר זול יותר. שזה בעצם מסר זהה, אבל מסר שונה, עם משמעות זהה ומנוגדת בו זמנית. משמעות שאומרת ללקוח, שהוא כן רוצה את המוצר, אבל בתנאים אחרים של תשלום. או לדוגמה הלקוח אומר אני לא צריך את המוצר הזה, יש לי בדיוק אחד כזה בבית. אז במקום לומר אתה לא רוצה את המוצר הזה כי יש לך בדיוק אחד כזה בבית אפשר ורצוי מאוד להשמיט את המילה בדיוק. כי היא מגדילה את האבסורד שברכישת המוצר. ואפשר לדוגמה לומר ללקוח אתה אומר שאתה לא צריך כרגע את המוצר, כי כרגע יש לך מוצר דומה בבית. וכיוב, משפטים שונים, שהם דומים למשפט המקורי, אבל הם חלשים יותר מהמשפט המקורי. והרעיון הוא, שעושים כאן ... להבין, שהכוח של ההתנגדות של הלקוח, נמצא בכוח של סיבת ההתנגדות של הלקוח. ואם ברצונך להחליש את ההתנגדות של הלקוח, עליך להחליש אצל הלקוח, את הסיבה שבגללה הוא מתנגד למוצר שלך. ואת זה אתה יכול לעשות, על ידי זה שאתה מוצא סיבה אחרת משכנעת לכך שהלקוח מתנגד למוצר. שזה יכול להיות גם על ידי זה שלוקחים את הסיבה המקורית שאותה הזכיר הלקוח, ומשנים אותה קצת + מורדים ממנה מילים שמחזקות ... את הסיבה המתוקנת, שאותה רוצים לשתול בראש של הלקוח. ועל ידי זה גורמים לתת המודע של הלקוח, להבין את עצמו אחרת. דהיינו, שמשכנעים את תת המודע של הלקוח, שהוא מתנגד למוצר, לא מסיבה ככ חזקה, אלא מסיבה חלשה. ועל ידי זה יותר קל לשכנע את הלקוח לבצע את העסקה. והכל נעשה על ידי זה שיודעים בזמן ...

... אתה חייב להיות אומלל לנצח? ההקצנה הזו עשויה לגרום לו לחשוב מחדש ולהבין שאולי הוא יכול להיות מאושר גם כשהוא חולה. אדם שאומר אין לי כסף לקנות מוצר: אם הוא ישמע טענה נגדית ישירה כמו יש לך כסף, הוא יתבצר בעמדתו ויאמר לא, אין לי!. אך אם נשאל אותו: מה זאת אומרת אין לך כסף? אין לך שקל בארנק? אתה חסר כל ... השני הוא לא ירצה, לוקח את המחויב שלו אני דוחף את זה למחויב יותר גדול ואז אני זה. עכשיו אם נגיד לדוגמה בן אדם אומר נגיד אין לי כסף לקנות את המוצר , נגיד אתה אומר למישהו אתה רוצה לקנות? הוא אומר לך לא אין לי כסף. עכשיו איך אתה נגיד יכול אם אתה תגיד לו לא נכון יש לך כסף הוא יגיד לא אין לי כסף אז מה שאתה ...

... כגון לדוגמה שהלקוח לא רוצה לרכוש איזה מוצר, ובצורה גלויה הוא אומר שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר הזה, כגון לדוגמה בגלל שהוא טוען שאין לו צורך במוצר. ובמקרה כזה, השפעה על המודע של הלקוח, פירושה, שבצורה גלויה, המוכר משכנע את הלקוח, שהוא כן צריך את המוצר, עד שהלקוח מוכן לקבל את האפשרות שהוא כן צריך את המוצר. וזאת נקראת השפעה גלויה על המודעות של הלקוח. והיתרונות של צורת השפעה כזאת, שבה הלקוח באופן מודע מבין שגרמו לו לשנות את העמדה שלו, הם ... יודע ברמת המודעות שלו, שהוא כרגע חושב שהמוצר כן מתאים לו. ואם משכנעים את המודעות הגלויה של הלקוח, בכך שהוא צריך את המוצר, אז ההיגיון אומר שהלקוח אכן ירכוש את המוצר, כי הוא מודע לכך שהוא חושב שהוא צריך את המוצר. אבל, כאשר משכנעים את הלקוח בצורה גלויה, יש לכך גם חיסרון. כי זה נכון שמצד אחד הלקוח אכן מודע בצורה גלויה לכך שהוא חושב כרגע שהוא רוצה את המוצר. אבל מצד שני, הלקוח מודע לכך, שזה שהוא רוצה את המוצר כרגע, המחשבה הזאת, לא הגיעה מתוכו, אלא היא הגיעה ממקום חיצוני לו, שזה בעצם המוכר ששכנע אותו בצורה גלויה. וכאשר הלקוח מודע לכך שבעצם המחשבה שאומרת לו שהוא רוצה לקנות את המוצר, שהמחשבה הזאת הגיע ממקום חיצוני לו, אז ממילא זה יוצר תחושה של נפרדות וחוסר הזדהות, בין המחשבה הזאת, לבין הלקוח עצמו. כי ברגע שהלקוח מבין ... אמון, בינו לבין המחשבה שהוא רוצה לקנות את המוצר. ולפעמים ישנם אפילו מצבים, שבהם הלקוח באמת צריך את המוצר. והלקוח בטעות חושב שהוא לא צריך את המוצר . ואחכ אם משכנעים את הלקוח בצורה גלויה, שהוא כן צריך את המוצר. אז לפעמים בגלל שהלקוח זוכר שבהתחלה הוא לא רצה את המוצר, אז הוא מביע התנגדות לכך שהוא כן צריך את המוצר, למרות שהוא באמת צריך את המוצר. והלקוח עלול להתנגד לכך שהוא צריך את המוצר, למרות שהוא מבין שהוא צריך אותו, כדי לשמור על האגו שלו. או משום שלא נוח לו להודות שהוא טועה. או משום שהוא רוצה לצאת צודק, ואם הוא אכן ישנה ... לצאת צודק, ואז הוא עלול לסרב לרכוש את המוצר, רק משום שהוא מודע לכך שאותה המחשבה הגיע ממקור חיצוני לו. ולשם כך, יש עוד שיטת השפעה על המודעות של הלקוח, שהיא השפעה סמויה. והשפעה סמויה ... שכאשר הלקוח לדוגמה אומר שהוא לא צריך את המוצר הזה וכיוב, אז לא אומרים לו בצורה גלויה שהוא כן צריך את המוצר. אבל כן גורמים לו להבין מעצמו שהוא כן צריך את המוצר . לדוגמה: על ידי זה שמסבירים לו פעם נוספת את היתרונות של המוצר, כאילו לא מתוך מטרה גלויה לשכנע אותו. ותוך כדי שמסבירים לו את היתרונות של המוצר, מדגישים לו דברים מסוימים, ושותלים לו מחשבות בתת המודע שלו, שיגרמו לו לרכוש את המוצר. ולשתול מחשבות בתת המודע של הלקוח, ולשלוט בתת המודע של הלקוח, היתרון של זה הוא, שהדבר הזה גורם ללקוח לחשוב, שזה הוא עצמו שינה את דעתו שלו ... החדשה שלו, שאומרת לו שהוא כן רוצה את המוצר. כי לפעמים האדם מאמין לעצמו, יותר ממה שהוא מאמין לאנשים אחרים. וכאשר המחשבה שאומרת לו שהוא צריך לקנות את המוצר, כאשר הלקוח חושב שהמחשבה הזאת מגיעה מתוכו בצורה אוטנטית, בלי שהוא מבין שהמחשבה הזאת נשתלה אצלו על ידי המוכר, על ידי זה הוא מביע יותר אמון ... שלו מגיעה ממנו ושהוא עצמו רוצה לרכוש את המוצר, ולא שמישהו אחר גורם לו לחשוב כך או אחרת, אלא שהוא עצמו חושב כך או אחרת. ואז הלקוח מביע יותר אמון, באותה המחשבה שאומרת לו לרכוש את ה

... וברצונך לשכנע אותו להסכים איתך. או לדוגמה שאתה מנסה למכור ללקוח איזה מוצר, והלקוח מביע התנגדות לרכישת המוצר. שאז בכל אחד מהמקרים, כדי לשנות את דעתו של האדם שמולך, לשם כך עליך לדעת לאתר את נקודות התורפה שלו, ... שלו, על סמך סיבות וטיעונים כלשהם. וגם הלקוח שאומר שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר, הוא מבסס זאת על טיעונים ועל סיבות כלשהן. וככל שהסיבות האלו חזקות יותר בעיני הלקוח, כך קשה יותר לשכנע ... כל, על ידי זה שמעודדים את הלקוח להרחיב ולפרט על הסיבה שבגללה הוא מתנגד לרכישת המוצר . או בתחום הטיפולי, שמעודדים את המטופל לספר כמה שיותר, על הדברים שהוא חושב שגורמים לו להיתקע בחיים וכיוב. ... עצמו אומר. כגון לדוגמה שהלקוח אומר אישתי אומרת שאין לנו כרגע כסף כדי לרכוש את המוצר הזה. ברגע שהלקוח אמר אישתי אומרת, הרי שבעצם הוא אמר, שהוא עצמו לא בהכרח חושב כך. או ברגע שמישהו אומר נראה לי שאין לי צורך במוצר הזה. המילים נראה לי מסגירות את זה שהוא לא באמת בטוח במה שהוא עצמו אומר. או לדוגמה לקוח שאומר אני חושב שאולי כדאי שאני ארכוש את המוצר במועד מאוחר יותר. המילים אני חושב שאולי, מראות שהוא לא בטוח בעצמו. ואפילו המילה אני חושב שאולי כדאי, גם ...