... יקר בצורה קיצונית? למה זה כל כך יקר? לקוח אומר שהמחיר ממש לא הגיוני, איך להסביר מחיר ממש לא הגיוני ללקוח? איך להתמודד עם חוסר הבנה של הלקוח את המחיר? איך להתמודד התנגדות מחיר קיצונית? איך להתמודד עם מחיר יקר בצורה קיצונית? איך להסביר את התמחור ללקוח? לקוח ממש לא מבין את המחיר, לקוח ממש לא מבין את התמחור, ... בצורה קיצונית. לדוגמה אתה הנדימן ולקוח שואל אותך כמה יעלה לו שתגיע אליו לתלות לו תמונה בבית. ונניח שאתה אומר לו שזה יעלה לו 300 שח. ואז הלקוח אומר לך, שזה לא הגיוני שהתמונה עלתה לו 50 שח ולתלות אותה יעלה לו 300 שח, שאין בזה היגיון ושזה לא הגיוני. אז במקרה הזה לדוגמה, איך באפשרותך לענות לו? אז ברמת העיקרון יש המון דרכים איך לענות ללקוח שאומר יקר לי ואיך לטפל בהתנגדות מחיר של לקוח. אבל כאן מדובר על מקרה מאוד קיצוני, שהלקוח בכלל לא מבין את ההיגיון של התמחור בצורה קיצונית. ואני אסביר. נניח שלקוח אומר לך שאצל המתחרים יותר זול, איך תענה לו? זה עניין בפני עצמו כמו שהסברתי כאן. אבל במקרה הנל, הלקוח לא אומר לך שאצל המתחרים זה יותר זול, הלקוח גם לא אומר לך שאין לו כסף, הלקוח כן אומר לך, שלהבנתו המחיר שלך ממש לא הגיוני, כי איך יכול להיות שתמונה שעולה 50 שח יעלה לו לתלות אותה 300 שח. אז איך במקרה כזה הגיוני לענות ללקוח? אז כמובן שאפשרי ... בטוח שההסבר שלך ישמע הגיוני ללקוח. ולכן יש עוד אפשרות איך להסביר ללקוח למה זה כל כך יקר, בפרט יש פער קיצוני בין המחיר שלך לבין המחיר שהלקוח חושב שהמוצר שירות שלך אמור לעלות, והדרך היא באמצעות זה שאתה יכול להחזיר בשאלה ללקוח ולשאול אותו, כמה לדעתו של הלקוח, אמור לעלות המוצר. ואז בהתאם לזה להראות לו את האבסורד ואת חוסר ההיגיון בשיטת התמחור שהלקוח מציע. לדוגמה: הלקוח אומר לך, שזה לא הגיוני שתמונה שעולה 50 שח יעלה לתלות אותה 300 שח. במקרה כזה אתה לדוגמה יכול לומר ללקוח, משהו בסגנון של אני מבין את מה שאתה שואל. אבל כמה לדעתך אמור לעלות שירות של תליית תמונה? כמה לדעתך אמורה לעלות העבודה, ביחס לעלות החומר?. ונניח שהלקוח אומר, שלדעתו העלות לתלות את התמונה אמור להיות 100 שח. אתה מתבונן ביחד עם הלקוח בשיטת החשיבה של הלקוח. ואתה יכול לשאול אותו, כמה לדעתו יעלה לתלות תמונה של 20 שח וכמה יעלה לדעתו לתלות תמונה שעולה 10,000 שח? באותו הקשר, באיקאה לדוגמה, נכון לרגע הזה, עלות הרכבת המוצר, ... המוצר המורכב ולפחות 250 שח. דהיינו, אכן לפעמים קיים קשר כלשהו בין עלות המוצר לבין עלות ההרכבה. ומפה לשם, אתה בעצם יכול לפתח דיאלוג עם הלקוח, להסביר לו את שיטת התמחור שהוא יבין אותה מעצמו. נניח שהלקוח אומר לך שלתלות את התמונה אמור לעלות 100 שח. אתה שואל אותו, האם לדעתו אמור להיות תשלום גם על זמן ההגעה ללקוח? האם אמור להיות תשלום גם על הוצאות הנסיעה? על כל העבודה? ... להגיע עד אליו, בשביל 100 שח? וכמה כסף לדעתו נשאר לבעל המקצוע אחרי כל תשלומי המיסים וכיוב? ומהות העצה היא, שאם יש פער קיצוני בין המחיר שהלקוח חושב שאמור לעלות השירות לבין המחיר שאתה רוצה בתמורה לשירות, אתה יכול לגלות אמפתיה ללקוח ולנסות לשאול אותו איך הוא היה מתמחר. לפתוח איתו בדיאלוג ולנסות לגרום לו להבין ... של התמונה. כי כאשר אתה אומר ללקוח את ההיגיון של המחיר, הרי שבמובן מסוים לא משנה כמה זה הגיוני, הרי שאתה זה שקובע את זה ללקוח. אבל אם הלקוח יבין את זה מעצמו, זה כמובן עדיף. באותו עניין אני אוסיף, כי צריך לגלות אמפתיה כלפי הלקוח. כי הלקוח רכש תמונה ב 50 שח, כי כנראה הוא ניסה לחסוך כסף ולכן הוא רכש את התמונה הכי זולה. והוא לא העלה בדעתו, שהתמונה הזאת תלויה על הקיר, תעלה לו 350 שח. שאם הוא היה יודע את זה מראש, אולי הוא לא היה רוכש את התמונה. הלקוח חשב שהוא רוכש תמונה לבית בעלות של 50 שח ואולי יעלה לו עוד כמה שקלים לתלות אותה. ופתאום מתברר לו שהתמונה + לתלות אותה יעלה לו 350 שח והלקוח לא לקח את זה בחשבון כשהוא רכש את התמונה. כי מי שרוכש תמונה ב 5000 שח, כנראה שלא תהיה לו בעיה לשלם 300 שח כדי לתלות אותה. אבל מי שרוכש את התמונה הכי זולה, כנראה לא לקח ... של פטיש + 1 או 2 מסמרים. זה הכל. אבל אם אתה רוצה שהתליה תהיה מקצועית בדרך כלשהי, אז כן, תליה מקצועית יש לה עלות. במילים אחרות, בתמונה, הלקוח אולי מתפשר על האיכות. אבל בתליית התמונה, הלקוח רוצה שזה יהיה יותר מקצועי. לכן יש כאן עלות. כי אם הלקוח היה הולך לשכן שלו ומבקש ממנו רק לדפוק 2 מסמרים על הקיר, כנראה שבאמת היו עושים לו את הטובה הזאת אולי בחינם. אבל אם הוא רוצה שאיש מקצוע יגיע במיוחד וכולי, אז כן, יש לזה עלות. במילים אחרות אפשרי לשאול את הלקוח, למה שלא בעצמך או תבקש ממישהו אחר, שיבוא לדפוק מסמר על הקיר? למה אתה רוצה שירות מקצועי? ומפה לשם הלקוח יבין שהוא אולי מחפש איכות עבודה למרות שאולי פחות חשובה לו איכות המוצר. לסיכום: אם הלקוח ממש לא מבין את המחיר, ואם הלקוח ממש לא מבין את התמחור, אז אפשרי להעביר את הכדור ללקוח. ובמקום לריב עם הלקוח, לפתח איתו דיאלוג. לשאול אותו איך הוא היה מתמחר לדעתו את השירות. ומפה לשם להסביר לו את ההיגיון של התמחור וכולי. וכמובן, לגלות אמפתיה ללקוח, שמבחינתו עשה טעות כשהוא רכש את המוצר, כי הוא לא לקח בחשבון את עלות ההרכבה שלו. בצורה הזאת, אתה לא אויב של הלקוח, אלא אתה מגלה כלפיו אמפתיה וכנראה שגם הוא יגלה כלפיך אמפתיה וכולי. ...

... לקרוא ללקוח בשם החיבה שלו? שימוש בשם פרטי בדיבור עם לקוח, שימוש בשם הפרטי מול לקוח, איך ליצור קרבה עם לקוח? שימוש בשם הלקוח, שימוש בשם של הלקוח, שם חיבה של הלקוח, לקרוא ללקוח בשם חיבה, לקרוא ללקוח בכינוי, האם לקרוא ללקוח בשם הרשמי שלו? האם לקרוא ללקוח בשם חיבה? האם לקרוא ללקוח בכינוי חיבה? איך לפנות ללקוח בשיחת ... הפרטי של לקוח, כאשר פונים אליו בפגישה טלפון וואטסאפ וכיוב, האם כדאי לקרוא ללקוח בשם הפרטי שלו? האם להשתמש בשם הפרטי של הלקוח בשיחת טלפון הודעת וואטסאפ פגישה וכיוב? מתי כן ומתי לא להשתמש בשם הפרטי של הלקוח? ובנוסף, נניח שאתה מדבר עם הלקוח, ונניח שאתה מדבר איתו על אחד מבני המשפחה שלו, לדוגמה על אשתו ילד וכיוב, אז במידה ואתה יודע את השם של בן המשפחה שלו, האם הגיוני להשתמש בשם של בן המשפחה ... אשתך או מה שלום השם הפרטי של אשתו? ובאותו הקשר, האם לקרוא ללקוח בשם חיבה שאתה יודע שיש לו. לדוגמה נניח שהשם הרשמי של הלקוח הוא משה אבל חברים של הלקוח קוראים לו מושיק ואשתו קוראת לו מושיקו. במקרה כזה, איך הגיוני שתקרא ללקוח, באיזה כינוי? וכיוב, אם הלקוח קורא לילד שלו בשם חיבה כלשהו, האם הגיוני שתזכיר את הילד בשם החיבה של הילד, או שתקרא לילד בשם היותר רשמי שלו וכיוב? אז מה שצריך לדעת זה, שיש כל מיני משמעויות לשימוש בשם של הבן אדם ולכן כל מקרה לגופו. מצד אחד שימוש בשם של הבן אדם, מראה שאתה מכיר את הלקוח ושהוא לא סתם עוד מישהו עבורך, ובהיבט הזה, שימוש בשם הלקוח, יוצר סוג של קרבה עם הלקוח. מצד שני שימוש בשם של הלקוח, לקרוא ללקוח בשם הפרטי שלו, יוצר גם תחושה של ריחוק וזרות. ולמה? כי אם היית חבר קרוב שלו שמדבר איתו כמעט כל יום, כנראה שלא היית קורא לו בשם הפרטי שלו! ... לדוגמה מתוך רשימה אקראית כלשהי ובין אם מדובר על ליד חם, לדוגמה לקוח שהשאיר פרטים באתר וכיוב. עכשיו, לפחות בשיחה הראשונה, הלקוח שבצד השני, כנראה כשהוא רואה שהטלפון שלו מצלצל, הוא עדיין לא יודע מי מתקשר אליו. במקרה כזה לדוגמה, יהיה הגיוני שאם נרצה לגרום ללקוח בשיחה הטלפונית לרצות להמשיך את השיחה, כנראה שכן נרצה להשתמש בשם הפרטי של הלקוח. ולמה? כי ברגע שהלקוח בצד השני של הטלפון, שומע שפונים אליו בשם הפרטי שלו, לדוגמה שלום לך X מה שלומך? וכיוב, הרי שהוא חושב שהשיחה הזאת היא לא אקראית אלא היא מכוונת אליו ספציפית. כי הלקוח מניח, שאם מישהו פונה אליו בשם הפרטי שלו, אז כנראה שהאדם בצד השני של הטלפון, כנראה ואולי שהוא מכיר אותו אישית וכיוב. במילים אחרות, אם פונים ללקוח לדוגמה בשיחה טלפונית, שבברירת המחדל האדם שנמצא בצד השני של הקו, לא יודע שום דבר על מי שמדבר איתו, ושהלקוח בצד השני של הקו, עשוי לחשוב שאולי התקשרו אליו בטעות או באופן אקראי, אז כדי ליצור תחושת שייכות, תחושת קרבה עם הלקוח, לשם כך כן הגיוני להשתמש בשם של הלקוח, כדי לתת ללקוח תחושה שהשיחה לא נעשית בטעות. ואנשי מכירות נוכלים הרבה פעמים גם אומרים ללקוח עוד מידע שיש להם עליו, לדוגמה שיש לו ביטוח בחברת X או שכרטיס האשראי שלו מסתיים ב 4 ספרות X וכיוב, כל מיני פיסות מידע שבמקרה יש להן על הלקוח או שהלקוח חושב שיש להם את המידע הזה. והכל כדי ליצור תחושה של שיחה אישית ולא אקראית. אבל ניקח לדוגמה מצב שבו פוגשים לקוח פנים אל פנים, נניח פגישה שניה או שלישית ... הודעה בוואטסאפ למישהו, שהוא יודע מי שולח לו את ההודעה והוא לא חושב שהיא אקראית, האם במקרה כזה הגיוני להשתמש בשם של הלקוח? תשובה: יתכן מאוד שלא. כי אם חבר של הלקוח היה מתקשר אליו, האם הוא היה קורא לו בשם הפרטי שלו ואומר לו לדוגמה: היי X מה שלומך? או שהוא היה ישר היה אומר לו היי, מה שלומך? בלי שימוש בשם הפרטי שלו? ... שלו? האם לקרוא ללקוח בשם החיבה שלו? האם לקרוא ללקוח בכינוי שלו? תשובה: כל מקרה לגופו ואין כאן תשובה חד משמעית. לפעמים הלקוח ירצה שתקרא לו בשם החברים שלו קוראים לו ולפעמים לא וכולי. כמו כן, יתכן שאם תקרא ללקוח כמו שחברים קרובים שלו קוראים לו, זה יגרום לו להרגיש שאתה חבר שלו, במובן השלילי. דהיינו, שיכול להיות שהוא יאהב אותך והכל טוב. אבל מבחינת הלקוח, הוא יתפוש אותך כחבר ולא כאיש מקצוע שהוא סומך עליו בצורה מקצועית. כי צריך לעשות הפרדה בין השאלה, האם יעשה טוב ללקוח שתקרא לו בשם חיבה כלשהו, וצריך לעשות הפרדה בין השאלה איך הלקוח ירגיש אם תקרא לו בכינוי כלשהו, לבין השאלה איך אתה רוצה שהלקוח ירגיש. כי יכול להיות שאתה רוצה שהלקוח ירגיש תחושה של ריחוק ממך, ושלא יראה בך חבר. לא במובן השלילי, אלא במובן שלדוגמה אתה רוצה שהלקוח יתפוש אותך כגורם רשמי מקצועי ולא כחבר. בהקשר הזה, אני ממליץ לחקור גם את העניין של הפכים נמשכים וגם של דומה נמשך לדומה ויש בזה עוד עומקים שונים. באותו ...

... שצריך לחשוב על זה, איך למנוע מהלקוח לומר שהוא צריך לחשוב על זה? איך לגרום ללקוח לא להיות צריך לחשוב על זה? איך ... איך לגרום ללקוח לסמוך עליך? למה לקוח צריך לחשוב על זה? על מה הלקוח צריך לחשוב? איך לסגור עסקה במקום? וכאן אסביר, איך למנוע מראש את זה שהלקוח אומר לך בסוף השיחה אני צריך לחשוב על זה וכיוב? דהיינו, איך מראש להגדיל את הסיכוי לכך, שהלקוח לא יגיד בסוף השיחה שהוא צריך לחשוב על זה? והאם יש דרך מוחלטת לגרום לכך שהלקוח לא יגיד שהוא צריך לחשוב על זה? ועוד. אז ברמת העיקרון המהות של האמירה אני צריך לחשוב על זה, היא שיש עוד משהו שעדיין לא חשבתי עליו מספיק. כי אם הלקוח כבר חשב על הכל מספיק, הרי שמה עוד יש לחשוב על זה?! במילים אחרות, כשהלקוח אומר שהוא צריך לחשוב על זה, הוא בעצם אומר לך שיש עוד משהו שעדיין הוא לא סגור ... שהוא צריך להמשיך לחשוב עליו. עכשיו, ברמת העיקרון יתכן שהאמירה של הלקוח שהוא צריך לחשוב על זה, היא בכלל כיסוי להתנגדות אחרת שלו, שהוא לא רוצה לחשוף לך. לדוגמה, הלקוח חושב שהמוצר לא מתאים לו מסיבה כלשהי. והוא אומר לך שהוא צריך לחשוב על זה, כדי ... לא מתאים לו, אז איש המכירות אולי יפגע ואולי יתחיל להפעיל לחץ על הלקוח. ואולי לכן הלקוח אומר שהוא צריך לחשוב על זה, ככיסוי לסיבה אחרת. אבל בהנחה שהלקוח כן מתכוון לכך שהוא צריך לחשוב על זה, הרי שזה מבטא את זה שהלקוח בעצם אומר, שהוא לא מיצה את המחשבה שלו לגבי האם הוא רוצה לרכוש את המוצר או ... יש לו. אבל בעצם זה אומר, שאם איש המכירות לאורך השיחה, יעודד את הלקוח לשאול כמה שיותר שאלות ויגרום ללקוח להרגיש בנוח לשאול שאלות ולהביע ספקות ולהביע התנגדויות, הרי שזה מגדיל את הסיכוי לכך שהלקוח לא יגיד בסוף שיחת המכירה, שהוא צריך לחשוב על זה. כי בעצם אם בדינאמיקה מול הלקוח, כבר אין יותר שאלות פתוחות, ואם כבר הכל ברור, אז ממילא המשפט אני צריך לחשוב ... אם תדע לגרום ללקוח להרגיש בנוח לשאול שאלות, בעיקר באמצעות זה שהלקוח לא יחשוש מכך שאם הוא יטיל ספק במכירה, אז אתה תפעיל עליו לחץ. שזה עוד נושא ... מקרה אם תדע לעשות את זה, הרי שאתה תגרום לכך שבדינאמיקה שלך מול הלקוח, יהיה ברור שאין עוד נושאים פתוחים, ושהלקוח מבחינת הדינאמיקה בשיחה איתך, כבר יהיה במצב שבו מבחינת השיחה מולך, הוא כבר שאל ... וכמה שיותר להרגיש בנוח להביע התנגדות, הרי שזה מגדיל את הסיכוי שהלקוח לא יגיד לך בסוף השיחה, שהוא צריך לחשוב על זה. בכל מקרה אוסיף, שבעסקאות שהן ... רכישת בית וכיוב, הרי שמאוד הגיוני שלא משנה מה יקרה בשיחה, הרי שהלקוח יגיד שהוא צריך לחשוב על זה. כי יש המון מידע שצריך לבדוק ולחשוב עליו שוב ושוב. ... מידע שצריכים לבדוק, לגבי התאמת הבית לרוכש. ובנוסף, יש גם היגיון שהלקוח, ירצה להתייעץ עם עוד אנשים, כי הוא חושב שאולי הוא פספס משהו ולא שאל משהו ולא חשב על משהו. ולכן יש מצבים, שלא משנה מה, הרי שבסוף הלקוח יצטרך לחשוב על זה. יחד עם זאת, כנל, אם הלקוח ירגיש בנוח לשאול את כל השאלות וההתנגדויות מכירה שיש לו, הרי שזה מקטין את הסיכוי לכך שהלקוח יגיד לך בסוף, שהוא צריך לחשוב על זה. ובנוסף, זה גם מגדיל את הסיכוי שאם הלקוח יגיד שהוא צריך לחשוב על זה, הרי שהוא כנראה יותר יחשוף על מה הוא עוד צריך ...

... אחת מהמניפולציות הנפוצות ביותר, שעושים מנטורים ואנשי מכירות על לקוחות, והיא נובעת מכשל לוגי שנקרא הסיבה לא מחייבת את התוצאה . שבה מרמים את הלקוח להאמין בכל מיני סיבות, שאמורות לגרום לו לתוצאה שהיא לסגור עסקה בצורה מניפולטיבית, למרות שזאת טעות. והסבר הוא כך: בתהליך מכירה, יש לנו סיבה ותוצאה. כאשר התוצאה היא, שהלקוח רוכש את המוצר. ואיש המכירות תפקידו ליצור אצל הלקוח את הסיבה, שתוביל לתוצאה שבה הלקוח רוכש את המוצר. ובאופן עקרוני, בכל פעם שנתקלים בעניין של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו לוגיקה של ניתוח סיבתיות, שבה מנתחים את ...

... לעשות איתור צרכי לקוח? איתור צרכי לקוח של המתחרים, לקוח שמגיע אליך מהמתחרים, לקוח שלא מרוצה מהמתחרים, האם הכרחי לאתר את צרכי הלקוח? האם חייב לעשות איתור צרכי לקוח? למה לא לעשות איתור צרכי לקוח? מה רע באיתור צרכי לקוח? הכאב של הלקוח אצל המתחרים, למה הלקוח עוזב את המתחרים? טעויות באיתור צרכי הלקוח, מתי לא צריך לאתר את צרכי הלקוח? וכאן אסביר, גם באופן כללי, האם באמת צריך לעשות איתור צרכים עם הלקוח? האם חייב לעשות איתור צרכי הלקוח? מה רע באיתור צרכי הלקוח? האם איתור צרכי הלקוח יכול לגרום לנזק? מתי איתור צרכים של הלקוח יהרוס את העסקה? ומתי לא כדאי לעשות איתור צרכי לקוח? ואיך אפשר לעשות איתור צרכי ... גם, האם כאשר מגיע אליך לקוח מהמתחרה שלך ששוקל לעבור אליך ומברר פרטים לגבי לעבור אליך מהמתחרים שלך, האם הגיוני שתנסה להבין: למה הלקוח עוזב את המתחרים? מה הלקוח לא מרוצה מהמתחרים? מה לא טוב ללקוח אצל המתחרים וכיוב, או שזה לא הכרחי? או אולי ... רכב חדש? למה ומה הוא לא מרוצה מהרכב הקיים? מה האמת? והתשובה היא ש, הגיוני לעשות את מה שלדעתך יגדיל את הסיכוי לכך שתסגור עסקה עם הלקוח. וברמת העיקרון, אם אתה מאמין שכדי לסגור עסקה עם הלקוח, אתה חייב לעשות איתור צרכים של הלקוח, כדי להבין מה הלקוח מחפש ומה בדיוק הוא צריך, אז יש היגיון שבהכרח תנסה להבין מהלקוח מה הצורך שלו שהוביל אותו לעזוב את החברה הקיימת ולשקול לעבור לחברה חדשה. אבל האמת היא, שלא תמיד זה נכון. כי איתור צרכי הלקוח, הוא רק כלי ורק אפשרות כדי לעזור לך לסגור עסקה. כי הלקוח רוכש, כי הוא חושב שהעסקה מתאימה לו. ואם תדע מה הצרכים של הלקוח, זה יאפשר לך אולי לשכנע את הלקוח שהעסקה מתאימה לו בהתאם לצרכים שלו. אבל זאת רק אפשרות בלבד וזה לא הכרחי. ולא רק שזה לא הכרחי לעשות איתור צרכי לקוח, אלא שלפעמים איתור צרכי הלקוח, יכול לגרום לך לנזק ולהרוס לך את העסקה. איך זה יכול להיות? תשובה: 1 - לדוגמה כאשר הצורך של הלקוח, לא באמת הכרחי ולא באמת נכון. במובן, שלפעמים הלקוח חושב שיש לו צורך מסוים. אבל הוא חושב את זה בטעות. ויתכן שאם הלקוח יספר לך על הצורך שלו, הוא עלול לגלות שהצורך שלו שגוי ולא מדויק. ואז אולי תאבד את העסקה. בהקשר של ניתוח סיבתיות זה נקרא: האם הסיבה מחויבת. 2 - דוגמה נוספת, כאשר הצורך של הלקוח לא שווה את העלות של לפתור את הצורך של הלקוח. זה דומה למקרה הקודם, אבל קצת שונה. במובן שהצורך של הלקוח הוא באמת נכון ובאמת קיים. אבל העלות של הלקוח לפתור את הצורך שלו, לדוגמה לעבור אליך, לא שווה לו את היתרון בלפתור את הבעיה שלו. לדוגמה, העלות והכאב ראש לעבור מחברה לחברה. ויתכן שאם תדבר עם הלקוח על הצורך שלו שבגללו הוא רוצה לעזוב את המתחרים, הרי שזה יגרום לו להטיל ספק מחדש ...

... המחיר הזול שלך? האם אתה מתכנן שיהיו לך יתרונות אחרים נוספים על פני המתחרה שלך? האם אתה מרוצה מזה שהלקוחות יחשבו שהיתרון שלך הוא רק ... טוב משל המתחרה שלך. אבל אם יש לך עוד יתרונות נוספים ביחס למתחרה שלך, או אם אתה לא בטוח שהיית רוצה שהלקוחות שלך יחשבו שהיתרון היחיד שלך ... יתרונות שיש לך. וכמו שנאמר כל מקרה לגופו. כמו כן, גם אם יש לך עוד יתרונות נוספים, אולי אתה מניח שהלקוחות הפוטנציאלים כל כך שונאים את ...

... הלקוח צריך לחשוב על זה? איך לגרום ללקוח לשתף אותך? איך לגרום ללקוח לומר לך את האמת? איך לקרוא את המחשבות של הלקוח? איך לגרום ללקוח לא להסתיר מידע? איך לחשוף את ההתנגדות של הלקוח? איך לגרום ללקוח לומר לך את האמת? איך לגרום ללקוח לא לשקר אותך? איך לגרום ללקוח להרגיש איתך בנוח? איך לענות ללקוח שצריך לחשוב על זה? להיות היועץ של הלקוח, להיות החבר של הלקוח, לגרום ללקוח להרגיש בנוח, צריך להתייעץ על זה, צריך לשאול את אשתי, צריכה לשאול את בעלי והפעם אסביר, למה ... לא לרכוש את המוצר, אבל הוא סתם אומר לך שהוא צריך לחשוב על זה. והשאלה היא, למה בעצם הלקוח לא רוצה לשתף את איש המכירות בספקות שיש לו לגבי רכישת המוצר? או אפילו לשתף את איש המכירות, למה הלקוח החליט לא לרכוש את המוצר. למה הלקוח לא משתף את איש המכירות במה שעובר לו בראש? ויש לך כל מיני סיבות. והסיבה המרכזית ביותר לכך היא, שהלקוח לא חושב שתצא לו תועלת מכך שהוא ישתף את איש המכירות במה שעובר לו בראש. ובמקרה היותר נפוץ, הלקוח חושב שיגרם לו נזק מכך שהוא ישתף את איש המכירות במה שעובר לו בראש. ולמה? כי אם הלקוח היה חושב שאיש המכירות הוא חבר שלו שרוצה רק בטובתו ולא מנסה למכור לו את המוצר, גם אם זה לא ההחלטה הכי טובה עבור הלקוח, ואם הלקוח היה חושב שאיש המכירות הוא איש מקצוע שיכול לחדש משהו אמיתי שיכול להשפיע על ההחלטה של הלקוח, בקטע טוב, כדי לעזור ללקוח לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבור הלקוח , הרי שבמקרה כזה, כנראה שהלקוח היה משתף את איש המכירות בהתלבטות שלו, כדי להיעזר באיש המכירות להבין עם איש המכירות, מה הכי טוב ללקוח. וזה כמובן אפשרי כאשר הלקוח מרגיש שאתה היועץ שלו ולא איש המכירות שמנסה למכור לו את המוצר שלך, אלא היועץ שלו, החבר שלו, המומחה שלו, שמנסה לעזור לו לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבור הלקוח. אבל אם הלקוח מרגיש שאיש המכירות מנסה למכור לו משהו, גם אם זה לא הדבר הכי טוב עבורו כלקוח, הרי שהלקוח יפחד ויחשוש לשתף את איש המכירות בכך שהוא לא רוצה או שהוא בספק האם לרכוש את המוצר. ולמה? כי הלקוח חושש, שאם הוא יחשוף את התנגדות המכירה שלו, אז איש המכירות אולי ינסה לשכנע אותו לרכוש את המוצר בכל מחיר, לא משנה מה, בדרך מניפולטיבית כלשהי וכיוב. ולכן הלקוח מעדיף להסתיר את המידע מאיש המכירות, כדי שהמידע על הסיבה שהלקוח לא רוצה לרכוש או מתלבט, לא תשמש את איש המכירות כדי להפעיל לחץ על הלקוח. לסיכום: אם אתה רוצה להימנע מכך שהלקוח לא ירצה לרכוש את המוצר, אבל יגיד לך שהוא צריך לחשוב על זה בגלל אי נעימות. ואם אתה רוצה לגרום ללקוח להרגיש ... מנסה לעשות לו טוב, ולא רק מישהו שמנסה למכור לו משהו, למרות שאולי זה לא הכי טוב עבור הלקוח.

... תסכים לברטר ולא תבקש פשוט תשלום כספי?, כמה עולה השירות שלך בדרך כלל בשוק?, מי הלקוחות שלך?, ולהכין מראש תשובות משכנעות. חשיבות המיקום הגיאוגרפי לעסקת הברטר האדם העלה סוגיה שקשורה למיקום גיאוגרפי (הבדל בין דנמרק ...

... חייבים לשקר בתהליך מכירה? למה צריך לשקר את הלקוח? האם איש מכירות צריך לדעת לשקר? האם אפשר למכור משהו בלי לשקר? האם אפשרי למכור מוצר ללקוח, או לשכנע מישהו במשהו, בלי לשקר אותו בכלל בשום דבר? האם יתכן ... כל האמת ואך ורק האמת תהיה על השולחן, ועדיין תתבצע עסקה בין הקונה לבין המוכר? האם חייבים לשקר את הלקוח? האם אפשר למכור בלי לשקר בכלל? שקר ואמת בתהליך מכירה, מוסריות בתהליך מכירה, איש מכירות שקרן, אנשי מכירות שקרנים, שקרים ומכירות והפעם נבין, האם אפשרי ... תהיה על השולחן, ועדיין תתבצע עסקה בין הקונה לבין המוכר? ובאותו הקשר, אני אסביר איך צריך לשקר את הלקוח, כדי שהוא ירכוש את המוצר. ומתי לשקר את הלקוח, פירושו לומר ללקוח את האמת. ונחדד את העניין של אמת ושקר בתהליך מכירה ללקוח. אז בעיקרון, האם צריך לשקר ללקוח כדי למכור ללקוח? והתשובה לכך היא, שכן ולא. ... שיהיה לו יותר טוב ויותר יתרונות אם הוא ירכוש את המוצר, יותר מאשר אם הוא לא ירכוש את המוצר. כי אם הלקוח לא יחשוב שיותר טוב מאשר רע, עבורו, לרכוש את המוצר, הרי שהוא לא ירכוש את המוצר. ואם לדוגמה הלקוח יחשוב שיש יתרונות וחסרונות באופן שווה, הרי שהוא לא ירכוש את המוצר. ולכן חייב שהלקוח יחשוב שיותר טוב מאשר רע עבורו לרכוש את המוצר, כדי שהוא ירכוש את המוצר. ולכן, אם הלקוח ייצמד לאמת כל האמת ואך ורק האמת, הרי שהוא לא ירכוש את המוצר. כי מצד האמת, הרי שהכל אחד ואין שום הבדל בין שום דבר לבין שום דבר. וממילא מי שייצמד לאמת ... לו אותו הדבר. וזה כמובן עניין אחר בפני עצמו (אין הבדל). ולכן לצורך העניין נניח, שעצם המחשבה של הלקוח שהוא רוצה לרכוש את המוצר, דהיינו, שהוא חושב שיותר טוב מאשר רע עבורו לרכוש את המוצר, הרי שזה בעצם סוג של שקר, שהוא משקר את עצמו שיש טוב ורע ושיש משהו ... שום קיום לשום שינוי של שום פעולה כלשהי, שנובעת מהבדלה ושקר וכולי. ולכן מצד האמת, צריך לשקר את הלקוח, כאשר רוצים למכור לו משהו. או באופן כללי יותר, תמיד צריך לשקר מישהו, כאשר רוצים לשכנע אותו שמשהו כלשהו יותר נכון מאשר משהו אחר. כי הכל נכון, רק ביחס ... פרקטית? אז זה לא אומר שכדי למכור ללקוח, צריך לשקר אותו במובן הפשוט, כגון לדוגמה שלא צריך לשקר את הלקוח שהרכב תקין, אם הרכב לא תקין ולא באמת צריכים לשקר את הלקוח שהבית גדול אם הבית קטן. אבל כן בהכרח שיהיה שקר כלשהו בתהליך המכירה. והשקר הזה, שצריכים לשקר את הלקוח, כדי למכור לו, הוא בעצם סוג של אמת. דהיינו, שמי שרוצה למכור משהו ללקוח, הוא צריך לראות איפה הלקוח משקר את עצמו, במובן שאיפה הלקוח לא רואה את האמת את כל האמת ואך ורק את האמת, לגבי החסרונות ולגבי היתרונות של המוצר. ושם איש המכירות צריך בצורה סלקטיבית לבחור איפה לגרום ללקוח לראות עוד יותר את האמת, ואיפה לא צריך שהלקוח יותר יראה את האמת. לדוגמה: נניח שרוצים למכור ללקוח רכב, והלקוח לא רוצה לרכוש. במקרה כזה, איש המכירות צריך לנסות להבין, מה הסיבות שהלקוח רוצה וגם לא רוצה לרכוש את המוצר. ועכשיו עבור כל סיבה, איש המכירות צריך לשאול את עצמו, האם הוא איש המכירות, חושב שהלקוח רואה את האמת את כל האמת ואך ורק את האמת, לגבי אותו חיסרון ולגבי אותו יתרון לגבי רכישת המוצר. ואם איש המכירות חושב שיש חיסרון שהלקוח לא רואה חלק של אמת, שאותו חלק של אמת, יכול לעזור ללקוח לרכוש, דהיינו, פחות לראות חיסרון במוצר, הרי שכאן לדוגמה איש המכירות צריך לעזור ללקוח לראות את האמת לגבי אותו החיסרון. דהיינו, איש המכירות צריך לנסות להבין, איפה הלקוח משקר את עצמו, לרעת המכירה. דהיינו, איזה חלקים של אמת, איזה מחשבות אמיתיות, אם הלקוח יחשוב אותן, הרי שזה יגדיל את הסיכוי שהוא ירכוש את המוצר. ואיש המכירות צריך לעזור ללקוח לראות את האמת, שעוזרת לתהליך המכירה. לדוגמה, הלקוח אומר שאין לו כסף. אז צריכים להבין, האם יש אמת כלשהי, שיכולה לעזור ללקוח להחליש את המחשבה שהוא חושב שאין לו כסף. האם באמת אין לו כסף? האם זאת האמת? האם ... שלא לרכוש את המוצר, האם היא האמת כל האמת ואך ורק האמת? וגם לגבי היתרונות של המוצר, אם יש יתרון שהלקוח רואה במוצר, על איש המכירות לשאול את עצמו, האם הוא חושב שיש אמת כלשהי, שאם הלקוח ידע אותה, הרי שאולי הלקוח ירצה עוד יותר לרכוש את המוצר. האם היתרונות שהלקוח רואה במוצר, האם הם האמת כל האמת ואך ורק האמת, או שאולי יש עוד יתרונות. וגם כאן איש המכירות צריך לעזור ללקוח לראות את האמת, אבל בעיקר את האמת שעוזרת ... לא תהיה שום עסקה. וכן צריך לעזור ללקוח לראות יותר את האמת, במידה שמשרתת את איש המכירות ואת הלקוח, לבצע את העסקה. ואבהיר: אפשרי להגזים את מה שאני אומר, למובן שישתמע שצריכים להסתיר מהלקוח חסרונות ולהדגיש לו יתרונות. אבל אני לא מתכוון לזה. אני כן מתכוון, שצריכים לזכור, שבהכרח שיהיה שקר כלשהו. וכל אחד בוחר את רמת השקר שמרגישה לו מוסרית וחוקית מול הלקוח. ויש כאן עוד עומק. והוא שמי שחושב שהוא עושה את המעשים שלו, מתוך זה שהוא עצמו נצמד לאמת ומי שלא מבין שהוא עצמו כל הזמן משקר את עצמו בכל דבר, כדי לעשות ...

... המכירות שלך, לשפר אותם וללמד אותם למכור, הרי שבעצם אתה בעצם משקיע בעסק של מישהו אחר, לעומת השקעה בשיווק של העסק שלך, שבה אתה משקיע בעסק של עצמך. ואני אסביר. כדי שהלקוח יקנה, הוא צריך לקנות. וזה תלוי בכל תהליך המשפך השיווקי מהתחלת התהליך השיווקי ועד סוף תהליך המכירה. וכאשר רוצים להגדיל מכירות, אפשרי לשפר כל מיני חלקים בתהליך המשפך השיווקי שאותו עובר הלקוח. ואחת מהאפשרויות לשפר את מסע הלקוח בתוך התהליך של המשפך השיווקי, היא לשפר את תהליך המכירה של אנשי ...